שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3008170</id>
      <parentid>3008132</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:03:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד */</comment>
      <origin>3008170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40865" sha1="mo59tkjsuq5yp4zmfs0rsc2ptq8opkg" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)

== הערה על פרשה שאינה במסורת הרמב&quot;ם אך מצויה בכתבי היד ==

תן דעתך לנכתב ב־[[שיחה:שמות כו/הערות נוסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה [[משתמש:Nahum|Nahum]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:03, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>mo59tkjsuq5yp4zmfs0rsc2ptq8opkg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Nahum</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1605</id>
    <revision>
      <id>3008209</id>
      <parentid>3007014</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:06:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MediaWiki message delivery</username>
        <id>8143</id>
      </contributor>
      <comment>/* ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3008209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="444517" sha1="nygsmmh9osjkr2gkg8ootp98fs7wmft" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
:שיחות ישנות נמצאות כאן:
:[[משתמש:Nahum/ארכיון 1|ארכיון 1]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 2|2]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 3|3]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 4|4]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 5|5]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 6|6]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 7|7]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 8|8]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 9|9]] - [[משתמש:Nahum/ארכיון 10|10]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 11|11]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 12|12]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 13|13]] – [[משתמש:Nahum/ארכיון 14|14]]
:[[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2022|ארכיון טכנולוגיה 2022]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2023|2023]] - [[משתמש:Nahum/ידיעות טכנולוגיה 2024|2024]]
--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:00, 2 באפריל 2024 (IDT)


== גייס החרדים לויקיציטוט ==

תודה על העזרה האדיבה והסבלנית במהלך החודשים האחרונים, ועל שיפור התרומות הלא שלמות שלי. רוב העורכים במזימים אחרים נוטים לחזור בבור ולהתחיל ויכוחים, מניסיוני, ואז להאשים במלחמת עריכה.  לעומת זאת, אתה שיפרת את תרומות הנועזים שלי, ונתת לי עצות.
זה מה שאנחנו צריכים בויקיפדיה. 

בחודש שעבר התחלתי בויקיציטוט: [[q:משתמש:Jaredscribe]]
 
מצאתי את הדף שלך ב[[q:משתמש:Nahum]], אבל כנרא אתה לא עושה שם הרבה.

תשקול לתרום יותר שם. ושתהיה לך הצלחה.

אנחנו צריכים לחקור את המקורות בויקיטקסט, הקלט את הפתגמי החכמות בויקיציטוט. ולאחר מכן בחר מתוך וקיציטוט כדי להגיש בקשה לוויקיפדיה.
אחר בכן, לתרגם לשפות אחרות להאיר בגוים.

הלא זה שירות לאומי שיעשה יותר עבור ישראל מאשר שירות בצבא?

שנאמר: &quot;ה[[q:חכמה|חכם]] לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot; [[קהלת ז]] יט.
במזים ויקיציטוט המתיוונים כנרא בשליטה, כאשר כמו ברוב המזימים אחרים.
הם נלחמו נגדי, כדי למנוע מהציטוט הזה להתווסף.  אך לא הצליחו, רק עזרו להוכיח את אמיתותו, ב&quot;ה.

[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 13:48, 1 בינואר 2025 (IST)

:למיטב זכרוני אומר הציטוט: &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;.
:אינני פעיל במיוחד בוויקיפדיה ובוויקיציטוט. כאן בוויקיטסקט מצאתי חברים מקשיבים שבנו ביחד איתי ועם אחרים קהילה סבלנית ומשגשגת. לצערי לא זה המצב בוויקיפדיה. ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו, --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:49, 1 בינואר 2025 (IST)
::יהי רצונו.
::בבקשה תסלחו על טעות דפוס שלי. כמובן, הזיכרון שלך נכון &quot;החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר&quot;. וזה מה שנדפוס ב[[q:משתמש:Jaredscribe#ציטוטים_שהוספתי]]. 
::ויהי החודש הזה חודש של חכמה, ועוזה, ועצה טובה, שנאמר על העץ ב[[תהלים א|תהילם א']] &quot;כל אשר יעשה יצליח&quot;.
::[[משתמש:Jaredscribe|Jaredscribe]] ([[שיחת משתמש:Jaredscribe|שיחה]]) 05:49, 9 בפברואר 2025 (IST)

==Greetings from the Polish Wikisource==
Hi Nahum,
on the Polish Wikisource we have a text with a few words written with Hebrew letters [[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/28|odkrycia]]. Would you be so kind to proofread (or maybe it would be easier - simply confirm or fix the words):
* חסחיד
* אם
* עשחד 
*  ים 
*  עבדכאח 
*  בדח אכן 
Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:11, 5 בינואר 2025 (IST)
: {{א|Draco flavus}}, Thank you for reaching out to me. Next time, it could help if you add a few Polish words before and/or after the Hebrew.&lt;br&gt;Anyway, here goes:
:# הסתיר
:# אם (correct)
:# עשתר
:# Sorry, I couldn't find it. Please add a few Polish words around it so I can locate it.
:# עברנאה
:# ברת אנך
: Yours,&lt;br&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:58, 5 בינואר 2025 (IST)
Sorry it is really demanding to write English on Hebrew Wikisource (at least for me) the the word I need is 

(Astharte bogini, nazwisko miasta Deuter. 1. 4.) ים mare, occidens, meridies, a

Thanks for your help

Regards [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:04, 5 בינואר 2025 (IST)
: &lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;Yes, that is indeed correct. ים It is inded.&lt;br&gt;[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)&lt;/div&gt; [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:19, 5 בינואר 2025 (IST)
::many thanks 
::[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 18:26, 5 בינואר 2025 (IST)

Hi, Nahum,

Once more I need assistance with hebrew letters
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/149|odkrycia 145]] --  a few hebrew words pisały⭕Jakiemi  (in the references part of the page)  
*[[:pl:Strona:PL Lelewel Odkrycia Karthagów i Greków.pdf/150|odkrycia 146]] --  a few hebrew words Maur⭕Mad⭕ów Armenin ⭕ (in the references part of the page)

In the first case are there?
* pisały  פרס, פרוס, Jakiemi (I am also not sure about the small comma like dashes - are there simply commas or a different character)
* Maur אורי Mad מדי ów Armenin ירם ?

Regards
[[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 21:22, 15 במרץ 2025 (IST)

::Hello {{א|Draco flavus}},
::The first two words are correct. Indeed, פרס, פרוס.
::The second series of 3 should be: מורי, מדי, ירם; However, I'm unsure of the last one, as the image is a bit blurred and it could be ארם.
:Yours, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:04, 16 במרץ 2025 (IST)

Thanks [[משתמש:Draco flavus|Draco flavus]] ([[שיחת משתמש:Draco flavus|שיחה]]) 17:16, 16 במרץ 2025 (IST)

== לגבי סידור תימני תפילת שחרית ==

שיניתי לך מספר דברים בנוסח התפילה...

מספר טקסטים לא מופיעים באף נוסח תימני, וחלקם לא מנוקדים נכון בעליל (לפי הנוסח שלנו...) סתם לידיעה, המנהג שלי תימני מאוד שורשי, בלדי, וערכתי מאות אם לא אלפי טקסטים (חלקם בקונטרסים ובספרים שערכתי והוצאתי), וכן הגהות ועריכות לשוניות בכמויות שהפסקתי לספור...

אז מחילה מראש אם שיניתי את עריכתך, בתודה מראש, (אני מוכן להערות, ואשמח מאוד לגבי כל מה שהגהתי)[[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 23:49, 7 בינואר 2025 (IST)
: תודה לך על ההגהה והעריכה הקפדנית ויישר כח. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:04, 8 בינואר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המערכת Single User Login מאפשרת למשתמשים להתחבר באחד מאתרי ויקימדיה כך שזה יחבר אותם לכל האתרים בו זמנית. היא תעודכן בחודשים הקרובים. זה קורה מכיוון שדפדפנים ממשיכים להטיל הגבלות על קוקיות חוצות דומיינים. כדי להתאים את המערכת פעולות ההתחברות ויצירת החשבונות יעברו לדומיין מרכזי, מבלי שהמשתמשים יבחינו בהבדל, כאילו הם עדיין באתר המקורי. הקוד החדש יופעל באתרי בדיקה השבוע. השינוי לכולם מתוכנן להתקיים בפברואר ומרץ. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים נוספים ולוח הזמנים.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרים בהם מופעלת הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments|PageAssessments]] ניתן עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments#Search|לסנן תוצאות חיפוש]] עבור דפים במיזם ויקי נתון באמצעות מילת מפתח &lt;code dir=ltr&gt;inproject:&lt;/code&gt;. האתרים המדוברים הם {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwikivoyage/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-huwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. [https://phabricator.wikimedia.org/T378868] 
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[w:he:תיגרה|תיגרה]] ([[w:tig:|&lt;code&gt;w:tig:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T381377]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג בעדכון מונה העריכות של משתמש שעשה שחזור עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382592]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשי REST API של ויקימדיה, דוגמת מפעילי בוטים ותומכי כלים, יכולים להיות מושפעים מהשינויים הצפויים הבאים. החל מהשבוע של 13 בינואר נתחיל לנווט [[phab:T374683|חלק מנקודות הקצה לתוכן]] מ-RESTbase לנקודות קצה חדשות יותר של REST API עבור כל אתרי ויקי. השינוי כבר זמין ב-testwiki ולא צריך להשפיע על פונקציונליות, אבל משתמשים פעילים של נקודות הקצה הרלוונטיות יכולים להעלות נושאים ישירות בפני צוות הממשקים של ויקימדיה ב[[phab:project/view/6931/|פבריקטור]], אם יהיה בכך צורך.
* תומכי כלים ב-Toolforge יכולים עכשיו לשתף משוב ב-Toolforge UI, יוזמה שעלתה כדי לספק פלטפורמת רשת המאפשרת יצירה וניהול של כלי Toolforge באמצעות ממשק גרפי, בנוסף לדרכי העבודה הקיימים בשורת  הפקודה. המיזם מקווה לנווט משימות של תומכי כלים פעילים, כמו גם להפוך את תהליכי הרישום והפריסה לנגישים יותר עבור יוצרי הכלים החדשים. היזמה נמצאת עדיין בשלבים מאוד מוקדמים, וצוות שרותי הענן נמצא בתהליך איסוף משוב מקהילת Toolforge כדי לגבש צורה לפתרון הדרוש לה. [[wikitech:Wikimedia Cloud Services team/EnhancementProposals/Toolforge UI|ראו פרטים נוספים ושתפו את מחשובותיכם]] לגבי Toolforge IA. 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] על מפתחי כלים וספריות המשתמשים במערכת OAuth לקחת בחשבון שזיהוי נקודת הקצה עבור [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user|OAuth 1]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user 2|OAuth 2]] החזיר אובייקט JSON הכולל שדה &lt;code&gt;sub&lt;/code&gt; בתור integer במקום string. התקלה תוקנה והקוד החדש יופץ באתרי ויקי של ויקימדיה בשבוע של 13 בינואר. [https://phabricator.wikimedia.org/T382139]
* אתרי ויקי רבים משתמשים ב-[[:mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|CSS חוצה אתר]] כדי לעבד סימני הערות שוליים (1, 2, 3, א', ...) בפלט של הפרסואיד. החל מ-20 בינואר הכללים הללו ינותקו, אבל המפתחים מבקשים שלא לנקות את &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt; עד ל-20 בפברואר, בכדי למנוע בעיות במעבר. ייתכן שאתרי ויקי ירגישו שינויים קלים בסימנים הללו בעורך החזותי ובשימוש בפרסואיד הניסיוני, אבל כל שינוי צפוי אמור להפוך את התוצאה לזהה למראה הרגיל בפלט הפרסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T370027]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה בסדרת [[c:Special:MyLanguage/Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|דיוני קרן ויקימדיה עם קהילת ויקישיתוף]] תתקיים ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 08:00 UTC|15 בינואר ב-8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל). נושא השיחה הוא הגדרת סדרי העדיפויות בהשקעה בכלים בוויקישיתוף. עורכים מכל אתרי ויקי, ובמיוחד תומכי הכלים בוויקישיתוף, מוזמנים להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:42, 14 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28048614 --&gt;

== פרפראות לחכמה- להרה&quot;ק מטשערין ==

כרגע אני באמצע העלאה של הספר- (לא גמור),

בכל מקום כתוב &quot;פרפראות לחוכמה&quot;- עם האות וא&quot;ו, יש אפשרות לשנות, לפחות בחיפוש, שיהיה אפשר לקליד &quot;פרפראות לחכמה&quot;- ללא וא&quot;ו ?

תודה רבה ![[משתמש:אפרים העורך|אפרים העורך]] ([[שיחת משתמש:אפרים העורך|שיחה]]) 11:45, 19 בינואר 2025 (IST)
: לדעתי אין סיבה שזה יהיה עם ו'. אני אשנה.-- [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:14, 19 בינואר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|Nuke]] מאפשרת למפעילים מחיקת דפים רבים שנוצרו בידי משתמש או כתובת IP. עד כה ניתן היה למחוק דפים שנוצרו ב-30 הימים האחרונים. מעכשיו זה גדל ל-90 יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T380846]
* חלק מאתרי ויקי שמשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Patrolled edits|ניטור ברירת מחדל]]. [[phab:P72148|הרשימה]] כוללת, בין היתר, את ויקיפדיה העברית, ויקיספר, ויקיציטוט, ויקימילון וויקיחדשות. כאשר בניטור הזה משוחזרת גרסה לא מנוטרת, היא תסומן כ&quot;מנוטרת ידנית&quot;, במקום &quot;מסומנת אוטומטית&quot;, כפי שהיה עד כה, כדי לדייק בהגדרה. ייתכן כי חלק מהמשתמשים יצטרכו לעדכן [[mw:Special:MyLanguage/Help:New filters for edit review/Filtering|מסננים]] בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T302140]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, התכונה של העורך החזותי להוספת קישור לא תמיד הציעה דפים קיימים כראוי כשהמשתמש התחיל להקליד, ועכשיו זה [[phab:T383497|תוקן]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הרחבת הדיונים המבניים (לשעבר זרימה) מוסרת בזמן האחרון מאתרי ויקי. ההרחבה לא מטופלת וגורמת לבעיות. היא תוחלף ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]], בהם נעשה שימוש בדפי שיחה רגילים. [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions/Deprecation#Deprecation timeline|הקבוצה האחרונה של אתרי ויקי]], הכוללת את {{int:project-localized-name-cawikiquote/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiwikimedia/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gomwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kabwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwikibooks/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sewikimedia/he}}, תקבל הודעה על כך בקרוב. לשאלות ניתן לתייג את [[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] באתר ויקי שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T380912]
* הרבעון האחרון של [[mw:Technical_Community_Newsletter/2025/January|עיתון הקהילה התכנית]] יצא לאור. המהדורה כוללת עדכונים לגבי שירותים המסופקים בידי צוות פלטפורמת הנתונים, מידע לגבי Codex מטעם צוות עיצוב המערכת, ועוד.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:37, 21 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28129769 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת ממנטרים ומפעילים להשיב מה המידע או ההקשרים על עריכות או משתמשים שיכולים לעזור להם לקבל החלטות מהר וקל יותר. בכוונתה להשתמש בזה כדי לכוון את התוכנית השנתית הבאה שתתקבל בקרוב. ניתן לענות על השאלה הזאת ו-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|13 אחרות]] כדי לעזור לבנות את הכיוון הטכני לשנה הבאה.

'''עדכונים לעורכים'''
* היישומון של ויקיפדיה עבור iOS מציע עכשיו למשתמשים את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Personalized Wikipedia Year in Review/How your data is used|סקירת שנה אישית]] המספקת רעיונות בהתבסס על קריאתם והיסטוריית העריכות שלהם בוויקיפדיה. המיזם הזה הוא חלק ממאמץ נרחב לעזור לקוראים חדשים לגלות תוכן אנציקלופדי ולעבוד איתו.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] המנטרים קיבלו כלי חדש העוזר להם למצוא דפים חדשים חשודים. כשדף שנמחק בעבר נוצר מחדש הוא יסומן באמצעות תגית Recreated, אותה אפשר לסנן ב-[[{{#special:RecentChanges}}]] וב-[[{{#special:NewPages}}]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T56145]
* בהמשך השבוע תתווסף אזהרה חדשה לעורכים המנסים ליצור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Redirects#Double redirects|הפניה כפולה]]. ההודעה שתופיע תמליץ לקשר ישירות ליעד ההפניה. תודות למשתמש:SomeRandomDeveloper  על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T326056]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] אתרי ויקי של קרן ויקימדיה מאפשרים בדיקות כפולות, דוגמת תוקנים בחומרה, בזמן ההתחברות לחשבון באמצעות [[w:en:WebAuthn|WebAuthn]]. אבל הכלי הזה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Miscellaneous/Fix security key (WebAuthn) support|שביר]] ויש לו מעט מאוד משתמשים. צוות הפלטפורמה של הקרן מונע זמנית יצירת מפתחות חדשים ב-WebAuthn כדי למנוע התנגשות במהלך פריסת ה-[[mw:MediaWiki Platform Team/SUL3|SUL3]], מערכת להתחברות אחידה בגרסתה השלישית. המפתחות הקיימים לא ייפגעו. [https://phabricator.wikimedia.org/T378402]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* על המפתחים המשתמשים ב[[wikitech:Data Platform/Data Lake/Edits/MediaWiki history dumps|דאמפים ההיסטוריים]] של מדיה-ויקי לדעת שצוות הנדסת פלטפורמט הנתונים הוסיף מספר שדות חדשים כדי להתאים ליוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]]. מי שתומך בתוכנה הקוראת את הדאמפים הללו יצטרכו לבדוק את הקוד שלהם ואת התיעוד המעודכן מכיוון שסדר השדות ישתנה. יהיה גם שינוי שם אחד, בדאמפ &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki_user_history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; השדה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ייקרא מעכשיו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;is_anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. השינויים ייכנסו לתוקף בפרסום הדאמפים הבא בפברואר. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LKMFDS62TXGDN6L56F4ABXYLN7CSCQDI/] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:15, 28 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28149374 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* העורכים המשתמשים בסרגל הכלים &quot;תווים מיוחדים&quot; בעורך קוד מקור או &quot;Ω&quot; בעורך החזותי יכולים לראות עכשיו 32 תווים מיוחדים שנעשה בהם שימוש לאחרונה במהלך העריכות באתר ויקי נוכחי. השינוי יעזור למצוא במהירות את התווים בהם משתמשים יותר מאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T110722]
* העורכים המשתמשים בעורך קוד מקור יכולים עכשיו ליצור תת-רשימות עם הזחה נכונה באמצעות הדגשת השורה או השורות ולחיצה על הכפתורים בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T380438] מעכשיו ניתן גם להוסיף תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;code&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; באמצעות כפתור חדש בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T383010] תודה למשתמש stjn  על השיפורים הללו.
* יש צורך בעזרה כדי לוודא ש[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הקישורים]] פועל בצורה תקינה בכל אתרי ויקי.
** 1. המפעילים צריכים לעדכן את הגרסאות המקומיות של הדף &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Citoid-template-type-map.json&lt;/code&gt; כדי להוסיף ערכים עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt;. ניתן לראות השוואות לדוגמה להעתקה עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1189164774&amp;oldid=1165783565 כאן] ועבור &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1270832208&amp;oldid=1270828390 כאן].
** 2א'. אם חסר מיפוי הציטואיד בתבניות הציטוט לסוגים שונים של הערות השוליים, [[mediawikiwiki:Citoid/Enabling Citoid on your wiki#Step 2.a: Create a 'citoid' maps value for each citation template|יש להוסיף אותו]].&lt;br/&gt;2ב'. אם המיפוי קיים יש לעדכן את TemplateData כדי להוסיף שדות חדשים. ניתן לראות דוגמאות עבור &lt;code&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270829051&amp;oldid=1262470053 כאן] ועבור &lt;code&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270831369&amp;oldid=1270829480 כאן]. השדות החדשים שייתכן שיצטרכו תמיכה הם &lt;code dir=ltr&gt;archiveID&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;identifier&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repository&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;organization&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repositoryLocation&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;committee&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;versionNumber&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T383666]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q15637215|קנורי המרכזית]] ([[w:knc:|&lt;code&gt;w:knc:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T385181]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Extension:Wikisource/Wikimedia OCR|OCR]], הכלי לזיהוי תווים, בו נעשה שימוש בוויקיטקסט, תומך מעכשיו בשפה חדשה, סלאבית כנסייתית. [https://phabricator.wikimedia.org/T384782]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:09, 4 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28203495 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''

* המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה (PTAC) פרסמה את [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת המלצותיו]] של מדור המוצר והטכנולוגיה של קרן ויקימדיה. היא ממליצה להתמקד ב[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback/Mobile experiences|חווית הניידים]], במיוחד בתרומות, ומבקשת מהקהילה [[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|להשאיר משוב בדף השיחה]] עד ל-21 בפברואר.

'''עדכונים לעורכים'''
* קישור ה[[w:he:פורטלט|פורטלט]] &quot;דפים מיוחדים&quot; יועבר מהתפריט &quot;כלים&quot; לפרק הניווט בתפריט הראשי בצד, כברירת מחדל. השינוי מעשה מכיוון שתפריט הכלים מיועד לכלים הקשורים לדף הנוכחי, לא לאלו הקשורים לאתר כולו, כך שהגיוני יותר ועקבי יותר להעבירו משם. כדי לשנות את ההתנהגות הזאת ולעדכן את סגנונות ה-CSS המפעילים יכולים למלא אחר ההוראות בדף [[phab:T385346|T385346]] בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T333211]
* כחלק מהעבודה הנעשית השנה בתחום שיפור הדרכים בהן הקוראים מגלים תוכן באתרי ויקי, צוות הרשת יבצע ניסוי עם מספר קטן של קוראים שיציג להם המלצות קשורות או ערכים מעניינים בשורת החיפוש. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments#Experiment 1: Display article recommendations in more prominent locations, search|דף המיזם]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות המשתמשים ב-TemplateStyles יכולים עכשיו לשנות את התצוגה עבור דרישות נגישות מגוונות בשאילתות מדיה (&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-motion prefers-reduced-motion]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-transparency prefers-reduced-transparency]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-contrast prefers-contrast]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/forced-colors forced-colors]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;). תודות למשתמש Bawolff על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T384175]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:22|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:22}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, יומן החסימות הגלובליות יופיע מעכשיו בדף {{#special:CentralAuth}}, בדומה לנעילות הגלובליות, כדי להקל את העבודה של הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T377024]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ויקינתונים תומכים מעכשיו ב[[d:Special:MyLanguage/Help:Default values for labels and aliases|שפה מיוחדת חדשה, &quot;ברירת מחדל לכל השפות&quot;]] עבור תוויות ושמות נרדפים. זה נעשה כדי למנוע שכפול מידע זהה לשפות מרובות. אם שאילתות ויקינתונים שלכם משתמשות בתוויות, יש סיכוי שתצטרכו לעדכן אותן כתוצאה מהסרת חלק מהתוויות הקיימות. [https://phabricator.wikimedia.org/T312511]
* הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;getDescription&lt;/code&gt; נקראת בכל קריאת דף ויקי ותופסת בסביבות 2.5% מזמן טעינת הדף. הערך שחושב יישמר מעכשיו במטמון כדי להוריד את העומס על שרתי ויקימדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T383660]
* כחלק מ[[mw:RESTBase/deprecation|המאמץ]] לאיסור השימוש ב-RESTBase נסגרה ב-6 בפברואר השנה נקודת הקצה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/related&lt;/code&gt; והיא תוסר בקרוב. לוח הזמנים נקבע כדי להתאים למועדי הפסקת התמיכה בגרסאות הישנות של Android ושל iOS. האלטרנטיבה היציבה היא פעולת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;morelike&lt;/code&gt;&quot; של API במדיה-ויקי. ניתן לקרוא [[gerrit:c/mediawiki/services/mobileapps/+/982154/13/pagelib/src/transform/FooterReadMore.js|דוגמת מעבר]]. צוות הממשקים של מדיה-ויקי [[phab:T376297|יענה]] על השאלות. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/GFC2IJO7L4BWO3YTM7C5HF4MCCBE2RJ2/]

'''לעומק'''

* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/January|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים לגבי תפריט התרומות, פרטים על אתרי ויקיפדיה חדשים בשפות שונות, פרטים על השפות החדשות הנתמכות בידי ממשק מדיה-ויקי, עדכונים על רשימות הנבנות בידי הקהילה, ועוד. 
* הגיליון החדש של [[mw:Extension:Chart/Project/Updates#January 2025: Better visibility into charts and tabular data usage|עיתון מיזם ה-Chart]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על ההתקדמות לקראת הגברת הנראות של השימוש הגלובלי בגרפים ותמיכה בקטגוריות לדפים במרחב Data בוויקישיתוף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:12, 11 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28231022 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקהילות המשתמשות במערכת Growth יכולות עכשיו לפרסם אירוע אחד בדף &lt;code&gt;{{#special:Homepage}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:דף הבית&quot;, עבור העורכים החדשים. זה יעזור להם לקבל מידע על פעוילויות עריכה שבהן יוכלו להשתתף. המפעילים יכולים ליצור אירוע חדש להצגה בדף &lt;code&gt;{{#special:CommunityConfiguration}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:תצורת קהילה&quot;. לפרטים נוספים ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/12/community-updates-module-connecting-newcomers-to-your-initiatives/|בפוסט ב-Diff]] וב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Community updates module|תיעוד]], או לפנות ל[[mw:Talk:Growth|צוות Growth]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Page Frame Features on desktop.png|thumb|מודגשים השיפורים בדפי השיחה]]
* החל מהשבוע הבא דפי השיחה בחלק מאתרי ויקי יקבלו [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|עיצוב חדש]]. הרשימה כוללת את האתרים הבאים: {{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}. השינוי נבדק בצורה רחבה כתכונת בטא ומהווה צעד אחרון ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|שיפורי דפי השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379102]
* מעכשיו ניתן לנווט לתצוגת דף הפניה ישירות מדפי הפעולה שלו, דוגמת היסטוריית העריכות. עד כה הקישורים עברו ישירות ליעד ההפניה. השינוי הזה אמור לעזור לעורכים שעובדים הרבה עם הפניות. תודות ל-stjn על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T5324]
* כאשר נעשה שימוש מחדש בהערות שוליים, הרבה פעמים אתרי ויקי מראים מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; או אותיות מקומיות בתור קישורים להערות. עד כה אם היו כל כך הרבה שימושים שהאותיות נגמרו הוצגה [[MediaWiki:Cite error references no backlink label|הודעת שגיאה]]. כחלק מהעבודה ל[[MediaWiki:Cite error references no backlink label|פיתוח העבודה עם מקורות]], הודעת השגיאה לא תוצג יותר ובמקום זאת יופיעו  מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; לאחר שלא יהיו יותר אותיות.
* רשומות יומן לכל שינוי בקבוצות המשתמש מובנות יותר עכשיו, כי הן התחילו להציג מה בדיוק השתנה, במקום רשימות הקבוצות לפני ואחרי שהיו עד כה. המתרגמים יכולים [[phab:T369466|לעזור בעדכון ההודעות המקומיות]]. תודות ל-Msz2001 על השיפורים הללו.
* מסנן חדש יתווסף לכלי [[{{#special:Nuke}}]], או &quot;מיוחד:מחיקה מרובה&quot;, המאפשר למפעילים למחוק דפים רבים בבת אחת, כדי לאפשר לסנן דפים לפי גודל בבטים. זה יאפשר, למשל, למחוק דפים בעלי גודל מקסימלי נבחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T378488]
* המשתמשים מחוץ לקבוצת המפעילים יכולים עכשיו לקבל רשימת דפים שהכלי [[{{#special:Nuke}}]] יכול למחוק. תודות ל-MolecularPilot על השיפורים כאן ובסעיף הקודם. [https://phabricator.wikimedia.org/T376378]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בקונפיגורציית קבצי הווידאו AV1, ושוב ניתן לנגן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T382193]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המערכת Parsoid Read Views תפרס בשבועות הקרובים ברוב אתרי ויקימילון, לאחר ההצלחה באתרי ויקימסע בשנה שעברה. לפרטים נוספים ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם של איחוד Parsoid ו-Parser]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T385923][https://phabricator.wikimedia.org/T371640]
* מפתחי כלים הרצים על אתרי ויקי יכולים להווכח כי &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; התיישן. הכלים שדורשים את &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; צריכים להצהיר במפורש על השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.Uri&lt;/code&gt; ברשימת התלויות של ResourceLoader, ובקרוב לעבור ל-API &lt;code dir=ltr&gt;URL&lt;/code&gt; של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T384515]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:17, 17 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28275610 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המפעילים יכולים עכשיו לבחור כיצד [[m:Special:MyLanguage/User language|בבל]] יוצר קטגוריות באמצעות הדף [[{{#special:CommunityConfiguration/Babel}}]] (מיוחד:תצורת קהילה/Babel). ניתן לשנות שם לקטגוריות לשוניות, לבחור האם ליצור אותן אוטומטית ולקבוע הגדרות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T374348]
* הפורטל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikimedia.org/ wikimedia.org]&lt;/bdi&gt; עודכן, והוא מקבל כמה עדכונים בעבודה, כל זאת כדי לשפר את הגישה לדפי הפורטל שלנו ולהפוך אותה לעכשווית יותר. זה כולל תמיכה טובה יותר במבנה הדף בניידים, ניסוחים וקישורים משופרים ותמיכת שפות משודרגת. כמו כן, כל הפורטלים של מיזמי ויקימדיה, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://wikibooks.org wikibooks.org]&lt;/bdi&gt;, תומכים עכשיו במצב כהה כשהמשתמשים בוחרים להדליק אותו במערכת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373204][https://phabricator.wikimedia.org/T368221][https://meta.wikimedia.org/wiki/Project_portals]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q33965|סנטלי]] ([[wikt:sat:|&lt;code&gt;wikt:sat:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386619]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע לחיצה על תוצאות החיפוש בממשק הרשת בכמה סוגי ניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T381289]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה של ועדת הלשון תתקיים ב-28 בפברואר ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1740751200 14:00 UTC] (או 16:00 לפי שעון ישראל). הפגישה תכלול הדגשים ועדכונים טכניים על מקלדת וכלים ב[[w:he:שפות סאמיות|שפות סאמיות]], תרומות באתר Translatewiki.net של קהילת [[w:en:Lampung language|בהאסה למפונג]] מאינדונזיה, וגם שאלות ותשובות טכניות. המעוניינים להצטרף מוזמנים להרשם ב[[mw:Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#28 February 2025|דף ויקי הזה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 25 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28296129 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל העורכים המחוברים לחשבון המשתמשים בניידים יכולים עכשיו לערוך דפים שלמים. הקישור &quot;{{int:Minerva-page-actions-editfull}}&quot; מופיע בתפריט &quot;{{int:minerva-page-actions-overflow}}&quot; שבסרגל. קודם רק אלו שהדליקו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced mobile contributions|מצב העריכה המתקדם בנייד]] יכלו לראות את הקישור. [https://phabricator.wikimedia.org/T387180]
* עורכי הממשק יכולים עכשיו לעזור להסיר את קוד ה-CSS שהוצא משימוש בצורת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw-ref&lt;/code&gt;&quot; מהדף המקומי &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt;&quot;. ניתן לראות רשימת אתרי ויקי הדורשים תיקון [https://global-search.toolforge.org/?q=mw-ref%5B%5E-a-z%5D&amp;regex=1&amp;namespaces=8&amp;title=.*css באמצעות חיפוש גלובלי], ואת הקוד להסרה ב[https://ace.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki:Common.css&amp;oldid=145662#L-139--L-144 דוגמה הזאת]. ניתן גם ללמוד יותר על הדרכים לסייע ב[[mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|דף מיזם המעבר של CSS]]. סמני הערות השוליים של Cite (למשל, &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[1]&lt;/code&gt;&quot;) נקראים עכשיו בידי [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] ובקוד שהוצא משימוש אין יותר צורך. ה-CSS עבור קישורים חזרה (&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw:referencedBy&lt;/code&gt;&quot;) צריך להשאר במקומו נכון לעכשיו. הנקיון הזה לא צפוי לגרום לשינויים ויזואליים לקוראים. אנא עזרו להסיר את הקוד המדובר עד ל-20 במרץ, ולאחר מכן צוות הפיתוח יסיר בעצמו את מה שנשאר.
* כאשר עורכים מוסיפים קובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[File:MediaWiki.png]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) לדף שמוגן בהגנה מתגלגלת התוכנה לא תמנע יותר עריכות לדף התיאור של הקובץ, רק את ההעלאות מחדש.[https://phabricator.wikimedia.org/T24521] לעומת זאת, הוספת דף התיאור של הקובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{:File:MediaWiki.png}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) תגביל מעכשיו את העריכות בדף.[https://phabricator.wikimedia.org/T62109]
* שחזור קבצים לגרסה ישנה יותר ידרוש מעכשיו את אותן ההרשאות כמו העלאות גרסאות חדשות לקבצים. התוכנה תבדוק את קיום ההרשאות &quot;reupload&quot; או &quot;reupload-own&quot;&amp;rlm;,[https://phabricator.wikimedia.org/T304474] ותכבד את ההגנה המתגלגלת.[https://phabricator.wikimedia.org/T140010]
* כשמפעילים יוצרים רשימת דפים למחיקה באמצעות הרחבת ה-Nuke (מיוחד:מחיקה מרובה), הם יכולים עכשיו גם להוסיף דפי שיחה תואמים ודפי הפניות, גם אם לא נוצרו בדי המשתמש המקורי, במקום למחוק אותם ידנית אחר כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T95797]
* העדכון למערכת SUL (התחברות משתמש אחידה), ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|פורסם בעבר]] ואמור ליצור התאמה להגבלות הדפדפנים על עוגיות עבור אתרים מרובים, יתקיים במרץ ובאפריל לכל המשתמשים. הצוות מתכנן לפרוס אותו לכל יצירות החשבונות ב[[wikitech:Deployments/Train#Tuesday|קבוצה 0]], כולל ויקיעברית, השבוע. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים ותאריכים.
* בשבוע שעבר נוצר באג שמראה חלק מהאייקונים של הממשק כריבועים שחורים תוך כדי טעינת הדף. זה יתוקן השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T387351]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q2044560|סילוטי]] ([[w:syl:|&lt;code&gt;w:syl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386441]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בהעלאת תמונות בגרסאות ישנות מאוד של פיירפוקס בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386400]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:31, 4 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28334563 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים המשתמשים במנהל ססמאות יכולים לשים לב לשינויים בקרוב. הדרך בה אתרי ויקי מספקים מידע למנהלי הססמאות לגבי שימוש חוזר בססמאות באתרים שונים השתנתה לא מזמן, כך שחלק ממנהלי הססמאות יכולים עכשיו להציע נתונים באתר ויקי שונה מזה שעבורו נשמרו. כמה ממנהלי הססמאות כבר פעלו בצורה כזאת, ומעכשיו יעשו זאת עבור יותר אתרי ויקי. זה קורה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|המיזם SUL3]] שמטרתו לשפר את עבודת ההתחברות האחידה, ולשמור אותה מתואמת עם השינויים בדפדפנים שונים בנושא. [https://phabricator.wikimedia.org/T385520][https://phabricator.wikimedia.org/T384844]
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין את המשתמשים המעוניינים בכך לעזור לשפר את השימוש בוויקיפדיה במצב ללא אינטרנט או עם אינטרנט מוגבל. לאחר הדיונים ב-[[m:Afrika Baraza|אפריקה ברזה]] והדיון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/ESEAP Hub/Meetings|ESEAP]], האתגרים העיקריים כמו חיפוש, עריכה וגישת אופליין נחקרים, כשבעתיד קבוצות מיקוד יעסקו בזה לעומק. כל השפות מתקבלות והתרגום יסופק בהתאם. ניתן לשתף את דעתכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Improving Wikipedia Mobile Apps for Offline &amp; Limited Internet Use|דיון]] או במייל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;aramadan@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-19 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/33|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על הפעלת המודול לעדכוני הקהילה, על השינויים האחרונים ב&quot;הגדרות קהילתיות&quot;, כמו גם על הבדיקה המתקרבת של הצעות למשתמשים חדשים בתוך הערכים.
* ה-API הישן ששימש את יישומון ויקיפדיה באנדרואיד יוסר בסוף מרץ. אין יותר תוכנה המשתמשת בו, אבל משתמשי היישומון שלא ביצעו שדרוג בחצי השנה האחרונה לפני יום ההסרה, 31 במרץ 2025, לא יוכלו להשתמש יותר בתכונת העריכות המוצעות עד שיבצעו שדרוג. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/24/sunset-of-wikimedia-recommendation-api/|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:10, 11 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28372257 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* פעמיים בשנה בסביבות ימי נקודת השוויון צוות האמינות ההנדסית של קרן ויקימידיה (SRE) מבצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר שרתי מרכז הנתונים]] במהלכו כל תעבורת הנתונים עוברת ממרכז עיקרי אחד למשנהו. זה יוצר אמינות במקרה של משבר, כי תמיד ניתן יהיה לעבור למרכז נתונים אחר. [http://listen.hatnote.com/ תודות לכלי &quot;הקשיבו לוויקיפדיה&quot;] ניתן לשמוע את המעבר. לפני תחילתו יהיה רצף עריכות, אבל במהלכו יהיה שקט למשך כמה דקות, לפני החזרה לשגרה אחרי השלמת המעבר. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|לגבי הרקע ופרטי תהליך המעבר בבלוג של Diff]]. מי שמעוניין להקשיב למעבר הקרוב מוזמן לעשות זאת ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 19 במרץ בשעה 14:00 UTC], או 16:00 שעון ישראל.

'''עדכונים לעורכים'''

* [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=es לוח הבקרה המשופר של כלי תרגום התוכן] זמין עכשיו ב-[[phab:T387820|10 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, ויהיה זמין בכולן [[phab:T387821|בקרוב]]. המשתמשים בתצוגת המחשבים שיש להם גישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Content translation#Improved translation experience|לוח הבקרה האחיד]] יכולים עכשיו לתרגם פרק חדש בערך, לגלות ולגשת ל[https://ig.m.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=ig&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits מסננים להמלצות על ערכים] המבוססים על נושאים שונים, לגלות ולגשת למסנן [[mw:Special:MyLanguage/Translation suggestions: Topic-based &amp; Community-defined lists|הרשימות המוגדרות בידי הקהילה]], הידועות כ-&quot;אוספים&quot;, במיזמי ויקי ומרתונים.
* בוויקישיתוף הוצגה [[c:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements#Improve category selection|מערכת חדשה לבחירת קטגוריות מתאימות לקבצים]]: אם בקטגוריה יש תת קטגוריות, המשתמשים יכולים ללחוץ על כפתור החץ שיציג אותן ישירות בטופס ולבחור את הנכונה. הקטגוריה הראשית תמיד תשאר למעלה כדי שאפשר יהיה לחזור אליה. זה עשוי לצמצם את עבודתם של המתנדבים בתיקון או יצירת קטגוריות חדשות. השינוי זמין גם בניידים. מדובר בחלק מהשיפורים המתוכננים באשף ההעלאות.
* צוות הקהילה הטכני מחפש אתרי ויקי המעוניינים להצטרף לניסוי של פעולת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|החסימה המרובה]] והדף &quot;מיוחד:חסימה&quot; החדש שיחל בסוף מרץ. החסימה המרובה מאפשרת למפעילים להשית סוגים שונים של חסימות על אותו משתמש בו זמנית. מפעילים ודיילים המעוניינים לדון בהצטרפות אתר ויקי שלהם לניסוי מוזמנים לכתוב ב[[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|דף השיחה של המיזם]].
* החל מ-25 במרץ צוות העריכה יתחיל בבדיקה של תכונה חדשה במנגנון Edit Check ב-[[phab:T384372|12 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, המכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi-check|Multi-Check]]. חצי מהנרשמים החדשים יראו את כל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#ref|בדיקות המקורות]] במהלך עבודתם, והחצי השני ימשיכו לראות רק המלצה אחת. המטרה היא לבדוק האם המשתמשים מתבלבלים או מאבדים מוטיבציה כשרואים המלצות רבות, אם יש כאלו, בו זמנית. באתרי ויקי הללו התגיות הרלוונטיות לעריכות הללו יפושטו כדי להציג תגיות רבות בעריכה בודדת. השינויים מתועדים ב[[phab:T373949|פבריקטור]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379131]
* [[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] המודיע למשתמשים לגבי מועד פקיעתן הקרוב של הרשאות זמניות שלהם תומך עכשיו בשמות המקומיים של ההרשאות בכותרות ההודעות. המתרגמים יכולים למצוא את [[m:Global reminder bot/Translation|התיעוד ורשימת התרגומים הקיימים]] כדי לבדוק האם יש צורך ביצירת התרגום או עדכונו.
* בחירת המגדר ב[[Special:GlobalPreferences|העדפות הגלובליות]] המשמשת להצגת פניות הממשק עובדת עכשיו כצפוי ודורסת את ההגדרות המקומיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T386584]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:26|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:26}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ביישומון ויקפדיה לאנדרואיד תוקן באג בתצוגה וחיפוש בשימוש בשפות רבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T379777]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע ישתנה דרך הטעינה של סגנונות Codex. ישנו סיכון קטן שיופיעו תיבות הודעה של הממשק נטולות עיצוב בדפים מסוימים. תוכן המיוצר בידי משתמשים, כמו תבניות, לא יושפע. גאדג'טים יכולים להפגע. ניתן [[phab:T388847|לדווח על הבעיות]] אם יופיעו. בקישור ישנם גם פרטים, צילומי מסך ותיעוד הדרך לתיקון הגאדג'טים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:48, 18 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28412594 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת משוב לגבי [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|טיוטות של יעדים ותוצאות עיקריות העומדים לעצב את העדפותיהם של המוצרים והטכנולוגיות של הקרן]] לשנה הכספית הבאה המתחילה ביולי. היעדים הם שטחים רחבים ברמה גבוהה, והתוצאות העיקריות הן דרכים הנתונים למדידה לעקוב אחרי הצלחת היעדים. ניתן להשאיר את המשוב בדף השיחה בכל שפה, עדיף עד סוף אפריל.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] תתחיל לפעול באתרי ויקי רבים, לא כולל בעברית, באפריל 2025, לפי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|תוכנית הפריסה]], והצוות התחיל לפנות לקהילות האתרים הללו. ההרחבה מספקת כלים לארגון, ניהול וקידום פעולות משותפות על גבי אתרי ויקי, כגון אירועים, מרתונים לעורכים, ומיזמי ויקי. ההרחבה כוללת שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]], ו[[m:Special:MyLanguage/Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. ההרחבה פועלת כרגע על 13 ויקיפדיות, כולל ויקיאנגלית, ויקיצרפתית וויקיספרדית, וגם בוויקינתונים. ניתן להפנות שאלות ובקשות ל[[mw:Help talk:Extension:CampaignEvents|דף השיחה של ההרחבה]] או בפבריקתור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;.
* החל מהשבוע של 31 במרץ אתרי ויקי יוכלו לקבוע אילו קבוצות משתמשים יוכלו לראות נרשמים פרטיים ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], כחלק מהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]]. בברירת מחדל ההרשאה ניתנת למארגני האירועים ולמפעילים באתרי ויקי מקומיים. זה בניגוד למצב הנוכחי, בו רק מארגני האירועים מחזיקים בהרשאה. אתרי ויקי יכולים לשנות את מצב ברירת המחדל באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשה לשינוי בהגדרות]] בפבריקטור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;. המשתתפים באירועי העבר יכולים לבטל את הרישום בכל רגע.
* באתרים בהם &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Sidebar]]&lt;/bdi&gt; שונה מקומית על המפעילים לבדוק שהוא כולל אלמנט עבור רשימת {{int:specialpages}}. אם לא, עליהם להוסיף אותו באמצעות &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;* specialpages-url|specialpages&lt;/code&gt;. אתרי ויקי עם תפריט צד תקני יראו את מעבר הקישור מתפריט הכלים לתפריט הצדדי באפריל. [https://phabricator.wikimedia.org/T388927]
* עיצוב מינרווה, המיועד לניידים, משלב הודעות והתרעות באייקון הפעמון, [[File:OOjs UI icon bell.svg|16px|link=|class=skin-invert]]. מזמן הופיע הבאג שבגללו ההודעות וההתרעות הופיעו רק אם היו קיימות התרעות. הבאג תוקן. בעתיד יראו משתמשי מינרווה מונה הודעות והתראות כשיהיו כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T344029]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בעורך החזותי התווסף [[mw:VisualEditor/Hooks|הוק חדש בצד הלקוח]] המאפשר למפתחים לשלב תוכנה במהלך עבודתו של העורך. ההוק מחליף את הקיימים, והוא עקבי יותר בין פלטפורמות שונות. בנוסף הוא מספק שימוש גם מחוץ לעריכת הערכים, מה שמאפשר לגאדג'טים לעבוד גם על כלי שיחה. צוות העריכה מתכננן לאסור שימוש ולהסיר את הישנים, כך שכל מקרה בו ההוק החדש לא יתאים יזוהה ו[[phab:T355555|ידווח בפבריקטור]].
* המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;mw.Api&lt;/code&gt; של ג'אווהסקריפט יכולים עכשיו להוסיף זיהוי של הכלי שלהם באמצעות הפרמטר &lt;code dir=ltr&gt;userAgent&lt;/code&gt;. הערך חייב להיות ייחודי לכלי, למשל &lt;br/&gt;&lt;code dir=ltr&gt;var api = new mw.Api( { userAgent: 'GadgetNameHere/1.0.1' } );&lt;/code&gt;. אם אתם תומכים בגאדג'ט או סקריפט, אנא הוסיפו את הפרמטר כדי לעזור בתחזוקת השרת והספרייה וכדי לזהות תעבורת רשת לא חוקית. [https://phabricator.wikimedia.org/T373874][https://foundation.wikimedia.org/wiki/Policy:Wikimedia_Foundation_User-Agent_Policy]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:43, 25 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28443127 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות העריכה עובד על [[mw:Special:MyLanguage/Edit Check|Edit check]] מסוג חדש, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check#26 March 2025|בדיקת הטווס]]. המטרה היא לזהות מושגים לא ניטרליים שעורכים משתמשים בהם בדפי ויקי, כדי להודיע להם שאולי כדאי לשנות אותם לפני פרסום העריכה. המיזם נמצא בשלבים מוקדמים והצוות מקווה לקבל משוב מהקהילות, כשב[[phab:T389445|פבריקטור]] נאספים סוגי המדיניות של אתרי ויקי שונים, תבניות המשתמשות לסימון מושגים כאלו, והמושגים עצמם, בסלנג או מילות מפתח, המשמשים בתיאורי עריכות בשפות הנחקרות עכשיו. ניתן להשתתף באמצעות עריכת הטבלה בפבריקטור, כתיבת תשובה שם, או פניה ישירה למשתמש [[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|מערכת התחברות אחידה]], SUL, עודכנה בכל אתרי ויקי כך שהתחברות ויצירת חשבונות עברו לאתר מרכזי. זה מאפשר להתחבר בהתאם להגבלות דפדפנים לגבי עוגיות מרובות אתרים, מה שמנע עד כה ממשתמשים להישאר מחוברים בחלק מהדפדפנים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-31 במרץ יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי בפריסה מוגבלת של מפרט מיוצר של OpenAPI וחוויית ארגז החול מבוססת SwaggerUI עבור [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API|REST API]] שונים של מדיה-ויקי. הצוות הזמין מפתחים מקבוצה מוגבלת של קהילות ויקיפדיה שונות, מוויקיפדיה הערבית, הגרמנית, הצרפתית, העברית, בשפת [[w:he:אינטרלינגואה|אינטרלינגואה]], ההולנדית והסינית, לבצע סקירה של התיעוד וניסויים עם ארגז החול והמפרט בשפתן המועדפת. בנוסף למיזמי ויקי הללו יהיו ארגז החול ומפרט ה-OpenAPI זמינים ב[[testwiki:Special:RestSandbox|דף מיוחד של ארגז החול של REST בטסטוויקי]] עבור מפתחים המעדיפים אנגלית. לאחר ההצגה שתמשך כשבועיים הם יהיו זמינים בכל אתרי ויקי.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.23|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* לפעמים [[gerrit:c/operations/cookbooks/+/1129184|שינוי קוד קטן בן שורה אחת בלבד]] יכול להיות מאוד משמעותי. במקרה הזה פירושו הוא שפעם ראשונה לאחר שנים רבות ניתן להריץ את כל המחסנית של &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[http://maps.wikimedia.org/ maps.wikimedia.org]&lt;/bdi&gt;, אתר המשמש לצורכי המפות של אתרי ויקי במגוון שפות, משרת מרכזי אחד, עניין שנבדק כל פעם שבוצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר מרכזי השרתים]]. זה חשוב מכיוון שבמקרה שאחד ממרכזי השרתים ייהרס עדיין נוכל להמשיך לעבוד. השינוי הזה בא כתוצאה מ[[phab:T216826|עבודה נרחבת]] של שני מפתחים על מעבר החלק האחרון של מחסנית המפות ל-[[w:he:Kubernetes|kubernetes]], שם ניתן לחלק את המשאבים בצורה יעילה יותר מבעבר, כך שנוכל להתמודד עם יותר תעבורה במרכז שרתים אחד. העבודה כללה הרבה צעדים מורכבים מכיוון שהתוכנה והספריות בהן השתמשה דרשו מספר רב של שדרוגים שהיו צריכים להיעשות כבר מזמן. סוג עבודה כזה הופך את תשתית ויקימדיה לבת קיימא יותר.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Workshop Spring 2025|סדנת האביב של משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי לשנת 2025]] תערך בסנדוסקי שבמדינת אוהיו ואונליין בין 14 ל-16 במאי 2025. הסדנה תכלול דיונים לגבי שימוש בתוכנת מדיה-ויקי בידי חברות בתעשיות שונות ותעודד ותטמיע משתמשים חדשים. רישום וקביעת ההרצאות פתוחים עכשיו באתר הסדנה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:05, 1 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28473566 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|עורכי ממשק]] ו[[m:Special:MyLanguage/Central notice administrators|מפעילים לבאנרים גלובליים]] נדרשים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] באמצעות אכיפה בכלים טכניים כדי להשתמש בהרשאותיהם. בעתיד זה יכול להתרחב לקבוצות נוספות בעלות הרשאות מתקדמות. [https://phabricator.wikimedia.org/T150898]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות עיצוב המערכת מתכונן לפריסה של גרסה משמעותית חדשה של  Codex &amp;rlm; (v2.0.0) ב-29 באפריל. על העורכים והמפתחים המשתמשים ב-CSS של Codex לעבור על [[mw:Codex/Release Timeline/2.0|תיעוד הגרסה]] הכולל הנחיות לגבי מספר שינויים לא תואמים לאחור, דוגמת &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;font-size&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;line-height&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;size-icon&lt;/code&gt;.
* תוצאות [[mw:Developer Satisfaction Survey/2025|סקר שביעות הרצון לשנת 2025]] זמינות עכשיו. תודה לכל המשתתפים. התוצאות הללו עוזרות לקרן להחליט כיצד לעבוד להבא ולהעריך את העבודה שנעשתה עד כה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.24|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] יערך באיסטנבול שבטורקיה בין 2 ל-4 במאי. ההרשמה למשתתפים המגיעים להאקטון תיסגר ב-13 באפריל. לפני ההרשמה יש לדאוג לקבלת [https://www.mfa.gov.tr/turkish-representations.en.mfa הרשאת כניסה] או [https://www.mfa.gov.tr/visa-information-for-foreigners.en.mfa e-visa] לכניסה למדינה במידת הצורך.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:53, 7 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28507470 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בהמשך השבוע יעלה גודל ברירת מחדל של התמונה הממוזערת מ-220px ל-250px. זה ישנה את מראה הדפים בכל אתרי ויקי. השינוי נעשה בהתאם לבקשה של כמה קהילות מלפני שנים רבות, ולא היה אפשרי עד כה בגלל הגבלות טכניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T355914]
* תמונות ממוזערות של קבצים נשמרים עכשיו בגדלים קבועים, והם 20, 40, 60, 120, 250, 330, 500 ו-960. אם תמונה צריכה להיות מוצגת בגודל השונה מהם, מדיה-ויקי תבחר את הגודל הקרוב הגדול מזה ותבקש מהדפדפן להקטין אותו בהתאם. במקרים כאלו שום דבר לא ישתנה ויזואלית, אבל המשתמשים עלולים לטעון תמונות כבדות במעט. אם לא משנה מה גודל התמונה המוצגת, מומלץ לבחור את אחד הגדלים התקניים כדי לפסוח על צעד מיותר בדפדפן. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Images#Thumbnail_sizes][https://phabricator.wikimedia.org/T355914]

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולהקל עליהם למצוא את הנדרש.
* כדי לשפר בטיחות המשתמשים יצטרך אחוז קטן מתוכם להקליד קוד חד פעמי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:EmailAuth|שיקבלו במייל]] בזמן התחברות. מומלץ [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|לבדוק]] שכתובת המייל המוזנת בערכת תקינה ומאושרת, וניתן לגשת לכתובת המייל הזאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T390662]
* משתמשים ב[[phab:T389401|שבעה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יוזמנו בשבוע הבא לקחת חלק בסקר קצר לשיפור כלים לסקירה ושחזור עריכות באתר ויקי שלהם.  השאלה תופיע בדף השינויים האחרונים וברשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools|צוות כלי הניטור]] מבקש לדעת יותר על פעילויות הכוללות בדיקות עריכות חדשות באתרי ויקי שונים ולהבין האם הם תואמים למדיניות של האתרים הללו.
* החל מ-15 באפריל גרף ויקינתונים מלא לא יהיו זמין יותר ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מאותו יום יהיו המאמרים המדעיים זמינים באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-scholarly.wikidata.org/ query-scholarly.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;, ושאר הנתונים בוויקינתונים יהיו זמנים דרך נקודת הקצה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מדובר בחלק מהפיצול המתוכנן של גרף ויקינתונים ש[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/September 2024 scaling update|פורסם בספטמבר 2024]]. ניתן לקבל פרטים נוספים [[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|בוויקינתונים]].
* הופיע הרבעון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Newsletter/First quarter of 2025|עיתון היישומונים של ויקימדיה]]. הוא כולל עדכונים, ניסויים ושיפורים שנעשו ביישומוני הניידים של ויקימדיה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פורסם הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2025/April|עיתון הקהילה הטכני]]. הגיליון כולל הזמנה למפתחי כלים להשתתף בפגישת משוב הקהילה על ממשק משתמש ב-Toolforge שתתקיים ב-15 באפריל, מדדי קהילה מעודכנים ופוסטים חדשים בבלוגים טכניים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:25, 15 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28540654 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] פועלת ב[[w:dag:Solɔɣu|וויקיפדיה בשפת דגבאני]] החל מ-15 באפריל. מדובר במיזם הראשון שיוכל לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מוויקיפונקציות]] ולשלב אותן בערכים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית. [https://www.wikifunctions.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status_updates/2025-04-16]
* התווסף סוג חדש של שגיאות לינטר, [[Special:LintErrors/empty-heading|{{int:linter-category-empty-heading}}]], כפי שמפורט ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Lint errors/empty-heading|תיעוד]]. [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Linter|הרחבת לינטר]] מיועדת לזיהוי תבניות בקוד ויקי שצריך או אפשר לתקן ומספקת הנחיות לגבי סוגי הבעיות בתבניות ואיך לתקן אותן. [https://phabricator.wikimedia.org/T368722]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר שפורסם ב-HuggingFace, זמין עכשיו dataset בשם &quot;Structured Contents&quot; גם [https://enterprise.wikimedia.com/blog/kaggle-dataset/ ב-Kaggle]. יוזמת הבטא הזאת מתמקדת בהפיכת נתוני ויקימדיה לקריאים יותר עבור מחשבים לשימושים ברמה גבוהה. גרסת הבטא מתפרסמת במקום אותו קהילות dataset פתוחים כבר מכירים, וזאת כדי לקבל משוב, מה שיעזור לשפר את המוצר כדי שייפרס בעתיד בצורה רחבה יותר. ניתן לקרוא יותר על [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-snapshot-api/#open-datasets המיזם Structured Contents] ועל [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-wikipedia-infobox/ גרסה ראשונה לשימוש חופשי].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות ואירועים'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה מזמינים מתנדבים מתעניינים למפגש וידאו כדי לדון ב[[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]], שהיא הבדיקה האחרונה במנגנון ה-[[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit check]] שתזהה תוך כדי הקלדה שפה מפוארת מדי, פרסומית מדי, או לא ניטרלית. עורכים העובדים עם משתמשים חדשים, או כאלה שעוזרים בתיקוני שפה כזאת, או מעוניינים בדרכי השימוש בבינה המלאכותית במיזמים שלנו, מוזמנים להצטרף. [[mw:Special:MyLanguage/Editing team/Community Conversations#Next Conversation|המפגש יתקיים ב-28 אפריל 2025]] בשעות [https://zonestamp.toolforge.org/1745863200 18:00 עד 19:00 UTC] (או 21:00 עד 22:00 שעון ישראל) בזום.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:01, 22 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28578245 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מארגני האירועים שמארחים פעילויות משותפות ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|אתרי ויקי רבים]], כולל בנגלית, יפנית וקוריאנית, יקבלו גישה להרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] השבוע. כמו כן, ל[[phab:T386861|בקשת הקהילה]] המפעילים בוויקיפדיות בהן מותקנת ההרחבה יקבלו אוטומטית בעתיד הקרוב את הרשאת מארגן האירועים, ולא יצטרכו יותר להעניק אותה לעצמם כדי לנהל את האירועים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פריסת הגרסה המשמעותית הבאה של [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב של ויקימדיה, מתוכננת ל-29 באפריל 2025. העורכים הטכניים יקבלו את הגישה בשבוע של 5 במאי. העדכון יכלול מספר [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Breaking_changes|breaking changes]] וגם [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Visual_changes|שינויים ויזואליים]] קטנים. ההנחיות לעדכון כדי להתאים את הקוד לשינויים הללו מתועדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release Timeline/2.0#|דף הזה]]. בדיקות לפני הפריסה תועדו ב[[phab:T386298|פבריקטור]], ובעיות לאחר הפריסה נמצאות במעקב בפבריקטור, ב-[[phab:T392379|T392379]] וב-[[phab:T392390|T392390]].
* המשתמשים של [[wikitech:Special:MyLanguage/Help:Wiki_Replicas|ויקירפליקות]] יוכלו להבחין כי מופעי בסיס הנתונים &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks&lt;/code&gt;, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_ipindex&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_compat&lt;/code&gt; [[phab:T390767|התיישנו]]. המשתמשים יכולים לתשאל את המופעים החדשים, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_table|block]]&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_target_table|block_target]]&lt;/code&gt;, שמשקפים במקומם את הטבלאות החדשות בבסיס הנתונים. המופעים הישנים יוסרו ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.27|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. המהדורה כוללת סקירה של [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;campaign=contributionsmenu&amp;to=es&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en#/ כלי תרגום התוכן] המשופר, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Language Support for New and Existing Languages|תמיכה בשפות חדשות]], [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Wiki Loves Ramadan Articles Made In Content Translation Mobile Workflow|עדכונים לגבי הקמפיין ויקי אוהבת רמדאן]], [[m:Special:MyLanguage/Research:Languages Onboarding Experiment 2024 - Executive Summary|תוצאות של ניסוי השפה למתחילים]], ניתוח לגבי גיוון נושאים בערכים, ומידע  על מפגשי הקהילה והאירועים הצפויים.

'''פגישות ואירועים'''
* [[Special:MyLanguage/Grants:Knowledge_Sharing/Connect/Calendar|מרפאת למידה לתקשורת]] תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1745937000 29 באפריל ב-14:30 שעון UTC] (או 17:30 שעון ישראל), והיא תתמקד הפעם בנושא &quot;הבנה וניווט בין עימותים במיזמי ויקיפדיה&quot;. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Event:Learning Clinic %E2%80%93 Understanding and Navigating Conflict in Wikimedia Projects (Part_1)|להירשם]] כבר עכשיו.
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] שמיועד לעזור לקהילה הטכנית בעולם לתקשר, לבצע סערת מוחות, ולפרוץ לפרויקטים קיימים, יתקיים בין 2 ל-4 במאי באיסטנבול שבטורקיה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:32, 28 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28585685 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה את הטיוטה האחרונה של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|התוכנית השנתית]] לשנה הקרובה, מיוני 2025 עד יוני 2026. היא כוללת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|סיכום פעילות]], שפורסם גם ב-[[diffblog:2025/04/25/sharing-the-wikimedia-foundations-2025-2026-draft-annual-plan/|Diff]], פרטים לגבי שלושת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals|היעדים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|תשתית]], [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Volunteer Support|תמיכה במתנדבים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Effectiveness|יעילות]]), [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Global Trends|טרנדים גלובליים]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Budget Overview|תקציב]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Financial Model|מודל פיננסי]]. משוב ושאלות מתקבלים בברכה ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|דף השיחה]] עד סוף מאי.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרי ויקי בהם פועלת [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|הרחבת CampaignEvents]] לארגון אירועים הופיעו שני שיפורים:
** המפעילים יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Permitted namespaces|לבחור את מרחבי השם]] בהם מותר [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|הרחבת Community Configuration]]. ברירת המחדל היא מרחב השם Event, אבל ניתן להוסיף עוד, דוגמת Project או WikiProject. באמצעות השינוי הזה קהילות שונות, למשל חברי מיזם מסוים, יכולות להשתמש ברישום האירועים בצורה קלה יותר עבור הפעילות המשותפת שלהן.
** העורכים יכלים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Transclusion|להכיל]] את דף שיתוף הפעולה בדפי ויקי, כפי שמוסבר [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Collaboration list/Transclusion|כאן]]. דף שיתוף הפעולה הוא רשימת אירועים אוטומטית של אירועים ומיזמים באתרי ויקי, שניתן לגשת אליה באמצעות הדף &quot;{{#special:AllEvents}}&quot;, כמו ב[[w:en:Special:AllEvents|דוגמה המצורפת]]. מעכשיו ניתן להציג את דף שיתוף הפעולה בכל מיני דפי ויקי, כמו למשל העמוד הראשי, דף מיזם, דף נלווה, דף אירוע או אף בדפי משתמש.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; בגאדג'טים ובסקריפטים לעבור על הקוד שלהם ולעבור לחלופות כמו ספריית &lt;code dir=ltr&gt;Intl&lt;/code&gt; או ספרייה חדשה בשם &lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.DateFormatter&lt;/code&gt;. הספרייה &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; התיישנה ותתחיל לשלוח הודעות על כך לקונסול. ניתן להריץ חיפוש גלובלי של השימושים הקיימים ולשאול שאלות רלוונטיות ב[[phab:T392532|פבריקטור]].
* על המפתחים של הכלים שמבצעים שאילתות לטבלאות שמירת המושגים של ויקינתונים, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;wbt_*&lt;/code&gt;, לעדכן את הקוד שלהם כדי להתחבר לקלסטר נפרד בבסיס הנתונים, זאת כתוצאה מפיצול הטבלאות לקלסטר הנוסף הזה. גם הכלים המתשאלים את הטבלאות הללו באמצעות ויקירפליקות צריכים ניתוב לקלסטר החדש. ניתן לקרוא תיעוד ולמצוא קישורים רלוונטיים [[wikitech:News/2025 Wikidata term store database split|כאן]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T390954]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.28|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התפרסם הגיליון האחרון של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עיתון מיזם ה-Chart]]. הוא כולל עדכונים על ההכנות להרחבת הפריסה לאתרי ויקי נוספים בשבוע המתחיל ב-6 במאי, והתרחבות בשבועות שלאחר מכן, כמו גם בחינת סינון והמרת המידע המקורי.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:15, 6 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28665011 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקישור &quot;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|קבלת כתובת מקוצרת]]&quot; בתפריט הכלים כולל עכשיו גם אפשרות לקבלת [[phab:T393309|קוד QR]]. מבקרי האתרים של הקרן יכולים להשתמש בו באמצעות סריקה או הורדה לשיתוף וגישה מהירים ונוחים לתוכן מאתרי ויקימדיה.

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולפשט את החיפושים שלהם. ידיעות הטכנולוגיה כתבו על כך [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|בעבר]]. הפריסה תהיה הדרגתית. חלק מהמשתמשים יקבלו עוגיית Edge Uniques בשבוע הבא. ניתן לדון בנושא ב[[m:Talk:Edge Uniques|דף השיחה]].
* החל מ-19 במאי 2026 מארגני האירועים באתרי ויקי בהם הופעלה הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] יוכלו [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] במרחבי השם Project, דוגמת &quot;ויקיפדיה:&quot; או &quot;Wikidata:&quot;. כתוצאה מכך הקהילות לא יצטרכו מפעילים לשימוש בתכונה הזאת. אתרי ויקי שלא מעוניינים בזה יכולים להסיר או להוסיף מרחבי שם מותרים בדף [[Special:CommunityConfiguration/CampaignEvents]].
* במסגרת הקרן נפתחה {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} חדשה בשפת [[d:Q36720|Nupe]],&amp;rlm; [[w:nup:|&lt;code&gt;w:nup:&lt;/code&gt;]]. השפה באה במקור מאזור צפון מרכזי של ניגריה. דוברי השפה מוזמנים לתרום ל[[w:nup:Tatacin feregi|וויקיפדיה החדשה]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המפתחים מקבלים גישה לוויקיפדיה ההולנדית, שמצטרפת לאנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית, באמצעות מערכת בשלב בטא [https://enterprise.wikimedia.com/docs/snapshot/#structured-contents-snapshot-bundle-info-beta Structured Contents snapshots]. התוכן כולל תקצירים מפורסרים, תיאורים, תמונות ראשיות, תיבות מידע, פרקי ערכים ומקורות.
* נקודת הקצה של REST API &amp;rlm;&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/data-parsoid&lt;/code&gt;&quot; יצאה מכלל שימוש ותוכרז כמיושנת. היא אמורה [[phab:T393557|להיסגר]] ב-7 ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.1|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* &quot;[https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/2025_Cloud_VPS_VXLAN_IPv6_migration IPv6 support]&quot; היא רשת ענן וירטואלית חדשה שבעתיד תגדיל משמעותית את הסקלביליות, בטיחות וקריאת של פלטפורמות הקרן. התורמים הטכניים המעוניינים בפרטים מוזמנים לקרוא את [https://techblog.wikimedia.org/2025/05/06/wikimedia-cloud-vps-ipv6-support/ הפוסט בבלוג] כדי לקבל מבט עמוק יותר על הדרך לקראת IPv6.

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה השנייה לשנת 2025 של [[m:Special:MyLanguage/Afrika Baraza|Afrika Baraza]], הפלטפורמה הווירטואלית לתקשורת של משתמשי ויקימדיה באפריקה, תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747328400 15 במאי בשעה 17:00 UTC]. היא תתמקד בדיון אודות [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|תכנון שנתי והתקדמות של ויקימדיה]].
* [[m:Special:MyLanguage/MENA Connect Community Call|מפגש וירטואלי של MENA]], אזור [[w:en:Middle East and North Africa|מזרח התיכון וצפון אפריקה]], יתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747501200 17 במאי ב-17:00 UTC]. ניתן [[m:Event:MENA Connect (Wiki_Diwan) APP Call|להירשם עכשיו]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:38, 13 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28714188 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על יצירת בדיקה למשתמשים חדשים, [[mw:Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]]. באמצעות מודל הניבוי הבדיקה תעודד את העורכים לשפר את רמת העריכות, וזה ייעשה בעזרת בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לסקור את הגרסה הראשונה של המודל הלשוני של הטווס בשפות הבאות: ערבית, ספרדית, פורטוגזית, אנגלית ויפנית. המשתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לנסות את המודל מוזמנים [[mw:Edit check/Peacock check/model test|להירשם באתר mediawiki.org]] עד ל-23 במאי, יום בו יתחיל הניסוי.

'''עדכונים לעורכים'''

* החל מ-20 במאי 2025 יצטרכו [[m:Special:MyLanguage/Oversight policy|המעלימים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Meta:CheckUsers|הבודקים]] להפעיל אימות דו שלבי, 2FA, בחשבונותיהם, וזאת כדי שיוכלו להשתמש בהרשאות שלהם. כל החברים בשתי הקבוצות הללו שטרם הפעילו 2FA קיבלו על כך הודעה. יש סיכוי שבעתיד הדרישה הזאת תורחב לקבוצות נוספות עם הרשאות מתקדמות. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]]  [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|חסימות מרובות]] ייפרסו ברחבי האתרים בסוף החודש. כל המיזמים שהם לא ויקיפדיה וגם ויקיפדיה הקטלאנית יקבלו את החסימות המרובות בשבוע של 26 במאי, ושאר ויקיפדיות יקבלו אותו בשבוע של 2 ביוני. יש [[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|ליצור קשר עם הצוות]] במקרה שיש דאגות. המפעילים יוכלו לנסות את הממשק החדש כבר עכשיו בוויקי שלהם באמצעות מעבר לכתובת [{{fullurl:Special:Block|usecodex=1}} {{#special:Block}}?usecodex=1], ולבדוק את הפונקציונליות המלאה ב-[[testwiki:Special:Block|testwiki]]. חסימות מרובות מאפשרות להפעיל סוגי חסימות שונים בו זמנית על אותו משתמש. למידע נוסף ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|דף העזרה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* בהמשך השבוע רשימת כמעט כל הדפים המיוחדים, [[{{#special:SpecialPages}}]], תשנה עיצוב. זה [[phab:T219543|נעשה]] כדי לשפר את חווית המשתמש בכמה אופנים, ביניהם יכולת לחפש שמות ושמות נרדפים של דפים מיוחדים, מיון, סימון בולט יותר של דפים עם גישה מוגבלת, ותצוגה נוחה יותר בניידים. ניתן לראות את [https://meta.wikimedia.beta.wmflabs.org/wiki/Special:SpecialPages הגרסה החדשה] בבטא קלאסטר כבר עכשיו, ולהשאיר משוב בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T219543]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים Chart]] תופעל באתרי ויקי נוספים. לתאריכים ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project#Deployment Timeline|טיימליין הפריסה]].
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] יפעלו ב-27 במאי בחמישה אתרי ויקימילון, בשפות [[wikt:ha:|האוסה]], [[wikt:ig:|איגבו]], [[wikt:bn:|בנגלי]], [[wikt:ml:|מליילם]] ו[[wikt:dv:|מלדיבית]]. זה השלב השני בפריסה המתוכננת. כתוצאה מכך ניתן יהיה לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מתוך ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית.
* במהלך השבוע תפרסם קרן ויקימדיה hub ל[[diffblog:2024/07/09/on-the-value-of-experimentation/|ניסויים]], וזאת כדי שאפשר יהיה לבצע את הניסוייים הללו ולקבל משוב עליהם. הם יעזרו לתנועת ויקימדיה [[diffblog:2023/07/13/exploring-paths-for-the-future-of-free-knowledge-new-wikipedia-chatgpt-plugin-leveraging-rich-media-social-apps-and-other-experiments/|להבין משתמשים חדשים]], את הדרך בה הם מתקשרים עם הרשת, ואיך זה יכול להשפיע על התנועה. בתור דוגמאות מוצגים [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Generated Video|וידאו שנוצר אוטומטית]], [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Roblox game|משחק מהירות של ויקיפדיה ב-Roblox]] ו[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Discord bot|בוט עבור Discord]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג ביצירת חשבונות חדשים באמצעות API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T390751]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים וסקריפטים אישיים העובדים עם הדף [[{{#special:Block}}]] צריכים להיבדק ובמקרה הצורך להתעדכן כדי לעבוד עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|ממשק החסימה החדש]]. יש לקרוא את [[mw:Help:Manage blocks/Developers|ההנחיות למפתח]] לקבלת פרטים נוספים. אם יש צורך בעזרה או הסקריפט לא מצליח לעבוד בממשק החדש יש לפנות ל[[mw:Help talk:Manage blocks/Developers|דף השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* האובייקט &lt;code dir=ltr&gt;mw.title&lt;/code&gt; מאפשר לקבל מידע על דף ויקי מסוים בשפת התכנות [[w:he:ויקיפדיה:לואה|Lua]]. החל מהשבוע יתווסף שדה חדש לאובייקט, &lt;code dir=ltr&gt;isDisambiguationPage&lt;/code&gt;. השדה מאפשר לבדוק האם הדף המדובר הוא דף פירושונים מבלי הצורך לכתוב פונקציה נפרדת בשביל כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T71441]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפתחי סקריפטים אישיים יכולים להשתמש ב[[toolforge:gitlab-content|כלי פרוקסי הפוך חדש]] לטעינת javascript ו-css מ-[[gitlab:|gitlab.wikimedia.org]] באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;mw.loader.load&lt;/code&gt;. כותב הכלי מקווה שהוא יאפשר פיתוח באמצעות עבודה משותפת של סקריפטים אישיים, כולל בדיקות לינטר, בדיקות יחידה, יצירת קוד אוטומטית וסקירת הקוד באתר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;gitlab.wikimedia.org&lt;/bdi&gt; ללא צורך בשלב העתק-הדבק לפרסום הסקריפטים באתר ויקי, למען שילוב ובדיקות קבלה. ראו [[wikitech:Tool:Gitlab-content|Tool:Gitlab-content]] ב-Wikitech לקבלת פרטים נוספים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.2|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה  ה-12 של [[m:Special:MyLanguage/Wiki Workshop 2025|Wiki Workshop 2025]], הפורום המביא יחד חוקרים שבוחנים את כל האספקטים של מיזמי ויקימדיה, יתקיים אונליין בין 21 ל-22 במאי. החוקרים מוזמנים [https://pretix.eu/wikimedia/wikiworkshop2025/ להרשם] כבר עכשיו.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W21&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:13, 20 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28724712 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* במטא מתקיים עכשיו דיון לכל הקהילות בנושא עדין מאוד לגבי הפיתוח של [[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia|Abstract Wikipedia]]: איפה לשמור את התוכן המופשט שיפותח באמצעות הפונקציות של ויקיפונקציות ונתונים בוויקינתונים. הדיון פתוח עד ל-12 ביוני בדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content|Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content]]&lt;/span&gt;, וכל הדעות יתקבלו בברכה. ההחלטה תתקבל ותפורסם בידי הקרן אחרי תקופת התייעצות.

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מהשבוע שעבר בכל אתרי ויקי, למעט [[phab:T388604|עשרים הגדולים]], יקבלו משתמשי העורך החזותי הנייד [[phab:T385851|תפריט כלים חדש]], אותו ניתן לפתוח באמצעות הכפתור &lt;code&gt;+&lt;/code&gt;. התפריט יאפשר בין היתר הוספות דברים שונים, כמו ציטוטים, הירוגליפים וקוד. שאר אתרי ויקי, ביניהם ויקיפדיה העברית וויקישיתוף, [[phab:T388605|יקבלו את התפריט החדש]] ביוני.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] פונקציית הפרסר &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##ifexist|#ifexist]]&lt;/code&gt; לא תיצור יותר קישור לדף היעד. זה ישפר את יעילות השימוש בדף [[{{#special:WantedPages}}]], שבסוף יכיל רק דפים שבאמת קיים קישור אדום אליהם. המעבר יתקיים בהדרגה ככל שדפי המקור יעודכנו. [https://phabricator.wikimedia.org/T14019]
* השבוע יפעיל צוות כלי הניטור את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|הפילטר בחדש לדף השינויים האחרונים]] בוויקיפדיה האינדונזית. הפילטר מדגיש את העריכות עם סבירות גדולה לשחזור, כדי שהמנטרים יזהו בקלות עריכות שיכולות להיות בעייתיות. כל שאר אתרי ויקי יקבלו את הפילטר החדש בעתיד.
* לאחר לחיצת העכבר בשדה החיפוש הריק יקבלו משתמשים שלא מחוברים לחשבון הצעות ערכים לקריאה. זה יקרה בשני המצבים, כולל בנייד. הקוראים בוויקיפדיות העברית, הקטלאנית והאיטלקית, כמו גם כמה אתרים שהם לא ויקיפדיות, יקבלו את השינוי בין 21 במאי לאמצע יוני. לשאר אתרי ויקי זה יגיע מאוחר יותר. המטרה היא לעודד משתמשים לקרוא יותר באתרי ויקי. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* חלק מהמשתמשים של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים להשתמש בתכונה חדשה לקוראים בשם [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|WikiGames]]. מדובר במשחק טריוויה יומי המבוסס על האירועים ההיסטוריים. מתקיימת בדיקת A/B, והמשחק זמין למחצית המשתמשים בשפות הבאות: אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Newsletter|ההרחבה Newsletter]] באתר mediawiki.org מאפשרת יצירת [[mw:Special:Newsletters|עיתוני ויקי]] מגוונים עבור המשתמשים בכל אתרי ויקי. ההרחבה מאפשרת עכשיו לפרסם גיליונות חדשים שהם פרקים בדף מסוים, כך שאין יותר צורך ליצור כל פעם דף חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T393844]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התצוגות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Ipblocks table|ipblocks]]&lt;/code&gt; ב[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]] שהוכרזו בעבר כמיושנים יוסרו בתחילת יוני. המשתמשים מתבקשים להשתמש במקום זאת בתצוגות החדשות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block table|block]]&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block target table|block_target]]&lt;/code&gt;.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האירוע בשם &quot;[[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects|Wikidata and Sister Projects]]&quot; יתקיים בין 29 במאי ל-1 ביוני, והוא יתמקד בשילוב ויקינתונים בוויקיפדיה ומיזמי ויקימדיה אחרים. ניתן לקרוא את [[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects#Sessions|לוח הזמנים]] ו[[d:Special:RegisterForEvent/1291|להרשם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:05, 26 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28788673 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת Chart]] זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. עורכים יכולים להשתמש בה ליצירת ויזואליזציות ידע אינטראקטיביות. מדובר בארבעה סוגי תרשימים: עמודות, קווים, שטח ועוגה. ההרחבה נוצרה כדי להחליף רבים מהשימושים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת Graph]] הישנה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נהיה קל יותר לקבוע הגדרות לציטוטים אוטומטיים באתר ויקי שלכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הציטוטים]] של העורך החזותי. המפעילים יכולים עכשיו לקבוע תבנית ברירת מחדל באמצעות שימוש במפתח &lt;code dir=ltr&gt;_default&lt;/code&gt; בדף מקומי &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Citoid-template-type-map.json]]&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, כפי שניתן לראות ב[[mw:Special:Diff/6969653/7646386|דוגמה להשוואת גרסאות]]. שימוש בברירת המחדל יעזור גם להגן על ההגדרות הקיימות כש[[phab:T347823|סוגי ציטוט חדשים]] יתווספו בעתיד. עדיין ניתן לקבוע תבניות לסוגי ציטוט נפרדים כדי להעדיף אותן על פני תבנית ברירת המחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T384709]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבוטים שמשתמשים ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;action=clientlogin&lt;/code&gt; בזמן התחברות ייכשלו הרבה יותר, כתוצאה מהגנה חזקה יותר ממתחברים חשודים. בוטים המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Bot passwords|ססמת בוט]] או אימות ללא התחברות כמו [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/Owner-only consumers|OAuth]] לא ייפגעו. אם הבוט שלכם לא משתמש בדרכים הללו עליכם לעדכן אותו. שימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; ללא ססמת בוט הוכרז כמיושן ב-[[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/3EEMN7VQX5G7WMQI5K2GP5JC2336DPTD/|2016]]. עבור רוב הבוטים מדובר רק בהחלפת הססמה שבשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T395205]
* החל מהשבוע אתרי ויקי של ויקימדיה יאפשרו שימוש ב-Javascript גרסת ES2017 עבור הקוד הרשמי, גאדג'טים וסקריפטים אישיים. התכונה הבולטת ביותר של ES2017 היא תחביר &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;async&lt;/code&gt;/&lt;code&gt;await&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, המאפשר קוד קל יותר לקריאה. עד השבוע ניתן היה להשתמש בגרסת ES2016, ועד לפני כמה חודשים ב-ES2015.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T381537]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.4|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* נפתחה הגשת בקשות למלגת השתתפות ב[[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025|וועידת GLAM Wiki 2025]]. הוועידה תתקיים בין 30 באוקטובר ל-1 בנובמבר בליסבון שבפורטוגל. תורמי GLAM  חסרי יכולת להשתתף יכולים [[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025/Scholarships|לפנות לכאן]]. הגשת הבקשות למלגות תסתיים ב-7 ביוני.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:55, 3 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28819186 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product|צוות T&amp;S]] מסיים את העבודה הנדרשת לפריסת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] על ויקיפדיה גדולות בהמשך החודש. הצוות עבד עם הדיילים והמשתמשים האחרים המחזיקים בהרשאות מורחבות כדי לצפות ולהתייחס למקרים רבים שיכולים לקרות בוויקיפדיות הגדולות, כדי שחברי הקהילה יוכלו להמשיך לנטר ביעילות את החשבונות הזמניים. מדובר בשלב השני של הפריסה מתוך שלושה. השלב האחרון יתקיים בספטמבר או אף מאוחר יותר. מידע נוסף על ההתפתחויות האחרונות במיזם ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|למצוא לכאן]]. עם הערות או שאלות אפשר לפנות ל[[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|דף השיחה]] או [[m:Event:CEE Catch up Nr. 10 (June 2025)|להצטרף לפגישה עדכון]] ביום שלישי הקרוב.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist expiry|תוקף התפוגה של רשימת המעקב]] מאפשרת לעקוב אחרי דפים לתקופה מוגבלת, בסיומה הדף מוסר אוטומטית מהרשימה. החל מהשבוע ניתן לקבוע ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-watchlist-pageswatchlist|העדפות]] את תקופת ברירת המחדל, או לחילופין תקופות ברירת מחדל נפרדות עבור דפים קיימים, הדפים שאתם יוצרים, ובזמן פעולת שחזור. [https://phabricator.wikimedia.org/T265716]
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום המסך של השיפורים הוויזואליים בדפי השיחה.|דוגמה לדף שיחה בצרפתית עם העיצוב החדש.]]
* המראה של דפי השיחה ישתנה כמעט בכל אתרי ויקיפדיה. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|חלקן]] כבר משתמשים בעיצוב החדש, ביניהן ויקיפדיה העברית. ל[[phab:T379264|עוד כמה]] השינוי יגיע בעתיד. ניתן לקבל פרטים על השינויים בבלוג ב-&quot;[[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|Diff]]&quot;. אפשר לכבות את השינויים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]], באמצעות ההגדרה &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T319146][https://phabricator.wikimedia.org/T392121]
* משתמשים בעלי הרשאות מורחבות, כולל מפעילים, בירוקרטים, בודקים, מעלימים ודיילים, יכולים עכשיו לראות את כתובות ה-IP של כל החשבונות הזמניים [[phab:T358853|בצורה אוטומטית]] במשך תקופה מוגבלת כשהם צריכים לפעול נגד משחיתים שמחליפים את הכתובות שלהם לעתים קרובות. התכונה הופעלה לבקשת הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386492]
* צוותי הניטור ולמידת המכונה ימשיכו השבוע לפרוס [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|מסנן חדש לרשימת המעקב]] לכמה ויקיפדיות נוספות: {{int:project-localized-name-afwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-simplewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנבנה בידי צוות המחקר, כדי להדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור על מנת לעזור למנטרי השינויים האחרונים לזהות תרומות עם בעיות אפשריות. הפריסה תמשך בשבועות בקרובים ב[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות הפעילים במטא ובוויקיפדיות הגדולות מתבקשים לעדכן את המסננים כדי להתאים אותו לעבודה עם החשבונות הזמניים. קישור להנחיות העדכון ורשימות פרטיות של המסננים הדורשים בדיקה ניתן [[phab:T369611|למצוא בפבריקטור]].
* ליחידות לואה יש עכשיו גישה לשם הקובץ המכיל את התמונה הממוזערת שנקבעה עבור הדף, בה נעשה שימוש בתצוגה מקדימה של קישור או בחיפוש ויקי. ב[https://gerrit.wikimedia.org/g/operations/mediawiki-config/+/2e4ab14aa15bb95568f9c07dd777065901eb2126/wmf-config/InitialiseSettings.php#10849 חלק מאתרי ויקי], לא כולל בעברית, ישנה גישה גם למידע המעריך את הדף. הגישה נעשית באמצעות שתי תכונות חדשות של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#added-by-extensions|האובייקט mw.title]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;pageImage&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;pageAssessments&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T131911][https://phabricator.wikimedia.org/T380122]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:17, 10 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28846858 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ניתן [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/359761?lang=en להציע את הכלים האהובים עליכם] ל[[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|פרס הכלי המדליק]] השישי. ההצעות נעשות בעילום שם עד ל-25 ביוני. ניתן להציע כלים רבים באמצעות מילוי מחדש של הטופס.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.6|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* חברי הקרן ומתנדבים טכניים המשתמשים ב-API לבניית כלים, יישומונים, תכונות והשתלבות לשיפור החוויה. בשנים הבאות ישקיע צוות הממשקים של מדיה-ויקי בווב API של ויקימדיה (HTTP) כדי לשפר את הטיפול בצרכי המתנדבים הטכניים ולהגן את תשתיות הקרן מפגיעות אפשריות. ניתן [https://techblog.wikimedia.org/2025/06/12/apis-as-a-product-investing-in-the-current-and-next-generation-of-technical-contributors/ לקרוא פרטים לגבי התוכניות לפיתוח ה-API בפוסט ב-Techblog].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:39, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הניטור ולמידת המכונה ימשיך השבוע לפרוס את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|המסנן החדש לשינויים האחרונים]] לקבוצה שלישית ואחרונה של ויקיפדיות. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנוצר בידי צוות המחקר, והוא מדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור כדי לעזור למנטרים לזהות תרומות מזיקות אפשריות. המסנן יתווסף לוויקיפדיות הבאות: {{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-swwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tlwiki/he}}. הפריסה תימשך בשבועות הקרובים ל[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות במיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] הופעלו בוויקיפדיה הצ'כית, הקוריאנית והטורקית. השבוע ובשבוע הבא יתווספו לכך ויקיפדיות גדולות יותר, כולל ויקיפדיה העברית בשבוע הבא. [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|ניתן לשתף את המחשבות]] לגבי המיזם. [https://phabricator.wikimedia.org/T340001]
* בהמשך השבוע יפעיל צוות העריכה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi check|Multi Check]] לכל ויקיפדיות חוץ מאנגלית. הכלי מציג [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Reference check|בדיקות מקורות]] מרובות תוך כדי עריכה. זה מעודד משתתפים לציין מקורות כשהם מוסיפים טקסט עם פסקאות רבות לערך ויקיפדי. הכלי היה זמין קודם בצורת בדיקת A/B.&amp;rlm; [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/multi_check_ab_test_report_final.html#summary-of-results הטסט מראה] כי המשתמשים שראו הצעות מרובות מוסיפים מקורות פי 1.3 פעמים יותר, והסיכוי שעריכתם תשוחזר קטן ב-34.7%. [https://phabricator.wikimedia.org/T395519]
* לכמה דפים ישתנה השם עקב עדכוני תוכנה להתאמה לתקן יוניקוד. כל השינויים קשורים לאותיות קטנות וגדולות. בסביבות 71 דפים ושלושה קבצים ישנו את שמם ב-15 אתרי ויקי, לא כולל בעברית. הרשימה המלאה זמינה ב[[phab:T396903|פבריקטור]]. המפתחים ישנו את השמות בשבוע הבא, והם גם יתקנו את ההפניות והקישורים לקבצים כעבור מספר דקות באמצעות מערכת העדכונים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם לדפים לגלול כלפי מעלה כשנבחר טקסט בראש הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T364023]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* העורכים יכולים עכשיו לסנן ולשנות את הנתונים המשמשים את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|ההרחבה Chart]]. ניתן לבחור חלק משורות או עמודות מהמידע המקורי, להמיר יחידות מידה, לבצע פעולות סטטיסטיות, או המרות יעילות אחרות רבות, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Transforms|לפי ההוראות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates]
* המשתנה &lt;code dir=ltr&gt;all_links&lt;/code&gt; ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] נקרא עכשיו &lt;code dir=ltr&gt;new_links&lt;/code&gt; כדי להתאים אותו למשתנים אחרים. השם הישן ימשיך לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T391811]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.7|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/34|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים אחרונים על משימת &quot;Add a Link&quot;, שני כלים חדשים לעזרה בפניה למשתמשים חדשים ועדכונים לגבי Community Configuration.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:21, 24 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] פועלת עכשיו בוויקיפדיות בכל השפות. ההרחבה עוזרת לארגן ולהשתתף בפעילויות משותפות, כמו מרתונים לעריכה ומיזמי ויקי, ישירות באתרי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים, והם [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להתקין את ההרחבה באתר ויקי נוסף יש לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|דף מידע לגבי הפריסה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המשתתפים המטפלים במסנני ההשחתות יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:IPReputation/AbuseFilter variables|לבדוק את העריכה מול הערכת המוניטין של IP]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. מדובר במידע לגבי הפרוקסי ו-VPN הידוע לגבי כתובת IP של המשתמש. המידע לא מוצג לקהל הרחב ולא נאסף עבור פעולות שנעשו בידי משתמשים רשומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T354599]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Collapsible elements|התוכן המוסתר בדפי ויקי]], דוגמת טבלאות מוסתרות, ייפתח מעכשיו אם חיפוש דפדפן (Ctrl-F או ⌘F) מצא שם משהו. [https://phabricator.wikimedia.org/T327893][https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/HTML/Reference/Global_attributes/hidden#browser_compatibility]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery|תבניות מועדפות]] תתחיל לפעול בהמשך השבוע בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה האנגלית, שם זה נדחה בשבוע. התכונה עברה את שלב הבדיקה בוויקיפדיות הפולנית והערבית, ובוויקיטקסט האיטלקי והאנגלי. היא מאפשרת דרך טובה יותר למשתמשים החדשים והוותיקים לזכור ולגלות תבניות באמצעות דו-שיח, ולשמור תבניות ב&quot;רשימת המועדפים&quot;. זה יעבוד בעורך קוד מקור ובעורך החזותי. התכונה נמצאת ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|שטח המיקוד ברשימת המשאלות]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם להודעות להישלח מספר פעמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T397103]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.8|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 1 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28917415 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Temporary accounts|החשבונות הזמניים]] התחילו לפעול על 18 ויקיפדיות גדולות ובינוניות, כולל עברית ,גרמנית, יפנית, צרפתית וסינית. נכון לעכשיו כשליש מכל המשתמשים הלא מחוברים בעולם מגיעים מחשבונות זמניים. מנטרים יכולים לבדוק שני דפי תיעוד חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Access to IP|גישה ל-IP]], המסביר את כל מה שקשור לגישה לכתובות ה-IP של החשבונות הזמניים, ו[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Repository|רשימה של גאדג'טים וסקריפטים חדשים]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל אחד יכול לשחק במשחק ניסיוני חדש, [[mw:Special:MyLanguage/New Engagement Experiments/WikiRun|WikiRun]], המאפשר לנווט ברחבי ויקיפדיה באמצעות מעברים מערך לערך, במטרה להגיע לערך היעד בככל שפחות צעדים וזמן. מטרת המשחק היא לגלות דרכי פניה חדשים לקוראים. ניתן [https://wikirun-game.toolforge.org/ לנסות את המשחק] ולהשאיר משוב לצוות ב[[mw:Talk:New Engagement Experiments/WikiRun|דף השיחה]].
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה לאנדרואיד בכמה שפות יכולים עכשיו לשחק ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|משחק טריוויה]] חדש, &quot;מה היה קודם?&quot;. מדובר במשחק היסטורי פשוט המציע לנחש איזה משני האירועים שהיו היום לפני שנים קרה קודם. עד כה המשחק היה זמין בבדיקת A/B. עכשיו הוא זמין לכולם, ומוצע כרגע באנגלית, גרמנית, צרפתית ספרדית, פורטוגזית, רוסית, ערבית, טורקית וסינית. מטרת המשחק היא לעזור לפנות לדור החדש של הקוראים. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22]
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה ל-iOS בחלק מהשפות קיבלו אפשרות גלישה חדשה המאפשרת לפתוח כמה כרטיסיות קריאה בו זמנית. זה מקל לגלות נושאים קשורים ולעבור בין ערכים. בדיקת A/B רצה עכשיו בכמה אזורים בעולם בערבית, אנגלית ויפנית. פרטים נוספים זמינים ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)|דף המיזם]].
* הבירוקרטים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו להשתמש בדף [[{{#special:VerifyOATHForUser}}]] כדי לבדוק האם משתמש מסוים הפעיל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|2FA]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T265726]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה הקשורה ל-[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]] תגיע השבוע לכל אתרי ויקי של ויקימדיה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Template categories|דפדפן בקטגוריות התבניות]], העוזר למשתמשים למצוא תבניות כדי להוסיף אותן לרשימת המועדפים. הדפדפן החדש יאפשר לגלוש ברשימת התבניות שאורגנה לפי עץ הקטגוריות הקיים. זה התבקש בידי הקהילה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Select templates by categories|סקר המשאלות]].
* מעכשיו ניתן להגיע להעדפות רשימת המעקב ישירות מדף רשימת המעקב. כמו כן, הוסר הכפתור המיותר לעריכת רשימת המעקב. [https://www.mediawiki.org/wiki/Moderator_Tools/Watchlist]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק מגרסת [[mw:MediaWiki_1.44|מדיה-ויקי 1.44]] קיימת עכשיו מערכת יחידה לשליחת הודעות והתרעות. היא מקלה על מפתחים לשלוח, לנהל ולאפיין הודעות. התיעוד החדש מופיע בדף [[mw:Manual:Notifications|Manual:Notifications]], המידע לגבי המעבר ב[[phab:T388663|פבריקטור]], ופרטים לגבי הוקים שהתיישנו ב[[phab:T389624|דף אחר בפבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.9|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[d:Special:MyLanguage/Event:WikidataCon 2025|WikidataCon 2025]], הוועידה המוקדשת לוויקינתונים, פתוחה עכשיו ל[https://pretalx.com/wikidatacon-2025/cfp הצעות] ול[[d:Special:RegisterForEvent/1340|הרשמה]]. השנה תתקיים הוועידה בין 31 באוקטובר ל-2 בנובמבר אונליין, והיא תוקדש לנושא &quot;תקשורת בין אישית באמצעות מידע פתוח מקושר&quot;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:06, 8 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28930584 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Featured templates|תבנית מומלצות]], כלי חדש של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]], ייפרס השבוע בכל אתרים של ויקימדיה. העורכים יוכלו לגשת במהירות לרשימת התבניות שיכולות להועיל להם. התבניות יוצגו בצורת רשימה, בלשונית &quot;מומלצים&quot; בממשק גילוי התבניות. המפעילים יכולים להגדיר את הרשימה באמצעות ממשק הגדרות הקהילה. החידוש הזה ממלא בקשה של הקהילה ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Easy access Templates|סקר המשאלות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T367428][https://phabricator.wikimedia.org/T392896]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, מולאה הבקשה להוסיף גופנים עבור שפת [[:he:מלאיאלאם|מלאיאלאם]] ב[[oldWikisource:Special:MyLanguage/Wikisource:WS Export|כלי ייצוא הספרים בוויקיטקסט]], מה שיאפשר להציג את האותיות בספרים שיוצאו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T374457]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* מפתחים, מעצבים וכל היתר בוויקימדיה מוזמנים [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/7953/ להציג רעיונות] להאקתון ויקימדיה 2025. ראו [https://diff.wikimedia.org/2025/06/30/call-for-projects-wikimania-hackathon-2025-is-coming-to-nairobi/ בלוג ב-Diff] לפרטים נוספים.

'''פגישות ואירועים'''
* הגשת הבקשות למלגות והרצאות ל-[[m:WikiIndaba conference 2025|WikiIndaba&amp;rlm; 2025]] פתוחה עד 23:59 UTC ב-20 ביולי. מדובר בוועדה אזורית של הקרן באפריקה, היבשה והפזורה, לאיחוד ופיתוח במשותף. ניתן להציג בקשות ל[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdJTv68R1OPASXXDfpIl8EWiMLTM-TDwh6_5gNVvFuWccFZ2Q/viewform מלגות] ול[https://ee.kobotoolbox.org/x/BI3omIfH הרצאות] עכשיו.
* [https://br.wikimedia.org/wiki/WikiCon_Brasil_2025 ויקי-קון ברזיל 2025] יתקיים בין 19 ל-20 ביולי בסלבדור, בירת מדינת באהיה שבברזיל. חברי קהילת ברזיל מוזמנים להירשם ולהשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:10, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28980963 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לתכונה להצעות לתרגום ב[[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי תרגום התוכן]] יש עכשיו רמה נוספת של מסנני ערכים שהתווספה לקטגוריית &quot;[https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=fi#/ ... עוד]&quot;. המתרגמים שמשתמשים בתכונה הזאת יכולים עכשיו לבחור ולקבל הצעות לערכים שקשורים למקום בעולם המעניין אותם, באמצעות המסנן &quot;{{int:Cx-sx-suggestions-filters-tab-regions}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T113257]
* המפעילים יכולים עכשיו להגביל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|&quot;Add a Link&quot;]] למשתמשים חדשים. המשימה &quot;Add a Link&quot; [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Constructive activation experimentation#Enwiki A/B test &amp; &quot;Add a Link&quot; Improvements (Wiki Experiences 1.2.11 &amp; 1.2.16)|עוזרת לבעלי חשבונות חדשים להתחיל לערוך]], אבל חלק מהקהילות ביקשו יכולת להגביל אותה למשתמשים להם היא מיועדת, המשתמשים החדשים. המפעילים יכולים לקבוע זאת באמצעות [[Special:CommunityConfiguration/GrowthSuggestedEdits|Community Configuration]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות ב[[phab:T392144|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים עכשיו לסנן עריכות בהתאם לציון RevertRisk של העריכה המיועדת. זה יעבוד רק אם הציון אכן מחושב עבור העריכה הספציפית. פרטים נוספים ניתן לקבל ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:ORES/AbuseFilter variables#What variables are available for use|תיעוד המשתנים]].
* אתרי ויקי של [[mw:Special:MyLanguage/Beta Cluster|Beta Cluster]] עברו [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/YDABPV75LADRQCXMJAFWUP256N4EQ25B/|עכשיו]] מ-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmflabs.org&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmcloud.org&lt;/code&gt;. ייתכן וצריך לתקן כתובות URL בכלים או במנהלי ססמאות. על בעיות ניתן לדווח ב[[phab:T289318|פבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.11|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/WikiCite 2025|WikiCite 2025]] יתקיים בין 29 ל-31 באוגוסט, בו זמנית אונליין ובברן שבשווייץ. מטרת האירוע היא לקשר מחדש קהילות, מוסדות ואנשים עם מקורות פתוחים, מידע ביבליוגרפי ומערכת סביבתית של ויקינתונים וויקיבייס. ההרשמה פתוחה והגשת ההצעות תתחיל בקרוב. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikidata@lists.wikimedia.org/message/KQZUG3ETKLBWPBYSB2YAWZIRPWHS24TG/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:43, 22 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29005283 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהילה הטכני יתמקד בחודשים הקרובים ברשימת המעקב ובשינויים האחרונים. הוא מצפה למשוב. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#July 24, 2025: Watchlists and Recent Changes pages|לקרוא את העדכון האחרון]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|להגיש משאלות]] אם יש רעיונות בנושא.

'''עדכונים לעורכים'''
* קהילת ויקישיתוף החליטה לאסור על [[:mw:Special:MyLanguage/Upload dialog|העלאות בינוויקי]] לכל המשתמשים שאינם ותיקים בוויקישיתוף, החל מ-16 באוגוסט. הסיבה לכך היא [[:c:Commons:Cross-wiki media upload tool/History|בעיות רבות]] בקבצים שהועלו בידי משתמשים טריים. המשתמשים הרלוונטיים יקבלו הודעת שגיאה הכוללת קישור לאשף ההעלאות שיש בו פחות הגבלות. ניתן לעזור בתרגום [[:c:Special:MyLanguage/MediaWiki:Abusefilter-disallowed-cross-wiki-upload|ההודעה]] ולהשאיר משוב על התוכן שלה. אתרי ויקי אחרים מוזמנים לעדכן את דפי העזרה הרלוונטיים כדי להסביר את ההגבלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370598]
* באתרי ויקי בהם הופעלו חשבונות זמניים ובמטא יוכלו המפעילים לקבוע הודעה בתחתית הדף מיוחד:תרומות של החשבונות הזמניים, בדומה למה שקיים בדפי IP ובדפי משתמשים רשומים. ניתן לעשות זאת באמצעות יצירת הדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Sp-contributions-footer-temp&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T398347]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KFEFVG/ חשבונות זמניים: שיפור הפרטיות למשתמשים לא רשומים]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TVCVAB/ בניית עתיד בר קיימא לתורמי ויקימדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/WTRQCJ/ תריסר נקודות מבט על ויקיטקסט]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/8YKKP9/ תיאום בין בעלי העניין עם המועצה המייעצת למוצר ולטכנולוגיה]
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2025|ועידת משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי בסתיו 2025]] תתקיים בין 28 ל-30 באוגוסט בהנובר שבגרמניה. האירוע מאורגן על ידי ועבור קהילת מדיה-ויקי צד שלישי. ניתן להציע נושאים ולהירשם כדי להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:27, 29 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29051727 --&gt;

== מפרשי שולחן ערוך ==
&lt;div align=&quot;left&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
For the pages with each of the individual seif'im some of the mefarshim don't have inline footnotes do you know how to fix this? [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 17:37, 31 ביולי 2025 (IDT)
: This requires manually placing template {{תב|פרשע1}} within the text of the Shulchan Arukh. You can see how this has been done in the various Simanim of Orach Chayyim from Siman 1 through 31. Enter the page of a Siman in Original Code Editing mode to see how this has been done. If you feel up to it you can copy the method used there elsewhere. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 31 ביולי 2025 (IDT)
::Okay thanks. [[משתמש:Su987654321|Su987654321]] ([[שיחת משתמש:Su987654321|שיחה]]) 15:07, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

---Please add comments above this line---
&lt;/div&gt;

== רבינא האחרון ==

בערך מופיע שנת לידה לפי גירסה ישנה של ויקי, במשך כמה שנים היה שם תבנית דרוש מקור אך לא נמצא מקור כזה. בנוסף לפי הערכת דורות הראשונים בפטירת רב אשי הוא היה כבר דיין, נמצא שנולד קודם לתאריך זה. [[משתמש:Yosichen|Yosichen]] ([[שיחת משתמש:Yosichen|שיחה]]) 15:14, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו אפשר לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]]. אייקון מופיע ליד שמות משתמש בדפי היסטוריה ודפים דומים עם מידע על פעולות משתמשים. בלחיצה מופיע מידע על החשבון, דוגמת מספר העריכות, מספר השחזורים, החסימות ועוד. מדובר בחלק מפרויקט נרחב יותר להקל על מנטרים בדיקות מהימנות של משתמשים. ניתן להדליק את הכרטיסים ב[[testwiki:Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|העדפות גלובליות]], ובהמשך השבוע גם בהעדפות מקומיות באתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T386439]
* כולם מוזמנים להשאיר הערות לגבי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומות משותפות]], מיזם שהושק לאחרונה בידי [[m:Special:MyLanguage/Connection Team|צוות התקשורת]]. הוא עוזר למצוא דרך חדשה לתצוגת ההשפעה של פעולות עריכה משותפות, כמו מרתוני עריכה ומיזמי ויקי, באתרי ויקי שונים. ניתן לכתוב הערות ב[[m:Talk:CampaignEvents/Collaborative contributions|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T378035]
* מפעילים יכולים עכשיו להגדיר את תקופת החסימה כברירת מחדל לחשבונות זמניים. כדי לעשות זאת יש ליצור דף בשם &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipb-default-expiry-temporary-account&lt;/code&gt; ולהשתמש בערך &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipboptions&lt;/code&gt;. זה מאפשר למפעילים לחסום בקלות חשבונות זמניים ל-90 יום, מה שפונקציונלית שקול לחסימה ללא הגבלה, והיתרון הוא שבצורה כזאת לא מושפע הדף מיוחד:משתמשים חסומים. ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block and unblock#Default block duration options|תיעוד נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T398626]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים יכולים עכשיו להכיל קבצי &lt;code dir=ltr&gt;.vue&lt;/code&gt;. זה יקל לפתח ממשקי משתמש חדישים באמצעות [[mw:Vue.js|Vue.js]], במיוחד דרך [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב הרשמית של ויקימדיה. ניתן לטעון [[wmdoc:codex/latest/icons/overview.html|אייקונים של Codex]] באמצעות הגדרות הגאדג'טים. ישנן דוגמאות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Pages|בתיעוד]]. עבור סקריפטים אישיים המשתמשים ב-Vue.js קיימת עכשיו [[mw:API:CodexIcons|יחידת API]] המאפשרת לטעון את האייקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T340460][https://phabricator.wikimedia.org/T311099]
* מפתחי היחידות יכולים להשתמש עכשיו ב[[mw:Help:Extension:Translate/Message Bundles/Lua reference|ממשק לואה]] כדי להקל על ההכנות של יחידות בלואה לתרגום במטא. השיפור הזה מקל על המתרגמים למצוא ולערוך שורות ביחידה בלי צורך לשקוע בקוד לואה. הוא גם עוזר למנוע שגיאות שישברו את היחידה בזמן התרגום. מפתחי היחידות ומתרגמים מוזמנים לצפות ב[[commons:File:Translatable modules video demo July 2025.webm|סרטון ההדגמה]], לקרוא פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Translatable modules|מודולים הניתנים לתרגום]] להבנת המנגנון, לפנות ל[[m:Module:User Wikimedia project|יחידה:User Wikimedia project]] במטא לדוגמה עובדת ו[[mw:Talk:Translatable modules|להשאיר את המשוב]] על כמה הפתרון החדש לוקח בחשבון בעיות שניתן להתקל בהן. לממשק יש עדיין כמה בעיות יעילות, כך שאין להשתמש בו בינתיים ביחידות בשימוש נרחב. [https://phabricator.wikimedia.org/T359918]
* מפתחי כלים חיצוניים המקושרים לדפי ויקימדיה חייבים לקבוע user-agent שתואם ל[[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות בנושא]]. המדיניות תיושם בצורה קשיחה יותר החל מאוגוסט בגלל בוטים חיצוניים העושים [[diffblog:2025/04/01/how-crawlers-impact-the-operations-of-the-wikimedia-projects/|שימוש יתר]] במשאבי ויקימדיה. הכלים ב-Toolforge וב-Cloud VPS לא יושפעו נכון לעכשיו, אבל עדיין צריכים לקבוע user-agent. ניתן למצוא [[phab:T400119|פרטים טכניים נוספים]], ולשאול שאלות בפבריקטור.
* תצוגות הקריאה של פרסואיד תיפרס בכמה ויקיפדיות קטנות בשבועות הקרובים, בעקבות מעבר מוצלח של אתרי ויקימסע וויקימילון. פרטים נוספים ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/profile/7694/]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.13|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/GEH9DH/ תשתית הידע של ויקימדיה באינטרנט המשתנה: קביעת דרכים בני קיימא לשימוש מחדש בתוכן].
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/7ELN9Q/ ויקיפונקציות יגיעו בקרוב לאתרי ויקי שלכם]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/ZMGVJV/ שיתוף העתיד של חווית הקריאה בוויקיפדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KCKTFZ/ הפיכת ויקיפדיה לקריאה יותר: מה הלאה]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:41, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29083927 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* סרגל הכלים בעורך קוד מקור כולל עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor#Keyboard shortcuts|מקשי קיצור]] בטולטיפים של הכפתורים. זה יעזור לשפר את חשיפתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T400583]
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|הוועדה המייעצת של המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה שורת [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|הצעות לניסוי]] באמצעותן תוכל קרן ויקימדיה לנסות ולשפר את התקשורת עם הקהילה. את המשוב על ההצעות ניתן להשאיר עד 22 באוגוסט ב[[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|דף השיחה]].
* שדה חיפוש ויקי בעיצוב מינרווה המיועד לניידים עודכן, והוא משתמש עכשיו באותו חיפוש עם השלמה אוטומטית כמו בווקטור החדש. אין שינוי בפונקציונליות, אבל ישנם שינויים קטנים במראה. למשל. כפתור הסגירה השתנה מ-&quot;X&quot; לחץ לאחור, כדי להבדיל מכפתור ה-&quot;X&quot; המוחק את הטקסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T393944]
* עורכים בכמה אתרי ויקי יכולים לראות מפסק חדש &quot;קיבוץ השינויים לפי דפים&quot; ברשימת המעקב ובדפי השינויים הקשורים והשינויים האחרונים. מדובר ב[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment|ניסוי A/B]] שיחל ב-11 באוגוסט ויימשך בין 3 ל-6 שבועות בוויקיפדיות הבנגלית, הסינית, הצ'כית, הצרפתית, היוונית, הפורטוגזית ובשפת אורדו. הניסוי יבדוק עד כמה הפיכת הכלי הזה לזמין יותר תעזור לעורכים מצוא את העריכות הדרושות. [https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* קבוצות המידע מרובי ויקי של [[:wikt:en:Module:Unicode data|מידע יוניקוד]] הועברו לקטגוריה [[c:Category:Unicode Module Datasets|Unicode Module Datasets]] בוויקישיתוף, בהתאם לרעיון &quot;מקור נתונים יחיד משותף עבור אתרי ויקי רבים&quot;. רוב אתרי ויקי עודכנו לשימוש בגרסת ויקישיתוף. ניתן להציג שאלות ב[[c:Category talk:Unicode Module Datasets|דף השיחה]]. [https://en.wiktionary.org/wiki/Module_talk:Unicode_data#Data_from_commons]
* קוד לואה יכול להוסיף אזהרות במקרה שמשהו השתבש, באמצעות הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;mw.addWarning()&lt;/code&gt;. עד כה כל אזהרה חדשה החליפה את הישנה, ומעכשיו ניתן להראות יותר מאזהרה אחת בו זמנית. אם אתם עובדים עם יחידת לואה המשתמשת באזהרות עליכם לבדוק שהיא ממשיכה לפעול כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398390]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:30, 12 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29106516 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך השבוע יוכלו משתמשים מחוברים העובדים עם [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|מנגנון בטא]] בשם &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|כלי שיחה]]&quot;  להודות על תגובות משתמשים אחרים ישירות מדפי השיחה בלי צורך לחפש את העריכה הרלוונטית בהיסטוריה. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Comment actions|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400849]
* [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] המשווה בין שתי גרסאות של קישור תרומה לקרן ויקימדיה החלה בטסטוויקי ב-12 באוגוסט ובוויקיאנגלית ב-14 באוגוסט עבור 0.1% משתמשים לא מחוברים במצב מחשב. הניסוי יימשך כשלושה שבועות, ויסתיים ב-12 בספטמבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T395716]
* בדיקת A/A למדידת רמת שימור הקוראים החלה ב-12 באוגוסט באמצעות [[wikitech:Experimentation Lab|מעבדת הניסויים]]. מבחן זה מודד את אחוז המשתמשים שמבקרים מחדש בוויקי במשך תקופה של 14 יום לאחר ביקורם הראשון. לא צפויים שינויים חזותיים. הניסוי יימשך עד 31 באוגוסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T399227]
* חמישה אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} בשפת [[d:Q34057|טאגאלוג]] ([[s:tl:|&lt;code&gt;s:tl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T388639]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} ב[[d:Q36213|מאדורית]] ([[s:mad:|&lt;code&gt;s:mad:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T391747]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3450749|ראקין]] ([[w:rki:|&lt;code&gt;w:rki:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T392490]
** {{int:project-localized-name-group-wikibooks/he}} בשפת [[d:Q13324|מיננגקבאו]] ([[b:min:|&lt;code&gt;b:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T395452]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q7598268|אמזיג מרוקאית תקנית]] ([[wikt:zgh:|&lt;code&gt;wikt:zgh:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T399684]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:46|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:46}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:39, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29127690 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות יכולים עכשיו להשתמש בתכונות נוספות של CSS, מכיוון שמנקה ה-CSS שנעשה בו שימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]] עודכן לאחרונה. למשל, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;width: fit-content&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;,&amp;rlm; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;ruby-align&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, יחידות יחסיות דוגמת &lt;code&gt;lh&lt;/code&gt;, או מחרוזות עם טקסט חופשי ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;list-style-type&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. השיפורים הללו נעשו כמסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Allow use of modern CSS in templates by updating the TemplateStyles CSS sanitizer|סקר משאלות הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271958][https://phabricator.wikimedia.org/T277755][https://phabricator.wikimedia.org/T293633][https://phabricator.wikimedia.org/T295088][https://phabricator.wikimedia.org/T326906][https://phabricator.wikimedia.org/T340057][https://phabricator.wikimedia.org/T360725][https://phabricator.wikimedia.org/T371809][https://phabricator.wikimedia.org/T375344][https://phabricator.wikimedia.org/T394619]
* ברירת המחדל של זמן הצגת העריכות בדף Special:RecentChanges (שינויים אחרונים) שוּנה באתרי ויקי גדולים מ־7 ימים ליום אחד. זהו חלק ממיזם לשיפור ביצועים. לא אמורה להיות לזה השפעה על משתמשים בשל כמות העריכות באתרי הוויקי האלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T399455]
* מפעילים יכולים עכשיו לגשת לדף [[{{#special:BlockedExternalDomains}}]] מהדף [[{{#special:CommunityConfiguration}}]]. זה מקל על המציאה שלו. [https://phabricator.wikimedia.org/T393240]
* סרטים בוויקישיתוף לא הוצגו בלשונית סרטונים (Video) בחיפוש גוגל. הבעיה הזאת נחקרה ודווחה לגוגל, שתיקנו אותה. [https://phabricator.wikimedia.org/T396168][https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/Wishes/Do_something_about_Google_%26_DuckDuckGo_search_not_indexing_media_files_and_categories_on_Commons] 
* נוצר ויקי חדש אחד: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} ב[[d:Q33014|בטאווי]] ([[wikt:bew:|&lt;code&gt;wikt:bew:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T402130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:39|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:39}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* שני שדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Recentchanges table|טבלת recentchanges במסד הנתונים]] הולכים להימחק. &lt;code&gt;rc_new&lt;/code&gt; ו־&lt;code&gt;rc_type&lt;/code&gt; נמחקים לטובת &lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt;. שאילתות שמשתמשות בשדות האלה יתחילו להיכשל השבוע ומפתחים צריכים להשתמש ב־&lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt; במקומם. השדות הישנים האלה הוכרזו בתור מיושנים לפני עשר שנים ולא צריכים להיות בשימוש. זהו חלק מעבודה על שיפור ביצועים ויציבות שאילתות בטבלת recentchanges. [https://phabricator.wikimedia.org/T400696] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.16|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון האחרון של ידיעון [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/July|שפות והתאמה ביו־לאומית]] זמין עכשיו. המהדורה הזאת כוללת: תמיכה בשפות חדשות במדיה־ויקי ובטרנסלייטוויקי; תחילת מיזם קליטה ופיתוח של שפות כדי לעזור לצמיחה של אתרי ויקי חדשים וקטנים; עדכונים על מחקרים; ועוד.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#29 August 2025|הפגישה הבאה של קהילת השפות]] תיערך בקרוב, 29 באוגוסט ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1756479600 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). הפגישה השבוע תעסוק בין היתר במפתחים של מקלדת Avro מוויקימדיה בנגלדש, שקיבלו פרס לאומי בעבור התרומות שלהם למקלדת הזאת. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:13, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29175124 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה מעוניין לאסוף רשימה של תבניות, מושגים מקצועיים וסוגי מדיניות המשמשים בתקצירי עריכה בטיפול בהפרות זכויות יוצרים. זה יעזור להם לזהות את כמות העריכות המשוחזרות עקב בעיות רישוי. חברי הקהילה מאתרי ויקי הבאים מוזמנים למנות את המושגים הללו ב[[Phab:T402601|פבריקטור]], או לשתף אותם עם המשתמש [[#2|Trizek (WMF)]]: {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-plwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-viwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. המיזם פתוח עד ל-9 בספטמבר 2025.

'''עדכונים לעורכים'''
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה בכל אתרי ויקיטקסט. היא מקלה על ארגון פעילויות משותפות באתרי ויקי והשתתפות בהן, למשל במרתוני עריכה ומיזמי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירוע]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Special:MyLanguage/Connection Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להפעיל את ההרחבה באתר ויקי מסוים יש לפנות לדף המידע על פריסה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/CampaignEvents/Deployment_status#How_to_Request_the_CampaignEvents_Extension_for_your_wiki]
* הרשימות בתחתית ממשק עריכה, דוגמת &quot;תבניות המופיעות בדף זה&quot;, יאורגנו מעכשיו בעמודות אם יש מספיק מקום. זה יצמצם את הצורך בגלגול הדף בעריכת ערכים גדולים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401066]
* החל מ-3 בספטמבר כל המשתמשים בוויקיפדיות הסינית, הצרפתית והפורטוגזית ישתתפו ב&quot;[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment#Scope of the experiment|ניסוי מפסק קיבוץ עריכות]]&quot; בדפים &lt;code&gt;Special:RecentChanges&lt;/code&gt;, &lt;code&gt;Special:Watchlist&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;Special:RelatedChanges&lt;/code&gt;. מטרת הוספת יותר עורכים לניסוי היא לוודא שישנו מספיק מידע כדי לקבל החלטה מודעת לגבי תוצאות הניסוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T402958][https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* המשתמשים הלא מחוברים בוויקיפדיה האנגלית יקבלו מ-22 בספטמבר הצעות קריאה בלחיצה על שדה חיפוש ריק. זה יקרה במצב מחשב ובמצב נייד כאחד. כל אתרי ויקי שלא באנגלית קיבלו את הכלי ביוני ויולי. המטרה היא להקל על משתמשים למצוא ערכים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.17|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בוויקיפונקציות הופעל מעכשיו טיפוס נתונים חדש, enumeration. מדובר ברשימה סגורה של ערכים אפשריים שהוגדרו מראש. הוא יאפשר שימוש מהיר ופשוט בערכים כאלו, וגם ירשה שימוש חוזר בנתונים שכבר נמצאים בוויקינתונים. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-07-19|מידע נוסף]].
* הגיליון בחדש של [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Newsletter updates#August 2025: Newsletter #1|עיתון הקוראים]] יצא לאור. המהדורה כוללת, בין היתר: יצירת שני צוותים חדשים, Reader Growth ו-Reader Experience, מחשבות על דחיית תצוגה מקדימה של ערכים ויצירת דפים, דגשים מדיון בוויקימניה ניירובי על שיפור חווית הקריאה, הניסויים הקרבים שנועדו למשוך קוראים, חדשים וקיימים, ועוד נושאים.

'''פגישות ואירועים'''
* כמה נקודות מוויקימניה 2025:
** זיהוי טקסט שנוצר בידי AI באמצעות חיפוש ערכי ISBN בעלי סיכום ביקורת, checksum, שגוי: מתיאס שינדלר מ-WMDE&amp;rlm; [https://www.youtube.com/watch?v=Dw9o8Lsl974&amp;t=15910s סיפר על כלים שיעזרו לקהילות בחיפוש].
** הדיון &quot;[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TCHZKH/ La durabilité du mouvement Wikimedia face aux défis actuels et futurs]&quot;: איך ויקימדיה תוכל להישאר מקור מהימן של ידע בעידן ה-AI הגנרטיבי, נחשול הידע ומידע מטעה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:51, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29196010 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה עובד על בדיקה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Paste check|בדיקת הדבקה]]. היא מודיעה למשתמשים חדשים שמדביקים טקסט לתוך ויקיפדיה שהתוכן עלול להפסל. מדובר במאמץ להגדיל סיכויי התאמת התוכן של המשתמשים הטריים להתחייבות התנועה לשימוש ברישיון חופשי. הבדיקה תופעל בקרוב בכמה אתרי ויקי בתור ניסוי, לא כולל אתרים בעברית. אם קהילתכם מעוניינת להצטרף לניסוי, ניתן [[phab:T403680|לספר לנו בפבריקטור]] או [[mw:Talk:Edit check|להודיע לצוות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בהמשך השבוע יוכלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; להשתמש ב[[w:he:לינט (תכנות)|לינטר חדש]] להצגת שגיאות או בעיות אפשריות אחרות בקוד ויקי בזמן אמת. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|פרטים נוספים]] בדף העזרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T381577]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] כשפותחים דף ויקי, למשל &lt;code dir=ltr&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, התוכנה מפעילה אחד מהשניים: תצוגת מחשב, או הפניה לתצוגת ניידים באמצעות הדומיין &quot;m&quot;, דוגמת &lt;code dir=ltr&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. בשלושת השבועות הבאים תעביר מדיה-ויקי את גרסת הניידים לכתובת תקנית אחידה של תצוגת מחשב, ללא צורך בהפניה. השינוי לא ישפיע על כתובות קיימים עם &quot;m&quot;, או על התנתקות ממצב מחשבים בהעדפות. ניתן [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|לקבל מידע נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית. זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T365303] 
* מעכשיו לא יוצגו יותר באופן זמני ברשימות המעקב ובשינויים האחרונים מחוץ לוויקינתונים עריכות ויקינתונים של qualifiers ושל references, בתכונות וערכים כאחד. זה נועד לשפר ביצועים בזמן בניית פתרונות אחרים. המידע המוצג בוויקינתונים לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T401286][https://phabricator.wikimedia.org/T400698]
* אתרי ויקי דוברי יפנית שודרגו בצורה משמעותית בנושא חיפוש ויקי. החיפוש החדש יהיה מדויק יותר ויחזיר תוצאות רלוונטיות יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T318269]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:15, 9 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29238161 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הערות שוליים המוצגות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Cite#references-tag|תגית HTML]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;references/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יוצגו מעכשיו אוטומטית בעמודות בווקטור החדש כשהקוראים משתמשים בערכי ברירת מחדל לגודל הגופן ורוחב הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T334941]
* החל מהשבוע של 6 באוקטובר באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל אתרים בעברית ללא ויקיעברית, שמותקנת בהם הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]], יוכלו כל עורכים ותיקים להשתמש ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רשם האירועים]] בתור כלי לארגון. לא יהיו שינויים באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/large.dblist|גדולים]], כולל ויקיעברית, ללא בקשה מפורשת בפבריקטור. השינוי נועד להקל על אנשים נוספים להשתמש ברשם האירועים, במיוחד באתרי ויקי בהם פחות סביר קיום מדיניות לגבי הרשאות בעניין. ניתן לקבל [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Proposal to grant autoconfirmed users on small and medium wikis the organizer access to the event registration tool|פרטים נוספים]].
* המשתמשים המבצעים חיפוש ויקי באמצעות ביטויים רגולריים מקבלים עכשיו אפשרויות נוספות:
** המילה &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt;: [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Metacharacters|תווי מטא]] לתחילת שורה (&lt;code dir=ltr&gt;^&lt;/code&gt;) ולסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;$&lt;/code&gt;) [https://phabricator.wikimedia.org/T317599]
** המילים: &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt; וגם &lt;code dir=ltr&gt;insource:&lt;/code&gt;: קיצורי [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Character_Classes|מחלקות תווים]] לספרות (&lt;code dir=ltr&gt;\d&lt;/code&gt;), שטח לבן (&lt;code dir=ltr&gt;\s&lt;/code&gt;), תווי מילים באנגלית (&lt;code dir=ltr&gt;\w&lt;/code&gt;), וגם [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Escape codes|קודים למילוט]] לסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\r&lt;/code&gt;), מעבר שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\n&lt;/code&gt;), סימן טאב (&lt;code dir=ltr&gt;\t&lt;/code&gt;), ותווי יוניקוד (בצורת &lt;code dir=ltr&gt;\uHHHH&lt;/code&gt;). [https://phabricator.wikimedia.org/T403212]
* בחיפוש טקסט שנראה כמו כתובת IP יוצגו תוצאות חיפוש כרגיל. עד כה נעשה מעבר לדף התרומות של ה-IP.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T306325]
* כל אתרי ויקי יהפכו ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|אתרים לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ב-24 בספטמבר, בסביבות [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). בזמן הזה יתקיימו בדיקות עבור מעבר בין מרכזי מידע המתקיים פעמיים בשנה. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|פרטים על רקע ופירוט התהליך בבלוג ב-Diff]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע לעורכים המשתמשים בכפתורים &quot;עריכת קוד מקור&quot; ו&quot;עריכה&quot; במעלה הדף למעבר מעריכת קוד ויקי של פרק בדף לעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401043]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי משנה עיצוב בארגז החול של REST API של ויקימדיה באמצעות Codex. ניתן להשאיר משוב על השיפורים עבור התיעוד או לגבי איך העבודה הופכת לחלקה יותר או מעצבנת יותר ב[https://calendar.google.com/calendar/u/0/appointments/schedules/AcZssZ2aZzbXeQvjOF7gB1fJXiwAYemQjKf4sXNaRODPA7_obFyNBwkzNkoVCoTF-aeov89kIjXHbCQm ראיון הגילוי הצפוי] או [[mw:MediaWiki Interfaces Team/Developer Feedback/Wikimedia Web APIs|ישירות באתר ויקי]]. ניתן [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/C4FBAOA57PH6G5ORVMAUF5TGYBLZDU5Q/|לקרוא עוד]].
* עריכות ויקינתונים של שמות נרדפים לפריטים או תכונות יוצגו עכשיו לעתים רחוקות יותר בדפי השינויים האחרונים וברשימות המעקב באתרי ויקי מחוץ לוויקינתונים, כדי להוריד את כמות ההודעות, ובכך לצמצם את ה&quot;רעש&quot;. לא יהיה שינוי באתר ויקינתונים עצמו. ניתן לקבל [[m:Wikidata For Wikimedia Projects/Reduce change propagation noise#Phase 1: More granular Alias tracking|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T401288]
* [https://www.unicode.org/versions/Unicode17.0.0/ הגרסה 17.0] של יוניקוד יצאה לאוויר העולם. נעשה עדכון ב[[:c:Category:Unicode Module Datasets|קבוצות המידע בוויקישיתוף]] עבור היחידה [[:d:Q39301585|Unicode data]]. ויקיפדיות שלא משתמשות בקבוצות הנתונים חייבות לעדכן את הנתונים המקומיים או לעבור לוויקישיתוף.
* משתמשי נקודות הקצה בתוכן המבני של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] קיבלו גישה ל[https://enterprise.wikimedia.com/blog/parsed-wikipedia-tables/ טבלאות מפורסרות]. התכונה החדשה מוציאה תוכן מטבלאות ויקיפדיה והופכת אותו ל-JSON. זה משפר גישה אוטומטית כחלק מ[https://enterprise.wikimedia.com/api/structured-contents/ יוזמת התוכן המבני]. פלט התוכן המבני זמין חופשי באמצעות [https://enterprise.wikimedia.com/docs/on-demand/#article-structured-contents-beta API לפי דרישה], או שירותי הענן של ויקימדיה. 
* [https://www.kaggle.com/datasets/wikimedia-foundation/english-wikipedia-people-dataset קבוצת הנתונים של מידע ביוגרפי מתוך ויקיאנגלית], המגיע מ-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]], פורסם ב-Kaggle, להערכה ומחקר. קיים מידע מבני מיותר ממיליון וחצי ביוגרפיות, כולל תאריכי חיים, חינוך, מקומות עבודה, קריירה, פרסים ועוד. המידע תקף ליוני 2024.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.19|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להגיש עד 31 אוקטובר [[wmania:Special:MyLanguage/2026:Scholarships|בקשות למלגות]] לוויקימניה 2026 בפריז, בירת צרפת.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:08, 15 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29263921 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בתאריך [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 24 בספטמבר בשעה 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל) יעברו כל אתרי ויקי של הקרן למצב של קריאה בלבד למשך זמן קצר בהתאם ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר בין שרתי מידע מרכזיים]] המתוכנן. צוות האמינות ההנדסית של האתר בקרן (SRE) יפנה את כל התנועה משרת ראשי אחד למשנהו למען גיבוי. ניתן להקשיב למעבר באמצעות הכלי [http://listen.hatnote.com/ &quot;להקשיב לוויקיפדיה&quot;], שם תוכלו לשמוע עריכות עוצרות למשך זמן ההפסקה וחוזרות לאחריה. המעבר הנעשה פעמיים בשנה מבטיח אמינות באמצעות בדיקת שני השרתים, כך שהאתרים יישארו באוויר גם אם השרת הראשי ייפול. ניתן לקרוא פרטים נוספים על התהליך ב[[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|בלוג של Diff]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים ב[[f:Special:Mylanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-09-12#Next round of Wiktionaries to receive embedded Wikifunctions calls|יותר מ-60 אתרי ויקימילון]], לא כולל בעברית, יוכלו בקרוב לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|הפונקציות מאתר ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציות לוקחת פרמטר אחד או יותר והופכת אותם לתוצאה הרצויה, כמו בחיבור מספרים, המרת מיילים למטרים, חישוב הזמן שעבר מרגע מסוים, או הטיית מילים ל[[w:he:יחסה|יחסה]]. בכך הם יצטרפו ל-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-29#Wikifunctions available on 65 Wiktionaries|65 אתרי ויקימילון נוספים]], לא כולל בעברית, שכבר יש להם גישה לוויקיפונקציות.  בהמשך השנה מתוכננת פריסה נוספת לאתרי ויקימילון ואינקובטור.
* נוספה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#Technical metadata of another page|פונקציית פרסר חדשה]] בשם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#contentmodel}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. עורכי התבניות ומפעילים יכולים להשתמש בה כדי לקבל שם מקומי או קנוני של [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|contentmodel]] של דף מסוים. נעשה קל יותר ליצור ולערוך הודעות מערכת, דוגמת ''MediaWiki:editinginterface'', גם כשישנם סוגי דפים שונים, כמו דפי קוד ויקי, JavaScript&amp;rlm; CSS או JSON.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T328254]
* הוספה או עריכה של &lt;code&gt;DISPLAYTITLE&lt;/code&gt; לערכים בעורך החזותי לא מקולקלת יותר. עורכים בעורך החזותי ששינו את &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DISPLAYTITLE}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא יקבלו יותר את המילה &quot;DISPLAYTITLE&quot; או את הגרסה המקומית שלה פיזית בערך. רשימת הדפים שיוכלו להיפגע פורסמה ב[[phab:P83438|פבריקטור]]. 
* משתמשי בטא של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים לנסות את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Activity Tab Experiment|כרטיסיית הפעילות]] עם העיצוב החדש, שבאה להחליף את כרטיסיית העריכה. הכרטיסייה החדשה מציעה מידע אישי לגבי קריאה, עריכה והתרמה. זה הקל על הניווט, מה שהפך את היישומון לנגיש יותר.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:12|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:12}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* משתמשי ויקיפונקציות יכולים עכשיו לייבא הרבה עובדות חיוניות בנושאי [[f:Special:MyLanguage/Z6011|קואורדינטות גאוגרפיות]], [[f:Special:MyLanguage/Z6010|כמויות]] ו[[f:Special:MyLanguage/Z6064|זמן]] מוויקינתונים. זה התאפשר באמצעות יצירת סוגי נתונים של ויקיפונקציות עבור הערכים הללו, ולכן עכשיו ניתן לשלב אותם בפונקציות של ויקיפונקציות. ניתן ללמוד עוד על איך זה עובד ב[[c:File:ImportingWikidataDatatypesIntoWikifunctions.webm|סרטון וידאו]] ובמכתבים שנשלחו מוויקיפונקציות ב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-01#News in Types I: Wikidata quantity|1 באוגוסט על כמויות]] וב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-22#News in Types: Wikidata geo-coordinate|22 באוגוסט על קואורדינטות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:56, 23 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29305556 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עדכון תוכנה משמעותי נעשה ב[[phab:|פבריקטור]]. העדכון מביא לשיפור ביעילות, מוסיף ממשק חיפוש מחודש, שיפורים לחיפוש בעיות במניפסט, עדכונים לדפי הפרופיל של משתמשים וללוחות עבודה של מיזמים, כלים אוטומטיים חדשים של Herald ושל הכנסת הטקסט, שיפורים בחוויית ניידים ועוד. [https://phabricator.wikimedia.org/phame/post/view/321/iterative_improvements_september_2025/]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקהילה ישחרר ב-1 באוקטובר הרחבה חדשה עבור סקר משאלות הקהילה כדי לשפר את דרך הגשת המשאלות. ההרחבה החדשה תאפשר למשתמשים לתייג את המשאלות לקטגוריזציה טובה יותר, וכדי שבעתיד ניתן יהיה לסנן לפי סטטוס, תיוגים ושטחי מיקוד. שוב ניתן להגיש משאלות אישיות, כפי שהקהיליות ביקשו בהרבה הזדמנויות. המערכת הישנה תוסר. תהיה תקופה קצרה של הפסקת פעילות למען פריסת ההרחבה ומעבר המשאלות הקיימות לתוכה. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב[[:m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכון האחרון]] או לעיין ב[[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CommunityRequests|תיעוד]] הקיים במדיה-ויקי.
* כפי שפורסם ב[[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|בלוג ב-Diff]], החלה תקופת ההרצה של שירות [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|hCaptcha]] לגילוי הבוטים. הניסוי משתמש ב-hCaptcha להגנה מפני יצירת חשבונות בוויקיפדיות הסינית, הפרסית, הפורטוגזית, האינדונזית, היפנית והטורקית, שם השירות החדש יחליף את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:ConfirmEdit#FancyCaptcha|FancyCaptcha]] הקיימת. מטרת הניסוי היא לחסום בוטים בצורה טובה יותר תוך כדי שיפור יעילות ונגישות למשתמשים שנתקלים באתגרי CAPTCHA.
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה גם ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|וויקישיתוף]]. היא מקלה על ארגון שיתוף פעולה בפעילות משותפת על אתרי ויקי, דוגמת מרתוני עריכה או מיזמי ויקי. בוויקישיתוף יש לכל אחד הרשאת משתתף באירועים. כדי להיות מארגן האירועים צריך לקבל [[c:Special:MyLanguage/Commons:Event organizers|הרשאה רלוונטית]].
* התכונה בשם [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|Sub-referencing]], המאפשרת להשתמש בהערות של אותו מקור עם פרטים שונים, הגיעה לוויקיגרמנית. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] ב-testwiki וב-[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing betawiki]. אתם מוזמנים לשתף את משובכם על [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Templates used in sub-references|שימוש בתבניות]] או [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|לנדב את אתר ויקי שלכם לניסוי]].
* באתרי ויקי המשתמשים במערכת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|Mentorship]] יכולות עכשיו הקהילות לקבוע אפיונים לגבי עורכים מנוסים שלא דורשים יותר חונכים באמצעות [[{{#special:CommunityConfiguration/Mentorship}}]]. זה מאפשר לקהילות להגדיר גבולות המבוססות על מספר העריכות וזמן מאז יצירת החשבון כדי להחליט שהעורך מנוסה מספיק ואין לו צורך בחונך. [https://phabricator.wikimedia.org/T403563]
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על בדיקה חדשה למשתמשים חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tone Check|Tone check]]. באמצעות מודל חיזוי תעודד הבדיקה עורכים לשפר את &quot;טון הדיבור&quot; של העריכות, באמצעות בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לעבור על גרסה ראשונה של מודל לשוני &quot;הטווס&quot;, בשפות הבאות: ערבית, צ'כית, גרמנית, עברית, אינדונזית, הולנדית, פולנית, רוסית, טורקית, סינית, פרסית, איטלקית, נורווגית, רומנית ולטבית. משתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לסקור את המודל מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/Tone_Check/Model_evaluation|להירשם באתר mediawiki.org]]. התאריך האחרון להרשמה הוא 3 באוקטובר, כשנתחיל את הניסוי.
* פריסת [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|חסימות מרובות]] גרמה לתופעת לוואי לפיה רשומות חסימה שפעילותם כבר הסתיימה ממשיכות להופיע בדף {{#special:Contributions}} ובדפי שיחה ודפי משתמש של המשתמשים הרלוונטיים. הבעיה תתוקן תוך ימים בודדים. כחלק מהתיקון תוך מספר שבועות יוסרו [{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=sp-contributions-blocked-notice}} הודעות המערכת המתחילות ב-&lt;code&gt;sp-contributions-blocked-notice&lt;/code&gt;] ויוחלפו ב[{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=blocked-notice-logextract}} הודעות המערכות המתחילות ב-&lt;code&gt;blocked-notice-logextract&lt;/code&gt;]. אנא עזרו לתרגם את ההודעות החדשות ולטפל בגרסאות המקומיות אם יש בכך צורך.
* היה באג בקישורים שנוספו בעורך החזותי אם הם כללו תווים כמו &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;[ ] |&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אחרי מזהה הפרק &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. הקידוד היה פגום, מה שהוביל ליצירת קישור שגוי. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T404823]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikiquote/he}} במלאית ([[q:ms:|&lt;code&gt;q:ms:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404698]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]] מציג מעכשיו חסימות גלובליות. [https://phabricator.wikimedia.org/T401128]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע יקבלו כותבי יחידות Lua יכולת להשתמש בפונקציית &lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.title.newBatch|mw.title.newBatch]]&lt;/code&gt; לבדיקת קיום עד 25 דפים בו זמנית כשמונה [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parser functions#Expensive parser functions|הפונקציות היקרות]] יעלה ב-1 בלבד.
* נוצר צוות חדש, [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות עבודה לכלים לא נתמכים]], וזאת כחלק מהמאמצים המתמשכים לקבל החלטה משותפת לגבי סדרי עדיפויות, בדומה למה שעושה PTAC, המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה. צוות העבודה יעזור לתעדף ולסקור בקשות תמיכה בהרחבות, גאדג'טים, בוטים וכלים ללא השגחה. בשלב הראשון הצוות יעסוק בכלי ויקישיתוף.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:53, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29355230 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בדיקה חדשה של Edit Check בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#paste|Paste Check]] נועדה להלחם בהפרות זכויות יוצרים. כשעורכים מדביקים טקסט לתוך ערך, הבדיקה מציעה להם לבדוק את הרישיון של המקור. החל מיום רביעי, 8 באוקטובר, [[phab:T403680|22 אתרי ויקי יקבלו את הבדיקה]], לא כולל בעברית. הבדיקה תעזור למשתמשים החדשים להבין ולמלא אחר כללים והנחיות לתרומות מועילות במיזמי ויקי.
'''עדכונים לעורכים'''
* מכשירים ניידים יקבלו גרסת ניידים ישירות בדומיין הרגיל, דוגמת &lt;code&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, במקום באמצעות הפניה דרך דומיין &quot;m&quot;, כמו &lt;code&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. השינוי ישפר את היעילות, והוא יעבוד בכל ויקיפדיות החל מהשבוע. הכתובות הקיימות לניידים ואפשרות לכבות את תצוגת במחשבים ימשיכו לפעול. ניתן לקבל [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#creationdate and lasteditdate|מסנני מידע חדשים]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;creationdate:&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;lasteditdate:&lt;/code&gt;, זמינים עכשיו במנוע החיפוש של ויקי. הם מאפשרים לסנן את תוצאות החיפוש לפי תאריך העריכה הראשונה והאחרונה של הדף. המסננים תומכים באופרטורים להשוואה, כמו &lt;code dir=ltr&gt;&gt;2024&lt;/code&gt;, ובתאריכים יחסיים, כמו &lt;code dir=ltr&gt;today-1d&lt;/code&gt;, ובכך מקלים על מציאת תוכן שעודכן לאחרונה או דפים בטווח זמן מוגדר. [https://phabricator.wikimedia.org/T403593]
* [[f:|ויקיפונקציות]] תומכות מעכשיו בפורמט ה-rich text בקריאות מובנות ב-150 אתרי ויקי בהם הן מופעלות. כדי להדגים זאת יצר הצוות את [[f:Z26333|טבלת היחסות הלטינית]] שעורכי ויקימילון יכולים להשתמש בה כדי ליצור צורות שמות עצם בצורה אוטומטית, ולקבל תוצאות נקיות בפורמט ברור, כמו שניתן לראות ב[[f:Wikifunctions:Embedded function calls/Wiktionary tables demonstration|דוגמת פלט]]. כדי לקבל עזרה או להשאיר משוב ניתן [[f:Wikifunctions:Project chat|לפנות לצוות ויקיפונקציות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T397402]
* קישור עריכה יופיע בצמוד לרשימת הקטגוריות של הערך למשתמשים מחוברים, כשהלחיצה תעביר לחלון הקטגוריות של העורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T291691]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בהורדת קבצי pdf מהשבוע שהעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T405957]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* השדה &lt;code dir=ltr&gt;rev_sha1&lt;/code&gt; בטבלת revision בבסיס הנתונים הוחלף בשדה &lt;code dir=ltr&gt;content_sha1&lt;/code&gt; בטבלת content. פרטים נוספים ב[https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud@lists.wikimedia.org/thread/2D2M3SP4WHR6BXXKTZ2PBLZQYR3EGQVR/ הודעה].
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web|צוות חווית הקריאה]] יפרוס את [[w:en:Light-on-dark color scheme|המצב הכהה]] של ממשק המשתמש לכל אתרי ויקי של ויקימדיה ב-29 באוקטובר 2025. כל המשתמשים האנונימיים יוכלו להדליק אותו כדי לקבל טקסט בהיר על רקע כהה. זה נועד לספק חווית קריאה נוחה יותר במצב של מחסור בתאורה בסביבה. כותבי תבניות ועורכים טכניים מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-04|ללמוד איך להכין דפים למצב הכהה]] ולפנות לעזרה עם בעיות בתבניות באתרי ויקי שלהם לפני יום הפריסה. צוות הרשת יקבל שאלות ובקשות תמיכה ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility for reading#|דף השיחה]] לפני היום האמור. [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* החל מיום שני, 6 באוקטובר, נקודות הקצה של API במסלול &lt;code&gt;rest.php&lt;/code&gt; ינותבו דרך שער API פנימי חדש. אתרי ויקי יקבלו בנפרד הודעות בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, כשהטראפיק יעלה במשך הזמן. לא מדובר ב-breaking change והעבודה לא תופרע. במקרה של בעיה יש לפתוח דיווח תקלה חדש בפבריקטור ב[[phab:tag/serviceops/|לוח הצוות לשירותים מבצעיים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W41&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:24, 6 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29400897 --&gt;

== פרי מגדים ==

תוכל להסביר לי בקצרה איך ליצור עמודים תקינים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:46, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
: {{א|מ. רובין}}, אתה מתכוון לפלט ה-OCR? הבעייה העיקרית היא באיכות הגרועה של הדפוס שבו השתמשו פה, שאיננה מאפשרת לעניות דעתי פלט OCR תקין. אני לוקח את הטקסט שאני משתמש בו ממקור אחר ולא מהקבצים שהועלו כאן לאתר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:06, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::מאיפה אתה לוקח? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:33, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::: אני לוקח מאחד המאגרים התורניים שאני מנוי אליהם, ומכיוון שייתכן שהוא מכיל אלמנטים של עריכה המוגנים בזכויות יוצרים, אני משתדל להתאים את הטקסט שלהם לנוסח שמופיע כאן עד כמה שאפשר. במובן הזה, המהדורה שהועלתה לכאן עוזרת לי להגיה מולה את הטקסט כדי שלא להפר זכויות של מהדורה מעודכנת יותר. אני מעדיף לא לפרט מאיזה מאגר בדיוק אני לוקח, כי אני לא בטוח שמה שאני עושה פה ימצא חן בעיניהם ואני מעדיף לא להסתבך איתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:55, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:57, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בשבוע שעבר הופעלו בכל אתרי ויקי שיפורים לאבטחת החשבונות ותכונות ה-2FA. השינויים כוללים שיפורים לממשק המשתמש בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity], תמיכה ביותר מדרך אחת לזיהוי 2FA באמצעות יישומוני 2FA ומפתחות פיזיים, ויחידת הקודים לשחזור החדשה שתצמצם את כמות הנעילות מחוץ לחשבון בגלל איבוד יישומונים ומכשירים. כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]] במהלך 2025 נמשכת העבודה על שיפור נוסף של חווית המשתמש ותמיכה ב-passkeys כחלק אלטרנטיבי ל-2FA. 

'''עדכונים לעורכים'''

* חלק נוסף ממיזם אבטחת החשבונות מדבר על זמינות ה-2FA לכל המשתמשים. יחד עם עורכים בעלי הרשאות גבוהות, כמו מפעילים ובירוקרטים, ל-40% מהעורכים יש עכשיו גישה ל-2FA. ניתן לבדוק אם יש לכם גישה בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity]. ההנחיות להפעלה נמצאות בדף המקושר. התוכנית היא להמשיך ולהעלות את הזמינות כל עוד לא יהיו בעיות עם כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T400579]
* השבוע יקבלו המשתמשים בכל אתרי ויקי בהם פעילים [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שיפורי שימוש]], כולל אתרי ויקי בעברית, ואלו כל אתרי ויקי למעט 12 המופיעים ב[[phab:T379264|פבריקטור]], יכולת להודות על תגובה ישירות מדף השיחה בה היה מופיעה. עד כה היה צורך במעבר להיסטוריית העריכות. ניתן [[diffblog:2025/10/13/revolutionizing-gratitude-a-new-era-of-thanking-comments/|ללמוד פרטים נוספים על השינוי הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366095]
* המשתמשים שלא [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|אישרו את חשבון הדוא&quot;ל שלהם]] יקבלו בקרוב הודעות תזכורת חודשיות בעניין. הסיבה היא היכולת של אלו שאישרו את הכתובת לשחזר בדרך פשוטה יותר גישה לחשבון. התזכורות לא יישלחו למשתמשים לא פעילים או לאלו שיסירו את הכתחבת בהעדפות. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation][https://phabricator.wikimedia.org/T58074]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, נעשה תיקון לבאג שמירת הסעיפים המתורגמים בכלי תרגום התוכן, ומעכשיו ניתן לראות את הודעות השגיאה הרלוונטיות בצורה פשוטה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T376531]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* צוות העבודה על כלים ללא תמיכה בחר ב-[[c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] ככלי הראשון לתקופת הנסיון. הקבוצה תחקור דרכים לשיפור ותמיכה בכלי בחודשים הקרובים. [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|פרטים נוספים במטא]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:00, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29434481 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לצורך שיפור יעילות שמירת המידע בבסיסי הנתונים שלנו נמחקו העדפות אישיות של משתמשים בעלי פחות ממאה עריכות שלא התחברו לחשבון יותר מחמש שנים. אם המשתמשים הללו יחזרו הם יראו העדפות ברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T406724]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בממשק של דף התרומות הגלובליות תוקן קישור שבור לתרומות גלובליות ב-XTools.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T406415]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הסתיימה העבודה שנועדה לנווט מחדש את כל התנועה לנקודות קצה של API במסלול &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;rest.php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אל שער API משותף. אם יצוצו בעיות יש לפתוח תקלה בפבריקטור בלוח של [[phab:tag/serviceops/|צוות מבצעי השירות]].
* העריכות במקורות או מבחינים של ויקינתונים יוצגו עכשיו פחות בדפי השינויים האחרונים ורשימת המעקב באתרי ויקי אחרים, וזאת כדי לצמצם הודעות מיותרות. זה יקטין את הכמות הכוללת של הרעש. בדפים של ויקינתונים לא יהיה שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401290]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:37, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29478670 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות היישומון של ויקיפדיה עבור iOS התחיל בבדיקת A/B/C לשיפורים שנעשו במעבר בין כרטיסיות בחלק מהמקומות והשפות. הבדיקה, שנקראת &quot;יותר כרטיסיות דינמיות&quot;, חוקרת חוויות בשימוש בכרטיסיות חדשות, וכוללת &quot;הידעת?&quot; ו&quot;כיוון שקראת&quot;, המלצות לערכים. ניתן למצוא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)/New Tab Experience and Recommendations Experiment|פרטים נוספים]] בדף המיזם.
* משתמשים ותיקים ב[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|אתרי ויקי קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל כל האתרים בעברית למעט ויקיעברית, שיש בהם את ההרחבה CampaignEvents, יכולים עכשיו לבצע [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]] ללא הרשאת מארגן האירועים. הכלי מאפשר למארגנים לפתוח הרשמה, לנהל משתתפים ומאפשר למשתמשים להירשם בלחיצה אחת במקום חתימה על דף האירוע.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה בעיית הבהוב הצבעים בזמן לחיצה או החזקת כפתורי החיצים במצב כהה בווקטור החדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T402285]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* ההרחבה CampaignEvents תופעל בכל יתר אתרי ויקי בשבוע של 17 בנובמבר. זה לא נוגע לאתרים בעברית. ההרחבה כוללת עכשיו שלושה כלים: רישום האירועים, רשימת שיתופי הפעולה ורשימת ההזמנות. הפעם לא תופעל רשימת ההזמנות בוויקיפונקציות ו-mediawiki.org, אלא אם הקהילות יבקשו זאת. [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|פרטים נוספים בדף הפריסה]].
* ארגז החול של REST המבוסס על SwaggerUI פעיל עכשיו בכל אתרי ויקי. ניתן למצוא את ארגז החול בדף [[{{#special:RestSandbox}}]]. אנא דווחו על הבעיות בלוח צוות הממשקים של מדיה-ויקי, או הצטרפו לדיון ב[[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team/Feature Feedback/REST Sandbox|דף ההשקה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/6931/]
* נקודות קצה להמרה עם מסלול בעל סלש עוקב הוכרזו כמיושנים ב-REST API של מדיה-ויקי. הן יישארו פעילות עד שיוסרו בינואר 2026. כל מי שמשתמש בהן עכשיו מוזמן לעבור לגרסאות ללא סלש עוקב. ניתן למצוא ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/w/index.php?api=mw-extra&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST]. מידע מפורט על מדיניות ונהלים של API מתיישן ניתן למצוא ב[[mw:API/Deprecation|דף ההתיישנות של REST API של מדיה-ויקי]].
* נוצר [[mw:API:REST API/Changelog|יומן השינויים של REST API של מדיה-ויקי]]. הוא מספק את סקירת השינויים כדי להקל על המעקב של שיפורים וגרסאות. הודעות נפרדות ימשיכו להופיע בערוצים הרגילים, כולל ידיעות הטכנולוגיה ואי-מיילים, אבל יופיעו גם ביומן כדי לרכז את המידע. עם המשוב לגבי הסגנון, המבנה, או התוכן של היומן ניתן לפנות ל[[mw:API talk:REST API/Changelog|דיון הרלוונטי]].
* המפעילים יכולים עכשיו למחוק את קטגוריית המעקב שנוספה בידי הרחבת JsonConfig ולא נמצאת בשימוש יותר. את הקטגוריות ניתן למצוא ב[[d:Q130635582#sitelinks-wikipedia|פריט ויקינתונים]]. אין בעיה למחוק אם יש עדיין דפים בקטגוריה, הם נמצאים במטמון וייעלמו אחרי העריכה הבאה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T378352]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:32, 27 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29513638 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף למפעילים [[{{#special:MergeHistory}}]] הרבה יותר גמיש מבעבר. ניתן למזג חלקים הנלקחים מאמצע היסטוריית הגרסאות של המקור, במקום רק מהתחלה. ניתן גם להכניס גרסאות בכל מקום בהיסטוריית היעד, ולא רק בהתחלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382958]
* המשתמשים עם האופציה &quot;{{int:discussiontools-preference-autotopicsub}}&quot; דלוקה ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]] יצרו פתיחת נושא חדש או מענה בנושא קיים מנוי לנושא המדובר. עד כה זה קרה רק עם הווידג'טים &quot;{{int:Skin-action-addsection}}&quot; ו&quot;{{int:Discussiontools-replybutton}}&quot; של כלי שיחה היו בשימוש. כשכלי שיחה התחילו לעבוד בחשבונות הקיימים לא הוסרו הרשמות נושאים אוטומטיות, כך שהשינוי הנוכחי ישפיע בראש ובראשונה על חשבונות חדשים יותר ועל המשתמשים שעדכנו את ההעדפות במפורש מאז. [https://phabricator.wikimedia.org/T290778]
* יחידות סקריבונטו יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#SVG library|ליצור תמונות SVG]]. ניתן להשתמש בהן לבניית גרפים, דיאגרמות ואיורים נוספים ישירות דרך לואה, מה שמקטין את הצורך לבנות קבצים חיצוניים ולהעלות אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T405861]
* אתרי הקרן מרשים עכשיו לכל המשתמשים האלמונים להפעיל מצב כהה, צבעים בהירים על רקע כהה. זה ישפר את חווית הקריאה, במיוחד במקומות חשוכים.  [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* משתמשים בעלי רשימות מעקב גדולות נתקלו בעבר בטעינה איטית בזמן עריכת [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]]. הדף נטען עכשיו בחלקים במקום בשלמותו, עקב עדכון מנגנון העימוד, מה שמאפשר לכולם לערוך את רשימת המעקב שלהם בצורה חלקה יותר. כחלק מעדכון בסיס הנתונים הוסר המיון לפי תאריך תפוגה, כיוון שהיה פי מאה יותר איטי ממיון לפי שם. נוצרה [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/W454 משאלת הקהילה] לבדיקת דרכים אלטרנטיביות למיון לפי תאריך. אם התכונה הזאת חשובה לכם אנא תביעו תמיכה במשאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T41510]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הדגשה קבועה בשימוש בחיפוש והחלפה של העורך החזותי במהלך השאילתא. [https://phabricator.wikimedia.org/T407318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל משנת 2019 זמין [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|מקצר הכתובות]] של ויקימדיה ב-https://w.wiki בכל אתרי ויקי, כשהוא מאפשר ליצור קישורים קצרים לערכים, לקישורים קבועים, להשוואות וכו'. ניתן למצוא אותו בתפריט הצדדי ב&quot;קבלת כתובת מקוצרת&quot;. ב-30 אתרי ויקי מותקנת גם ההרחבה הישנה בשם &quot;ShortUrl&quot;. היא תוסר בקרוב. זה אומר שכתובות URL עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; לא יפורסמו יותר מתחת לכותרות הדפים באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;class=&quot;title-shortlink&quot;&lt;/code&gt; ב-HTML. הכתובות עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T107188]
* ביום חמישי, 30 באוקטובר, [[:mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team|צוות ממשקי מדיה-ויקי]] ו[[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות מבצעי שרות SRE]] יתחילו לנווט את התנועה של Action API דרך שער ה-API המשותף. אתרי ויקי שונים יעודכנו בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, והתנועה הכוללת תגדל למשך זמן. השינוי לא יהיה breaking change ולא יפריע. אם יהיו בעיות יש למלא כרטיס חדש בפבריקטור בלוח של [https://phabricator.wikimedia.org/tag/serviceops/ צוות מבצעי השרות SRE].
* רכבת הפריסות של מדיה-ויקי תעצור לשבועיים בסוף 2025, בשבועות של 22 ו-29 בדצמבר. חלונות הבקפורט יופסקו בין יום שני, 22 בדצמבר 2025 ליום חמישי, 2 בינואר 2026. נותר חלון אחד לדברים כמו תיקוני באגים ושינויי קונפיגורציה. עד סוף 2025 נותרו 7 ארועי פריסה. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/SMWTEAES4SDLDUSK4HMWNBSKNCXZAWYN/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.26|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בשנת 2025 דיווחה קרן ויקימדיה כי מערכות בינה מלאכותית ומנועי חיפוש צורכים יותר ויותר תוכן ויקיפדי מבלי לנווט את המשתמשים לאתרי ויקי, מה שגרם לירידה של 8% בקריאות דפים של בני אדם בהשוואה לשנת 2024. לאחר גילוי הבוטים שהוסבו כבני אדם עדכנה הקרן את נותוני התנועה כדי לשקף את התופעה. ניתן לקרוא יותר על טרנדים קיימים של משתמשים בוויקיפדיה ב[[diffblog:2025/10/17/new-user-trends-on-wikipedia/|בלוג של Diff]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W45&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:35, 3 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29552512 --&gt;

== מחיקת הדף ==

ירמיהו פרק לו
(כט) וְעַל יְהוֹיָקִ֤ים מֶֽלֶךְ יְהוּדָה֙ תֹּאמַ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר ה' אַ֠תָּה שָׂרַ֜פְתָּ אֶת הַמְּגִלָּ֤ה הַזֹּאת֙ לֵאמֹ֔ר מַדּוּעַ֩ כָּתַ֨בְתָּ עָלֶ֜יהָ לֵאמֹ֗ר בֹּֽא יָב֤וֹא מֶֽלֶךְ בָּבֶל֙ וְהִשְׁחִית֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהִשְׁבִּ֥ית מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם 
(ל) לָכֵ֞ן כֹּֽה אָמַ֣ר יְקֹוָ֗ק עַל יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא יִֽהְיֶה לּ֥וֹ יוֹשֵׁ֖ב עַל כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד וְנִבְלָתוֹ֙ תִּֽהְיֶ֣ה מֻשְׁלֶ֔כֶת לַחֹ֥רֶב בַּיּ֖וֹם וְלַקֶּ֥רַח בַּלָּֽיְלָה: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-31320-14|&amp;#126;2025-31320-14]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-31320-14|שיחה]] 05:36, 5 בנובמבר 2025 (IST)
: זיַיט געזונט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:47, 5 בנובמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* החל מ-12 בנובמבר יראו המשתמשים ב[[Phab:T379264|כמה ויקיפדיות נוספות]] שינוי ב[[m:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Usability improvements|מראה דפי השיחה]]. כמעט [[phab:T392121|כל אתרי ויקי]] כבר קיבלו את השינוי המדובר, כולל בעברית. [[phab:T409297|ויקיאנגלית]] תקבל אותו בעתיד. ניתן לקרוא פרטים [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|ב-Diff]]. המשתמשים יכולים לכבות את החידושים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]], באמצעות &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T379264]
* מדיה-ויקי יכול להציג עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Protection indicators|אינדיקטור בראשית הדף]], בצורה אוטומטית, כאשר הדף מוגן. זה מנותק כברירת מחדל, וניתן להדלקה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשת הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T12347]
* בלחיצת הכפתורים &quot;{{int:showpreview}}&quot; או &quot;{{int:showdiff}}&quot; בעורך החזותי יועברו לדף הבא פרמטרים דוגמת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#useskin|useskin]]&quot;, &amp;rlm;  &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#uselang|uselang]]&quot; או &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Section#Editing sections|section]]&quot;. העדכון הזה יתקן גם בעיה קיימת בה כשהדפדפן קרס במהלך תצוגה מקדימה של פסקה בודדת, השמירה הייתה מחליפה את תוכן הדף בתוכן הפסקה הזאת בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T62744][https://phabricator.wikimedia.org/T24029][https://phabricator.wikimedia.org/T155097]
* משתמשי ויקימסע יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer#Markers and counters|סמני מפה צבעוניים בטקסט הערך]]. מעכשיו הטקסט יופיע לפי הצורך בשחור או בלבן, במקום רק בשחור בעבר, בשביל ניגודיות טובה יותר. הפתרונות המקומיים לכך יוסרו. [https://phabricator.wikimedia.org/T369454]
* כרטיסיית הפעילות ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד זמינה עכשיו לכולם. היא מציעה נקודות מעניינות מותאמות אישית לגבי קריאה, עריכה והתרמה, תוך כדי הפשטת הניווט והפיכת היישומון לנגיש יותר. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android/Activity_Tab_Experiment]
* צוות הקריאה של Growth מתחיל בניסוי &quot;דפדוף תמונות&quot;, כדי לבדוק איך להקל על הקוראים לדפדף ולגלות תמונות בערכי ויקיפדיה. הניסוי מתקיים בניידים, בצורה בדיקת A/B, והוא יימשך בוויקיאנגלית עד לשבוע של 17 בנובמבר, למשך ארבע שבועות. הוא ישפיע על 0.05% ממשתמשי ויקיאנגלית. הניסוי התחיל ב-3 בנובמבר בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובווייטנאמית, כשלקחו בו חלק 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הללו. [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Reader_Growth/WE3.1.3_Image_Browsing]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה המונעת נעילת חשבונות באתרים הניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T256185]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[wikitech:Help talk:Toolforge/Toolforge standards committee#November 2025 committee nominations|נפתחה ההתמודדות ב-Wikitech]] לחברים חדשים בו[[wikitech:Help:Toolforge/Toolforge standards committee|ועדת התקנים של Toolforge]]. היא משגיחה בין היתר על [[wikitech:Help:Toolforge/Right to fork policy|מדיניות זכות הפיצול]] ועל [[wikitech:Help:Toolforge/Abandoned tool policy|מדיניות הכלים הנטושים]]. ניתן להגיש הצעות לפחות עד 28 בנובמבר.
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] שונה ל-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;https://meta.wikimedia.org&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] ישתנה בקרוב מ-&lt;code&gt;&lt;user id&gt;&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;mw:&lt;identity type&gt;:&lt;user id&gt;&lt;/code&gt;, כאשר &lt;code&gt;&lt;identity type&gt;&lt;/code&gt; הוא בדרך כלל &lt;code dir=ltr&gt;CentralAuth:&lt;/code&gt;&lt;!-- not a typo --&gt; ל[[m:Special:MyLanguage/Help:Unified login|אתרי ויקי עם SUL]], או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;local:&lt;wiki id&gt;&lt;/code&gt; לשאר. זה נעשה כדי למנוע התנגשויות בין סוגי ID שונים, וכדי להפוך את האסימונים ואת העוגיות &lt;code&gt;sessionJwt&lt;/code&gt; לדומים יותר. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* הודעות מדיה-ויקי לגבי החסימות, [[MediaWiki:Blockedtext|blockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-partial|blockedtext-partial]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Autoblockedtext|autoblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Systemblockedtext|systemblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-tempuser|blockedtext-tempuser]] ו-[[MediaWiki:Autoblockedtext-tempuser|autoblockedtext-tempuser]] תומכים מעכשיו בפרמטרים נוספים, המראים האם המשתמש נחסם גם מעריכת דף שיחה אישי, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$9&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, ומשליחת מיילים, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki&gt;10&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T285612]
* נוצר הענף &lt;code&gt;REL1_45&lt;/code&gt; לגרעין מדיה-ויקי ולכל אחת מההרחבות והעיצובים בגיט. מדובר בצעד ראשון לקראת פרסום גרסת מדיה-ויקי 1.45.0, המתוכנן לסוף נובמבר השנה. מי שעובד על תיקוני באגים גדולים או על תכונות חדשות יצטרכו אולי לקחת את זה בחשבון. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/ZUY7TY3Z6XPZWZVAZV63OPO5OW52Q6GE/]
* התהליך ליצירת הדאמפים לחיפוש ויקי עודכן עקב יעילות נמוכה מדי. אם הופיעו בעיות בגלל המעבר בין הדאמפים יש לפנות לתמיכה לצוות פלטפורמת החיפוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T366248][https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/3KQPOR6ACVN6OVLMLZPIBXQSWQKW4E3K/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:38, 10 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29606150 --&gt;

== מה הדין באבידה ששבעתן העין  ==

סליחה על השאלה מה הדין באבידה ששבעת העין [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-34103-63|&amp;#126;2025-34103-63]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-34103-63|שיחה]] 18:30, 16 בנובמבר 2025 (IST)
: אינני פוסק הלכות ולא הוסמכתי לרבנות. תשאל את הרב באיזור מגוריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 16 בנובמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] מבצע ניסוי עם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4_Reading lists|רשימות קריאה בדפדפנים הניידים]], שמאפשר לקוראים מחוברים לחשבון שלא עשו אף עריכה לנהל רשימות קריאה פרטיות עם ערכים לקריאה מאוחר יותר. הניסוי נעשה בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובוויטנאמית, החל מהשבוע של 10 בנובמבר. ויקיפדיה באנגלית תצטרף בשבוע של 17 בנובמבר.
* המשתמשים שלא יכולים לקבל מייל עם קוד אימות בהתחברות קיבלו אפשרות להגיש טופס בנושא בדף מיוחד חדש. העדכון הזה הוא חלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת חשבון]]. אם בחשבונכם רשומה כתובת מייל יש לוודא שהיא עדיין זמינה עבורכם. כשמתחברים ממכשיר חדש או מיקום חדש ללא 2FA, ייתכן ותתבקשו להכניס קוד בן 6 ספרות הנשלח במייל כדי להשלים את התחברות. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Why are you requiring me to enter a code from my email to log in? Can I opt out of this?|פרטים נוספים]].
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפת [[d:Q13324|מינאנגקבאו]] ([[s:min:|&lt;code&gt;s:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408317]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|איחוד הפרסרים]], צוות המרת התוכן הפעיל את הפרסואיד כפרסר ברירת מחדל בהרבה ויקיפדיות בעלות טראפיק קטן, והוא מתכן לעשות זאת לשאר ויקיפדיות. אתם מוזמנים בזה להדליק את הפרסואיד כפי שתואר בתיעוד של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|ההרחבה:ParserMigration]], ולאתר בעיות שאפשר להתקל בהן במהלך עבודתכם האישית עם בוטים, גאדג'טים וסקריפטים של משתמשים. אנא הודיעו לנו באמצעות הקישור &quot;דיווח על תקלה חזותית&quot; בתפריט הכלים או צרו תקלה בפבריקטור באמצעות [[phab:project/view/5846|התג של צוות המרת התוכן]].
* כלים ללא תמיכה: כמה בעיות ב[[:c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] תוקנו, כולל כשלים בהעלאה הקשורים לשמות הקבצים, ייבוא של וידאו שחור, וטיפול בניסיונות חוזרים. נוספה גם תמיכה ב-AV1. עכשיו העבודה מתמקד ביצובות של בקאנד, שגיאות ffmpeg, ייבוא כתוביות, טיפול במטאנתונים, והעלאת רשימות השמעה. למעקב אחר בעיות ספציפיות ניתן לפנות ל[[phab:tag/video2commons/|לוח בפבריקטור]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האקאטון ויקימדיה הבא יתקיים במילנו שבאיטליה בין 1 ל-3 במאי 2026. ההרשמה תפתח בינואר הקרוב. [https://pretix.eu/wikimedia/Hackathon-2026/ הגשת הבקשות למלגה] כבר נפתחה, ותמשך עד ל-28 בנובמבר 2025. עם השאלות ניתן לפנות במייל ל-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;hackathon@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:26, 17 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29627455 --&gt;

== שינוי שם משתמש ==

שלום נחום
שם המשתמש שלי YS9211 מציג בתיאורו את שמי האמיתי וקורותי המקצועיים. רבים העירו לי שעדיף ששם המשתמש שלי יוחלף ל'יוסי סרי' שהוא שמי האמיתי לסייע למי שמכיר אותי וגם משום שאין למעשה שום טעם להסתירו בקוד סתמי. האם תוכל לשנותו עבורי?
תודה יוסי [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 10:19, 18 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah|נריה]], אולי הוא יודע איפה מבקשים שינוי שם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:23, 18 בנובמבר 2025 (IST)
::[[מיוחד:בקשת שינוי שם גלובלית]] [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:26, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:27, 18 בנובמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה. הגשתי עתה בקשה לשינוי השם. [[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 16:40, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::תודה רבה על הביצוע! [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 13:33, 11 בדצמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר החזיר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות החיפוש של ויקימדיה]] את הפונקציונליות של הגאדג'ט &quot;DWIM&quot;, או [[w:he:DWIM|Do What I Mean]], הפעם בצד השרת, בוויקיפדיות בעברית וברוסית. היא מאפשרת להוסיף להצעות תיבת החיפוש גם תוצאות חוצות מקלדת. למשל, החיפוש אחר &quot;&lt;span lang=&quot;und&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;cxfcnmt&lt;/span&gt;&quot; בוויקירוסית יציג גם הצעה ל-&quot;&lt;span lang=&quot;ru&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;счастье&lt;/span&gt;&quot; (אושר), אליו, ככל הנראה הייתה הכוונה. החיפוש אחר &quot;עםםעךק&quot; בוויקיעברית יבין שהכוונה הייתה ל-&quot;google&quot;. השבוע אמור הכלי להתחיל לפעול גם באתרי ויקי אחרים בעברית וברוסית. [https://phabricator.wikimedia.org/T408734]
* בהמשך השבוע יקבלו משתמשי [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את צביעת התחביר גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]]. לשם כך &quot;{{int:discussiontools-preference-sourcemodetoolbar}}&quot; צריך להיות מופעל בהעדפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T407918]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] היא חבילת כלים לתיאום אירועים ושיתופי פעולה אחרים של אתרי ויקי, והיא מופעלת עכשיו בכל אתרי ויקימדיה. התווסף גם כלי חדש, [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומה משותפת]], כדי לעזור למארגנים ולמשתתפים לראות את ההשפעות של הפעילויות. ניתן להצטרף ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Connection learning session 3|פגישה לימודית]] בקרוב כדי לראות את התכונה החדשה בפעולה ולהשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע ל-CodeReviewBot לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T410417]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
*  משתמשי API של ויקימדיה יכולים להצטרף למחקר היעילות כדי לעזור לוודא את טיבו של העיצוב החדש בארגז החול של REST API. המעוניינים להשתתף מוזמנים למלא את [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/487662 סקר הגיוס]. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IREJRRWTZTGCYWQHDMSNJFTQAEPOOAE3/]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הכריז כמתיישנים את גליונות הסגנון XSLT ב-Action API. התמיכה בפרמטרים &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;format=xml'''&amp;xlst={stylesheet}'''&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; תסתיים עד סוף נובמבר השנה. בקרוב היא גם תוסר מגרסאות v1.43 (LTS),&amp;rlm; v1.44 ו-v1.45. התמיכה תוסר לגמרי ממדיה-ויקי החל מגרסה v1.46, וזה צפוי באפריל או במאי 2026. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/5AX7UWAVVUNUSBOIRHMNOKWOZ5EZI3JX/]
* נקודת קצה ישנה של WDQS ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-legacy-full.wikidata.org/ query-legacy-full.wikidata.org]&lt;/span&gt; תוצא מכלל שימוש בסוף דצמבר 2025 ותנותק לגמרי ב-7 בינואר 2026. לאחר מכן יקבלו המשתמשים המבצעים שאילתות ל-query.wikidata.org הפונים לגרף המלא הודעה על כישלון הפעולה או תוצאות שגויות. כדי להמנע לכך יש לשכתב את קוד ה-SPARQL עבור האיחוד. הצוות מבקש מהמשתמשים לוודא שהכלים ותהליכי העבודה שלהם פונים לנקודות קצה פעילות, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף הראשי או &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query-scholarly.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף המדעי. לתמיכה במעבר עבור דוגמאות ספציפיות ניתן לפנות לדפי [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Data_access|גישה למידע]] ו[[d:Wikidata:Request_a_query|בקשת שאילתה]], שם ניתן למצוא פרטים ועזרה לגבי דרכי גישה חלופיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:57, 24 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29702226 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה יהיה זמין מ-2 בדצמבר למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. יופיעו שם נתונים אישיים חדשים, הדגשי קריאה מעודכנים, ועיצובים מחודשים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/Updates|דף המיזם]] של הסיכום.
* צוות Growth עובד על שיפור הטקסט והתצוגה במייל האימות הנשלח למשתמשים החדשים, כדי להפוך אותו ליותר מזמין, מועיל ומעביר מידע בצורה טובה יותר. חלק מהטקסט החדש הוכן בטיוטה עבור בדיקת A/B, וניתן לעזור באמצעות התרגום שלו. ראו ב[[phab:T396155|פבריקטור]].
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]] תתחיל לפעול בוויקיפדיות ביפנית, אורדו וסינית ב-2 בדצמבר. התכונה מבוססת על מודל ניבוי המציע קישורים להוספה לערכים. התכונה כבר פועלת ברוב המכריע של ויקיפדיות, אבל מודל הניבוי לא תומך במספר שפות. מודל חדש פותח כדי לתמוך בשפות הללו, והוא ייפרס בהדרגה בוויקיפדיות במשך זמן מה. לפרטים נוספים יש לפנות אל [[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה שגרמה לתיבות חיפוש במספר דפי ויקישיתוף לא להציג תוצאות עקב מעבר מ-SpecialSearch ל-MediaSearch.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T399476]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q36846|טוקי פונה]] ([[w:tok:|&lt;code&gt;w:tok:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404457]
** {{int:project-localized-name-group-wikiquote}} ב[[d:Q33655|ניגרית פידג'ין]] ([[q:pcm:|&lt;code&gt;q:pcm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.5|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* קרן ויקימדיה נמצאת בשלבים המוקדמים של חקר הגישות ל'''הנחיות לערכים'''. היוזמה מתכוונת למצוא פעולות שיעזרו לעורכים החדשים להבין מוקדם יותר את שיטות העבודה וסוגי המדיניות השונים של יצירת הערכים, ולפעול בהתאם. המיזם נמצא בשלב המחקר והניסויים הראשוניים בעיצוב. כל חברי הקהילה מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|ללמוד פרטים נוספים]] לגבי המיזם, ולשתף את מחשבותיהם ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk:Article guidance|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:58, 1 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29732328 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* כל המעוניינם להעלות את רמת האבטחה של חשבון ויקי שלהם יכולים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] (2FA). הוא זמין עכשיו לכל המשתמשים הרשומים בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. מדובר בחלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. בעתיד 2FA תדרש מכל המשתמשים הרשאים לבצע פעולות רגישות בטיחותית או קשורות למידע פרטי.

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך לפריסה בשבוע שעבר תהיה התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]]  זמינה בעוד [[Phab:T410469|33 ויקיפדיות]] החל מ-9 בדצמבר. התכונה מאפשרת לעורכים להוסיף קישורים בהתאם להצעות במהלך העריכה. ההרחבה קיימת הודות למודל ניבוי חדש שתומך עכשיו בכל השפות, כולל אלו שלא כוסו בעבר. התכונה הייתה זמינה ברוב ויקיפדיות כבר זמן מה, כשהפריסה הנוכחית מקרבת ליעד השימוש במודל החדש בכל האתרים. לשאלות ופרטים ניתן לפנות ל-[[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* בשבוע שעבר הוסיף [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות פלטפורמת החיפוש]] את האפשרות של [[w:he:תעתיק|תעתיק]] ההצעות תוך כדי הקלדה בחיפוש ויקי באתרים בגאורגית. אם ישנן מעט הצעות חיפוש, ישוכתבו שאילתות באותיות לטיניות או קיריליות [[phab:T127003|לכתיב גאורגי]], כדי למצוא הצעות נוספות. למשל, חיפוש אחר &lt;bdi lang=&quot;ka-Latn&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''bedniereba''&lt;/bdi&gt; או איר &lt;bdi lang=&quot;ka-Cyrl&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''бедниереба''&lt;/bdi&gt; יציע ערך קיים על &lt;bdi lang=&quot;ka&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;ბედნიერება&lt;/bdi&gt; (&quot;אושר&quot;). ניתן להמליץ על שפות נוספות בהן זה יעיל [[phab:T375215|בפבריקטור]] לפיתוח העתידי.
* בהמשך השבוע יחל ניסוי מבוקר לעורכים במאה ויקיפדיות הגדולות, כולל ויקיעברית, לאלו העורכים פרק נפרד בדף בעריכת ניידים באמצעות העורך החזותי. חצי מהעורכים יראו כפתור חדש לעריכת הדף כולו, כדי לאפשר להם לעבור במידת הצורך מפרק בדף לדף שלם. התכונה נועדה להקל על גולשי דפדפנים ניידים לערוך כל פרק בדף, בלי קשר לפרק ממנו התחילו את העריכה. הניסוי יימשך בסביבות ארבעה שבועות, וניתן למצוא [[phab:T409112|כאן]] פרטים נוספים בנושא.
* בהמשך השבוע ישיק [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה של Growth]] את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.1.14 Expanded Mobile Sections|ניסוי הדפדפנים הניידים החדש]] להצגת כל הפרקים בערכים כברירת מחדל, לעומת המצב היום בו הפרקים מוסתרים, והדבקת הפרק אותו המשתמש קורא כרגע לראש הדף. הניסוי ישפיע על 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, הצרפתית, האינדונזית והוויטנאמית. [https://phabricator.wikimedia.org/T409485]
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/2025 Year in Review|הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה]] זמין עכשיו למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. הוא מציג נתונים אישיים לגבי הקשר עם ויקיפדיה במהלך השנה. הפעם יופיעו שם מידע אישי מורחבים, הדגשי קריאה משופרים, הודעות התרמה חדשות ועיצובים מעודכנים. ניתן לקרוא את הסיכום ולחקור את מסע הקריאה האישי ב-2025.
* באג תוכנה גרם בתקופה האחרונה לעריכות בעורך החזותי לבצע שינויים לקוד ויקי בלי כוונה, כולל הסרת שטחים ריקים או החלפת רווחים בסימני &quot;_&quot; בקישורים הפנימיים. זה תוקן חלקית בשבוע שעבר, והעבודה על תיקונים נוספים נמשכת. על העורכים שהשתמשו בעורך החזותי בין 28 בנובמבר ל-2 בדצמבר לעבור על העריכות הרלוונטיות כדי לבדוק אם אין שם הפתעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T411238]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הטיפול הלקוי בכתובות URL שהועתקו משורת הכתובת בדפדפן Microsoft Edge.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T341281]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע יקבלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] בתור עורך דפי לואה, ג'אווסקריפט, CSS,&amp;rlm; JSON ו-Vue, במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]. יחד על זאת ישודרגו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|הלינטרים]]. מדובר בחלק ממאמץ רחב להגיע בסוף להחלפת ACE שתביא לחווית עריכת הקוד האחידה. [https://phabricator.wikimedia.org/T373711]
* המפתחים מוזמנים לקחת חלק ב[https://wikimediafoundation.limesurvey.net/552643 סקר שביעות רצון המפתחים לשנת 2025] שיתקיים עד ל-5 בינואר 2026. אם בניתם תוכנה למערכת ויקימדית והייתם רוצים לשתף את החוויות או לתת משוב, נשמח מאוד לראות אתכם שם. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/W4WBKO6Q55UWWCCSFWQATKEXBEHP3QNR/]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:46, 8 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29738112 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה של הוספת קישורים חיציניים בידי חשבונות זמניים שגרמה ליותר הפעלות hCaptcha מהצפוי, מבלי להציג את חלונית ה-captcha בלחיצה הראשונה על שמירת הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T411927]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;כדי לשפר את בסיס הנתונים ואת יעילות האתר לא יישמרו יותר בבסיס הנתונים קישורים חיצוניים למיזמי ויקימדיה. זה אומר שלא ניתן יהיה לחפש אותם ב-[[{{#special:LinkSearch}}]], הם לא ייבדקו בהוספה ברשימה השחורה של ספאם או במסנן ההשחתות, והם לא יופיעו בטבלת &lt;code dir=ltr&gt;externallinks&lt;/code&gt; ברפליקות בסיסי הנתונים. בעתיד זה יכול להתרחב לאתרים אחרים אמינים ביותר, בהפרדה לאתרי ויקי שונים. למשל, קישורים ל-Creative Commons בוויקישיתוף.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T405005]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.7|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:03, 15 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29796010 --&gt;

== [[מחבר:שלמה משיח]] ==

תודה על תיקונך (באתי לתקן ומצאתי מתוקן)...&lt;br&gt;
ב. שאלות לי, למה נועד פרמטר תמונה אם לא רואים אותה?&lt;br&gt;
למה מופיע בדף רק יצירה אחת. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:32, 16 בדצמבר 2025 (IST)
: לגבי תמונה אינני יודע.&lt;br&gt;היצירה המופיעה מוגדרת באמצעות &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:שלמה משיח]]&lt;/nowiki&gt;. תכניס עוד יצירות לקטגוריה הזו וגם הן תופענה.&lt;br&gt;חנוכה שמח,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:: הכנסתי והן לא מופיעות,&lt;br&gt;חנוכה מואר. [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 11:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::: היה צריך לרענן את דף הקטגוריה. עכשיו זה מופיע. תודה רבה ויישר כח!.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:40, 16 בדצמבר 2025 (IST)
:::: ריעננתי מספר פעמים, מוזר... [[משתמש:אייל|אייל]] ([[שיחת משתמש:אייל|שיחה]]) 18:30, 16 בדצמבר 2025 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 52 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W52&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מינואר [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Access flags|ניתן יהיה לכוון]] את מסנני ההשחתה למצב הסתרה אוטומטית של פרטים שונים, כגון כללי הפעלה ורשימת עריכות ופעולות. זה יעזור ל[[w:he:ויקיפדיה:מעלים|מעלימים]] להשתמש במסנני העריכות למניעת [[w:he:דוקסינג|דוקסינג]] ומידע אחר הדורש הסתרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T290324]
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יופץ ב-12 בינואר 2026 עקב חגיגות השנה החדשה הנוצרית. תודה לכל המתרגמים, המפרסמים את החדשות ומשאירי המשוב בשנה החולפת.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, לחיצה על &quot;צעדים ראשונים&quot; בסיכום השנה של יישומון ויקיפדיה באנדרואיד גרמה לקריסתו, ועכשיו זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T411546]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* יחידות ממשק דוגמת השוואות בין גרסאות או קטגוריות הכילו אטריבוט &lt;code dir=ltr&gt;data-mw=&quot;interface&quot;&lt;/code&gt; כדי להבדיל אותם מתוכן ויקי. האטריבוט שינה את שמו ל-&lt;code dir=ltr&gt;data-mw-interface=&quot;&quot;&lt;/code&gt; כדי למנוע התנגשויות אפשריות עם אטריבוטים אחרים של &lt;code dir=ltr&gt;data-mw&lt;/code&gt; שנוצרים בידי פרסואיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T409187]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.
'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|האקטון ויקימדיה צפון מערב אירופה 2026]] יתקיים בין 13 ל-14 במרץ 2026 בארנהם שבהולנד. באמצע דצמבר נפתחה הגשת הבקשות להשתתפות והיא תסתיים באמצע ינואר, או מוקדם יותר אם ייגמר המקום. ישנם כמאה מקומות, ולכן מומלץ להזדרז.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W52&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:45, 22 בדצמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29831856 --&gt;

== רש&quot;י על ספר יהושע ==

שלום נחום, ויישר כוחך על ההתקדמות!

שאלה לגבי זוטות: למה נקודותיים בסוף הפירוש לפסוק? בספרים האחרים עשינו עם נקודה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:23, 5 בינואר 2026 (IST)
: שכחתי שכך עשינו. אשנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:11, 5 בינואר 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]] מספר שאלות מנחות לתוכנית השנתית לתקופה שבין יולי 2026 ליוני 2027. הן מתמקדות במגמות עולמיות, חוויות מהירות ובריאות יותר, תמיכה משופרת במשתמשים חדשים ומתקדמים, שיפור בשיתוף פעולה בין המיזמים וצמיחת מספר הקוראים תוך כדי שמירת הקיימים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מפעולה משותפת של הצוות הטכני של הקהילה על פרויקט [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W372|רשימות מעקב מרובות]], המראה של הדף &quot;[[Special:EditWatchlist|הצגה ועריכה של רשימת המעקב]]&quot; יעודכן כשלב הראשון לקראת הפעלת רשימות המעקב המרובות. בנוסף, החלוקה לדפים ב[[Special:Search|חיפוש ויקי]] תעודכן גם היא כחלק מהעבודה על המשאלה לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W186|חידוש של חלוקה לדפים ומעבר בין דפים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411596]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] היא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|הרחבת]] מדיה-ויקי המאפשרת לקבל את רשימות המעקב מאתרי ויקי שונים באותו דף. היא עודכנה לאחרונה כדי להראות קרובה יותר ל[[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] הרגילה, כולל התאמה לחשבונות הזמניים (למשל, הפניית הקישורים בשמות המשתמש מדפי משתמש לדפי התרומות, ותיקון המראה של הקישורים הללו באתרים מימין לשמאל), הדגשת שמות הדפים ופתיחת הקישורים בתקצירי העריכות ובתוויות בלשונית חדשה של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T398361][https://phabricator.wikimedia.org/T298919][https://phabricator.wikimedia.org/T273526][https://phabricator.wikimedia.org/T286309]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בהמשך השבוע תתוקן הבעיה בגללה בחסימות הגלובליות לא הייתה אפשרות למנוע שליחת מיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401293]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Citation tool|כלי הציטוט בעורך החזותי]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תומכים מעכשיו גם במפות כסוג ההערה. [https://phabricator.wikimedia.org/T411083]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.10|MediaWiki]]/[[mw:MediaWiki 1.46/wmf.11|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:34, 12 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29907192 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המגש המופיע ב[[Special:Diff|מיוחד:הבדלים]] בתצוגה ניידת עוצב מחדש. הוא מוסתר עכשיו כברירת מחדל, וכולל קישור לביטול העריכה המוצגת, מה שמאפשר לעורכים ומנטרים לפעול בקלות יותר מבלי לסבך את הממשק. [https://phabricator.wikimedia.org/T402297] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] ממשיכה להשתפר. היא מזהה עכשיו אוטומטית את כיווניות הטקסט, מה שמבטיח הצגה נכונה של אתרים עם שמות דומיין לא רגילים, ומראה תיאור מפורט של פעולות היומן. בהמשך השבוע יתווספו קישור קבוע לגרסת יצירת הדף ומחלקות CSS לכל חלקי הרשומה. [https://phabricator.wikimedia.org/T412505][https://phabricator.wikimedia.org/T287929][https://phabricator.wikimedia.org/T262768][https://phabricator.wikimedia.org/T414135]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ניתנה התייחסות לבעיה בווקטור החדש בה יעד הקישור לעוגן הוסתר בידי הכותרת הדביקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406114]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|הודעת הפסקת השימוש באוקטובר 2025]] יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי לכבות את כל נקודות הקצה להעברה הכוללות קו נטוי בסוף ב-REST API של מדיה-ויקי החל מהשבוע של 26 בינואר. השינויים יגיעו לכל אתרי ויקי עד ל-30 בינואר. כל משתמשי ה-API המדובר מתבקשים לעבור לגרסאות ללא קו נטוי. ניתן למצוא, להשוות ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox ארגז בחול של REST]. במקרה של שאלות או בעיות יש למלא טאסק בפבריקטור ב[https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ לוח העבודה הרלוונטי].
* התיעוד האינטראקטיבי של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia REST API|REST API של ויקימדיה]] הועבר. השאילתות עברו קודם דרך [[mw:Special:MyLanguage/RESTBase|RESTBase]], למשל: &lt;code dir=ltr&gt;https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/&lt;/code&gt;, ועכשיו הן מופנות ל[[w:en:Special:RestSandbox|ארגז החול של REST]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים של הקרן]] (WDP) פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|הידיעון לחודש ינואר]], הכולל עדכונים על הורדת נקודת הקצה לגרף השלם הישנה, שינוי במדיניות User-Agent, שעות קבלה חודשיות בנושא העברת Blazegraph, ומאמאצים לצמצם את הבעיות שנוצרו עקב חלוקת הגרף. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/WDP team updates|לעשות מינוי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|ההאקתון הצפון מערבי של ויקימדיה לשנת 2026]] יתקיין בין 13 ל-14 במרץ בארנהיים שבהולנד. תקופת הגשת הבקשות להשתתפות התחילה באמצע דצמבר ותסתיים עוד מעט או ברגע שיתקבלו מספיק בקשות. מדובר בהאקתון טכני בן יומיים המאחד אנשי ויקימדיה מהאזור. מקווים שתגיעו!

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:30, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29943403 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה מזמינה להעיר הערות עד 28 בפברואר לגבי [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Year1 Reflections and Proposed Way Forward 2026 Update|תוכניות מוצעות]] של [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]].
* כל המשתמשים הרשומים יכולים להשתמש עכשיו במפתח מעבר (passkey) עבור [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]], 2FA. מפתחות המעבר הם דרך פשוטה להתחבר ללא מכשיר נוסף. הם מאמתים את זהות המשתמש באמצעות טביעת אצבע, סריקת פנים או קוד PIN. כדי להפעיל מפתח מעבר יש קודם להפעיל שרות 2FA רגיל. כרגע להתחברות עם מפתח המעבר על המשתמשים להכניס גם ססמה. בהמשך הרבעון הצורך הזה יתבטל, ואפשר יהיה להתחבר בלחיצה אחת עם המפתח. המשתמשים עם הרשאות מורחבות יצטרכו גם להפעיל 2FA רגיל. מדובר בחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|מיזם ההבטחה]].
* תורמים לא רשומים בכתובת IP חסומות או בטווחים חסומים יכולים עכשיו להתבטא באתרי ויקי כדי לערער על החסימה באמצעות יצירת חשבון זמני וערעור על דף שיחת המשתמש, אלא אם הופעלה האפשרות למנוע מהמשתמש לערוך את דף שיחתו. זה פותר את בעיית המשתמשים הלא מחוברים לחשבון שלא יכולים לבצע הליך שחרור מהחסימה הרגיל דרך דף שיחתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T398673]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, באימות הדו שלבי, 2FA, עודכן התיאור של דרכי הפעולה בדף הניהול. התיאור נעשה בהיר יותר וקל יותר להבנה ולשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T332385]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התווסף משתנה חדש למסנן ההשחתות, &lt;code&gt;account_type&lt;/code&gt;, כדי לספק דרך אמינה לזיהוי סוג החשבון שנוצר בפעולות &lt;code&gt;createaccount&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;autocreateaccount&lt;/code&gt;. כחלק מהשינוי שונה שמו של המשתנה &lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;account_name&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; הפך למיושן. על עורכי המסננים לעדכן את אלו שמשתמשים בבדיקות סוגי החשבון שנעשו hardcoded או במשתנה המיושן. [https://phabricator.wikimedia.org/T414049]
* בקרוב יפסיקו לעבוד קריאות לתמונות ממוזערות בגדלים לא תקניים ושימוש בקריאות לא תקניות אליהם בשאילתות ישרות ל-&lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;upload.wikimedia.org/…&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה נעשה כדי למנוע שימוש חיצוני לרעה באמצעות סורקי רשת ובוטים. חלק מהמשתמשים בעלי CSS/JS מותאמים אישית, עורכי ממשק הרשאים לערוך גאדג'טים ועיצובים מקומיים ומפעילי הכלים יצטרכו לעדכן את הקוד לשימוש בגדלים תקניים של התמונות הממוזערות. ניתן לקבל [[phab:T414805|פרטים, קישורים לחיפוש ודוגמאות לטיקון]] בפבריקטור.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.13|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:18, 26 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29969530 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף &quot;{{int:pageinfo-toolboxlink}}&quot; המציג נתונים על דפי ויקי, כמו [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=info}} כאן], כולל מעכשיו תוכן עניינים אוטומטי. אם הוא הוכנס קודם באמצעות עריכה מקומית של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[MediaWiki:Pageinfo-header]]&lt;/span&gt;, ניתן להסיר זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T363726]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, העורך החזותי הוסיף בעבר הדגשה או גופן נטוי בתיאורי קישורים ובכך סיבך את קוד ויקי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T409669]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא פורסם דאמפ XML ב-20 לינואר. מעכשיו הדאמפים יווצרו פעם בחודש בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T414389]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הפסיק לתמוך בכל נקודות קצה להמרה המסתיימות בקו נטוי ב-[https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/API:REST%20API REST API של מדיה ויקי]. כל משתמשי API המשתמשים בנקודות כאלו מתבקשים לעבור לגרסה ללא קו נטוי. במקרה של שאלות או בעיות ניתן לפתוח כרטיס תקלה חדשה בפבריקטור באמצעות התג [https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ MW-Interfaces-Team board].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.14|MediaWiki]]

'''מגדלור השבוע'''
* תזכורת למשתמשים על כך שקרן ויקימדיה פרסמה מספר שאלות מנחות לקראת התוכנית השנתית לתקופה בין יולי 2026 עד יוני 2027 ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]]. השאלות מתמקדות בטרנדים עולמיים, חוויה מהירה יותר ובריאה יותר, תמיכה טובה יותר במשתמשים חדשים, חיזוק עורכים וחיזוק משתמשים מתקדמים, שיפור שיתוף פעולה בין מיזמים וגידול ושימור של קוראים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:44, 2 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30000986 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] משתמשים מחוברים לחשבון בעלי רשימות מעקב גדולות או מורכבות יכולים עכשיו לארגן ולסנן דפים במעקב כדי לשפר את תהליך עבודתם, באמצעות תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]]. לאחר הוספת תוויות אישיות (למשל, דפים שיצרתי, דפים לניטור, דפי דיון) המשתמשים יוכלו לזהות מהר יותר את מה שדורש את תשומת ליבם, להוריד לחץ קוגניטיבי ולהגיב יותר ביעילות. זה משפר את שימושיות רשימת המעקב, במיוחד עבור העורכים הכבדים.
* תכונה חדשה בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] מציגה [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] שיש סיכוי גבוה שאותו בן אדם מנהל אותם, כדי לצמצם את הזמן הדרוש לניטור. בזמן בדיקת התרומות של החשבונות הזמניים יכולים עכשיו משתמשים בעלי גישה לכתובות IP לראות תרומות מחשבונות זמניים קשורים. התכונה מוצאת את כל כתובות ה-IP הקשורים לחשבון זמני נתון תוך כדי תקופה בה נשמרים הנתונים ומראה את כל התרומות של כל החשבונות הזמניים ששייכים לכתבות הללו. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts#February 2026: Improvements to the patroller tooling|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T415674] 
* כשעורכים רואים תצוגה מקדימה בעורך קוד מקור, מופיעה הודעת תזכורת בראש הדף על כך שמדובר בתצוגה מקדימה בלבד. מעכשיו הרקע שלה אפור נייטרלי במקום צהוב של אזהרה. זה עוזר להבדיל את ההודעה מאזהרות ממשיות, דוגמת התנגשות עריכה או בעיה ביעד ההפניה, שיופיעו עכשיו בתיבות אזהרה או שגיאה נפרדות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414742]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. ההרחבה ממשיכה להשתפר, ומעכשיו היא תומכת בהצגה נכונה של יותר מאתר ויקיבייס אחד בו זמנית, כמו, למשל, [[d:|ויקינתונים]] ו-[[testwikidata:|testwikidata]]. בנוסף תוקנו בעיות הכיווניות עבור המשתמשים המעדיפים להקבל את התצוגה בוויקינתונים בשפות מימין לשמאל, דוגמת עברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T415440][https://phabricator.wikimedia.org/T415458]
* &quot;קישורי הקסם&quot; האוטומטיים עבור ISBN,&amp;rlm; RFC ו-PMID [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic links|הוכרזו כמיושנים משנת 2021]] עקב חוסר גמישות וקשי מעבר לשפות אחרות. חלק מאתרי ויקי החליפו בהצלחה את קישורי הקסם עבור RFC ועבור PMID לקישורים חיצוניים מתאימים, אבל בדרך כלל קיים צורך בתבנית להחלפת הפונקציונליות של קישורי הקסם עבור ISBN. מעכשיו קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#isbn|פונקציית פרסר חדשה]], &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;{{#isbn}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, הבאה להחליף את הפונקציונליות הבסיסית של קישורי הקסם עבור ISBN. זה מקל על אתרי ויקי שרוצים להפסיק להשתמש בקישורי הקסם המיושנים. [https://phabricator.wikimedia.org/T145604]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35401|ג'ו]] ([[w:kaj:|&lt;code&gt;w:kaj:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413283]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q1186896|הנוואט]] ([[w:ppl:|&lt;code&gt;w:ppl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413273]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* נוצרה קבוצת משתמשים גלובלית חדשה בשם [[{{int:grouppage-local-bot}}|{{int:group-local-bot}}]]. היא תשמש לצרכים פנימיים בידי תוכנה כדי לאפשר לבוטים של הקהילות לעבור על הגבלות קצב העבודה שנוצרו כדי להלחם בבוטים ל[[w:he:גרידת נתונים|גרידת נתונים]]. החשבונות שקיבלו דגל בוט באתר ויקי אחד של הקרן לפחות יתווספו לקבוצה הזאת אוטומטית. זה לא ישנה את ההרשאות של הבוט. [https://phabricator.wikimedia.org/T415588]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.15|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Spring 2026|ועדת המשתמשים והמפתחים של מדיה-ויקי, אביב 2026]] תתקיים בסולט לייק סיטי בארה&quot;ב בין 25 ל-27 במרץ. הארוע מאורגן בידי קהילת מדיה ויקי מחוץ לקרן ויקימדיה ועבורה. ניתן להציע נושאים ולהרשם כדי להשתתף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/AZBWVI46SDEB65PGR5J6E4TYOQQEZXM7/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:31, 10 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30026671 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות SRE]] יבצע ניקוי כללי במופע ה-[[m:Special:MyLanguage/Etherpad|Etherpad]] של ויקימדיה, עורך מבוסס רשת לעריכה משותפת של מסמכים בזמן אמת. כל הקבצים יימחקו לגמרי אחרי 30 באפריל 2026. אם יתברר שיש צורך בהארכה הצוות ישקול את זה לפי מקרים ספציפיים. יש ליצור גיבוי מקומי לכל תוכן שחייבים לשמור, כי לא יהיה ניתן לשחזר את מה שיימחק. הניקוי עוזר לצמצם את גודל בסיס הנתונים ולהקטין את השפעת התשתית. Etherpad ימשיך לספק שירותי שיתוף פעולה בזמן אמת, אבל אין לצפות לשמירת תוכן לטווח ארוך. פעולות הניקוי יכולות לחזור בעתיד ללא אזהרה מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T415237]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות שליפת המידע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|ניסוי ביישומוני אנדרואיד לניידים]] שיבדוק יכולות של חיפוש המשלב שאילתות סמנטיות עם שאילתות לפי מילות מפתח. השיפור של חיפוש ויקי יאפשר לקוראים למצוא את מבוקשם ישירות בוויקיפדיה ביתר קלות. הניסוי יתחיל קודם בוויקיפדיה היוונית בסוף פברואר, ויצטרפו אליה גם ויקיפדיות האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית במרץ. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב-[https://diff.wikimedia.org/2026/01/08/semantic-search-making-it-easier-to-find-the-information-readers-want/ Diff].&amp;rlm; [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Information_Retrieval]
* צוות הקוראים החדשים יתחיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.10.2 Mobile Table of Contents|ניסוי]] למשתמשים בדפדפנים בניידים, במהלכו יתווסף תוכן העניינים וכל הפרקים בדף ייפתחו אוטומטית, וזאת כדי כדי ללמוד יותר על בעיות הניווט בהן נתקלים המשתמשים. הניסוי יתקיים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, האנגלית, הצרפתית, האינדונזית והווייטנאמית.
* עד כה הופיעו הודעות למשתמשים ([[{{ns:8}}:Sitenotice]] או [[{{ns:8}}:Anonnotice]]) רק במצב מחשב. מעכשיו הם יופיעו בכל מקום. משתמשים בדפדפנים ניידים יראו אותם וכך יוכלו להתעדכן. על מפעילי האתרים להיות מוכנים לבדוק את ההודעות ולתקנן במידת הצורך כדי שהן לא יפריעו לערכים בניידים. במקרה של רצון לבטל את השינוי, מפעילי ממשק יכולים להוסיף את הקוד &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#siteNotice { display: none; }&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; לדף [[{{ns:8}}:Minerva.css]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T138572][https://phabricator.wikimedia.org/T416644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה התקלה בדף [[Special:RecentChanges|מיוחד:שינויים אחרונים]], בגללה לחיצת ההסתרה על מסננים  פעילים גרמה להעלמות לא מכוונת של הכפתור &quot;הצגת השינויים החדשים מאז ...&quot;. הכפתור פועל עכשיו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406339]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תיעוד חדש זמין כדי לעזור לעורכים לדבג תכונות הקשורות לחיפוש ויקי. הוא תומך בפתרון בעיות דוגמת אי הופעת דפים בתוצאות, קבלת דירוג שגוי, או כשצריך לבדוק מה התוכן שנעשה עליו אינדקס, מה שעוזר להקל על הבנה וניתוח של התנהגות החיפוש. ניתן לקבל [[mw:Help:CirrusSearch/Debug|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411169]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:17, 16 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30086330 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Reference Check|בדיקת ההערות]] התחילה לפעול בוויקיפדיה האנגלית, ובכך קיימת בכל ויקיפדיות. התכונה ממליצה למשתמשים החדשים להוסיף מקור לפני פרסום תוכן חדש, וזה מצמצם את כמות השחזורים בגלל מקורות ומשפר את האפשרות לאמת את המידע. בבדיקת A/B התוצאות היו משמעותיות, המשתמשים החדשים אצלם הופעלה בדיקת ההערות הוסיפו מקורות פי 2.2 פעמים יותר במצב מחשב ופי 17.5 יותר במצב נייד. [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/reference_check_ab_test_report_final_2025.html]
'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:InterwikiSorting|ההרחבה InterwikiSorting]] שאפשרה [[m:Special:MyLanguage/Interwiki sorting order|למיין את קישורי הבינוויקי]] הוסרה מוויקיפדיה. כתוצאה מכך העורכים שהדליקו מיון במצב לא מצומצם, עם רשימת קישורים מלאה, יראו מעכשיו סדר אחר. הקישורים ימויינו לפי סדר האלפ-בית של קוד השפה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T253764]
* בהמשך השבוע יראו המשתמשים העורכים בעורך החזותי הנייד פרק בדף כפתור חדש לעריכת דף שלם. בלחיצה ניתן יהיה לערוך את הערך כולו. זה יעזור במקרים בהם השינוי שהתחיל בפרק מסויים גולש לפרקים אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T387175][https://phabricator.wikimedia.org/T409112]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מזמין עורכים להעריך האם המצב הכהה אצלם בוויקי עדיין נחשב לתכונת בטא, בהתאם לחוויותיהם לגבי טיב העבודה שלו במצב מחשב ובמצב נייד. אם התכונה נראית מוכנה, ניתן לעדכן את הודעות הממשק &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:skin-theme-description&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Vector-night-mode-beta-tag&lt;/code&gt; בהתאם, כדי להראות שהמצב הכהה מוכן ולא נחשב לבטא יותר.
* [[mw:Wikimedia_Apps/Team/iOS/Activity_Tab|לשונית הפעילות]] המשופרת המציגה תובנות לקוראים זמינה עכשיו לכל המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ל-iOS, גרסת 7.9.0 ומעלה. לאחר בדיקת A/B שהראתה אחוז גבוה של משתמשים היוצרים חשבון בין אלו שהתכונה זמינה להם, היא נפרסה לכל 100% המשתמשים, יחד עם מספר עדכונים. לשונית הפעילות מראה עכשיו קו הזמן של הערכים שנערכו בידי המשתמש, מציעה תובנות שונות לגבי עריכה, דוגמת מונה העריכות וטרנדים לצפיית בערכים, ואפשרויות לשנות את החוויה ביישומון לפי העדפות אישיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מ[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי שיחה]] לעבוד בניידים, והפונקציונליות המלאה חזרה לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T415303]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] המאפשרת זאת ממשיכה להשתפר. השדרוג האחרון הוא יצירת [[mw:Extension:GlobalWatchlist#hook|hook חדש]], &lt;code dir=ltr&gt;ext.globalwatchlist.rebuild&lt;/code&gt;, שנדלק אחרי כל בנייה מחדש של רשימת המעקב. זה מאפשר ליצור גאדג'טים וסקריפטים אישיים עבור הדף המיוחד המדובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T275159]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:04, 23 בפברואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30119102 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* מספר ויקיפדיות עברו ל[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments|מצב חגיגות 25]] לוויקיפדיה. מדובר בוויקיפדיות בבטאווית, ברטונית, סינית, צ'כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גורונטלו, אינדונזית, איטלקית, לוקסמבורגית, מאדורית, סיציליאנית, ספרדית, ויאטנאמית ותאית. המצב יתקיים לתקופה מוגבלת בה תופיע דמות קמיע חגיגית לרגל יום ההולדת, בייבי גלוב. הדמות מופיעה בכ-[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments/article configuration|2500 ערכים]], מחכה להתגלות בידי הקוראים. הקהילות יכולות להחליט להדליק את הדמות באמצעות קבלת הסכמה במזנון שלהם ובקשה ממפעיל להפעיל את התכונה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments#Community Configuration Demo|הגדרות הקהילה]] באתרי ויקי שלהן.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], תכונה חדשה לשימוש מחדש בהערות שוליים עם פרטים אחרים, התחילה לעבוד בוויקיפדיות השוודית והפולנית וב[[:phab:T418209|מספר אתרי ויקי אחרים]]. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] באתרי ויקי הללו, כמו גם בטסטוויקי וב[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing בטא ויקי]. פורסמו [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Learnings|תוצאות הניסוי]] שבוצע בוויקיפדיה הגרמנית. אתרי ויקי [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|המעוניינים להצטרף לניסוי]] מוזמנים לפנות לוויקימדיה גרמניה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Paste check|בדיקת ההדבקה]] תפעל בכל אתרי ויקיפדיה השבוע. התכונה מציעה למשתמשים חדשים שמדביקים לעורך החזותי טקסט שייתכן שלא כתבו בעצמם לשקול את סיכוני הפרות זכויות היוצרים. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tags|מתייגת]] את כל העריכות בהן הופעלה לבדיקה אפשרית בהמשך. מפעילים מקומיים יכולים לשנות את ההגדרות השונות באמצעות הדף [[{{#special:EditChecks}}]]. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Paste Check#A/B Experiment|מחקר]] ב-22 אתרי ויקי גילה כי הבדיקה צמצמה ב-18% את מספר העריכות המשוחזרות בהשוואה לקבוצת ביקורת.  המתרגמים יכולים [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-visualeditor-ve-mw-editcheck&amp;filter=&amp;optional=1&amp;action=translate לעזור בתרגום] התכונה הזאת ונוספות הקשורות אליה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] ישנה את מראה התפריט בפינה השמאלית העליונה לכל משתמשי הניידים כדי שיהיה דומה יותר למצב מחשב. כרגע התפריט מוצג רק למשתמשים במצב נייד מתקדם. השינוי היחידי הוא מעבר של כמה כפתורים מהתפריט הימני לפינה השמאלית העליונה למשתמשים שלא הדליקו את המצב המתקדם. השינוי צפוי ב-9 במרץ ומטרתו לשפר את ממשק המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T413912]
* החל מהשבוע של 2 במרץ המכתבים הנשלחים בזמן הוספת, הורדת או שינוי כתובת המייל המחובר לחשבון יהפכו לנעימים יותר לקריאה ובעלי HTML נקי יותר מהטקסט הפשוט שנשלח עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T410807]
* נכון לעכשיו נשמרות בהיסטוריית ההודעות 2000 הודעות למשתמש החל מ-2013, שנת הפעלתן. מעכשיו יישמרו הודעות מחמש השנים האחרונות בלבד, אבל עד ל-10000 הודעות. זה יעזור לבריאות התשתיות וימנע מהודעות לא מספיק ישנות להעלם מוקדם מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים באותו דף ממשיכה להשתפר. העדכון האחרון משפר את השימוש בשפות בתוויות הדפים בוויקינתונים. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] מפעילה עכשיו את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback languages|מערכת השפות החלופיות]] לדפי ויקינתונים ללא תוויות בשפה המוצגת, ומראה את התוויות הללו בשפה המוגדרת על ידי המשתמש בווידינתונים במקרה שלא סופק פרמטר &lt;code dir=ltr&gt;uselang=&lt;/code&gt; בשורת הכתובת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373686][https://phabricator.wikimedia.org/T416111]
* צוות ויקיפדיה לאנדרואיד החל בטסט בטא ל[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|חיפוש משולב]] בוויקיפדיה היוונית. החיפוש המשולב מטפל בו זמנית בשאילתות סמנטיות ובמילות חיפוש כדי לאפשר לקוראים למצוא ביתר קלות את מבוקשם בלי לצאת  מוויקיפדיה.
* מטעמי אבטחה חייבים חברי קבוצות משתמשים מסוימות [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|להפעיל את האימות הדו שלבי]] (2FA). עכשיו 2FA נדרש כדי להשתמש בהרשאות הקבוצה אך לא מונע חברות בה. מכיוון שבשיטה הזאת ישנן מספר בעיות המצב [[phab:T418580|ישתנה בהדרגה]] במרץ. חברי הקבוצות לא יוכלו יותר לכבות את מצב האימות היחיד בחשבונם מבלי להפעיל חלופה קודם. לא ניתן יהיה לצרף לקבוצה משתמשים ללא 2FA מופעל. ניתן יהיה להמשיך ולהוריד שיטות 2FA שונות כל עוד לפחות שיטה אחת נשארת. חברי הקבוצות הקיימים ללא 2FA המופעל יוסרו מהקבוצות. מדובר במפעילי CentralNotice, בודקים, עורכי ממשק, מסתירים, צוותי ויקינתונים וויקיפונקציות, משרד IT של הקרן ו-T&amp;S. לא ישתנה דבר לשאר המשתמשים. לוח הזמנים מופיע בקישור המצורף לפברוקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T418580]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה משתמשים לא יכלו ליצור מופע ב[https://www.wikibase.cloud/ ענן ויקיבייס]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416807]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כדי לקדם את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|השימוש ההוגן בתשתיות]] תפעיל הקרן בחודשים הקרובים הגבלת קצב גלובלית בין API שונים. בתחילת מרץ יהודקו ההגבלות על שאילתות לא מזוהות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ואלו שנעשו מדפדפנים. באפריל יעלה הקצב המורשה לתנועה שזוהתה. ההגבלות הוצבו למקסימום האפשרי כדי להקל על הקהילות. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או באמצעות הרשאות בוט בכל ויקי שהיא לא אמורים להיות מושפעים, נכון לעכשיו, אבל לכל המפתחים כדאי לדבוק בטכניקות המומלצות המעודכנות. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]].
* שירות השאילתות של ויקינתונים מפעיל את נקודת הקצה של LDF, קטעי מידע מחוברים, והיא תפסיק לפעול בפברואר. נקודת הקצה שירתה תנועה מוגבלת שעברה בהצלחה לדרכי גישת מידע אחרים המתאימים יותר למקרים הספציפיים. החומרה שהתפנתה תועבר למאמצי מעבר ב-backend הנערכים עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T415696]
* פרסר הפרסואיד החדש [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Updates|ממשיך להיות מופעל באתרי ויקי נוספים]], ובכך משפר את קיימות הפלטפורמה ומקל על הוספת תכונות חדשות בכתיבה ובקריאה. כרגע פרסואיד הוא פרסר ברירת מחדל ב-488 אתרי ויקי של הקרן, כולל 268 ויקיפדיות, מה שמכסה יותר מעשירית מכל קריאות הדפים בוויקיפדיות.
* [[m:Talk:Wikimedia Enterprise#Exceptional access criteria|פורסמו]] התהליך והקריטריונים ל[[Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise#Access|בקשות לגישה ללא הגבלות]] לפיד המחוזק של ה-API ב-Wikimedia Enterprise, כך שאלו לא יפגעו בשימושים הנוספים. זה נעשה כדי לספק תיעוד מפורט ונקי יותר למשתמשים.
* ה-[https://techblog.wikimedia.org/ Tech Blog], הבלוג המוקדש לקהילה הטכנית של ויקימדיה, [https://techblog.wikimedia.org/2026/02/24/a-tech-blog-diff/ יעבור] ל-[[diffblog:|Diff]], בלוג החדשות והאירועים של הקהילה. המעבר יושלם באפריל 2026, ולאחר מכן יתקבלו פוסטים חדשים לפרסום. הקוראים יוכלו למצוא את הפוסטים החדשים והישנים ב[https://diff.wikimedia.org/techblog דף הנחיתה].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:52, 2 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30137798 --&gt;

== יציאה מהתחברות  ==

שלום. שאני לוחץ על &quot;יציאה מהתחברות&quot; זה כותב לי לאחר התנתקות, &quot;לא תהיה לך עוד אפש'''א'''ות וכו'&quot;, וצריך לתקן ל&quot;אפשרות&quot;, תודה רבה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14217-81|&amp;#126;2026-14217-81]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14217-81|שיחה]] 15:34, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Neriah]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:39, 5 במרץ 2026 (IST)
:: [[משתמש:~2026-14217-81|תודה]] על הדיווח, טופל. התיקון יגיע אלינו בשבוע הבא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:46, 5 במרץ 2026 (IST)
:::עוד שאלה: יש אפשרות שחשבון חולף לא יפוג תוך כמה שעות? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-14255-13|&amp;#126;2026-14255-13]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-14255-13|שיחה]] 17:27, 5 במרץ 2026 (IST)
:::: אולי אם יש לך static IP זה אולי אפשרי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 5 במרץ 2026 (IST)
::::: זה תלוי בהגדרות המחשב שלך לגבי קוקיז. בעיקרון, העוגיה שנוצרת נשמרת ל-90 יום, כך שאם לא תמחק אותה, ותשתמש באותו דפדפן, אתה אמור להשאר באותו חשבון חולף.
::::: תכל'ס יכול להיות שהבעיה שגרמה היום לכך שנעלו את בסיס הנתונים גרמה גם לזה, לא יודע. אבל אתה תמיד יכול [[מיוחד:יצירת חשבון|ליצור חשבון]], זה עדיין שומר על אנונימיות מלאה :). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:30, 5 במרץ 2026 (IST)
::::::כפי שכתבתי ב[[שיחת משתמש:~2026-60899-0|מקו&quot;א]] איני יכול ליצור חשבון בגלל הגנה על המחשב שלי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-15044-43|&amp;#126;2026-15044-43]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-15044-43|שיחה]] 16:00, 9 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצי שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.
* בשבוע שעבר עברו כל אתרי ויקי לשעתיים למצב של קריאה בלבד, וסקריפטים של משתמשים וגאדג'טים לא היו זמינים אף יותר זמן. זה קרה כתוצאה מאירוע אבטחה שטופל מאז. מתקיימת עבודה כדי למנוע הישנות המקרה. למידע מעודכן ניתן לפנות ל[[m:Steward's noticeboard#Statement on Meta about today's user script security incident|פוסט בלוח ההודעות של דיילים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Product Safety and Integrity/March 2026 User Script Incident|תרגומים]]).

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים עם חסימות מרובות יוכלו לראות עכשיו סיבות לכל חסימה בנפרד בניידים במקום הודעה אחת גנרית. זה יעזור להם להבין למה נחסמו ומה לעשות כדי לפתור את הבעיות. למשל, המשתמשים שנפגעו בגלל שימוש ב-VPN נפוץ, כמו [[Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|iCloud Private Relay]], יקבלו הנחיות ברורות יותר לגבי מה עליהם לעשות כדי לחזור ולערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T357118]
* בהמשך השבוע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מצב ההצעות]] להיות זמין כתכונת בטא בעורך החזותי בכל ויקיפדיות. התכונה מציעה באופן יזום סוגים שונים של פעולות שיכולות לשפר את הערכים ומפנה לכללים רלוונטיים. ניתן לשנות את ההגדרות מקומית, כמו גם להוסיף סוגי הצעות חדשים. ההגדות הקיימות מופיעות בדף [[Special:EditChecks]], ישנן גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators %E2%80%93 local customization|הנחיות מקומיות למפעילים לעדכון ההגדרות]]. התכונה קשורה ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|בדיקת עריכה]] המציעה שיפורים תוך כדי כתיבת תוכן חדש. צוות העריכה מתכנן לבדוק את ההשפעה על המשתמשים החדשים באמצעות ניסוי ביקורת. [https://phabricator.wikimedia.org/T404600]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בה הסמן הופיע במקום הלא נכון בצביעת הקוד CodeMirror בעורך קוד מקור המקלה על קריאת הקוד. זה נוגע למשתמשים שיצרו כללי סגנון חלופיים לגפנים המופיעים בזמן יצירת נושא חדש בכלי שיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418793]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עדכון לגבי הגבלות השימוש ב-API: כדי לעזור להבטיח [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתיות]] יופעלו השבוע הגבלות קצב לקריאות ללא User-Agent מתאים המגיעות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ולקריאות מתוך דפדנים ללא הזדהות. הגבלות רחבות יותר יופעלו על תנועת רשת מזוהה באפריל. בוטים הרצים ב-Toolforge/WMCS או בעלי הרשאות בוט בכל אתרי ויקי לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת מומלץ לכל המפתחים לפעול לפי כללי ההתנהגות הרלוונטיים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|פרטים נוספים]].
* התחיל לעבוד API חדש, GraphQL. הוא פותח כחלופה גמישה לבחירת תכונות של WQDS, שירות השאילתות של ויקינתונים, כדי לשפר את חווית המפתח ואת יכולת ההסתגלות, ולייעל את הגישה לנתונים. ניתן לנסות ו[[d:Wikidata:Wikibase GraphQL#Feedback and development|להשאיר משוב]], כמו גם [https://greatquestion.co/wikimediadeutschland/GraphQLAPI/apply להרשם לבדיקות בשימוש].
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות הכלים ללא תמיכה של PTAC]] ממשך לשפר את [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons#|Video2Commons]]. בפברואר טופלו בעיות בזיהוי, ניהול קבצים גדולים, שקיפות תור המשימות, ובעיות בהבנת התנהגות ההעלאה. נמשכת העבודה בכמה תחומים, כולל שינויים הקשורים להעלאות מיושנות בצד השרת. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group#February 2026|עדכון]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.19|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות הנחיות הערכים מזמין עורכי ויקיפדיה מנוסים מכמה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators#Collaborators|אתרי ויקי נבחרים]] ותורמים מעוניינים מוויקיפדיות אחרות למלא שאלון הזמין ב[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfmLeVWnxmsCbPoI_UF2jyRcn73WRGWCVPHzerXb4Cz97X_Ag/viewform אנגלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd6rzr4XXQw8r4024fE3geTPFe13M_6w7Mitj-YJi0sOlWTAw/viewform?usp=header ערבית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdok3-RfB18lcugYTUMGkpwmqG_8p760Wv4dCXitOXOszjUDw/viewform?usp=header בנגאלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjTfYp4jEo0akA4B1e-Nfg3QZPCudUjhJzHzzDi6AHyAaMGA/viewform?usp=header יפנית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScteVoI29Aue4xc72dekk-6RYtvmMgQxzMI900UOawrFrSTWg/viewform?usp=header פורטוגזית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSetdxnYwL3ub2vqA7awCg5hJZPMIYcDPaiTe12rY9h0GYnVlw/viewform?usp=header פרסית] ו[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNvfJF-Ot-4pzA4qAN771_0QDJ4Li19YcUsaTgSKW8Nc7U_Q/viewform?usp=header טורקית]. התשובות יעזרו להתאים הנחיות לעורכים פחות מנוסים ולעזור להם ללמוד את כללי המדיניות וההתנהגות בקהילה בזמן יצירת הערכים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|דף המיזם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:53, 9 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30213008 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] הידועה גם בתור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]] שימשה לצביעת קוד ויקי החל מנובמבר 2024. היא תצא מהבטא לקראת מאי 2026 כדי להביא שיפורים ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Features|תכונות]] חדשות לכל העורכים המשתמשים בהדגשה התקנית. ניתן לפנות עם שאלות או חששות בעניין היציאה מהבטא לדף [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* בעבר השינויים בקבוצות משתמשים מקומיות שנעשו בידי הדיילים בוצעו במטא והופיעו ביומנים רק שם. מעכשיו השינויים יופיעו גם בוויקי המקומית הרלוונטית כדי להקל על גישה מלאה לשינויים בהרשאות המשתמשים באתרי ויקי שונים. רשומות היומן לשינויים כאלו בעבר יעודכנו בדיעבד במהלך השבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T6055]
* באתרי ויקי המפעילים את ההרחבה לניטור בשם [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]], כולל ויקיטקסט בעברית, מופיע מספר השינויים הדורשים ניטור בראש הדף בשם [[{{#Special:PendingChanges}}]] (מיוחד:שינויים ממתינים). עד כה הופיע מספר גדול מדי, כי הוא כלל דפים שלא צריכים יותר ניטור עקב הסרתם מהמערכת ללא ניטור. למשל, דפים שנמחקו, הועברו למרחב שם ללא ניטור, או בגלל שינויים בהגדרות האתר. מעכשיו יופיע המספר הנכון, ובחלק מאתרי ויקי הוא יקטן משמעותית כתוצאה מכך. לא צפוי שינוי ברשימת הדפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T413016]
* שפת התכנות של ויקיפונקציות נכתבה מחדש, והגרסה החדשה שלה כבר פורסמה. המטרה בשינוי היא להעלות יציבות באמצעות צמצום דרישות הזיכרון. השינוי גם מקטין את זמני הביצוע, מפשט את הקוד, משפר את האבסטרקציות, וזה יאפשר הוספת תכונות חדשות בעתיד. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2026-03-11|פרטים]] על השינויים.
* המשתמשים יכולים עכשיו למיין את תוצאות חיפוש ויקי אלפבטית. העדכון נותן דרך נוספת לבצע חיפוש מהר יותר וקל יותר. בעבר התוצאות מויינו לפי תאריך עריכה, תאריך יצירה או רלוונטיות. לשימוש בתכונה החדשה יש ללחוץ על &quot;חיפוש מתקדם&quot; ולבחור את הדרך הרצויה בשדה &quot;סדר מיון&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T403775]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מאשף ההעלאות בוויקישיתוף לייבא קבצים מ-Flickr.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T419263]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* דף מיוחד חדש בשם [[{{#special:LintTemplateErrors}}]] יציג את רשימת הדפים המציגים שגיאות לינטר, כדי שניתן יהיה למצוא אותם בקלות. הרשימות ממוינות  לפי מספר השגיאות, למשל, [[{{#special:LintTemplateErrors}}/night-mode-unaware-background-color]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T170874]
* המשתמשים בתכונת בטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מקבלים זה זמן מה את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|CodeEditor]]&amp;rlm; (ACE) לצביעת התחביר בדפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue ולואה. יחד עם הוצאת CodeMirror 6 מתוך בטא מתוכננת גם החלפת ACE כעורך התקני לסוגי הדפים הללו לקראת מאי 2026. [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|השארת משוב או חששות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* המודולים של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] ב-JavaScript ישודרגו בקרוב ל-CodeMirror 6. לקראת השדרוג הוכרז השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.lib&lt;/code&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים כמיושן ביולי 2025. השימוש בהוק &lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.switch&lt;/code&gt; הוכרז כמיושן במרץ 2025. התורמים יכולים עכשיו להתאים את הסקריפטים והגאדג'טים שלהם ל-CodeMirror 6. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror#Gadgets and user scripts|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T373720]
* צוות הממשקים של מדיהוויקי מרחיב את הכיסוי של הגדרות המודול REST API כך שיכלול גם את [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API/Extensions|הרחבות ה-API]]. המודולים של REST API הם קבוצות של נקודות קצה רלוונטיות שניתן לנהל ולעדכן בנפרד זה מזה. קיימים מודולים עבור API של [https://phabricator.wikimedia.org/T414470 GrowthExperiments] ושל [https://phabricator.wikimedia.org/T419053 ויקיפונקציות]. במעבר הרחבות ה-API למבנה הזה יועבר גם התיעוד של OpenAPI הראשי של מדיהוויקי ושל תצוגת ארגז החול REST, והוא יהיה זמין בבחירת המודולים בתפריט של [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox REST Sandbox] בדף [[{{#Special:RestSandbox}}]] בכל אתרי ויקי.
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] מספקת מידע מגוון לגבי אתר ויקי בו היא רצה באמצעות הספרייה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual|mw.site]]. החל מהשבוע שעבר הספרייה מאפשרת גם לקבל את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.site.wikiId|הדרך]] לגישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Wiki ID|מזהה ויקי]] שניתן להשתמש בו בניהול מודולים בין אתר ויקי אחד לאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T146616]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התחרות [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלי המדליק 2026]] בין הכלים הטכניים הקהילתיים הטובים ביותר פתוחה להזמנות. ניתן להציע את הכלי האהוב באמצעות [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/435684?lang=en טופס ההגשה] עד ל-23 במרץ 2026. למידע נוסף בנושאי הפרטית וניהול הנתונים ניתן לגשת ל[[foundation:Special:MyLanguage/Legal:Coolest_Tool_Award_2026_Survey_Privacy_Statement|הצהרת הפרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:36, 16 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30260505 --&gt;

== תבנית &quot;הסבר בוט חוקים&quot; ==

התבנית {{תב|הסבר בוט חוקים}} יכולה לקבל פרמטר של דף מספר החוקים הפתוח, ואז תחליף את הדוגמה בדף הרלוונטי. זה מיועד להסבר עבור משתמשים שערכו דף ספציפי. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 14:59, 17 במרץ 2026 (IST)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו להתחבר בלי סיסמה, באמצעות מפתח מעבר (passkey). מדובר בשיטה בטוחה התומכת בטביעת אצבע, זיהוי פנים או קוד PIN. כתוצאה מהשינוי ירגישו כל המשתמשים שיבחרו להתחבר בלי סיסמה שנהיה קל יותר, מהיר יותר ובטוח יותר להתחבר לחשבון. אפשרות ההתחברות באמצעות מפתח מופיעה עכשיו כהצעה למילוי אוטומטי בשדה שם המשתמש. בקרוב יופיע כפתור חדש &quot;[[phab:T417120|להתחבר עם מפתח]]&quot; למשתמשים שכבר הדליקו את התכונה החדשה. העדכון הזה ישפר את האבטחה ואת חוויית המשתמש. [[c:File:Passwordless_login_screencast.webm|סרטון צילום מסך]] מדגים את ההתחברות בלי סיסמה צעד אחר צעד.
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו לייבא את ההודעות וההתרעות שלהם שגילן יותר מחמש שנים באמצעות [[toolforge:echo-chamber|כלי חדש בטולפורדג']]. זה יאפשר למשתמשים לשמור על הודעות משובות והן לא יאבדו במהלך המחיקה המתוכנן של כל ההודעות מלפני יותר מחמש שנים, כפי שכבר פורסם. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* עורכי ויקיפדיות באינדונזית, תאית, טורקית ובאנגלית פשוטה יכולים עכשיו להשתמש בדף Special:PersonalDashboard. זאת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Dashboard|הגרסה הראשונית של החוויה]] שמציגה למשתמשים דרכי ניטור, ומקלה עליהם לעבור מעריכות בלבד להשתתפות מתקדמת יותר בניטור האתר שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T402647]
* בדף [[Special:Block|מיוחד:חסימה]] הופיעו שני שיפורי ממשק קטנים. המפעילים יכולים עכשיו לבצע חסימות ללא הגבלת זמן באמצעות כפתור רדיו מיועד בפרק המוקדש לזמן החסימה. כמו כן, הבחירה בחסימה ללא הגבלת זמן תציע רשימת סיבות שונה לבחירה. את הרשימה ניתן לעדכן בדף [[MediaWiki:Ipbreason-indef-dropdown|מדיה ויקי:Ipbreason-indef-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T401823]
* משתמשים בניידים ב[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#Logged-out|מספר אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים לראות אזהרת עריכה מחוץ לחשבון משופרת, וזאת הודות לעדכונים האחרונים של צוות Growth. השינויים נפרסו בשבוע שעבר כחלק מהמאצים המתמשכים והבדיקות שמטרתם לשפר את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|חוויית יצירת החשבון בניידים]] ובכך להגדיל את השתתפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T408484]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:36|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:36}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע ממשתמשי הדפדפנים הניידים לראות סיבות לחסימות מרובות. עכשיו מופיעות כל החסימות התקפות בוויקיפדיה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מארזים שנבנו באמצעות טולפורג' יקבלו בקרוב גרסת buildpacks משודרגת, ובכך תתאפשר תמיכה בגרסאות חדשות יותר של שפות תכנות, כמו כן יוכנסו שיפורים ותיקונים נוספים. משתמשי Toolforge Build Service מוזמנים לעבור על [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EMYTA32EV2V5SQ2JIEOD2CL66YFIZEKV/ הודעת המייל] שנשלחה לאחרונה ולעדכן את הגדרות הבנייה במידת הצורך כדי להבטיח את תאימות הכלים שלהם. [https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?title=Help:Toolforge/Building_container_images&amp;oldid=2392097#Buildpack_environment_upgrade_process][https://phabricator.wikimedia.org/T380127]

* אתר ויקי לתיעוד [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל API] ייסגר ביוני 2026. מפתחות API שנוצרו בפורטל ימשיכו לעבוד כרגיל. נקודות הקצה של api.wikimedia.org יוכרזו כמיושנות בהדרגה החל מיולי 2026. התיעוד שבפורטל יעבור לאתר [[mw:Wikimedia APIs|mediawiki.org]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.21|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|מיזם המשאלות הטכניות של ויקימדיה הגרמנית]] שוקל לבצע שיפורים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|שמות ההערות הנוצרות אוטומטית בעורך החזותי]]. אנא בדקו את [[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Proposed solutions|הפתרונות המוצעים]] והשתתפו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Request for comment|דיון]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:51, 23 במרץ 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30268305 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* גרסת הבטא של [[abstract:|Abstract Wikipedia]], אתר ויקימדיה חדש שלא תלוי בשפה, נפתחה השבוע. האתר מאפשר לקהילות לבנות ערכי ויקיפדיה בשפתם המקומית, כך שניתן יהיה לקרוא אותם בקלות גם בשפות אחרות. האתר משתמש באלגוריתמים מוויקיפונקציות בהתבסס על מבנה הנתונים מוויקינתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
* הצוות Growth מריץ בדיקת A/B לגבי הודעה ברורה יותר וידידותית יותר למשתמש המזמינה ליצור חשבון ויקי. כרגע כשמשתמשים לא מחוברים בנייד מתחילים לערוך, הם מקבלים הודעת אזהרה צורמת שיכולה לגרום לתחושת ייאוש. היא גם מדברת על חשבונות זמניים כאמצעי ברירת מחדל, במקום לעודד יצירת חשבון. הבדיקה רצה על עשר ויקיפדיות, כולל ערבית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#2. Improve logged-out warning message (T415160)|ראו פרטים נוספים]].
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין להשאיר משוב בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Future of Editing on the Mobile Apps|דרך העריכה הנכונה ביישומוני ויקיפדיה לניידים]]. הדיון מתמקד בשיפורים בדרכי גישה לכלי עריכה לאחר לחיצה על כפתור העריכה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לעודד את הקוראים המעוניינים בעריכה ולתת להם דרך ידידותית יותר להתחיל בכך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:45|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:45}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בשליפת מידע מארכיון הנתונים הגדול [https://www.newspapers.com Newspapers.com] עקב חסימת הבקשות ל[[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419903]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:26, 30 במרץ 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30329462 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''

* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] כוללת עכשיו כלי חדש, הצבת יעדים. הוא מאפשר למארגנים לקבוע יעדים לאירועים, דוגמת מספר ערכים ליצירה או מספר תורמים משתתפים, ולעקוב אחר היעדים הללו בזמן אמת. כמו כן, העורכים יכולים לעבוד כדי להשיג מטרות משותפות ולראות את ההשפעה הכוללת תוך כדי כך. הכלי זמין בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Collaborative contributions#Goal setting|תיעוד]].
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]] החדשות, שפורסמו ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|גיליון 7 של ידיעות הטכנולוגיה השנה]], זמינות עכשיו גם בעורך החזותי, גם בעורך קוד מקור, וגם באמצעות אייקון הכוכב למעקב בראשית הדף (או כפתור המעקב בעיצובים בהם אין כוכב). עד עכשיו אפשר היה להוסיף תוויות רק באמצעות [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה שגרמה לדפי שיחה בניידים הכוללים נושאים ריקים לצאת מכלל שימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T419171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות שוליים משניות]] המאפשרות לעורכים להוסיף פרטים להערות קיימות ללא צורך לכתוב את ההערות הללו מחדש יתחילו לפעול ב[[phab:T414094|אתרי ויקי נוספים]] בהמשך השנה. לכל האתרים מימין לשמאל, כולל בעברית, זה יגיע בסוף במועד לא ידוע. אתרי ויקי המשתמשים בגאדג'ט [[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] מוזמנים לעדכן את הקוד, הנמצא בדרך כלל בדף [[m:MediaWiki:Gadget-ReferenceTooltips.js]], בדומה למה שנעשה [https://en.wikipedia.org/w/index.php?diff=1344408362 כאן], כדי לוודא תאימות להערות המשניות. ייתכן שגם גאדג'טים אחרים המטפלים בהערות שוליים יצטרכו תיקון.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T416304]
* כל אתרי ויקיחדשות ייסגרו ויעברו למצב לקריאה בלבד ב-4 במאי 2026. התוכן יישאר זמין אבל לא יהיו עריכות חדשות או ערכים חדשים. הסגירה אושרה בדי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לאחר דיונים נרחבים. [[m:Wikimedia Foundation Board noticeboard#Board of Trustees Approves Closure of Wikinews|לקריאה נוספת]].
* ל-[[:mw:Special:MyLanguage/API:Action API|Action API]] יש כמה פורמטים להצגת התוצאות. הפורמט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;format=php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר בקרוב. יש לוודא שסקריפטים ובוטים שהשתמשו בו יעברו ל[[mw:Special:MyLanguage/API:Data formats#Output|פורמט JSON]]. ההסרה צפויה להשפיע על מעט מאוד סקריפטים ובוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T118538]
* הדף [[Special:NamespaceInfo|מיוחד:NamespaceInfo]] מציג מעכשיו גם שמות נרדפים של מרחבי השם. למשל, בוויקיפדיה העברית מופיע &quot;וק&quot; לצד &quot;ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T381455]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 6 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30362761 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים מנוסים מוזמנים [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Main_Page לבדוק] את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] שנוצרה כדי לעזור לעורכים פחות מנוסים ליצור ערכים בוויקיפדיה בעלי מבנה נכון ובהתאמה למדיניות. הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide|זמינים]] למעוניינים. כמו כן, אחרי קריאת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר], מומלץ להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Article guidance|דף השיחה של המיזם]]. בהתבסס על תגובות התכונה תשופר ותעלה למספר ויקיפדיות לניסוי והתאמות. ישנו [[c:File:Article Guidance workflow demo - April 2026.webm|סרטון וידאו]] המסביר את התכונה.
'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים מאומתים יכולים מעכשיו להשתמש בדף [[Special:ChangeContentModel|מיוחד:שינוי מודל התוכן]] כדי [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|ליצור דפים חדשים עם מודל תוכן לבחירה]], דוגמת רשימות לשליחת הודעות המוניות, ברוב אתרי ויקי. זה יהפוך את הפורמטים המגוונים של הדפים לנגישים יותר. ניתן לבדוק האם ההרשאה קיימת באתר ויקי מסוים בדף [[Special:ListGroupRights|מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248294]
* צוות Growth התחיל את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account_Creation_Experiments|ניסוי יצירת החשבונות]] בו ייבדק האם הוספת כפתור ליצירת חשבון בראש הדף בדפדפנים הניידים יעלה את כמות החשבונות החדשים ויעודד משתמשים נוספים בניידים לתרום לאתרי ויקי. הניסוי מתקיים עכשיו בוויקיפדיות בהינדי, אינדונזית, בנגלית, תאית ועברית אצל 10% ממשתמשים לא מחוברים בניידים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה העורך החזותי נתקע בחלונות עם האנימציה המכובה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382856]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע {{int:group-abusefilter}} שישי להם את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מופעלת יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] בתור העורך ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. זה נעשה כחלק מהמהלך הרחב יותר להפוך את חווית המשתמשים לאחידה יותר בכל סוגי העורכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T399673][https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* כלים ובוטים המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Notifications/API|API ההודעות]] יצטרכו לעדכן את ההרשאות של OAuth או של  BotPassword כדי לקבל גישה להודעות פרטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T421991]
* כתוצאה משדרוג ספרייה ישתבש המיון של הקטגוריות החל מ-20 באפריל. סקריפט המעבר ירוץ כדי לתקן את זה, עניין שייקח שעות או ימים, תלוי בגודל האתר. למשל, זה ייקח שבוע בוויקיאנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T422544]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:19, 13 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30380527 --&gt;

== זכויות יוצרים ==

באתר מכון שכטר יש להם מגילת השואה להורדה בחינם. האם זאת אומרת שאפר להעלות אותו כטקסט?

https://schechter.ac.il/release/the-shoah-scroll-online-version/

&quot;לראשונה, מגילת השואה עלתה לאתר האינטרנט של מכון שכטר למדעי היהדות לקריאה ולהורדה בפורמט PDF לכל החפץ בכך.
נזכור!
מגילת השואה, הייחודית ליום השואה, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וכנסת רבנים העולמית הועלתה השנה לראשונה לאינטרנט והיא זמינה להורדה מכל מקום בעולם בחמש שפות שונות. &quot; [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 22:15, 13 באפריל 2026 (IDT)
: בשום אופן לא. נוסח ההודעה אינו משחרר את היצירה באופן מפורש, ולעומת זאת בדף ה־PDF עצמו כתוב במפורש &quot;כל הזכויות שמורות&quot;. צר לי, ובבניין ציון וירושלים ננוחם, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:19, 13 באפריל 2026 (IDT)

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ב-21 אפריל, לאחר שנתיים של פיתוח, ייצא מבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]], המכונה גם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]]. הוא מביא לשיפורים בקריאות טקסט וקוד ויקי, צמצום טעויות הקלדה ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|שיפורים]] נוספים לכל משתמשי צביעת התחביר התקנית. תודה ענקית למתנדב [https://phabricator.wikimedia.org/p/Bhsd/ Bhsd] שפיתח את רוב התכונות, כולל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Code folding|קיפול הקוד]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|לינטר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עדכון רחב ליישומון ויקיפדיה עבור iOS יוצא בימים האלו, והוא נועד לחדש את העיצוב כדי להתאים אותו לגרסה האחרונה של &quot;Liquid Glass&quot; של Apple. [https://apps.apple.com/us/app/wikipedia/id324715238 ניתן להוריד את הגרסה החדשה] כדי לראות את העדכון.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] היא תכונה המאפשרת לקוראים לשמור ערכים ברשימה לקריאה עתידית. התכונה זמינה עכשיו בבטא  בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, האינדונזית, הווייטנאמית והסינית, ומופעלת כברירת מחדל לכל החשבונות החדשים בכל ויקיפדיות.
* ניסוי החוקר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|הרחבת Page Previews לדפדפנים ניידים]] יתחיל בשבוע של 20 באפריל בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפולנית והווייטנאמית. מדובר בחלונות קופצים המציגים תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לפתיחת הערך כולו, מה שמביא לשיפור במציאת התוכן. הכלי כבר מופעל במצב מחשב וביישומונים. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/List of experiments in Product and Technology#Template|פרטים נוספים]] על הניסוי והכלי.
* בחלק מאתרי ויקי יראו משתמשים מחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email confirmation|וידאו את כתובת המייל שלהם]] באנרים המזמינים אותם לעשות את זה. וידוא כתובת המייל מאפשר למשתמשים להחזיר גישה לחשבון אחרי איבוד ססמה. [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Encouraging users to confirm their email addresses|עוד בנושא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T421366]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:15|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:15}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה עורך קוד מקור 2017 התקשה בעריכת דפים גדולים מאוד. זה כלל טעינה אטית, לאגים בתצוגה מקדימה ובגלגול הדף, ובעיות בביצועים במהלך בחירת, חיתוך והדבקת התוכן. [https://phabricator.wikimedia.org/T184857]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממעברו של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] מחוץ לבטא, ישתמשו כל העורכים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]&amp;rlm; (CodeEditor) לצביעת התחביר בזמן עריכת דפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue&amp;rlm; ולואה. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* השירות &lt;code&gt;mirrors.wikimedia.org&lt;/code&gt; עבור משתמשי Debian ו-Ubuntu ייסגר ב-15 במאי. משאבי השירות יוחלפו באפשרויות חדשות וטובות יותר. חלק מהמשתמשים יצטרכו לעבור לשרת אחר, מה שיכול לקחת זמן. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LJYRIS4WB66HIRCAO4GIDTXCMDVZRBMA/ פרטים נוספים]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416707]
* הטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו מ[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]]. אם הכלים או השאילתות שלכם פונים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ישירות, אנא עדכנו אותם כדי שישתמשו בטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;file&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;filerevision&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לפני 28 במאי. [https://phabricator.wikimedia.org/T28741]
* בעקבות היישום של הגבלות גלובליות על קצב API בזמן האחרון תמשיך קרן ויקימדיה לוודא [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]] באמצעות השתת הגבלות גלובליות על טראפיק API מזוהה, בשבוע האחרון של אפריל. ההגבלות נקבעו גבוהות ככל האפשר בכוונה, כדי לצמצם השפעות על הקהילה. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* ה-[[mw:Special:MyLanguage/Attribution API|Attribution API]] זמין עכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Stability policy|בטא]]. ה-API הזה שולף מידע על קרדיטים של ערכים וקבצים במדיה-ויקי כשנעשה בהם שימוש. התיעוד זמין באמצעות הדף המיוחד של ארגז החול של REST בכל אתרי ויקי של ויקימדיה, דוגמת [https://en.wikipedia.org/w/index.php?api=attribution.v0-beta&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST בוויקיאנגלית]. ניתן להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Attribution API|דף השיחה של המיזם]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:01, 20 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30432763 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* במסגרת שיפור ההגנה נגד משחיתים נעשה שינוי בדרך בה משתמשים חדשים נכנסים אוטומטית לקבוצת המשתמשים המאומתים, [[{{int:grouppage-autoconfirmed/{{CONTENTLANGUAGE}}}}|{{int:group-autoconfirmed}}]]. עד כה זה קרה לאחר ותק מסוים שנקבע מראש מרגע יצירת החשבון ולאחר מספר מסוים של עריכות, שנקבע מראש גם כן. נעשה בזה שימוש לרעה בידי משחיתים שיצרו חשבונות והשתמשו בהם לאחר המתנה. כדי למנוע זאת בשבוע הבא המנגנון ישתנה והוותק יחושב מהעריכה הראשונה במקום מרגע ההרשמה. כל המספרים יישארו כבעבר. השינוי לא יפעל באתרי ויקי בהם הוחלט כי אין צורך בכמות עריכות מסוימת כדי להצטרף לקבוצה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418484]
* כל המשתמשים החדשים באתרי ויקיפדיה, כמו גם שאר המשתמשים שהדליקו את ההפעלה האוטומטית של תכונות הבטא החדשות, יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] כדי לשמור ערכים לקריאה עתידית. זה מאפשר לארגן את כל מה שהמשתמש מעוניין לקרוא במקום אחד, לגישה קלה יותר. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה תמונות בתבניות מידע קיבלו שוליים ענקיים בפיירפוקס. [https://phabricator.wikimedia.org/T423676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* להזכירכם, הגבלות הקצב הגלובליות של API יופעלו השבוע לטראפיק API מזוהה. זה יעזור לוודא [[mw:MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]]. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף, כולל הגבלות מעודכנות, ראו [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.26|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:06, 27 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30458046 --&gt;</text>
      <sha1>nygsmmh9osjkr2gkg8ootp98fs7wmft</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספרי על במדבר ה יב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>94364</id>
    <revision>
      <id>3008279</id>
      <parentid>1310796</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:24:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-15546-96</username>
        <id>44991</id>
      </contributor>
      <origin>3008279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2288" sha1="ph2b35lxo6hpljg7hdgnck44re1icrn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|ספרי|במדבר|ה|יב}}&lt;/noinclude&gt;


'''לה'''. דבר אל ב“י ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר כי יקח איש אשה ובעלה וגומר, לא שמענו אלא בזמן שיש לו עדים והתרו בה שיוצאה ממנו בגט, אבל [יש ב' עדים ולא התרו בה נבעלה בפני עד אחד] ספק נבעלה ספק לא נבעלה [אחר סתירה] לא שמענו מה יעשה לה. תלמוד לומר דבר אל ב“י ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו. הרי הכתוב זקקה שתהא שותה מים המרים לכך נאמרה הפרשה.

'''לו'''. איש איש לעשות אשה כאיש דרבי עקיבא.

[לו] כי תשטה אשתו בראויה לאישות הכתוב מדבר להוציא אלמנה לכ“ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכדברי עקביא בן מהללאל אף משוחררת ואשת הגר. אמרו לו והרי כרכמית שפחה משוחררת היתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון כלשון הזה אמר להם דוגמה השקוה, ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו.

'''לז'''. ומעלה בו מעל על דבר ערווה או על דבר ממון כשהוא אומר ושכב איש אותה שכבת זרע הרי מעילה על דבר ערוה לא על דבר ממון.

ומעלה בו מעל אין מעילה בכל מקום אלא שיקור וכן הוא אומר וימעלו באלהי אבותיהם (דה&quot;א ה') ואומר וימעלו בני ישראל מעל בחרם (יהושע ז) ואומר וימת שאול במעלו אשר מעל (דברי הימים א' י) וכן הוא אומר בעזריה מלך יהודה צא מן המקדש כי מעלת (דה “ב כו) (ואומר ומעלה בו מעל) הא אין מעילה בכל מקום אלא שיקור.

&lt;noinclude&gt;

ראו גם: [[התורה והמצוה על במדבר ה יב]] - פירוש מלבי&quot;ם על הספרי.

{{פרשן על פסוק|ספרי|במדבר|ה|י|יב|יג}}

{{קיצור דרך|mdrjhlka-bm-05-12}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ph2b35lxo6hpljg7hdgnck44re1icrn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסחים ע ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166746</id>
    <revision>
      <id>3008237</id>
      <parentid>1066237</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T02:22:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-25725-56</username>
        <id>45411</id>
      </contributor>
      <origin>3008237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12525" sha1="q1irg1il076ztjj8qkiputjbv6dn20s" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|פסחים|ע|ב|ע א|עא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;במרובה מנא ידעי ואלא שבא בטומאה סוף סוף מנא ידעי דמית נשיא דמית נשיא אימת אילימא דמית בשלשה עשר סכין למה לי דמטבליה ואלא דמית בארבעה עשר מאי שנא סכין דמטביל ומאי שנא קופיץ דלא מטביל לה לא צריכא דנשיא גוסס בשלשה עשר סכין דחד ספיקא מטביל לה קופיץ דתרי ספיקי לא מטביל לה תניא יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום אמר אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת מה הן אומרים לו תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגה דוחה את השבת אמר רב מ&quot;ט דבן דורתאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים טז|ב}})}} וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר והלא אין פסח אלא מן הכבשים ומן העזים אלא צאן זה פסח בקר זו חגיגה ואמר רחמנא וזבחת פסח א&quot;ר אשי ואנן טעמא דפרושים ניקו ונפרוש אלא קרא לכדרב נחמן הוא דאתא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה {{שוליים|א}}מניין למותר הפסח שקרב שלמים שנא' וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר וכי פסח מן הבקר בא והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים אלא מותר הפסח יהא לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר ורבנן מ&quot;ט לא דחי שבת הא ודאי קרבן ציבור הוא א&quot;ר אילעא משום רבי יהודה בן ספרא אמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כג|מא}})}} וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה שבעה שמונה הוו {{שוליים|ב}}אלא מכאן לחגיגה שאינה דוחה את השבת כי אתא רבין אמר אמרתי לפני רבותי פעמים שאי אתה מוצא אלא ששה כגון שחל י&quot;ט הראשון של חג בשבת אמר אביי אבין תכלא לימא כי הא מילתא שמנה לא משכחת לה כלל שבעה איתא ברוב שנים אמר עולא אמר רבי אלעזר שלמים ששחטן מערב י&quot;ט אינו יוצא בהן לא משום שמחה ולא משום חגיגה משום שמחה דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים כז|ז}})}} וזבחת ושמחת בעינן זביחה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''במרובה''' -  בחבורה מועטת שהפסח מרובה להן ולא יביאו חגיגה:

'''מנא ידעי''' -  הבעלים בשלשה עשר שתהא חבורתו מועטת הרי כל שעה באין ונמנין עליו אנשים מעלמא וקונים להן בו חלק מן הבעלים עד שעת שחיטה הלכך לא קים ליה שתהא חבורה מועטת ומטביל לקופיץ שמא יביאו חגיגה ויצטרכו לשבירת עצמות:

'''שבא בטומאה''' -  שרוב ציבור טמאין ותנן בזמן שבא בטומאה אין מביאין עמו חגיגה וזה המוצאה טהור ואע&quot;פ שאף הטהורים עושין בטומאה עם הציבור מטבילה לשבר בה עצמות חגיגת חמשה עשר שאינה באה בטומאה:

'''מנא ידעי''' -  הבעלים בשלשה עשר כשמטבילין סכיניהם שיהו רוב ציבור טמאין:

'''דמית נשיא''' -  ומצוה לכל ישראל להתעסק בו:

'''אי נימא בשלשה עשר''' -  כשהיו מטהרין כליהם:

'''סכין למה ליה לאטבוליה''' -  למריה הרי היא עתיד ליטמא וזה המוצאה אם טהור הוא למה מחזיקה בטהורה ושוחט בה שלמי חגיגתו בי&quot;ט:

'''אלא דמית בארבעה עשר''' -  וכשהטבילו כליהם בי&quot;ג הצריכין לארבעה עשר לא היו יודעין שיבוא בטומאה א&quot;כ גם את הקופיץ הטביל לשבירת העצמות דחגיגת ארבע' עשר:

'''ומאי שנא סכין''' -  דאמרי' אטבלה מרה מאתמול ומאי שנא קופיץ דלא אמרי' אטבלה מרה מאתמול:

'''לא צריכא דנשיא גוסס בשלשה עשר''' -  ולא גרסינן ומת בארבעה עשר דמה לי מת ומה לי לא מת:

'''סכין דחד ספיקא הוא''' -  דאיכא למימר שמא ימות הנשיא ויעשו פסח בטומאה משום הך ספיקא לא אימנע מלאטבולה ואטבלה דחייש שמא לא ימות ויעשה פסח בטהרה:

'''אבל קופיץ דתרי ספיקי''' -  אית ליה מסלקי ליה מתורת טבילה שמא ימות ולא יביאו חגיגות לא בארבעה עשר ולא בחמשה עשר או אפי' לא ימות שמא אני לא אצטרך לחגיגת ארבעה עשר שתהא חבורתי מועטת ויבא פסח במרובה ואי משום חגיגת חג חמשה עשר עדיין יש שהות להטבילה בי&quot;ד הלכך לא אטבלה מרה בשלשה עשר:

'''בן דורתאי פירש''' -  מן החכמים ונבדל מהם מפני שהיו אומרים אין חגיגת ארבעה עשר דוחה שבת:

'''וישב לו בדרום''' -  רחוק מירושלים שלא לעלות לרגל ויתחייב בפסח ובחגיגה דקסבר חגיגה חובה ואפי' במרובה:

'''ואנן טעמא דפרושים וכו'''' -  וכי לכך הוצרכנו לדרוש המקראות אחר טעמי המבדילים מן החכמים:

'''מותר הפסח''' -  בין שהפריש פסחו ואבד ונתכפר באחר ואח&quot;כ נמצא זה בין שהפריש מעות לפסחו וחלה קדושת פסח על כולן והוזלו טלאים וניתותרו מן המעות:

'''שקרב שלמים''' -  במועד או לאחר הרגל:

'''לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר''' -  היינו שלמים שכשירין לבא מכל צאן ומכל בקר זכר ונקבה:

'''אמאי לא דחיא שבת''' -  ואפילו חגיגת חמשה עשר הא ודאי קרבן ציבור הוא דהא אתי בכינופיא כי פסח וזמן קבוע לה:

'''וחגותם אותו''' -  בחג הסכות כתיב דתשלומין דידיה כל שמונה הלכך שמונה הוי אלא לאו שמע מינה אין לך חגיגה שדוחה שבת הלכך לא משכחת שמונה לעולם:

'''כגון שחל י&quot;ט הראשון של חג להיות בשבת''' -  דמטי נמי שמיני עצרת בשבת דאין כאן אלא ששה:

'''אבין תכלא''' -  קובר את בניו היה:

'''לימא כי האי מילתא''' -  שאילה שאינה הוגנת:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מאי''' טעמא דבן דורתאי דכתיב וזבחת פסח וכו'. רש&quot;י פי' דבחגיגת י&quot;ד מיירי ולפי' צ&quot;ל דלבן תימא אע&quot;ג דאית ליה היקשא אחרינא לעיל חגיגת י&quot;ד לא דחיא שבת אע&quot;ג דלכל מילי אקשיה חגיגה לפסח דאפילו לשבירת עצם אקשיה אי לאו דכתב בו מדקאמר רב אשי בסמוך ואנן טעמא דפרושין ניקו וניפרוש ואי בן תימא נמי ס&quot;ל דדחי' שבת לא הוה מתמה כולי האי וטעמא כדילפינן בסמוך מוחגותם אותו וגו' דלא דחיא שבת אע&quot;ג דקרבן ציבור היא ה&quot;נ לבן תימא ואע&quot;ג דקרא וחגותם אותו בחגיגת ט&quot;ו כתיב סברא הוא להשוות החגיגות יחד ולהכי איצטריך לבן דורתאי למילף מוזבחת פסח שהוקשו לענין זביחה ואפי' בשבת לאפוקי שלא נקיש החגיגות יחד ולא מצי למילף מהיקשא דבן תימא כדפי' וקשה דלעיל קאמר רב אשי דאי חובה היא תיתי בשבת משמע דלבן תימא ולתנא דלקמן דאית להו חגיגת ארבעה עשר דאורייתא דחיא שבת א&quot;כ מאי קמתמה רב אשי ואנן טעמא דפרושין ניקו וניפרוש ועוד תיקשי לההוא דאמר בהוציאו לו (יומא נ.) נקוט האי כללא בידך כל שזמנו קבוע דוחה את השבת ואת הטומאה ואפי' דיחיד הא איכא חגיגת י&quot;ד דקבוע לה זמן ולא דחיא לכך נראה לר&quot;י עיקר דהכא איירי בחגיגת ט&quot;ו כדמוכח דמייתי קרא דוחגותם אותו ואתי שפיר דלא כייל בהוציאו לו אלא דבר שקבוע לו זמן יום אחד ולא יותר אבל חגיגת ט&quot;ו לא חשיב כל כך זמן קבוע כיון שיש לה תשלומין כל שבעה ומ&quot;מ פריך שפיר הא ודאי קרבן ציבור הוא דאף חגיגת חמשה עשר חשיבה זמנה קבוע כדאמרינן בפרק ב' דביצה {{הפניה-גמ|ביצה|כ|ב}} אמר להן ב&quot;ה אף זו קבוע לה זמן דתנן עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ואין להקשות א&quot;כ אמאי הוצרך בן דורתאי לפרוש ולהתרחק כדי שיהיה בדרך רחוקה ויפטר הלא היה יכול להביא חגיגתו כל שבעה כדילפינן בסמוך אומר ר&quot;י דילמא יהודה בן דורתאי ס&quot;ל מדאיתקש חגיגת חמשה עשר לפסח שמע מינה אין לה תשלומין והא דמוקי בן דורתאי קרא דוזבחת פסח בחגיגת חמשה עשר ולא בחגיגת י&quot;ד משום דסבר דחגיגת י&quot;ד לאו דאורייתא:

''' הא''' ודאי קרבן ציבור הוא. נקט קרבן ציבור משום דאיכא תנא דתלי בהכי בפ' יש קרבנות (תמורה יד.) דתנן יש בקרבנות ציבור שאין ביחיד שקרבנות ציבור דוחין את השבת ואת הטומאה ומיהו בפרק הוציאו לו (יומא נ.) אמרי' כל שזמנו קבוע דוחה את השבת וטומאה אפילו ביחיד וק&quot;ק דהכא קרו ליה קרבן ציבור משום דאתי בכינופיא וכן ביומא [אבל בחגיגה] (דף ו.) קרי ליה קרבן יחיד:

''' הא''' ודאי קרבן ציבור. תימה לרשב&quot;א מה בכך אם הוא קרבן ציבור והא פסח ותמיד ושעירי ר&quot;ח ועומר ושתי הלחם לכולהו מצרכינן קראי בכיצד צולין (לקמן עז.) שידחו שבת וא&quot;כ הכא מנא לן ואור&quot;י דחגיגה בכלל שאר קרבנות מועדות דהאי קרא דוחגותם כתיב בסוף פרשת פינחס: 

'''שלמים''' ששחטן מערב יו&quot;ט וכו'. נראה לר&quot;י דאפי' הקדישם מתחלה ושחטן לשם חגיגת ט&quot;ו איירי דאי לשם שלמים דעלמא אין יוצא משום חגיגה אפי' שחטן בי&quot;ט דכל דבר שבחובה אין בא אלא מן החולין לכך נראה דהקדישן ושחטן לשם חגיגה דהואיל והוי דבר שבחובה ואינו בא אלא מן החולין שצריך להקדישם לשם כך סברא הוא שישחט נמי בשעה הראוייה לחגיגה וראייה לדבר מדאמר לעיל שבעה שמונה הוו אלא מכאן לחגיגה וכו' ואי יכול לשוחטה מערב י&quot;ט אכתי שמונה הוו הקשה ריב&quot;א והא האי קרא דוזבחת שלמים לא כתיב גבי שמחת י&quot;ט אלא גבי הר עיבל והיכי יליף מיניה י&quot;ט וי&quot;ל דאיכא למימר דבכל ענין קאמר קרא דבעינן זביחה בשעת שמחה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|ע ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|ע|ב}}</text>
      <sha1>q1irg1il076ztjj8qkiputjbv6dn20s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לקוטי מוהר&quot;ן תנינא לג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>225453</id>
    <revision>
      <id>3008172</id>
      <parentid>1450346</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:14:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מוטיאל</username>
        <id>12269</id>
      </contributor>
      <comment>ניקוד</comment>
      <origin>3008172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4587" sha1="kk2beit5w3ux4wjmg12vfimn48lk59x" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&amp;quot;ן תנינא||לב|לג|לד|}}

לג - ויחד יתרו על כל הטובה

&quot;וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot; וְכוּ (שְׁמוֹת י&quot;ח) וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צד), שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן כְּגוֹן, לְמָשָׁל שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם [למות] וְכוּ (בְּרָכוֹת יז) אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמחַ מְאֹד כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית הוּא טוֹב מְאֹד וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה ט) : &quot;וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד&quot; זֶה [מלאך המוות] וְכוּ כִּי הוּא טוֹב מְאֹד, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב אַך מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאֹד אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ אֲפִלּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ (תְּהִלִּים נ&quot;ו) &quot;בֵּאלקִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי&quot; שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ט&quot;ז) : &quot;אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח&quot; שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאֹד וְעַל כֵּן יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך בִּפְרָט גֵּר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד אַף עַל פִּי כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה וְאֵיך אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זאת נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל כָּך, בִּפְרָט גֵּר אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית וְזֶהוּ: &quot;וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot; שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה וְזֶהוּ: &quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot; לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף אַף עַל פִּי כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאֹד כַּנַּ&quot;ל אַך שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא דְּהַיְנוּ הַגּוּף כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר לא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ&quot;ל וְזֶהוּ: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ&quot;ל

http://breslev.eip.co.il/?key=210

[[קטגוריה:לקוטי מוהר&quot;ן]]</text>
      <sha1>kk2beit5w3ux4wjmg12vfimn48lk59x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות א/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236141</id>
    <revision>
      <id>3008270</id>
      <parentid>2990923</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:14:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10250" sha1="i1omuu96fsxficcd1vdy9klhc11q28n" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|א}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;{{מ:ספר חדש|שמות}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|א|סדר=א|עלייה={{מ:עלייה|א=שמות|ב0=שמות|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן {{נוסח|וּבִנְיָמִֽן|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וּבְנְיָמִֽן (בי&quot;ת שווּאה){{ש}}הערות דותן והמקליד}}׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{נוסח|וַֽיְהִ֗י|2=ל=וַֽיְהִ֗י בגעיה ימנית}} כׇּל־נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיָּ֤מׇת יוֹסֵף֙ וְכׇל־אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ח|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=שמות|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּ֥קׇם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הָ֥בָה {{נוסח|נִֽתְחַכְּמָ֖ה|2==א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (נו&quot;ן בגעיה והתי&quot;ו רפה); א(ס),ל1,ב,ש,ק3=נִֽתְֿחַכְּמָ֖ה עם סימן רפה בתי&quot;ו.}} ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=שמות|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכׇל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כׇּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ {{נוסח|מֶ֣לֶךְ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (בכתי&quot;ש1 חסרות נקודות סגול בלמ&quot;ד){{ש}}ל!=מֶ֣לֶך (חסר שווא בכ&quot;ף סופית) והמקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאׇבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת {{נוסח|הִ֖וא|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב וי&quot;ו){{ש}}ל!=הִ֖יא (כתיב יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}} וָחָֽיָה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|יח|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=שמות|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא {{נוסח|אֲלֵהֶ֛ן|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות טברניות (כתיב חסר יו&quot;ד) וכך בספרי התורה של כל העדות; מ&quot;ק-ש=&lt;ה' חד חס ושאר' מלי&gt;.{{ש}}א(ע[עזרא],ק,ר)=אֲלֵיהֶ֛ן (כתיב מלא יו&quot;ד); וכך היה כתוב בכתבי־היד ל,ל1,ק3,ו לפני תיקון (בתוך ל,ל1,ק3 נוספה הערת מ&quot;ק &lt;ל' חס'&gt; התומכת בתיקון). אין עדות מפורשת במסורה לשיטה שלפיה כל חמשת התיבות &quot;אליהן&quot; במקרא נכתבים מלאים, אך ייתכן שיש בסיס לשיטה כזו בהערת המסורה הגדולה בכתר על רות א,כ. וראו עוד עופר, קאסוטו, עמ' 311-312.}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב א ל יה ן}} הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיְהִ֕י {{נוסח|כִּֽי־יָרְא֥וּ|2==ל-מ,ש,ק3,ו (געיה באות כ&quot;ף); ראו רשימת ברויאר ב&quot;ספיקות שאין להם הכרע&quot;, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכן ברויאר ומג&quot;ה).{{ש}}ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ (!) בשתי געיות בתיבות המוקפות (וכן בקורן).{{ש}}ב=כִּי־יָֽרְא֥וּ (געיה באות יו&quot;ד ונמחקה געיה באות כ&quot;ף){{ש}}ל1,ש1=כִּי־יָרְא֥וּ (אין געיה)}} הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|א|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכׇל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כׇּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכׇל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות א]]</text>
      <sha1>i1omuu96fsxficcd1vdy9klhc11q28n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות יז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236205</id>
    <revision>
      <id>3008258</id>
      <parentid>3008145</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T07:29:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8351" sha1="onh2lup6ojy1p80mdvoyktqn1dgkzrj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|יז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|א|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=בשלח|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַ֠יִּסְע֠וּ כׇּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם{{מ:פסק}}עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב{{מ:לגרמיה-2}} בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהֹוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=בשלח|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ {{נוסח|אֶת־זֵ֣כֶר|2==א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}נוסח ההערה במאורות נתן: &lt;חמש נקודות? כן&gt;.}} עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}נִסִּֽי׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־{{נוסח|כֵּ֣ס יָ֔הּ|2==ל,ש,ו ומסורת-ל ומ&quot;ש (שתי תיבות), וכל זה לפי נוסח מדנחאי; וכך בספרי התורה של כל העדות.{{ש}}א(ס,ק),ל1[לאחר תיקון?],ב[&quot;חדה מלתא&quot;],ש1,ק3[&quot;למער' חדא מלא למדנח' תרתין מלין&quot;],ל9=כֵּ֣סְיָ֔הּ (תיבה אחת) וכך במסורות-א,ש1, כולם לפי נוסח מערבאי. לגבי הכתר ראו רפאל זר, {{מ:קישור בהערה|1=http://www.daat.ac.il/daat/vl/meorotnatan/meorotnatan01.pdf|2=מאורות נתן}}, עמ' 15; נוסח ההערה שם: &lt;שתי מלות? לא כן אלא חדא מלה וסמך בשוא ומפיק בהא כרד&quot;ק&gt;. וראו הרחבות בעניין בהערותיו של ברויאר, &quot;נוסח המקרא בכתר ירושלים&quot;, עמ' 13 בהערות 14-16. מקום מכל הכתיב בפנים מהדורתנו לפי ספרי התורה בכל העדות.{{ש}}ל3=כֵּ֣סיָ֔הּ (תיבה אחת, אך אין שווא באות סמ&quot;ך)}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב כ ס י ה בתיבה אחת}} מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות יז]]</text>
      <sha1>onh2lup6ojy1p80mdvoyktqn1dgkzrj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמות כו/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236241</id>
    <revision>
      <id>3008153</id>
      <parentid>2987662</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:02:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <origin>3008153</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16115" sha1="i3ilt62mqzkpq81t0ojyepgr1e7hdlp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|כו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|א|סדר=יט|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=תרומה|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכׇל־הַיְרִיעֹֽת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת {{נוסח|תִּֽהְיֶ֙יןָ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙ (יו&quot;ד דגושה?); הנקודה ביו&quot;ד ברורה, אך בצילום בצבע היא יותר נראית כמו כתם.{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{נוסח|&amp;#32;|2==רשימת הרמב&quot;ם, ועל פיה אין כאן פרשה בספרי התורה של כל העדות.{{ש}}אבל בכתבי־היד ל,ל1,ב,ש,ו,פטרבורג-EVR-II-B-8 יש כאן פרשה פתוחה, וכמו כן הייתה פרשה פתוחה לפני תיקון ב[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/page/n8/mode/1up ספר התורה בספריה הבריטית Or. 1462], שנכתבה כנראה על פי הכתר.{{ש}}בכתי&quot;ק3 יש כאן פרשה סתומה.}}{{מ:הערה|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה|שם=ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאׇדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=תרומה|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד {{נוסח|מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת|2==ל1,ב,ש1,ק3 ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל,ש,ו=מְשֻׁלָּבֹ֔ת (אין מתיגה){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְיִֽהְי֣וּ {{נוסח|תֹֽאֲמִם֮|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל=תֹֽאֲמִים֮ (כתיב מלא יו&quot;ד)}} מִלְּמַ֒טָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הׇרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לא|סדר=כ|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=תרומה|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹ֘כֶת֮ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות כו]]</text>
      <sha1>i3ilt62mqzkpq81t0ojyepgr1e7hdlp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008157</id>
      <parentid>3008153</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:22:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הזזה לפסוק ז'.</comment>
      <origin>3008157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16115" sha1="rkogj42hf6p2kxi3r44tjnh8xs4ag9l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמות|כו}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|א|סדר=יט|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=תרומה|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכׇל־הַיְרִיעֹֽת׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת {{נוסח|תִּֽהְיֶ֙יןָ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙ (יו&quot;ד דגושה?); הנקודה ביו&quot;ד ברורה, אך בצילום בצבע היא יותר נראית כמו כתם.{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{נוסח|&amp;#32;|2==רשימת הרמב&quot;ם, ועל פיה אין כאן פרשה בספרי התורה של כל העדות.{{ש}}אבל בכתבי־היד ל,ל1,ב,ש,ו,פטרבורג-EVR-II-B-8 יש כאן פרשה פתוחה, וכמו כן הייתה פרשה פתוחה לפני תיקון ב[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/page/n8/mode/1up ספר התורה בספריה הבריטית Or. 1462], שנכתבה כנראה על פי הכתר.{{ש}}בכתי&quot;ק3 יש כאן פרשה סתומה.}}{{מ:הערה|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה|שם=ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאׇדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=תרומה|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד {{נוסח|מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת|2==ל1,ב,ש1,ק3 ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל,ש,ו=מְשֻׁלָּבֹ֔ת (אין מתיגה){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְיִֽהְי֣וּ {{נוסח|תֹֽאֲמִם֮|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל=תֹֽאֲמִים֮ (כתיב מלא יו&quot;ד)}} מִלְּמַ֒טָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הׇרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לא|סדר=כ|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=תרומה|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹ֘כֶת֮ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְנָתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמות|כו|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמות כו]]</text>
      <sha1>rkogj42hf6p2kxi3r44tjnh8xs4ag9l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקרא יט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236373</id>
    <revision>
      <id>3008266</id>
      <parentid>2990922</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:03:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14632" sha1="4uwhvalsjzsxlcrri9uw5zyrr0bj0f6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ויקרא|יט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|א|סדר=טו|עלייה={{מ:עלייה|א=קדֹשים|ב0=קדֹשים|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־{{נוסח|הָ֣אֱלִילִ֔ם|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב מלא יו&quot;ד וחסר יו&quot;ד){{ש}}ל,ב=הָ֣אֱלִילִ֔ים (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד)}} וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=קדֹשים|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהֹוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל {{מ:קמץ|ד=וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת|ס=וּמִֽמָּחֳרָ֑ת}} וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יא|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=קדֹשים|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=שני (חמישי)|ב0=קדֹשים|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם {{נוסח|רֵעֶ֑ךָ|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (כתיב חסר יו&quot;ד) וכך בספרי התורה של כל העדות{{ש}}א(ו,ע[עזרא],ק,ר)=רֵעֶ֑יךָ (כתיב מלא יו&quot;ד). ראו עוד {{מ:קישור בתוך הערה|https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22631&amp;st=&amp;pgnum=65|שו&quot;ת באר מים חיים סימן כ&quot;ז}}; ולניתוח של הממצאים אצל עופר, קאסוטו, עמ' 311-312; 334-337.}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב ר ע יך}} אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְ֠אִ֠ישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהׇפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖הֿ לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כג|סדר=טז|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=קדֹשים|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כׇּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת {{נוסח|קַֽעֲקַ֔ע|2=ל=קַֽעֲקַ֔ע בגעיה ימנית}} לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לג|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי (ששי)|ב0=קדֹשים|ב1=רביעי|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא יט]]</text>
      <sha1>4uwhvalsjzsxlcrri9uw5zyrr0bj0f6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008267</id>
      <parentid>3008266</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:05:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14636" sha1="foh7hn8oj4173vckz67phff7t933cj9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ויקרא|יט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|א|סדר=טו|עלייה={{מ:עלייה|א=קדֹשים|ב0=קדֹשים|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־{{נוסח|הָ֣אֱלִילִ֔ם|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב מלא יו&quot;ד וחסר יו&quot;ד){{ש}}ל,ב=הָ֣אֱלִילִ֔ים (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד)}} וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=קדֹשים|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהֹוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל {{מ:קמץ|ד=וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת|ס=וּמִֽמָּחֳרָ֑ת}} וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יא|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=קדֹשים|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=שני (חמישי)|ב0=קדֹשים|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם {{נוסח|רֵעֶ֑ךָ|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (כתיב חסר יו&quot;ד) וכך בספרי התורה של כל העדות{{ש}}א(ו,ע[עזרא],ק,ר)=רֵעֶ֑יךָ (כתיב מלא יו&quot;ד). ראו עוד {{מ:קישור פנימי בהערה|https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22631&amp;st=&amp;pgnum=65|שו&quot;ת באר מים חיים סימן כ&quot;ז}}; ולניתוח של הממצאים אצל עופר, קאסוטו, עמ' 311-312; 334-337.}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב ר ע יך}} אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְ֠אִ֠ישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהׇפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖הֿ לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כג|סדר=טז|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=קדֹשים|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כׇּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת {{נוסח|קַֽעֲקַ֔ע|2=ל=קַֽעֲקַ֔ע בגעיה ימנית}} לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לג|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי (ששי)|ב0=קדֹשים|ב1=רביעי|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא יט]]</text>
      <sha1>foh7hn8oj4173vckz67phff7t933cj9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008268</id>
      <parentid>3008267</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:06:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14625" sha1="84bqwtjxzbntfa5bp7o46rzi2dkdhp2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ויקרא|יט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|א|סדר=טו|עלייה={{מ:עלייה|א=קדֹשים|ב0=קדֹשים|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־{{נוסח|הָ֣אֱלִילִ֔ם|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב מלא יו&quot;ד וחסר יו&quot;ד){{ש}}ל,ב=הָ֣אֱלִילִ֔ים (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד)}} וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=קדֹשים|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהֹוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל {{מ:קמץ|ד=וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת|ס=וּמִֽמָּחֳרָ֑ת}} וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יא|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=קדֹשים|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=שני (חמישי)|ב0=קדֹשים|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם {{נוסח|רֵעֶ֑ךָ|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (כתיב חסר יו&quot;ד) וכך בספרי התורה של כל העדות{{ש}}א(ו,ע[עזרא],ק,ר)=רֵעֶ֑יךָ (כתיב מלא יו&quot;ד). ראו עוד {{מ:קישור בהערה|https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22631&amp;st=&amp;pgnum=65|שו&quot;ת באר מים חיים סימן כ&quot;ז}}; ולניתוח של הממצאים אצל עופר, קאסוטו, עמ' 311-312; 334-337.}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב ר ע יך}} אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְ֠אִ֠ישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהׇפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖הֿ לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כג|סדר=טז|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=קדֹשים|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כׇּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת {{נוסח|קַֽעֲקַ֔ע|2=ל=קַֽעֲקַ֔ע בגעיה ימנית}} לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לג|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי (ששי)|ב0=קדֹשים|ב1=רביעי|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא יט]]</text>
      <sha1>84bqwtjxzbntfa5bp7o46rzi2dkdhp2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008269</id>
      <parentid>3008268</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:09:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14629" sha1="toxzg5is5t238w2d2ff3vd3mlv2to30" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ויקרא|יט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יט/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|א|סדר=טו|עלייה={{מ:עלייה|א=קדֹשים|ב0=קדֹשים|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־{{נוסח|הָ֣אֱלִילִ֔ם|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב מלא יו&quot;ד וחסר יו&quot;ד){{ש}}ל,ב=הָ֣אֱלִילִ֔ים (כתיב מלא יו&quot;ד ומלא יו&quot;ד)}} וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=קדֹשים|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהֹוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל {{מ:קמץ|ד=וּמִֽמׇּחֳרָ֑ת|ס=וּמִֽמָּחֳרָ֑ת}} וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יא|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=קדֹשים|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=שני (חמישי)|ב0=קדֹשים|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם {{נוסח|רֵעֶ֑ךָ|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (כתיב חסר יו&quot;ד) וכך בספרי התורה של כל העדות{{ש}}א(ו,ע[עזרא],ק,ר)=רֵעֶ֑יךָ (כתיב מלא יו&quot;ד). ראו עוד {{מ:קישור בהערה|1=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22631&amp;st=&amp;pgnum=65|2=שו&quot;ת באר מים חיים סימן כ&quot;ז}}; ולניתוח של הממצאים אצל עופר, קאסוטו, עמ' 311-312; 334-337.}}{{מ:הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ|שם=בכתר ארם צובה היה כתוב ר ע יך}} אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;{{נוסח|&amp;#32;|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְ֠אִ֠ישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהׇפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖הֿ לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמוֹ֙ לַֽיהֹוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כג|סדר=טז|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=קדֹשים|ב1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כׇּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת {{נוסח|קַֽעֲקַ֔ע|2=ל=קַֽעֲקַ֔ע בגעיה ימנית}} לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לג|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי (ששי)|ב0=קדֹשים|ב1=רביעי|ג0=אחרי מות–קדֹשים|ג1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|יט|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא יט]]</text>
      <sha1>toxzg5is5t238w2d2ff3vd3mlv2to30</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקרא כה/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236397</id>
    <revision>
      <id>3008271</id>
      <parentid>2987701</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:18:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24986" sha1="5exjnds7mqansyuo5cskj4ctkmtw56l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ויקרא|כה}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|א|עלייה={{מ:עלייה|א=בהר|ב0=בהר|ב1=ראשון|ב2=כהן|ג0=בהר–בחֻקֹתי|ג1=ראשון|ג2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=בהר|ב2=לוי|ג0=בהר–בחֻקֹתי|ג2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְ֠הָיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאׇכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{נוסח|וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔|2==ל,ל1,ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א (מתיגת הזקף){{ש}}ש=וְלִבְהֶמְתְּךָ֔ (אין מתיגה){{ש}}ש,מ&quot;ש=וְלִֽבְהֶמְתְּךָ֔ (געיה במקום מתיגה) וכמו כן בדפוסים וקורן}} וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כׇל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ח|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=בהר|ב2=ישראל|ג0=בהר–בחֻקֹתי|ג2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכׇל־אַרְצְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל {{נוסח|הִוא֙|2==א(ק),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל,ש,ש1,מ&quot;ג (כתיב וי&quot;ו), וכך בספרי התורה של כל העדות.{{ש}}א(ו,ע,ר)=הִיא֙ (כתיב יו&quot;ד); וראו עוד עופר, קאסוטו, עמ' 311-312; 334-337. אמנם כאמור א(ק)=הִוא֙ &lt;ב&quot;כ יוד ונראה כי נתקן אח&quot;כ&gt;; וראו על כך עופר, ילין, עמ' 300-305, 349. וראו עוד &quot;רשימת חילופי הנוסחאות בס&quot;ת בין האשכנזים, ספרדים, תימנים, ובן אשר (ונלוה לו גם קובץ רשימות במסורה בתנ&quot;ך)&quot;, {{מודגש|קובץ תורני הלשכה}} ב', עמ' 2-3 הערה 6, וזה לשונו: &quot;אך שמעתי מהרב יצחק וגנר שליט&quot;א, דנראה לו שעיקר הנוסח בדעת בן אשר יובל הוא בוא&quot;ו, כי בתנ&quot;ך הר&quot;י קמחי כתב &quot;נכתב בי' ונראה כי תוקן אח&quot;כ&quot;. והנה מש&quot;כ &quot;ונראה&quot; היינו שאין ברור אם היה שם תיקון או לא; והנה ע&quot;פ המסורה מוכח שצריך להיות כאן הוא בוא&quot;ו, וא&quot;כ נראין הדברים שמה שאירע כאן הוא כפי שאירע בקצת מקומות אחרים בכתר, שהסופר הראשון כתב בטעות, וחזר ר&quot;א בן אשר (או מגיה קודם שכבר הגיה את הספר לפניו) והגיה, וברבות השנים נתקלקל הדיו ופרחה המחיקה ונשאר הנוסח המוטעה שהיה מקודם. וכך יש בכמה מקומות בכתר, שנראה שיש &quot;טעות ברורה&quot; ובעיון היטב בכתב היד ניכר כנ&quot;ל. וממילא כך יש לומר גם במקום זה. וא&quot;כ בסוף דבר, ראוי להכריע בדעת בן אשר, שהנוסח הנכון הוא יובל הוא בוא&quot;ו, וע&quot;כ לא צויין שינוי זה בפנים.}} תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם {{נוסח|מִ֨ן־הַשָּׂדֶ֔ה|2==ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל,ל1=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה (מקום המתיגה){{ש}}ש=מִן־הַשָּׂדֶ֔ה (אין מתיגה){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|יד|סדר=כ|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=בהר|ב1=שני|ב2=ע&quot;כ ישראל|ג0=בהר–בחֻקֹתי|ג2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכׇּר־לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לְפִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָת֔וֹ וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָת֑וֹ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔ת ה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|יט|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי (שני)|ב0=בהר|ב1=שלישי|ג0=בהר–בחֻקֹתי|ג1=שני}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ {{נוסח|מַה־נֹּאכַ֖ל|2==ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (טפחא){{ש}}ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל (מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף){{ש}}הערת המקליד בלבד}} בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד{{מ:לגרמיה-2}} הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כה|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=בהר|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְאִ֨ם {{נוסח|לֹֽא־מָצְאָ֜ה|2==ק-מ,ב,ש,ק3,ו; ראו רשימת ברויאר ב&quot;ספיקות שאין להם הכרע&quot;, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך אצל ברויאר).{{ש}}ל!=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה (שתי געיות בתיבות המוקפות [געיה ימנית במי&quot;ם]) וכך במג&quot;ה.{{ש}}ש1=לֹא־מָצְאָ֜ה (אין געיה){{ש}}קורן=לֹא־מָֽצְאָ֜ה}} יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{נוסח|{{סס}}|2=ל=אין פרשה}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|כט|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי (שלישי)|ב0=בהר|ב1=חמישי|ג0=בהר–בחֻקֹתי|ג1=שלישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָ֠ם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־{{קו&quot;כ|לא|ל֣וֹ}} חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לה|סדר=כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{נוסח|אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔|2==ל,ב,ש1,ו (מתיגת הזקף){{ש}}ק3=אֶת־כַּ֨סְפְּךָ֔ (מקום המתיגה){{ש}}ש,מ&quot;ש=אֶֽת־כַּסְפְּךָ֔ (געיה במקום מתיגה) וכמו כן בדפוסים וקורן}} לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אׇכְלֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;אֲנִ֗י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|לט|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי (רביעי)|ב0=בהר|ב1=ששי|ג0=בהר–בחֻקֹתי|ג1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וְ֠גַ֠ם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;{{נוסח|וְהִתְנַחַלְתֶּ֨ם|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם (חטף פתח באות חי&quot;ת){{ש}}הערות דותן, ברויאר והמקליד{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מז|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=בהר|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=נב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=נג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|נד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נד/&gt;וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=נד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ויקרא|כה|נה|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=בהר|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נה/&gt;כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=נה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ויקרא כה]]</text>
      <sha1>5exjnds7mqansyuo5cskj4ctkmtw56l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים לב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236679</id>
    <revision>
      <id>3008184</id>
      <parentid>2998413</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:16:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26659" sha1="o9fpyptx3fbslxpqszqlerr04awwf3y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|לב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
==הפרק עם צורת השיר==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}{{#קטע:שירת האזינו/צורת השיר|צורת-השיר}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}{{מ:טעמי המקרא}}{{פפפ}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מד|עלייה=שביעי}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מד}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מה}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מה}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מו}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מו}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מז}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מז}}
{{פפ}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מח|עלייה=מפטיר}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מט}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|נ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|נא}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|נב}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}{{#בלי קטע:שירת האזינו/צורת השיר|סימן}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}{{מ:טעמי המקרא}}{{פפפ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מד}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מה}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מו}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מז}}{{פפ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|א|סדר=כו|עלייה={{מ:עלייה|א=האזינו|ב0=האזינו|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה{{מ:ששש}}וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י{{מ:ששש}}תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י{{ר3}}כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא{{מ:ששש}}וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א{{מ:ששש}}הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=האזינו|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{נוסח|הַצּוּר֙|2==א,ל,ל1 ומ&quot;ש באות צד&quot;י רגילה{{ש}}יש ספרים=הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙ באות צד&quot;י גדולה, וכך במ&quot;ג דפוס ונציה.}} תָּמִ֣ים {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=פׇּֽעֳל֔וֹ|ס=פָּֽעֳל֔וֹ}}|2=א=פָּֽעֳל֔וֹ (געיה){{ש}}ל=פָּעֳל֔וֹ (אין געיה)}}{{מ:ששש}}כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט{{ר3}}אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל{{מ:ששש}}צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם{{מ:ששש}}דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ {{נוסח|וּפְתַלְתֹּֽל|2==א,ל,ל1 ומ&quot;ש (אין אות פ&quot;א גדולה){{ש}}יש ספרים=וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל}}׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{נוסח|{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙|2==א,ש,ק3[ה' רב[תי]'],ל9 ומ&quot;ש (פתח באות ה&quot;א גדולה, רווח, ואחר כך שווא באות למ&quot;ד ובאות יו&quot;ד){{ש}}ל=הֲ־לַיְהוָה֙ (חטף פתח באות ה&quot;א, תיבות מוקפות, פתח באות למ&quot;ד ושווא באות יו&quot;ד){{ש}}ל1={{מ:אות-ג|הַ}} לְיֲהוָה֙ (פתח באות ה&quot;א גדולה, תיבה בפני עצמה, שווא באות למ&quot;ד וחטף פתח באות יו&quot;ד){{ש}}ש1=הַ־ליְהוָה֙ (אין אות גדולה, תיבות מוקפות, אין ניקוד של שווא באות למ&quot;ד, שווא באות יו&quot;ד){{ש}}תיגאן=&lt;{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙&gt; (פתח וגעיה באות ה&quot;א גדולה, תיבה אחת, שווא באות למ&quot;ד, אין ניקוד של שווא באות יו&quot;ד), וראו פנקובר, נוסח התורה, עמ' 69, 71.{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה=הַליְהֹוָה (אין אות גדולה, תיבה אחת, אין ניקוד של שווא באות למ&quot;ד, שווא באות יו&quot;ד)}}{{מ:הערה|בספרי תימן {{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת|שם=בספרי תימן מ אות ג ה ל יה ו ה בתיבה אחת}} תִּגְמְלוּ־זֹ֔את{{מ:ששש}}עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם{{ר3}}הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ{{מ:ששש}}ה֥וּא {{נוסח|עָשְׂךָ֖|2==א (אין געיה){{ש}}ל=עָֽשְׂךָ֖ (געיה)}} וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ז|עלייה={{מ:עלייה|א=שני [ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שני|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת {{נוסח|דֹּר־וָדֹ֑ר|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת טברנית ומ&quot;ש (כתיב חסר וי&quot;ו וכתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל=דּוֹר־וָד֑וֹר (כתיב מלא וי&quot;ו וכתיב מלא וי&quot;ו)}}{{מ:ששש}}שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם{{מ:ששש}}בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם{{ר3}}יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים{{מ:ששש}}לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ{{מ:ששש}}יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר{{מ:ששש}}וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן{{ר3}}{{נוסח|יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ|2==ל1?,ש,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (אין געיה ואין חטפים){{ש}}א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ (חטף וחטף){{ש}}ל=יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ (געיה באות סמ&quot;ך ואין חטפים)}}{{מ:ששש}}יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו {{נוסח|יְרַחֵ֑ף|2==א,ל,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (צירה באות חי&quot;ת){{ש}}דפוסים וקורן=יְרַחֶ֑ף (סגול באות חי&quot;ת)}}{{מ:ששש}}יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ{{מ:ששש}}וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי [ע&quot;כ ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שלישי|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ {{נוסח|עַל־{{קו&quot;כ|במותי|בָּ֣מֳתֵי}}|2==ל &lt;יתיר ו'&gt;{{ש}}א=&lt;עַל־בָּ֣מֳותֵי&gt; מ&quot;ק-א=&lt;ג' מל'&gt;{{ש}}לגבי הקמץ הרחב בבי&quot;ת ראו ויינברג 3.1.1, ושם בהערה 15 (ויש לשים לב למקום הטעם).}} אָ֔רֶץ{{מ:ששש}}וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י{{ר3}}וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע{{מ:ששש}}וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן{{מ:ששש}}עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים {{נוסח|וְאֵילִ֤ים|2=כאן מקומה של תיבה זו בכתר ארם צובה ובספרי תימן, וכן בכתי&quot;ש. אבל בספרי התורה שברוב העדות וע&quot;פ חלוקת הטעמים מקומה בתחילת השורה הבאה.}}{{ר3}}בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים{{מ:ששש}}עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה{{ר3}}וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט{{ר3}}שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ{{מ:ששש}}וַיִּטֹּשׁ֙ {{נוסח|אֱל֣וֹהַּ|2==א,ל1,ש?,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!,ש?=אֱל֣וֹהַ (חסרה נקודת מפיק באות ה&quot;א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} עָשָׂ֔הוּ{{ר3}}וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים{{ר3}}בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א {{נוסח|אֱלֹ֔הַּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (גם בכתי&quot;ש ניתן לראות בקושי את המפיק למרות הספק שרשם ברויאר){{ש}}ל!=אֱלֹ֔הַ (חסרה נקודת מפיק באות ה&quot;א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}}{{ר3}}אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם{{מ:ששש}}חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ{{ר3}}לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;צ֥וּר יְלָדְךָ֖ {{נוסח|תֶּ֑שִׁ{{מ:אות-ק|י}}|2==ק3,ל-קטנות ומ&quot;ש{{ש}}א,ל,ל1,ש,ש1,ל3,ל9=תֶּ֑שִׁי (אין אות קטנה)}}{{ר3}}וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל {{נוסח|מְחֹלְﬞלֶֽךָ|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9{{ש}}א=מְחֹלֲלֶֽךָ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יט|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=האזינו|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ{{ר3}}מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם{{ר3}}אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה{{ר3}}בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל{{ר3}}כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם{{מ:ששש}}{{נוסח|וַֽאֲנִי֙|2==א (געיה){{ש}}ל=וַאֲנִי֙ (אין געיה)}} אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם{{ר3}}בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י{{ר3}}וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית{{מ:ששש}}וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ{{ר3}}וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת{{ר3}}חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף{{ר3}}וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י{{מ:ששש}}וְשֶׁן־{{נוסח|בְּהֵמֹת֙|2==א,ל1?,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת-א וטברנית ורמ&quot;ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל=בְּהֵמוֹת֙ (כתיב מלא וי&quot;ו)}} אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם{{ר3}}עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙{{ר3}}גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם{{ר3}}אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר{{ר3}}פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ{{מ:ששש}}פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ {{נוסח|יָדֵ֣נוּ|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=יָדֵ֣ינוּ (כתיב מלא יו&quot;ד)}} רָ֔מָה{{ר3}}וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה{{ר3}}וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כט|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=האזינו|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את{{ר3}}יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף{{ר3}}וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה{{מ:ששש}}אִם־לֹא֙ {{נוסח|כִּֽי־צוּרָ֣ם|2==א (געיה){{ש}}ל=כִּי־צוּרָ֣ם (אין געיה)}} מְכָרָ֔ם{{ר3}}וַיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם{{ר3}}וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם{{ר3}}וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה{{מ:ששש}}עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ{{ר3}}אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם{{ר3}}וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י{{ר3}}{{נוסח|חָת֖וּם|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל ורמ&quot;ה (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}ל!=חָתֻ֖ם (כתיב חסר וי&quot;ו)}} בְּאוֹצְרֹתָֽי׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם{{ר3}}לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם{{ר3}}וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ{{ר3}}וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֤י יִרְאֶה֙ {{נוסח|כִּֽי־אָ֣זְﬞלַת|2=א,ל3=כִּֽי־אָ֣זֲלַת (געיה באות כ&quot;ף וחטף){{ש}}ש1,ל9=כִּי־אָ֣זֲלַת (אין געיה, חטף){{ש}}ל,ש,ק3=כִּי־אָ֣זְלַת (אין געיה ואין חטף)}} יָ֔ד{{ר3}}וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ{{ר3}}צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ{{ר3}}יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם{{מ:ששש}}יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם{{ר3}}יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;רְא֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא{{ר3}}וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י{{מ:ששש}}אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה{{ר3}}מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א{{מ:ששש}}וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מ|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=האזינו|ב1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י{{מ:ששש}}וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י{{מ:ששש}}וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י{{ר3}}אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י{{מ:ששש}}וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם{{מ:ששש}}וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר{{ר3}}מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה{{מ:ששש}}מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ{{מ:ששש}}כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם{{ר3}}וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו{{מ:ששש}}וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מד|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=האזינו|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם {{נוסח|לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים|2==א,ש1,ק3,ל3{{ש}}ל,ש,ל9=לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים (אין מתיגה){{ש}}ל1=לְכָל־הַ֨דְּבָרִ֔ים (מקום המתיגה)}} אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;כִּ֠י לֹא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מח|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=האזינו|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃&lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=נב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:דברים לב/טעמים|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{#קטע:שירת האזינו/צורות נוספות|שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים לב]]</text>
      <sha1>o9fpyptx3fbslxpqszqlerr04awwf3y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008186</id>
      <parentid>3008184</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:17:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26659" sha1="9d6om2u0unawib8n01cshdafyxmqy40" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|דברים|לב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
==הפרק עם צורת השיר==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}{{#קטע:שירת האזינו/צורת השיר|צורת-השיר}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}{{מ:טעמי המקרא}}{{פפפ}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מד|עלייה=שביעי}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מד}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מה}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מה}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מו}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מו}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מז}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מז}}
{{פפ}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מח|עלייה=מפטיר}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|מט}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|נ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|נא}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}}
{{מ:פסוק|דברים|לב|נב}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}}{{#בלי קטע:שירת האזינו/צורת השיר|סימן}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}{{מ:טעמי המקרא}}{{פפפ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מד}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מה}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מו}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מז}}{{פפ}}{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק לב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|א|סדר=כו|עלייה={{מ:עלייה|א=האזינו|ב0=האזינו|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה{{מ:ששש}}וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י{{מ:ששש}}תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י{{ר3}}כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא{{מ:ששש}}וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א{{מ:ששש}}הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=האזינו|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{נוסח|הַצּוּר֙|2==א,ל,ל1 ומ&quot;ש באות צד&quot;י רגילה{{ש}}יש ספרים=הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙ באות צד&quot;י גדולה, וכך במ&quot;ג דפוס ונציה.}} תָּמִ֣ים {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=פׇּֽעֳל֔וֹ|ס=פָּֽעֳל֔וֹ}}|2=א=פָּֽעֳל֔וֹ (געיה){{ש}}ל=פָּעֳל֔וֹ (אין געיה)}}{{מ:ששש}}כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט{{ר3}}אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל{{מ:ששש}}צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם{{מ:ששש}}דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ {{נוסח|וּפְתַלְתֹּֽל|2==א,ל,ל1 ומ&quot;ש (אין אות פ&quot;א גדולה){{ש}}יש ספרים=וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל}}׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{נוסח|{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙|2==א,ש,ק3[מ&quot;ק=ה' רב'],ל9 ומ&quot;ש (פתח באות ה&quot;א גדולה, רווח, ואחר כך שווא באות למ&quot;ד ובאות יו&quot;ד){{ש}}ל=הֲ־לַיְהוָה֙ (חטף פתח באות ה&quot;א, תיבות מוקפות, פתח באות למ&quot;ד ושווא באות יו&quot;ד){{ש}}ל1={{מ:אות-ג|הַ}} לְיֲהוָה֙ (פתח באות ה&quot;א גדולה, תיבה בפני עצמה, שווא באות למ&quot;ד וחטף פתח באות יו&quot;ד){{ש}}ש1=הַ־ליְהוָה֙ (אין אות גדולה, תיבות מוקפות, אין ניקוד של שווא באות למ&quot;ד, שווא באות יו&quot;ד){{ש}}תיגאן=&lt;{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙&gt; (פתח וגעיה באות ה&quot;א גדולה, תיבה אחת, שווא באות למ&quot;ד, אין ניקוד של שווא באות יו&quot;ד), וראו פנקובר, נוסח התורה, עמ' 69, 71.{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה=הַליְהֹוָה (אין אות גדולה, תיבה אחת, אין ניקוד של שווא באות למ&quot;ד, שווא באות יו&quot;ד)}}{{מ:הערה|בספרי תימן {{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת|שם=בספרי תימן מ אות ג ה ל יה ו ה בתיבה אחת}} תִּגְמְלוּ־זֹ֔את{{מ:ששש}}עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם{{ר3}}הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ{{מ:ששש}}ה֥וּא {{נוסח|עָשְׂךָ֖|2==א (אין געיה){{ש}}ל=עָֽשְׂךָ֖ (געיה)}} וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ז|עלייה={{מ:עלייה|א=שני [ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שני|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת {{נוסח|דֹּר־וָדֹ֑ר|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת טברנית ומ&quot;ש (כתיב חסר וי&quot;ו וכתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל=דּוֹר־וָד֑וֹר (כתיב מלא וי&quot;ו וכתיב מלא וי&quot;ו)}}{{מ:ששש}}שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם{{מ:ששש}}בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם{{ר3}}יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים{{מ:ששש}}לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ{{מ:ששש}}יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר{{מ:ששש}}וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן{{ר3}}{{נוסח|יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ|2==ל1?,ש,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (אין געיה ואין חטפים){{ש}}א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ (חטף וחטף){{ש}}ל=יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ (געיה באות סמ&quot;ך ואין חטפים)}}{{מ:ששש}}יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו {{נוסח|יְרַחֵ֑ף|2==א,ל,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 (צירה באות חי&quot;ת){{ש}}דפוסים וקורן=יְרַחֶ֑ף (סגול באות חי&quot;ת)}}{{מ:ששש}}יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ{{מ:ששש}}וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי [ע&quot;כ ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שלישי|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ {{נוסח|עַל־{{קו&quot;כ|במותי|בָּ֣מֳתֵי}}|2==ל &lt;יתיר ו'&gt;{{ש}}א=&lt;עַל־בָּ֣מֳותֵי&gt; מ&quot;ק-א=&lt;ג' מל'&gt;{{ש}}לגבי הקמץ הרחב בבי&quot;ת ראו ויינברג 3.1.1, ושם בהערה 15 (ויש לשים לב למקום הטעם).}} אָ֔רֶץ{{מ:ששש}}וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י{{ר3}}וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע{{מ:ששש}}וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן{{מ:ששש}}עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים {{נוסח|וְאֵילִ֤ים|2=כאן מקומה של תיבה זו בכתר ארם צובה ובספרי תימן, וכן בכתי&quot;ש. אבל בספרי התורה שברוב העדות וע&quot;פ חלוקת הטעמים מקומה בתחילת השורה הבאה.}}{{ר3}}בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים{{מ:ששש}}עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה{{ר3}}וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט{{ר3}}שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ{{מ:ששש}}וַיִּטֹּשׁ֙ {{נוסח|אֱל֣וֹהַּ|2==א,ל1,ש?,ש1,ק3,ל3?,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!,ש?=אֱל֣וֹהַ (חסרה נקודת מפיק באות ה&quot;א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} עָשָׂ֔הוּ{{ר3}}וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים{{ר3}}בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א {{נוסח|אֱלֹ֔הַּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן (גם בכתי&quot;ש ניתן לראות בקושי את המפיק למרות הספק שרשם ברויאר){{ש}}ל!=אֱלֹ֔הַ (חסרה נקודת מפיק באות ה&quot;א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}}{{ר3}}אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם{{מ:ששש}}חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ{{ר3}}לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;צ֥וּר יְלָדְךָ֖ {{נוסח|תֶּ֑שִׁ{{מ:אות-ק|י}}|2==ק3,ל-קטנות ומ&quot;ש{{ש}}א,ל,ל1,ש,ש1,ל3,ל9=תֶּ֑שִׁי (אין אות קטנה)}}{{ר3}}וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל {{נוסח|מְחֹלְﬞלֶֽךָ|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9{{ש}}א=מְחֹלֲלֶֽךָ (חטף)}}׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יט|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=האזינו|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ{{ר3}}מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם{{ר3}}אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה{{ר3}}בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל{{ר3}}כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם{{מ:ששש}}{{נוסח|וַֽאֲנִי֙|2==א (געיה){{ש}}ל=וַאֲנִי֙ (אין געיה)}} אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם{{ר3}}בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י{{ר3}}וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית{{מ:ששש}}וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ{{ר3}}וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת{{ר3}}חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף{{ר3}}וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י{{מ:ששש}}וְשֶׁן־{{נוסח|בְּהֵמֹת֙|2==א,ל1?,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורת-א וטברנית ורמ&quot;ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}ל=בְּהֵמוֹת֙ (כתיב מלא וי&quot;ו)}} אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם{{ר3}}עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙{{ר3}}גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם{{ר3}}אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר{{ר3}}פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ{{מ:ששש}}פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ {{נוסח|יָדֵ֣נוּ|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=יָדֵ֣ינוּ (כתיב מלא יו&quot;ד)}} רָ֔מָה{{ר3}}וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה{{ר3}}וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כט|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=האזינו|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את{{ר3}}יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף{{ר3}}וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה{{מ:ששש}}אִם־לֹא֙ {{נוסח|כִּֽי־צוּרָ֣ם|2==א (געיה){{ש}}ל=כִּי־צוּרָ֣ם (אין געיה)}} מְכָרָ֔ם{{ר3}}וַיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם{{ר3}}וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם{{ר3}}וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה{{מ:ששש}}עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ{{ר3}}אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם{{ר3}}וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י{{ר3}}{{נוסח|חָת֖וּם|2==א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל ורמ&quot;ה (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}ל!=חָתֻ֖ם (כתיב חסר וי&quot;ו)}} בְּאוֹצְרֹתָֽי׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם{{ר3}}לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם{{ר3}}וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ{{ר3}}וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם{{מ:ששש}}כִּ֤י יִרְאֶה֙ {{נוסח|כִּֽי־אָ֣זְﬞלַת|2=א,ל3=כִּֽי־אָ֣זֲלַת (געיה באות כ&quot;ף וחטף){{ש}}ש1,ל9=כִּי־אָ֣זֲלַת (אין געיה, חטף){{ש}}ל,ש,ק3=כִּי־אָ֣זְלַת (אין געיה ואין חטף)}} יָ֔ד{{ר3}}וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ{{ר3}}צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ{{ר3}}יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם{{מ:ששש}}יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם{{ר3}}יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;רְא֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא{{ר3}}וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י{{מ:ששש}}אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה{{ר3}}מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א{{מ:ששש}}וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מ|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=האזינו|ב1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י{{מ:ששש}}וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י{{מ:ששש}}וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י{{ר3}}אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י{{מ:ששש}}וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם{{מ:ששש}}וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר{{ר3}}מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה{{מ:ששש}}מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
{{ר4}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ{{מ:ששש}}כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם{{ר3}}וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו{{מ:ששש}}וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מד|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=האזינו|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם {{נוסח|לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים|2==א,ש1,ק3,ל3{{ש}}ל,ש,ל9=לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים (אין מתיגה){{ש}}ל1=לְכָל־הַ֨דְּבָרִ֔ים (מקום המתיגה)}} אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;כִּ֠י לֹא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מח|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=האזינו|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃&lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=נב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:דברים לב/טעמים|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{#קטע:שירת האזינו/צורות נוספות|שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:דברים לב]]</text>
      <sha1>9d6om2u0unawib8n01cshdafyxmqy40</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסתר ח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239272</id>
    <revision>
      <id>3008239</id>
      <parentid>2990903</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T04:54:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11251" sha1="5i99lwfj27hqi4iuoam4gs3ou9o0up4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|אסתר|ח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;{{פפ}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָתַ֞ן הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה אֶת־בֵּ֥ית הָמָ֖ן צֹרֵ֣ר {{כו&quot;ק|היהודיים|הַיְּהוּדִ֑ים}} וּמׇרְדֳּכַ֗י בָּ֚א לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־הִגִּ֥ידָה אֶסְתֵּ֖ר מַ֥ה הוּא־לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיָּ֨סַר הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֗וֹ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱבִיר֙ מֵֽהָמָ֔ן וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמׇרְדֳּכָ֑י וַתָּ֧שֶׂם אֶסְתֵּ֛ר אֶֽת־מׇרְדֳּכַ֖י עַל־בֵּ֥ית הָמָֽן׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַתּ֣וֹסֶף אֶסְתֵּ֗ר וַתְּדַבֵּר֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַתִּפֹּ֖ל לִפְנֵ֣י רַגְלָ֑יו וַתֵּ֣בְךְּ וַתִּתְחַנֶּן־ל֗וֹ לְהַֽעֲבִיר֙ אֶת־רָעַת֙ הָמָ֣ן הָֽאֲגָגִ֔י וְאֵת֙ מַֽחֲשַׁבְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב עַל־הַיְּהוּדִֽים׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיּ֤וֹשֶׁט הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת שַׁרְבִ֣ט הַזָּהָ֑ב וַתָּ֣קׇם אֶסְתֵּ֔ר וַֽתַּעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַ֠תֹּ֠אמֶר אִם־עַל־הַמֶּ֨לֶךְ ט֜וֹב וְאִם־מָצָ֧אתִי חֵ֣ן לְפָנָ֗יו וְכָשֵׁ֤ר הַדָּבָר֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְטוֹבָ֥ה אֲנִ֖י בְּעֵינָ֑יו יִכָּתֵ֞ב לְהָשִׁ֣יב אֶת־הַסְּפָרִ֗ים מַחֲשֶׁ֜בֶת הָמָ֤ן בֶּֽן־הַמְּדָ֙תָא֙ הָאֲגָגִ֔י אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֗ב לְאַבֵּד֙ אֶת־הַיְּהוּדִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל־מְדִינ֥וֹת הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;כִּ֠י אֵיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בָּרָעָ֖ה אֲשֶׁר־יִמְצָ֣א אֶת־עַמִּ֑י וְאֵֽיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בְּאׇבְדַ֖ן מוֹלַדְתִּֽי׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וּֽלְמׇרְדֳּכַ֖י הַיְּהוּדִ֑י הִנֵּ֨ה בֵית־הָמָ֜ן נָתַ֣תִּי לְאֶסְתֵּ֗ר וְאֹתוֹ֙ תָּל֣וּ עַל־הָעֵ֔ץ עַ֛ל אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ {{כו&quot;ק|ביהודיים|בַּיְּהוּדִֽים}}׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְ֠אַתֶּ֠ם כִּתְב֨וּ עַל־הַיְּהוּדִ֜ים כַּטּ֤וֹב בְּעֵֽינֵיכֶם֙ בְּשֵׁ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וְחִתְמ֖וּ בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־כְתָ֞ב אֲשֶׁר־נִכְתָּ֣ב בְּשֵׁם־הַמֶּ֗לֶךְ וְנַחְתּ֛וֹם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּ֖לֶךְ אֵ֥ין לְהָשִֽׁיב׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{נוסח|וַיִּקָּרְא֣וּ|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיִקָּרְא֣וּ (חסר דגש באות יו&quot;ד) והמקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מׇרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיִּכְתֹּ֗ב בְּשֵׁם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹ֔שׁ וַיַּחְתֹּ֖ם בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֣ח סְפָרִ֡ים בְּיַד֩ הָרָצִ֨ים בַּסּוּסִ֜ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֙כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים בְּנֵ֖י הָֽרַמָּכִֽים׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים{{מ:לגרמיה-2}} אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ {{נוסח|וְלַהֲרֹ֨ג|2==א(ס),ל,ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל ומסורה ומ&quot;ש{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה=לַהֲרֹ֨ג (בלי וי&quot;ו החיבור בראש התיבה){{ש}}במגילות אשכנז כתוב &quot;להרג&quot; (ח,יא) בלי וי&quot;ו החיבור, ו&quot;{{מודגש|ב}}פניהם&quot; (ט,ב) באות בי&quot;ת במקום למ&quot;ד. גירסה זו נפוצה מאז ימי הביניים, ובגלל זה הנהיגו בקהילות רבות של בני אשכנז בדורות האחרונים לקרוא כל אחד משני הפסוקים פעמיים מפני הספק. אבל במנחת שי הכריע שעל פי המסורה יש לכתוב &quot;{{מודגש|ו}}להרג&quot; (עם וי&quot;ו החיבור) ו&quot;{{מודגש|ל}}פניהם&quot; (בלמ&quot;ד), וכן ידוע שגרסת כתר ארם צובה הייתה &quot;{{מודגש|ו}}להרג&quot;, &quot;{{מודגש|ל}}פניהם&quot; בהתאם למסורה, וכך הוא בכל כתבי־היד הטברנים הקרובים לו. לכן כבר לא נשאר ספק לגבי הכתיב לפי הרב ברויאר; ראו במאמרו {{מ:קישור בהערה|1=https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/mega10_broyer.pdf|2=&quot;מקראות שיש להם הכרע&quot;}}.}}{{מ:הערה|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג|שם=במגילות אשכנז ל ה ר ג}} וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בְּכׇל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכׇל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכׇל־הָעַמִּ֑ים וְלִהְי֨וֹת {{כו&quot;ק|היהודיים|הַיְּהוּדִ֤ים}} {{כו&quot;ק|עתודים|עֲתִידִים֙}} לַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְהִנָּקֵ֖ם מֵאֹיְבֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הָרָצִ֞ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֙כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים {{נוסח|יָ֥צְא֛וּ|2==ש1,ק-מ? ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר){{ש}}ל,ק-מ?=יָֽצְא֛וּ (בגעיה) וכן בהקלדה}} מְבֹהָלִ֥ים וּדְחוּפִ֖ים בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ וְהַדָּ֥ת נִתְּנָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּמׇרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א{{מ:לגרמיה-2}} מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|טז|סדר=ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וּבְכׇל־מְדִינָ֨ה וּמְדִינָ֜ה וּבְכׇל־עִ֣יר וָעִ֗יר מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ שִׂמְחָ֤ה וְשָׂשׂוֹן֙ לַיְּהוּדִ֔ים מִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וְרַבִּ֞ים מֵֽעַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִֽתְיַהֲדִ֔ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־הַיְּהוּדִ֖ים עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת אסתר בסיס}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:אסתר ח]]</text>
      <sha1>5i99lwfj27hqi4iuoam4gs3ou9o0up4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסתר ט/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>239276</id>
    <revision>
      <id>3008240</id>
      <parentid>2990904</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T04:55:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26213" sha1="ivyzhwfo4uideqqhqpiz8d5a39u5xph" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|אסתר|ט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
==הפרק עם צורת השיר==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|א}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|א}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ה}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ה}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק ו לפני צורת השיר}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}{{#קטע:עשרת בני המן/צורת השיר|צורת-השיר}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק י אחרי צורת השיר}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|טו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טו}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|טז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יח}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יח}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יט}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יט}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|כ}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כ}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כה}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כה}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כו}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כח}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כח}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|כט}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כט}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ל}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ל}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|לא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|לב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|א}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ה}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק ו לפני צורת השיר}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}{{#בלי קטע:עשרת בני המן/צורת השיר|סימן}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק י אחרי צורת השיר}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טו}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יח}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יט}}{{סס}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כ}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כה}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כו}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כח}}{{סס}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כט}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ל}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשׂ֑וֹת בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נִקְהֲל֨וּ הַיְּהוּדִ֜ים בְּעָרֵיהֶ֗ם בְּכׇל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ {{נוסח|אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ|2==ש1,ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ (חטף קמץ באות אל&quot;ף?), וכך בהקלדה; אך נקודת הקמץ בצבע אחר וייתכן שמדובר בכתם.{{ש}}הערת דותן}} לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בִּמְבַקְשֵׁ֖י רָֽעָתָ֑ם וְאִישׁ֙ לֹא־עָמַ֣ד {{נוסח|לִפְנֵיהֶ֔ם|2==א(ס),ל,ש1,ק-מ ומסורות-א,ל ומ&quot;ש (אות למ&quot;ד בהתחלה).{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה={{מודגש|בִּ}}פְנֵיהֶ֔ם (אות בי&quot;ת במקום למ&quot;ד בהתחלה); וראו עוד בהערת הנוסח על אסתר ח,יא.}}{{מ:הערה|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם|שם=במגילות אשכנז ב פ נ יה ם}} כִּֽי־נָפַ֥ל פַּחְדָּ֖ם עַל־כׇּל־הָעַמִּֽים׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְכׇל־שָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים וְהַפַּח֗וֹת וְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ מְנַשְּׂאִ֖ים אֶת־הַיְּהוּדִ֑ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־מׇרְדֳּכַ֖י עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{נוסח|כִּֽי־גָד֤וֹל|2==ל{{ש}}הקלדה=כִּֽי־גָ֤דוֹל (טעם המהפך בגימ&quot;ל!) בעקבות קריאה מפוקפקת של BHS.}} מׇרְדֳּכַי֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְשׇׁמְע֖וֹ הוֹלֵ֣ךְ בְּכׇל־הַמְּדִינ֑וֹת כִּֽי־הָאִ֥ישׁ מׇרְדֳּכַ֖י הוֹלֵ֥ךְ וְגָדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיַּכּ֤וּ הַיְּהוּדִים֙ בְּכׇל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם מַכַּת־חֶ֥רֶב וְהֶ֖רֶג וְאַבְדָ֑ן וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְשֹׂנְאֵיהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק ו לפני צורת השיר/&gt;וּבְשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֗ה הָרְג֤וּ הַיְּהוּדִים֙ וְאַבֵּ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת&lt;קטע סוף=פסוק ו לפני צורת השיר/&gt; אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}{{נוסח|פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א|2==מ&quot;ש באות תי&quot;ו קטנה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ק-מ,ב1=פַּרְשַׁנְדָּ֛תָא באות תי&quot;ו רגילה}}{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}דַּֽלְפ֖וֹן{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אַסְפָּֽתָא׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}פּוֹרָ֛תָא{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲדַלְיָ֖א{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲרִידָֽתָא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְאֵ֤ת{{מ:פסק}}{{נוסח|פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙|2==מ&quot;ש באות שי&quot;ן קטנה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ק-מ,ב1=פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙ באות שי&quot;ן רגילה}}{{מ:ששש}}וְאֵ֣ת{{מ:פסק}}אֲרִיסַ֔י{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{נוסח|אֲרִדַ֖י|2==ל,ק13[לאחר תיקון ונמסר עליו &lt;ל' וחס'&gt;],פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-55,ב1 ובמ&quot;ק דפוס ונציה &lt;ל' וחס'&gt; ובמ&quot;ג דפוס ונציה (בפנים).{{ש}}וכמו כן הכתיב חסר יו&quot;ד בכמעט כל כתבי־היד הספרדים המדויקים: טולדו [לאחר תיקון], כתר דמשק [לאחר תיקון], הברפורד [נמסר עליו ל' וחס'], פרמה2668 [לאחר תיקון], ש2 [לאחר תיקון], קטלוניה, וליסבון [לאחר תיקון ונמסר עליו &lt;ל' וחס'&gt;]. רק בתנ&quot;ך קניקוט 1 הכתיב מלא.{{ש}}מכיון שהערות המסורה תומכות באופן חד-צדדי בכתיב החסר, נראה שהיה צריך לכתוב את התיבה חסרה אפילו בלי כתבי־היד הנוספים. וראו בדברי המ&quot;ש שמחזקים את המסירה הזו: &lt;אם מילת &quot;ארידי&quot; מלא יו&quot;ד או חסר? במקרא גדולה חסר יו&quot;ד ונמסר עליו: &quot;לית וחסר&quot;. וכן נכתב ונמסר במקרא כתב־יד. ואולם בספרים אחרים ישנים מהדפוס וכתבי־יד מלא יו&quot;ד, וכן כתב ר' מאיר במגלותיו.&gt; בכתיב חסר הכריעו דותן וברויאר (בשתי מהדורותיו האחרונות) ומג&quot;ה. לדיון רחב ראו מאמרו של אדם בן-נון, &quot;ארידי / ארדי&quot; (תשע&quot;ד), וכמו כן את {{מ:קישור בהערה|1=https://maharitz.co.il/?CategoryID=276&amp;ArticleID=5922|2=התגובה המפורטת}} שנכתבה על מאמרו.{{ש}}ק-מ,ת451=אֲרִידַ֖י (כתיב מלא יו&quot;ד), כך שהם חולקים על כתי&quot;ב1 ואין הסכמה בין כתבי־היד התימנים; וכמו כן יש עוד תאג' של כתובים מאת בניה הסופר עצמו שבו הכתיב מלא (בניגוד לכתי&quot;ב1).{{ש}}הכתיב מלא יו&quot;ד בדפוסים, היידנהיים (ארידי מ&quot;י=מלא יו&quot;ד) ומהדורת קורן (כנראה בעקבות הדעה האחרונה בהערת מ&quot;ש), וכמו כן בסימנים ומכון ממרא.}}{{מ:הערה|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות|שם=בספרים אחרים א ר יד י וכך כתוב במגילות רבות}}{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{נוסח|{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא|2==מסורה (ובדפוסים וקורן){{ש}}ל,ק-מ,ב1=וַיְזָֽתָא (אין אות גדולה ואין אות קטנה)}}׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עֲ֠שֶׂ֠רֶת &lt;קטע התחלה=פסוק י אחרי צורת השיר/&gt;בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=פסוק י אחרי צורת השיר/&gt;&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בָּ֣א מִסְפַּ֧ר הַֽהֲרוּגִ֛ים בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֡ה הָרְגוּ֩ הַיְּהוּדִ֨ים וְאַבֵּ֜ד חֲמֵ֧שׁ מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וְאֵת֙ עֲשֶׂ֣רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֔ן בִּשְׁאָ֛ר מְדִינ֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ מֶ֣ה עָשׂ֑וּ וּמַה־שְּׁאֵֽלָתֵךְ֙ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֔ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֥ךְ ע֖וֹד וְתֵעָֽשׂ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִנָּתֵ֣ן גַּם־מָחָ֗ר לַיְּהוּדִים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשׁוּשָׁ֔ן לַעֲשׂ֖וֹת כְּדָ֣ת הַיּ֑וֹם וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן יִתְל֥וּ עַל־הָעֵֽץ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהֵֽעָשׂ֣וֹת כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּֽקָּהֲל֞וּ {{כו&quot;ק|היהודיים|הַיְּהוּדִ֣ים}} אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן גַּ֠ם בְּי֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וַיַּֽהַרְג֣וּ בְשׁוּשָׁ֔ן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וּשְׁאָ֣ר הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר֩ בִּמְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ נִקְהֲל֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} וְעָמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁ֗ם וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם {{נוסח|וְהָרוֹג֙|2==ק-מ,ב1 ומסורות טברניות ומ&quot;ש (כתיב מלא וי&quot;ו), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ברויאר הביא עוד כת&quot;י [ש2] שתומך בכתיב המלא והטיל ספק בנכונותו של מסורת-ל.{{ש}}ל,מסורת-ל?=וְהָרֹג֙ (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים אָ֑לֶף וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָֽׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בְּיוֹם־{{נוסח|שְׁלוֹשָׁ֥ה|2==ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל ובמ&quot;ג דפוס ונציה{{ש}}ל!=שְׁלֹשָׁ֥ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וְנ֗וֹחַ בְּאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{כו&quot;ק|והיהודיים|וְהַיְּהוּדִ֣ים}} אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן נִקְהֲלוּ֙ {{נוסח|בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה|2==ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל{{ש}}ל!=בִּשְׁלֹשָׁ֤ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וּבְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ וְנ֗וֹחַ בַּחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים {{כו&quot;ק|הפרוזים|הַפְּרָזִ֗ים}} הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב {{נוסח|וּמִשְׁלֹ֥חַ|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית{{ש}}ל!=וּמִשְׁל֥וֹחַ (כתיב מלא וי&quot;ו) וכך מקובל במגילות האשכנזיות הנפוצות.}} מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּכְתֹּ֣ב מׇרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכׇל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ {{נוסח|מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית{{ש}}ל!=מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה {{נוסח|וּמִשְׁלֹ֤חַ|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברניות{{ש}}ל!=וּמִשְׁל֤וֹחַ (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת {{נוסח|לָֽאֶבְיֹנִֽים|2==א(ס),ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית ומ&quot;ש{{ש}}ל,ש1=לָֽאֶבְיוֹנִֽים (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}}׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מׇרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כׇּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם {{נוסח|וְהִפִּ֥ל|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברניות ובדפוסים{{ש}}ל!=וְהִפִּ֥יל (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם וּֽלְאַבְּדָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבְבֹאָהּ֮ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֒לֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־כֵּ֕ן עַל־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־רָא֣וּ עַל־כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;קִיְּמ֣וּ {{כו&quot;ק|וקבל|וְקִבְּל֣וּ}} הַיְּהוּדִים֩{{מ:פסק}}עֲלֵיהֶ֨ם{{מ:פסק}}וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כׇּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵ֠לֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכׇל־דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא־יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{נוסח|וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב|2=תי&quot;ו ראשונה גדולה ע&quot;פ המסורה במ&quot;ג דפוס ונציה ומ&quot;ש (ובדפוסים וקורן){{ש}}ל=וַ֠תִּכְתֹּב (אין אות גדולה){{ש}}ע&quot;פ ל-גדולות דווקא התי&quot;ו השנייה גדולה, וברשימה בכתי&quot;ל בראש דברי הימים התיבה אינה מופיעה כלל.}} אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמׇרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כׇּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת {{נוסח|הַפֻּרִ֛ים|2==ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית ומ&quot;ג דפוס ונציה{{ש}}ל!,ש1=הַפּוּרִ֛ים (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֶל־שֶׁ֨בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מַלְכ֖וּת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{נוסח|לְקַיֵּ֡ם|2==ל{{ש}}במגילות האשכנזיות הנפוצות מקובל ע&quot;פ קסת הסופר לכתוב &quot;לְקַיֵּ֡ים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד.}} {{נוסח|אֶת־יְמֵי֩|2==ל ובדפוסים{{ש}}הקלדה=אֵת־יְמֵי֩ (בצירה!) בעקבות BHS.}} הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מׇרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל־נַפְשָׁ֖ם וְעַל־זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י {{נוסח|הַצּוֹמ֖וֹת|2==ש1,ק-מ,ב1 ומ&quot;ש ומסורה (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}ל=הַצֹּמ֖וֹת (כתיב חסר וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְזַעֲקָתָֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{#קטע:עשרת בני המן/צורות נוספות|עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת אסתר בסיס}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:אסתר ט]]</text>
      <sha1>ivyzhwfo4uideqqhqpiz8d5a39u5xph</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008247</id>
      <parentid>3008240</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:20:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <origin>3008247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26503" sha1="gvxzz21f1ni998wao6ds7999wmjugaf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|אסתר|ט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
==הפרק עם צורת השיר==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|א}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|א}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ה}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ה}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק ו לפני צורת השיר}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}{{#קטע:עשרת בני המן/צורת השיר|צורת-השיר}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק י אחרי צורת השיר}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|טו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טו}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|טז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יח}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יח}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יט}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יט}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|כ}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כ}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כה}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כה}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כו}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כח}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כח}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|כט}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כט}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ל}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ל}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|לא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|לב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|א}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ה}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק ו לפני צורת השיר}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}{{#בלי קטע:עשרת בני המן/צורת השיר|סימן}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק י אחרי צורת השיר}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טו}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יח}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יט}}{{סס}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כ}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כה}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כו}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כח}}{{סס}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כט}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ל}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשׂ֑וֹת בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נִקְהֲל֨וּ הַיְּהוּדִ֜ים בְּעָרֵיהֶ֗ם בְּכׇל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ {{נוסח|אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ|2==ש1,ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ (חטף קמץ באות אל&quot;ף?), וכך בהקלדה; אך נקודת הקמץ בצבע אחר וייתכן שמדובר בכתם.{{ש}}הערת דותן}} לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בִּמְבַקְשֵׁ֖י רָֽעָתָ֑ם וְאִישׁ֙ לֹא־עָמַ֣ד {{נוסח|לִפְנֵיהֶ֔ם|2==א(ס),ל,ש1,ק-מ ומסורות-א,ל ומ&quot;ש (אות למ&quot;ד בהתחלה).{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה={{מודגש|בִּ}}פְנֵיהֶ֔ם (אות בי&quot;ת במקום למ&quot;ד בהתחלה); וראו עוד בהערת הנוסח על אסתר ח,יא.}}{{מ:הערה|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם|שם=במגילות אשכנז ב פ נ יה ם}} כִּֽי־נָפַ֥ל פַּחְדָּ֖ם עַל־כׇּל־הָעַמִּֽים׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְכׇל־שָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים וְהַפַּח֗וֹת וְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ מְנַשְּׂאִ֖ים אֶת־הַיְּהוּדִ֑ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־מׇרְדֳּכַ֖י עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{נוסח|כִּֽי־גָד֤וֹל|2==ל{{ש}}הקלדה=כִּֽי־גָ֤דוֹל (טעם המהפך בגימ&quot;ל!) בעקבות קריאה מפוקפקת של BHS.}} מׇרְדֳּכַי֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְשׇׁמְע֖וֹ הוֹלֵ֣ךְ בְּכׇל־הַמְּדִינ֑וֹת כִּֽי־הָאִ֥ישׁ מׇרְדֳּכַ֖י הוֹלֵ֥ךְ וְגָדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיַּכּ֤וּ הַיְּהוּדִים֙ בְּכׇל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם מַכַּת־חֶ֥רֶב וְהֶ֖רֶג וְאַבְדָ֑ן וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְשֹׂנְאֵיהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק ו לפני צורת השיר/&gt;וּבְשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֗ה הָרְג֤וּ הַיְּהוּדִים֙ וְאַבֵּ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת&lt;קטע סוף=פסוק ו לפני צורת השיר/&gt; אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}{{נוסח|פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א|2==מ&quot;ש באות תי&quot;ו קטנה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ק-מ,ב1=פַּרְשַׁנְדָּ֛תָא באות תי&quot;ו רגילה}}{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}דַּֽלְפ֖וֹן{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אַסְפָּֽתָא׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}פּוֹרָ֛תָא{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲדַלְיָ֖א{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲרִידָֽתָא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְאֵ֤ת{{מ:פסק}}{{נוסח|פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙|2==מ&quot;ש באות שי&quot;ן קטנה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ק-מ,ב1=פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙ באות שי&quot;ן רגילה}}{{מ:ששש}}וְאֵ֣ת{{מ:פסק}}אֲרִיסַ֔י{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{נוסח|אֲרִדַ֖י|2==ל,ק13[לאחר תיקון ונמסר עליו &lt;ל' וחס'&gt;],פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-55,ב1 ובמ&quot;ק דפוס ונציה &lt;ל' וחס'&gt; ובמ&quot;ג דפוס ונציה (בפנים). כך שכתבי־היד הטברנים והערות המסורה תומכים באופן חד צדדי בכתיב החסר.{{ש}}כתבי־יד ספרדים: כמו כן הכתיב חסר יו&quot;ד בכמעט כל כתבי־היד הספרדים המדויקים: טולדו [לאחר תיקון], כתר דמשק [לאחר תיקון], הברפורד [נמסר עליו ל' וחס'], פרמה2668 [לאחר תיקון], ש2 [לאחר תיקון], קטלוניה, וליסבון [לאחר תיקון ונמסר עליו &lt;ל' וחס'&gt;]. רק בתנ&quot;ך קניקוט 1 הכתיב מלא.{{ש}}מכיון שהערות המסורה תומכות באופן חד-צדדי בכתיב החסר, נראה שהיה צריך לכתוב את התיבה חסרה אפילו בלי תמיכתם של כתבי־היד הנוספים. וראו בדברי המ&quot;ש המחזקים את המסירה הזו: &lt;אם מילת &quot;ארידי&quot; מלא יו&quot;ד או חסר? במקרא גדולה חסר יו&quot;ד ונמסר עליו: &quot;לית וחסר&quot;. וכן נכתב ונמסר במקרא כתב־יד. ואולם בספרים אחרים ישנים מהדפוס וכתבי־יד מלא יו&quot;ד, וכן כתב ר' מאיר במגלותיו.&gt; בכתיב החסר הכריעו דותן וברויאר (בשתי מהדורותיו האחרונות) ומג&quot;ה. לדיון רחב ראו מאמרו של אדם בן-נון, &quot;ארידי / ארדי&quot; (תשע&quot;ד), וכמו כן את {{מ:קישור בהערה|1=https://maharitz.co.il/?CategoryID=276&amp;ArticleID=5922|2=התגובה המפורטת}} שנכתבה על מאמרו.{{ש}}כתבי־יד תימנים: כאמור לעיל, בכתי&quot;ב1 כתוב &quot;אֲרִדַ֖י&quot; בכתיב חסר. אמנם ק-מ,ת451=אֲרִידַ֖י (כתיב מלא יו&quot;ד), כך שהם חולקים על כתי&quot;ב1 ואין הסכמה בין כתבי־היד התימנים; וכמו כן יש עוד תאג' של כתובים מאת בניה הסופר עצמו שבו הכתיב מלא (בניגוד לכתי&quot;ב1).{{ש}}הכתיב מלא יו&quot;ד בדפוסים, היידנהיים (ארידי מ&quot;י=מלא יו&quot;ד) ומהדורת קורן (כנראה בעקבות הדעה האחרונה בהערת מ&quot;ש), וכמו כן בסימנים ומכון ממרא.}}{{מ:הערה|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות|שם=בספרים אחרים א ר יד י וכך כתוב במגילות רבות}}{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{נוסח|{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא|2==מסורה (ובדפוסים וקורן){{ש}}ל,ק-מ,ב1=וַיְזָֽתָא (אין אות גדולה ואין אות קטנה)}}׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עֲ֠שֶׂ֠רֶת &lt;קטע התחלה=פסוק י אחרי צורת השיר/&gt;בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=פסוק י אחרי צורת השיר/&gt;&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בָּ֣א מִסְפַּ֧ר הַֽהֲרוּגִ֛ים בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֡ה הָרְגוּ֩ הַיְּהוּדִ֨ים וְאַבֵּ֜ד חֲמֵ֧שׁ מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וְאֵת֙ עֲשֶׂ֣רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֔ן בִּשְׁאָ֛ר מְדִינ֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ מֶ֣ה עָשׂ֑וּ וּמַה־שְּׁאֵֽלָתֵךְ֙ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֔ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֥ךְ ע֖וֹד וְתֵעָֽשׂ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִנָּתֵ֣ן גַּם־מָחָ֗ר לַיְּהוּדִים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשׁוּשָׁ֔ן לַעֲשׂ֖וֹת כְּדָ֣ת הַיּ֑וֹם וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן יִתְל֥וּ עַל־הָעֵֽץ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהֵֽעָשׂ֣וֹת כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּֽקָּהֲל֞וּ {{כו&quot;ק|היהודיים|הַיְּהוּדִ֣ים}} אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן גַּ֠ם בְּי֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וַיַּֽהַרְג֣וּ בְשׁוּשָׁ֔ן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וּשְׁאָ֣ר הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר֩ בִּמְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ נִקְהֲל֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} וְעָמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁ֗ם וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם {{נוסח|וְהָרוֹג֙|2==ק-מ,ב1 ומסורות טברניות ומ&quot;ש (כתיב מלא וי&quot;ו), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ברויאר הביא עוד כת&quot;י [ש2] שתומך בכתיב המלא והטיל ספק בנכונותו של מסורת-ל.{{ש}}ל,מסורת-ל?=וְהָרֹג֙ (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים אָ֑לֶף וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָֽׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בְּיוֹם־{{נוסח|שְׁלוֹשָׁ֥ה|2==ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל ובמ&quot;ג דפוס ונציה{{ש}}ל!=שְׁלֹשָׁ֥ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וְנ֗וֹחַ בְּאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{כו&quot;ק|והיהודיים|וְהַיְּהוּדִ֣ים}} אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן נִקְהֲלוּ֙ {{נוסח|בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה|2==ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל{{ש}}ל!=בִּשְׁלֹשָׁ֤ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וּבְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ וְנ֗וֹחַ בַּחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים {{כו&quot;ק|הפרוזים|הַפְּרָזִ֗ים}} הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב {{נוסח|וּמִשְׁלֹ֥חַ|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית{{ש}}ל!=וּמִשְׁל֥וֹחַ (כתיב מלא וי&quot;ו) וכך מקובל במגילות האשכנזיות הנפוצות.}} מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּכְתֹּ֣ב מׇרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכׇל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ {{נוסח|מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית{{ש}}ל!=מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה {{נוסח|וּמִשְׁלֹ֤חַ|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברניות{{ש}}ל!=וּמִשְׁל֤וֹחַ (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת {{נוסח|לָֽאֶבְיֹנִֽים|2==א(ס),ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית ומ&quot;ש{{ש}}ל,ש1=לָֽאֶבְיוֹנִֽים (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}}׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מׇרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כׇּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם {{נוסח|וְהִפִּ֥ל|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברניות ובדפוסים{{ש}}ל!=וְהִפִּ֥יל (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם וּֽלְאַבְּדָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבְבֹאָהּ֮ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֒לֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־כֵּ֕ן עַל־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־רָא֣וּ עַל־כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;קִיְּמ֣וּ {{כו&quot;ק|וקבל|וְקִבְּל֣וּ}} הַיְּהוּדִים֩{{מ:פסק}}עֲלֵיהֶ֨ם{{מ:פסק}}וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כׇּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵ֠לֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכׇל־דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא־יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{נוסח|וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב|2=תי&quot;ו ראשונה גדולה ע&quot;פ המסורה במ&quot;ג דפוס ונציה ומ&quot;ש (ובדפוסים וקורן){{ש}}ל=וַ֠תִּכְתֹּב (אין אות גדולה){{ש}}ע&quot;פ ל-גדולות דווקא התי&quot;ו השנייה גדולה, וברשימה בכתי&quot;ל בראש דברי הימים התיבה אינה מופיעה כלל.}} אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמׇרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כׇּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת {{נוסח|הַפֻּרִ֛ים|2==ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית ומ&quot;ג דפוס ונציה{{ש}}ל!,ש1=הַפּוּרִ֛ים (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֶל־שֶׁ֨בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מַלְכ֖וּת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{נוסח|לְקַיֵּ֡ם|2==ל{{ש}}במגילות האשכנזיות הנפוצות מקובל ע&quot;פ קסת הסופר לכתוב &quot;לְקַיֵּ֡ים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד.}} {{נוסח|אֶת־יְמֵי֩|2==ל ובדפוסים{{ש}}הקלדה=אֵת־יְמֵי֩ (בצירה!) בעקבות BHS.}} הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מׇרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל־נַפְשָׁ֖ם וְעַל־זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י {{נוסח|הַצּוֹמ֖וֹת|2==ש1,ק-מ,ב1 ומ&quot;ש ומסורה (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}ל=הַצֹּמ֖וֹת (כתיב חסר וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְזַעֲקָתָֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{#קטע:עשרת בני המן/צורות נוספות|עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת אסתר בסיס}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:אסתר ט]]</text>
      <sha1>gvxzz21f1ni998wao6ds7999wmjugaf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008248</id>
      <parentid>3008247</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:26:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26581" sha1="2xlci4r08lwjt8231dfhisrelvbb68y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|אסתר|ט}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
==הפרק עם צורת השיר==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|א}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|א}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ה}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ה}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק ו לפני צורת השיר}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}{{#קטע:עשרת בני המן/צורת השיר|צורת-השיר}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק י אחרי צורת השיר}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|טו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טו}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|טז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יח}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יח}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|יט}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יט}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|כ}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כ}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כב}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כג}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כג}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כד}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כד}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כה}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כה}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כו}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כז}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כז}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|כח}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כח}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ט|כט}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כט}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|ל}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ל}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|לא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לא}}
{{מ:פסוק|אסתר|ט|לב}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|א}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ה}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק ו לפני צורת השיר}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}{{#בלי קטע:עשרת בני המן/צורת השיר|סימן}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק י אחרי צורת השיר}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טו}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|טז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יח}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יט}}{{סס}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כ}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כב}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כג}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כד}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כה}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כו}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כז}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כח}}{{סס}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כט}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|ל}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לא}}
{{#קטע:אסתר ט/טעמים|לב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)==
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשׂ֑וֹת בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;נִקְהֲל֨וּ הַיְּהוּדִ֜ים בְּעָרֵיהֶ֗ם בְּכׇל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ {{נוסח|אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ|2==ש1,ק-מ ובדפוסים{{ש}}ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ (חטף קמץ באות אל&quot;ף?), וכך בהקלדה; אך נקודת הקמץ בצבע אחר וייתכן שמדובר בכתם.{{ש}}הערת דותן}} לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בִּמְבַקְשֵׁ֖י רָֽעָתָ֑ם וְאִישׁ֙ לֹא־עָמַ֣ד {{נוסח|לִפְנֵיהֶ֔ם|2==א(ס),ל,ש1,ק-מ ומסורות-א,ל ומ&quot;ש (אות למ&quot;ד בהתחלה).{{ש}}מ&quot;ג דפוס ונציה={{מודגש|בִּ}}פְנֵיהֶ֔ם (אות בי&quot;ת במקום למ&quot;ד בהתחלה); וראו עוד בהערת הנוסח על אסתר ח,יא.}}{{מ:הערה|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם|שם=במגילות אשכנז ב פ נ יה ם}} כִּֽי־נָפַ֥ל פַּחְדָּ֖ם עַל־כׇּל־הָעַמִּֽים׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְכׇל־שָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים וְהַפַּח֗וֹת וְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ מְנַשְּׂאִ֖ים אֶת־הַיְּהוּדִ֑ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־מׇרְדֳּכַ֖י עֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{נוסח|כִּֽי־גָד֤וֹל|2==ל{{ש}}הקלדה=כִּֽי־גָ֤דוֹל (טעם המהפך בגימ&quot;ל!) בעקבות קריאה מפוקפקת של BHS.}} מׇרְדֳּכַי֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְשׇׁמְע֖וֹ הוֹלֵ֣ךְ בְּכׇל־הַמְּדִינ֑וֹת כִּֽי־הָאִ֥ישׁ מׇרְדֳּכַ֖י הוֹלֵ֥ךְ וְגָדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיַּכּ֤וּ הַיְּהוּדִים֙ בְּכׇל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם מַכַּת־חֶ֥רֶב וְהֶ֖רֶג וְאַבְדָ֑ן וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְשֹׂנְאֵיהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;&lt;קטע התחלה=פסוק ו לפני צורת השיר/&gt;וּבְשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֗ה הָרְג֤וּ הַיְּהוּדִים֙ וְאַבֵּ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת&lt;קטע סוף=פסוק ו לפני צורת השיר/&gt; אִֽישׁ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}{{נוסח|פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א|2==מ&quot;ש באות תי&quot;ו קטנה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ק-מ,ב1=פַּרְשַׁנְדָּ֛תָא באות תי&quot;ו רגילה}}{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}דַּֽלְפ֖וֹן{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אַסְפָּֽתָא׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}פּוֹרָ֛תָא{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲדַלְיָ֖א{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲרִידָֽתָא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְאֵ֤ת{{מ:פסק}}{{נוסח|פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙|2==מ&quot;ש באות שי&quot;ן קטנה, וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ק-מ,ב1=פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙ באות שי&quot;ן רגילה}}{{מ:ששש}}וְאֵ֣ת{{מ:פסק}}אֲרִיסַ֔י{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{נוסח|אֲרִדַ֖י|2==ל,ק13[לאחר תיקון ונמסר עליו &lt;ל' וחס'&gt;],פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-55,ב1 ובמ&quot;ק דפוס ונציה &lt;ל' וחס'&gt; ובמ&quot;ג דפוס ונציה (בפנים). כך שכתבי־היד הטברנים והערות המסורה תומכים באופן חד צדדי בכתיב החסר.{{ש}}כתבי־יד ספרדים: כמו כן הכתיב חסר יו&quot;ד בכמעט כל כתבי־היד הספרדים המדויקים: טולדו [לאחר תיקון], כתר דמשק [לאחר תיקון], הברפורד [נמסר עליו ל' וחס'], פרמה2668 [לאחר תיקון], ש2 [לאחר תיקון], קטלוניה, וליסבון [לאחר תיקון ונמסר עליו &lt;ל' וחס'&gt;]. רק בתנ&quot;ך קניקוט 1 הכתיב מלא.{{ש}}מכיון שהערות המסורה תומכות באופן חד-צדדי בכתיב החסר, נראה שהיה צריך לכתוב את התיבה חסרה אפילו בלי תמיכתם של כתבי־היד הנוספים. וראו בדברי המ&quot;ש המחזקים את המסירה הזו: &lt;אם מילת &quot;ארידי&quot; מלא יו&quot;ד או חסר? במקרא גדולה חסר יו&quot;ד ונמסר עליו: &quot;לית וחסר&quot;. וכן נכתב ונמסר במקרא כתב־יד. ואולם בספרים אחרים ישנים מהדפוס וכתבי־יד מלא יו&quot;ד, וכן כתב ר' מאיר במגלותיו.&gt; בכתיב החסר הכריעו דותן וברויאר (בשתי מהדורותיו האחרונות) ומג&quot;ה.{{ש}}כתבי־יד תימנים: כאמור לעיל, בכתי&quot;ב1 כתוב &quot;אֲרִדַ֖י&quot; בכתיב חסר. אמנם ק-מ,ת451=אֲרִידַ֖י (כתיב מלא יו&quot;ד), כך שהם חולקים על כתי&quot;ב1 ואין הסכמה בין כתבי־היד התימנים; וכמו כן יש עוד תאג' של כתובים מאת בניה הסופר עצמו שבו הכתיב מלא (בניגוד לכתי&quot;ב1). לדיון רחב ראו מאמרו של אדם בן-נון, &quot;ארידי / ארדי&quot; (תשע&quot;ד), וכמו כן את {{מ:קישור בהערה|1=https://maharitz.co.il/?CategoryID=276&amp;ArticleID=5922|2=התגובה המפורטת}} שנכתבה על מאמרו.{{ש}}דפוסים: הכתיב מלא יו&quot;ד בדפוסים, כולל היידנהיים (&lt;ארידי מ&quot;י&gt;=מלא יו&quot;ד) ומהדורת קורן (בעקבות הדעה האחרונה בהערת מ&quot;ש או בעקבות היידנהיים או שאר הדפוסים), וכמו כן בסימנים ומכון ממרא.}}{{מ:הערה|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות|שם=בספרים אחרים א ר יד י וכך כתוב במגילות רבות}}{{מ:ששש}}וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{נוסח|{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא|2==מסורה (ובדפוסים וקורן){{ש}}ל,ק-מ,ב1=וַיְזָֽתָא (אין אות גדולה ואין אות קטנה)}}׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;{{מ:ששש}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;עֲ֠שֶׂ֠רֶת &lt;קטע התחלה=פסוק י אחרי צורת השיר/&gt;בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=פסוק י אחרי צורת השיר/&gt;&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בָּ֣א מִסְפַּ֧ר הַֽהֲרוּגִ֛ים בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֡ה הָרְגוּ֩ הַיְּהוּדִ֨ים וְאַבֵּ֜ד חֲמֵ֧שׁ מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וְאֵת֙ עֲשֶׂ֣רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֔ן בִּשְׁאָ֛ר מְדִינ֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ מֶ֣ה עָשׂ֑וּ וּמַה־שְּׁאֵֽלָתֵךְ֙ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֔ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֥ךְ ע֖וֹד וְתֵעָֽשׂ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִנָּתֵ֣ן גַּם־מָחָ֗ר לַיְּהוּדִים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשׁוּשָׁ֔ן לַעֲשׂ֖וֹת כְּדָ֣ת הַיּ֑וֹם וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן יִתְל֥וּ עַל־הָעֵֽץ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהֵֽעָשׂ֣וֹת כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיִּֽקָּהֲל֞וּ {{כו&quot;ק|היהודיים|הַיְּהוּדִ֣ים}} אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן גַּ֠ם בְּי֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וַיַּֽהַרְג֣וּ בְשׁוּשָׁ֔ן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וּשְׁאָ֣ר הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר֩ בִּמְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ נִקְהֲל֣וּ{{מ:לגרמיה-2}} וְעָמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁ֗ם וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם {{נוסח|וְהָרוֹג֙|2==ק-מ,ב1 ומסורות טברניות ומ&quot;ש (כתיב מלא וי&quot;ו), וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה.{{ש}}ברויאר הביא עוד כת&quot;י [ש2] שתומך בכתיב המלא והטיל ספק בנכונותו של מסורת-ל.{{ש}}ל,מסורת-ל?=וְהָרֹג֙ (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים אָ֑לֶף וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָֽׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;בְּיוֹם־{{נוסח|שְׁלוֹשָׁ֥ה|2==ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל ובמ&quot;ג דפוס ונציה{{ש}}ל!=שְׁלֹשָׁ֥ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וְנ֗וֹחַ בְּאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{כו&quot;ק|והיהודיים|וְהַיְּהוּדִ֣ים}} אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן נִקְהֲלוּ֙ {{נוסח|בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה|2==ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל{{ש}}ל!=בִּשְׁלֹשָׁ֤ה (כתיב חסר וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וּבְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ וְנ֗וֹחַ בַּחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים {{כו&quot;ק|הפרוזים|הַפְּרָזִ֗ים}} הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב {{נוסח|וּמִשְׁלֹ֥חַ|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית{{ש}}ל!=וּמִשְׁל֥וֹחַ (כתיב מלא וי&quot;ו) וכך מקובל במגילות האשכנזיות הנפוצות.}} מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיִּכְתֹּ֣ב מׇרְדֳּכַ֔י אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּכׇל־מְדִינוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ הַקְּרוֹבִ֖ים וְהָרְחוֹקִֽים׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ {{נוסח|מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית{{ש}}ל!=מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה {{נוסח|וּמִשְׁלֹ֤חַ|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברניות{{ש}}ל!=וּמִשְׁל֤וֹחַ (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת {{נוסח|לָֽאֶבְיֹנִֽים|2==א(ס),ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברנית ומ&quot;ש{{ש}}ל,ש1=לָֽאֶבְיוֹנִֽים (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}}׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מׇרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;כִּי֩ הָמָ֨ן בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא הָֽאֲגָגִ֗י צֹרֵר֙ כׇּל־הַיְּהוּדִ֔ים חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָ֑ם {{נוסח|וְהִפִּ֥ל|2==א(ס),ש1,ק-מ,ב1 ומסורות-א,ל וטברניות ובדפוסים{{ש}}ל!=וְהִפִּ֥יל (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} פּוּר֙ ה֣וּא הַגּוֹרָ֔ל לְהֻמָּ֖ם וּֽלְאַבְּדָֽם׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וּבְבֹאָהּ֮ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֒לֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־כֵּ֕ן עַל־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־רָא֣וּ עַל־כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;קִיְּמ֣וּ {{כו&quot;ק|וקבל|וְקִבְּל֣וּ}} הַיְּהוּדִים֩{{מ:פסק}}עֲלֵיהֶ֨ם{{מ:פסק}}וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כׇּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵ֠לֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכׇל־דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא־יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{נוסח|וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב|2=תי&quot;ו ראשונה גדולה ע&quot;פ המסורה במ&quot;ג דפוס ונציה ומ&quot;ש (ובדפוסים וקורן){{ש}}ל=וַ֠תִּכְתֹּב (אין אות גדולה){{ש}}ע&quot;פ ל-גדולות דווקא התי&quot;ו השנייה גדולה, וברשימה בכתי&quot;ל בראש דברי הימים התיבה אינה מופיעה כלל.}} אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמׇרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כׇּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת {{נוסח|הַפֻּרִ֛ים|2==ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית ומ&quot;ג דפוס ונציה{{ש}}ל!,ש1=הַפּוּרִ֛ים (כתיב מלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֶל־שֶׁ֨בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מַלְכ֖וּת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{נוסח|לְקַיֵּ֡ם|2==ל{{ש}}במגילות האשכנזיות הנפוצות מקובל ע&quot;פ קסת הסופר לכתוב &quot;לְקַיֵּ֡ים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד.}} {{נוסח|אֶת־יְמֵי֩|2==ל ובדפוסים{{ש}}הקלדה=אֵת־יְמֵי֩ (בצירה!) בעקבות BHS.}} הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מׇרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל־נַפְשָׁ֖ם וְעַל־זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י {{נוסח|הַצּוֹמ֖וֹת|2==ש1,ק-מ,ב1 ומ&quot;ש ומסורה (כתיב מלא וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}ל=הַצֹּמ֖וֹת (כתיב חסר וי&quot;ו ומלא וי&quot;ו){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְזַעֲקָתָֽם׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|אסתר|ט|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{#קטע:עשרת בני המן/צורות נוספות|עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות}}
{{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מגילת אסתר בסיס}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:אסתר ט]]</text>
      <sha1>2xlci4r08lwjt8231dfhisrelvbb68y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265101</id>
    <revision>
      <id>3008159</id>
      <parentid>2975409</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:25:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="313944" sha1="n2lojjli2tqsj1hjvi2jghns74bbtpl" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (4 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8{{הערה|המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) שמופיע בטבלה בכתום; ראו לקראת סוף הטבלה לגבי נוסח כתר אר&quot;ץ.}} מקומות בתורה)

יש 26 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 28 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר אר&quot;ץ&lt;br&gt;(ע&quot;פ עדויות)
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|דברים כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>n2lojjli2tqsj1hjvi2jghns74bbtpl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008161</id>
      <parentid>3008159</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:27:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="313942" sha1="q73ouo13zcc7i8t6nm7912u30uwmb3l" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8{{הערה|המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) שמופיע בטבלה בכתום; ראו לקראת סוף הטבלה לגבי נוסח כתר אר&quot;ץ.}} מקומות בתורה)

יש 26 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 28 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר אר&quot;ץ&lt;br&gt;(ע&quot;פ עדויות)
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>q73ouo13zcc7i8t6nm7912u30uwmb3l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008163</id>
      <parentid>3008161</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:29:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="313974" sha1="6cs5a2pw6g81c6zxfog2ig1xm1v1nn1" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8{{הערה|המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) שמופיע בטבלה בכתום; ראו לקראת סוף הטבלה לגבי נוסח כתר אר&quot;ץ.}} מקומות בתורה)

יש 26 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 28 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר אר&quot;ץ{{הערה|על פי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>6cs5a2pw6g81c6zxfog2ig1xm1v1nn1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008164</id>
      <parentid>3008163</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="313982" sha1="rawncia2ahpmplnnt2nut88whv5ry3h" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8{{הערה|המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) שמופיע בטבלה בכתום; ראו לקראת סוף הטבלה לגבי נוסח כתר אר&quot;ץ.}} מקומות בתורה)

יש 26 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 28 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|על פי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>rawncia2ahpmplnnt2nut88whv5ry3h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008166</id>
      <parentid>3008164</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:39:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="313982" sha1="9u4oeiczmnhrqxpc0tkblmgy4iz5m4s" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8{{הערה|המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) שמופיע בטבלה בכתום; ראו לקראת סוף הטבלה לגבי נוסח כתר אר&quot;ץ.}} מקומות בתורה)

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|על פי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>9u4oeiczmnhrqxpc0tkblmgy4iz5m4s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008167</id>
      <parentid>3008166</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:40:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="313979" sha1="mkj6ley6u6at34ty3bol9fcqeu2m5rd" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8{{הערה|המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) שמופיע בטבלה בכתום; ראו לקראת סוף הטבלה לגבי נוסח כתר אר&quot;ץ.}} מקומות בתורה)

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>mkj6ley6u6at34ty3bol9fcqeu2m5rd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008168</id>
      <parentid>3008167</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:42:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="313983" sha1="jqdti2londti01rljmlztc80cqjdca1" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8{{הערה|המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) שמופיע בטבלה בכתום; ראו לקראת סוף הטבלה לגבי נוסח כתר אר&quot;ץ.}} מקומות בתורה)

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>jqdti2londti01rljmlztc80cqjdca1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008178</id>
      <parentid>3008168</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:46:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314250" sha1="eogx0o3noj1wdyejtx5mxaoqpnp32t1" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה{{הערה|הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות לגבי האותיות המיוחדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות אין ביצוע כזה בכתר. לכן המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]), המופיע בטבלה בכתום ולא בצהוב.}})

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>eogx0o3noj1wdyejtx5mxaoqpnp32t1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008179</id>
      <parentid>3008178</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:48:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314265" sha1="r42wy7pl5vm4dy7d9brta31vk5gfjm7" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה{{הערה|הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות לגבי האותיות המיוחדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע כזה בכתר. לפיכך המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]), המופיע בטבלה בכתום ולא בצהוב.}})

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>r42wy7pl5vm4dy7d9brta31vk5gfjm7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008181</id>
      <parentid>3008179</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:49:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314265" sha1="adn3hsxv5i5zl8rpl3wsc0nlan8di5k" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות לגבי האותיות המיוחדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע כזה בכתר. לפיכך המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]), המופיע בטבלה בכתום ולא בצהוב.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|הַ לְיְהוָה֙ (?)
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>adn3hsxv5i5zl8rpl3wsc0nlan8di5k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008188</id>
      <parentid>3008181</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:19:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314275" sha1="oj6wvy4nakr26t6zlrsleax2aoa7f4z" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות)
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות לגבי האותיות המיוחדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע כזה בכתר. לפיכך המספר 8 אינו כולל את &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]), המופיע בטבלה בכתום ולא בצהוב.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>oj6wvy4nakr26t6zlrsleax2aoa7f4z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008189</id>
      <parentid>3008188</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:28:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314357" sha1="clj4k7z1mlfjygfs43n36f7wwwkh5o3" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות לגבי האותיות המיוחדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע כזה בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>clj4k7z1mlfjygfs43n36f7wwwkh5o3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008193</id>
      <parentid>3008189</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:46:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314351" sha1="e99pzfdhsmvjkuj7gjfiysofiimet6k" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שנקבע במשנה תורה (ראו יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון פנקובר, &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;, '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>e99pzfdhsmvjkuj7gjfiysofiimet6k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008280</id>
      <parentid>3008193</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:24:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח האותיות בתורה */</comment>
      <origin>3008280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314607" sha1="88yuqjrxgitgfn7e1ppulye1pkujw7m" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (120 מקומות; לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה).}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>88yuqjrxgitgfn7e1ppulye1pkujw7m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008281</id>
      <parentid>3008280</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:28:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח האותיות בתורה */</comment>
      <origin>3008281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314610" sha1="gqs5fswicxons0vs2qoa2wr85j6kkhe" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד מהדורת מקרא על כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), [http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_4445 כתי&quot;ב (Or. 4445  במוזיאון הבריטי]; 65 מקומות), וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>gqs5fswicxons0vs2qoa2wr85j6kkhe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008282</id>
      <parentid>3008281</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:31:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח האותיות בתורה */</comment>
      <origin>3008282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314605" sha1="6rc8vw9bdlr9raql8xejvb33w54p27v" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, בתוספת [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>6rc8vw9bdlr9raql8xejvb33w54p27v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008283</id>
      <parentid>3008282</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:33:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח האותיות בתורה */</comment>
      <origin>3008283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="314605" sha1="n6b528llrwkznsdk2y6o4iuzcx7q5j1" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, לגבי פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים ([[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]]; [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]; ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם), וכן לגבי שני מקומות חריגים ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]) שבהם סוג הפרשה בכתר ארם צובה היה שונה מספרי התורה שלנו (או שקיים אפילו ספק בכך) תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>n6b528llrwkznsdk2y6o4iuzcx7q5j1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008284</id>
      <parentid>3008283</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:50:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות */</comment>
      <origin>3008284</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315235" sha1="9c7lqxgjbdh9od3jeo0a63jt65u54av" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות. ויש מקום חריג אחד שבו יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר היתה פרשה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל מקרה מהסוגים האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>9c7lqxgjbdh9od3jeo0a63jt65u54av</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008285</id>
      <parentid>3008284</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:53:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות */</comment>
      <origin>3008285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315247" sha1="1yon9zeaxv56zrz71zykdoe13ow26in" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה על פי הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>1yon9zeaxv56zrz71zykdoe13ow26in</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008286</id>
      <parentid>3008285</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:55:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות */</comment>
      <origin>3008286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315255" sha1="49m7157918ytybpxp1xicud1syfx3un" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה אין פרשה על פי הרמב&quot;ם).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>49m7157918ytybpxp1xicud1syfx3un</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008287</id>
      <parentid>3008286</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:56:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות */</comment>
      <origin>3008287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315284" sha1="gmgjx01gpi0k3hbxj68ypy9io21anhn" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק (&quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>gmgjx01gpi0k3hbxj68ypy9io21anhn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008288</id>
      <parentid>3008287</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:57:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות */</comment>
      <origin>3008288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315283" sha1="0f661t4dvv6zfjwcsyx6vk9aommcvwh" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה [9 בין ספרי התורה ו-2 בכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות])
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>0f661t4dvv6zfjwcsyx6vk9aommcvwh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008289</id>
      <parentid>3008288</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T10:00:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315336" sha1="jypnwkiqlitn3j4va1z05naz96igluq" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה; 9 הבדלים בין ספרי התורה, ו-2 הבדלים בין ספרי התורה לכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות)
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה שראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>jypnwkiqlitn3j4va1z05naz96igluq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008290</id>
      <parentid>3008289</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T10:08:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נוסח הגעיות במהדורתנו */</comment>
      <origin>3008290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="315363" sha1="6vncqyfg9v2wtaux5sirw6jdphdg9oo" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה==

'''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].'''

'''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי&quot;ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.

==יסודות הנוסח==

'''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה &quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר.

'''כתי&quot;ל וקבוצת כתבי־היד:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו''';  למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''.

'''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' קבוצה זו של 7 כתבי־היד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה &quot;בָּמוֹתָ֖ם&quot; ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי&quot;ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערות מסורה התומכות באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע&quot;י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע&quot;פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה &quot;בׇּהְשַׁמָּהֿ֙&quot; מנוקדת בלי מפיק באות ה&quot;א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק (&quot;בָּהְּשַׁמָּה֙&quot;), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה &quot;אֲשֶׁר&quot; אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}}

'''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|נקודה בוי&quot;ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי&quot;ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית.

'''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה זו שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי&quot;ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי&quot;ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ&quot;ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9''').

==תיעוד הנוסח==

כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי&quot;ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''&quot;הצג הערות נוסח&quot;''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ &quot;מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח&quot;]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת.

כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית &quot;'''עריכה'''&quot;, שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות &quot;קריאה&quot; ו&quot;גרסאות קודמות&quot;). אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות &quot;נוסח&quot;. לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י&quot;ד]]''', אחרי לחיצה על &quot;עריכה&quot; רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך:

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ&quot;ם){{ש}}הערת המקליד}}&lt;/nowiki&gt;

&quot;נוסח&quot; הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידה של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי &quot;2==&quot; שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה (&quot;&lt;nowiki&gt;{{ש}}&lt;/nowiki&gt;&quot;), כדי לחלק את ההערה חלקים שונים, רואים שבכתי&quot;ל יש טעות מובהקת: התיבה &quot;וַיֹּֽאמְרוּ֙&quot; נכתבה שם בלי שתי נקודות של שווא מתחת לאות מ&quot;ם (&quot;וַיֹּֽאמרוּ֙&quot;)! בסוף כתוב &quot;הערת המקליד&quot;, כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי&quot;ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה.

לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י&quot;ג (&quot;תֹסִ֛פוּ&quot;):

:&lt;nowiki&gt;{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ&quot;ה (כתיב חסר יו&quot;ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו&quot;ד){{ש}}הערת ברויאר}}&lt;/nowiki&gt;

אחרי &quot;נוסח&quot; (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו&quot;ד (כלומר &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; ולא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot;). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצה חוץ מכתי&quot;ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי&quot;ל עצמו; וכך קבע הרמ&quot;ה להלכה (בעקבותיו כותבים &quot;תֹסִ֛פוּ&quot; חסר יו&quot;ד בספרי התורה של כל העדות).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים שהנוסח הכתוב בכתי&quot;ל הוא דווקא &quot;תֹסִ֛'''י'''פוּ&quot; (כתיב מלא יו&quot;ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף  התבנית כתוב &quot;הערת ברויאר&quot;, כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי&quot;ל במהדורות המקרא שלו.

שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן.

==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות==

===נוסח האותיות בתורה===

'''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לגמרי לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט בכל מקום. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז; עמ' 68-86.}}

'''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים &quot;מסורת סייג לתורה&quot; ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), &quot;אור תורה&quot; (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו&quot;מנחת שי&quot; (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ&quot;מדויק&quot; לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע&quot;י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז&quot;ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע&quot;א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש&quot;ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ&quot;ה ע&quot;ב]] לתוספות ד&quot;ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת (וכמעט זהה לנוסח תימן).

'''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו &quot;על תיקון הספר הידוע במצרים&quot;; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב&quot;ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ&quot;ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 &quot;מאורות נתן לר' יעקב ספיר&quot;], '''לשוננו''' ל&quot;ה, תשמ&quot;ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}}

אמנם יש גם עדויות שב-2 או 3 מקומות, חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]] &quot;אֲלֵ(י)הֶ֛ן&quot;;{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע&quot;פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט,טז]] &quot;רֵעֶ֑(י)ךָ&quot;; ואולי גם [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]] &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙&quot; במקום &quot;יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙&quot;.{{הערה|בעדות המפורטת ביותר נמסר שהיה תיקון בכתר במקום הזה; ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים האלה נראה שהכתיב בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן עוד יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם &quot;ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים.&quot; ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf &quot;כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק &quot;אחד מהמקורות&quot; אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: &quot;לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר.&quot; והוסיף בהערה: &quot;אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב&quot;ם שהועתק מן הכתר ותיקנו.&quot; ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ&quot;ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}}

'''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי&quot;ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח&quot;כ כתי&quot;ש (25 מקומות), ואח&quot;כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב] (65 מקומות) וכתי&quot;ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי&quot;ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס עם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע&quot;פ עדויות.

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בתורה (רשימה מלאה)===

'''רמת הדיוק בכתי&quot;ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי&quot;ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: &quot;נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים.&quot;{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה &quot;בקרוב ל-120 מקומות בתורה&quot;.{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי&quot;ל (שהוא הבסיס להקלדה).

'''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי&quot;ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי&quot;ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי&quot;ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}}

'''ספר בראשית''' (סה&quot;כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק):
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]!
#נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]!
#לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ]
#לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי]
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]!
#וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]!
#חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים]
#תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]!
#וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]!
#וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]!
#מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]!
#ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]!
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן]
#ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]!
#ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?!
#ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]!

'''ספר שמות''' (סה&quot;כ 25 תיבות בכתיב חריג):
#שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]!
#שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ&quot;ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד)
#וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן]
#וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]!
#בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]!
#בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]!
#בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]!
#יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]!
#משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד)
#תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]!
#תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮]
#תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]!
#תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]!
#תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית]
#כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]!
#כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]!
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת]
#ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]!
#ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת]
#ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]!
#פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]!

'''ספר ויקרא''' (סה&quot;כ 14 תיבות בכתיב חריג):
#ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]!
#שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]!
#שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י]
#תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]!
#מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים]
#אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]!
#אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]!
#קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]!
#אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]!
#בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]!

'''ספר במדבר''' (סה&quot;כ 30 תיבות בכתיב חריג):
#במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]!
#במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]!
#נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]!
#בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]!
#בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן]
#בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]!
#שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ]
#חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ&quot;ק-ל [!] מול מ&quot;ג-ל ורוב כתבי־היד)
#חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]!
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל]
#חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]!
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]*  (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]!
#בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]!
#פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]!
#מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]!
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן]
#מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* / ל=[בָּמֹתָ֖ם] - כתבי־היד חלוקים ואין מסורה
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל]
#מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]!

'''ספר דברים''' (סה&quot;כ 38 תיבות בכתיב חריג):
#דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]!
#דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר]
#דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]!
#ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת]
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]!
#ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]!
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת]
#ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]!
#עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]!
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗]
#עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]!
#עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת]
#עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]!
#ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]!
#שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]!
#שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]!
#כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]!
#כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]!
#כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]!
#כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת]
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]!
#כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]!
#נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙]
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]!
#האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]!
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י]
#וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ]
#וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]!

===סיכום התוצאות===

'''נוסח הפנים בכתי&quot;ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-127 מקומות בתורה (אחד מהם ספק) שבהם הכתיב בכתי&quot;ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי&quot;ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי&quot;ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי&quot;ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי&quot;ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי&quot;ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד.

'''כתי&quot;ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' ב-2 מקומות (במדבר א,יז; כב,ה) מתוך 9 מסכים נוסח הפנים של כתי&quot;ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן. בשאר 7 המקומות שבהם יש שינויי כתיב בספרי התורה בין נוסח ספרד ואשכנז לבין נוסח תימן (לפירוט מלא ראו להלן [[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ברשימת ההערות המיוחדות]] בצבע אדום), מסכים כתי&quot;ל עם נוסח תימן.

'''כתי&quot;ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}}
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן]
#שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]!
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז)
#במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (=רוב כתבי־היד ואין מסורה!)

לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה, הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו ([[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א,יז]]; [[במדבר כב/טעמים#כב ה|כב,ה]]) מביא כתי&quot;ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד ([[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י,י]]) נתמך הנוסח בכתי&quot;ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}}

===תיבות מחוברות בתורה===

'''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה&quot;כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי&quot;ל.'''
#בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר]
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]?
#במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי]
#במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]?
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר]
#דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[הַ לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]])

משתי התיבות &quot;כס[ ]יה&quot; ו&quot;ה[ ]ליהוה&quot; מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת &quot;פוטי[ ]פרע&quot; (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן (&quot;פוטיפרע&quot; ו&quot;{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה&quot;), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות (&quot;כסיה&quot;), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].

בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי&quot;ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה.

==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות==

הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי&quot;ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|הקריאה בתנ&quot;ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: &quot;‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט&quot; (‬מתוך הפתיחה ל&quot;תורת כהנים&quot; ב&quot;דבורא דנדבה&quot;).}}

המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב&quot;ם קבע את חלוקת הפרשות ע&quot;פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב&quot;ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}}

חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב&quot;ם ע&quot;פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי&quot;ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח.

בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם:
#בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק &quot;וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).
#בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק &quot;וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב&quot;ם).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז&quot; (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק &quot;וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב&quot;, נעיר: &quot;אין פרשה בספרי תימן&quot; (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב&quot;ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה).
#בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק &quot;אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו&quot;, נעיר: &quot;ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה&quot; (אין כאן פרשה ברשימת הרמב&quot;ם ובעקבותיה בספרי התורה).

למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו.

למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר).

==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ&quot;ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}}
[[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר &quot;אכלה ואכלה&quot;, מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ&quot;ד).|page=90]]
[[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=401]]

===אותיות גדולות וקטנות===

תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של &quot;נוסח המסורה&quot; (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: &quot;השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים.&quot; יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}}

במהדורתנו – המיועדת להיות &quot;תיקון קוראים&quot;, ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע&quot;פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע&quot;פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת.

בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע&quot;פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע&quot;פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''.

'''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]):
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית]
#'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם]
#'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]])
#'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ]
#'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי]
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר]
#'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א]
#'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח]
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ&quot;ס-ל) / ל=[יִגְדַּל]
#'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק או וי&quot;ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי&quot;ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ג)''' דברים, נִצבים [[בראשית א/טעמים#|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם]
#'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* (=מ&quot;ס-ל) / א=[הַ לְיְהוָה֙?]; ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (=מ&quot;ס-ל! וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])
#'''(ק)''' דברים, האזינו [[בראשית א/טעמים#|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ&quot;ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[בראשית א/טעמים#|(לג,כט): [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ&quot;ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]])

'''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}}
#'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}]
#'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י]
#'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}]
#'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב]
#'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א]
#'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}]
#'''(ק או קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו&quot;ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו&quot;ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב])
#'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔]
#'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג):
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות)
##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות)
#'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה]
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ&quot;ס-ל)
#'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י]
#'''(קו&quot;ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו&quot;ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו&quot;ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו&quot;ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה])
#'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}]
#'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}]
#'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}]
#'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים]
#'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים]
#'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙]
#'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃]
#'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃]

===אותיות מנוקדות===
[[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט &quot;וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ&quot;) שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ&quot;ד-רפ&quot;ו).|page=313]]

בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים:
#בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל
#בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ&quot;ס-ל &lt;ד' [נקודות]&gt;)
#בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל
#בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל
#בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל
#במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל
#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל
#במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל
#במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי&quot;ש!)
#דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ&quot;ס-ל)

===נו&quot;ן הפוכה===

תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה&quot;כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו&quot;ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק&quot;ז]] (כ&quot;ג-כ&quot;ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}}

'''תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:'''
#'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]'''
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&amp;page=17 בכתי&quot;ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר])
#בכתי&quot;ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&amp;page=34 עמוד שני]
#[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי&quot;ב] (ראו שם דף 129 ע&quot;א וע&quot;ב)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&amp;page=12 בכתי&quot;ש1]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&amp;page=332 במ&quot;ג דפוס ונציה] (&quot;ב׆סע&quot;, &quot;כמתא׆נים&quot;!)
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&amp;page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף]
#[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&amp;page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף]

==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות==

מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה ע&quot;פ המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אמנם לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני בנוסח הכתיב המובהק. במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל מקום שספרי אשכנז ו/או ספרד שונים מנוסח תימן באותיות.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי &quot;ספרד&quot; לפני &quot;אשכנז&quot; (&quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;), כי במקומות המעטים שקיימים שינויים מהסוג הזה (סה&quot;כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ&quot;ה על פי &quot;ספרי ספרד המדויקים&quot;. בתקופה מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ&quot;ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור &quot;נוסח אשכנז&quot;, ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו &quot;דכא&quot; באל&quot;ף במקום &quot;דכה&quot; בה&quot;א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ&quot;ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים &quot;דכא&quot; באל&quot;ף בספרי התורה של חב&quot;ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: &quot;ברוב ספרי אשכנז...&quot;, ובשאר המקומות: &quot;בספרי ספרד ואשכנז...&quot;. לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf &quot;המסורה בין המזרח למערב&quot;].}}

חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת גם בכל המקומות שבהם נוסח הסופרים שונה בין ספרי התורה, או בינם לבין כתר ארם צובה (בגופו או על פי עדויות). מדובר על '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות ואותיות קטנות וקטועות), וכן על הבדלים ב'''חלוקת הפרשות'''. גם בכל המקומות הללו נציין את השינוי באופן ניכר על ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי &quot;ספרי ספרד ואשכנז&quot; הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאם להכרעתם של הרמ&quot;ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}}

'''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם תופיע הערה במהדורתנו. סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:'''
*{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה; 9 הבדלים בין ספרי התורה, ו-2 הבדלים בין ספרי התורה לכתר ארם צובה ע&quot;פ עדויות)
*{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|ההערה על &quot;{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙&quot; ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בטבלה בכתום. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה&quot;א, ולא לנושא של האות הגדולה.}}
*{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה)
*{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}}

יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד (&quot;פוטי[ ]פרע&quot;) נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה&quot;כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין כתר ארם צובה וספרי התורה בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!פרשת השבוע
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!ספרי תימן
!ספרי ספרד ואשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]]
|מִנְּשֽׂ(וֹ)א
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֹֽׂא‏
|מִנְּשֽׂוֹא
|מִנְּשֹֽׂא‏
|בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]]
|[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]]
|סמ&quot;ך של סֵ֔פֶר
|
|סמ&quot;ך גדולה
|סמ&quot;ך רגילה
|סמ&quot;ך רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ&quot;ך גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]]
|[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]]
|מַעְיְנ(וֹ)ת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנֹת֙‏
|מַעְיְנוֹת֙
|מַעְיְנֹת֙‏
|בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]]
|[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]]
|וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|וַֽיְהִי֙
|וַיִּֽהְיוּ֙
|בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];&lt;br&gt;[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];&lt;br&gt;[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]].
|[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]&lt;br&gt;[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]&lt;br&gt;[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]]
|פוטי[ ]פרע
|פוטי פרע
|פוטיפרע&lt;br&gt;(תיבה אחת)
|פוטי פרע&lt;br&gt;(שתי תיבות)
|פוטי פרע
|בספרי תימן&lt;br&gt;פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע&lt;br&gt;בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]]
|[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]]
|אֲלֵ(י)הֶ֛ן
|אֲלֵיהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|אֲלֵהֶ֛ן
|בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]]
|[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]]
|כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ
|כֵּ֣סְיָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|כֵּ֣ס יָ֔הּ
|בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]]
|תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|תֵּיעָשֶׂ֤ה
|תֵּעָשֶׂ֤ה‏
|בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]]
|[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]]
|וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים
|פרשה פתוחה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]]
|[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]]
|הָאֵפ֖(וֹ)ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפֹ֖ד
|הָאֵפ֖וֹד
|הָאֵפֹ֖ד‏
|בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]]
|וַיֹּ֤אמֶר...&lt;br&gt;פְּסָל־לְךָ֛
|פרשה סתומה?
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]]
|[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]]
|נו&quot;ן של נֹצֵ֥ר‏
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן רגילה
|נו&quot;ן גדולה
|נו&quot;ן גדולה
|בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו&quot;ן רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]]
|מ&quot;ם של מוֹקְדָ֨ה
|
|מ&quot;ם רגילה
|מ&quot;ם קטנה
|מ&quot;ם קטנה
|בספרי תימן מוֹקְדָ֨ה במ&quot;ם רגילה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;כָּל־חֵ֜לֶב
|פרשה פתוחה&lt;br&gt;(כנראה)
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]]
|[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]]
|וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...&lt;br&gt;הַמַּקְרִ֞יב
|פרשה פתוחה
|אין פרשה
|פרשה פתוחה
|פרשה פתוחה
|אין פרשה בספרי תימן
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]]
|[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]]
|רֵעֶ֑(י)ךָ
|רֵעֶ֑יךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|רֵעֶ֑ךָ
|בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]]
|[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]]
|בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בְּשֵׁמֽוֹת
|בְּשֵׁמֹֽת
|בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]]
|[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]]
|חָדְשֵׁ[י]כֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|חָדְשֵׁכֶם֒
|חָדְשֵׁיכֶם֒
|בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]]
|[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]]
|בְּע֗(וֹ)ר
|בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}}
|בְּעֹ֗ר
|בְּע֗וֹר
|בְּעֹ֗ר
|בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]]
|יו&quot;ד של פִּֽינְחָ֨ס
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|פִּֽינְחָ֨ס&lt;br&gt;(אות רגילה)
|נהוג לכתוב ביו&quot;ד זעירא&lt;ref&gt;מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת &quot;אחרי מות&quot; כי &quot;פינחס&quot; זה ביו&quot;ד זעירא, ושהיא מאלפ&quot;א בית&quot;א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ&quot;א בית&quot;א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד&quot;צור ילדך תשי&quot;. עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו&quot;ד. והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב: &quot;ותלד לו את פינחס&quot; מלא יו&quot;ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו&quot;ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו&quot;ד הזעירא היא &quot;על פי המסורה&quot;. וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.&lt;/ref&gt;
|פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו&quot;ד זעירא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]]
|[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]]
|וי&quot;ו של שָׁלֽוֹם
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|וי&quot;ו קטיעא
|שָׁלֽוֹם&lt;br&gt;(אות רגילה)
|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]]
|[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]]
|צד&quot;י של הָאָֽרֶץ
|
|צד&quot;י גדולה
|צד&quot;י רגילה
|צד&quot;י רגילה
|בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]]
|קו&quot;ף של קַן־צִפּ֣וֹר
|
|קו&quot;ף גדולה
|קו&quot;ף רגילה
|קו&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו&quot;ף גדולה
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]]
|[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]]
|דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛א
|דַּכָּ֛ה
|דַּכָּ֛א
|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]]
|[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]]
|אָר֗וּר שֹׁכֵב֙&lt;br&gt;עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו
|פרשה סתומה?
|אין פרשה
|אין פרשה
|אין פרשה
|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה
|- align=center bgcolor=&quot;orange&quot;
|[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]]
|[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]]
|{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙
|{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙
|בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]]
|[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]]
|אל&quot;ף של אַשְׁרֶ֨יךָ
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף גדולה
|אל&quot;ף רגילה
|אל&quot;ף רגילה
|בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל&quot;ף גדולה
|}

==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)==

ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]].

==רמת הדיוק בנוסח הניקוד והטעמים לעומת נוסח האותיות==

יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הכתיבה''' הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד.

כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע&quot;פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש&quot;נוסח המסורה&quot; לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}}

:נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת.

:'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.'''

:משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}}

:אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב &quot;המחודשת&quot;{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו&quot;ת הרשב&quot;א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ&quot;ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}}

:על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ&quot;ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; &quot;וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'...&quot; (מהקדמת הרמ&quot;ה לספר מסורת סייג לתורה).

:אכן עד שלא בא הרמ&quot;ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו &quot;בקיאין בחסירות וביתירות&quot;. ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, &quot;אנן בדידן ואינהו בדידהו&quot;.

:'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ&quot;ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ&quot;ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.'''

:וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן &quot;בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש&quot;ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ&quot;ה ז&quot;ל ובירר הכל כשמלה&quot; (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ&quot;ה.

:'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.'''

:נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}}

:'''צדקה עשה הקב&quot;ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.'''

:'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.'''

:אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה.

:עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו&quot;ת ומ&quot;ש ועד רש&quot;ד ורוו&quot;ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה.

:'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.'''

:זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן.

:בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית...

:גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ&quot;ה-או&quot;ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו.

נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע&quot;פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי&quot;ב וכתי&quot;ש1, שבהם הן יחסית מרובות: &quot;ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''&quot; (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי&quot;ל וכתי&quot;ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי&quot;ב ובכתי&quot;ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}}

לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה.

==מסורת הקוראים בתורה: כתי&quot;ל כבסיס לניקוד ולטעמים==

בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם:

:מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}}

גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי&quot;ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי&quot;ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: &quot;...כ&quot;י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו&quot;.{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש&quot;בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו.&quot;{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}}

כתי&quot;ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע&quot;פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של &quot;מכון ממרא&quot;.}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי&quot;ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים.

===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי&quot;ל===

לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי&quot;ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: &quot;'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...&quot;.{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי&quot;ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי&quot;ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם &quot;קצת יותר מאשר ב'''א'''&quot;.

'''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ&quot;ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי&quot;ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}}
*בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי&quot;ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*יש בכתי&quot;ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח.
*בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי&quot;ל ו/או בכתי&quot;ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי&quot;ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני).

'''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי&quot;ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי&quot;ל &quot;נופלת קצת&quot; מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ&quot;קצת&quot;, למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי&quot;ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת.
*פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית)
*דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}}
*השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים).
*טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי&quot;ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי&quot;ל (כגון השמטת דגש).

רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי&quot;ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת &quot;עדי&quot; וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי &quot;דעת מקרא&quot; ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי&quot;ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ&quot;ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי&quot;ל. בתנ&quot;ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}}

כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי&quot;ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי&quot;ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה.

במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי&quot;ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי&quot;ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח.

'''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ&quot;ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים &quot;אור תורה&quot; ו&quot;מנחת שי&quot; וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}}

בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי &quot;דפוסים&quot;.}}

===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי&quot;ל===

קפדנותו ודיוקו של כתי&quot;ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ&quot;ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי&quot;ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}}

:בטעמי כ&quot;א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ&quot;ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא).

:הטעמת המשרתים בטעמי אמ&quot;ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב&quot;א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב&quot;נ לנוסח ב&quot;א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד.

:המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ&quot;ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}}

דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים:
*במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב).
גם בבדיקה שלנו של כתי&quot;ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי&quot;ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר:
#בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי&quot;ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי&quot;ל בתנ&quot;ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]).
#בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי&quot;ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]].
#דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי&quot;ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת.

בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי&quot;ל בתורה ובשאר המקומות בתנ&quot;ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח.

'''כתי&quot;ש:''' ברויאר מצא שגם כתי&quot;ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי&quot;ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי&quot;ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי&quot;ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי&quot;ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}}
*במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש)

'''הסכמת כתי&quot;ל וכתי&quot;ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי&quot;ל וכתי&quot;ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע&quot;פ הסכמת שניהם.

כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי&quot;ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי&quot;ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם:
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה)
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]]
*[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]]

==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות==

===הטעם התחתון והטעם העליון===
[[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת &quot;ואתחנן&quot;, כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ&quot;גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ&quot; ([[דברים ד לח]]) ועד &quot;אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]&quot; ([[דברים ו ג]]).]]
בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות &quot;הטעם התחתון&quot; ו&quot;הטעם העליון&quot;:
*'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה&quot;כ 12 פסוקים.
*'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא &quot;פסוק&quot; אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה&quot;פסוקים&quot; האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה&quot;פסוקים&quot; החריגים היא בהתאם לאורכם החריג.

בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי&quot;ש מכונה הטעם התחתון &quot;טעמא קדמא&quot;, ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל&quot;טעמא קדמא&quot; בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך &quot;דיבר&quot; אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}}

הטעם הראשון שהוא &quot;הטעם התחתון&quot;, המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא &quot;הטעם העליון&quot;, משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ&quot;ד ע&quot;א}} נאמר בתלמוד הבבלי:
:'''&quot;אנכי&quot; ו&quot;לא יהיה לך&quot; מפי הגבורה שמענום.'''
לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב&quot;אנכי&quot; ואילו הדיבר השני מתחיל ב&quot;לא יהיה לך&quot;, ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו &quot;פסוק&quot; במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;. ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של &quot;לאו&quot; ביחד: &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;. ברור שגם דיבר ארוך זה אינו &quot;פסוק&quot; אחד לפי המתכונת הרגילה.

יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי (&quot;יונתן&quot;), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: &quot;אנכי ה' אלהיך&quot; הוא &quot;דבירא קדמאה&quot;, ואילו &quot;לא תעשה לך&quot; הוא &quot;דבירא תנינא&quot;.{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת &quot;הטעם העליון&quot;, נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע&quot;פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם.

בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: &quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot;, כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא.

חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}}

===השיבוש שחל בדפוסים===

בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה &quot;אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃&quot;, שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה &quot;לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃&quot; מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&quot; ועד &quot;לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;) נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה&quot;כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק &quot;אנכי... על פני&quot; לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' &quot;פסוקים&quot; לעשרת הדברות!

הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ&quot;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ...&quot; עד &quot;...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃&quot;), כאילו שהיא מהווה &quot;פסוק&quot; או &quot;דיבר&quot; אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו &quot;מפי הגבורה&quot; נחשבים ל&quot;דיבור אחד&quot;.{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}}

===עשרת הדברות במהדורתנו===

'''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע&quot;י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע&quot;י לחיצה על הסימן הזה: &quot;'''↓↑'''&quot; (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}}
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]'''
*'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]'''

'''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם.

===רשימת הדפים לעשרת הדברות===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}}

===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות===

יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ&quot;ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13.

ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח).

יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל&quot;לא יהיה לך&quot;, וכן מספר עצמאי ל&quot;לא תנאף&quot; ו&quot;לא תגנב&quot; ו&quot;לא תענה&quot;. כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21).

אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג&quot;ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם &quot;לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י&quot; מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול.

המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת ממון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד.

מספרי הפסוקים במהודרתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים.

===פסוק מעשה ראובן===

[[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי&quot;ש (ובו ציון ל&quot;טעמא קדמא&quot;)|page=61]]

חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}}
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|=ש ומ&quot;ש (רביע וזקף קטן)|ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים)|ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי&quot;ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

(א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה):
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
(ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה:
:{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב &quot;שקולים כאחד&quot;, כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ&quot;ה ע&quot;ב]]):

:אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: &quot;ויהיו בני יעקב שנים עשר&quot; – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים &quot;וישכב את בלהה פילגש אביו&quot;? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה.

ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם התחתון&quot; בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה &quot;הטעם העליון&quot; בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה&quot;רגילה&quot; (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם &quot;הטעם התחתון&quot; נכתב ראשון ו&quot;הטעם העליון&quot; לאחריו.

יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי&quot;ש: 
:{{מ:טעמי המקרא|16}}&quot;זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃&quot;{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

כלומר, המסורה בכתי&quot;ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם &quot;טעמא קדמא&quot;. ובעשרת הדברות בכתי&quot;ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו.

לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר.

הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). &quot;טעמא קדמא&quot; הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי (&quot;יונתן&quot;):''' &quot;והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''.&quot; הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot; בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש&quot;מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם&quot;.).&lt;br&gt;דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש&quot;י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי &quot;הטעם העליון&quot; בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את &quot;הטעם התחתון&quot; לאחריו.

לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון.

יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים.

ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל&quot;ף בתיבה &quot;ישראל&quot;, שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע&quot;י חיבורו לפסוק הבא.

ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי&quot;ש לגבי &quot;טעמא קדמא&quot; באות אם כן למנוע טעויות, ע&quot;י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות.

'''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''&quot;↓↑&quot;''').

'''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל &quot;וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר&quot;) במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל&quot;ה פסוק כ&quot;ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו.

==מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|&quot;נוסח הגעיות במהדורתנו&quot;]].}}

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]].

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה.

===ספר בראשית===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): &quot;פני&quot; מוקפת ובגעיה, במקום מרכא
#[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה&quot;א
#[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ
#[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ&quot;ד?
#[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): &quot;עשה&quot; בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא
#[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי&quot;ת
#[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף
#[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן
#[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד?
#[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ&quot;ם השניה דגושה
#[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ&quot;ם דגושה
#[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות &quot;כי עצמת&quot; מוקפות ובגעיות?
#[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה? דגש באות שי&quot;ן השניה?
#[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי&quot;ן
#[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ&quot;ל, במקום גימ&quot;ל רפה
#[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי&quot;ו
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ&quot;ד
#[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה&quot;א
#[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה&quot;א מנוקדת?
#[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים
#[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל&quot;ף ולמ&quot;ד
#[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו&quot;ן
#[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ&quot;ד דגושה
#[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה&quot;א?
#[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם
#[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי&quot;ת
#[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע
#[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה&quot;א וחסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי&quot;ן
#[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית?
#[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו&quot;ן הראשונה דגושה
#[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}}
#[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן
#[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד&quot;י דגושה
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): אין דגש
#[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי&quot;ו דגושה
#[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו&quot;ן סופית
#[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף
#[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה
#[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה
#[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה
#[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה
#[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה
#[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה
#[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם
#[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם
#[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}}

===ספר שמות===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי&quot;ת שווּאה
#[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא
#[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו&quot;ן דגושה
#[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר?
#[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=&lt;וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן&gt;): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר?
#[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא
#[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי&quot;ת
#[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע
#[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל&quot;ף בסגול
#[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו&quot;ד דגושה
#[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת
#[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ&quot;ם
#[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה&quot;א הַתֵּמַהּ
#[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו&quot;ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו&quot;ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד.
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=&lt;לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי&quot;ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד
#[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח
#[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה&quot;א, לפני הסגול ולאחריו (!)
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון
#[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ&quot;ף סופית)
#[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ&quot;ד דגושה?
#[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ&quot;ד דגושה
#[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו&quot;ד דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי&quot;ת דגושה?
#[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי&quot;ת
#[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן?
#[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם
#[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה&quot;א
#[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי&quot;ו
#[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ&quot;ם השניה?
#[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו&quot;ד
#[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ&quot;ד (במקום חיריק)
#[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי&quot;ן שמאלית
#[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ):  געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}}
#[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף
#[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ&quot;ם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. מתיגת הזקף
#[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה
#[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה
#[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה
#[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה
#[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה
#[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה

===ספר ויקרא===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה&quot;א
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי&quot;ן
#[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=&lt;וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן&gt;): חסר מקף
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו &quot;קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ&quot;, לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}}
#[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ&quot;ל
#[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו&quot;ן
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי&quot;ת
#[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח
#[[ויקרא כג/טעמים#כג לח|ויקרא כג,לח]] (ל!=יְּהֹוָ֑ה): יו&quot;ד דגושה
#[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית
#[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ&quot;ף
#[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי&quot;ת
#[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה&quot;א הראשונה, ואין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה&quot;א הראשונה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו&quot;ף לעומת הפסוק הקודם

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה&quot;ב לו,כא]])

ג. מתיגת הזקף:
#[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה
#[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה
#[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה
#[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה
#[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה

===ספר במדבר===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי&quot;ו
#[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל&quot;ף
#[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף
#[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי&quot;ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ&quot;ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים.
#[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ&quot;ם
#[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי&quot;ת
#[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח
#[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי&quot;ן
#[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי&quot;ו
#[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי&quot;ש!
#[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו&quot;ף
#[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ&quot;ף סופית
#[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו&quot;ן?
#[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ&quot;ד דגושה?
#[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל&quot;ף?
#[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק
#[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): &quot;וחמשת&quot; מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום &quot;וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים&quot;)?
#[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו&quot;ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו&quot;ד (במקום באות וי&quot;ו)
#[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי&quot;ן הראשונה
#[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל&quot;ת
#[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד?

ב. מתיגת הזקף: 
#[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה
#[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה
#[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה
#[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה
#[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה
#[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה
#[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה

===ספר דברים===

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי&quot;ן הראשונה?
#[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף
#[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה&quot;א?
#[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): &quot;אל&quot; בסגול
#[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תְִּירָא֑וּם): חטף-חיריק באות תי&quot;ו?
#[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד?
#[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ&quot;ף?
#[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו&quot;ן
#[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה
#[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה&quot;א הראשונה
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ&gt;): חסרים המרכא ב&quot;אנכי&quot; והאתנח ב&quot;אלהיך&quot; לטעם העליון
#[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=&lt;לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩&gt;): חסר מקף אחרי &quot;לא&quot; לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי&quot;ן לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון
#[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד&quot;י משמש בכתי&quot;ל כטפחא וסילוק כאחד.}}
#[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון
#[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי&quot;ת (במקום באות תי&quot;ו)
#[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי&quot;ו האחרונה (במקום חולם)
#[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף
#[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו
#[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק
#[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א
#[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק
#[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ&quot;ם ולכן נראית כמו קדמא.}}
#[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ&quot;ף דגושה?
#[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): &quot;וְחָקַרְתָּ֧&quot; בטעם דרגה (במקום תביר)!
#[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף
#[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)?
#[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ&quot;ם דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ&quot;ד דגושה
#[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)?
#[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה&quot;א?
#[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל
#[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי&quot;ן דגושה
#[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה&quot;א (במקום מפיק)
#[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק
#[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק
#[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא
#[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי&quot;ת
#[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי&quot;ו?
#[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ&quot;ם דגושה?
#[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה&quot;א
#[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

ב. מתיגת הזקף
#[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה
#[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה
#[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב
#[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי&quot;ן
#[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי&quot;ן, כך שחסר דגש באות טי&quot;ת בקרי &quot;וּבַטְחֹרִ֔ים&quot;
#[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ&quot;ל, כך שחסר דגש באות כ&quot;ף בקרי &quot;יִשְׁכָבֶ֔נָּה&quot;
#[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב)

==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי&quot;ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (33 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (9 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)==

===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר===

הַגַּעְיָה (שנקרא גם &quot;מאריך&quot; או &quot;מעמיד&quot; או &quot;מתג&quot;), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי&quot;ל סיכם ייבין: &quot;בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן&quot; (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}}

על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה &quot;לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת.&quot;{{הערה|מתוך &quot;הנחיות לקורא&quot; בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים:

:בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת.

:לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות.

:ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות.

:יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}}

הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע&quot;פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר:

:לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך &quot;שיטה&quot; זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים.

:וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, &quot;מהדורה חדשה של מקראות גדולות&quot;, '''עמודים''' מא,ב (תשנ&quot;ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע&quot;י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: &quot;עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים.&quot;}}

לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי&quot;ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע &quot;נחץ משני&quot; כראוי ובעקביות.

===הביקורת על שיטת ברויאר===

ב&quot;מקראות גדולות הכתר&quot; מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן:

:א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו.
:ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים.
:ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים.
:ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע&quot;י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא.
:ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע&quot;י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים&quot; כלשונו של הרב ברויאר.

הניתוח המרשים שעשה כהן אח&quot;כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת.

בנקודה הראשונה כתב כהן: &quot;שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו&quot;. לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה.

אמנם לגבי &quot;השיטה&quot; שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: &quot;הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא&quot;צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות&quot;.{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}}

כל &quot;פליאה&quot; ו&quot;תמיהה&quot; אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ&quot;א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ&quot;ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע&quot;י יצחק בער):

:מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב&quot;א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים.

:אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''...

:ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים.

:אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}}

אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים.

אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו &quot;נטיות&quot; או &quot;שיטה&quot;? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני.

אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר.

===הסביבה המוסיקלית===

לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה:

:הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי &quot;הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון&quot;. קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}}

ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים):

:מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה...

לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר &quot;נטייה&quot;.

===דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות ובכלל===

לגבי דיוקו של כתי&quot;ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש&quot;נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר&quot;. הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי&quot;ל ש&quot;נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות&quot;. לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי&quot;ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי&quot;ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה:

:סופרו נקדנו של כ&quot;י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם.

:אשר למעתיקו-נקדנו של כ&quot;י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ&quot;י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע&quot;י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}}

ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי&quot;ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי&quot;ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי &quot;נטיות&quot; מול &quot;שיטה&quot;: תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי&quot;ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר:

:כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום...

:שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}}

כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי&quot;ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת.

===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות===

לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: &quot;ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה.&quot;{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי&quot;א לכתי&quot;ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי&quot;ל ע&quot;פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%.

אין ספק אם כן שכתי&quot;ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע&quot;פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון &quot;מקראות גדולות הכתר&quot;) תהיה לברכה.

אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע&quot;פ כתי&quot;ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי&quot;ל.

הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי&quot;ל היה לפני המגיה &quot;ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו&quot;, שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי&quot;ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע&quot;פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה.

על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: &quot;לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות.&quot;{{הערה|שם, *24.}}

כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל):
*ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
*ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃
*יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃
*יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃
*יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃

הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה.

===סימון הגעיות בדפוסים===

עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על &quot;השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר&quot;. ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי.

אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג&quot;ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש&quot;היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש&quot;ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד...&quot; (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: &quot;תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת...&quot; (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי&quot;ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע&quot;פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע&quot;י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה.

ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש&quot;הן ולאו רפיא בידיה&quot; בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש&quot;לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר&quot;. המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות.

לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא.

===נוסח הגעיות במהדורתנו===

'''נוסח הגעיות לפי כתי&quot;ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה הראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי&quot;ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל בדרך כלל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה).

'''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי&quot;ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;, '''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת &quot;נוסח כתב היד&quot; ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו&quot;כתר ירושלים&quot;), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי&quot;ל. כתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי&quot;א וכתי&quot;ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי&quot;ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי&quot;ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד עשרות מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי&quot;ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו).

'''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי&quot;ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל]].}}

{{מ:טעמי המקרא|12}}
'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (36 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מט יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (11 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (8 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (15 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי&quot;ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי&quot;ו או לאות ה&quot;א, והשמטנו אותה ע&quot;פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ).

'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (17 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

למרות כל היוצאים מן הכלל (למעלה מ-80 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי&quot;ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע&quot;י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים):
#שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות.
#הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו.

לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי&quot;ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע&quot;פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש:
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי&quot;ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה.
#סימון געיות ע&quot;פ כתבי־‏היד (הכתר וכתי&quot;ל) בלי תיקונים. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו).
#סימון געיות ע&quot;פ הכתר, וע&quot;פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, &quot;The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex&quot;, ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}}
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot;, שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ&quot;ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם.
#סימון לפי השיטה של &quot;ריבוי געיות&quot;, אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב&quot;תיקון קוראים&quot; מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת.

===אחרית דבר===

בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר &quot;ספקות שאין להם הכרע&quot;.{{הערה|'''לשוננו''' נ&quot;ח חוברת ד', אלול תשנ&quot;ד-תשנ&quot;ה  (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא &quot;נטייה&quot; (בלשונו של ייבין) ולא &quot;שיטה&quot; (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: &quot;כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...&quot;. כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו.

בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: &quot;כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה.&quot;{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: &quot;כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה.&quot;{{הערה|שם.}}

בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: &quot;בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון.&quot;{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה.

לגבי סימון הגעיות ע&quot;י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי&quot;ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי&quot;ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: &quot;בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם&quot;.{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי&quot;ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי&quot;ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח [&quot;אהליבמה&quot; פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד [&quot;משבתיכם&quot;]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: &quot;על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ&quot;י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות.&quot; ושם בהערה (8) על &quot;בתורה בלבד&quot; כתב: &quot;אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''.&quot; תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש&quot;פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי&quot;ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי&quot;ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי&quot;ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי&quot;ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי&quot;ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר &quot;אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה&quot;), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי&quot;ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: &quot;אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ&quot;י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת&quot;.{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע&quot;פ כתי&quot;ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי&quot;ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}}

{{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא.

===געיה ימנית===

בעשרות מקומות בכתי&quot;ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי&quot;ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי&quot;ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על &quot;backspace&quot;, הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי&quot;א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה &quot;בגעיה ימנית&quot; בכתי&quot;ל.

==סדרי הקריאה בתורה==

===חלוקת הסדרים בתורה===

חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות:
*סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר  מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות &quot;ס&quot; בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}}
*סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&amp;incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי&quot;ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי&quot;ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת &quot;נִצבים&quot; כוללת בתוכה גם את פרשת &quot;וילך&quot; (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס&quot;ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי&quot;ל יש באמת קס&quot;ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא (&quot;וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר&quot;, [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי&quot;ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}}

לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי&quot;ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות.

ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי&quot;ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת &quot;וָאֶתְחַנַּן&quot; (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר (&quot;ד&quot; במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים  בפסוק &quot;כִּי־תוֹלִיד בָּנִים&quot; (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף &quot;ד*&quot;. להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ&quot;ד סדרים):
*בספר בראשית (בנוסף על מ&quot;ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי&quot;ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס&quot;ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי&quot;ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת &quot;חיי שרה&quot; ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי&quot;ש לבין המסורת של קס&quot;ז סדרים בתורה (בכתי&quot;ש לדוגמה יש מ&quot;ב סדרים סה&quot;כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*.
*בספר שמות (בנוסף על כ&quot;ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי&quot;ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל (וגם דותן השלים אותו ע&quot;פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*.
*בספר ויקרא (בנוסף על כ&quot;ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*.
*בספר במדבר (בנוסף על ל&quot;ב סדרים): נשֹא=ה*.
*בספר דברים (בנוסף על כ&quot;ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי&quot;ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה &quot;טו**&quot;). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי&quot;ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*.

יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים:
*בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט (&quot;כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ&quot;) במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו (&quot;וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙&quot;), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת.
*בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה (&quot;וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר&quot;), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת &quot;זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה&quot; (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת.

למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''.

===החלוקה לפרשות השבוע===

[[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של &quot;פרשת השבוע&quot;. חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של &quot;פרשת השבוע&quot; יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף).

ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב&quot;ספר החילופים&quot;) אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|&quot;וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה&quot; (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת &quot;נִצבים&quot;]] (שהיו בה 70 פסוקים סה&quot;כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת &quot;וילך&quot; ([[דברים לא/טעמים|פרק ל&quot;א]]).}}

===החלוקה לעולים בתורה===

פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב מאז המאה הי&quot;ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, &quot;תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות&quot; ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי&quot;ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: &quot;חמישי (שלישי)&quot;.

החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ&quot;ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ&quot;ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, &quot;סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה&quot;מ וחנוכה ופורים&quot;. חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל&quot;ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של &quot;סדר עבודת ישראל&quot; לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל&quot;לוי&quot; ול&quot;ישראל&quot; מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל&quot;ישראל&quot; הוא בדרך כלל לפני עליית &quot;שני&quot; בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית &quot;ראשון&quot; ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות &quot;בראשית&quot;, &quot;כי תשא&quot;, &quot;נשא&quot;), צוין &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית &quot;שני&quot;, צוין בסוף העלייה השלישית &quot;[ע&quot;כ ישראל]&quot; (בפרשות &quot;בחקתי&quot;, &quot;דברים&quot;, &quot;ואתחנן&quot;', &quot;כי תבוא&quot;, &quot;נצבים&quot;, &quot;וילך&quot;, &quot;האזינו&quot;, &quot;וזאת הברכה&quot;).}}

לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו &quot;בפנים&quot; במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|&quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot;]]''', שם תופיע קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור &quot;מִקְרָאֵי מוֹעֵד&quot; מבוסס על &quot;מקרא על פי המסורה&quot;.

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]]</text>
      <sha1>6vncqyfg9v2wtaux5sirw6jdphdg9oo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265102</id>
    <revision>
      <id>3008242</id>
      <parentid>2997756</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:03:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100866" sha1="2l7sl3dfrf6k1obxgbcpuwmrbo5pbv9" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסד על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד רק באה כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==שחזור מסורת הסופרים בנביאים וכתובים על יסוד כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל)==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בנ&quot;ך (רשימה מלאה)===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המסורה הטברנית ומגילות אסתר בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|וְלַהֲרֹ֨ג‏
|וְלַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|וְלַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|לִפְנֵיהֶ֔ם
|לִפְנֵיהֶ֔ם
|
|בִּפְנֵיהֶ֔ם
|לִפְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִידַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל*=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>2l7sl3dfrf6k1obxgbcpuwmrbo5pbv9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008243</id>
      <parentid>3008242</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:10:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100908" sha1="4uthrplxvoyfomfgb2ewvl0brr5woyy" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסד על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד רק באה כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==שחזור מסורת הסופרים בנביאים וכתובים על יסוד כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל)==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בנ&quot;ך (רשימה מלאה)===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המסורה הטברנית ומגילות אסתר בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִידַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל*=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>4uthrplxvoyfomfgb2ewvl0brr5woyy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008244</id>
      <parentid>3008243</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:10:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100914" sha1="m174qwrwkbqewqwtzgd2dijw8yrekya" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסד על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד רק באה כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==שחזור מסורת הסופרים בנביאים וכתובים על יסוד כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל)==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בנ&quot;ך (רשימה מלאה)===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המסורה הטברנית ומגילות אסתר בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל*=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>m174qwrwkbqewqwtzgd2dijw8yrekya</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008246</id>
      <parentid>3008244</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:15:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות */</comment>
      <origin>3008246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100923" sha1="grxd4b4s868o0onyygzh4u1gie31b74" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}}

{{בעבודה}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ&quot;ך החסרים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי&quot;ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|&quot;יסודות הנוסח&quot;]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|&quot;תיעוד הנוסח&quot;]]).

כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי&quot;ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

שימו לב: נוסח הכתיב בנ&quot;ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסד על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד רק באה כדי לתמוך בקביעה זו).

==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים==

'''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:'''

1. מלכים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר במלכים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה...&quot; ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל&quot;ב יד,כא]]) ומסתיים במילים &quot;...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה&quot; ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל&quot;ב יח,יג]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר במלכים/&gt;

2. ירמיהו (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה &quot;יְהֹוָֽה׃...&quot; (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים &quot;...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן&quot; ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה &quot;לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃...&quot; (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים &quot;...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י&quot; ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.&lt;קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/&gt;

3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה:
*{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה...&quot; ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם&quot; ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]).
*{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים &quot;הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם...&quot; ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים &quot;...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙&quot; ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/&gt;

4. תהלים (קטע חסר): &lt;קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/&gt;'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים &quot;מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ...&quot; ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים &quot;...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃&quot; ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).&lt;קטע סוף=חלק חסר בתהלים/&gt;

5. שיר השירים אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot;: &lt;קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים &quot;בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן&quot; ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים &quot;בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה&quot;; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''&lt;קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/&gt;

6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''

7. איכה (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באיכה/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באיכה/&gt;

8. אסתר (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר באסתר/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר באסתר/&gt;

9. דניאל (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בדניאל/&gt;

10. עזרא (הכל): &lt;קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/&gt;'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''&lt;קטע סוף=הכל חסר בעזרא/&gt;

==שחזור מסורת הסופרים בנביאים וכתובים על יסוד כתב־יד לנינגרד (כתי&quot;ל)==

===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב===
{{בעבודה}}

השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע&quot;פ המסורה וע&quot;פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע&quot;ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל&quot;ב פרקים י&quot;ד-י&quot;ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י&quot;ד ומסתיים באמצע י&quot;ח, כלומר שתחילת פרק י&quot;ד וסוף פרק י&quot;ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי&quot;א וכתי&quot;ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע&quot;י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת &quot;כי תבוא&quot; והלאה.}}

אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע&quot;פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת.

בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ&quot;ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים:

{| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}&lt;br&gt;השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח&quot;כ בתורה, ובסוף מ&quot;ג דפוס ונציה.}}
|- align=center
!כתב־היד או הדפוס
!מספר שינויי הכתיב בתורה
!מספר שינויי הכתיב בנביאים
|- align=center bgcolor=&quot;lime&quot;
|'''כתי&quot;א'''
|[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}}
|פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק)
|- align=center
|'''כתי&quot;ק''' (נביאים)
|–
|כ-150
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|'''כתי&quot;ל'''
|כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}}
|כ-280
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''כתי&quot;ש1'''
|כ-20
|כ-500
|- align=center
|'''כתי&quot;ש''' (תורה)
|כ-25
|–
|- align=center
|'''כתי&quot;ב''' (תורה)
|כ-65
|–
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|'''מ&quot;ג דפוס ונציה'''
| 7 ודאי&lt;br&gt;ו-2 מוטלים בספק
|מאות רבות מאוד&lt;br&gt;וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ&quot;ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע&quot;י מ&quot;ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע &quot;אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע&quot;י מ&quot;ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן&quot; (שם, עמ' 145).}}
|}

לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי&quot;ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]].

===נוסח האותיות בכתי&quot;ל בנ&quot;ך (רשימה מלאה)===
{{בעבודה}}

'''נוסח הכתיב בכתי&quot;ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי&quot;ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי&quot;ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי&quot;ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי&quot;ל עצמו.

רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי&quot;ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי&quot;ל). הפריטים מהסוג האחרון &lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;צויינו בצבע רקע של כתום&lt;/span&gt;, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''.

{{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):'''
#[[מלכים ב טו/טעמים#|מל&quot;ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]!
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל&quot;ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ&quot;ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ&quot;ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי&quot;ל.}}
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל&quot;ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל&quot;ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]!
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו&quot;ן אלא זי&quot;ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי&quot;ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי&quot;ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן]

'''ספר ירמיהו (קטע חסר):'''
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ&quot;ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):'''
#[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]!
#[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]!
#[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]!
#[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''ספר תהלים (קטע חסר):'''
#[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף]
#[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה]

'''מגילת שיר השירים (חסר אחרי &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; [ג,יא]):'''
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]!
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת]
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])

'''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):'''
#[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי&quot;ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת]
#[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]!
#[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]!
#[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר]
#[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]!
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים]
#[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ]

'''מגילת איכה (חסר לגמרי):'''
#[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]!
#[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]!
#[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ]
#[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]!
#[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]!
#[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]!
#[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]!
#[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]!
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ]
#[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ]
#[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]!

'''מגילת אסתר (חסר לגמרי):'''
#[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר]
#[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]!
#[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]!
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]!
#[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת]

'''ספר דניאל (חסר לגמרי):'''
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים]
#[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] 
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה]
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙]
#[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין]
#[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]!
#[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי&quot;ו בכתי&quot;ל, לעומת הכתיב החסר וי&quot;ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א]
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה]
#[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙]
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]!
#[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא]
#[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]!
#[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה]
#[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר]
#[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה]
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה]
#[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]!
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]!
#[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן]
#[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])&lt;/span&gt;
#[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]!
#[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר]
#[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]!
#[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]!

'''ספר עזרא (חסר לגמרי):'''
#[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?!
#[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים]
#[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה]
#[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]!
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין]
#[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]!
#[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]!
#[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם]
#[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]
#[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי&quot;ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע&quot;י יד מאוחרת.}}
#[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]!
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה]
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]!
#[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים]
#[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]!
#[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי&quot;ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}}
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]!
#[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]!
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#&lt;span style=&quot;background-color: orange&quot;&gt;[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]&lt;/span&gt; ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]])
#[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]!
#[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה]
#[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]!
#[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]!
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה]
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה]
#[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י]
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]!
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים]

===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות===

{{בעבודה}}

'''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע&quot;פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}:
*אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה.
*אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה.

'''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:'''
#'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]*
#'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת)
#'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]*
#'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]*
#'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]*
#'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)'''
#'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י]
#'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]*
#'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי&quot;ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}}
##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ]
##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ]
#'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין]
#'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]*
#'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}}

===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה===

בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון.

רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע&quot;י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ&quot;ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: &quot;A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words&quot;, 
''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); &quot;קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר&quot;, '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס&quot;ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל&quot;ף או בה&quot;א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ&quot;י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים 
נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע&quot;י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך.

ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע&quot;פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}}
*[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]*
*[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]*
*[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א]

מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע&quot;פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר &quot;נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה.&quot;{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: &quot;ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות&quot; (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח&quot;כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע&quot;פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק:

:ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ&quot;ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|במקור אתר וצ&quot;ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח&quot;א (ליק 1866) דף י&quot;ב ע&quot;ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}}

במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל.

===שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים===

{{בעבודה}}

במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב&quot;ם את הפרשות בתורה ע&quot;פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ&quot;ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ&quot;ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת &quot;סימנים&quot; (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא].

הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע&quot;פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע&quot;י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}}

רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי&quot;ל.

'''ספר מלכים:'''
#בפסוק &quot;אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם...&quot; ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל&quot;ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים...&quot; ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל&quot;ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו.

'''מגילת שיר השירים:'''
'''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע&quot;פ כתי&quot;ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות.
#בפסוק &quot;יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה&quot; ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו.
#בפסוק &quot;כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן&quot; ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו.

===מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות===
{{בעבודה}}
{| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''שינויים המופיעים בספרי התורה'''}}}}&lt;br&gt;ציון ההבדלים בין המסורה הטברנית ומגילות אסתר בימינו במסורת תימן, ספרד ואשכנז
|- align=center
!פסוק
!מילה או הקשר
!כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}}
!מגילות תימן
!מגילות ספרד
!מגילות אשכנז
!נוסח הפנים&lt;br&gt;במהדורתנו
!הערה במהדורתנו
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]]
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|
|לַהֲרֹ֨ג
|'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏
|במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]]
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|
|'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם
|'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם
|במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם
|- align=center bgcolor=&quot;red&quot;
|[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]]
|אֲרִ(י)דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏ (כנראה)
|אֲרִדַ֖י‏ (?)
|
|אֲרִ'''י'''דַ֖י‏
|אֲרִדַ֖י‏
|בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות
|}

==שחזור מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: נוסח הניקוד והטעמים==

קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה לפי אותם עקרונות כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: נוסח הניקוד והטעמים|בתורה]]'''. הבסיס של השחזור הוא כתי&quot;ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי&quot;ל וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק.

לגבי נוסח הגעיות בנ&quot;ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי&quot;ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל==

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}}

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''.

===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל&quot;ב יז,לא]] ציין ברויאר &quot;וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)&quot;, אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}}
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל&quot;ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ&quot;ד שווּאה ומוקפת
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל&quot;ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל&quot;ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל&quot;ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל&quot;ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי&quot;ן
#[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל&quot;ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות &quot;טו,ו&quot;.}}
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל&quot;ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל&quot;ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי&quot;ת בצירה
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל&quot;ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל&quot;ב יח,ט]] (ל*=וַֽיְהִ֞י): בגעיה

ב. מתיגת הזקף
#[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל&quot;ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה

===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו&quot;ן
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי&quot;ן במקום פתח
#[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי&quot;ה בתוך כתב־היד
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו&quot;ף

ב. מתיגת הזקף:
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה
#[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה

===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו&quot;ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ&quot;ך דגושה?
#[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק
#[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל&quot;ף
#[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי&quot;ו?
#[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי&quot;ו במקום צירה
#[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל&quot;ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא
#[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל&quot;ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}}
#[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא
#[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה&quot;א השנייה
#[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ&quot;ד
#[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ&quot;ד
#[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה&quot;א השנייה של שם הוי&quot;ה
#[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת
#[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם
#[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו&quot;ד

ב. מתיגת הזקף:
#[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה
#[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה

ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה:
#[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו
#[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו

===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו&quot;ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה.
#[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=&lt;מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;* או &lt;מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀&gt; או &lt;מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי&quot;ת
#[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק
#[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא?
#[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ&quot;ף?
#[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי&quot;ן
#[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה
#[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=&lt;יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;*  או &lt;יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt; או &lt;יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀&gt;): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת?
#[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל&quot;ת
#[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ&quot;ף סופית
#[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי&quot;ש
#[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=&lt;וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀&gt;): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא
#[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו&quot;ף
#[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי&quot;ת

===מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|כאן]].'''

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}}
#[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי&quot;ו
#[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי&quot;ת דגושה?!
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי&quot;ן הראשונה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ&quot;ם דגושה
#[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): &quot;עמי&quot; מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא
#[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי&quot;ן
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ&quot;ף במקום פתח?
#[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו&quot;ד

===מגילת קֹהלת===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=&lt;לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה&gt;): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת?
#[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם?
#[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ?
#[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=&lt;גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל&gt;): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)?
#[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד?
#[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה&quot;א
#[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל&quot;ף
#[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר)
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו&quot;ד הראשונה
#[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי&quot;ש דגושה
#[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי&quot;ן
#[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד&quot;י
#[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו&quot;ן השניה?
#[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה&quot;א מנוקדת
#[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא)
#[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי&quot;ן
#[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב
#[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי&quot;ת דגושה?
#[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי&quot;ת (במקום פתח)

ב. מתיגת הזקף
#[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה
#[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)
#[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻחָ֔ר): קמץ באות חי&quot;ת?

===מגילת איכה===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי&quot;ש דגושה
#[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו&quot;ן דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו&quot;ף דגושה?
#[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע?
#[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף
#[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ&quot;ל במקום באות רי&quot;ש
#[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי&quot;ת שווּאה במקום חטף פתח?
#[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי&quot;ו
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ&quot;ד
#[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי&quot;ת
#[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק?
#[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשֶּׁ֔לֶג): קמץ באות שי&quot;ן
#[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=&lt;הֽוּנַֽח לָֽנוּ&gt;): חסר מקף

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי&quot;ן (&lt; ֻזְקֵנִ֖ים&gt; בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים)

===מגילת אסתר===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי&quot;ן
#[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי&quot;ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}}
#[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי&quot;ו
#[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=&lt;אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה&gt;): חסר מקף
#[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת
#[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן?
#[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל&quot;ף?

===ספר דניאל===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת
#[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): 
#[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): 
#[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל&quot;ף (במקום חיריק)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל&quot;ף בחטף פתח (במקום חטף סגול)
#[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי&quot;ו (במקום חיריק)
#[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו&quot;ד
#[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ&quot;ד דגושה
#[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי&quot;ת דגושה?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=&lt;דִֽי פַרְזְלָ֖א&gt; או &lt;דִ֥י פַרְזְלָ֖א&gt;): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)?
#[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל&quot;ת (במקום צירה)?
#[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ&quot;א דגושה
#[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל&quot;ת בצירה (במקום חיריק)
#[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ&quot;ך
#[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה&quot;א?)
#[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ&quot;ם
#[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי&quot;ת דגושה
#[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ&quot;א שווּאה
#[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי&quot;ן
#[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי&quot;ו פתוחה במקום שווא
#[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי&quot;ו?
#[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו&quot;ד
#[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה&quot;א
#[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי&quot;ו
#[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו&quot;ד בסגול?
#[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי&quot;ת צרויה?
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה&quot;א
#[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ&quot;ם
#[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב&quot;עַֽד־&quot;
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע)
#[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=&lt;דִּֽי פַרְזֶל֙&gt;): חסר מקף
#[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי&quot;ו שווּאה במקום נקודת שורוק
#[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו&quot;ן דגושה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו&quot;ד שווּאה (במקום חיריק)
#[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ&quot;ם בחיריק (במקום שווא)
#[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי&quot;ן
#[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב
#[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא)
#[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה?
#[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ&quot;ד
#[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח?

ב. מתיגת הזקף
#[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה
#[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה
#[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩)
#[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו&quot;ד שווּאה

===ספר עזרא===

'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף
#[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא
#[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה&quot;א?
#[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה
#[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=&lt;אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא&gt;): חסר מקף
#[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה&quot;א
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)
#[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי&quot;ו מנוקדת בנוסף לשווא
#[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=&lt;י֥וֹם בְּי֖וֹם&gt;): חסר קו של פסק?
#[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)?
#[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ&quot;א בקמץ או בצירה או בסגול*?
#[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ&quot;ך?
#[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת &quot;בית&quot; (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת)
#[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל&quot;ת במקום תי&quot;ו (וראו להלן לגבי המתיגה)
#[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי&quot;ן בשתי נקודות של חטף
#[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי&quot;ן
#[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי&quot;ן?
#[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי&quot;ת בשתי נקודות של שווא
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק
#[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=&lt;וְאִם יִיטַ֥ב&gt;): חסר מקף
#[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי);  פתח באות רי&quot;ש?
#[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי&quot;ן
#[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי&quot;ן פתוחה במקום שווּאה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי&quot;ת דגושה
#[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת &quot;גיא&quot; בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת)
#[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל&quot;ף?
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)?
#[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו&quot;ד
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי&quot;ן
#[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה&quot;א

ב. מתיגת הזקף
#[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה
#[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה
#[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה
#[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם)
#[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה
#[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה
#[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה
#[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי&quot;ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}}
#[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>grxd4b4s868o0onyygzh4u1gie31b74</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265103</id>
    <revision>
      <id>3008293</id>
      <parentid>3004029</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:02:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה */</comment>
      <origin>3008293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201560" sha1="pahsy3669rpa65dedm4e41eu27trlme" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}}

==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר==

'''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע&quot;פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].'''

לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''.

==יסודות הנוסח ותיעודו==

במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי&quot;ל. בכל זאת, לעתים רחוקות יש אות או ניקוד או טעם בכתר שדורש דיון ותיעוד של הנתונים לגביו. במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''.

במקרים היחסית נדירים שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותן קבוצות של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''.

==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה==

כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא.

עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ&quot;ך שיצאו לאור עד היום ע&quot;פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת &quot;מפעל המקרא&quot; של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת &quot;סימנים&quot; של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט).

'''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ&quot;ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:'''
#'''קביעת עצם הנוסח ע&quot;פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו.
#'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה&quot;רפה&quot; שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)?

לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר).

אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה:
#כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית.
#טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על &quot;למעלה מ-50 טעויות סופר&quot;, אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}}
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית).
#סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר).
#אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה.

'''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם).

לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו.

==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה==

הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע&quot;פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): &quot;מִֽי־בִקֵּ֥שׁ&quot; ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), &quot;וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים&quot; ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י&quot;א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות.

כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך &quot;נוסח כתב היד&quot; בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים:
#ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: &quot;מְרִימָ֔[י]ו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]).
#ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]).
#מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א=&quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א=&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: &quot;מָעוּזִּ֖י&quot; ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ&quot;ב כב לג]]), &quot;מָעוּזִּֽי׃&quot; ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), &quot;מָ֝עוּזָּ֗ם&quot; ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), &quot;מָעוּזִּי֮&quot; ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), &quot;מָע֫וּזּ֥וֹ&quot; ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]).
#חריגים בניקודו של ה&quot;כתיב&quot; (4 מקומות): &quot;עֲנִוִים֙&quot; (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), &quot;חֹראָיהָ֗ם&quot; (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם&quot; ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), &quot;מֵי־אִתִּֽי׃&quot; (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]).
#מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. &quot;נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ&quot; ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙&quot; ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot;? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. &quot;וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙&quot; ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. &quot;אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי&quot; ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]).

לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט &quot;ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה&quot; ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; (במקום &quot;בְּמָעוּזִּ֔י&quot;), בשתיהן אות הזי&quot;ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו &quot;מָעוּז֗וֹ&quot; ו&quot;בְּמָעוּזִ֔י&quot; כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}}

אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך:
#ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת &quot;מְרִימָ֔יו&quot; ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו&quot;ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו&quot;ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו &quot;מְרִימָ֔יו&quot; בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]].
#ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): &quot;וְלִקְד֛וֹשׁ&quot; או &quot;וְלִקְד֥וֹשׁ&quot;? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: &quot;לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃&quot;, וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג&quot;ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}}
#טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): &quot;אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot; או &quot;אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃&quot;? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר).
#ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): &quot;בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot; או &quot;בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל&quot;? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר.

כל המקומות הנ&quot;ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה):
#טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע&quot;פ ייבין):
##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת &quot;וּמְכַסֶּ֖יךָ&quot; חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ).
##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת &quot;ר֧וּחַ&quot; (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח).
#תופעות של &quot;קרי וכתיב&quot; הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי&quot;ו במקום שיש קמץ (קטן): &quot;אֶשְׁקֳוטָ֖ה&quot; ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); &quot;עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃&quot; ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); &quot;יִסְגָּוד־ל֤וֹ&quot; ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע&quot;פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#&quot;קרי וכתיב&quot; של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: &quot;הֹבִ֔אישׁ&quot; ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]).
#אותיות גדולות וקטנות: &quot;אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}&quot; בנו&quot;ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), &quot;{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו&quot; בצד&quot;י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע&quot;פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד&quot;י הגדולה ב&quot;צֹפָ֞ו&quot; ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}}
#שם הוי&quot;ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה)

עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו:
*לגבי תצוגת הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot; (חסרת-יו&quot;ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון &quot;יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה&quot; ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת &quot;ירושלם&quot;|כאן]]'''.
*יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי&quot;ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד.

'''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''

==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים==

===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה===

נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה.

המבחן עבור &quot;התאמה למסורה&quot; נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ&quot;ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר.

להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב:
#ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות);
#ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון &quot;מַלְכִּישׁ֔וּעַ&quot; או &quot;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&quot; (3 שמות ב-7 מקומות).

בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}}

{| border=&quot;1&quot; align=center
|+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה'''
|-
|colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות'''
|-
!פסוק
!הנוסח בכתר
!נוסח אחר
|-
|[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]]
|'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם?
|'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם*
|-
|[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]]
|'''בַּ'''יּ֤וֹם?
|'''כַּ'''יּ֤וֹם*
|-
|[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]]
|וּסְ'''בָ'''כָֽה?
|וּסְ'''כָ'''כָֽה*
|-
|[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]]
|'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה?
|'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה*
|-
|[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ&quot;א ח,כ]]
|מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙?
|מַלְכֵּ֙נוּ֙*
|-
|[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ&quot;ב ז,כב]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל&quot;א ג,כ]]
|יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה?
|יְשֵׁנָ֔ה*
|-
|[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל&quot;א ו,כט]]
|וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת!
|וְתִמֹרֹ֔ת*
|-
|[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]]
|מְרִימָ֔ו?
|מְרִימָ֔'''י'''ו*
|-
|[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]]
|כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?&lt;br&gt;(אין קרי)
|כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*&lt;br&gt;(קרי=אָשִׁ֥יב)*
|-
|[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]]
|הֶעְמִ֣'''י'''קוּ*
|הֶעְמִ֣קוּ
|-
|[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]]
|בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ*
|בְּבֹאָ֕הּ
|-
|[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]]
|'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם?
|'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם*
|-
|[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]]
|'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ?
|'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ*
|-
|[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]]
|כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה?
|כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה*
|-
|[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]]
|וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ?
|וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ*
|-
|[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]]
|'''כְּ'''שׁוּבִ֖י?
|'''בְּ'''שׁוּבִ֖י*
|-
|[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]]
|וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י*
|וְהִגְלֵתִ֥י
|-
|[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]]
|מ֣'''וֹ'''סְדֵי*
|מֹ֣סְדֵי
|-
|[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]]
|וְנֹדַ֔ד
|וְנ'''וֹ'''דַ֔ד*
|-
|[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה&quot;א ח,ו]]
|אֵ'''ה֑'''וּד?
|אֵ'''ח֑'''וּד*
|-
|[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה&quot;א יז,כ]]
|'''כְּ'''כֹ֥ל?
|'''בְּ'''כֹ֥ל*
|-
|[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]
|לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*&lt;br&gt;(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)*
|-
|[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה&quot;ב כח,יח]]
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!)
|וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ*
|-
|colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי&quot;ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: &quot;[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...&quot;. קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}}
|-
|[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ&quot;א יד,מט]]&lt;br&gt;[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ&quot;א לא,ב]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה&quot;א ח,לג]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה&quot;א ט,לט]]&lt;br&gt;[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה&quot;א י,ב]]
|וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ&lt;br&gt;מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ
|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*&lt;br&gt;{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֔וּעַ*&lt;br&gt;מַלְכִּישׁ֖וּעַ*
|-
|[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]]
|הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן*
|הֲדַדְרִמּ֖וֹן
|-
|[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]]
|מִבְּלִי־ל֑וֹ
|מִבְּלִיל֑וֹ*
|}

===אותיות מיוחדות במהדורתנו===

{{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של &quot;נוסח המסורה&quot;, למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה.

הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור &quot;יש דפוסים&quot;.}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה.

#'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי]
#'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ&quot;ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]*
#'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל&quot;ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי&quot;ל]].}}
#'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ&quot;ק-א
#'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]*
#'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]*
#'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]*
#'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]*
#'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א]
#'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים]
#'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]*
#'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]*
#'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]*
#'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]*
#'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]*
#'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]*
#'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]*
#'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2])
#'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]*
#'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]*
#'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]*
#'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]*
#'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]*
#'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]*
#'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]*
#'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]*
#'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]*
#'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]*
#'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]*
#'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]*
#'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]*
#'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה&quot;א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]*

{{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה&quot;כ בתנ&quot;ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל), והם מתועדים ברשימה זו.

#[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ&quot;ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ&quot;ס-ל)
#[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל
#[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ&quot;ק-ל) / מ&quot;ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ]

{{עוגן|נו&quot;ן הפוכה}}'''ג. נו&quot;ן הפוכה:''' תופעת הנו&quot;ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק&quot;ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו&quot;ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה&quot;כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו.

תצוגת נו&quot;ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:
#'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק&quot;ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)'''
#'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]'''
#[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי&quot;ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)]
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי&quot;ש1]
#[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי&quot;ב1]
#במ&quot;ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני]

{{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה.

#[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל
#[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל
#[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל

===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים===

לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ&quot;ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים.

'''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ&quot;א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל&quot;ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה&quot;א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת&quot;י פריז Heb 25] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל&quot;); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה] ובהערה לצדו (&quot;אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם&quot;); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ&quot;ך קטלוניה] ובהערה לצדו (&quot;במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי&quot;); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון] ובהערה לצדו (&quot;אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי&quot;). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: &quot;ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז&quot;ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות.&quot; בכתי&quot;ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]).

ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים &quot;את עיר מקלט הרצח&quot; (כמו ביהושע) ו&quot;את בצר '''במדבר'''&quot; (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים):

{{מ:טעמי המקרא}}
:&lt;קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/&gt;וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃&lt;קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה:

:בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד&quot;ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד.

למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי&quot;ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי&quot;ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי&quot;ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת &quot;X&quot; אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי&quot;ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר &quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]&quot; אחרי פסוק ל&quot;ה בסוגריים מרובעים (&quot;במקצת נוסחאות&quot;).

'''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס&quot;ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח&quot;כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]).

מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''):

{{מ:טעמי המקרא}}
:{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו':

{{מ:טעמי המקרא}}
:מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו&quot;[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]&quot;.

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה==

&lt;קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים&lt;קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt; והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.'''

&lt;קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי&quot;ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו&quot;ד אחרי וי&quot;ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע&quot;י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!''').

ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע&quot;י המסרן עצמו או ע&quot;י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?''').

ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*''').

ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. &lt;קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ&quot;ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת|עיצוב טעמי אמ&quot;ת]].

&lt;קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ בקישור הזה]''', או על־ידי לחיצה על &quot;הצג הערות נוסח&quot; (המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק). לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא &quot;הצג הערות נוסח&quot;.&lt;קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;&lt;קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/&gt;

ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ&quot;ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי&quot;ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''.

===ספר יהושע===

'''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

&lt;קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:&lt;קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/&gt;
#[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)?
#[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב?
#[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ&quot;ך?
#[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ&quot;ד
#[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי&quot;ת דגושה?
#[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ&quot;ם הראשונה
#[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי&quot;ש{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית

===ספר שופטים===

'''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}}
#[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי&quot;ש דגושה
#[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה&quot;א

===ספר שמואל===

'''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ&quot;ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו&quot;ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}}
#[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ&quot;א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק?
#[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ&quot;א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי&quot;ו?
#[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ&quot;א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן
#[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ&quot;א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)?
#[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ&quot;א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ&quot;א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו&quot;ד
#[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ&quot;א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ&quot;ד
#[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ&quot;א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו&quot;ן הראשונה
#[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ&quot;א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ&quot;א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי&quot;ת במקום חיריק
#[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ&quot;א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ&quot;א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה
#[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ&quot;ד במקום גימ&quot;ל?
#[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ&quot;א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך
#[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ&quot;ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ&quot;ל דגושה
#[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ&quot;ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ&quot;ד?
#[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ&quot;ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ&quot;ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי&quot;ו
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ&quot;ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי&quot;ש?
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ&quot;ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל&quot;ף
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ&quot;ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ&quot;ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי&quot;ו{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ&quot;ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ&quot;ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ&quot;ד דגושה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ&quot;ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל&quot;ף בצירה
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ&quot;ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}}
#[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ&quot;ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי&quot;ן דגושה?
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ&quot;ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי&quot;ן
#[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ&quot;ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ&quot;ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל&quot;ף
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ&quot;ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה&quot;א{{הערה|שם=ייבין}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ&quot;א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ&quot;א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי&quot;ת
#[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ&quot;א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי
#[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ&quot;א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ&quot;א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ&quot;א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ&quot;א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת)
#[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ&quot;א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת)
#[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ&quot;א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי)
#[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא)
#[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה &quot;בנהר&quot;, והרווח והניקוד לתיבה &quot;פְּרָֽת&quot; הנקראת ואינה נכתבת.
#[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ&quot;ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי&quot;ו של הקרי
#[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה &quot;אִ֖ישׁ&quot; הנקראת ולא נכתבת
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ&quot;ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ])
#[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה
#[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ&quot;ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ])
#[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ&quot;ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם)
#[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ&quot;ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה)
#[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ&quot;ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה)

===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל&quot;א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל&quot;א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו&quot;ד
#[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל&quot;א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל&quot;א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל&quot;א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו&quot;ף דגושה
#[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל&quot;א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל&quot;א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל&quot;א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל&quot;א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה
#[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל&quot;א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל&quot;א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל&quot;א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד
#[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל&quot;א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו&quot;ד דגושה
#[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל&quot;א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ&quot;ת)
#[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל&quot;א כ,כט]] (א?=&lt;נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה&gt;* או &lt;נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה&gt;): &quot;נֹכַח&quot; מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא?
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל&quot;ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו&quot;ף
#[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל&quot;ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי&quot;ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי&quot;ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי&quot;ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג&quot;ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו)
#[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל&quot;ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל&quot;ף בסגול
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע)
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל&quot;ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל&quot;ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}}

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל&quot;א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ)
#[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל&quot;א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥)
#[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל&quot;ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת)
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל&quot;ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל&quot;ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל&quot;ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי&quot;ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי
#[[מלכים ב ה/טעמים#ה,יח|מל&quot;ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): &quot;נא&quot; קרי ולא כתיב, ו&quot;יִסְלַח־&quot; מוקפת בקריאתה אל ה'
#[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל&quot;ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת)
#[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל&quot;ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים)
#[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל&quot;ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (א-כתיב=&lt;ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם&gt; [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של &quot;קרי ולא כתיב&quot; דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב
#[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל&quot;ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו)

===ספר ישעיהו===

'''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]'''

===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ&quot;ד הראשונה
#[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה?
#[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק?
#[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו
#[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה&quot;א בקרי &quot;נַפְשָׁהּ֙&quot;
#[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ&quot;ל במקביל לכ&quot;ף  בקרי &quot;שֻׁכַּ֔בְתְּ&quot;
#[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה)
#[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה)
#[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;בָּאִ֖ים&quot; (קרי ולא כתיב)
#[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא &quot;קָ֤ו&quot;
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ)
#[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל&quot;לָהּ֙&quot; (קרי ולא כתיב)

===ספר יחזקאל===

'''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד
#[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל
#[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא
#[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ&quot;ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}}
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי&quot;ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה&quot;א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי&quot;ה בכתר
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול
#[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי&quot;ן
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו
#[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב: 
#[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת)
#[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל)
#[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙)
#[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל)
#[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד)
#[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות)

===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}}
למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו)
#[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף
#[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת
#[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו&quot;ף דגושה?
#[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו)
#[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה&quot;א בצירה במקום סגול
#[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖)
#[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי
#[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי

===ספר דברי הימים===

'''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה&quot;א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו&quot;ד?
#[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה&quot;א ד,ט]] (א!=נִכְּבָ֖ד): כ&quot;ף דגושה במקום בי&quot;ת וגם סימן הרפה בבי&quot;ת
#[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה&quot;א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד&quot;י
#[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה&quot;א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל
#[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה&quot;א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה&quot;א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי&quot;ו
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה&quot;א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): &quot;וְעֶשְׂרִֽים־&quot; מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)?
#[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה&quot;א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה&quot;א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה&quot;א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה&quot;א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ&quot;ם דגושה
#[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה&quot;א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי&quot;ו ופתח באות ה&quot;א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי&quot;ו נחשבות לחטף בה&quot;א וחסר כל ניקוד בוי&quot;ו.
#[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה&quot;א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי&quot;ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה&quot;א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה&quot;א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו&quot;ף
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה&quot;ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל&quot;ת במקום בכ&quot;ף סופית
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה&quot;ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו
#[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה&quot;ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה&quot;ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי&quot;ן ימנית
#[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה&quot;ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ&quot;ף סופית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה&quot;ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת?
#[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה&quot;ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה
#[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה&quot;ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה&quot;ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו&quot;ד{{הערה|שם=ייבין}}
#[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה&quot;ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי&quot;ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק
#[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה&quot;ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ&quot;ם?
#[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה&quot;ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ&quot;ף{{הערה|שם=ייבין}}

ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף:
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו

ג. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה&quot;א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת)
#[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה&quot;א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ)
#[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=&lt;־בָּנִ֔י מִן־&gt;]): &quot;כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין&quot; (בין שני מקפים)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה&quot;א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי)
#[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=&lt;לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י&gt;]): &quot;כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין&quot;{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ&quot;ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו&quot;ד הראשונה.}}
#[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה&quot;ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙)
#[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה&quot;ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי

===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)===

'''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''.

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי&quot;ו
#[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ&quot;ד, במקום פתח
#[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה&quot;יורד&quot; נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל&quot;ת ביחד עם ה&quot;עולה&quot;
#[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי&quot;ה
#[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו&quot;ן
#[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח?
#[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ&quot;ף סופית
#[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא?
#[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי&quot;ו?
#[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה&quot;עולה&quot; מסומן באות רי&quot;ש במקום באות בי&quot;ת
#[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ&quot;ד דגושה
#[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש
#[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}}
#[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה&quot;עולה&quot; באות אל&quot;ף במקום באות למ&quot;ד
#[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע
#[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי&quot;ו השווּאה
#[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו&quot;ד
#[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו&quot;ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק
#[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי&quot;ו עיצורית
#[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע
#[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=&lt;מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀&gt;): חסר מקף
#[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי&quot;ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי&quot;ו.
#[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי&quot;ו?
#[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף
#[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו&quot;ד.
#[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו&quot;ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו&quot;ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ&quot;ד מהשורה למטה.}}
#[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד?
#[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי&quot;ת
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי&quot;ן דגושה?
#[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו&quot;ן בנוסף למרכא
#[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא?
#[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה
#[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)
#[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי&quot;ן ושווא באות יו&quot;ד

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם)
#[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי)
#[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם)
#[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי
#[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך)

ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע&quot;י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}}
#[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף
#[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו&quot;ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית
#[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף

===ספר איוב===

'''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי&quot;ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי&quot;ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}}
#[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא?
#[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו
#[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו&quot;ד געיה?
#[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה
#[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת?

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר)

===ספר משלי===

'''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.'''

א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
#[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי&quot;ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}}
#[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו&quot;כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ&quot;ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ&quot;ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)?
#[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה&quot;עולה&quot; תלוי בין האותיות מ&quot;ם ועי&quot;ן
#[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי&quot;ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}}
#[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ&quot;ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}}
#[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ&quot;ד
#[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי)
#[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד&quot;י
#[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני)

ב. הניקוד בתוך הכתיב:
#[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי
#[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי
#[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה)

===מגילת רות===

'''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.'''

הניקוד בתוך הכתיב:
#[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.
#[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה &quot;אלי קרי ולא כתב&quot;, אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת.

===מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)===

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ&quot;בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot; (ג,יא)|כאן]]'''.

{{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}
&lt;קטע התחלה=תעוררו/&gt;#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף (&quot;וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ&quot;, &quot;וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ&quot;). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה&quot;ש ב,ז]]. למידע נוסף על &quot;מרכא בתיבת תביר&quot; בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}}
##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ]
##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]&lt;קטע סוף=תעוררו/&gt;
#[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: חטפים באותיות לא גרוניות==

להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי&quot;ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה  (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.

{{מ:טעמי המקרא|12}}
{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו &quot;הַֽמְלַקֲקִ֤ים&quot; בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ&quot;א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ&quot;א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ&quot;א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ&quot;א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ&quot;א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ&quot;א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ&quot;א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ&quot;א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ&quot;א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ&quot;א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ&quot;א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ&quot;א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ&quot;א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ&quot;א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ&quot;א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ&quot;ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ&quot;ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ&quot;ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ&quot;ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ&quot;ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ&quot;ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ&quot;ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ&quot;ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ&quot;ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ&quot;ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ&quot;ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ&quot;ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ&quot;ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל&quot;א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל&quot;א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל&quot;א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל&quot;א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל&quot;א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל&quot;א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל&quot;א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל&quot;א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל&quot;א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל&quot;א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל&quot;א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל&quot;א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל&quot;א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל&quot;ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל&quot;ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל&quot;ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל&quot;ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל&quot;ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל&quot;ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל&quot;ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל&quot;ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל&quot;ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל&quot;ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל&quot;ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל&quot;ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל&quot;ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל&quot;ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל&quot;ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל&quot;ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות &quot;יט,כו&quot; ברשימת ברויאר בסוף תנ&quot;ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד (&quot;מִבְּכִ֨י&quot;), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג&quot;ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ&quot;ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד&quot;ק, ודבריו הובאו במ&quot;ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);  [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=&lt;שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או &lt;שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀&gt; בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=&lt;יְהַלֲל֤וּ ׀&gt;); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=&lt;הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀&gt;); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד &quot;בְּנוֹת צִיּוֹן&quot; (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}}

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); #[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); #[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); #[[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); #[[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); #[[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); #[[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); #[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); #[[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); #[[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩).

{{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה&quot;א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה&quot;א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה&quot;א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה&quot;א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה&quot;א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה&quot;א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה&quot;א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה&quot;א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה&quot;א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה&quot;א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה&quot;א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה&quot;א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה&quot;א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה&quot;א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה&quot;א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה&quot;א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה&quot;א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה&quot;א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה&quot;א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה&quot;א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה&quot;א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה&quot;א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה&quot;א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה&quot;א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה&quot;א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה&quot;א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה&quot;א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה&quot;א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה&quot;א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה&quot;א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה&quot;א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה&quot;א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה&quot;א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה&quot;א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה&quot;א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה&quot;א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה&quot;ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה&quot;ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה&quot;ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה&quot;ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה&quot;ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה&quot;ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה&quot;ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה&quot;ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה&quot;ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה&quot;ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה&quot;ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה&quot;ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה&quot;ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה&quot;ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה&quot;ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה&quot;ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה&quot;ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה&quot;ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה&quot;ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה&quot;ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה&quot;ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה&quot;ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה&quot;ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה&quot;ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים).
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==מסורת הקוראים בנ&quot;ך: עיצוב כללי לטעמי אמ&quot;ת==

להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ&quot;ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו.

===עולה ויורד===

להסבר מפורט על המדיניות כלפי &quot;עולה ויורד&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot; באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 13) שבהם סימנו &quot;עולה ויורד&quot; באופן מלא (=תו של &quot;עולה&quot; ותו של &quot;יורד&quot;) באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה&quot;עולה&quot; בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה&quot;עולה&quot; בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי&quot;ש, ושמא נמחק ה&quot;עולה&quot; (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה).

'''ב. מקף בין שתי תיבות של &quot;עולה&quot; ו&quot;יורד&quot;:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 55) שבהם ה&quot;עולה&quot; וה&quot;יורד&quot; באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה&quot;עולה&quot; טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה&quot;עולה&quot; לתיבת ה&quot;יורד&quot;, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot;, והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי&quot;ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה&quot;עולה&quot; אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}}

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר''').

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת).

{{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה&quot;עולה&quot; בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;, ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם &quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה&quot;עולה&quot; באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו&quot;ד של שם הוי&quot;ה (אותה שיטה בשם הוי&quot;ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית,  וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה&quot;עולה&quot; בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה&quot;א הראשונה של שם הוי&quot;ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה&quot;עולה&quot; מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו&quot;ד בשם הוי&quot;ה.

:'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של &quot;עולה ויורד&quot;:''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב&quot;עולה ויורד&quot;.}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה&quot;עולה&quot; גם מעל האות עי&quot;ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ&quot;ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה).

:'''&quot;עולה ויורד&quot; בשם הוי&quot;ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה).

===צינורית===

להסבר על המדיניות כלפי &quot;צינורית&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא.

'''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות):

:[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ).

'''ב. צינורית בשם הוי&quot;ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת שיש בהם צינורית בשם הוי&quot;ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]):

:[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]].

'''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי&quot;ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות.

===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל===

להסבר על ההבחנה בין &quot;אתנח הפוך&quot; ל&quot;גלגל&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא.

===רביע מוגרש===

להסבר על המדיניות כלפי &quot;רביע מוגרש&quot; במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא.

להלן רשימה של כל פסוקי אמ&quot;ת (סה&quot;כ 260) שבהם סימנו &quot;רביע מוגרש&quot; באופן מלא (=תו של &quot;גרש מוקדם&quot; ותו של &quot;רביע&quot;) באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי&quot;ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת.

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד).

:'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא).

===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת===

למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ&quot;ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא.

==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים==

בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: &quot;על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז&quot;ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר &quot;איכה&quot;); ויום זה אף הוא נקרא &quot;מועד&quot;, ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע &quot;סדר&quot; קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו.&quot; לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו) עמ' 39-45.}}

חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה&quot;כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע&quot;פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}}
#&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת&quot; ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).
#&quot;וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה&quot; ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי&quot;ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי&quot;ל).
#&quot;אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר&quot; ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי&quot;ל וברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר).
#&quot;יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ&quot; ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי&quot;ל, אבל קיים ברשימת כתי&quot;ל ובספר החילופים).

מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע&quot;פ המקורות העתיקים):
*יהושע 14* | ד*
*שופטים 14
*שמואל 34
*מלכים 35
*ישעיהו 26
*ירמיהו 31* | (ט*)
*יחזקאל 29
*תרי עשר 21
**סה&quot;כ נביאים 204 (206*)
*תהלים 19
*משלי 8
*איוב 8
*שיר השירים 1* | א*
*רות 1* | [א*]
*איכה 1
*קהלת 4
*אסתר 5
*דניאל 7
*עזרא 10
*דברי הימים 25
**סה&quot;כ כתובים 89 (91*)
**סה&quot;כ נביאים וכתובים 293 (297*)

'''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ&quot;ד ספרי המקרא (במספר הרצוף &quot;א&quot;), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ&quot;ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי&quot;ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]).

'''התבנית:''' תחילת כל &quot;סדר&quot; מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע&quot;י השימוש בפרמטר &quot;סדר=&quot;. תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של &quot;סדר=&quot;, מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ&quot;ך.

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>pahsy3669rpa65dedm4e41eu27trlme</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Eitan96</title>
    <ns>3</ns>
    <id>271648</id>
    <revision>
      <id>3008210</id>
      <parentid>3007015</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:06:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MediaWiki message delivery</username>
        <id>8143</id>
      </contributor>
      <comment>/* ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3008210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1669305" sha1="q3kov3yiwogqqe8goz5ofbm5cofwons" xml:space="preserve">__לא_לחיפוש__
{{משתמש:איתן96/כותרת}}

{{תיבת ארכיון
|* [[/חדשות הטכנולוגיה/]]
* [[/חדשות הטכנולוגיה2/]]
* [[/חדשות הטכנולוגיה3/]]
}}
{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:19, 31 באוקטובר 2013 (IST)

== אתוון דאורייתא ==

שלום, עניתי לך בדף שיחתי. בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:25, 4 בנובמבר 2013 (IST)

== תבניות שימושיות ==

שלום. רק רציתי לגלות לך אוזן על כמה תבניות שאולי יקלו עליך בכתיבת ספר אתוון דאורייתא. חסר לי זמן לבאר אותם אישית אבל תוכל לעיין בעצמך על כמעט כל תבנית ותבנית ולראות איך משתמשים בו. בהצחלה!
* {{תב|ממ}}
* {{תב|ממ רמב&quot;ם}}
* {{תב|ממ משנה}}
* {{תב|הפניה-גמ}}
* {{תב|הפניה-ירושלמי}}

--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:46, 5 בנובמבר 2013 (IST)

:תודה רבה! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 20:27, 5 בנובמבר 2013 (IST)

==ירושלמי==
שלום איתן.

בהמשך למה שהגבתי במזנון,  תכול ליצור את הדף ולהפנות למיקום המדויק, הפניה עושים כך: #הפניה [[שם הערך המבוקש]]


[[משתמש:ציון הלוי|ציון הלוי]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 09:19, 7 בנובמבר 2013 (IST)

:רציתי לעשות זאת, אך ההפניה לבבלי ולמשנה מובנית בשורת ניווט ואיני יודע איך להסיר אותה משם ולהחליף אותה בתבנית חדשה משלי. אולי פשוט כדאי לבטל את ההפנייה מהסרגל וליצור הפנייה ידנית בכל הלכה בפני עצמה? בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 10:24, 7 בנובמבר 2013 (IST)

== אתוון דאורייתא - עיצוב ==

שלום לך ושבוע טוב :-)

ערכתי ניסוי בדף של אתוון דאורייתא כדי שתוכל להכניס בכל סוגיא גם תיאור שלו בדף הראשי. הכל לשיקולך וכרצונך. במידה ואתה מעדיף איך שהיה מסודר לפני כן אתה מוזמן לשחזר את הדף לכמות שהיה. כל טוב. דניאל--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:06, 10 בנובמבר 2013 (IST)
:תודה רבה, אכן משפר מאוד את הניווט בספר. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 17:16, 10 בנובמבר 2013 (IST)
::ערכתי עוד ניסוי על ידי הקטנת תיאור כלל א. לא בטוח שעדיף ככה. בכל אופן ישנה בעיה בטור השני (לפחות במסך שלי) כאשר כל שורה נשברת לשתים.... צריך עוד עיון וייעוץ איך לתקן את זה. עבודה בתהליך בינתיים. תודה שוב על כל העבודה הנפלאה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 10 בנובמבר 2013 (IST)
:::במסך שלי השורות מצד שמאל דווקא נראות מצוין. אכן אני מתלבט מה עדיף - תיאור מוקטן או בגודל רגיל. נראה לי שיהיה יותר קל להחליט לאחר שאכתוב תיאורים לדפים נוספים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 18:00, 10 בנובמבר 2013 (IST)
::::סבבה. תמשיך בעבודה שלך ויתכן שגם יש לותיקים כאן דרך אחרת עדיפה כדי להציג את הדף הראשי.  work in progress.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:08, 11 בנובמבר 2013 (IST)

== הקדמת שד&quot;ל לפירושו לתנ&quot;ך ==

שלום איתן, וסליחה על האיחור בתשובה.

אם אתה רוצה, אתה מוזמן לתרגם את ההקדמה של שד&quot;ל. אני לא דובר איטלקית, אז לא אוכל לעזור לך בתרגום, אך אשמח לעזור עם עניינים תכניים אחרים. תודה רבה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 07:59, 11 בנובמבר 2013 (IST)
:בינתיים כבר התחלתי לתרגם אותה, וגיליתי שלא מדובר בהקדמה לפירושו לתורה אלא בחיבור שעומד בפני עצמו בשם &quot;מבוא לביקורת הנוסח ולפרשנות המקרא (Introduzione critica ed ermeneutica al pentateuco) ששולב עם הפירוש בתרגום העברי. חשבתי לכתוב אותו בדף משל עצמו וליצור הפניה מ[[הקדמת שד&quot;ל לתורה]]. מלבד זאת רציתי לשאול האם צריך לכתוב את ההקדמה באיטלקית גם בויקיטקסט העברי או להעלות אותה רק לאיטלקי ואת התרגום בלבד להעלות לעברי. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) 08:43, 11 בנובמבר 2013 (IST)

::אני לא חושב שצריך את הטקסט האיטלקי בוויקיטקסט העברי. תודה רבה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 12:59, 11 בנובמבר 2013 (IST)

::: יש אפשרות ליצור דפים של תרגומים שהינם צמודים יחד עם הטקטס המקורי על הצד. ראה [http://en.wikisource.org/wiki/Shulchan_Aruch/Even_ha-Ezer/21 כאן בויקיטקסט האנגלי]--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:26, 21 בנובמבר 2013 (IST)

::::תודה לשניכם. כרגע נראה שייקח לי כמה חודשים לתרגם את הטקסט וכשאגמור נחשוב איך לעצב אותו. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ג בכסליו ה'תשע&quot;ד • 11:55, 26 בנובמבר 2013 (IST)

== [[אור השם]] ==

יישר כוח! אני כל כך שמח שמישהו התחיל להעלות את הספר היקר והחשוב הזה במהדורה דיגיטלית ושימושית. חשבתי על זה שנים אבל לא היה לי זמן לעשות אותו בגלל עבודה ופרויקטים אחרים.

עשיתי קצת שיפוצים ב[[אור השם|דף הראשי]], מקווה שהעיצוב לתוכן העניינים ימצא חן בעיניך.

רוב הסיכויים שאתה כבר יודע, אבל אפשר להיעזר בדפוס הראשון שנמצא באתר hebrewbooks.org, וכן במהדורתו המנוקדת והמועצבת של הרב שלמה פישר שנמצא גם שם וגם באתר דעת. שוב יישר כוח, וכל מה שתוסיף יהיה לברכה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:38, 20 בנובמבר 2013 (IST)
:העיצוב מצוין, תודה רבה! אכן נעזרתי במהדורת פישר המנוקדת [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י&quot;ז בכסליו ה'תשע&quot;ד • 13:43, 20 בנובמבר 2013 (IST)

שלום איתן ויישר כוח על ההתקדמות הנוספת. לצערי אין לי אפשרות להשתתף בעבודה על הפרקים עצמם, אבל אני מאוד רוצה לתרום משהו למאמץ הזה.

בכוונתי, אם זה בסדר אתך, לעשות עוד שינויים לארגון של חלקי הספר ולניווט ביניהם. כידוע ארגונו של הספר קצת מסובך, וזה מקשה על הקורא. אמנם במסגרת הדיגיטלית שלנו יש המון אפשרויות, ויש לי רעיון לשפר בהרבה את הניווט בספר. זה יכלול בניית טבלה בדף הראשי, וגם הופעה כפולה אוטומטית של דברי הפתיחה למאמרים ולכללים (אגב אם יש לך אפשרות לעבוד תחילה על אותם דברי פתיחה אוכל להשתמש בהם מיד). אבל זה לא יפריע להמשך עבודתך על רצף הפרקים. נראה לך? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:59, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:אכן שמתי לב לבעיה. עלו בראשי כמה רעיונות אך נראה שאתה יותר מוצלח בעניין זה ממני, על כן אשאיר את הסידור לך. אשתדל להעלות את כל דברי הפתיחה לפרק הראשון בימים הקרובים, מה שייתן לך נקודת התחלה לעבוד איתה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ' בטבת ה'תשע&quot;ד • 08:33, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::יופי. אנסה להתחיל בימים הקרובים.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:42, 23 בדצמבר 2013 (IST)
:::העליתי את כל דברי הפתיחה של הכלל הראשון. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;א בטבת ה'תשע&quot;ד • 19:43, 23 בדצמבר 2013 (IST)
::::איתן ממש תודה! התכוונתי יותר לדברי הפתיחה בראש ארבעת המאמרים והכללים, אבל גם זה יכול לעזור. תודה שוב,[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])

== עורך וסוקר דפים ==

שלום איתן, בגלל שאתה יוצר דפי תוכן רבים ואיכותיים, הוספתי לך הרשאות של &quot;עורך&quot; ו&quot;סוקר דפים&quot;. זה בדרך כלל בא באופן אוטומטי אחרי תקופה מסויימת בכל מקרה, אבל זה כבר חשוב כדי שתוכל לתת הערכה לדף אחרי שעבדת עליו (לגבי כמה שהוא שלם, עבר הגהה, וכו'). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:00, 20 בנובמבר 2013 (IST)

:תודה רבה על האמון בי! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח בכסליו ה'תשע&quot;ד • 08:41, 21 בנובמבר 2013 (IST)

== קישורים למקרא לשפות אחרות ==

שלום איתן,

אנחנו מקשרים מדף [[מקרא]] רק לתנ&quot;ך היהודי בשפות אחרות. למה? בגלל שלרוב, התנ&quot;ך בשפות אחרות מכיל את ספרי ה[[ברית החדשה]]. לכן, לצורך קישור לשפות אחרות יש את הדף [[ביבליה]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:38, 12 בדצמבר 2013 (IST)
:בסדר גמור, תודה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט' בטבת ה'תשע&quot;ד • 12:32, 12 בדצמבר 2013 (IST)

== גם תוכל להשתמש בתבנית {{תב|הפניה-גמ}}  ==

במידה ולא תרצה שיופיע שם המסכת &quot;סנהדרין&quot; פעמיים (מתוך מה שראיתי מעריכות שלך בבבא קמא). בברכה,--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:48, 17 בדצמבר 2013 (IST)
:תודה. אכן זכרתי שקיימת תבנית כזאת אך לא הצלחתי למצוא אותה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ד • 12:50, 17 בדצמבר 2013 (IST)

== עוד על אור השם ==

שלום איתן, אני מקווה לעבוד עוד קצת על הממשק לספר בעזר&quot;ה ביום ד'. בכוונתי לפתח ביחד גם את עמוד השער של הספר וגם דוגמה משולב ביחד אתו של עמוד ראשי למאמר. במקרה הזה המאמר הראשון, שבו יש כעת חומר ניכר. אח&quot;כ אשמח לקבל את תגובתך. לדעתי אין בעיה לבנות אח&quot;כ דפים לשלושת המאמרים הבאים, ואפשר למצוא דרך אלגנטית לציין שהפרקים עדיין חסרים.

אני חושב שיש פעולה קטנה שאתה יכול לעשות שייתן ערך נוסף למאמצים שכבר עשית בהגהת הפרקים וניקודם. כדאי לכתוב בקצרה (בהתחלה רק אפילו כמה משפטים קצרים) על שיטת העבודה שלך. כגון: על פי מה אתה מקליד? איזה אלמנטים של עיצוב נוסף אתה מכניס לטקסט (פיסוק, חלוקה לפסקאות, הדגשות, קישורים, וכו'). אפשר לכתוב את זה בדף מיוחד לכך (כגון [[ויקיטקסט:אור השם]]) או בתור פרק בסוף דף השער של הספר. שוב, אפילו כמה משפטים קצרים להתחלה יהיו תרומה מצויינת.

לגבי הניקוד, אולי 98% הוא אובייקטיבי לגמרי, האם אתה עושה את זה ידנית או בתוכנה? ולגבי 2% אפשר לציין את הסגנון שבחרת בעניינים זוטרים כגון כתיב מלא וחסר. (לדוגמה לנקד מִצְווֹת או מִצְוֹת? אני אישית מעדיף טיפה את השני. אבל זה לא משנה. העיקר שאנשים יודעים לפי איזו שיטה אתה פועל.) לא מדובר על הדברים הכי חשובים בעולם, אבל זה יאפשר לאנשים להבין שהטקסט מבוסס על שיטה מתועדת, ואולי גם יאפשר לאחרים להשתתף במאמץ באותו סגנון ולפי אותם כללים.

תזכור שמותר לגמרי להשתמש במהדורתו של הרב פישר וללמוד ממנו, אבל אסור להעתיק ממנו ממש. הדרך הנכונה להבהיר את הדברים היא פשוט לתעד את השיטה שאתה עובד לפיה.

אני חייב להגיד לך שאני מאוד מתרגש. אני אוהב את הספר הזה מאוד, וגם משתמש בו במקצוע שלי. מדובר על הספר הכי חשוב במחשבת ישראל אחרי &quot;מורה הנבוכים&quot; לרמב&quot;ם, וזה נכון לגמרי למרות שאנשים לא מכירים אותו. עוד יותר התרגשתי כשראיתי שאתה מתחיל לנקד אותו ברמה איכותית, כי כך בדיוק צריך לעשות בספר הזה שלשונו קצרה ולא-פשוטה, למרות שתוכנו חשוב ביותר. אני חושב שטקסט מעוצב היטב (ואף מנוקד בחלקו או בכולו) ביחד אם ניווט ברור ומובן שמבהיר את מבנה הספר יכול להנגיש אותו לקהל הרחב בפעם הראשונה בהיסטוריה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:06, 30 בדצמבר 2013 (IST)

:קיבלתי את עצתך והעליתי את שיטת העבודה לדף משני באור השם ([[אור השם/שיטת העבודה]]). אתה מוזמן להסתכל ולחוות את דעתך. ראיתי את הטבלה שאתה מכין לניווט בספר - כרגע היא נראית לא רע בכלל ובעלת פוטנציאל גדול, כל הכבוד. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ד • 20:42, 30 בדצמבר 2013 (IST)

== השלמתי את הכנת הדוגמה לאור השם ==

שלום איתן, השלמתי את הכנתו של מודל אפשרי בשביל ספר אור השם. נא להסתכל על הדפים הבאים (כדאי גם להסתכל בדפי העריכה) ותגיד לי מה אתה חושב:
*טבלה בשביל '''[[משתמש:Dovi/מפתח ראשי לאור השם|הדף הראשי לספר אור השם]]'''
*'''[[אור השם/מאמר א|דוגמה של דף ראשי למאמר אחד]]''' (הדוגמה היא למאמר הראשון, והכוונה ששאר דפי המאמרים ייבנו באותו אופן)
*'''[[אור השם/מאמר א/כלל א|דוגמה של דף ראשי לכלל אחד]]''' (הדוגמה מהכלל הראשון במאמר הראשון, והכוונה ששאר דפי הכללים ייבנו באותו אופן)

מה נראה לך בסדר ומה יש לשנות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:43, 1 בינואר 2014 (IST)
:ככלל נראה מצוין, כל הכבוד ויישר כוחך. עשיתי כמה שינויים לא משעותיים במפתח, מוזמן לראות. בעניין הכללים והמאמרים - לדעתי כדאי לציין שהוספת תוכן העניינים היא שלנו ולא נכתבה במקור בספר, מכיוון שכעת זה נראה כאילו מדובר על דבר שנכתב במקור בספר.
:ושוב - כל הכבוד! בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט בטבת ה'תשע&quot;ד • 12:04, 1 בינואר 2014 (IST)

כן, צריך לחפש דרך אלגנטית לציין את זה ושיהיה ברור. הדבר הראשון כמובן להסביר את זה במידע על המהדורה, ואפשר בנוסף לשלב דברים כגון תבנית מיוחדת, הערות, וכו'. אנסה לעבוד על זה בשבוע הבא.

לגבי הניסוח לכותרות המאמרים והכללים, לדעתי חשוב שיהיה מבוסס על הניסוח המקורי של רח&quot;ק וישקף את לשונו. אמנם הוא חוזר על הגדרותיו במקומות מקבילים, ולא תמיד באותו ניסוח, לכן יש מרווח מסוים בניסוח גם לנו. מה שעשית כמובן בסדר גמור. העיקר שבאותו זמן גם יהיה ברור וגם ישקף את לשונו המקורי של המחבר עד כמה שאפשר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:41, 1 בינואר 2014 (IST)
:אכן חשוב שיהיה מקורב לנוסח המקורי, אך בסופו של דבר מטרת הסדר היא להנגיש את הספר לאנשים שפחות בקיאים בפילוסופיה של רח&quot;ק, ולעיתים לשונו זקוקה להבהרה. לכן אני מביע את הסכמתי שאפשר ואף כדאי לשחק מעט עם הניסוח ולהבהיר אותו במקומות שזקוקים להבהרה. ככלל נראה שיצירתך המרשימה כבר כמעט מוכנה למרחב הראשי. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  א' בשבט ה'תשע&quot;ד • 19:11, 1 בינואר 2014 (IST)

== המרה אוטומטית OCR ==

שלום איתן, ראיתי באחד מדפי השיחה, שיחה שלך לגבי הקלדות. רציתי להפנות את תשומת לבך על המרה אוטומטית, ראה גם [[עזרה:הגהה של קבצים סרוקים]], כאמור שם ספרים מהיברו בוקס הם באיכות מעולה, ושאר הספרים אפשר לשלוח אלי יש לי תוכנה (יש גם בדף שם קישור לתוכנה, אני לא מכיר את איכותה) אני משתמש בתוכנת פי די אף גירסה 10 בגירסה המלאה יש בה המרה גם בעברית [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 00:33, 3 בינואר 2014 (IST)
:תודה רבה. כפי שניתן לראות בדפי שיחה אחרים כבר גיליתי את הOCR ואני אף משתמש בתוכנה זו די הרבה (לי יש abbyy11). בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בשבט ה'תשע&quot;ד • 08:31, 3 בינואר 2014 (IST)
::אני לא מכיר את abbyy11 זה די חדש כנראה, אגב ראיתי  ב[עזרה:הגהה של קבצים סרוקים]] שבויקי האנגלית יש כזה מובנה באתר, חיפשתי ולא מצאתי, אם תמצא אולי נצליח להתקין גם כאן, בברכה. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 13:26, 3 בינואר 2014 (IST)
:::מדובר על תוכנה מבית אדובי.
:::בקשר לOCR מצאתי שני דברים מעניינים. הדף עזרה בויקיסורס אנגלית: [[en:Wikisource:WikiProject OCR]]. בנוסף מתוך הדף שם יש קישר שמפנה לקישור עם סמל של המטא שלא הבנתי, אולי אתה תבין. [http://toolserver.org/~phe/ocr.php הקישור]. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בשבט ה'תשע&quot;ד • 20:45, 4 בינואר 2014 (IST)
::::abbyy היא תוכנה די ותיקה, אני לא מכיר אישית את גרסה 11, אבל נראה לי שבגרסאות קודמות לא היתה כ&quot;כ תמיכה בעברית. בזמנו כשהתעסקתי ב-OCR התוכנה ששלטה בעברית היתה ליגטורה. היא מאד יקרה אבל השגתי אז גרסת נסיון שלה שעבדה ויכולתי לסרוק איתה. היא לא היתה מספיק טובה לדפוסים של ספרי הקדש הישנים שברשותי או לספרים סרוקים בהיברובוקס והפסקתי להשתמש בה, כי היו בה המון שגיאות סריקה שהיה צורך להגיה. שבוע טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 21:12, 4 בינואר 2014 (IST)
:::::אני נהנה מאוד מהתוכנה, היא תומכת בעברית ברמה גבוהה ומשיגה תוצאות הרבה יותר טובות מהסריקה המובנית בהיברו בוקס. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בשבט ה'תשע&quot;ד • 21:27, 4 בינואר 2014 (IST)

== סיימתי את הדוגמה למבנה הטכני באור השם ==

שבוע טוב איתן, סוף סוף סיימתי וסליחה על האיחור. אנא הסתכל על [[אור השם/מאמר א|המאמר הראשון]] ו[[אור השם/מאמר ג|המאמר השלישי]] ועל [[משתמש:Dovi/מפתח ראשי לאור השם|המפתח הכללי]] ותגיד מה אתה חושב. אפשר לעבוד עם זה?

אם לדעתך אפשר לקחת אותו בתור התחלה, שאפשר לעשות בו כמובן שיפורים נוספים, אחליף אם כן את הדף הראשי לספר לנתחיל לעבוד עם זה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:50, 11 בינואר 2014 (IST)
:יפה מאוד! כל הכבוד, נראה מצוין. שתי הערות קטנות: ראשית - בעמוד השער חסר תוכן חזותי כלשהו והוא נראה אפרפר מדי. כדאי לחשוב על דרך לשלב תמונה או תוכן חזותי כלשהי (ניסיתי, לא הצלחתי להוסיף באלגנטיות). שנית - כדאי לעצב יותר את התבנית שמציינת שהטקסט הוסף בויקיטקסט ולא במקור (שוב - אני לא בקיא בעניין ולא הצלחתי). 
:בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;ד • 21:30, 13 בינואר 2014 (IST)
== ויקינתונים ==

תודה על תרומתך, תשים לב שכשאתה עושה קישור שעדין לא נעשה, לעשות בדף הקיים שנוצר ע&quot;י ויקיפדיה [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:14, 15 בינואר 2014 (IST)
:לדוגמא בדף חוקי חמורבי, הוא קיים כבר [https://www.wikidata.org/wiki/Q93304#sitelinks-wikipedia כאן], [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:33, 15 בינואר 2014 (IST)
::בשביל להיכנס אפשר ללחוץ על הקישור הוספת קישורים בויקיפדיה (אם יש שם כמובן את הדף) ולהוסיף כמו [https://www.wikidata.org/wiki/Q279359#sitelinks-wikipedia כאן], [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:38, 15 בינואר 2014 (IST)

== תודה על ביטול ההשחתה ==

זה היה מהר.

האם ניתן לחסום את המחשב הנ&quot;ל?

תודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:33, 28 בינואר 2014 (IST)
:נחסם. אני יכול לחסום את כתובת האיי פי. לצערי, זה ממש לא מבטיח את חסימת &quot;המחשב הנ&quot;ל&quot;, שכן ברגע בו הוא משנה את כתובת האיי פי שלו, הוא כבר אינו חסום. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:55, 29 בינואר 2014 (IST)
::בבקשה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד • 08:53, 29 בינואר 2014 (IST)
== ניתוח יצירה ספרותית/ניסים עברי לידר ==

שלום איתן, נשלח אישור OTRS לדף בשם [[ניתוח יצירה ספרותית/ניסים עברי לידר]]. איני מוצאת דף כזה. האם תוכל לתת לי קישור? תודה [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 18:22, 26 בפברואר 2014 (IST)

:שלום חנה, הדף נמצא בויקיספר ולא בויקיטקסט. ראי [[B:ניתוח יצירות ספרותיות/ניסים עברי לידר]]. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 18:59, 26 בפברואר 2014 (IST)
:תודה, התכוונתי להיכנס לויקיספר, התבלבתי. [[משתמש:Hanay|Hanay]] ([[שיחת משתמש:Hanay|שיחה]]) 19:53, 26 בפברואר 2014 (IST)

== ביאליק ==

אראל העלה את המאמרים לקטגוריה &quot;ביאליק&quot;, ולא לתוך המקום המיועד להם [[מסות ומאמרים של ביאליק]]. אנא תקן.

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 11:22, 19 במרץ 2014 (IST)

==Aruch Hashulchan==
&lt;div dir=ltr&gt;
Yes please - where did you get it from? If it's something I can easily cut and paste to fill in the missing blanks on wikisource I'd love to have the entire thing. Since I suspect it's too much to transfer via wiki, can you email it to bachrach44_at_gmail.com? thank you so much.
--[[משתמש:Bachrach44|Bachrach44]] ([[שיחת משתמש:Bachrach44|שיחה]]) 02:40, 20 במרץ 2014 (IST)
:I have this from Responsa Project, that means that you can't copy this to wikisource without comparison the text to version without copyright. But you still can use it as source and copy it after comparison to version without copyrights. 
:please contact me and tell me with section you want.
:[[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 09:11, 20 במרץ 2014 (IST)

What I want is all of Yoreh Deah so that I can upload it to wikisource and sefaria. Is it possible to do a big export like that? If not don't worry too much - I can probably go through one of the public domain text on hebrewbooks.org.
--[[משתמש:Bachrach44|Bachrach44]] ([[שיחת משתמש:Bachrach44|שיחה]]) 16:51, 21 במרץ 2014 (IST)

Bachrach, Note that you cannot just copy and paste the text of the Responsa Project verbatim, as that will constitute a copyright infringement. You must first compare it against a printed or scanned edition whose copyright has expired and remove any extra elements the Responsa Project has added to the text, especially Sources to material that Arukh Hashulkhan quotes. [[משתמש:יהויכין|יהויכין]] ([[שיחת משתמש:יהויכין|שיחה]]) 17:46, 21 במרץ 2014 (IST)
&lt;/div&gt;

== [[משנה אבות ה דפוסים]] ==

שלום איתן,

נוסח הדפוסים אמור להישאר נקי מניקוד. הנוסח המנוקד אמור להימצא ב[[משנה אבות ה ניקוד]]. העברתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:27, 27 במרץ 2014 (IST)
:קיבלתי, תודה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 18:27, 27 במרץ 2014 (IST)

== העיצוב שלך לדף הראשי ==

שלום!

# ראיתי את [[משתמש:איתן96/דף ראשי חדש|העיצוב החדש שלך]]. יפה מאוד!
# מה דעתך לגבי [[ויקיטקסט:מזנון#הצעה - קישורים לאתרי אחיות|ההצעה הזאת במזנון]]?
# ב[[:קובץ:Amanutondo-he.png]] אין שם יוצר / אישורים והיתרים / מקור וכד'. אם הקובץ הוא ברישיון חופשי, אז אני ממליץ להעלות אותו לוויקישיתוף. אם הוא לא ברישיון חופשי, אז לא ניתן להשתמש בו בדף הראשי או בדפי משתמש.

תודה, [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 09:46, 30 במרץ 2014 (IDT)

:שלום. 
:#תודה רבה על העידוד!
:#הצעה מעניינת, אני אנסה לשלב את העניין בקישורים למיזמים למטה בדף, כשאגיע לשלב הזה.
:#הקובץ הוא ניסיון שלי להפוך את התמונה [[:קובץ:Amanutondo3.png]], שהיא ברשיון חופשי לחלוטין. הבעיה היא שאני לא מצליח להפוך את התמונה כך שהרקע יישאר שקוף. תוכל לעזור לי בכך?

:בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 09:55, 30 במרץ 2014 (IDT)

::# באיזה תוכנת עריכה אתה משתמש? [[w:צייר (תוכנה)]] לא עובד טוב עם רקע שקוף. מכיוון שכך אני משתמש בתוכנה [[en:w:Paint.NET]], שיש בה הרבה יותר אפשרויות, ועובדת גם עם צבעים (ורקעים) שקופים. 
::# אם זה המקור, אז ניתן להעלות את הקובץ לוויקישיתוף, ותכתוב שהמקור הוא [[:קובץ:Amanutondo3.png]], ושהרישיון הוא CC0.
::[[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 10:09, 30 במרץ 2014 (IDT)
:::אני עובד עם פוטושופ cs6 (למדתי שנה לערוך עליו) שמשום מה לא נותן לי לעבוד עם רקעים שקופים. הורדתי את התוכנה שהמלצת עליה ונראה עם אני מצליח לעבוד איתה. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 10:13, 30 במרץ 2014 (IDT)
::::פעל. תודה רבה! העברתי את התמונה לשיתוף [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 10:28, 30 במרץ 2014 (IDT)

תודה איתן, כיון שאין שום התנגדות אני הייתי מעביר. תעביר ע&quot;י גזור הדבק ולא ע&quot;י העברה כדי שלא ימחק ההסטוריה של הדף הראשי. דיונים מה להכניס ומה לא, יוכלו להמשיך גם אח&quot;כ. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 16:51, 6 באפריל 2014 (IDT)
:ראשית אני אוודא שהלוח שנה לימים הקרובים מעודכן. אחר כך אפשר באמת להעביר. תודה על התמיכה! בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ז' בניסן ה'תשע&quot;ד • 18:03, 6 באפריל 2014 (IDT)

== סימן סיבה והבדלה ==
שלום איתן

כפי שביקשת שלחתי את האישור הנדרש בנוגע לזכויות יוצרים,

אין לי כרגע זמן לערוך, אני מתכנן לעשות זאת פה ושם בזמנים פנויים.

אם היתה אפשרות להעתיק את הטקסט הערוך כמו שהוא בספר, בלי שהעימוד וכו' יפלו במעבר הייתי שמח לעשות זאת.
תודה, [[משתמש:צבי יהודה דרור]][[מיוחד:תרומות/213.151.39.224|213.151.39.224]] 09:13, 29 באפריל 2014 (IDT)
:שלום. אם יש ברשותך קובץ PDF של הספר ניתן לעשות זאת, אולם זה ייקח זמן. עליך להעלות את הקובץ ל[[C:|ויקישיתוף]] ולאחר מכן ליצור באתר דף מפתח. אשמח לעזור לך בכך (זה ייקח הרבה זמן, החלט אם אתה מוכן להשקיע את הזמן הנדרש). בינתיים אני מוחק את המשפט שאומר שזכויות היוצרים שייכות לך. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד • 09:36, 29 באפריל 2014 (IDT)

==דף ראשי או עמוד ראשי?==
שים לב שהעברת את תתי העמודים ל&quot;דף ראשי&quot;, בעוד אנו משתמשים ב&quot;עמוד ראשי&quot;. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:41, 30 באפריל 2014 (IDT)

== תודה רבה לך על העבודה וההשקעה הרבה ==

{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:55, 30 באפריל 2014 (IDT)
:תודה על הפרגון! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ל' בניסן ה'תשע&quot;ד • 11:12, 30 באפריל 2014 (IDT)
::{{כל הכבוד}} מצטרף לאיחולים. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 15:51, 4 במאי 2014 (IDT)

== עדכון ציטוט השבוע ==

ציטוט השבוע יתעדכן מעצמו או שאנחנו צריכים לשנות אותו כל שבוע? נראה לי הציטוט של &quot;יחזקאל&quot; היה כבר באתר יותר משבוע, לא?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:52, 11 במאי 2014 (IDT)
:עניתי במייל. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ד • 22:48, 11 במאי 2014 (IDT)

== Wikisource meetup at Wikimania 2014 ==

[https://wikimania2014.wikimedia.org Wikimania 2014] will be held in London this August and it will be a great opportunity to discuss how to use the recently created [[meta:Wikisource Community User Group|Wikisource Community User Group]] to coordinate and to better promote Wikisource. We would like to invite the participants of each Wikisource language community to showcase the projects has been working in the past year and, of course, learn from each other experiences. See you there? Sign up in the [https://wikimania2014.wikimedia.org/wiki/Wikisource_Meetup meeting page].&lt;br/&gt;
&lt;small&gt;&amp;mdash;''The preceding [[meta:MassMessage|MassMessage]] was sent by [[w:ca:User:Micru|Micru]] to the members of the [[meta:Wikisource Community User Group|Wikisource Community User Group]] according to [[meta:Global message delivery/Targets/Wikisource Community User Group participants|this delivery list]] (sorry the duplication if you already received the message through the ws mailing list).--[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 12:55, 13 במאי 2014 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Micru@metawiki באמצעות הרשימה בדף http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Wikisource_Community_User_Group_participants&amp;oldid=8504486 --&gt;
&lt;/small&gt;

== דף מפגש לחגיגות העשור של ויקיטקסט ==

הי איתן, מה שלומך? {{ש}} הצצתי במזנון וראיתי שלא היו התפתחויות רבות בקשר לחגיגות העשור של ויקיטקסט מאז הפעם האחרונה שכתבתי שם. חשבתי להציע לך לפתוח דף מפגש, בסגנון שקיים בויקיפדיה כדי שיהיה קל יותר לארגן את המפגש משם. אתה מכיר את זה - [[w:ויקיפדיה:מפגשים|ויקיפדיה:מפגשים]]? האם יש כבר משהו מקביל בויקיטקסט? {{ש}} בכל מקרה, ברגע שיהיה דף כזה אני אוכל להפנות אליו מדף העמותה ומרשימת התפוצה של העמותה. ככה נוכל להגיע ליותר אנשים שאולי יהיו מעוניינים לבוא ו/או לעזור בארגון. מה דעתך? [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 13:34, 2 ביוני 2014 (IDT)
:רעיון יפה מאוד, תודה. אפתח משהו כזה. בתקווה שזו תהיה יריית הפתיחה למפגשים נוספים מסוג זה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 13:59, 2 ביוני 2014 (IDT)
::פתחתי. הדף הכללי נמצא [[ויקיטקסט:מפגשים|כאן]] והדף הספציפי למפגש זה נמצא [[ויקיטקסט:מפגשים/חגיגות העשור|כאן]]. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 14:35, 2 ביוני 2014 (IDT)
:::ראיתי - מעולה! [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 15:24, 2 ביוני 2014 (IDT)

== זיהוי כתובת IP משותפת ==

שלום איתן. איך ידעת שזה בא מישיבת עתניאל?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:30, 2 ביוני 2014 (IDT)
:שלום. הדרך פשוטה: אני יודע מי כתב את הדיווח הזה (הוא אמר לי בע&quot;פ). ביצעתי מולו בדיקה נוספת וזו אכן הכתובת של ישיבת עתניאל. אני לא מכיר דרך יעילה נוספת. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ה' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 20:08, 2 ביוני 2014 (IDT)
::שלום שלום. ככלל אפשר לבדוק [https://he.wikipedia.org/w/index.php?limit=20&amp;tagfilter=&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA&amp;contribs=user&amp;target=&amp;namespace=&amp;tagfilter=&amp;year=2014&amp;month=-1 כאן] בויקיפדיה, אם יש עריכות לבדוק בדף השיחה הרבה פעמים כתוב שזו כתובת משותפת ושל איפה. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 01:34, 3 ביוני 2014 (IDT)
:::תודה לשניכם. אתחיל לחזור על כתובות קודמים ולזהות אותם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:43, 3 ביוני 2014 (IDT)
::: לצערי שיטה זו לא הניבה הרבה פירות. אחרי בדיקה של כ-20 כתובות לא העליתי רק זו של מכון לב. כל השאר גם בויקיפדיה אינם מזוהים.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:01, 3 ביוני 2014 (IDT)
== שאלה  ==

שלום איתן,

ברצוני לדעת כיצד ניתן לערוך ביאורים כך שכשאעבור על המילה תקפוץ המסגרת שמראה את הפרוש.

בתודה עמיחי פריי.

:: ככה &lt;nowiki&gt;{{ב|טקסט|ביאור הטקסט}}&lt;/nowiki&gt;  -- {{ב|טקסט|ביאור הטקסט}}
--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:13, 20 ביוני 2014 (IDT)
==הצעות לציטוט שבוע==
שלום לך איתן, רציתי לשאול אותך אם יש לך במהלך העבודה שלך כאן באתר איזה הצעה לציטוט השבוע מתוך הספרים שבהם אתה עובד? אולי משהו מתוך הספר הבדיחה והחידוד... אשמח לקבל הצעות. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:59, 5 ביולי 2014 (IDT)
==[[תבנית:שער שולחן ערוך]]==
שבוע טוב איתן,

תודה על התיקון ל[[תבנית:ארבעה טורים]].

תוכל בבקשה לתקן גם את [[תבנית:שולחן ערוך]]? תודה! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:29, 12 ביולי 2014 (IDT)
:שלום נחום, מה בדיוק צריך שם תיקון? זה נראה בסדר גמור גם בדף [[שולחן ערוך]]. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ד • 10:32, 13 ביולי 2014 (IDT)
::שיחקתי עם התבנית קצתוהרסתי אותה. שם הטור נמחק בדפי השער של [[שולחן ערוך אורח חיים]], [[שולחן ערוך יורה דעה]] וכו'. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:55, 13 ביולי 2014 (IDT)
כוונתך הייתה לתבנית {{תב|שער שולחן ערוך}} כמו שכתבת בכותרת ולא כמו שכתבת בדף עצמו. תיקנתי. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ד • 14:27, 13 ביולי 2014 (IDT)

== מה בנתיים ? ==

לא הבנתי אם נסגר מקום לאירוע, אתה הבנת ? [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 17:54, 31 ביולי 2014 (IDT)
:כן, גם שיניתי לפי זה את המשפט הפותח ב[[ויקיטקסט:מפגשים/חגיגות העשור|דף]]. המפגש יהיה ביום שישי הבא, י&quot;ב אב 08.08.14, בשעה 9:00 במשרדי העמותה בתל אביב ברחוב קרליבך 7. נתראה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ה' באב ה'תשע&quot;ד • 18:15, 31 ביולי 2014 (IDT)
::תודה, אמנם קשה  לי לראות את עצמי בשלב זה מצליח להגיע לתל אביב. נראה.. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 18:33, 31 ביולי 2014 (IDT)
:::[[משתמש:ציון הלוי|מקווה לראותך שם]]. אגב, תודה על הכותרת. אם לא תצליח להגיע, המפגש כנראה ישודר ב[[W:סקייפ|טכנולוגיה מהפכנית]] בשידור חי! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ה' באב ה'תשע&quot;ד • 19:04, 31 ביולי 2014 (IDT)

== תוכנת OCR ==

הי איתן, זאת [http://www.abbyy.co.il/?categoryId=72125&amp;gclid=CMXjvenklLQCFYG-zAodaBkAxQ תוכנת ההמרה] שדיברנו עליה במפגש. יש שם דמו שאפשר להוריד כדי לבדוק אם זה מה שמתאים לכם. בהצלחה - חן


== סיכום מפגש חגיגות העשור ==
הי, מה שלומך?
{{ש}} אני מזכירה לך לכתוב סיכום הוואי ל[[ויקיטקסט:מפגשים/חגיגות העשור|חגיגת העשור של ויקיטקסט]], כדי שגם מי שלא היה יוכל להתעדכן. העלתי את התמונות מהמפגש ל- [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Wikimedia_Israel_Offices_TLV Category:Wikimedia Israel Offices TLV] אפשר להוסיף משם תמונות נבחרות. {{ש}} יום נהדר! [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 10:19, 13 באוגוסט 2014 (IDT)
:הייתי בחופש משפחתי ולכן התעכבתי. ראיתי שבינתיים קיבלת תשובה מדניאל. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח באב ה'תשע&quot;ד • 22:26, 13 באוגוסט 2014 (IDT)

== מכילתא דר' ישמעאל ==

שלום איתן

בהמשך [[שיחת משתמש:Dovi#מכילתא ישנה - שידרוג|לשיחה ביני לבין אבי]] על &quot;שדרוג מכילתא ישנה&quot;, אשמח אם תצליח לגבש את הפתרון הטכני לבעיה.

הרעיון הוא למצוא דרך לקדד את המכילתא במהדורה של בארי, כך שכאשר קיימת הפניה במתכונת &quot;מכילתא על שמות ...&quot; - נגיע למהדורה הזאת ולא למהדורה הישנה.

האם יש לך רעיון איך לעשות את זה בקלות יחסית?

תודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:11, 19 באוגוסט 2014 (IDT)
:זה קצת בעייתי מכיון שהמכילתא של הרב דן בארי לא מסודרת על פי פרקים אלא על פי פרשיות המכילתא, לעומת ההפניות של המכילתא המסודרות על פי הפרקים המוכרים לנו כיום. אם המכילתא של הרב דן בארי תהיה מסודרת על פי פרקים אוכל לבצע זת בקלות, אחרת זה יהיה מסובך מאוד. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ג באב ה'תשע&quot;ד • 11:52, 19 באוגוסט 2014 (IDT)
::אמנם דף אצל בארי הוא פרשיה שלמה במכילתא, אבל הסדר הפנימי זהה, ולכן אפשר להגדיר בתוך כל פרשיה קטעים שונים ולשייך אותם לפסוקים על פי סדרם (ע&quot;י עוגנים או בשיטה אחרת). לדוגמא: הקטע המצוי היום, של [[מכילתא על שמות יב ד]] הוא [[מכילתא מנוקדת ומעוצבת מסכתא דפסחא בא#יב, ד]]. זה הפתרון של העוגנים, שמחייב לעבור על המכילתא של בארי ולהכניס בה עוגנים. אם אין לך הצעה פשוטה יותר אני מוכן גם להכניס את העוגנים, אבל בתנאי שלאחר העבודה שלי באמת כל הפניה מהסוג הראשון תוביל איכשהו למכילתא של בארי. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 13:18, 19 באוגוסט 2014 (IDT)
:::הבעיה היא שהדפים כיום של המכילתא ברובם הם תבניות ששואבות את התוכן מתוך דפים אחרים. אני לא יכול לשנות את התבניות כך שיתאימו לעוגנים ולא לדפים שלמים ולכן אני חושש שיש לבצע את זה ידנית - אם תעגן את כל הפרקים, אוכל לשים אותם בדף של הפרקים,  שזו עוד עבודה הגיונית, אבל הפסוקים יהיה המון עבודה. אני יכול לשאול את מתניה מוויקיפדיה אם יש לו רעיון יותר טוב. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ד באב ה'תשע&quot;ד • 11:34, 20 באוגוסט 2014 (IDT)
::::אולי אפשר לסמן את הפסוקים ב&quot;קטע התחלה&quot; ו&quot;קטע סוף&quot; ולהכליל בתבניות הקיימות? [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:00, 20 באוגוסט 2014 (IDT)
:::::אני לא מוצא דרך. התבנית כיום מותאמת לדף ולא להכללת קטע ולשנות אותה אי אפשר, בגלל שהיא משומשת בהרבה דפים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ד • 23:15, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

== פרויקט יהודה ==

לאיתן שלום, &lt;br /&gt;
האם יפריע לך להעביר את [[משתמש:Eitan96/פרויקט בן יהודה|הערך שיצרת]] למרחב [[ויקיטקסט:ויקיטקסט ופרויקט בן-יהודה]]? ואולי כדי לבנות את הערך על פי היוצר בלבד בלי החלוקה לסוגות. --[[משתמש:Ahhh|Ahhh]] ([[שיחת משתמש:Ahhh|שיחה]]) 14:16, 21 באוגוסט 2014 (IDT)
::לא חשוב, ריכזתי את הטבלה, ראה את התוצאה [[ויקיטקסט:ויקיטקסט ופרויקט בן-יהודה]] --[[משתמש:Ahhh|Ahhh]] ([[שיחת משתמש:Ahhh|שיחה]]) 14:46, 21 באוגוסט 2014 (IDT)
:::נראה אחלה, חשוב וטוב שיצרת מקום בו ירוכז החומר. כדאי גם לתת שם הוראות לאיך להעתיק, למקרה שיבוא מישהו מבחוץ שירצה לעזור. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ד • 23:05, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

== העברת דף אודיסיאה ואיליאדה ==

איתן. גם ספר האיליאדה היה בפורמט של &quot;איליאדה של הומרוס&quot;. רק שם הקטגוריה היה &quot;איליאדה (טשרניחובסקי)&quot;. החזרתי את זה כמו שהיה. אם רוצים שזה יהיה עקבי בדף הראשי אני לא בטוח איך עושים אבל מה שעשית לא עזר לגבי התצוגה בדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:24, 1 בספטמבר 2014 (IDT)
:האמת שזה כן עזר, פשוט היה צריך לרענן את הדף הראשי. אמנם ההבדל הוא שלאיליאדה הייתה קטגוריה ולאודיסיאה לא אז פתחתי אחת גם לאודיסיאה. טוב ששמת לב. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ז' באלול ה'תשע&quot;ד • 18:52, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

== שתי העלאות אל COPY ==

שלום איתן. ניסיתי להעלות ולשתף איתכם שתי קבצים דרך COPY. אחד של קרבן אהרן על ספרא ואחד של קצות החושן חלק א (כבר נגמר כמעט לעלות). נא לאשר שקבלתם מתי שתוכל. נראה לי שהפעלת תוכנת OCR תהיה יותר קשה לבצע על הקרבן אהרן מאשר קצות החשן....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:17, 24 באוקטובר 2014 (IDT)
:שלום דניאל. אוכל לדעת האם נתקבל ביום בו אכנס למחשב המרוחק - כנראה ביום חמישי. אפשר לפתוח דף בו באופן קבוע אני אודיע על כל הקבצים שנסרקו והיכן ניתן למצוא אותם. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בחשוון ה'תשע&quot;ה • 16:02, 26 באוקטובר 2014 (IST)

== הוספת טקסטים לאחר OCR ==

שלום איתן, קודם כל אשמח להסבר קצר על המבנה של הטקסט של מלחמות ה', אני רואה שמדובר במבנה מיוחד (דומה לויקיטקסט האנגלי) אשמח לקצת הסבר על הפורמט. שאלה נוספת לי, כיצד אתה מזין את הטקסט עצמו לאחר שהתכנה המירה אותו? אתה משתמש בבוט? אתה מזין ידנית?

אני מאוד אשמח לנסות לפשט את התהליך כמה שיותר ולגרום לו להיות מהיר יותר, וכן לדאוג לדפי עזרה מתאימים כדי שכולם יוכלו לעשות זאת ללא עכבות • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בחשוון ה'תשע&quot;ה • 07:46, 5 בנובמבר 2014 (IST)
:שלום אור, סליחה על האיחור בתשובה.
:ראשית, מדובר בדף מפתח, בלי נדר אכתוב בקרוב דף עזרה מפורט שמסביר עליו.
:שנית, בזמנו ייבאתי ושכללתי מעט קוד קצר בCSS שמעצב את הספר בצורה כזו, הוא מוטמע בתבנית [[תבנית:ספר חול|ספר חול]], ניתן למצוא אותו בקובץ הCSS של האתר. 
:כרגע הטקסט בקובץ וורד על המחשב שלי ואני מעלה אותו עמוד עמוד, זה סוג של בדיקה שניה וזה די מוכיח את עצמו - עד עכשיו גיליתי די הרבה טעויות בדרך.

:[[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 18:01, 9 בנובמבר 2014 (IST)
::הי, אולי כדאי שהקובץ המוכן יהיה נגיש גם כן באיזו תקיית copy. 
::כמו כן אשמח אם תפרסם קישור לתקיית copy שבה ניתן לראות את הקבצים (שלחת רק קישור להזמנה להתקנה של התוכנה אבל לא קישור לתקייה עצמה)
::• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ט בחשוון ה'תשע&quot;ה • 10:37, 12 בנובמבר 2014 (IST)

== OCR על קצות החושן ==

שלום איתן. ראיתי שהמרת באתר COPY את קצות החושן חלק א. שיחקתי איתו והעתקתי סימן כא. אולם לרוב מה שהופיע במסך שלי היה קשה מדי להעתיק ולהשתמש בו. נראה לי עקב קיום שני טקסטים שונים של השולחן ערוך ביחד עם הקצות החושן על הדף. אם כך, כדאי להמקד בטקסטים שמכילים רק חיבור אחד בדף ולא שנים.

העליתי בנוסף שתי קבצי PDF של תכניות מתאר ארציות. אם תוכל, בא נראה איך הם יוצאים בהמרה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:25, 5 בנובמבר 2014 (IST)
:שלום [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ומתנצל על האיחור בתשובה. מה שאתה מתאר מוזר מאוד, כי אני ניסיתי להריץ טקסט עם שלוש עמודות ויצא מצוין. ייתכן שההרצה לא בוצעה היטב, אנסה להריץ שנית ולבדוק. בנוגע למתאר - אנסה בקרוב. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 17:50, 9 בנובמבר 2014 (IST)

::בכמה דפים בארבע חמש שורות שלמעלה בדף התוכנה מזהה את שני השורות משני הצדדים ככותרת אחת ואז כאשר עושים העתק הדבק מדביקים 5 שורות של טקסט מצד אחד של העמוד יחד עם 5 שורות של טקסט בצד השני של העמוד. את זה לא ראית?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:54, 9 בנובמבר 2014 (IST)
:::לא ראיתי, ואצלי היה בדיוק אותו דבר ויצא מצוין (ביסוד מורא). אולם זו בעיה ידועה בסורק המובנה של היברו בוקס ולכן ייתכן שזו פשוט הסריקה שלהם ומסיבה כלשהי הספר שלך לא סרוק, אני אנסה שוב ואשלח לך. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז בחשוון ה'תשע&quot;ה • 18:07, 9 בנובמבר 2014 (IST)

== OCR - Roxette Uploads #2 ==

שלום איתן. שים לב ששיתפת איתך עוד תיק של 3 קבצים לסריקה. הפעם ניסיתי לחפש סריקות ותר נקיות. לנוחיותך כמובן.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:42, 23 בנובמבר 2014 (IST)
:שלום דניאל. אסרוק את הקבצים ביום חמישי, כאשר תהיה לי גישה למחשב המרוחק. לי רמת האיכות לא משנה, אני מריץ בתוכנה וייקח כמה זמן שייקח, זה אפילו לא מאט לי את המחשב. אגב, אני מזכיר לך להוסיף את הקבצים לקטגוריה [[:קטגוריה:OCR עמותה|OCR עמותה]], זו קטגוריה נסתרת כך שלא ניתן לראות אותה מהדפים אלא רק מדף הקטגוריה עצמו. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בכסלו ה'תשע&quot;ה • 10:01, 24 בנובמבר 2014 (IST)
:: בכל דף ודף או רק בדף הראשי?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:14, 24 בנובמבר 2014 (IST)
:::רק בראשי, שכל הספרים יופיעו בקטגוריה, אבל אין סיבה שכל העמודים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בכסלו ה'תשע&quot;ה • 17:03, 24 בנובמבר 2014 (IST)

== לא דוברת וולשית ==

רק עשיתי דף לניסיונות • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 09:47, 4 בדצמבר 2014 (IST)
:[[W:חוק פו|חוק פו]]. המילה שכתבת, אגב, הייתה פעמון. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 09:47, 4 בדצמבר 2014 (IST)
::אתה צוחק? זו הייתה מילה אמיתית? אני סתם חרבשתי במקלדת! (אתה דובר וולשית?)• [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 14:33, 4 בדצמבר 2014 (IST)
:::הייתה שם כ' מיותרת אחת, אבל היית מאוד קרובה. יש לי חבר וולשי, בעקבותיו אני יודע כמה מילים, אבל אני לא ממש דובר. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ה • 15:53, 4 בדצמבר 2014 (IST)


== אליס בארץ הפלאות ==

רק רציתי להביא לידיעתך. מישהו בשם MICHAEL LESTER העלה [https://drive.google.com/?tab=mo&amp;authuser=0#folders/0B4Qjt4J7bE5zNWpaM2k0RkxiOXM בדף שלי בגוגל דרייב] את אליס בארץ הפלאות.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:45, 22 בדצמבר 2014 (IST)

:השאלה היא מה מצב זכויות היוצרים. האם יש איזו דרך לברר מי זה ה-ל. סימן המתרגם הזה ומתי נפטר? חוץ מזה, ה-OCR יהיה בעייתי בגלל הניקוד. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:56, 22 בדצמבר 2014 (IST)
::מיכל לסטר היא המנכ&quot;לית של עמותת ויקימדיה • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • ל' בכסלו ה'תשע&quot;ה • 20:21, 22 בדצמבר 2014 (IST)
:::הטקסט יהיה חופשי בראשון בינואר עוד שבוע. בקשר לניקוד, מה שנחום אמר. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ב' בטבת ה'תשע&quot;ה • 09:29, 24 בדצמבר 2014 (IST)
== עזרה בתבניות  ==

היי איתן, בהמשך למפגש ביום ראשון, אשמח אם תוכל לעזור לי בתבנית תנ&quot;ך בויקיפדיה. יש שם פרמטר בשם &quot;קצר&quot; שצריך לעבור לתבנית תנ&quot;ך1 שלא הצלחתי להעביר, אשמח אם תסתכל. • [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] • [[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]] • [[מיוחד:תרומות/אור שפירא|תרומות]] • א' בטבת ה'תשע&quot;ה • 07:49, 23 בדצמבר 2014 (IST)
==כתבי הרודוטוס==
האם ידוע לך באיזו מהדורה משתמש האלמוני שמעלה לכאן את כתבי הרודוטוס, והאם פגו עליה זכוכיות היוצרים? [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:19, 8 בינואר 2015 (IST)
:זה תרגום אלכסנדר שור, הוא מת ב1943, כך שהם אכן פגו. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ה • 16:21, 8 בינואר 2015 (IST)
::תודה! [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:22, 8 בינואר 2015 (IST)


== Ladino Tehillim ==

&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Hello, [[משתמש:Nahum|נחום]] recommended I consult you concerning a transcription project I've begun on a Ladino Book of Psalms &lt;https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97:Tehilim,_o_los_Salmos,_trezladados_del_leshon_ha-%E1%B8%B3odesh_en_la_lingua_Sefaradit.pdf&gt;. Nahum suggests ABBYY (which I have access to, although I'd welcome any or all tweaks anyone might recommend for the settings so it can OCR as well as it possibly can. I'm also open to doing a first pass OCR with Tesseract-OCR if anyone has created training data for Abraham Garton's &quot;rashi&quot; script. Please let me know, and thank you! [[משתמש:Aharonium|Aharonium]] ([[שיחת משתמש:Aharonium|שיחה]]) 04:58, 18 בינואר 2015 (IST)

:--If you have access to ABBYY, my understanding is that it is recommended to use the option &quot;make file searcheable&quot; on the pdf and then upload it again, beacuse then the OCR output gets loaded automatically into the &quot;PAGE:&quot; pages when proofreading from the &quot;INDEX:&quot; pages. Eitan may correct me if I'm wrong. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:11, 18 בינואר 2015 (IST)
::Hi, Nachum is right. You should make the file searchable, then upload it as new verison to commons. After this, the OCRed text will automaticly appear in the wiki. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט בטבת ה'תשע&quot;ה • 09:10, 20 בינואר 2015 (IST)
&lt;/div&gt;

== ספרי זוטא על ספר במדבר ==

חסר למדרשי התנאים. בהיברובוקס מופיע במהדורת האראוויטץ 1917.

האם תוכל להוסיף אותו לסריקות OCR?

תודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:43, 28 בינואר 2015 (IST)

אופס... הורוביץ נפטר רק ב65...

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 15:26, 3 בפברואר 2015 (IST)

== גיוס נעים ושפשוף קל!... ==

בהצלחה ותודה

[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:53, 11 בפברואר 2015 (IST)
:תודה! [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ה • 09:04, 17 בפברואר 2015 (IST)

== מחיקה בגלל זכויות יוצרים ==

שלום איתן,
אני מצטער לכתוב לך, אבל שמתי לב פתאום שלמקור שממנו לקחתי את הניקוד שהוספתי למסכת כלים יש סימן קטן ומוסתר של זכויות יוצרים.
לצערי הרב אני אצטרך למחוק את הניקוד.
סליחה, טעות שלי.


== עדכון כפתורים לסרגל כלים &quot;תקציר&quot; ==

שלום איתן,  אין לי הרבה מה להוסיף ממה שהזכרתי במזנון. לסיכום:
* להוסיף &quot;קיטוע&quot;, &quot;פיסוק&quot;, &quot;השלמה&quot; , &quot;תיקון טעות&quot;, &quot;הערה&quot;
* נמלכתי מלהסיר  &quot;ניסוח&quot; , &quot;הרחבה&quot; כי הם שימושיים במרחב של ביאור... אבל אם אין מספיק מקום אז כן להסיר אותם.. אם יש מקום אז אולי רק לשים אותם יותר למטה ברשימה..

בברכה, דניאל----[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:16, 27 במרץ 2016 (IDT)

כמו כן, רציתי לבקש ממך, אולי אתה יודע, פעם היה מופיע בתחתית הדף גם כפתורים לתגי קטע באנגלית כמו &lt;nowiki&gt;&lt;includeonly&gt; ו&lt;noinclude&lt;/nowiki&gt;. עכשיו זה כבר נעלם מזמן וזה מאד שימושי בעריכת תבניות. ללא תגים אלו אני כמעט לא מסתדר בכתיבת תיאורים על תבניות. אתה יודע איך להוסיף שוב תגים אלו בתחתית הדף של חלון העריכה?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:16, 27 במרץ 2016 (IDT)
:1 - ביצעתי. אם אתה יודע מה מספר מרחב הביאור (גם שאר קוראי הדף מוזמנים לעזור...), אפשר לדאוג שתקצרים מסוימים יופיעו רק כשעורכים ביאור.
:2 - היום כל התקצירים מופיעים בסרגל למעלה. אפשר בכל זאת להחזיר אותם אם רוצים. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ח באדר ב' ה'תשע&quot;ו • 20:38, 27 במרץ 2016 (IDT)
::אני לא מוצא את התקצירים של INCLUDE בשום מקום אצלי בחלון.... אולי זה משהו עם המחשב שלי..--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:03, 27 במרץ 2016 (IDT)

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/24|Tech News: 2019-24]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו תהליך יצירת PDF מדפי ויקי נעשה על ידי [[mw:Proton|Proton]]. בעבר השתמשנו ב-[[mw:Electron|Electron]]. זה אמור להראות אותו דבר, אבל לפעול טוב יותר. שניהם משתמשים בכרומיום. מדובר במערכת שונה מזאת שאוספת מספר דפים בספר ויוצרת ממנו PDF.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T210651][https://phabricator.wikimedia.org/T186748]
* ההרחבה Flagged Revisions משתמשת מעכשיו בכפתורי OOUI תקניים. בגרסה הבאה יבוצעו גם מספר שינויים קטנים במיקום הכפתורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T155878]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בוטים וסקריפטים נוספים שלא קבעו במפורש [[m:Special:MyLanguage/User-Agent policy|User-Agent]] יכולים להתקל בהגבלת קצב ריצה קשוחה, שתוסר לאחר שיסדירו את העניין. [https://phabricator.wikimedia.org/T224891]

'''בעיות'''
* אנא בדקו האם מאפייני הרחבת Flagged Revisions באתר ויקי שלכם תואמים את ציפיותיכם, או זהים למצב מלפני כמה שבועות. אם לא, אנא [https://phabricator.wikimedia.org/maniphest/task/edit/form/1/?projects=Wikimedia-Site-Requests%2CMediaWiki-extensions-FlaggedRevs דווחו על כך]. [https://phabricator.wikimedia.org/T225144]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190612T15 {{#time:j xg|2019-06-12|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/24|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W24&quot;/&gt; 20:07, 10 ביוני 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19143311 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/25|Tech News: 2019-25]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בוויקישיתוף למשך 30 דקות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190619T05 ב-19 ביוני ב-05:00 (UTC) (שעה 8:00 לפי שעון ישראל)].  זאת על מנת לתקן בעיית חומרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T224516]

'''שינויים השבוע'''
* בקרוב ניתן יהיה לנגן קבצי [[w:he:MIDI|MIDI]] ללא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|הרחבת Score]]. ניתן להוסיף אותם באמצעות &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[קובץ:Filename.midi]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. בהמשך &lt;code&gt;override_midi&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;override_audio&lt;/code&gt; יפסיקו לעבוד. במקום זאת יהיה צורך בהוספת קובץ MIDI מתכת לתווים. [https://phabricator.wikimedia.org/T135597]
* נגן וידאו חדש יחליף בקרוב את הקיים. ניתן להפעיל אותו כתכונת בטא ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|העדפות שלכם]]. אם לא יהיו בעיות רציוניות הוא יופעל בהמשך אצל כולם. [https://phabricator.wikimedia.org/T148103]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.10|1.34‎-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-06-18|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-06-19|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-06-20|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190619T15 {{#time:j xg|2019-06-19|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מספר גאדג'טים וסקריפטים משתמשים עדיין בערכים ישנים &lt;code&gt;wgEnableAPI&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;wgEnableWriteAPI&lt;/code&gt;. הערכים תמיד שווים ל-true. הם יוסרו בקרוב. זה יכול לשבור מספר גאדג'טים וסקריפטים. יש לתקן אותם כך שלא ישתמשו בערכים הללו. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/core/+/504076]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/25|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W25&quot;/&gt; 23:38, 17 ביוני 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19152213 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/26|Tech News: 2019-26]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[mw:MediaWiki 1.34/wmf.10|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי מהשבוע שעבר לא הוטמעה לחלוטין עקב בעיות. הגרסה הוסרה מרוב אתרי ויקי ביום שלישי ומאתרי הבדיקה ביום חמישי. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-June/092212.html]
* רוב אתרי ויקי היו איטיים ובהמשך במצב לקריאה בלבד במהלך השבוע האחרון בגלל בעיה באחד משרתי בסיס הנתונים. השרת הוחלף. [https://phabricator.wikimedia.org/T225981]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.11|1.34‎-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-06-25|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-06-26|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-06-27|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* אתם יכולים לצפות או להצטרף ל[https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-June/092210.html הצגת מקרה הבאה של שפות בוויקימדיה]. היא תתמקד בשימוש בתרגום מכונה בפרויקטי ויקימדיה. הצגת המקרה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190626T13 {{#time:j xg|2019-06-26|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 13:00 (UTC)] (שעה 16:00 לפי שעון ישראל). תיערך הקלטה לצורך צפייה עתידית.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190626T15 {{#time:j xg|2019-06-26|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/26|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W26&quot;/&gt; 20:30, 24 ביוני 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19168431 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/27|Tech News: 2019-27]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* החל פיתוח של [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Bridge|גשר ויקינתונים]]. המטרה היא לאפשר עריכת ויקינתונים מתוך ויקיפדיה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2019-June/013216.html]

'''בעיות'''
* למשתמשים המקבלים שירות ממרכז הנתונים באמסטרדם הדפים לפעמים נטענים לאט. חקירת הנושא נמשכת. [https://phabricator.wikimedia.org/T226048]
* שרות השאילתות של ויקינתונים היה במצב טעינת יתר ב-24 ביוני מ-11:50 עד 13:15 שעון UTC (מ־14:50 ועד 16:15 שעון ישראל). הבעיה תוקנה. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20190624-wdqs]

'''שינויים השבוע'''
* כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד למשך כדקה ב-3 ביולי 6:00 שעון UTC‏ (9:00 שעון ישראל). זה נעשה למען העברת בסיס נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226358]
* לא תפורסם השבוע גרסה חדשה של תוכנת מדיה ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|לוח שנה]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190703T15 {{#time:j xg|2019-07-03|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/27|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W27&quot;/&gt; 00:23, 2 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19175317 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/28|Tech News: 2019-28]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* למארגני ארועים, אם אתם [[m:Special:MyLanguage/Mass_account_creation#Requesting_temporary_lift_of_IP_cap|מבקשים העלאה זמנית של כמות IP]] ליצירה מרובה של חשבונות, זה גם יגדיל את קצב העריכות המורשה לאותם חשבונות חדשים באירוע, כדי למנוע צוואר בקבוק נוסף. [https://phabricator.wikimedia.org/T204583]
* מפעילי מערכת בכל אתרי ויקימילון, ויקימסע וויקיטקסט, אתם יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[m:Special:MyLanguage/Community_health_initiative/Partial_blocks|חסימה חלקית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T218626]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.13|1.34‎-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-09|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-10|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-07-11|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).
* עיצוב חלונות התוכנה של מדיה ויקי ישתנה בתצוגה שולחנית. המבנה יהיה פשוט יותר, הכפתורים חדים ונקיים יותר, וכפתורי סגירה יהפכו לאייקונים. המראה החדש יהיה דומה לתצוגת ניידים. זה ישפיע על כלי תרגום התוכן, העורך החזותי, אשף התבניות וכלים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226045]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190710T15 {{#time:j xg|2019-07-10|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* אתר ויקינתונים יהפוך לאתר לקריאה בלבד ב-30 ביולי בין 5:00 ל-5:30 שעון UTC‏ (8:00 עד 8:30 שעון ישראל) למטרת החלפת שרת. [https://phabricator.wikimedia.org/T227063]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] החל מ-15 יוני ישתנה פורמט השם בדאמפים החדשים של ויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226153]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/28|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W28&quot;/&gt; 23:13, 8 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19192465 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/29|Tech News: 2019-29]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/29|תרגומים לשפות נוספות]]. 

'''שינויים אחרונים'''
* באתר הניידים יהיו יותר כלי עריכה מתקדמים. שבע ויקיפדיות נוספות יכולות להשתמש בהם כבר עכשיו. זה עובד בוויקיפדיות בשפות הערבית, האינדונזית, האיטלקית, הפרסית, היפנית, הספרדית והתאית. ניתן לנסות את הכלים באתר הניידים ולשלוח עליהם משוב. [https://meta.wikimedia.org/wiki/User:CKoerner_(WMF)/Advanced_mobile_contribution_options_second_update] 

'''שינויים השבוע'''
*  [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  משתמש מסנן ההשחתות יעשה בקרוב עריכות על מסנני השחתות לא תקינים. המשתמש נקרא &lt;code&gt;{{int:abusefilter-blocker}}&lt;/code&gt; ויש לו הרשאות מפעיל מערכת. זה נועד לפתור בעיות טכניות והוא לא יעשה שום דבר אחר. ניתן [[phab:T209565|לקרוא עוד]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.14|1.34‎-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-16|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-17|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-07-18|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190717T15 {{#time:j xg|2019-07-17|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|ישומון ויקיפדיה]] באנדרואיד יזמין משתמשים להוסיף תיאור תמונה לתמונות בוויקישיתוף. זה יופיע רק למשתמשים שעשו מספר עריכות דרך היישום בלי שהעריכות שוחזרו. זה נועד למנוע ספאם ועריכות גרועות. ניתן [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks|לקרוא עוד]] ו[[mw:Talk:Wikimedia_Apps/Team/Android/AppEditorTasks|לשלוח משוב]]. [https://commons.wikimedia.org/wiki/Commons:Village_pump/Archive/2019/03#Edit_action_feed_(Android_Wikipedia_app)]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/29|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W29&quot;/&gt; 18:30, 15 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19199404 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/30|Tech News: 2019-30]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* קהילות המעוניינות להקל על הצעדים הראשונים של עורכים חדשים יכולות להצטרף לניסויים של צוות הגדילה (Growth team) באתרי ויקי שלהן. ניתן לבדוק [[mw:Growth/Communities/How to get the Growth experiments on your wiki|את התנאים והדרישות לתהליך]].
* [[m:Coolest_Tool_Award|פרס הכלי המגניב ביותר 2019]] מחפש מועמדים. ניתן להציע כלים עד 29 ביולי. הכלים הזוכים יוצגו בוויקימניה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-July/092301.html]

'''בעיות'''
* שחרור הגרסה האחרונה של מדיה־ויקי (1.34.0-wmf.14) נחסם לקבוצות 1 ו־2. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-ambassadors/2019-July/002184.html]

'''שינויים השבוע'''
* מסד הנתונים של פבריקטור יועבר לשרת אחר. לא ניתן יהיה לכתוב ביום חמישי, 25 ביולי, בין השעות 05:30 ו־6:00 בבוקר שעון UTC (‏08:30 עד 9:00 לפי שעון ישראל). קריאה לא תושפע מהמהלך. [https://phabricator.wikimedia.org/T228243]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.15|1.34.0‏-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-23|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי ויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-24|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי ויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-07-25|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190723T15 {{#time:j xg|2019-07-24|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:VisualEditor on mobile/Edit cards|חלק מהפריטים בעורך החזותי]] ישתנו מאוחר יותר השבוע. זה יהפוך את עריכתם של קישורים, ציטוטים ותבניות לקלה יותר במחשבים שולחניים ובמכשירים ניידים כאחד. [https://phabricator.wikimedia.org/T225834][https://phabricator.wikimedia.org/T221247]
* כש[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:AdvancedSearch|החיפוש המתקדם]] מופעל ניתן יהיה לבחור את סדר המיון של תוצאות כשמבצעים חיפוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T225479][https://phabricator.wikimedia.org/T197525]
* משתמשים שעורכים מכתובת IP שנמצאת ברשימה הלבנה [[:m:Special:MyLanguage/Mass_account_creation#Requesting temporary lift of_IP cap|של הסרת מגבלות יצירת חשבונות באופן זמני]] לא יצטרכו CAPTCHA. זה יקרה במהלך חודש אוגוסט. אם אתם חושבים שזה לא צריך לקרות מסיבה כלשהי, נא [[:phab:T227487|ידעו אותנו]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] המשתנה &lt;code&gt;user_wpzero&lt;/code&gt; יוסר ממסנן ההשחתות. [[phab:T227843#5344413|רשימת המסננים שיזדקקו לתיקון מצורפת בזאת]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/30|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W30&quot;/&gt; 16:08, 22 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19224936 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/31|Tech News: 2019-31]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* אתר ויקינתונים יהפוך לאתר לקריאה בלבד ב־30 ביולי בין 5:00 ל-5:30 שעון UTC‏ (8:00 עד 8:30 שעון ישראל) למטרת החלפת שרת. [https://phabricator.wikimedia.org/T227063]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.16|1.34‎-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-07-30|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-07-31|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-08-01|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190731T15 {{#time:j xg|2019-07-31|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/31|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W31&quot;/&gt; 00:42, 30 ביולי 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19235136 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/32|Tech News: 2019-32]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.17|1.34‎-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-08-06|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-08-07|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-08-08|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''בעיות'''
*שינוי ב[[mw:Extension:RelatedArticles|הרחבה &quot;ערכים קשורים&quot; (RelatedArticles)]] גרם בטעות להפעלתה לכולם, לא רק לאלו המשתמשים בממשק הניידים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T181242][https://phabricator.wikimedia.org/T229644]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190807T15 {{#time:j xg|2019-08-07|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* כיום כולם יכולים לראות את [[:w:en:IP addresses|כתובות ה־IP]] אם מישהו עורך ללא חשבון. בעתיד הן יוכלו להיות יותר מוסתרות. זה נעשה על מנת להגן על משתמשים לא רשומים כך שמספר מצומצם יותר של אנשים יוכלו לראות את כתובות ה־IP שלהם. זה יקרה רק אחרי שנהיה בטוחים שהכלים ללחימה בהשחתות יישארו יעילים. אתם יכולים [[m:Special:MyLanguage/IP_Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לקרוא עוד]] על כך ו[[m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|להגיב]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/32|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W32&quot;/&gt; 16:25, 5 באוגוסט 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19263690 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/33|Tech News: 2019-33]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים המשתמשים באתר הנייד של ויקיפדיה יכולים להדליק [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced_mobile_contributions|שירותים מתקדמים]] בדף ההעדפות. זה יאפשר גישה ליותר קישורי ממשק, דפים מיוחדים וכלים. נשמח לקבל משוב בדף השיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T228916]
* עקב העדרות מתנדבים לטיפול בעיצוב &quot;מים כחולים&quot;, הקישור להדלקתו יוסתר. העיצוב ימשיך לעבוד, אך העורכים מתבקשים לעבור לעיצוב אחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T223824]

'''שינויים השבוע'''
* עקב ויקימניה לא תהיה גרסת תוכנה חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments#Week_of_August_12th]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190813T15 {{#time:j xg|2019-08-13|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* הקישור &quot;פריט ויקינתונים&quot; יועבר מ&quot;כלים&quot; ל&quot;במיזמים אחרים&quot; בכל אתרי ויקימדיה החל מ-21 באוגוסט. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2019-August/013316.html הודעה מפורטת], [[phab:T66315|כרטיס פבריקטור]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/33|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W33&quot;/&gt; 21:20, 12 באוגוסט 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19280448 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/34|Tech News: 2019-34]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* ידיעות הטכנולוגיה לא יפורסמו בשבוע הבא. גיליון חדש יפורסם ב-2 בספטמבר 2019.

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חלק ממסנני השחתה הפסיקו לעבוד עקב שיוניים בקוד. רק משתנים עבור הפעולה הנוכחית יעבדו. משתנים שהוגדרו באחד הענפים לא יעבדו מחוצה לו. ניתן [[phab:T230256|לקרוא יותר]] על דרך לתקן המסננים.
* ניתן ליצור עד שישה חשבונות מ[[w:he:כתובת IP|כתובת IP]] אחת ביום. בין 12 ל-15 באוגוסט ניתן היה ליצור עד שני חשבונות ביום. זה נבע מבעיית אבטחה. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T230521]

'''שינויים השבוע'''
* רק מספר חשבונות מוגבל ניתן ליצור מ[[w:he:כתובת IP|כתובת IP]] אחת. ניתן להכניס כתובת מסויימת ל[[:w:en:Whitelisting|רשימה לבנה]] כדי שיתאפשר ליצור ממנה מספר בלתי מוגבל של חשבונות. זה שימושי באירועים בהם מספר רב של משתמשים חדשים לומדים לערוך. כתובות IP שהוכנסו לרשימה לבנה מהסיבה הזאת לא יציגו יותר דרישות ל-[[w:he:CAPTCHA|CAPTCHA]] ברגע יצירת חשבון. זה יקרה ביום רביעי. [https://phabricator.wikimedia.org/T227487]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.19|1.34‎-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-08-20|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-08-21|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-08-22|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190821T15 {{#time:j xg|2019-08-21|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ישנו [[w:he:Request for Comments|RFC]] לגבי יצירת קבוצת משתמשים גלובלית חדשה עם הרשאה לערוך [[:mw:Extension:AbuseFilter|מסנני השחתה]]. היא תשמש לתיקוני מסננים שבורים ותדאג שכל המסננים יעבדו לאחר שינויים בתוכנה. ניתן [[:m:Requests for comment/Creating abusefilter-manager global group|לקרוא יותר ולהגיב]].
* האפשרות &lt;code&gt;מיוחד:תרומות/newbies&lt;/code&gt; לא תעבוד יותר. זה יקרה בגלל בעיות יעילות. היא הציגה עריכות של משתמשים חדשים. במקום זאת, ניתן יהיה לראות אותן בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T220447]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/34|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W34&quot;/&gt; 18:21, 19 באוגוסט 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19310286 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/36|Tech News: 2019-36]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן להשתמש בממשק [[wikidata:Wikidata:Development/Termbox|termbox]] החדש לעריכת ויקינתונים במכשירים ניידים. הוא מאפשר עריכת תוויות, תיאורים ומילים נרדפות ביתר קלות בדפים ניידים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2019-August/013355.html]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.34/wmf.20|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי עלתה במהלך שבוע שעבר.
* השינוי במיקום פריט ויקינתונים שפורסם לאחרונה בוטל עקב בעיות מטמון בלתי צפויות. [https://phabricator.wikimedia.org/T66315#5431632]
* המספר המקסימלי של שחזורים עלה מ-10 ל-100 לדקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T228708] 
* הגרסה המתקדמת של דפי סקירת עריכות (שינויים אחרונים, רשימת מעקב, שינויים קשורים) תכלול מעכשיו שני מסננים חדשים. הראשון הוא &quot;כל התוכן&quot; והשני הוא &quot;כל השיחות&quot;. הם יסננו בהתאם למרחבים, זוגיים ואי זוגיים. כלומר, &quot;כל השיחות&quot; לא יכללו דיונים במרחבי תוכן, כמו &quot;ויקיפדיה:&quot;, אבל כן יכללו את &quot;שיחת ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T201520]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.21|1.34‎-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-09-03|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-09-04|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-09-05|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).
* בזמן ההתחברות לחשבון התוכנה בודקת האם ססמתכם תואמת את [[Special:MyLanguage/Password policy|מדיניות הססמאות]]. החל מהשבוע תקבלו הודעת אזהרה גם במקרה שהססמה היא אחת הססמאות הנפוצות בעולם. במידה וססמתכם לא מספיק חזקה, אנא שקלו [[Special:PasswordReset|להחליף את הססמה]] ל[[w:he: חוזק סיסמאות|ססמה חזקה יותר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T151425]

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190904T15 {{#time:j xg|2019-09-04|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, את ויקינתונים לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190910T05 10 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, מספר אתרי ויקי בגודל בינוני לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190917T05 17 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). ניתן לראות את [https://raw.githubusercontent.com/wikimedia/operations-mediawiki-config/master/dblists/s2.dblist רשימת האתרים]. ויקיפדיה העברית איננה חלק מהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, מספר אתרי ויקי בגודל בינוני לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190924T05 24 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). ניתן לראות את [https://raw.githubusercontent.com/wikimedia/operations-mediawiki-config/master/dblists/s3.dblist רשימת האתרים]. ויקיפדיה העברית איננה חלק מהם, אבל הרשימה כוללת מספר אתרים אחרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]
*  ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, את ויקישיתוף לכשלושים דקות ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20190926T05 26 בספטמבר מ-5:00 שעון UTC] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T230788]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/36|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W36&quot;/&gt; 12:08, 4 בספטמבר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=19350205 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/40|Tech News: 2019-40]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בהפצת ידיעות הטכנולוגיה בשבוע שעבר היתה בעיה. חלק המנויים לא קיבלו את הגיליון וחלק קיבלו אותו מספר פעמים. המפתחים עובדים על הפתרון. הבעיה בגללה חלק קיבלו את הגיליון שלוש פעמים תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T232379]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.34/wmf.25|1.34‎-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-01|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-02|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-03|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191002T15 {{#time:j xg|2019-10-02|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[m:Community Tech|הצוות הטכני של הקהילה]] בקרן ויקימדיה עובד על [[:m:Community Tech/Watchlist Expiry|תכונת הוספה זמנית  לרשימת המעקב]]. זה אומר שניתן יהיה להוסיף דפים למעקב לזמן מסויים במקום לתמיד. הצוות מחפש [[:m:Community Tech/Watchlist Expiry#Open Questions|משוב על שאלות העומדות בפניו]].
* הדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] יקבל מראה תקני של [[mw:UX standardization|OOUI]]. זה יאפשר שימוש קל יותר בניידים והדף ייראה כמו שאר דפים מיוחדים. קיים [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/User:Jdlrobson/compactspecialcontributions.css סקריפט] שיאפשר להקטין את החלק העליון של הדף במידת הצורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T117736]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/40|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W40&quot;/&gt; 19:51, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19425409 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/41|Tech News: 2019-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ב[[mw:Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] גדלה מהירותו של [[w:he:ניתוח מחרוזות|הפארסר]]. זה יאפשר קיצור זמן ההמתנה לשמירת עריכות. [https://phabricator.wikimedia.org/T156095]

'''בעיות'''
* ישנה בעיה בעורך החזותי כשמעתיקים או מוחקים טקסט עם הערות שוליים. המפתחים עובדים על תיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T234489]
 
'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.1|1.35‎-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-08|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-09|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-10|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).
 
'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191009T15 {{#time:j xg|2019-10-09|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ל[[m:Community Wishlist Survey 2020|סקר משאלות הקהילה]] יש פורמט חדש. הסקר יתמקד באתרי ויקי שבדרך כלל מקבלים פחות תמיכה. הסקר יחזור למתכונת הקודמת בשנה הבאה, ככל הראה. טרם הוחלט במדויק על איך יראה הסקר השנה. ניתן [[m:Talk:Community Wishlist Survey 2020|להשאיר משוב]].
* כתובות ה-[[w:he:URL|URL]] של העמוד הראשי באתרי ויקי יכולות להשתנות. זאת מכיוון שהכתובות העכשוויות גורמות למספר בעיות. למשל, הכתובת &lt;code&gt;https://www.wikidata.org/wiki/Wikidata:Main_Page&lt;/code dir=ltr&gt; יכולה להפוך ל-&lt;code&gt;https://www.wikidata.org/&lt;/code&gt;. ניתן [[phab:T120085|לספר למפתחים]] אם זה עלול לגרום לבעיות באתר ויקי שלכם.
* ישנו [[mw:Technical Community Newsletter/2019/October|רבעון קהילה חדש]]. תוכלו לקרוא שם יותר פרטים על עבודת הקהילה הטכנית של ויקימדיה. [[mw:Technical Community Newsletter/Subscribe|תעשו מנוי]] כדי לקבל את המידע בעתיד.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:en:Outreachy|Outreachy]] היא מערכת התמחות לקבוצות בעלות ייצוג נמוך בתוכנה חופשית ועם קוד פתוח. ישנם שבעה מיזמי ויקימדיה העוסקים בכתיבת קוד, תיעוד, ובדיקת איכות בסיבוב הקרוב. אלו המתאימים לדרישות [https://www.outreachy.org/apply/project-selection/#wikimedia יכולים להגיש בקשות]. היום האחרון לבקשות הללו הוא 5 בנובמבר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/41|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W41&quot;/&gt; 18:36, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19425409 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/42|Tech News: 2019-42]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן עכשיו להשתמש ב[[:mw: Reading/Web/Advanced mobile contributions |כלי עריכה מתקדמים יותר]] באתר נייד. ניתן להדליק ולכבות אותם בהעדפות בגרסה הניידת. [https://phabricator.wikimedia.org/T233612]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.2|1.35‎-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-15|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-16|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-17|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191016T15 {{#time:j xg|2019-10-16|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[w:he:אינטרנט אקספלורר|אינטרנט אקספלורר]] 6 או 7 לא [[:mw:Compatibility|יקבלו תמיכה]] יותר. לכן הם ייראו מוזר במקצת. לא יפורסמו יותר עדכוני אבטחה. [[:wikitech:HTTPS/Browser Recommendations|לא תוכלו לקרוא]] יותר אתרי ויקי באינטרנט אקספלורר על חלונות XP או גרסאות ישנות יותר מ-XP. זה קורה מכיוון שכמעט אף אחד לא משתמש יותר בדפדפנים הללו. תמיכה בהם תגרום לצמצום אבטחה לכל השאר. [https://phabricator.wikimedia.org/T232563]  
* בעתיד תתכן הוספת קישורי שיתוף לשמות הפרקים. זאת כדי להקל על קישור לפרק. ניתן [[phab:T18691|לקרוא יותר ולדון]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/42|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W42&quot;/&gt; 02:55, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19459969 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/43|Tech News: 2019-43]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/43|Translations]] are available.

'''Recent changes'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|'''''[[$technews|Tech news]]''' prepared by [[$ambassadors|Tech News writers]] and posted by [[$bot|bot]] • [[$contribute|Contribute]] • [[$translate|Translate]] • [[$tech|Get help]] • [[$talk|Give feedback]] • [[$list|Subscribe or unsubscribe]].'']] The [[w:en:Application programming interface|API]] sandbox and help pages now show more clearly when API modules are marked as &lt;code&gt;internal&lt;/code&gt;. API modules marked as internal were probably internal before. It was easier to miss. You should look for non-internal alternatives. [https://phabricator.wikimedia.org/T185508]

'''Problems'''
* There is a [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Translate|translation tool]] we use on wikis with more than one language. For a few days it did not create pages for new languages when someone translated a page. The languages did not show in the language bar. This has been fixed. [https://phabricator.wikimedia.org/T235027]
* The history and diffs can show wrong content. This is because of a cache problem. It will soon be fixed. [https://phabricator.wikimedia.org/T235188]

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.35/wmf.3|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from 22 October. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from 23 October. It will be on all wikis from 24 October ([[mw:MediaWiki 1.34/Roadmap|calendar]]).
* [[m:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews|Reference Previews]] will be a beta feature on [[phab:T235083|all Wikipedias and some Wikivoyages]]. It shows you a preview of the footnote when you hover over or click on the number. It has been a beta feature on German and Arabic Wikipedia since April.

'''Meetings'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|Advanced item]] You can join the technical advice meeting on IRC. During the meeting, volunteer developers can ask for advice. The meeting will be on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191023T15 23 October]. See [[mw:Technical Advice IRC Meeting|how to join]].

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/43|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W43&quot;/&gt; 17:44, 21 באוקטובר 2019 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Trizek_(WMF)/sandbox/temp_MassMessage_list&amp;oldid=19479668 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/44|Tech News: 2019-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן להגיש הצעות ל[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020|סקר משאלות הקהילה]]. הסקר קובע משימות עבור [[m:Community Tech|צוות הקהילה הטכני]]. ניתן לפרסם הצעות עד 11 בנובמבר. ההצבעה תערך מ-20 בנובמבר עד 2 בדצמבר. השנה הסקר מתמקד בוויקיספר, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיטקסט, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקיחדשות. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020#newformat|לקרוא יותר]] על פורמט השנה.
* למשתמשי ניידים קיים עכשיב עיצוב מיוחד לרשימת המעקב. [https://phabricator.wikimedia.org/T225127][https://phabricator.wikimedia.org/T235414]
* ניתן לשתף משוב ורעיונות על מיזם [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור הגרסה השולחנית]]. היעד הוא להפוך את הממשק לקל יותר לקוראים ולעורכים ללא צמצום הפונקציונליות. צוות קריאת הרשת של הקרן יעבוד על זה בשנתיים הקרובות.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/OOUI|OOUI]] מאפשר עכשיו שימוש בפיקסלים (&lt;code&gt;px&lt;/code&gt;) במקום יחידות [[:w:en:Em (typography)|em]] ‏(&lt;code&gt;em&lt;/code&gt;)  במקרים מסויימים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/design/2019-October/002646.html][https://phabricator.wikimedia.org/T220671]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.4|1.35‎-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-10-29|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-10-30|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-10-31|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191030T15 {{#time:j xg|2019-10-30|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 17:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* לא יהיו עדכוני תוכנה בין 19 בדצמבר לבין 2 בינואר. גרסת מדיה־ויקי החדשה תגיע בשבוע של 6 בינואר. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2019-October/092682.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאדג'טים וסקריפטים אישיים יכולים לגשת למשתנים המתארים את העמוד הנוכחי באמצעות ג'אווהסקריפט. בשנת 2015 המידע הועבר ממשתני &lt;code dir=ltr&gt;wg*&lt;/code&gt; למשתני &lt;code style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;mw.config&lt;/code&gt;. המשתנים הגלובליים הישנים יוסרו בהמשך השנה. ניתן [[Phab:T72470|לקרוא על זה יותר ולהודיע למפתחים]] אם ברצונכם לנסות את השינוי על ויקי שלכם.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/44|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W44&quot;/&gt; 18:26, 28 באוקטובר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19459969 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/45|Tech News: 2019-45]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] ניתן היה לראות עד 5000 עריכות בו זמנית במקרה שערכתם את כתובת הדף. המספר ירד עד כדי 500. זה נעשה כדי להפסיק מקרים בהם קריאות לבסיס הנתונים שברו את האתרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T234450]

'''שינויים השבוע'''
* המשתנה &lt;code&gt;MediaWiki:ipb-default-expiry&lt;/code&gt; מאפשר לקבוע את ערך ברירת מחדל של אורך חסימת משתמשים עבור אתר ויקי שלכם. ניתן יהיה להשתמש במשתנה &lt;code style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;MediaWiki:ipb-default-expiry-ip&lt;/code&gt; כדי לקבוע אורך שונה עבור עורכים אלמונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T219126]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.5|1.35‎-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-11-05|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-11-06|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-11-07|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191106T15 {{#time:j xg|2019-11-06|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 15:00 (UTC)] (שעה 17:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/45|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W45&quot;/&gt; 18:48, 4 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/46|Tech News: 2019-46]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [https://mediawiki2latex-large.wmflabs.org MediaWiki2LaTeX] יכול לאסוף דפים שונים מאתרי ויקי של ויקימדיה לקובץ [[w:he:PDF|PDF]]. המקסימום הוא מסמך PDF בן כ-5000 דפים. עד כה זה היה 800 דפים.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191113T16 {{#time:j xg|2019-11-13|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* קרן ויקימדיה יקח חלק ב-[[:w:en:Google Code-in|Google Code-in]]. זה יאפשר לסטודנטים צעירים המעוניינים בכך לעזור בכתיבת קוד פתוח. ניתן [[:mw:Google Code-in/2019|לקרוא יותר]]. מומחים טכניים מנוסים של ויקימדיה יכולים לעזור לסטודנטים.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/46|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W46&quot;/&gt; 00:04, 12 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/47|Tech News: 2019-47]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
*  ניתן יהיה לקרוא אבל לא לערוך כמה אתרי ויקי למשך עד 30 דקות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191126T06 ב-26 בנובמבר מהשעה 6:00 UTC] ‏(8:00 שעון ישראל). ניתן לראות את [[phab:T238046|רשימת אתרי ויקי הרלוונטיים]], ביניהם ויקיפדיה העברית. זה גם ישפיע על בסיס הנתונים &lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CentralAuth|centralauth]]&lt;/code&gt;. למשל, יכולות להווצר בעיות בשינוי ססמה, התחברות לאתרי ויקי חדשים, עדכון כתובת דואר אלקטרוני, או [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CentralAuth/Global rename|שינוי שם משתמש גלובלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T238046]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן יהיה להצביע בקרוב ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020|סקר משאלות הקהילה]]. הסקר קובע משימות עבור [[m:Community Tech|צוות הקהילה הטכני]]. ההצבעה תערך מ-20 בנובמבר עד 2 בדצמבר. השנה הסקר מתמקד בוויקיספר, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיטקסט, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקיחדשות. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2020#newformat|לקרוא יותר]] על פורמט השנה.
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191120T16 {{#time:j xg|2019-11-20|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/47|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W47&quot;/&gt; 22:17, 18 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/48|Tech News: 2019-48]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* תוספת הבטא לגרסה הניידת תבוטל, מכיוון שתמיכה בה דורשת יותר מדי משאבים. המפתחים יתמקדו במיזם [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור גרסת דסקטופ]]. אם תרצו לראות את הקטגוריות בגרסה הניידת תוכלו להדליק [[mw:Reading/Web/Advanced mobile contributions|תרומות מתקדמות בגרסה הניידת]]. עד עכשיו יכולתם לקפוץ לתחילת העמוד. ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות [[w:en:User:Jdlrobson/scripts/backtotop.js|גאדג'ט או סקריפט אישי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T237290]
* [[:mw:Parsoid|פרסואיד]] היא תוכנה המשמשת בעורך החזותי, כלי תרגום התוכן, זרימה ואפליקציית אנדרואיד. היא נכתבה מחדש. היא תכנס לאתרי ויקי בהדרגה בשבועיים הקרובים. היא נבדקה, אבל ייתכנו השוואות גרסאות או תצוגה מקדימה שייראו לא נכון. במקרה כזה תוכלו [[phab:T229015|לדווח על כך]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T229015]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.35/wmf.8|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] החל מ-26 בנובמבר. היא תעלה לשאר אתרי ויקי בשבוע הבא ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]). זה קורה בגלל החגים.

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191127T16 {{#time:j xg|2019-11-27|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* תוכלו לעבור בין הערך לדף השיחה בצורה חדשה בגרסה הניידת בעתיד. זה ייעשה באמצעות טאבים, בדומה לגרסת דסקטופ. [https://phabricator.wikimedia.org/T230695]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/48|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W48&quot;/&gt; 18:52, 25 בנובמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19523133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/49|Tech News: 2019-49]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ה-[[:m:Special:MyLanguage/Mix'n'match|Mix'n'match]] הוא כלי המקשר בין פריטי ויקינתונים למידע בבסיסי נתונים אחרים. ניתן להשתמש בו למציעת נושאים החסרים בוויקיפדיה. יש לו עכשיו יותר מ-3000 בסיסי נתונים, לעומת 2000 בעבר.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.8|1.35‎-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-12-03|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-12-04|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-12-05|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191204T16 {{#time:j xg|2019-12-04|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] תהיה סכימה חדשב ב-[https://dumps.wikimedia.org/ דאמפים ב-XML]. סקריפטים ואפליקציות שמשתמשים בהם צריכים לעדכן את הקוד שלהם. אם לא יתעדכנו, הם לא יעבדו יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T238972]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מילת הקסם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{REVISIONID}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא עובדת יותר בגלל בעיות ביצועים. בתצוגה מקדימה מוחזרת &lt;code&gt;&quot;&quot;&lt;/code&gt; (מחרוזת ריקה). במצב קריאה מוחזר &lt;code&gt;&quot;-&quot;&lt;/code&gt; (מקף). בינתיים זה ישפיע רק על מרחבי התוכן. בעתיד יצטרפו מרחבים אחרים, החל מקבצים וקטגוריות. [https://phabricator.wikimedia.org/T235957]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/49|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W49&quot;/&gt; 18:59, 2 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19605481 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/50|Tech News: 2019-50]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  מיזמי ויקימדיה משתמשים באתר [https://translatewiki.net/ translatewiki] לתרגום ממשק ויקי. ניתן להשתמש בכלי [https://tools.wmflabs.org/watch-translations/ WatchTranslations] למעקב אחרי התרגומים. תקבלו מייל אם חסרים תרגומים לשפתכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T238216]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ישנה חבילת נתונים חדשה, המראה מספר עורכים למדינה לכל חודש עבור חלק מהמדינות. ניתן [[:wikitech:Analytics/Data Lake/Edits/Geoeditors/Public|לקרוא תיעוד]] ו[https://dumps.wikimedia.org/other/geoeditors/readme.html להוריד את החבילה].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.10|1.35‎-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-12-10|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-12-11|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-12-12|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191211T16 {{#time:j xg|2019-12-11|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן לבדוק [[m:WMDE Technical Wishes/Book referencing|כלי ציטוט]] חדש. הוא מאפשר לצטט חלקים שונים של מקור מבלי לחזור על כל המידע. ניתן לנסות אותו על [[mw:Special:MyLanguage/Beta Cluster|בטא קלאסטר]]. ניתן לראות [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Draft:Cut_the_Crap#cite_ref-3 ערך לדוגמה]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Topic:Vc9k7gf9kvqxkkva]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/50|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W50&quot;/&gt; 18:39, 9 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19605481 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/51|Tech News: 2019-51]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Linter|הלינטר]] הוא כלי המציג בעיות טכניות בערכים. הוא לא הראה שינויים חדשים בשבוע האחרון. זה קרה עקב תקלה של  [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]]. הכלי חזר לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T240057]
* [[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] מציגה מידע מוטעה. היא לא תמיד מראה נכון אילו עריכות כבר קראתם ואילו לא. זה קורה בגלל בעיה בבסיס נתונים. המפתחים עובדים על הבעיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T218511]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל הודעות במייל. אתם יכולים לבחור אם לקבל אותן מיידית, בסיכום יומי או בסיכום שבועי. אם בחרתם סיכום, בקרוב תוכלו לבחור לא לקבל הודעות שכבר סימנתם שקראתם בוויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T169386]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.11|1.35‎-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2019-12-17|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2019-12-18|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2019-12-19|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''פגישות'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתם יכולים להצטרף לפגישת העצות הטכניות ב־IRC. במהלך הפגישה, מפתחים מתנדבים יכולים לבקש עצות. הפגישה תיערך ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20191218T16 {{#time:j xg|2019-12-18|{{PAGELANGUAGE}}}} בשעה 16:00 (UTC)] (שעה 18:00 לפי שעון ישראל). ראו [[mw:Technical Advice IRC Meeting|הוראות להצטרפות]].

'''שינויים עתידיים'''
* אפשרות [[m:Special:MyLanguage/Community health initiative/Partial blocks|החסימה החלקית]] כבר עובדת בצורה יציבה. היא תגיע לרוב אתרי ויקי ב-6 בינואר. ויקי שלכם יכול לבקש דחיה. צרו קשר עם [[User talk:NKohli (WMF)|&lt;span dir=ltr&gt;NKohli (WMF)&lt;/span&gt;]] אם אתם מעוניינים להמתין. [https://phabricator.wikimedia.org/T218626]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/51|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W51&quot;/&gt; 02:18, 17 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19643564 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/52|Tech News: 2019-52]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2019-W52&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* בעקבות [[w:en:Christmas and holiday season|תקופת חגי סוף השנה האזרחית]] גיליון ידיעות הטכנולוגיה הבא יפורסם ב־6 בינואר 2020.

'''שינויים אחרונים'''
* באתר הנייד יופיעו תכונות חדשות. הן כוללות כרטיסיות להחלפה בין דף תוכן לדף שיחה, תפריט משתמש מורחב וגישה ישירה לדפי גרסאות קודמות.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן להוסיף &lt;code&gt;setlang&lt;/code&gt; לתוך [[w:he:URL|כתובת ה-URL]] כדי לשנות את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:UniversalLanguageSelector|שפת הממשק]]. זה לא יקרה יותר בצורה אוטומטית. כשתפתחו את הקישור תתבקשו לאשר את השפה החדשה. זה לא יפעל אם אין את [[w:he:JavaScript|Javascript]] בדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T63115]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2019/52|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2019-W52&quot;/&gt; 22:08, 23 בדצמבר 2019 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19658611 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/02|Tech News: 2020-02]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* כשמנסים להעביר דף לשם חדש, אם דף היעד קיים מופיעה הודעת אזהרה. ההודעה תכלול מעכשיו קישור לדף היעד. [https://phabricator.wikimedia.org/T184357]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.14|1.35‎-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-01-07|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-01-08|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-01-09|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/02|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W02&quot;/&gt; 23:23, 6 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19686133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/03|Tech News: 2020-03]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* לא ניתן יותר לקרוא את אתרי ויקימדיה אם הדפדפן שלכם משתמש ב-[[:w:he:SSL|TLS]] מאוד ישן. זה נעשה עקב בעיית אבטחה של כל המשתמשים. היא יכולה לגרום ל[[:w:en:Downgrade attack|מתקפות שדרוג לאחור]]. החל מ-9 בדצמבר יכולתם לראות רק אזהרה. בקרוב הדפדפן לא יפתח את אתר ויקי בכלל. רוב הדפדפנים שמושפעים הם אנדרואיד מתחת ל-4.4. ניתן לקרוא [[:wikitech:HTTPS/Browser Recommendations|המלצות על דפדפנים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T238038]
* הקישור [[Special:LinkSearch|מיוחד:חיפוש קישורים חיצוניים]] הועבר מפרק &quot;{{int:specialpages-group-redirects}}&quot; לפרק &quot;{{int:specialpages-group-pages}}&quot; בעמוד [[Special:SpecialPages|מיוחד:דפים מיוחדים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T242146]

'''שינויים השבוע'''
*[[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] באתרי ויקי ניתן להגן על דפים כך שרק חלק מהמשתמשים יוכלו לערוך אותם. רמות ההגנה התקניות הן &quot;{{int:protect-level-autoconfirmed}}&quot; ו&quot;{{int:Protect-level-sysop}}&quot;. אם אתר ויקי שלכם משתמש ברמות נוספות, ייתכן ששמותיהן ישתנו למען אחידות. זה לא ישפיע על מה שהמשתמשים רואים. בין אתרי ויקי בעברית תושפע רק ויקיפדיה העברית, בה הרמה autopatrol תקרא editautopatrolprotected. [https://phabricator.wikimedia.org/T230103]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.15|1.35‎-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-01-14|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-01-15|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-01-16|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* הכלים [[:wikitech:Nova Resource:Catgraph/Deepcat|Deepcat]] ו-[[:wikitech:Nova Resource:Catgraph|Catgraph]] יפסיקו לעבוד. זה יקרה בסוף ינואר. זה נעשה כי עכשיו ניתן להשתמש בפונקציית חיפוש רגילה במקומם. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-January/092936.html]
* ניתן לכתוב &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;ref follow=&quot;…&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; למיזוג הערות שוליים עוקבות. זה קיים לשימוש בספרים דיגיטליים בוויקיציטוט. אם סדר ההערות שגוי לא הופיעה הודעת שגיאה, אלא תג &lt;nowiki&gt;&lt;ref&gt;&lt;/nowiki&gt; לא נכון הופיע מחוץ לרשימת &lt;span dir=ltr&gt; &lt;nowiki&gt;&lt;references /&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;. זה ישתנה ותראו מעכשיו הודעת שגיאה במקום. [https://phabricator.wikimedia.org/T240858]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/03|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W03&quot;/&gt; [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:41, 13 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19686133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/04|Tech News: 2020-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.16|1.35‎-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-01-21|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-01-22|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-01-23|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ישנה [[:m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Improving tools|הצעה חדשה]] לגבי הודעה המוצגת למי שעורך מבלי להרשם. זה נעשה כדי לתת למשתמשים לא רשומים יותר פרטיות ולהאיץ את פעולות המאבק עם השחתות. ניתן [[:m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Improving tools|להשאיר משוב]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] היא [[w:he:ספרייה (תכנות)|ספריית]] פייתון לאוטומציה של עבודה באתרי ויקי. בקרוב היא תפסיק לתמוך ב-[[w:he:פייתון|פייתון 2]]. השתמשו בתג &lt;code&gt;python2&lt;/code&gt; אם אתם חייבים לעבוד עם סקריפטים בפייתון 2. צוות ה-Pywikibot ממליץ בתוקף לעבור לפייתון 3. ניתן [[:phab:T242120|לקבל עזרה]] בכך. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/pywikibot/2020-January/009976.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חיתוך הענף של תוכנת מדיה־ויקי יהפוך בקרוב לאוטומטי. מועד ביצוע החיתוך יכול להשתנות. ניתן לדון [[phab:T242446|בפבריקטור]] אם זה משפיע עליכם. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-January/092939.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Technical Community Newsletter/2020/January|לקרוא]] על ארועים טכניים מתקרבים ועל איך להפוך למנחה למתלמדים.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/04|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W04&quot;/&gt; 21:42, 20 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19732098 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/05|Tech News: 2020-05]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* לפעמים ניתן לראות בעיות בהשוואת גרסאות בניידים. חלק מהכפתורים לא מוצגים. השוואות מידע בעל מבנה בוויקישיתוף נראות מבלבלות. המפתחים עובדים על תיקון התקלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T242310][https://phabricator.wikimedia.org/T243235]
* מפעילי מערכת באתרי ויקי בהם יש [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions|דפי שיחה מובנים]] (זרימה) לא יכולים להעביר דפי שיחה. מדובר בבאג, והמפתחים עובדים על תיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T231783]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* בדף שחזור דפים מחוקים קיים קוד JavaScript, המאפשר לבחור מספר רב של דפים באמצעות החזקת הכפתור &quot;Shift&quot; לחוץ תוך כדי הקלקות עכבר. הקוד נטען בטעות גם לדפים מיוחדים נוספים, כמו גם לערכים. זה מאט את טעינת הדפים. זה יתוקן בקרוב. אם ידוע לכם על דפים מיוחדים אחרים בהם זה שימושי עכשיו, אנא הודיעו למפתחים ב-[[phab:T232688]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/05|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W05&quot;/&gt; 20:53, 27 בינואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19751689 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/06|Tech News: 2020-06]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.18|1.35‎-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-04|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-05|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-06|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/06|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W06&quot;/&gt; 22:05, 3 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19771613 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/07|Tech News: 2020-07]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה גרסה חדשה של [[:commons:Special:MyLanguage/Commons:Mobile app|אפליקציית אנדרואיד לוויקישיתוף]]. היא צריכה לתקן את בעיית ההעלאות שלא מצליחות. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-February/093042.html]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה עם גרסת מדיה־ויקי בשבוע שעבר. היא מחקה כמה הודעות בשוגג. הגרסה החדשה איחרה כי היא נעצרה לתיקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T233866]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/API:Main page|API הפעיל של מדיה ויקי]] נמצא בשימוש של כלים שונים, כמו בוטים וגאדג'טים. חלק מקודים של שגיאות ישתנו. חלק מערכי הפרמטרים לא יפעלו יותר לפי הסטנדרטים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-February/093048.html]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.19|1.35‎-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-11|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-12|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-13|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/07|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W07&quot;/&gt; 21:12, 10 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19795497 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/08|Tech News: 2020-08]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דפים בוויקינתונים ובוויקישיתוף נטענים עכשיו מהר יותר. ניתן לקרוא יותר על [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Performance Team/Page load performance|ביצועי טעינת דפים]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2020-February/013827.html][https://www.mediawiki.org/wiki/ResourceLoader/Developing_with_ResourceLoader]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.20|1.35‎-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-18|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-19|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-20|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/08|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W08&quot;/&gt; 18:18, 17 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19816101 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/09|Tech News: 2020-09]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.21|1.35‎-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-02-25|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-02-26|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-02-27|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* אם תרצו, תוכלו לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כפתור &quot;השב&quot;]] לאחר כל פוסט בדפי שיחה. זה יפעל בקרוב כתכונת בטא בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, ההולנדית וההונגרית. ניתן יהיה להדליק את התכונה בהעדפות. היא תגיע לאתרי ויקי נוספים בהמשך. אתם יכולים [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Talk:Cats לנסות] את הכפתור. הוא הופיע בטעות מוקדם יותר מהמתוכנן בארבעת האתרים הנ&quot;ל.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/09|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W09&quot;/&gt; 23:00, 24 בפברואר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19816101 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/10|Tech News: 2020-10]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* קוראים שלא נכנסו לחשבון ראו לזמן קצר את ממשק המשתמש בשפה שקבע הדפדפן שלהם. בדרך־כלל זאת אמורה להיות שפת הוויקי. זה קרה לזמן קצר בשבוע שעבר בגלל באג. [https://phabricator.wikimedia.org/T246071]

'''שינויים השבוע'''
* אם שכחתם את הסיסמה שלכם, אתם יכולים לבקש שתישלח סיסמה חדשה לכתובת הדוא&quot;ל שלכם. אתם צריכים לדעת את כתובת הדוא&quot;ל או את שם המשתמש. מעכשיו תוכלו לקבוע כי תצטרכו להזין גם כתובת דוא&quot;ל וגם שם משתמש, בהעדפות. זה נעשה כדי לקבל פחות מכתבי איפוס סיסמה שמישהו אחר ביקש. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Password_Reset_Update]
* בעת בקשת סיסמה חדשה יכולתם לראות ששם המשתמש שלכם אינו קיים בדף [[Special:PasswordReset|מיוחד:איפוס סיסמה]]. עכשיו הדף יציג את שם המשתמש שהזנתם ויאמר לכם שנשלח דואר אלקטרוני אם שם המשתמש קיים. זה נעשה למען אבטחה טובה יותר. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Password_Reset_Update]
* בדף [[Special:WhatLinksHere|מיוחד:דפים המקושרים לכאן]] ניתן לראות אילן דפים אחרים מצביעים על הדף. ניתן לראות אם הקישור בא מהפניה. מעכשיו תוכלו לראות לאיזה פרק בדף מצביעה ההפניה. [https://phabricator.wikimedia.org/T103281]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.22|1.35‎-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-03|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-04|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-05|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים עובדים על [[:m:WMDE Technical Wishes/Edit Conflicts#Edit conflicts on talk pages|ממשק חדש]] לפתרון בעיית ההתנגשויות בדפי שיחה. ניתן [[mw:Help talk:Two Column Edit Conflict View|לתת משוב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T230231]
* מתקיימת [[:m:Abuse filter manager/vote|הצבעה]] לגבי יצירת קבוצת משתמשים חדשה בשם [[:m:Abuse filter manager|מנהל מסנני ההשחתות]]. ההצבעה נמשכת מ-1 ועד ל-31 במרץ במטא.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] המשתנה &lt;code&gt;wgMFSpecialCaseMainPage&lt;/code&gt;  היה בשימיש באתר הנייד. הוא נקבע כמיושן בשנת 2017. הוא יפסיק להתקיים באפריל. על אתרי ויקי לבדוק אם משתמשים בו, ולתקן במקרה הצורך. ניתן [[phab:T246401|לקרוא עוד ולבקש עזרה]]. זה ישפיע על 183 אתרי ויקי. הנה [[phab:T246401|הרשימה]], והיא לא כוללת אתרים בעברית. [https://www.mediawiki.org/wiki/Mobile_Gateway/Mobile_homepage_formatting#MFSpecialCaseMainPage]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/10|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W10&quot;/&gt; 02:36, 3 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19816101 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/11|Tech News: 2020-11]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה מילת חיפוש חדשה &lt;code&gt;articletopic&lt;/code&gt;. ניתן להשתמש בה לחיפוש ערכים בנושא מסוים. היא זמינה בוויקיפדיות הערבית, הצ'כית, האנגלית והוויאטנמית. היא תגיע לוויקיפדיות נוספות בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T240559][https://www.mediawiki.org/wiki/ORES/Articletopic][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Search/articletopic]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.23|1.35‎-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-10|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-11|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-12|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* מתוכננות [[mw:Special:MyLanguage/New requirements for user signatures|הגבלות על חתימות המשתמשים]]. ניתן [[mw:Talk:New requirements for user signatures|לתת משוב]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|האפליקציה לאנדרואיד]] תוכל לבצע [[:mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Push Notifications for editors|הודעות push]] אם תרצו בכך. זה יכול לעזור אם, לדוגמה, מישהו כתב בדף שיחתכם, או עריכתכם שוחזרה. זה יופעל בהמשך השנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T146032]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/11|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W11&quot;/&gt; 19:15, 9 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19881740 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/12|Tech News: 2020-12]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ישנו מודול [[:mw:Special:MyLanguage/API:Main page|API]] חדש לשינוי מודל התוכן של דפים קיימים. ניתן להשתמש בפרמטר &lt;code&gt;action=changecontentmodel&lt;/code&gt; לציון המודל החדש. ניתן לקרוא [[:mw:Special:MyLanguage/API:ChangeContentModel|תיעוד באתר mediawiki.org]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T107174]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.24|1.35‎-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-17|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-18|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-19|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תוך כדי עריכת עמוד בו זמנית עם מישהו אחר ניתן להגיע להתנגשויות. ישנו [[:m:WMDE Technical Wishes/Edit Conflicts#Solution: Two Column Edit Conflict View|ממשק חדש בן שתי עמודות]] המאפשר לפתור אותן ביתר קלות. הוא יופעל בקרוב כברירת מחדל בוויקיפדיות הגרמנית, הערבית והפרסית. הוא יופעל כברירת מחדל באתרי ויקי נוספים בחודשים הקרובים. ניתן יהיה להתנתק ממנו בהעדפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T139601][https://phabricator.wikimedia.org/T244863]
* ניתן להתרשם מ[[:mw:Talk pages project/Updates#12 March 2020|העיצוב המוצע]] לתגובות בדפי שיחה בצורה קלה יותר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/12|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W12&quot;/&gt; 23:13, 16 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19899639 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/13|Tech News: 2020-13]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* חלק מתהליכי הפיתוח יתקדמו לאט יותר מהצפוי. זה יקרה בגלל [[:he:מגפת הקורונה (2019–2020)|מגפת הקורונה]]. ניתן לראות [[:wikitech:Deployments/Covid-19|הנחיות חדשות לפרסום גרסאות]]. זה נעשה כדי למנוע סיכונים כשחלק מהאנשים יהיו לא זמינים.
* הייתה בעיה בהוספת קישורי בינוויקי. הכלי להוספה הציע לפעמים קישורים לאתר לא נכון. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T247712][https://phabricator.wikimedia.org/T247562]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.25|1.35‎-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-24|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-03-25|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-03-26|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* קיים [[mw:Growth|מיזם]] להפיכת עריכה לקלה יותר עבור משתמשים חדשים. המפתחים רוצים להבין את היוזמות המגוונות בנושא בוויקיפדיות שונות. הם גם מעיניינים לדעת אילו תבניות משמשות לניהול הפעולות לעיתים קרובות. אתם יכולים לעזור באמצעות [[mw:Growth/March 2020 inventory|בדיקה האם דפי אתר ויקי שלכם מופיעים בוויקינתונים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/13|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W13&quot;/&gt; 19:08, 23 במרץ 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19899639 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/14|Tech News: 2020-14]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* גרסת הבטא של [[:mw:Wikimedia Apps|אפליקציית]] האנדרואיד יכולה לעזור למתשתמשים [[:mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Suggested Edits 4.0 - Tag Commons images to improve search|להוסיף תגיות]] בוויקישיתוף. התגיות נקראות &quot;[[c:Commons:Depicts|מציג]]&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T239690]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.26|1.35‎-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-03-31|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-04-01|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-04-02|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
*  נגן הווידאו יהפוך להיות פשוט יותר ועכשווי יותר. גרסת הבטא הנוכחית תהפוך לנגן הרשמי אצל כולם. הנגן הישן יבוטל. [https://phabricator.wikimedia.org/T248418]
* קיים מיזם הנועד להפוך תבניות לקלות יותר לשימיש. במספר השבועות הקרובים המפתחים יציגו רעיונות על [[:m:WMDE Technical Wishes/Templates|דף המיזם]]. אתם יכולים לעקוב אחרי הדף אם ברצונכם לתת משוב. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-March/093240.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/14|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W14&quot;/&gt; 20:26, 30 במרץ 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19939500 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/15|Tech News: 2020-15]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* הייתה בעיה כשדפי משתמש לא הוצגו כראוי בגרסת הדסקטופ. זה קרה בגלל באג. הוא יתוקן בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T248141]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.27|1.35‎-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-04-07|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-04-08|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-04-09|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* מדיה-ויקי תשתמש בגרסה חדשה יותר של [[w:he:יוניקוד|יוניקוד]]. כמה תווים ראשיים יתחילו להופיע. דפים המתחילים בתווים הללו יועברו לשם חדש. ניתן למצוא את רשימת הדפים ב[[phab:P10817|פבריקטור]]. הדפים יועברו על ידי המשתמש &lt;code&gt;Maintenance script&lt;/code&gt;. זה יתחיל ב-13 באפריל 2020. ניתן להעבירם לפני כן אם תרצו שהשם החדש יהיה שונה מברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T219279]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/15|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W15&quot;/&gt; 22:03, 6 באפריל 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19961136 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/16|Tech News: 2020-16]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/16|תרגומים לשפות נוספות]]. 

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו ניתן להשתמש במילת חיפוש &lt;code&gt;[[:mw:Help:CirrusSearch#Articletopic|articletopic]]&lt;/code&gt; בכל ויקיפדיות. היא מאפשרת חיפוש ערכים לפי נושא. [https://phabricator.wikimedia.org/T240559]
* ניתן לחפש כלים ב[https://tools.wmflabs.org/tools-gallery/ גלריית הכלים] החדשה. [https://www.mediawiki.org/wiki/Technical_Community_Newsletter/2020/April]
* ניתן ראות עריכות של [[:wikitech:Help:Cloud Services Introduction|שירותי ענן של ויקימדיה]] ב[https://wmcs-edits.wmflabs.org/#wmcs-edits לוח] חדש.
* לפעמים בשימוש במסננים בדפי ההיסטוריה לא מתקבלות תשובות. עד כה הדף נשאר ריק, עכשיו מופיע הסבר על כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T227578]
* נוצר [https://techblog.wikimedia.org/ בלוג טכני של ויקימדיה]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_technical_blog_editorial_guidelines]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה עם בסיס הנתונים של ויקינתונים בשבוע שעבר. חלק מאתרי ויקי נפלו לעשרים דקות. ויקינתונים ואתרים נוספים הראו הודעות שגיאה. קישורי בינוויקי לא הוצגו, חלק מהכלים לא עבדו, היו גם בעיות נוספות. חלק מהבעיות תוקנו במהירות, המפתחים עובדים על השאר. [https://www.wikidata.org/w/index.php?title=Wikidata:Project_chat&amp;oldid=1153486952#Update_about_the_database_breakage][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200407-Wikidata%27s_wb_items_per_site_table_dropped][https://phabricator.wikimedia.org/T249565]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.28|1.35‎-wmf.28]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-04-14|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-04-15|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-04-16|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* חלק מהגרפים לא הוצגו בניידים. זה יתוקן בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T133085]
*  לשונית הערך על דפי שיחה של הפניות מצביעה על יעד ההפניה. היא יכולה להצביע על דף ההפניה במקום. אתם יכולים [[phab:T5324|להשאיר משוב בנושא]].
* בדפים המשתמשים במנגנון [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת תחביר]] השימוש בתגית המיושנת &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;source&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או בפרמטר המיושן &lt;code&gt;enclose&lt;/code&gt; יגרום להוספה לקטגוריות מעקב.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/16|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W16&quot;/&gt; 18:31, 13 באפריל 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=19979862 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|Tech News: 2020-17]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''חדשות טכניות'''
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב-4 במאי 2020.

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[m:Small wiki toolkits|כלים לאתרי ויקי קטנים]] נועדו לעזור לאתרי ויקי קטנים יותר שחסרים בהם כישורים טכניים. ניתן ללמוד ולשתף כישורים טכניים. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-April/093296.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בוחרי CSS בסוגי מראה שונים של ויקימדיה נעשו פשוטים יותר. &lt;code&gt;div#content&lt;/code&gt; הפך להיות &lt;code dir=ltr&gt;.mw-body&lt;/code&gt;. &lt;code dir=ltr&gt;div.portal&lt;/code&gt; הפך להיות &lt;code dir=ltr&gt;.portal&lt;/code&gt;. &lt;code dir=ltr&gt;div#footer&lt;/code&gt; הפך להיות &lt;code dir=ltr&gt;#footer&lt;/code&gt;. כך סוגי המראה הללו יוכלו להשתמש ב-[[w:he:HTML5|HTML5]]. אם גאדג'טים או סגנונות משתמש עושים שימוש בבוחרים הללו, יש צורך לעדכן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T248137]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* חלק מהדברים יכולים להראות מוזר או לא לעבוד על [[w:en:Internet Explorer 8|Internet Explorer 8]] בעתיד. אינטרנט אקספלורר 8 הוחלף בשנת 2011. [https://phabricator.wikimedia.org/T248061]
* בקרוב ישתנה גופן בהשוואה בין גרסאות. [https://phabricator.wikimedia.org/T250393]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.30|1.35‎-wmf.30]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־28 באפריל במהלך השבוע הבא. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־29 באפריל, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־30 באפריל ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W17&quot;/&gt; 21:46, 20 באפריל 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20001327 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/19|Tech News: 2020-19]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[phab:T251153|מספר אתרי ויקי]] יהפכו לאתרים לקריאה בלבד לכחצי שעה ב-5 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200505T05 5:00 UTC]‏, 8:00 שעון ישראל. זה נעשה למען טיפול בבסיסי נתונים. בין האתרים הללו אין אתרי ויקי בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T251153]
* [[phab:T251157|מספר אתרי ויקי]] יהפכו לאתרים לקריאה בלבד לכחצי שעה ב-7 במאי. במקביל תושפע גם מערכת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CentralAuth|אימות מרכזי]]. זה ישפיע על שינויי שם גלובליים, החלפת סיסמאות, שינויים או וידוא של כתובות דוא&quot;ל והתחברות לאתרי ויקי שטרם ביקרתם בהם. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200507T05 5:00 UTC]‏, 8:00 שעון ישראל. זה נעשה למען טיפול בבסיסי נתונים. כל אתרי ויקי בעברית נכללים ברשימה. [https://phabricator.wikimedia.org/T251157]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל הודעה כשנוצר קישור לדף שיצרתם. בקרוב תוכלו לכבות את השירות עבור דפים מסויימים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T46787]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.31|1.35‎-wmf.31]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-05-05|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-05-06|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-05-07|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/19|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W19&quot;/&gt; 20:00, 4 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20041699 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/20|Tech News: 2020-20]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כעת כולם יכולים לייבא תמונות מ[[w:he:פליקר|פליקר]] לוויקישיתוף באמצעות [[c:Special:UploadWizard|אשף ההעלאות]]. לפני כן רק בדוקי עריכות אוטומטית בוויקישיתוף יכלו לייבא תמונות מפליקר. [https://phabricator.wikimedia.org/T90004]

'''בעיות'''
* [[phab:T251502|ויקישיתוף]] יהפוך לאתר לקריאה בלבד למשך כרבע שעה ב־12 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200512T05 5:00 UTC]‏ (8:00 לפי שעון ישראל). זה נעשה לצורך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T251502]
* [[phab:T251984|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקינתונים, יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כחצי שעה ב-19 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200519T05 5:00 UTC]‏ (8:00 לפי שעון ישראל). אתרים בעברית לא נכללים ברשימה. בוויקיאנגלית זה יקרה באותה שעה כעבור יומיים. זה נעשה לצירך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T251984][https://phabricator.wikimedia.org/T251985]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.32|1.35‎-wmf.32]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-05-12|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-05-13|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-05-14|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] סקריפטים וגאדג'טים בשפת Javascript לא יתמכו יותר בפונקציות &lt;code dir=ltr&gt;mw.config.exists()&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;mw.user.tokens.exists()&lt;/code&gt; עבור רשימות של תכונות. ניתן להשתמש ב-&lt;code dir=ltr&gt;exists()&lt;/code&gt; או ב-&lt;code dir=ltr&gt;get()&lt;/code&gt;, כשבודקים תכונה אחת כל פעם. [https://phabricator.wikimedia.org/T251855]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/20|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W20&quot;/&gt; 23:42, 11 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20078394 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/21|Tech News: 2020-21]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אם שכחתם את הסיסמה שלכם, אתם יכולים לבקש שתישלח סיסמה חדשה לכתובת הדוא&quot;ל שלכם. אתם צריכים לדעת את כתובת הדוא&quot;ל או את שם המשתמש. אתם יכולים לקבוע שתצטרכו להזין גם כתובת דוא&quot;ל וגם שם משתמש. ניתן לבחור זאת בהעדפות. זה נעשה כדי לקבל פחות הודעות איפוס סיסמה שמישהו אחר ביקש. עכשיו זה זמין לכל אתרי הוויקי. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Password_Reset_Update#May_11,_2020][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikimedia-l/2020-May/094804.html]

'''בעיות'''
* קיים באג שיוצר בעיות עבור משתמשי iPhone עם [[w:he:iOS 13|iOS 13]] ו[[w:he:ספארי (דפדפן)|דפדפן ספארי]]. אם אתם משתמשים ב־iPhone כדי לקרוא או לערוך בוויקיפדיה ונתקלים בבאגים באתר הניידים, אתם יכולים [[mw:Skin talk:Minerva Neue|לדווח עליהם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T252223]
* [[phab:T251984|מספר אתרי ויקי, כולל ויקינתונים]], יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כשלושים דקות ב־19 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20200519T05 5:00 UTC]‏ (8:00 לפי שעון ישראל). אתרים בעברית לא נכללים ברשימה. בוויקיאנגלית זה יקרה באותה שעה כעבור יומיים. זה נעשה לצורך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T251984][https://phabricator.wikimedia.org/T251985]

'''שינויים השבוע'''
* [[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|אפליקציית ויקיפדיה]] לאנדרואיד מאפשרת למשתמשים [[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Suggested Edits 4.0 - Tag Commons images to improve search (to be released May 2020)|להוסיף]] בוויקישיתוף [[c:Special:MyLanguage/Commons:Depicts|תיאורי תמונות]]. גרסת בטא השתמשה ב[[:c:Special:MyLanguage/Commons:Structured data/Computer-aided tagging|הצעות ממוחשבות]]. הן הוסרו כדי לאפשר תיאורים ממוקדים יותר. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Suggested_Edits_4.0_-_Tag_Commons_images_to_improve_search_(to_be_released_May_2020)]
*  לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|תרשימים]] [[:w:en:Rendering (computer graphics)|יצויירו]] באמצעות הדפדפן של הקורא, שישתמש בשפת [[w:he:JavaScript|JavaScript]]. הכוונה היא שהגרפים יוצגו טוב יותר בדפדפנים המשתמשים ב-JavaScript. דפדפנים אחרים לא יציגו יותר את הגרפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T236892]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  חלק משפת ה-CSS שנמצא בשימוש בעיצובי ויקי שונים נעשה פשוט יותר. זה משפיע על &lt;code dir=ltr&gt;div#p-personal&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-navigation&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-interaction&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-tb&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-lang&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-namespaces&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;div#p-variants&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;div#footer&lt;/code&gt;. החלק של &lt;code&gt;div&lt;/code&gt; יוסר. תצטרכו לעדכן את הגאדג'טים, הסקריפטים, וסגנונות משתמש. מטרת השינוי היא לאפשר שימוש ב-[[:w:he:HTML5|HTML5]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T252467]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  חלק משפת ה-CSS שנמצא בשימוש בעיצוב ויקי וקטור השתנה. זה משפיע על &lt;code dir=ltr&gt;#p-variants&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#p-namespaces&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#p-personal&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#p-views&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;#p-cactions&lt;/code&gt;. הם לא ישתמשו יותר ב-&lt;code dir=ltr&gt;&gt; ul&lt;/code&gt;. אולי תצטרכו לעדכן את הגאדג'טים, הסקריפטים, וסגנונות משתמש. [[phab:T252447|ראו כיצד לעשות זאת]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/21|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W21&quot;/&gt; 20:20, 18 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20078394 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/22|Tech News: 2020-22]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* העורך החזותי יעבוד מעכשיו גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Modern|עיצוב המודרני]]. השינויים שייעשו בשביל זה יכולים לגרום בעיות בחלק מהסקריפטים או הגאדג'טים. [https://phabricator.wikimedia.org/T177243]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.34|1.35‎-wmf.34]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-05-26|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-05-27|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-05-28|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/22|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W22&quot;/&gt; 17:18, 25 במאי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20114992 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/23|Tech News: 2020-23]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הופיעה גרסת בטא חדשה של [[:c:Commons:Mobile app|אפליקציית ויקישיתוף]] עבור אנדרואיד. התווספה פונקציונליות הגדלה חדשה עבור צפייה בתמונות. כמו כן, מוצעים מקומות בהם ניתן להעלות צילומים עם תיוג תלוי מיקום. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-May/093431.html]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה בבסיס הנתונים של ויקישיתוף ב-27 במאי. האתר ננעל לעריכה למשך שמונה דקות. לפיכך הבסיס הועבר, מה שגרם לתקופה קצרה נוספת לקריאה בלבד ב-29 במאי. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200528-s4_(commonswiki)_on_read-only_for_8_minutes][https://phabricator.wikimedia.org/T253808][https://phabricator.wikimedia.org/T253825]
* בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|וקטור]] הייתה בעיה שלא אפשרה חיבור ערך לגרסאות בשפות נוספות. החלג הרלוונטי בתפריט לא הופיע אם טרם התווספו שפות אחרות בעבר. במקביל לא הופיעו קישור [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|תרגום תוכן]] וקישור להעדפות של שפות. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T252800]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל הודעות כשמישהו מקשר לערך שיצרתם. מעכשיו ניתן להפסיק את ההודעות עבור ערכים מסויימים. בקרוב תוכלו להפסיק אותן תוך כדי קריעת הודעות חדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T46787]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.35|1.35‎-wmf.35]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-02|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-03|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-04|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/23|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W23&quot;/&gt; 01:32, 2 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20114992 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|Tech News: 2020-24]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בחלק מהערכים ישנן טבלאות שניתן למיין בצורות שונות. למשל, רשימת מדינות יכולה להתמיין לפי אלפבית, אבל ניתן גם ללחוץ על עמודת השטח כדי למיין אותן לפי שטחן. כשלוחצים על העמודה פעם שנייה הרשימה ממויינת בסדר יורד. מעכשיו לחיצה שלישית תחזיר את הטבלה למצבה המקורי. [https://phabricator.wikimedia.org/T226697]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Lint_errors/self-closed-tag|תגים בסגירה עצמית]] עובדים מעכשיו בהתאם לכללי [[w:he:HTML5|HTML5]]. לכן יש להפסיק את השימוש בהם. לדוגמה, התג &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;b/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; הוא תג לא פועל שכזה. &lt;code&gt;area, base, br, col, embed, hr, img, input, keygen, link, meta, param, source, track, wbr&lt;/code&gt; יכולים להשאר תגים בסגירה עצמית. דפים עם שגיאה מגיעים ל[[:קטגוריה:דפים שמשתמשים בתגיות HTML עם סגירה עצמית בלתי־תקינה]] החל משנת 2016. הם יופיעו מעכשיו ב-[[Special:LintErrors/self-closed-tag|מיוחד:LintErrors/self-closed-tag]]. זה לא קשור לתגים &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;references /&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;ref /&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T134423]
* ישנו באנר, הודעה בראש הדף, בשם &lt;code&gt;WikidataPageBanner&lt;/code&gt;. הוא נמצא בשימוש, בין היתר, באתרי ויקימסע, ויקימדיה רוסית, או ויקיפדיות כמו קטלאנית, באסקית, גליציאנית או טורקית. מעכשיו הוא יופיע גם בניידים. עד כה הוא נראה בדסקטופ בלבד. אתרי ויקי צריכים לעדכן את הקוד של &lt;code class=nowrap&gt;מדיה ויקי:Sitenotice&lt;/code&gt; כדי שהעורכים יוכלו לבדוק ולשנות עת הסגנונות גם בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T254534][https://phabricator.wikimedia.org/T254295]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן לערוך תיאורים של מערכת [[m:Special:MyLanguage/MassMessage|MassMessage]] באמצעות [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]]. זה שימושי לכלים וגאדג'טים. [https://phabricator.wikimedia.org/T226929]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.36|1.35‎-wmf.36]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-09|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-10|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-11|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תיקון זמני עזר לאתרי ויקי להפוך את העמודים הראשיים לידודיתיים למשתמש בניידים. הוא נעשה ב-2012. ב-2017 הומלץ לא להשתמש בו. הוא לא יעבוד אחרי 13 ביולי. אתרי ויקי צריכים להשתמש במקומו ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]].‏ 118 אתרים חייבים תיקון. ניתן [[phab:T254287|לקרוא יותר ולבדוק אם אתר ויקי שלכם הושפע]]. אין ברשימה אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T254287]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W24&quot;/&gt; 00:12, 9 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20156271 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/25|Tech News: 2020-25]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''Recent changes'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] באתר [[m:Toolforge|Toolforge]] שוכנים כלים רבים שנוצרו בידי קהילת ויקימדיה, למשל מוני עריכות או עורכי קוד ויקי משופרים. הדומיין משתנה מ-&quot;tools.wmflabs.org&quot; ל-&quot;toolforge.org&quot;. כתובת הכלים תשתנה מ-&quot;tools.wmflabs.org/toolname&quot; ל-&quot;toolname.toolforge.org&quot;, כאשר toolname הוא שם הכלי. ניתן [[:wikitech:News/Toolforge.org|לקרוא יותר]]. כלים המשתמשים במערכת הזיהוי OAuth חייבים להתעדכן כדי שיוכלו להמשיך לעבוד. ניתן [[:wikitech:Help:Cloud_ Services Introduction|לבקש עזרה]].

'''בעיות'''
* בצד דפים רבים ישנו קישור לפריט ויקינתונים. הוא נעלם לכמה ימים למשתמשי העיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:MonoBook|מונובוק]]. הבאג תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T254485]
* עריכה, התחברות והתנתקות לא עבדו לתקופה קצרה בשבוע האחרון. זה תוקן במהרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T255179]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.37|1.35‎-wmf.37]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-16|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-17|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-18|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] הוא [[w:he:ספרייה (תכנות)|ספריית]] פייתון לעבודה אוטומטית באתרי ויקי. הוא לא יתמוך יותר ב[[w:he:פייתון|פייתון]] 2 החל מהגרסה החדשה ביולי. התמיכה ב-פייתון 3.4 ובמדיה ויקי מתחת לגרסה 1.19 תפסק במקביל. יש לעבור לפייתון 3. ניתן [[:phab:T242120|לבקש עזרה]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/pywikibot-announce/2020-June/000015.html]
* הסלקטורים &lt;code dir=ltr&gt;.menu&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;.vectorMenu&lt;/code&gt; לא יעבדו יותר בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|וקטור]]. זה יכול להשפיע על גאדג'טים וסקריפטים. במקום &lt;code dir=ltr&gt;.menu&lt;/code&gt; יש להשתמש ב-&lt;code&gt;ul&lt;/code&gt; ובמקום &lt;code dir=ltr&gt;.vectorMenu&lt;/code&gt; ב-&lt;code dir=ltr&gt;.vector-menu&lt;/code&gt;.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T254797]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/25|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W25&quot;/&gt; 00:39, 16 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20156271 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|Tech News: 2020-26]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ישנם מספר [[mw:Special:MyLanguage/Growth|כלים חדשים]] שנבנו בכדי לתת למשתמשים חדשים להתחיל בצורה חלקה יותר. הם זמנים ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/growthexperiments.dblist מספר אתרי ויקי]. באתרים הללו הייתה בעיה עם העורך החזותי למשך זמן קצר בשבוע שעבר. זה קרה בגלל באג בכלים החדשים. הבאג תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T255607]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מספר סקריפטים וגאדג'טים הפסיקו לפעול עקב שינוי בסלקטורים ב-[[w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]]. יש להחליף &lt;code dir=ltr&gt;.vectorTabs&lt;/code&gt; ב-&lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;.vector-menu-tabs&lt;/code&gt; כדי שהבעיות ייפסקו. [https://phabricator.wikimedia.org/T255718]

'''שינויים השבוע'''
* המפתחים עובדים על [[:m:WMDE Technical Wishes/Edit Conflicts#Edit conflicts on talk pages|ממשק חדש]] לפתרון התנגשויות בדפי שיחה. הוא יופיע ב-24 ביוני. ניתן [[mw:mw:Help talk:Paragraph-based Edit Conflict Interface|לתת משוב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T230231]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.38|1.35‎-wmf.38]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-23|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-06-24|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-06-25|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תיקון זמני עזר לאתרי ויקי להפוך את העמודים הראשיים לידידותיים למשתמש בניידים. הוא נעשה ב-2012. ב-2017 הומלץ לא להשתמש בו. הוא לא יעבוד אחרי 13 ביולי. אתרי ויקי צריכים להשתמש במקומו ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]].‏ 91 אתרים חייבים תיקון. ניתן [[phab:T254287|לקרוא יותר ולבדוק אם אתר ויקי שלכם הושפע]]. אין ברשימה אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T254287]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W26&quot;/&gt; 21:49, 22 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20156271 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|Tech News: 2020-27]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* כולם הוצאו מהחשבון. זה קרה מכיוון שמספר משתתפים חוברו לחשבון אחר. הבעיה תוקנה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-June/093543.html]
* מספר משתמשים מחוץ לחשבון לא ראו גרסאות מעודכנות של דפים. הבעיה תוקנה תוך עשרה ימים. [https://phabricator.wikimedia.org/T256444]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.39|1.35‎-wmf.39]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-06-30|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-01|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-01|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|]] העיצובים [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Modern|מודרני]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Monobook|מונובוק]] משתמשים באלמנט HTML בשם &lt;code&gt;searchGoButton&lt;/code&gt; עבור כפתור החיפוש. בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|וקטור]] הוא נקרא &lt;code&gt;searchButton&lt;/code&gt;. למען האיחוד ב-23 ביולי כל העצובים ישתמשו ב-&lt;code&gt;searchButton&lt;/code&gt;. יש לעדכן את הגאדג'טים והסקריפטים בהתאם. ניתן [[phab:T255953|לקרוא יותר ולבדוק ברשימת הסקריפטים הרלוונטיים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W27&quot;/&gt; 19:31, 29 ביוני 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/28|Tech News: 2020-28]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''Problems'''
* The [[mw:Special:MyLanguageExtension:Score|Score]] extension has been disabled for now. This is because of a security issue. It will work again as soon as the security issue has been fixed. [https://phabricator.wikimedia.org/T257066]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.40|1.35‎-wmf.40]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-07|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-08|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-09|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ויקיפדיה המופשטת היא מיזם חדש של קרן ויקימדיה. הוא יכיל מידע שלא תלוי בשפת הצגה וניתן יהיה לקרוא אותו בקלות בשפות שונות. הוא ייבנה על המידע בוויקינתונים. השם שלו יכול להשתנות בהמשך. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia|לקרוא יותר]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093571.html]
* המפתחים של [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|האפליקציה עבור iOS]] מתכננים כלים נסיוניים חדשים. אם אתם משתמשים ב-iPhone תוכלו לעזור להם באמצעות [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS/2020 survey|השתתפות בסקר]].
* בקרוב יונהגו מספר [[mw:New requirements for user signatures#Outcome|כללים להגבלת חתימות המשתמש]]. לא יורשו יותר [[Special:LintErrors|שגיאות לינטר]] וקוד HTML שגוי בחתימות. יהיה צורך בקישור לדף המשתמש, דף שיחת המשתמש או דף התרומות. ניתן [https://signatures.toolforge.org/check לבדוק את חתימתכם על העמידה בכללים החדשים]. זה נעשה כדי למנוע בעיות לכלים או טקסטים על דפי ויקי.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/28|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W28&quot;/&gt; 23:19, 6 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/29|Tech News: 2020-29]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/29|תרגומים לשפות נוספות]]. 

'''שינויים אחרונים'''
* משתמשים יכולים [[mw:Extension:Thanks|להודות]] למשתמשים אחרים על עריכות. [[mw:Extension:CheckUser|בודקים]] יוכלו מעכשיו לקבל מידע לגבי הפעולה הזאת. זה יעזור לזהות [[m:Special:MyLanguage/Sock puppetry|בובות קש]] המטרידים משתמשים באמצעות שימוש בתודות. [https://phabricator.wikimedia.org/T252226]

'''בעיות'''
* כל המשתמשים נותקו מהחשבון לפני מספר שבועות לתיקון בעיית אבטחה. הבעיה לא תוקנה אז לגמרי, ולכן המשתמשים נותקו מהחשבון השבוע פעם נוספת. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-June/093543.html][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-ambassadors/2020-July/002327.html]

'''שינויים השבוע'''
* באתרי ויקי שמשתמשים ביותר משפה אחת ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Translate|לתרגם]] דפים. לפעמים חלק מהתרגום התיישן או חסר. תרגומים שהתיישנו מסומנים באמצעות &lt;span style=&quot;background-color:#fdd&quot;&gt;רקע ורוד&lt;/span&gt;. תרגומים חסרים יסומנו בעתיד גם כן. הסימון יכול לשבור דפים מסויימים. בקרוב ניתן יהיה לנתק את הסימון באמצעות הוספת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;translate nowrap&gt;&lt;/translate&gt;&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; בדף המקור. [https://phabricator.wikimedia.org/T256625]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.35/wmf.41|1.35‎-wmf.41]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-14|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-15|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-16|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קרן ויקימדיה מתכוון להשתמש ב-[[w:he:GitLab|GitLab]] לסקירת קוד. הוא יישב על שרתי ויקימדיה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093577.html][https://www.mediawiki.org/wiki/Technical_Community_Newsletter/2020/July][https://www.mediawiki.org/wiki/Topic:Vpbt50rwxgb2r6qn][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093607.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/29|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W29&quot;/&gt; 19:30, 13 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|Tech News: 2020-30]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  תיקון זמני עזר לאתרי ויקי להפוך את הדפים הראשיים לנוחים יותר בניידים. הוא נעשה ב-2012. הומלץ לא להשתמש בו ב-2017. התיקון הפסיק לעבוד ב-14 ביולי. 60 אתרי ויקי טרם סידרו את העניין, והדפים הראשיים שם לא פועלים טוב בניידים. אין ביניהם אתרים בעברית. ניתן לראות את הרשימה, הנחיות ודרך לקבלת עזרה ב[[phab:T254287|פבריקטור]]. העניין כבר דווח בגיליון [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/24|24]] ובגיליון [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/26|26]] השנה.

'''בעיות'''
* ישנה בעיה בקישורים לשפות אחרות. המיון נשבר. המפתחים מחפשים פתרון. [https://phabricator.wikimedia.org/T257625]
* מספר משתמשים מקבלים הודעות חוזרות באותו נושא, כולל אירועים שקרו מזמן. [https://phabricator.wikimedia.org/T257714]
* לחלק מהמשתמשים יש קושי להתחבר. מדובר כנראה בבעיית [[w:he:עוגייה (אינטרנט)|עוגיות דפדפן]]. המפתחים מנסים להבין מה הבעיה. אם יש לכם קשיי התחברות, ראו פרטים ב[[phab:T258121|פבריקטור]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T258121]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.1|1.36‎-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-21|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-22|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-23|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* בתפריט הצדדי ישנו קישור &lt;code&gt;{{int:printableversion}}&lt;/code&gt;. הוא ייעלם בקרוב. זאת מכיוון שדפדפנים עדכניים מסוגלים להציג או ליצור גרסה להדפסה בעצמם. [https://phabricator.wikimedia.org/T167956]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W30&quot;/&gt; 22:06, 20 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/31|Tech News: 2020-31]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:Small wiki toolkits/Starter kit|מארז למתחילים]] זמין לקהילות ויקי. הוא כולל משאבים טכניים, כלים והמלצות. הם הכרחיים להפעלת אתרי ויקי. הם יעילים הרבה יותר לאתרי ויקי קטנים יותר, כשלקהילות יש ניסיון מוגבל עם הנושא. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093633.html]
* התכונות הראשונות של פרויקט [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור שולחן העבודה]] זמינות עכשיו לכל המשתמשים הרשומים בכל אתרי ויקי. כדי להשתמש בהם, יש להסיר את הסימון ''{{int:prefs-vector-enable-vector-1-label}}'' בדף המשתמש ה[[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|מקומי]] או ה[[Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|גלובלי]] ב־''{{int:prefs-skin-prefs}}''. צפויים עוד שיפורים. [[mw:Talk:Reading/Web/Desktop Improvements|ניתן לשלוח משוב]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בכמה אתרי ויקי זמין גאדג'ט בשם UTCLiveClock. עבור אתרי ויקי שמייבאים את הגאדג'ט [[:mw:MediaWiki:Gadget-UTCLiveClock.js|ישירות מאתר mediawiki.org]], משתמשי הקצה יכולים עכשיו [[mw:MediaWiki_talk:Gadget-UTCLiveClock.js#Time_zones|לבחור באיזור זמן שונה מ־UTC]].

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] הפצת גרסה חדשה של מנוע מדיה ויקי הופסקה השבוע. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-July/093640.html][https://phabricator.wikimedia.org/T257969]
* בוט ההודעות למתרגמים שלח אותן הודעות מספר פעמים לכל מתרגם. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T144780]
* מספר משתמשים קבלו אותן הודעות מספר פעמים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T257766]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.2|1.36‎-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-07-28|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-07-29|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-07-30|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.35/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/31|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W31&quot;/&gt; 16:53, 27 ביולי 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20228133 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/32|Tech News: 2020-32]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* כל השאילתות ל[[mw:Wikidata Query Service|שרות Query]] לא הצליחו ביום חמישי, 23 ביולי, בין 17:50 לבין 17:59 שעון UTC (20:50 עד 20:59 שעון ישראל). חלק מהשאילתות נפלו במשך תקופה ארוכה יותר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200723-wdqs-outage]
* קישורים לשפות אחרות הוצגו ללא מיון בשבועות האחרונים, כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/30|גיליון לפני שבועיים]]. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T257625]
* ישנה בעיה של [[Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|העדפות גלובליות]] עבור אפשרות של &quot;{{int:prefs-vector-enable-vector-1-label}}&quot;. המפתחים עובדים על התיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T258493]
* הרחבה בוויקישיתוף מנעה ביצוע הגנה על העברה ויצירה במרחב שמות ראשי (גלריה). לא ניתן היה להוסיף הגנות חדשות והקיימות לא נאכפו, כך שעמודים מסויימים נוצרו או הועברו בניגוד למצופה. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T258323]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS Player|מציג הווידאו]] יוחלף במציג אחר, פשוט יותר ועכשווי יותר. השבוע המציג יועבר מגרסת בטא לברירת מחדל עבור רוב אתרי ויקי שהם לא ויקיפדיות. המציג הישן יוסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T248418]
* דפי משתמש &lt;code&gt;global.js&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;global.css&lt;/code&gt; יוטענו מעכשיו גם באתר נייד. ניתן לקרוא [[mw:Help:Extension:GlobalCssJs#Per-skin_customization|תיעוד]] על איך למנוע הכלת סגנונות בעיצוב הנייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T138727]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Skin:MonoBook|מונובוק]] המזהה &lt;code&gt;searchGoButton&lt;/code&gt; יוכלף במזהה &lt;code&gt;searchButton&lt;/code&gt;. זה יכול להשפיע על גאדג'טים עם CSS או JS. ניתן למצוא הוראות מעבר ב-[[phab:T255953|T255953]]. זה כבר הוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/27|גיליון 27]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מפעילי בוטים יכולים להשתמש ב-Pywikibot לארכוב תקופתי של דיונים. ההתנגות של שימוש ב-&lt;code&gt;counter&lt;/code&gt; למניעת ארכיונים גדולים מדי תשתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T215247]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.3|1.36‎-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-08-04|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-08-05|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-08-06|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/32|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W32&quot;/&gt; 18:43, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20336426 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/33|Tech News: 2020-33]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:WMDE_Technical_Wishes/Move_files_to_Commons|מייבא ומייצא קבצים]] הפכו לברירת מחדל בכל אתרי ויקי בשבוע הראשון של אוגוסט. הם עוזרים להעביר קבצים מאתרי ויקי מקומיים לוויקישיתוף מבלי לפגוע במידע על הקובץ ובהיסטוריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T140462]

'''בעיות'''
* העיצוב הנייד מציג הודעה על העורך האחרון של דף בתחתיתו. ההודעה הוצגה ללא עיבוד קוד ויקי. זה תוקן. מספר הודעות ב[[mw:Structured Discussions|זרימה]] וב[[mw:Content translation|תרגום תוכן]] עדיין מוצגות ככה. המפתחים עובדים על פתרון. [https://phabricator.wikimedia.org/T259565]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.4|1.36‎-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-08-11|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-08-12|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-08-13|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 בספטמבר. זה יקרה בין 13:30 לבין 15:30 UTC (בין 16:30 לבין 18:30 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T243314][https://phabricator.wikimedia.org/T244808]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/33|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W33&quot;/&gt; 19:06, 10 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Tech_News_target_list_8&amp;oldid=20353642 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/34|Tech News: 2020-34]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עריכה בעזרת לחיצה על כפתור ביטול מסומנת באמצעות תג &lt;code&gt;ביטול&lt;/code&gt;. מעכשיו זה יקרה רק אם דבר לא השתנה בחלון העריכה לפני השמירה. זה נעשה כדי שעריכות לא יסומנו כביטול כשהמשתמשים למעשה עושים משהו אחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T259014]
* הגרסה החדשה של [[mw:Special:MyLanguage/OOUI|OOUI]] לא תעבוד על [[:w:en:Internet Explorer 8|Internet Explorer 8]]. לכן אתרי ויקי ייראו מוזר ולא יתפקדו כראוי על הדפדפן הזה. זה כבר פורסם בגיליון [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/17|17]]. זה נעשה כי עבודה על דפדפנים ישנים מאוד יוצרת בעיות שונות. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-August/093718.html]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.5|1.36‎-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-08-18|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-08-19|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-08-20|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 בספטמבר. זה יקרה בין 13:30 לבין 15:30 UTC (בין 16:30 לבין 18:30 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. זאת תזכורת לידיעה שכבר פורסמה. אתם מוזמנים לעזור [[m:Tech/Server switch 2020|לתרגם את טקסט ההודעה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T243314][https://phabricator.wikimedia.org/T244808]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/34|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W34&quot;/&gt; 23:41, 17 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20366028 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Tech News: 2020-35]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translations]] are available.

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.6|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from 25 August. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from 26 August. It will be on all wikis from 27 August ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt; 20:59, 24 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20389773 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Tech News: 2020-35]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translations]] are available.

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.6|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from 25 August. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from 26 August. It will be on all wikis from 27 August ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/35|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W35&quot;/&gt; 14:12, 26 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20389773 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/36|Tech News: 2020-36]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* תזכורת: כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך מספר דקות ב-1 בספטמבר. זה מתוכנן לקרות בין 14:00 ל-15:00 UTC (בין 17:00 ל-18:00 שעון ישראל). אנא בדקו פרטים ב[[m:Tech/Server switch 2020|דף ההודעה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T243314][https://phabricator.wikimedia.org/T244808]

'''שינויים השבוע'''
*  לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/36|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W36&quot;/&gt; 23:12, 31 באוגוסט 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20411995 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/37|Tech News: 2020-37]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* בדרך כלל ניתן לשנות שם של דף לדף שלא קיים או לדף בן גרסה אחת בהיסטורייה, המהווה הפניה למקור. הרשאה חדשה מאפשרת לשנות שם לדף שהוא הפניה בת גרסה אחת לכל מקום. [https://phabricator.wikimedia.org/T239277] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.8|1.36‎-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-08|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-09|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-10|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] כל המודולים של [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] ישתמשו מעכשיו ב-&lt;code&gt;watchlist&lt;/code&gt; במקום ב-&lt;code&gt;watch&lt;/code&gt;. זה לא היה אחיד קודם. [https://phabricator.wikimedia.org/T247915]

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android|צוות ויקיפדיה ליישום אנדרואיד]] עשוי לעבוד על כלי ניטור בעתיד. ניתן לספר אילו כלים היו יכולים לעזור לכם או למנטרים פחות מנוסים. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Patrolling conversation|פרטים]] על mediawiki.org.
* [[m:Special:MyLanguage/OTRS|מערכת OTRS]] תשודרג לגרסה חדשה. התהליך יקח בערך יומיים. צוותי OTRS לא יוכלו לגשת למערכת במהלכם. המיילים שיישלחו למערכת יגיעו לייעדם בתום התהליך. השדרוג מתוכנן להתחיל בסביבות 8:00 UTC (ב-11:00 שעון ישראל) ב-14 בספטמבר, אם כי התאריך יכול להשתנות. [https://phabricator.wikimedia.org/T187984]
* יישום ויקיפדיה לאנדרואיד ישלח [[:mw:Wikimedia Apps/Team/Android/AppEditorTasks#Push Notifications for editors|הודעות פוש]], אם המשתמשים יהיו מעוניינים בכך. ההודעות יכולות להתריע על תגובה בדף שיחתכם או על ביטול עריכתכם. לשם כך יש צורך בריצת [[:w:en:Google Play Services|Google Play Services]]. ללא הריצה היישום יפעל, אך ההודעות לא יישלחו. הדרישה הזאת קיימת גם לעבודת היישום על [[w:he:אנדרואיד קיטקט|אנדרואיד 4.4]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android#Updates][https://phabricator.wikimedia.org/T146032]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדיקת הקוד של ויקימדיה עשויה לעבור ל-[[:w:en:GitLab|GitLab]]. הוא ימוקם על שרתי ויקימדיה. ניתן לקחת חלק ב[[mw:GitLab consultation|דיון בנושא]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] תפריטים נופלים ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|עיצוב וקטור]] משתמשים בסלקטור &lt;code dir=ltr&gt;.menu&lt;/code&gt;. זה ייפסק בעתיד. הסקריפטים יכולים להשתמש ב-&lt;code&gt;nav ul&lt;/code&gt; במקום. הסלקטורים &lt;code dir=ltr&gt;.vectorTabs&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;.vectorMenu&lt;/code&gt; לא יעבדו גם כן. יש צורך לעדכן חלק מהסקריפטים. ניתן [[phab:T262092|לקרוא פרטים]] על פבריקטור.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/37|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W37&quot;/&gt; 19:00, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20427670 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|Tech News: 2020-38]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר [[mw:Wikimedia Apps|אפליקציית ויקי לנייד]] הציגה לזמן קצר דפים ללא [[w:he:CSS|CSS]]. לכן הם נראו לא נכון. הבעיה תוקנה במהירות, אבל למשך מספר שעות הוצגו דפים מקולקלים מתוך המטמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200909-mobileapps_config_change][https://phabricator.wikimedia.org/T262437]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.9|1.36‎-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-15|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-16|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-17|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt; 19:19, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20446737 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|Tech News: 2020-38]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר [[mw:Wikimedia Apps|אפליקציית ויקי לנייד]] הציגה לזמן קצר דפים ללא [[w:he:CSS|CSS]]. לכן הם נראו לא נכון. הבעיה תוקנה במהירות, אבל למשך מספר שעות הוצגו דפים מקולקלים מתוך המטמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/20200909-mobileapps_config_change][https://phabricator.wikimedia.org/T262437]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.9|1.36‎-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-15|{{PAGELANGUAGE}}}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-16|{{PAGELANGUAGE}}}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-17|{{PAGELANGUAGE}}}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/38|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W38&quot;/&gt; 03:19, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20446737 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/39|Tech News: 2020-39]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* התווספה תגית חדשה עבור עריכות משוחזרות. ניתן למצוא אותה ברצף השינויים האחרונים או בדפי היסטוריה של ערכים, למשל. התגית תופיע בעריכות שבוטלו, שוחזרו, או הוחזרו ידנית למצב של גרסה ישנה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T254074][https://phabricator.wikimedia.org/T164307]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לעשות מספר מוגבל של פעולות מסויימות בזמן מסויים. למשל, מספר עריכות בדקה או לכמה אנשים מותר לשלוח מייל ביממה. על חלק מהמשתמשים לא חלות הגבלות עקב היותם חברים בקבוצות מסויימות. בקרוב ניתן יהיה לראות את ההגבלות גם אם אינן חלות על המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T258888] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.10|1.36‎-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-09-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/39|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W39&quot;/&gt; 00:28, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20461072 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/40|Tech News: 2020-40]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מפעילי מערכת יכולים עכשיו לראות קישורים להשוואות של עריכות מחוקות ב[[Special:AbuseLog|מיוחד:יומן ההשחתות]]. נעשה שימיש בממשק של [[Special:Undelete|מיוחד:צפייה בדפים מחוקים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T261630]
* עורכים לפעמים מתווספים אוטומטית לקבוצות מסוימות. למשל, לאחר זמן מה הם מתווספים לקבוצת [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Autoconfirmed users|autoconfirmed]]. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] יכול למנוע ממשתמשים להתווסף אוטומטית לקבוצות למשך תקופה מסויימת. הוא גם יכול להוריד משתמשים מקבוצה שהם כבר נמצאים בה. אתרי ויקי יכולים עכשיו לבקש לשנות את משך התקופה הזאת [https://phabricator.wikimedia.org/maniphest/task/edit/form/1/?projectPHIDs=Wikimedia-Site-requests פבריקוטור]. ברירת מחדל היא חמישה ימים. [https://phabricator.wikimedia.org/T231756]
 
'''בעיות'''
* [[m:Tech/News/2019/34|בשנה שעברה]] מספר מסנני השחתות הפסיקו לפעול בגלל תיקון חדש בקוד. אם המסננים ניסו להשתמש במשתנים שלא היו זמינים, הם נפלו. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T230256]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.11|1.36‎-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-09-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-09-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* לא ניתן לראות קישורים לגרסאות בשפות אחרות מתוך דף שיחה או דף היסטוריה של ערך. גם בזמן עריכת הערך הקישורים לא מופיעים. זה יכול להשתנות. טרם הוחלט, למשל, אם לקשר מדף היסטוריה של ערך לערך בשפה אחרת או לדף ההיסטוריה שלו. ניתן להשתתף ב[[phab:T262472|דיון בפבריקטור]].
* צבע הקנשורים יכול להשתנות בעתיד. זאת כדי להדגיש את ההבדל בין הקישורים לשאר הטקסט. ניתן [[phab:T213778|לקרוא יותר בפבריקטור]].
* ניתן לבחור בהעדפות לקבל הודעות והתראות בדפדפן או במייל. בהמשך השבוע תתווסף אפשרות שלישית, &lt;code&gt;יישומים&lt;/code&gt;. זה קורה מכיוון ש[[mw:Wikimedia Apps|היישומים של אנדרויד ו-iOS]] יתחילו לשלוח למעוניינים הודעות פוש. ניתן לראות [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:Preferences#mw-prefsection-echo העדפות לדוגמה] על testwiki. הכוונה היא להפעיל את התכונה החדשה על אנדרואיד באוקטובר ועל iOS בתחילת 2021. [https://phabricator.wikimedia.org/T262936]
* בקרוב ניתן יהיה להכניס דפים לרשימת המעקב לזמן מוגבל. זה יכול להיות שימושי אם ברצונכם לעקוב אחרי משהו לזמן קצר יותר, במקום לתמיד. זה כבר הופעל על [[mw:MediaWiki|mediawiki.org]], ויגיע בקרוב לאתרי ויקי נוספים. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Tech/Watchlist Expiry|לקרוא עוד]] ו[[m:Community Tech/Watchlist Expiry/Release Schedule|לבדוק את לוח הזמנים עבור אתרי ויקי שונים]]. התכונה תגיע השבוע לוויקיפדיה העברית, ויקיציטוט בעברית וויקימילון בעברית.
* ניתן לקרוא מה אנשי ויקימדיה חושבים על [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלים הטכניים הטובים ביותר השנה]]. ניתן גם להציע כלים באותו מקום.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/40|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W40&quot;/&gt; 00:24, 29 בספטמבר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20483264 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|Tech News: 2020-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [https://consultation-stats.toolforge.org/ כלי חדש] המאפשר לראות את ויקי הבית של משתמשים המשתתפים בדיונים במטא. זה עוזר לראות אילו קהילות לא מהוות חלק מהדיון באתרי ויקי בהם מתקבלות החלטות שמשפיעות על אתרים רבים נוספים.
* מעכשיו תוכלו להודות למשתמשים על העלאת קבצים או על שינוי שפת דף. [https://phabricator.wikimedia.org/T254992]

'''בעיות'''
* היו שגיאות רבות בגרסת מדיה־ויקי החדשה בשבוע שעבר. הגרסה החדשה שוחזרה. עדכונים שהיו אמורים לקרות בשבוע שעבר יידחו. [https://phabricator.wikimedia.org/T263177]
* כולם הוצאו מהחשבון. זה קרה מפני שמספר משתמשים חוברו לחשבון של מישהו אחר. הבעיה תוקנה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-October/093922.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדפים רבים יש שגיאות ב[[:w:he:JavaScript|ג'אווה סקריפט]]. תוכלו [https://techblog.wikimedia.org/2020/09/28/diving-into-wikipedias-ocean-of-errors/ לקרוא עוד] ו[[:w:en:User:Jdlrobson/User scripts with client errors |לראות רשימה של סקריפטים של משתמשים עם שגיאות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.12|1.36‎-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* אותיות המופיעות מיד לאחר קישור מוצגות כחלק מהקישור. לדוגמא כל המילה בקוד &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[ילד]]ים&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; תהפוך לקישור. באתרי ויקי בערבית זה עובד גם בתחילת המילה וגם בסופה. בעבר באתרים הללו מספרים ותווי Unicode אחרים שאינם אותיות הוצגו כחלק מהקישור בתחילת מילה אך לא בסופה. כעת רק אותיות לטיניות וערביות ירחיבו קישורים בוויקיפדיה הערבית. [https://phabricator.wikimedia.org/T263266]

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה יקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt; 19:25, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20515061 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|Tech News: 2020-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [https://consultation-stats.toolforge.org/ כלי חדש] המאפשר לראות את ויקי הבית של משתמשים המשתתפים בדיונים במטא. זה עוזר לראות אילו קהילות לא מהוות חלק מהדיון באתרי ויקי בהם מתקבלות החלטות שמשפיעות על אתרים רבים נוספים.
* מעכשיו תוכלו להודות למשתמשים על העלאת קבצים או על שינוי שפת דף. [https://phabricator.wikimedia.org/T254992]

'''בעיות'''
* היו שגיאות רבות בגרסת מדיה־ויקי החדשה בשבוע שעבר. הגרסה החדשה שוחזרה. עדכונים שהיו אמורים לקרות בשבוע שעבר יידחו. [https://phabricator.wikimedia.org/T263177]
* כולם הוצאו מהחשבון. זה קרה מפני שמספר משתמשים חוברו לחשבון של מישהו אחר. הבעיה תוקנה. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-October/093922.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדפים רבים יש שגיאות ב[[:w:he:JavaScript|ג'אווה סקריפט]]. תוכלו [https://techblog.wikimedia.org/2020/09/28/diving-into-wikipedias-ocean-of-errors/ לקרוא עוד] ו[[:w:en:User:Jdlrobson/User scripts with client errors |לראות רשימה של סקריפטים של משתמשים עם שגיאות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.12|1.36‎-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* אותיות המופיעות מיד לאחר קישור מוצגות כחלק מהקישור. לדוגמא כל המילה בקוד &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[ילד]]ים&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; תהפוך לקישור. באתרי ויקי בערבית זה עובד גם בתחילת המילה וגם בסופה. בעבר באתרים הללו מספרים ותווי Unicode אחרים שאינם אותיות הוצגו כחלק מהקישור בתחילת מילה אך לא בסופה. כעת רק אותיות לטיניות וערביות ירחיבו קישורים בוויקיפדיה הערבית. [https://phabricator.wikimedia.org/T263266]

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה יקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/41|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W41&quot;/&gt; 20:25, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20515061 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/42|Tech News: 2020-42]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בגלל הבעיות בגרסת מדיה־ויקי לפני שבועיים גם העדכונים של השבוע שעבר יוצאים באיחור. [https://phabricator.wikimedia.org/T263177][https://phabricator.wikimedia.org/T263178][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-October/093944.html]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Live preview|תצוגה מקדימה חיה]] לא הציגה תבניות בתצוגה מקדימה במהלך עריכת חלק מהדף. זה תוקן עכשיו. ניתן גם לבדוק דפי [[w:he:CSS|CSS]] ו[[w:he:JavaScript|ג'אווסקריפט]] במצב של תצוגה מקדימה חיה פועלת. בעבר זה לא עבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T102286][https://phabricator.wikimedia.org/T186390]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.13|1.36‎-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גרסה יציבה חדשה של [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] תגיע בקרוב. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/pywikibot/2020-October/010056.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/42|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W42&quot;/&gt; 18:25, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20528295 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/43|Tech News: 2020-43]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.14|1.36‎-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-10-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-10-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-10-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה ייקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; תתעדכן בקרוב כך שהיא לא תוריד רווח יותר. מומלץ לאתרי ויקי לעטוף את כל הקריאות של &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; בקריאות &lt;code dir=ltr&gt;rmwhitespace()&lt;/code&gt; כדי להשאיר את התוצאה ללא שינוי. ניתן להשתמש בפונקציית חיפוש בדף [[מיוחד:מסנן ההשחתות]] כדי לאתר את המקרים בהם נעשה שימוש בפונקציה הנ&quot;ל. [https://phabricator.wikimedia.org/T263024]
* חלק מגאדג'טים וסקריפטים של משתמש משתמשים בתג HTML{{כ}} div עם מזהה &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;#jump-to-nav&lt;/code&gt;. התג הזה יוסר בקרוב. בשביל לשמור על עבודה תקינה יש להחליף מופעים שלו בקוד &lt;code dir=ltr&gt;#siteSub&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;#mw-content-text&lt;/code&gt;. רשימה של סקריפטים מושפעים נמצאת בראש הכרטיס [[phab:T265373]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/43|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W43&quot;/&gt; 19:32, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20550811 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|Tech News: 2020-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה ייקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]
* בשבוע שעבר קישורים להשוואות מרשימת מעקב ושינויים אחרונים בניידים  העבירו בטעות לגרסאות הדפים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T265654]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* מאז הצגת קבוצת משתמשים [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|מפעיל ממשק]] (עורך ממשק בוויקיעברית) בשנת 2018, המפעילים לא היו מסוגלים לראות דפי היסטוריה של דפים מחוקים בפורמט JS או CSS. מעכשיו הם יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T202989]
* הייתה בעיה עם [[Special:Tags|תגיות שינוי]]. התוכנה הציבה תגית &quot;{{int:Tag-mw-reverted}}&quot; לכל פעולת דפים, כמו שינוי הגנה, אם היא נעשתה מיד אחרי שחזור עריכה. זה תוקן עבור העריכות החדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T265312]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כלי עזר לשיחות]] יוצע בנובמבר הקרוב במרבית אתרי ויקיפדיה כתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Beta Feature|בטא]] למעוניינים להצטרף. כשיוחלט על תהליך מדוייק תפורסם הודעה נוספת בעניין.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T266303]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt; 19:39, 26 באוקטובר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20574890 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|Tech News: 2020-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בכל אתרי ויקי למשך כשעה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1603807200 {{#time:j xg|2020-10-27|he}} 14:00 (UTC) (שעה 16:00 לפי שעון חורף בישראל)]. סביר שזה ייקח פחות משעה. [https://phabricator.wikimedia.org/T264364]
* בשבוע שעבר קישורים להשוואות מרשימת מעקב ושינויים אחרונים בניידים  העבירו בטעות לגרסאות הדפים. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T265654]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* מאז הצגת קבוצת משתמשים [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|מפעיל ממשק]] (עורך ממשק בוויקיעברית) בשנת 2018, המפעילים לא היו מסוגלים לראות דפי היסטוריה של דפים מחוקים בפורמט JS או CSS. מעכשיו הם יכולים לעשות זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T202989]
* הייתה בעיה עם [[Special:Tags|תגיות שינוי]]. התוכנה הציבה תגית &quot;{{int:Tag-mw-reverted}}&quot; לכל פעולת דפים, כמו שינוי הגנה, אם היא נעשתה מיד אחרי שחזור עריכה. זה תוקן עבור העריכות החדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T265312]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כלי עזר לשיחות]] יוצע בנובמבר הקרוב במרבית אתרי ויקיפדיה כתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Beta Feature|בטא]] למעוניינים להצטרף. כשיוחלט על תהליך מדוייק תפורסם הודעה נוספת בעניין.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T266303]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/44|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W44&quot;/&gt; 21:23, 26 באוקטובר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20574890 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/45|Tech News: 2020-45]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* לא ניתן יותר לקרוא את ויקיפדיה אם הדפדפן משתמש ב-[[w:he:SSL|TLS]] ישן מאוד. זה נעשה בגלל בעיות בטיחות עבור כל המשתמשים. זה יכול להוביל ל[[w:en:Downgrade attack|מתקפות שדרוג לאחור]]. החל מ-29 באוקטובר 2020 המשתמשים עם TLS ישן לא יוכלו לפתוח מיזמי ויקימדיה. ניתן למצוא את רשימת [[:wikitech:HTTPS/Browser Recommendations|המלצות הדפדפנים]]. כל מערכות ההפעלה והדפדפנים המודרניים תמיד מסוגלים לפתוח מיזמי ויקימדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T258405]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tracking categories|קטגוריית מעקב]] אוטומטית חדשה, [[:{{ns:14}}:{{MediaWiki:nonnumeric-formatnum}}|קטגוריה:דפים עם פרמטרים שאינם מספריים בפונקציית עיצוב מספר]]. היא אוספת דפים המשתמשים בפונקציה &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; של הפרסר עם קלט לא תקין, כלומר לא מספרי, למשל &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum:TECHNEWS}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. גם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum:123,456}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; הוא קלט לא חוקי: כפי שמוסבר ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words#formatnum|תיעוד]], הפרמטר צריך להיות מספר '''ללא פורמט''', כדי שיקבל פורמט בצורה אמינה לפי חוקי אתר ויקי המקומי. קטגוריית המעקב תאפשר למצוא שימוש לקוי ופורמט כפול. ניתן לתרגם את שם הקטגוריה החדשה ב-[https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special:Translate&amp;showMessage=nonnumeric-formatnum&amp;group=core&amp;optional=1&amp;action=translate translatewiki].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T237467]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.16|1.36‎-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-11-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-11-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-11-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* מפעילים וסטיוארדים יוכלו להשתמש בדף מיוחד (Special:CreateLocalAccount) כדי ליצור חשבונות מקומיים עבור חשבונות גלובליים. זה שימושי במקרה בו יצירת החשבון נחסמה עבור המשתמש הזה באמצעות חסימה או מסנן ההשחתות. [https://phabricator.wikimedia.org/T259721]
* [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/replying|כלי שיחה]] חדש יופיע כפונקציית בטא ברוב ויקיפדיות ביום רביעי, 4 בנובמבר. השינוי לא יחול על ויקיפדיות האנגלית, הרוסית והגרמנית, וגם כמה ויקיפדיות קטנות עם נסיבות מיוחדות. ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|דף העזרה]] ואת [[mw:Help:DiscussionTools/Why can't I reply to this comment?|מדריך פתרון הבעיות]] למידע נוסף. [https://phabricator.wikimedia.org/T266303]

'''שינויים עתידיים'''
* החל מחדש הדיון בעניין שימוש בתו יוניקוד מינוס (− U+2212) בפלט של &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{formatnum}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; כשהקלט שלילי. [https://phabricator.wikimedia.org/T10327]
* בעתיד [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|כתובות IP של משתמשים לא רשומים לא יוצגו לכולם]]. הן יקבלו כינוי במקום זאת. תיווצר הרשאה חדשה או פונקציה שניתן להרשם אליה כדי שמשתמשים הנאבקים במשחיתים יוכלו לראות את הכתובות. יהיה קריטריון שיאפשר את ההרשאה או את הפונקציה. ייבנו כלים חדשים למלחמה במשחיתים. התהליך נמצא בשלב מוקדם, והמפתחים אוספים מידע מקהילות לפני שיציגו פתרון מוגמר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/45|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W45&quot;/&gt; 18:10, 2 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20604769 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/46|Tech News: 2020-46]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש גם [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* קיימת אפשרות לראות [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]]. זה נעשה באמצעות מעבר עכבר על הפניה להערה. זאת הייתה [[mw:Beta Features|תכונת בטא]] וכעת היא תופעל כברירת מחדל. תהיה אפשרות לא להשתמש בה. המפתחים מחפשים אתרי ויקי קטנים או בינוניים שיהיו הראשונים שתופעל בהם האפשרות. אתם יכולים [[m:User talk:Michael Schönitzer (WMDE)|להודיע להם]] אם אתר ויקי שלכם מעוניין בכך. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-ambassadors/2020-November/002373.html]
* החל מ־16 בנובמבר הקטגוריות לא ימוינו לפי הסדר למשך זמן קצר. הסיבה לכך היא שהמפתחים משדרגים לגרסה חדשה של [[:w:en:International Components for Unicode|הספריה הבין-לאומית]]. הם ישתמשו בסקריפט לתיקון הקטגוריות הקיימות. זה יכול לקחת כמה שעות או כמה ימים, תלוי בגודל אתר ויקי מסוים. אתם יכולים [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Technical Operations/ICU announcement|לקרוא עוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T264991][https://phabricator.wikimedia.org/T267145]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/46|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W46&quot;/&gt; 17:50, 9 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20634159 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/47|Tech News: 2020-47]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* רשימות הדפים בקטגוריות ממוינות בכל אתרי ויקי בהתאם לכללי השפה שלהם באמצעות [[:w:en:International Components for Unicode|ספרייה]]. למשך זמן קצר ב־16 בנובמבר השינויים בקטגוריות לא ימוינו כראוי עבור רוב השפות. הסיבה לכך היא שהמפתחים משדרגים לגרסה חדשה של הספרייה. הם ישתמשו בסקריפט לתיקון הקטגוריות הקיימות. זה יכול לקחת כמה שעות או כמה ימים, תלוי בגודל אתר ויקי מסוים. אתם יכולים [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Technical Operations/ICU announcement|לקרוא עוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T264991][https://phabricator.wikimedia.org/T267145] 

'''שינויים השבוע'''
* במהלך מיזוג גרסאות של שני דפים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Namespaces|מרחב שם]] שלא תומך בהפניות ההיסטוריה המשותפת יצאה לא תקינה. הבעיה נפתרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T93469]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.18|1.36‎-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-11-17|he}}. היא תעלה לאתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ולחלק מהויקיפדיות ב־{{#time:j xg|2020-11-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-11-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021|סקר רשימת המשאלות של הקהילה]] פתוח כעת להצעות. הסקר יקבע על מה [[m:Community Tech|צוות הטכנולוגיה של הקהילה]] יעבוד. ניתן לפרסם הצעות מ־16 ועד ל־30 בנובמבר. ניתן להצביע על ההצעות מ־8 ועד ל־21 בדצמבר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/47|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W47&quot;/&gt; 17:37, 16 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20669023 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/48|Tech News: 2020-48]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* חותמות הזמן בדף [[Special:Log|מיוחד:יומנים]] מעכשיו משמשות כקישורים לרשומה הספציפית. זה נעשה בדומה לגרסאות בדפי ההיסטוריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T207562]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתרי ויקימדיה משתמשים ב-[[wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] כאתרים מארחים. על המפתחים [[wikitech:News/Cloud VPS 2020 Purge|להצהיר]] על הפרויקטים שלהם. שאר הפרויקטים, לא בשימוש או ישנים, מוסרים מדי שנה. פרויקטים שלא יוצהרו ייסגרו ב-1 בדצמבר ויימחקו ב-1 בינואר. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-November/094054.html]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/48|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W48&quot;/&gt; 19:19, 23 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20698111 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/49|Tech News: 2020-49]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.20|1.36‎-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-12-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-12-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-12-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|אפליקציית ויקי לנייד עבור iOS]] תציג לקוראים יותר פרטים בהיסטוריית העריכות. ניתן יהיה לראות עריכות חדשות ולהבחין יותר בקלות איך הערך השתנה במהלך הזמן. מדובר בניסוי. בהתחלה הוא יופעל רק לחלק מהמשתמשים הרלוונטיים במסגרת [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T241253][https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/iOS/Breaking_Down_the_Wall]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  ניתן להשתמש ב[[wikitech:Wiki replicas|רפליקות ויקי]] באמצעות שאילתות [[w:he:SQL|SQL]]. ניתן להשתמש ב-[https://quarry.wmflabs.org/ Quarry], ‏[https://wikitech.wikimedia.org/wiki/PAWS PAWS], או דרכים נוספות. כדי לייצב את רפלירות יהיו שני שינויים. בסיס הנתונים המשותף &lt;code&gt;JOINS&lt;/code&gt; לא יעבוד יותר. כמו כן, ניתן יהיה לתשאל בסיס נתונים באמצעות קישור ישיר בלבד. זה יקרה בפברואר 2021. אם לדעתכם זה ישפיע עליכם ואתם צריכים עזרה בעניין ניתן [[phab:T268498|לפנות לפבריקטור]] או ל-[[wikitech:Talk:News/Wiki Replicas 2020 Redesign|Wikitech]].‏ [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Wiki_Replicas_2020_Redesign]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/49|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W49&quot;/&gt; 19:45, 30 בנובמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20728523 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/50|Tech News: 2020-50]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו ניתן יהיה להוסיף דפים לרשימת המעקב לתקופה מוגבלת. בחלק מאתרי ויקי התכונה כבר פעילה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Tech/Watchlist_Expiry][https://www.mediawiki.org/wiki/Help:Watchlist_expiry]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן לקבל מידע מוויקינתונים בשינויים האחרונים וברשימת המעקב באתרי ויקי אחרים. כדי לראות אותו יש להפעיל את האפשרות של &quot;הצגת עריכות ויקינתונים ברשימת המעקב&quot; בהעדפות. שינויים בתיאור ויקינתונים יוצגו לאחר מכן בשינויים האחרונים וברשימות המעקב. פעולה זו לא תציג עריכות בשפות שאינן רלוונטיות לוויקי שלכם. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikidata/2020-November/014402.html][https://phabricator.wikimedia.org/T191831]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.21|1.36‎-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-12-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-12-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-12-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תוכלו להצביע על הצעות ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021|סקר משאלות הקהילה]] בין 8 ל-21 בדצמבר. הסקר יקבע על מה [[m:Community Tech|צוות הטכנולוגיה של הקהילה]] יעבוד בעתיד.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/50|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W50&quot;/&gt; 18:15, 7 בדצמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20754641 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/51|Tech News: 2020-51]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה [[mw:Wikipedia for KaiOS|אפליקציית ויקפדיה]] עבור ניידים המשתמשים במערכת ההפעלה [[w:he:KaiOS|KaiOS]]. היא יצאה לאור בהודו בספטמבר. מעכשיו ניתן להוריד אותה גם במדינות אחרות. [https://diff.wikimedia.org/2020/12/10/growing-wikipedias-reach-with-an-app-for-kaios-feature-phones/]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.22|1.36‎-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2020-12-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2020-12-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2020-12-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/51|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W51&quot;/&gt; 23:34, 14 בדצמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20803489 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/52|Tech News: 2020-52]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2020-W52&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* בעקבות [[w:en:Christmas and holiday season|תקופת חגי סוף השנה האזרחית]] גיליון ידיעות הטכנולוגיה הבא יפורסם ב־11 בינואר 2021.

'''שינויים אחרונים'''
* התבנית &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{citation needed}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מוצבת כשטענה בוויקיפדיה דורשת מקור. אם ללחוץ עליה תוך כדי עריכה בעורך החזותי תתקבל הודעה המסבירה זאת. מעכשיו תוצג גם הסיבה להצבתה. [https://phabricator.wikimedia.org/T270107]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן [[m:WMDE Technical Wishes/Geoinformation/Ideas|להציע הצעות ולקיים דיון]] לגבי שיפורים טכניים שכדאי לבצע עבור מידע גיאוגרפי. מדובר בקואורדינטות, מפות, ודברים קשורים נוספים.
* חלק מאתרי ויקי משתמשים ב-[[mw:Writing systems/LanguageConverter|ממיר שפות]] לעבור בין סוגי כתיב או גרסאות שפה. ניתן היה לשנות זאת עבור עמוד שלם בלבד. מעכשיו יתווסף תג &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;langconvert&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; המאפשר להמיר חלק מהטקסט בעמוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T263082]
*  משגיחים וסטיוארדים יכולים להסתיר רשימות ב[[Special:AbuseLog|מיוחד:מסנן ההשחתות]]. בקרוב הם יוכלו להסתיר רשומות מרובות בו זמנית באמצעות סימון מתוך רשימה. זה יפעל בדומה להסתרת עריכות רגילות. זה יקרה בתחילת ינואר. [https://phabricator.wikimedia.org/T260904]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2020/52|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2020-W52&quot;/&gt; 22:54, 21 בדצמבר 2020 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20833836 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/02|Tech News: 2021-02]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן לבחור בהעדפות לקבל תזכורת במידה ולא הוספתם תקציר עריכה. זה התנגש עם [[w:he:CAPTCHA|CAPTCHA]]. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T12729]
* ניתן לקשר לרשומות יומן ספציפיות באמצעת לחיצה על חותמת הזמן ביומן. עד עכשיו קישורים לרשומות מוסתרות לא הוצגו אפילו למשתמשים בעלי הרשאות מתאימים. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T269761]
* מפעילי מערכת יכולים להשתמש ב[[:mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] למניעה אוטומטית של עריכות גרועות. השבוע נעשו שלושה עדכונים:
** ממשק העריכה של המסננים מציג עכשיו שגיאות תחביר תוך כדי הקלדה, בדומה לדפי Javascript. הוא גם מראה אזהרות כאשר ביטויים רגולריים תואמים מחרוזת ריקה. בהמשך יתווספו אזהרות נוספות. [https://phabricator.wikimedia.org/T187686]
** בעלי הרשאה גלובלית [[m:Special:MyLanguage/Meta:Oversighters|oversight]] יכולים עכשיו להסתיר מספר רשומות יומן בו זמנית באמצעות סימון מתוך רשימה בדף [[מיוחד:יומן ההשחתות]]. זה פועל בדומה למחיקת רשומות רגילה. [https://phabricator.wikimedia.org/T260904]
** כאשר המסנן מוצא יותר מדי בעיות בו זמנית הוא &quot;נבלם&quot;, כלומר רוב הפעולות החזקות שלו מנותקות. זה נעשה כדי למנוע חסימות המוניות במקרה של שגיאת מפעיל שכתב את המסנן. המפעיל יקבל עכשיו הודעה על כך.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קיים כלי חדש [https://skins.wmflabs.org/?#/add לבניית עיצובים]. ניתן גם [https://skins.wmflabs.org/?#/ לראות] את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Skins|העיצובים]] הקיימים. אתם יכולים [[mw:User talk:Jdlrobson|לתת משוב]]. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2020-December/094130.html]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בוטים המשתמשים ב-API יפסיקו להוסיף אוטומטית דפים שנערכו לרשימת המעקב. זה נעשה כדי להוריד את גודל רשימות המעקב בבסיס הנתונים. עדיין ניתן להשתמש במעבר &lt;code&gt;watchlist&lt;/code&gt; למצב &lt;code&gt;watch&lt;/code&gt;.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T258108]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:mw:Extension:Scribunto/Lua reference manual#File metadata|מטא-קובץ]] של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] כולל מעכשיו גם אורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T209679]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בדפי [[:w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]] ו-[[:w:he:JavaScript|Javascript]] ניתן מעכשיו לקשר ל[https://patchdemo.wmflabs.org/wikis/40e4795d4448b55a6d8c46ff414bcf78/w/index.php/MediaWiki:En.js#L-125 שורה מסויימת]. ניתן ליצור קישורים פנימיים, דוגמת [[:w:he:MediaWiki:Common.js#L-50]].‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T29531]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] בשבוע שעבר יצאה [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.25|גרסה חדשה]] של מדיה־ויקי. ניתן לקרוא [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.25/Changelog|רשימה מפורטת]] של כל 763 השינויים. רובם קטנים מאוד ולא ישפיעו עליכם.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.26|1.36‎-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-01-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-01-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-01-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/02|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W02&quot;/&gt; 17:42, 11 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20950047 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/03|Tech News: 2021-03]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.27|1.36‎-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-01-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-01-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-01-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth|צוות הצמיחה]] מתכנן להוסיף לוויקיפדיות נוספות פונקציונליות העוזרת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Personalized first day/Newcomer tasks/Experiment analysis, November 2020|לגרום למבקרים רבים יותר לערוך]]. ניתן לסייע ב[https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special:Translate&amp;group=ext-growthexperiments&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate תרגום הממשק].
* ניתן יהיה רק לקרוא, אבל לא לערוך, בוויקישיתוף למשך זמן קצר ב־[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210126T07 {{#time:j xg|2021-01-26|he}} בשעה 07:00 (UTC)] ‏(9:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T271791]
* ב[[m:Special:MyLanguage/MassMessage|הרחבה לשליחת הודעות המוניות]] ניתן יהיה לסמן באופן אוטומטי תאריך ושעה על ההודעות. הסיבה לכך היא ששולחי הודעות המוניות יכולים כעת לשלוח דפים באמצעות ההרחבה, וקשה יותר לחתום עליהם. אם יש מקרים בהם לא צריך להוסיף תאריך ושעה על הודעות של ההרחבה ניתן [[phab:T270435|להודיע ​​למפתחים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/03|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W03&quot;/&gt; 18:10, 18 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=20974628 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Tech News: 2021-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translations]] are available.

'''Problems'''
* You will be able to read but not to edit Wikimedia Commons for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210126T07 {{#time:j xg|2021-01-26|en}} at 07:00 (UTC)]. You will not be able to read or edit [[:wikitech:Main Page|Wikitech]] for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210128T09 {{#time:j xg|2021-01-28|en}} at 09:00 (UTC)]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271791][https://phabricator.wikimedia.org/T272388]

'''Changes later this week'''
* [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|Bracket matching]] will be added to the [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] syntax highlighter on the first wikis. The first wikis are German and Catalan Wikipedia and maybe other Wikimedia wikis. This will happen on 27 January. [https://phabricator.wikimedia.org/T270238]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.28|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2021-01-26|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2021-01-27|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2021-01-28|en}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt; 20:31, 25 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21007423 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Tech News: 2021-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translations]] are available.

'''Problems'''
* You will be able to read but not to edit Wikimedia Commons for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210126T07 {{#time:j xg|2021-01-26|en}} at 07:00 (UTC)]. You will not be able to read or edit [[:wikitech:Main Page|Wikitech]] for a short time on [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210128T09 {{#time:j xg|2021-01-28|en}} at 09:00 (UTC)]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271791][https://phabricator.wikimedia.org/T272388]

'''Changes later this week'''
* [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|Bracket matching]] will be added to the [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] syntax highlighter on the first wikis. The first wikis are German and Catalan Wikipedia and maybe other Wikimedia wikis. This will happen on 27 January. [https://phabricator.wikimedia.org/T270238]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.28|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2021-01-26|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2021-01-27|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2021-01-28|en}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/04|Translate]] • [[m:Tech|Get help]] • [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W04&quot;/&gt; 22:48, 25 בינואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21007423 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/05|Tech News: 2021-05]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[:w:he:IPv6|כתובות IPv6]] היו נכתבות באותיות קטנות בהצגת הבדלים בין גרסאות. זה גרם לקישורים מתים כי הדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] קיבל רק אותיות רישיות לכתובת IP. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T272225]

'''שינויים השבוע'''
* בקרוב יהיה אפשר להשתמש בוויקינתונים כדי לקשר לדפים בוויקיטקסט רב־לשוני. [https://phabricator.wikimedia.org/T138332]
* עורכים משתמשים לעיתים קרובות ברווח ללא מעבר שורה (non-breaking space) כדי ליצור רווח בין שני פריטים בעת קריאה אבל עדיין להראות אותם סמוכים. זה מאפשר, למשל, למנוע מעבר שורה ביניהם. עכשיו יהיה אפשר להוסיף רווחים כאלו לדפים באמצעות כלי התווים המיוחדים בעורכי קוד 2010 ו־2017 ובעורך החזותי. התו יוצג בעורך החזותי בתור רווח עם רקע אפור. [https://phabricator.wikimedia.org/T70429][https://phabricator.wikimedia.org/T96666]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=| דיווח טכני]] אתרי ויקי משתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנני השחתות]] כדי למנוע עריכות מזיקות. מתחזקי המסננים יכולים מעכשיו להשתמש בתחביר כמו &lt;code&gt;1.2.3.4 - 1.2.3.55&lt;/code&gt; במקביל לתחביר &lt;code&gt;1.2.3.4/27&lt;/code&gt; לטווחי IP.‏ [https://phabricator.wikimedia.org/T218074]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.29|1.36‎-wmf.29]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Skin:Minerva Neue|מינרווה]] הוא עיצוב בו אתרי ויקי של ויקימדיה משתמשים לתעבורה של מכשירים ניידים. כשהדף מוגן ואין באפשרותכם לערוך אותו, עדיין ניתן לקרוא את קוד המקור. זה לא עובד במינרווה במכשירים ניידים. זה נמצא בתיקון. ייתכן שטקסט מסוים יוצג מעל טקסט אחר. זה קורה כי הקהילה צריכה לעדכן את הדף [[MediaWiki:Protectedpagetext|מדיה ויקי:Protectedpagetext]] כדי שיעבוד טוב במכשירים ניידים. ניתן לקבל [[phab:T208827|מידע נוסף]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Recommendations_for_mobile_friendly_articles_on_Wikimedia_wikis#Inline_styles_should_not_use_properties_that_impact_sizing_and_positioning][https://www.mediawiki.org/wiki/Recommendations_for_mobile_friendly_articles_on_Wikimedia_wikis#Avoid_tables_for_anything_except_data]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] ו־[[:wikitech:Portal:Toolforge|Toolforge]] ישנו את כתובת ה־IP שהם משתמשים בה כדי ליצור קשר עם אתרי ויקי. כתובת ה־IP החדשה תהיה &lt;code&gt;185.15.56.1&lt;/code&gt;. זה יקרה ב־8 בפברואר. ניתן לקבל [[:wikitech:News/CloudVPS NAT wikis|מידע נוסף]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/05|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W05&quot;/&gt; 00:39, 2 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21033195 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/06|Tech News: 2021-06]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps|יישום ויקיפדיה]] לאנדרואיד יש עכשיו רשימות מעקב ודפי שיחה. [https://play.google.com/store/apps/details?id=org.wikipedia]

'''שינויים השבוע'''
* ניתן למצוא עריכות לדפים נבחרים ב[[Special:Watchlist|מיוחד:רשימת המעקב]]. ניתן להוסיף דפים לרשימת המעקב בכל אתר ויקי שתבחרו. הרחבה בשם [[:mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|GlobalWatchlist]] תעלה למטא ב־11 בפברואר. בעזרתה יהיה ניתן לראות באותו דף עריכות של דפים במעקב באתרי ויקי שונים. רשימת המעקב החדשה תופיע בדף [[m:Special:GlobalWatchlist|Special:GlobalWatchlist]] במטא. באפשרותכם לבחור אילו אתרי ויקי לראות והעדפות נוספות בדף [[m:Special:GlobalWatchlistSettings|Special:GlobalWatchlistSettings]] במטא. ניתן לעקוב אחר חמישה אתרי ויקי לכל היותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T260862]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.30|1.36‎-wmf.30]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* כשמפעילים [[mw:Special:MyLanguage/Help:Protecting and unprotecting pages|מגינים]] על דפים, הטופס ישתמש ב[[mw:UX standardization|מראה בסגנון OOUI]]. גם הדף [[Special:Import|Special:Import]] יקבל מראה חדש. זה יגרום להם להיות שמישים יותר בטלפונים ניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T235424][https://phabricator.wikimedia.org/T108792]
* שירותים מסוימים לא יעבדו לזמן קצר מ־07:00 UTC‏ (09:00 שעון ישראל) ב־17 בפברואר. תתכנה בעיות עם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|כתובות מקוצרות]], יצירת תרגומים חדשים, התראות חדשות, הוספת פריטים חדשים ל[[mw:Reading/Reading Lists|רשימות קריאה]], או רישום [[:w:en:Email#Tracking of sent mail|דואר אלקטרוני קופץ]] (bounce). זה יקרה בשל עבודות תחזוקה במסד הנתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273758]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[m:Tech/News/2021/05|בשבוע שעבר]] דווח בידיעות הטכנולוגיה שכתובת ה־IP ש־[[:wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] ו־[[:wikitech:Portal:Toolforge|Toolforge]] משתמשים בה לתקשורת עם אתרי הוויקי תשתנה ב־8 בפברואר. זה נדחה. זה יקרה מאוחר יותר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/CloudVPS_NAT_wikis]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/06|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W06&quot;/&gt; 19:42, 8 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21082948 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/07|Tech News: 2021-07]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* התגלו בעיות בגרסאות האחרונות של מדיה־ויקי. כיוון שהעדכונים גרמו לבעיות, המפתחים שחזרו לגרסה מוקדמת יותר. עדכונים מסוימים ויכולות חדשות יגיעו מאוחר מהמתוכנן. [https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2021-February/094255.html][https://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2021-February/094271.html]
* שירותים מסוימים לא יעבדו לזמן קצר מ־07:00 UTC‏ (09:00 שעון ישראל) ב־17 בפברואר. תתכנה בעיות עם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|כתובות מקוצרות]], יצירת תרגומים חדשים, התראות חדשות, הוספת פריטים חדשים ל[[mw:Reading/Reading Lists|רשימות קריאה]], או רישום [[:w:en:Email#Tracking of sent mail|דואר אלקטרוני קופץ]] (bounce). זה יקרה בשל עבודות תחזוקה במסד הנתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273758]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.31|1.36‎-wmf.31]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/07|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W07&quot;/&gt; 19:56, 15 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21105437 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/08|Tech News: 2021-08]] ==

&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* העורך החזותי התחיל להשתמש ב-[[:c:Commons:Structured data/Media search|MediaSearch]] לחיפוש תמונות בוויקישיתוף כשאתם צריכים אותן. זה מאפשר למצוא תמונות טובות יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T259896]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת התחביר]] תומכת מעכשיו גם בשפות תכנות [[:w:en:Futhark (programming language)|Futhark]], &amp;rlm;[[:w:en:Graphviz|Graphviz]]/[[:w:en:DOT (graph description language)|DOT]],&amp;rlm; CDDL ו-AMDGPU.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T274741]

'''בעיות'''
* עריכת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:EasyTimeline|קו הזמן]] גרמה לעיתים למחיקת כל הטקסט ממנו. זה קרה בגלל באג שתוקן עכשיו. ייתכן שתצטרכו לערוך את קו הזמן פעם נוספת כדי שהתיקון ישפיע. [https://phabricator.wikimedia.org/T274822]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.32|1.36&amp;lrm;-wmf.32]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-02-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-02-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-02-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ישנה [[:m:Wikimedia Rust developers user group|קבוצת משתמשים]] למפתחים ומשתמשים המעוניינים לעבוד באתרי ויקימדיה על שפת תכנות [[w:he:ראסט (שפת תכנות)|ראסט]]. תוכלו להצטרף או לספר לחברים המעוניינים בשיפור החלק הזה של ויקי.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/08|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;

----

02:18, 23 בפברואר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21134058 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/09|Tech News: 2021-09]] ==

&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  אתרי ויקי המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|כלים של צוות הצמיחה]] יכולים עכשיו להציג את השם של חונך מסוים בכל מקום באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship/Integrating_mentorship|מילת קסם]]. זה יכול לשמש בהודעות &quot;ברוכים הבאים&quot; ובתיבות משתמש.
* זמינה גרסה חדשה של [[c:Special:MyLanguage/Commons:VideoCutTool|VideoCutTool]] (כלי חיתוך וידאו). היא מאפשרת קיטום (cropping), חיתוך קצוות (trimming), כיבוי צליל, וסיבוב של תוכן וידאו. הכלי נוצר כחלק מתוכניות יישוג למפתחים.

'''בעיות'''
* הייתה בעיה עם [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Job queue|תור המשימות]]. זה אומר שפעולות מסוימות לא שמרו שינויים והודעות המוניות התעכבו. זה לא השפיע על עריכות ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T275437]
* ייתכן שעורכים מסוימים לא יוכנסו לחשבון שלהם אוטומטית בגרסאות האחרונות של הדפדפנים פיירפוקס וספארי. [https://phabricator.wikimedia.org/T226797]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.33|1.36&amp;lrm;-wmf.33]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/09|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;

----

21:09, 1 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21161722 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/10|Tech News: 2021-10]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation|תרגום פרקים]] התחיל לעבוד בוויקיפדיה הבנגלית. הוא עוזר לעורכים בנייד לתרגם פרקים של ערכים. הוא יגיע לאתרי ויקי נוספים בעתיד. בהתחלה הוחלט להתמקד באתרי ויקי פעילים עם מספר קטן של ערכים. ניתן [https://sx.wmflabs.org/index.php/Main_Page לנסות] ו[[mw:Talk:Content translation/Section translation|להשאיר משוב]].
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:FlaggedRevs|Fkagged revisions]] מאפשרת מעכשיו ביצוע סקירה למפעילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T275293]
* מעכשיו כשמקשרים לערכי ויקיפדיה בטוויטר תופיע תצוגה מקדימה של הערך. [https://phabricator.wikimedia.org/T276185]

'''בעיות'''
* גרפים רבים מציגים שגיאות [[:w:he:JavaScript|JavaScript]]. עורכי הגרפים יכולים לבדוק אם יש בעיה בקונסולת הדפדפן לאחר העריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T275833]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.34|1.36‎-wmf.34]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* הכלי [[mw:Talk pages project/New discussion|דיונים חדשים]] יהפוך בקרוב ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי דיון]] חדש בבטא ברוב אתרי ויקיפדיה. המטרה היא להקל על פתיחת דיונים חדשה. [https://phabricator.wikimedia.org/T275257]

'''שינויים עתידיים'''
* יהיו מספר שינויים להקלת העבודה עם תבניות. החלק הראשון של השינויים יגיע במרץ לאתרים ראשונים. אחרים יגיעו לאתרים ראשונים ביוני. זה ישפיע על אלו שמשתמשים בתבניות כמו גם על אלו שיוצרים ומתחזקים אותן. ניתן [[:m:WMDE Technical Wishes/Templates|לקרוא יותר]].
* [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תהפוך לכלי ברירת מחדל בחלק מאתרי ויקי ב-17 במרץ. היא תשתף בהגדרות עם [[mw:Page Previews|תצוגה מקדימה של דפים]]. מי שמעדיף שימוש ב-Reference Tooltips או בגאדג'ט Navigation-Popups יוכל להמשיך איתם. במקרה כזה הכלי החדש לא יוצג. [https://phabricator.wikimedia.org/T271206][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews]
* פונקציונליות חדשה על בסיס JavaScript לא תעבוד יותר בדפדפן [[w:he:Internet Explorer|Internet Explorer]] 11. זה קורה כי מדובר בדפדפן ישן שלא תואם את שפת ה-JavaScript של היום. כל מה שעובד היום באינטרנט אקספלור 11 ימשיך לעבוד בינתיים. ניתן [[mw:Compatibility/IE11|לקרוא עוד]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/10|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W10&quot;/&gt; 19:51, 8 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21175593 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/11|Tech News: 2021-11]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתרי ויקי הלוקחים חלק ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|מיזם שיפור הדסקטופ]] יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Search|פונקציית חיפוש]] חדשה. השיפור והחיפוש החדש יגיעו לאתרי ויקי נוספים בהמשך. ניתן גם [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements#Deployment plan and timeline|לבדוק]] כבר עכשיו.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] לעורכים המציבים באנרים או משנים [[w:he:JavaScript|JavaScript]] ברחבי אתר ויקי שלם מומלץ להשתמש ב[https://grafana.wikimedia.org/d/000000566/overview?viewPanel=16&amp;orgId=1 כלי תצוגת שגיאות] כדי לוודא שעבודתם לא גרמה לבעיות. ניתן [https://diff.wikimedia.org/2021/03/08/sailing-steady%e2%80%8a-%e2%80%8ahow-you-can-help-keep-wikimedia-sites-error-free לקרוא יותר]. [https://phabricator.wikimedia.org/T276296]

'''בעיות'''
* עקב [[phab:T276968|בעיות בבסיסי נתונים]] למשך יום אחד [https://meta.wikimedia.beta.wmflabs.org בטא קלאסטר של ויקימדיה] עבד במצב לקריאה בלבד.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.34|1.36‎-wmf.34]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן להוסיף תווי [[:w:en:Newline|newline]] או [[:w:en:Carriage return|carriage return]] בחתימתכם באמצעות תבנית. הוצע לאסור על כך בעתיד בגלל בעיות פורמט. [https://www.mediawiki.org/wiki/New_requirements_for_user_signatures#Additional_proposal_(2021)][https://phabricator.wikimedia.org/T272322]
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, [[phab:T276899|12 אתרי ויקי]] למשך זמן קצר ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210323T06 {{#time:j xg|2021-03-23|en}} at 06:00 (UTC)] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). זה יכול לקחת 30 דקות, אבל כנראה יהיה צורך בפחות. ויקיפדיה העברית נמצאת ברשימה.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ניתן להשתמש ב-[https://quarry.wmflabs.org/ Quarry] להרצת שאילתות על [[wikitech:Wiki replicas|רפליקות אתרי ויקי]]. פקודת &lt;code&gt;JOIN&lt;/code&gt; בין בסיסי נתונים שונים לא תעבוד החל מ-23 במרץ. יהיה שדה חדש לציון בסיס נתונים לקישור. אם לדעתכם תושפעו מכך ואתם צריכים עזרה, ניתן [[phab:T268498|להודיע בפבריקטור]] או על [[wikitech:Talk:News/Wiki Replicas 2020 Redesign|Wikitech]].‏ [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/PAWS PAWS] ודרכים אחרות לביצוע שאילתות [[w:he:SQL|SQL]] יושפעו מאוחר יותר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Wiki_Replicas_2020_Redesign]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/11|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W11&quot;/&gt; 01:23, 16 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21226057 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/12|Tech News: 2021-12]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks mw-content-rtl&quot; lang=&quot;he&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [[mw:Wikipedia for KaiOS|יישומון]] ויקיפדיה עבור מכשירים ניידים של מערכת ההפעלה [[:w:he:KaiOS|KaiOS]]. הם לא מצוידים במסך מגע, ולכן על הקוראים לנווט באמצעות כפתורי המכשיר. מעכשיו קיים [https://wikimedia.github.io/wikipedia-kaios/sim.html סימולטור] המאפשר לבדוק איך הדברים נראים.
* [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Replying|כלי השיחה]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/New discussion|כלי פתיחת נושא]] זמינים מעכשיו בתור פונקציית בטא &quot;{{int:discussiontools-preference-label}}&quot; בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה הגרמנית.

'''בעיות'''
* ניתן יהיה לקרוא, אבל לא לערוך, [[phab:T276899|12 אתרי ויקי]] למשך זמן קצר ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210323T06 {{#time:j xg|2021-03-23|en}} at 06:00 (UTC)] ‏(8:00 בבוקר שעון ישראל). זה ישפיע גם על החלפת סיסמאות, כניסה לאתרי ויקי חדשים, שינוי שם גלובלי והחלפת או אשרור דוא&quot;ל. זה יכול לקחת 30 דקות, אבל כנראה יהיה צורך בפחות. ויקיפדיה העברית נמצאת ברשימה.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.36|1.36‎-wmf.36]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-03-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-03-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).
* הצבעים של [[:w:en:Syntax highlighting|צביעת תחביר]] ישתנו לקלים יותר לקריאה. זה יגיע בקרוב ל[[phab:T276346|אתרי ויקי ראשונים]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Improved_Color_Scheme_of_Syntax_Highlighting]

'''שינויים עתידיים'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|Flagged revisions]] לא תתמוך יותר בתגיות רבות כדוגמת &quot;גיוון&quot; או &quot;עומק&quot;, כמו גם ברמות שונות. זה קורה מכיוון שמעט מאוד אתרי ויקי משתמשים בתכונות הללו, והן גורמות לקושי בתחזוקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T185664][https://phabricator.wikimedia.org/T277883]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאדג'טים וסקריפטים אישיים יכולים להשתמש במשתנים עם מידע על הדף הנוכחי ב-JavaScript. ב-2015 המשתנים עברו מ-&lt;code dir=ltr&gt;wg*&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr&gt;mw.config&lt;/code&gt;. ה-&lt;code dir=ltr&gt;wg*&lt;/code&gt; יפסיק לעבוד בקרוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T72470]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]]. • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/12|תרגום]] • [[m:Tech|עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt; &lt;section end=&quot;technews-2021-W12&quot;/&gt; 18:53, 22 במרץ 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21244806 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|Tech News: 2021-13]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[:w:he:דפדפן|דפדפנים]] ישנים אחדים [[:mw:Special:MyLanguage/Compatibility|לא עובדים]] טוב עם אתרי ויקי של ויקימדיה. חלק מהקוד ישן שנתמך בעבר מוּסָר עכשיו. זה יכול לגרום לבעיות בדפדפנים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T277803]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:m:IRC/Channels#Raw_feeds|הזנות שינויים אחרונים ב־IRC]] מועברות לשרת חדש. יש לוודא שכל הכלים מחוברים מחדש ל־&lt;code&gt;irc.wikimedia.org&lt;/code&gt; ולא לשם של שרת מסוים כלשהו. כדאי למשתמשים גם לשקול לעבור ל־[[:wikitech:Event Platform/EventStreams|EventStreams]] המודרניים יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T224579]

'''בעיות'''
* בעת העברת דף שעורכים רבים מחזיקים בו ברשימת המעקב שלהם, ההיסטוריה עלולה להתפצל. ייתכן גם שלא יהיה אפשר להעביר אותו שוב לזמן־מה. זה קורה בגלל בעיה ב[[:w:en:Job queue|תור המשימות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T278350]
* לא היה אפשר לערוך חלק מהדפים לתרגום באתר מטא. זה קרה בגלל באג בתוכנת התרגום. הגרסה החדשה של מדיה־ויקי התעכבה בגלל בעיות כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T278429][https://phabricator.wikimedia.org/T274940]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.37|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה לאתרי הבדיקה ולאתר MediaWiki.org ב־{{#time:j xg|2021-03-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:31, 29 במרץ 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21267131 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|Tech News: 2021-13]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[:w:he:דפדפן|דפדפנים]] ישנים אחדים [[:mw:Special:MyLanguage/Compatibility|לא עובדים]] טוב עם אתרי ויקי של ויקימדיה. חלק מהקוד ישן שנתמך בעבר מוּסָר עכשיו. זה יכול לגרום לבעיות בדפדפנים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T277803]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:m:IRC/Channels#Raw_feeds|הזנות שינויים אחרונים ב־IRC]] מועברות לשרת חדש. יש לוודא שכל הכלים מחוברים מחדש ל־&lt;code&gt;irc.wikimedia.org&lt;/code&gt; ולא לשם של שרת מסוים כלשהו. כדאי למשתמשים גם לשקול לעבור ל־[[:wikitech:Event Platform/EventStreams|EventStreams]] המודרניים יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T224579]

'''בעיות'''
* בעת העברת דף שעורכים רבים מחזיקים בו ברשימת המעקב שלהם, ההיסטוריה עלולה להתפצל. ייתכן גם שלא יהיה אפשר להעביר אותו שוב לזמן־מה. זה קורה בגלל בעיה ב[[:w:en:Job queue|תור המשימות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T278350]
* לא היה אפשר לערוך חלק מהדפים לתרגום באתר מטא. זה קרה בגלל באג בתוכנת התרגום. הגרסה החדשה של מדיה־ויקי התעכבה בגלל בעיות כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T278429][https://phabricator.wikimedia.org/T274940]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.36/wmf.37|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה לאתרי הבדיקה ולאתר MediaWiki.org ב־{{#time:j xg|2021-03-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-03-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/13|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:39, 29 במרץ 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21267131 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|Tech News: 2021-14]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים יכולים להסתיר חלק מערך כך שיהיה צורך ללחוץ עליו כדי לראות אותו. כשלוחצים על לינק לפרק בתוך הקטע המוסתר, הקטע ייפתח כדי להראות את הנושא. הדפדפן יציג את תחילת הנושא. עד כה קישורים כאלו לא עבדו אלא אם החלק המוסתר נפתח מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T276741]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  ה-[[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] של [[mw:Special:MyLanguage/Citoid|הציטואיד]] ישתמש במבנה &lt;code dir=ltr&gt;2010-12-XX&lt;/code&gt; במקום &lt;code&gt;2010-12&lt;/code&gt; לתאריכים בהם ידוע חודש אך לא היום המדויק. זה נעשה כי &lt;code&gt;2010-12&lt;/code&gt; ניתן לבלבל עם &lt;code&gt;2010-2012&lt;/code&gt; במקום &lt;code&gt;דצמבר 2010&lt;/code&gt;. זה נקרא רמה 1 במקום רמה 0 ב[https://www.loc.gov/standards/datetime/ פורמט התאריך המורחב]. [https://phabricator.wikimedia.org/T132308]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.36/wmf.38|1.36&amp;lrm;-wmf.38]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-04-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-04-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.36/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[:wikitech:PAWS|PAWS]] יכול להתחבר עכשיו ל[[:wikitech:Wiki Replicas|רפליקות ויקי]] החדשות. שימוש ב-&lt;code&gt;JOINS&lt;/code&gt; בין בסיסי נתונים שונים לא יעבוד החל מ-28 אפריל. ישנה [[:wikitech:News/Wiki Replicas 2020 Redesign#How should I connect to databases in PAWS?|דרך חדשה להתחבר]] לבסיסי הנתונים. עד 28 באפריל שתי הדרכים להתחבר יעבדו. אם לדעתכם זה ישפיע עליכם, אתם מתבקשים להודיע ב[[phab:T268498|פבריקטור]] או [[wikitech:Talk:News/Wiki Replicas 2020 Redesign|Wikitech]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

22:41, 5 באפריל 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21287348 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|Tech News: 2021-16]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דוא&quot;ל הנשלח לאתרי ויקי של קרן ויקימדיה מטופל על ידי קבוצות של עורכי ויקימדיה. קבוצות התגובה הללו משתמשות עכשיו ב-[https://github.com/znuny/Znuny Znuny] במקום ב-[[m:Special:MyLanguage/OTRS|OTRS]]. הפונקצינליות והממשק נותרו ללא שינוי. המפעילים המתנדבים יפרסמו בקרוב פרטים נוספים על הצעדים הבאים. [https://phabricator.wikimedia.org/T279303][https://phabricator.wikimedia.org/T275294]
* אם אתם משתמשים ב[[Mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|כלי לצביעת הקוד]], תוכלו לראות מספרי שורות בעורכי קוד מקור 2010 ו-2017 במהלך עריכת תבניות. זה נעשה כדי להקל על מציאת מעברי שורות או דיונים על שורות מסוימות. בקרוב יגיע מספור השורות לכל מרחבי השם. [https://phabricator.wikimedia.org/T267911][https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Line_Numbering][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/Line_Numbering]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] עקב שינוי טכני ייתכנו בעיות עם גאדג'טים וסקריפטים שמשתמשים בשדה קלט לתקצירי עריכות שנראה [https://phab.wmfusercontent.org/file/data/llvdqqnb5zpsfzylbqcg/PHID-FILE-25vs4qowibmtysl7cbml/Screen_Shot_2021-04-06_at_2.34.04_PM.png ככה]. אם השדות נראים מוזר יש להשתמש בקוד &lt;code&gt;mw.loader.using('mediawiki.action.edit.styles')&lt;/code&gt; כדי להחזיר את המראה הרגיל. [https://phabricator.wikimedia.org/T278898]
* [[mw:MediaWiki 1.37/wmf.1|הגרסה האחרונה]] של תוכנת מדיה־ויקי עלתה לאתרי ויקי של קרן ויקימדיה בשבוע שעבר. לא פורסם גיליון ידיעות הטכנולוגיה בשבוע שעבר.

'''שינויים השבוע'''
*  לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* קבוצת משתמשים &lt;code&gt;oversight&lt;/code&gt; תקרא מעכשיו &lt;code&gt;suppress&lt;/code&gt;. מדובר בשם טכני. זה לא ישפיע על דרך כינוי העורכים המשתמשים בהרשאה. זה מתוכנן לקרות בשבועיים הקרובים. ניתן להגיב ב[[phab:T112147|פבריקטור]] אם יש לכם התנגדות.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:49, 19 באפריל 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21356080 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/17|Tech News: 2021-17]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* לתבניות ישנם פרמטרים שמקבלים ערכים ספציפיים. מעכשיו אפשר להציע ערכים כאלו לעורכים באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TemplateData|TemplateData]]. בקרוב ניתן יהיה לראות אותם ברשימה נפתחת בעורך החזותי. זה נעשה כדי לאפשר למשתמשי התבניות למצוא את הערכים הנכונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273857][https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/WMDE_Technical_Wishes/Suggested_values_for_template_parameters][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/Suggested_values_for_template_parameters]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.3|1.37&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-04-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-04-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-04-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/17|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

00:25, 27 באפריל 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21391118 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|Tech News: 2021-18]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[w:en:Wikipedia:Twinkle|Twinkle]] הוא גאדג'ט בוויקיאנגלית. הוא עוזר בניהול וניטור. מעכשיו [[m:Grants:Project/Rapid/SD0001/Twinkle localisation/Report|ניתן]] להשתמש בו באתרי ויקי אחרים. אתם יכולים להדליק את Twinkle באתר ויקי שלכם באמצעות [https://github.com/wikimedia-gadgets/twinkle-starter twinkle-starter] ב-GitHub.

'''בעיות'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי התרגום]] לא אפשר לעבוד על ערכים רבים לזמן קצר. זה קרה בגלל באג. [https://phabricator.wikimedia.org/T281346]
* חלק מהדברים לא יעבדו למשך כדקה ב-5 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210505T0600 6 בבוקר UTC]&amp;rlm; (9 בבוקר שעון ישראל). זה ישפיע על כלי התרגום ועל הודעות בין יתר הדברים. זה יקרה בגלל עדכון למניעת תקלות. [https://phabricator.wikimedia.org/T281212]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות]] תהפוך לברירת מחדל במספר אתרי ויקי ב-5 במאי. זה קורה מאוחר מהמתוכנן עקב שינויים של הרגע האחרון. אם אתם רוצים, ניתן להשתמש בה בלי [[mw:Special:MyLanguage/Page Previews|תצוגה מקדימה של דפים]]. התכנון המוקדם היה שימוש בהן ביחד בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T271206][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.4|1.37&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מחלקות [[w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;.error&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.warning&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.success&lt;/code&gt; לא עובדות בניידים אם לא הוגדרו במפורש באתר ויקי מסויים. מיוני הן לא יעבדו גם למשתמשי המחשב השולחני. זה יכול להשפיע על גאדג'טים ותבניות. ניתן להגדיר את המחלקות ב-[[MediaWiki:Common.css]] או ב-Template Styles במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T280766]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:44, 3 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21418010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|Tech News: 2021-18]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[w:en:Wikipedia:Twinkle|Twinkle]] הוא גאדג'ט בוויקיאנגלית. הוא עוזר בניהול וניטור. מעכשיו [[m:Grants:Project/Rapid/SD0001/Twinkle localisation/Report|ניתן]] להשתמש בו באתרי ויקי אחרים. אתם יכולים להדליק את Twinkle באתר ויקי שלכם באמצעות [https://github.com/wikimedia-gadgets/twinkle-starter twinkle-starter] ב-GitHub.

'''בעיות'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי התרגום]] לא אפשר לעבוד על ערכים רבים לזמן קצר. זה קרה בגלל באג. [https://phabricator.wikimedia.org/T281346]
* חלק מהדברים לא יעבדו למשך כדקה ב-5 במאי. זה יקרה בסביבות [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210505T0600 6 בבוקר UTC]&amp;rlm; (9 בבוקר שעון ישראל). זה ישפיע על כלי התרגום ועל הודעות בין יתר הדברים. זה יקרה בגלל עדכון למניעת תקלות. [https://phabricator.wikimedia.org/T281212]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות]] תהפוך לברירת מחדל במספר אתרי ויקי ב-5 במאי. זה קורה מאוחר מהמתוכנן עקב שינויים של הרגע האחרון. אם אתם רוצים, ניתן להשתמש בה בלי [[mw:Special:MyLanguage/Page Previews|תצוגה מקדימה של דפים]]. התכנון המוקדם היה שימוש בהן ביחד בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T271206][https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.4|1.37&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מחלקות [[w:he:גיליונות סגנון מדורגים|CSS]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;.error&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.warning&lt;/code&gt;&amp;rlm;, &lt;code dir=ltr&gt;.success&lt;/code&gt; לא עובדות בניידים אם לא הוגדרו במפורש באתר ויקי מסויים. מיוני הן לא יעבדו גם למשתמשי המחשב השולחני. זה יכול להשפיע על גאדג'טים ותבניות. ניתן להגדיר את המחלקות ב-[[MediaWiki:Common.css]] או ב-Template Styles במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T280766]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

15:57, 4 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21418010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|Tech News: 2021-19]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.5|1.37&amp;lrm;-wmf.05]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן לקרוא את תוכניות העבודה של [[mw:Wikimedia Hackathon 2021|האקטון קרן ויקימדיה]] שיתקיים בתאריכים 22-23 במאי אונליין.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:10, 10 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21428676 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|Tech News: 2021-19]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.5|1.37&amp;lrm;-wmf.05]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ניתן לקרוא את תוכניות העבודה של [[mw:Wikimedia Hackathon 2021|האקטון קרן ויקימדיה]] שיתקיים בתאריכים 22-23 במאי אונליין.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:26, 10 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21428676 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/20|Tech News: 2021-20]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו סרגל עריכה חדש ב[[mw:Talk pages project/Replying|כלי שיחה]]. הוא עובד במצב עריכת קוד מקור. ניתן להפעילו ב[[Special:Preferences#mw-htmlform-discussion|העדפות אישיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T276608] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Replying#13_May_2021] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/New_discussion#13_May_2021]
* [https://lists.wikimedia.org/mailman/listinfo רשימות דיוור] של קרן וקימדיה הועברו ל-[[:w:en:GNU Mailman|Mailman 3]]. מדובר בגרסה חדשה. כדי ש[[w:he:קידוד תווים|קידוד התווים]] יעבוד, ייעשה מעבר מ-&lt;code&gt;[[w:he:UTF-8|UTF-8]]&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;utf8mb3&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IEYQ2HS3LZF2P3DAYMNZYQDGHWPVMTPY/][https://phabricator.wikimedia.org/T282621]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/14|באחת המהדורות הקודמות]] של ידיעות הטכנולוגיה דווח כי ה-[[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] של [[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]] יטפל בתאריכים עם חודש אך ללא יום בדרך חדשה. זה שוחזר בינתיים. יש צורך בדיונים נוספים לגבי השפעה על אתרי ויקי שונים תחילה. [https://phabricator.wikimedia.org/T132308]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] &lt;code&gt;MediaWiki:Pageimages-blacklist&lt;/code&gt; ישנה שם ל-&lt;code&gt;MediaWiki:Pageimages-denylist&lt;/code&gt;. הרשימה ניתנת להעתקה לשם החדש. זה יקרה ב-19 במאי בחלק מהאתרים וב-20 במאי באחרים. רוב האתרים לא משתמשים בה. היא כוללת תמונות האסורות לשימוש בתצוגה מקדימה של ערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T282626]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.6|1.37&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/20|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

16:50, 17 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21464279 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/21|Tech News: 2021-21]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* תנועת ויקימדיה השתמשה ב-[[:m:Special:MyLanguage/IRC|IRC]] ברשת [[w:he:Freenode|Freenode]]. קרו אירועים בנושא בעלות על הרשת. [[m:Special:MyLanguage/IRC/Group_Contacts|קשרי קבוצות של ויקימדיה על IRC]] קיבלו [[m:Special:Diff/21476411|החלטה]] לעבור לרשת [[w:en:Libera Chat|Libera Chat]] החדשה. זאת לא הוראה רשמית לכל הערוצים, כבל רוב ערוצי IRC של ויקימדיה יעזבו את Freenode ככל הנראה. ישנו [[m:IRC/Migrating_to_Libera_Chat|מדריך מעבר]] ו[[m:Wikimedia Forum#Freenode (IRC)|דיון ויקימדיה בנושא]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.7|1.37&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-05-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-05-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-05-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/21|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:08, 24 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21477606 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/22|Tech News: 2021-22]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* הייתה בעיה בווקטור, כאשר גודל הגופן של הודעות מתחת לשם הדף וקטגוריות היה שגוי. זה תוקן ביום שני שעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T283206]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/22|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:06, 31 במאי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21516076 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|Tech News: 2021-23]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.9|1.37&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-06-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תנועת ויקימדיה משתמשת ב[[:mw:Special:MyLanguage/Phabricator|פבריקטור]] למשימות טכניות. שם מתאספים הצעות, באגים, ומידע על עבודה שותפת של מפתחים. החברה המתפעלת את פבריקטור תפסיק לעשות זאת. לא יהיה כל שינוי עבור תנועת ויקימדיה לטווח קצר. ייתכנו שינויים בעתיד. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/YAXOD46INJLAODYYIJUVQWOZFIV54VUI/][https://admin.phacility.com/phame/post/view/11/phacility_is_winding_down_operations/][https://phabricator.wikimedia.org/T283980]
* חיפוש בוויקיפדיה יציג יותר תוצאות בחלק מהשפות. זה יקרה בעיקר עבור חיפושים עם [[w:he:סימן דיאקריטי|סימון דיאקריטי]] שגוי, שלא נחשב לחובה בשפה הספציפית. לדוגמה חיפוש &lt;code&gt;Bedusz&lt;/code&gt; לא ימצא &lt;code&gt;Będusz&lt;/code&gt; בוויקיפדיה הגרמנית. התו &lt;code&gt;ę&lt;/code&gt; לא נמצא בשימיש בגרמנית כך שרבים יכתבו במקומו &lt;code&gt;e&lt;/code&gt;. זה ישתפר בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T219550]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:he:CSRF|הפרמטרים של טוקן CSRF]] ב[[:mw:Special:MyLanguage/API:Main page|פעולות API]] השתנו ב-2014. הפרמטרים הישנים יפסיקו לעבוד בקרוב. זה יכול להשפיע על בוטים, גאדג'טים וסקריפטים אישיים, המשתמשים עדיין בפרמטרים הישנים הללו. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IMP43BNCI32C524O5YCUWMQYP4WVBQ2B/][https://phabricator.wikimedia.org/T280806]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:03, 7 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21551759 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|Tech News: 2021-23]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.9|1.37&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-06-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תנועת ויקימדיה משתמשת ב[[:mw:Special:MyLanguage/Phabricator|פבריקטור]] למשימות טכניות. שם מתאספים הצעות, באגים, ומידע על עבודה שותפת של מפתחים. החברה המתפעלת את פבריקטור תפסיק לעשות זאת. לא יהיה כל שינוי עבור תנועת ויקימדיה לטווח קצר. ייתכנו שינויים בעתיד. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/YAXOD46INJLAODYYIJUVQWOZFIV54VUI/][https://admin.phacility.com/phame/post/view/11/phacility_is_winding_down_operations/][https://phabricator.wikimedia.org/T283980]
* חיפוש בוויקיפדיה יציג יותר תוצאות בחלק מהשפות. זה יקרה בעיקר עבור חיפושים עם [[w:he:סימן דיאקריטי|סימון דיאקריטי]] שגוי, שלא נחשב לחובה בשפה הספציפית. לדוגמה חיפוש &lt;code&gt;Bedusz&lt;/code&gt; לא ימצא &lt;code&gt;Będusz&lt;/code&gt; בוויקיפדיה הגרמנית. התו &lt;code&gt;ę&lt;/code&gt; לא נמצא בשימיש בגרמנית כך שרבים יכתבו במקומו &lt;code&gt;e&lt;/code&gt;. זה ישתפר בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T219550]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:he:CSRF|הפרמטרים של טוקן CSRF]] ב[[:mw:Special:MyLanguage/API:Main page|פעולות API]] השתנו ב-2014. הפרמטרים הישנים יפסיקו לעבוד בקרוב. זה יכול להשפיע על בוטים, גאדג'טים וסקריפטים אישיים, המשתמשים עדיין בפרמטרים הישנים הללו. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IMP43BNCI32C524O5YCUWMQYP4WVBQ2B/][https://phabricator.wikimedia.org/T280806]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/23|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

01:35, 8 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21551759 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/24|Tech News: 2021-24]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* משתמשים שהתחברו לחשבון בדפדפן נייד יכולים לבחור [[:mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced mobile contributions|מצב נייד מתקדם]]. הם רואים קטגוריות בדומה למצב שולחן העבודה. לכן חלק מהגאד'גטים למשתמשי שולחן העבודה יכולים לעבוד גם באתר נייד. ייתכן שיצטרכו תיקון כדי להראות טוב יותר על נייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T284763]
* קישורי שפות בוויקינתונים עובדים עכשיו גם עבור [[:oldwikisource:Main Page:oldwikisource:Main Page|ויקיטקסט רב-לשוני]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T275958]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* בעתיד [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לא נוכל להראות את IP]] של משתמשים לא רשומים לכולם, מסיבות משפטיות. פורסמה טיוטה ראשונית של איך [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#Updates|הצגת ה-IP תראה עבור אלו שצריכים לראות אותה]].
* ויקיפדיה הגרמנית, ויקימסע באנגלית ועוד 29 אתרי ויקי קטנים יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-22 ביוני. זה יקרה בין 5:00 לבין 5:30 UTC (בין 8:00 לבין 8:30 שעון ישראל). הרשימה לא כוללת אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T284530]
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-28 ביני. פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T281515][https://phabricator.wikimedia.org/T281209]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/24|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:26, 14 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21587625 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/25|Tech News: 2021-25]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קבוצת משתמשים &lt;code&gt;otrs-member&lt;/code&gt; נקראת עכשיו &lt;code&gt;vtr-permissions&lt;/code&gt;. זה יכול להשפיע על מסנני ההשחתות. [https://phabricator.wikimedia.org/T280615]

'''בעיות'''
* ויקיפדיה הגרמנית, ויקימסע באנגלית ועוד 29 אתרי ויקי קטנים יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-22 ביוני. זה יקרה [https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210623T0500 בין 5:00 לבין 5:30 UTC] (בין 8:00 לבין 8:30 שעון ישראל). הרשימה לא כוללת אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T284530]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.11|1.37&amp;lrm;-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-06-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/25|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:50, 21 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21593987 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/26|Tech News: 2021-26]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתרי ויקי המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth|פונקציונליות של Growth]] יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|לקבוע העדפות ישירות באתר  שלהם]]. זה נעשה בדף המיוחד &lt;code&gt;Special:EditGrowthConfig&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T285423]
* לאתרי ויקיטקסט יש עכשיו [[m:Special:MyLanguage/Community Tech/OCR Improvements|כלי OCR]] חדש. אם אין ברצונכם להציג את הכפתור &quot;extract text&quot;, אתם יכולים להוסיף &lt;syntaxhighlight lang=css inline style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;.ext-wikisource-ExtractTextWidget { display: none; }&lt;/syntaxhighlight&gt; לדף [[Special:MyPage/common.css|common.css]] שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T285311]

'''בעיות'''
*כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-29 ביני. זה יקרה ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20210629T1400 14:00 UTC]&amp;rlm; (17:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T281515][https://phabricator.wikimedia.org/T281209]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.12|1.37&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-06-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-06-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-07-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* &lt;code&gt;סף לעיצוב קישורים כקצרמרים&lt;/code&gt;, &lt;code&gt; גודל של תמונות ממוזערות&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;מספור כותרות אוטומטי&lt;/code&gt; ניתנים לקביעה בהעדפות. הם יקרים לתמיכה ומעט משתמשים מדליקים אותם. הסרתם תהפוך את העמודים למהירים יותר לטעינה. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/User:SKim (WMF)/Performance Dependent User Preferences|לקרוא יותר ולהשאיר משוב]].
* סרגל כלים יתווסף ל-[[mw:Talk pages project/Replying|Reply tool]] בעורך קוד מקור. זה יקל על קישורים לדפים ועל תיוג משתמשים. [https://phabricator.wikimedia.org/T276609][https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Replying#Status_updates]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/26|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:32, 28 ביוני 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21653312 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/27|Tech News: 2021-27]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''חדשות טכניות'''
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב-19 ביולי.

'''שינויים אחרונים'''
* [[:wikidata:Q4063270|AWB]] הוא כלי שמקל על ביצוע עריכות חוזרות. הוא משתמש עכשיו בפורמט [[:w:he:JSON|JSON]]. הדף &lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPage&lt;/code&gt; הועבר ל- &lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPageJSON&lt;/code&gt; ול-&lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/Config&lt;/code&gt;. הדף &lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPage/Version&lt;/code&gt; הועבר ל-&lt;code&gt;ויקיפדיה:AutoWikiBrowser/CheckPage/VersionJSON&lt;/code&gt;. קונפיגרציית הכלי תעשה בעתיד באתר ויקי מקומי, כך שלא יהיה צורך לעדכון קוד גלובלי עבור שינויים מקומיים כמו הוספת תבניות או תיקון ביטויים רגולריים. [https://phabricator.wikimedia.org/T241196]

'''בעיות'''
* [[m:Special:MyLanguage/InternetArchiveBot|InternetArchiveBot]] עוזר על טיפול במקורות רשת בחלק מאתרי ויקי. הוא מוסיף אותם ל-[[w:he:וייבאק מאשין|Wayback Machine]] ומקשר אליהם. זה נעשה כדי שהמקורות לא יאבדו אם הדף נמחק. עכשיו קיימת בעיה עם תאריך שגוי במעבר מ-&lt;code&gt;archive.is&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;web.archive.org&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T283432]

'''שינויים השבוע'''
* הכלי ל[[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|איתור, הוספת והסרת תבניות]] יעודכן. זה נעשה כדי להקל על איתור ושימוש בתבניות המתאימות. זה יגיע לחלק מאתרי ויקי ב-7 ביולי. זה יגיע לאתרי ויקי נוספים בהמשך השנה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Removing_a_template_from_a_page_using_the_VisualEditor][https://phabricator.wikimedia.org/T284553]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* חלק מאתרי ויקי משתמשים בהרחבות [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]] או pending changes. הן מסתירות עריכות של אלמונים ועורכים חדשים מהקוראים עד לבדיקת המנטרים. פעולת בדיקה אוטומטית לא תרשם יותר ביומני Flagged Revisions. כל היומנים הישנים יוסרו. זה נעשה כי נוצרים יומנים גדולים ללא שימוש מועיל. [https://phabricator.wikimedia.org/T285608]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/27|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

20:34, 5 ביולי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21694636 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/29|Tech News: 2021-29]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן [[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]] האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הכלי ל[[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|איתור, הוספה והסרה של תבניות]] עודכן. זאת בכדי להקל על איתור ושימוש בתבניות הנכונות. הכלי היה אמור להגיע לאתרי ויקי ראשונים ב-7 ביולי, אבל התאריך נדחה ל-12 ביולי. הוא יגיע לאתרים נוספים בהמשך השנה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Removing_a_template_from_a_page_using_the_VisualEditor][https://phabricator.wikimedia.org/T284553]
* דף מיוחד בשם [[Special:UnconnectedPages|מיוחד:דפים שאינם מקושרים לפריטים]] מפרט דפים שאינם מחוברים לוויקינתונים. הוא עוזר למצוא דפים שניתן לחבר לפריטים בוויקינתונים. חלק מהדפים לא מיועדים להיות מחוברים. ניתן להשתמש בקוד &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTED_UNCONNECTED_PAGE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; בדפים שאין צורך לציין בדף המיוחד. [https://phabricator.wikimedia.org/T97577]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.15|1.37&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-07-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-07-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-07-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אופן בניית המדיה בפלט [[:w:he:ניתוח מחרוזות|הפרסר]] של HTML ישתנה בקרוב. זה יכול להשפיע על בוטים, גאדג'טים, סקריפטים אישיים והרחבות. ניתן [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/L2UQJRHTFK5YG3IOZEC7JSLH2ZQNZRVU/ לקרוא יותר]. ניתן גם לבדוק ב-[[:testwiki:Main Page|testwiki]] או ב-[[:test2wiki:Main Page|testwiki 2]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בשנת 2014 חל שינוי בפרמטרים לקבלת [[mw:API:Tokens|הטוקנים]] באמצעות API. הדרך הישנה תפסיק לעבוד החל מ-1 בספטמבר. סקריפטים, בוטים וכלים שמשתמשים בפרמטרים שנקבעו לפני 2014 זקוקים לתיקון. ניתן [[phab:T280806#7215377|לקרוא עוד]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/29|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:32, 19 ביולי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21755027 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/30|Tech News: 2021-30]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:MediaWiki 1.37/wmf.14|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי הגיעה לאתרי ויקי של קרן ויקימדיה לפני שבועיים. זה לא פורסם בידיעות הטכנולוגיה מכיוון שלא יצא גליון באותו שבוע. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.16|1.37&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-07-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-07-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-07-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* משתמשי [[mw:Special:MyLanguage/Skin:MonoBook|מונובוק]] יכולים לבחיר לכבחת [[:w:en:Responsive web design|responsive design]] על ניידים. זה יעבוד עכשיו בעיצובים נוספים. אם &lt;code style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;{{int:monobook-responsive-label}}&lt;/code&gt; לא מסומן, יש להוריד סימון גם ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|תכונה]] החדשה &lt;code style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;{{int:prefs-skin-responsive}}&lt;/code&gt;, אחרת זה יפסיק לעבוד. עורכי ממשק יכולים להפוך את העניין לאוטומטי באתר ויקי שלכם. ניתן [[phab:T285991|לקרוא עוד]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/30|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

00:11, 27 ביולי 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21771634 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/31|Tech News: 2021-31]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אם ויקי שלכם משתמשת בסימנים &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-rtl&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ללא אטריבוט חובה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;dir&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, זה יפסיק לעבוד בשבועיים הקרובים. ישנו תיקון זמני שניתן להוסיף לדף Common.css של האתר, כפי שמוסבר ב-[[phab:T287701|T287701]]. מעכשיו כל השימושים חייבים לכלול את האטריבוטים המלאים, למשל &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot; dir=&quot;ltr&quot; lang=&quot;en&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;mw-content-rtl&quot; dir=&quot;rtl&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה משפיע גם על תגים נוספים של HTML, כמו &lt;code&gt;span&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;code&lt;/code&gt;. ניתן למצוא דוגמאות של שימוש לא תקין בוויקי שלכם לפי הנחיות ב-[[phab:T287701|T287701]].
* תזכורת: IRC של קרן ויקימדיה עבר מ-Freenode ל-[[m:Special:MyLanguage/IRC/Migrating to Libera Chat|Libera Chat IRC network]]. יש לעדכן תיעוד מקומי.

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר כל אתרי ויקי של הקרן עבדו לאט או לא עבדו בכלל למשך 30 דקות. הבעיה נוצרה עקב יצירת רשימות ערכים דינמיות בוויקיחדשות ברוסית, כיוון שהתווספו מעל 200,000 ערכים בשלושה ימים, מה שגרם לבעיות בבסיס נתונים. התכונה הבעייתית נותקה על האתר הזה והמפתחים דנים האם ניתן לתקן אותה כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T287380][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2021-07-26_ruwikinews_DynamicPageList]

'''שינויים השבוע'''
* במהלך הוספת קישורים לדפים באמצעות [[mw:VisualEditor|העורך החזותי]] או [[mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|עורך קוד מקור 2017]], [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Disambiguator|דפי פירושונים]] יופיע בתחתית רשימת תוצאות חיפוש. זה יקרה מכיוון שבדרך כלל אין צורך לקשר לפירושונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T285510]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.17|1.37&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android|צוות האפליקציה לאנדרואיד]] עובד על תקשורת בין העורכים. מדובר בדרכים לדבר עם עורכים אחרים ולקבל הודעות. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Communication|לקרוא עוד]]. מחפשים משתמשים המעוניינים [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Communication/UsertestingJuly2021|לבדוק את התכנונים]]. כל משתמש בעל מכשיר טלפון עם אנדרואיד המסכים להוריד את האפליקציה יכול להשתתף.
* [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונה בטא]] של mw:Talk pages project/Notifications תעודכן בשבועות הקרובים. ניתן יהיה [[mw:Talk pages project/Notifications|להרשם לנושאים נפרדים]] על דפי שיחות ביותר אתרי ויקי. תוכלו לנסות זאת באמצעות הוספת &lt;code&gt;?dtenable=1&lt;/code&gt; בסוף הכתובת של דף השיחה ([https://meta.wikimedia.org/wiki/Meta_talk:Sandbox?dtenable=1 דוגמה]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/31|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

23:48, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21818289 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/32|Tech News: 2021-32]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* 17 אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-10 באוגוסט. זה יקרה ב-5:00 UTC (ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1628571650 8:00 שעון ישראל]). הרשימה לא כוללת אתרים בעברית. זה נעשה כדי לטפל בבסיס נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T287449]

'''שינויים השבוע'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2021:Hackathon|האקטון ויקימניה]] יתקיים אונליין ב-13 באוגוסט, החל מ-5:00 UTC, למשך 24 שעות. ניתן להשתתף בדרכים מגוונות. עדיין ניתן להגיש הצעות למיזמים ופגישות.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.18|1.37&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-10|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-11|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-12|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] קוד ישן ב-CSS, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div class=&quot;visualClear&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, לא ייתמך לאחר 12 באוגוסט. במקום זאת התבניות והדפים חייבים להשתמש בקוד &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;div style=&quot;clear:both;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. אנא עזרו להחליף את כל השימושים הקיימים בוויקי שלכם. ניתן למצוא קישורים לחיפוש גלובלי ב[[phab:T287962|פבריקטור]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[m:Special:MyLanguage/The Wikipedia Library|ספריית ויקיפדיה]] היא מקום בו עורכים יכולים לגשת למקורות. ישנה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TheWikipediaLibrary|הרחבה]] שמתווספת לה פונקציה חדשה המודיעה למשתמשים כשהם יכולים לקחת חלק בה. היא תשלח התראות ויקי. היא תתחיל לתייג משתמשים ראשונים בספטמבר. היא תתייג יותר משתמשים בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T288070]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[w:en:Vue.js|Vue.js]] יהפוך בעתיד לפריימוורק [[w:he:JavaScript|JavaScript]] של מדיה-ויקי. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/SOZREBYR36PUNFZXMIUBVAIOQI4N7PDU/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/32|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:21, 9 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21856726 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/33|Tech News: 2021-33]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* שוב ניתן להוסיף קישורי שפות בתפריט הצדדי ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|ווקטור החדש]]. זה נעשה באמצעות חיבור הדף לפריט ויקינתונים. בווקטור החדש קישורי שפות הועברו, אבל בורר השפות החדש עדיין לא מסוגל להוסיף קישורי שפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T287206]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה באתרי ויקי שמשתמשים בתרגום תוכן. התרגומים לא התעדכנו או הוחלפו בתרגום האנגלי. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T288700][https://phabricator.wikimedia.org/T288683][https://phabricator.wikimedia.org/T288719]

'''שינויים השבוע'''
* [[mw:Help:Tags|תגית עריכה]] תתווסף בקרוב לעריכות שמוסיפות קישורים ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Disambiguator|דפי פירושונים]]. זאת מכיוון שקישורים כאלו בדרך כלל מוסיפים בטעות. התגית תעזור לעורכים למצוא בקלות קישורים מקולקלים ולתקן אותם. אם ויקי שלכם לא מעוניינת בכך, ניתן [[mw:Help:Tags#Deleting a tag added by the software|להסתיר]] את התגית. [https://phabricator.wikimedia.org/T287549]
*הייתם רוצים לשפר את המידע על כלים? הייתם רוצים להשתתף או לעזור בארגון של פגישה וירטואלית קטנה בקהילתכם לדון על רשימת הכלים? פנו לדף השיחה של [[m:Toolhub/The Quality Signal Sessions|Toolhub Quality Signal Sessions]]. אנחנו מחפשים גם משוב מ[[m:Talk:Toolhub/The Quality Signal Sessions#Discussion topic for &quot;Quality Signal Sessions: The Tool Maintainers edition&quot;|יוצרי הכלים]] לגבי שאלות מסויימות.
* בעבר עריכות בכל הדפים במרחב המשתמש שלכם התייחסו ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Notifications#mute|רשימת ההשתקה]], גם דפי משנה. החל מהשבוע רק עריכות בדף שיחתכם יעבדו בצורה כזאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T288112]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.19|1.37&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/33|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

22:28, 16 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21889213 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/34|Tech News: 2021-34]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score|Score]] (סימון &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;score&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) הופעלה מחדש באתרי ויקי הזמינים לציבור הרחב לאחר ששודרגה. חלק מהפונקציונליות של תווים מוזיקליים לא תפעל יותר כי ההרחבה עובדת ב&quot;מוד בטוח&quot; בלבד. בעיית האבטחה תוקנה ופורסמו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Score/2021 security advisory|המלצות]].

'''בעיות'''
* [[phab:T289130|כמה אתרי ויקי]] יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-{{#time:j xg|2021-08-25|he}}. זה יקרה ב-6:00 UTC (ב-9:00 שעון ישראל). הרשימה כוללת את ויקיפדיה העברית. זה נעשה כדי לטפל בבסיס נתונים. במהלך הזמן הזה לא יבוצעו פעולות באמצעות CentralAuth.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.20|1.37&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-08-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-08-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/34|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

00:59, 24 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21923254 --&gt;

== Read-only reminder ==

&lt;section begin=&quot;MassMessage&quot;/&gt;
תתבצע פעולת תחזוקה ב־[https://zonestamp.toolforge.org/1629871231 {{#time: l F d H:i e|2021-08-25T06:00|he}}]. היא אמורה להימשך רק כמה דקות.

זה ישפיע על אתר הוויקי שלכם וגם על עוד 11 אתרי ויקי. בזמן הזה, פרסום עריכות לא יהיה אפשרי. 

בזמן הזה לא יהיו אפשריות גם פעולות עם CentralAuth (שינויי שם גלוביים, שינוי או אישור כתובות דוא&quot;ל, כניסה לאתרי ויקי חדשים, שינויי סיסמה).

לפרטים נוספים על הפעולה הזאת ועל כל השירותים שיושפעו, נא לבדוק ב[[phab:T289130|פבריקטור]].

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת.

אנא עזרו לקהילה שלכם להיות מודעת לפעולת התחזוקה הזאת. {{Int:Feedback-thanks-title}}&lt;section end=&quot;MassMessage&quot;/&gt;

23:35, 24 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21927201 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/35|Tech News: 2021-35]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* חלק מתחביר התווים לא עובד יותר וייתכן שמצריך עדכון. ניתן למצוא בדף [[:Category:{{MediaWiki:score-error-category}}]] באתר ויקי שלכם את רשימת הדפים עם שגיאות.

'''בעיות'''
* מילים לשירים לא הוצגו בתווים מוזיקליים בכמה שפות עקב מחסור בגופנים. זה תוקן עכשיו. אם שפתכם משתמשת בגופנים שונים, אנא הודיעו על כך בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T289554]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] הפרמטרים להשגת [[mw:API:Tokens|אסימוני עריכה]] ב-API של מדיה-ויקי השתנו ב-2014. הדרך הישנה תפסיק לעבוד ב-1 בספטמבר. סקריפטים, בוטים וכלים שמשתמשים בפרמטרים הישנים דורשים עדכון. ניתן [[phab:T280806#7215377|לקרוא פרטים]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.21|1.37&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-08-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''' והקטלאנית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* ויקישיתוף יהפוך לאתר לקריאה בלבד למספר דקות ב-{{#time:j xg|2021-09-06|he}}. זה יקרה ב-5:00 UTC (ב-8:00 שעון ישראל). זה נעשה כדי לטפל בבסיס נתונים.
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-13 בספטמבר. פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T287539]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/35|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:02, 30 באוגוסט 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21954810 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/36|Tech News: 2021-36]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתרי ויקי בהם עובדת מערכת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|Growth]] היו חלק מטסט A/B מרגע תחילת עבודתה, כאשר חלק ממשתמשים חדשים לא יכלו להשתמש במערכת. מעכשיו כל המשתמשים החדשים ב-21 אתרי ויקי הקטנים ביותר ברשימה יוכלו להשתמש בה. [https://phabricator.wikimedia.org/T289786]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בשנת 2017 ספריית jQuery שודרגה מגרסה 1 לגרסה 3, כולל התאמה לאחור. המעבר יסתיים בקרוב, מה שיגרום לאתר לעלות מהר יותר לכולם. אם אתם מתחזקים גאדג'ט או סקריפט אישי, בדקו אם קיימות שגיאות JQMIGRATE. יש לתקן אותן, אחרת הכלי יפסיק לעבוד כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T280944][https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/6Z2BVLOBBEC2QP4VV4KOOVQVE52P3HOP/]
* בשנה שעברה ויקיפדיה הפורטוגלית החלה בניסוי במסגרתו נמנעו עריכות אלמונים. [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Impact report for Login Required Experiment on Portuguese Wikipedia|דיווח על תוצאות הניסוי]] מוכן. מעכשיו צוות כלים נגד הטרדה מחפש אתרי ויקי המעוניינים לבצע ניסוי דומה לזמן קצר. ניתן [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Login Required Experiment|ללמוד פרטים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/36|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:20, 6 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=21981010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/37|Tech News: 2021-37]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* 45 ויקיפדיות נוספות הצטרפו לשימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|תכונות של Growth]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T289680]
* [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment table|רוב ויקיפדיות]] משתמשות עכשיו בתכונות של Growth. צוות Growth [[mw:Special:MyLanguage/Growth/FAQ|פרסם דף שו&quot;ת]] לגבי התכונות. הדף ניתן לתרגום והוא מתאר את התכונות, אופן השימוש בהן, דרך לשינוי ההגדרות ודברים נוספים.

'''בעיות'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד]] למספר דקות ב-14 בספטמבר. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1631628002 14:00 UTC]&amp;rlm; (17:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T287539]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.37/wmf.23|1.37&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-09-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.37/Roadmap|יומן]]).
* החל מהשבוע ויקיפדיה האיטלקית תקבל את עדכוני התוכנה בימי רביעי, במקום חמישי בעבר. כתוצאה מכך ניתן יהיה לזהות ולתקן באגים מהר יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T286664]
* שוב ניתן להוסיף קישורי שפות בתפריט הצדדי ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements$di|ווקטור החדש]]. זה נעשה באמצעות חיבור הדף לפריט ויקינתונים. בווקטור החדש קישורי שפות הועברו, אבל בורר השפות החדש עדיין לא מסוגל להוסיף קישורי שפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T287206]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|כלי צביעת הקוד]] צובע קוד בצבעים שונים. מעכשיו יתווספו 23 שפות תכנות חדשות לכלי. בנוסף, ניתן להשתמש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;golang&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כמילה נרדפת ל[[d:Q37227|שפת תכנות Go]], וב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;output&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להצגת פלט התוכנית. [https://phabricator.wikimedia.org/T280117][https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/SyntaxHighlight_GeSHi/+/715277/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/37|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

18:36, 13 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22009517 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/38|Tech News: 2021-38]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כלי Growth זמינים מעכשיו בכמעט כל אתרי ויקיפדיה. [[phab:T290582|ברוב האתרים הקטנים]] הכלים זמינים רק למשתמשים בעלי ניסיון, כדי [[mw:Special:MyLanguage/Growth/FAQ#enable|לבדוק את הכלים]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Growth/FAQ#config|לקבוע הגדרות]]. הכלים יהיו זמינים למשתמשים חדשים החל מ-20 בספטמבר 2021.
* למדיה־ויקי הייתה פונקציונליות המאפשרת לצבוע קישורים פנימיים לערכים קטנים בצבע שונה. כל משתמש היה יכול לבחור גודל הערך שמתחתיו הקצרמר היה נצבע. זה השפיע בצורה גרועה על יעילות התוכנה, ולכן הוסר לאחר התייעצות. [https://phabricator.wikimedia.org/T284917]
* שינוי טכני נעשה במונובוק כדי לאפשר ניהול ואחזקה טובים יותר. זה גרם לכמה שינויים קלים שמאפשרים לקוד HTML של מונובוק להיות תואם לשאר העיצובים. נעשו מאמצים למזער את ההשפעה על עורכים, אבל אנא תייגו את [[m:User:Jon (WMF)|Jon (WMF)]], בוויקי או ב[[phab:T290888|פבריקטור]], אם יהיו בעיות.

'''בעיות'''
* הייתה בעיה בחיפוש ויקי בשבוע שעבר. חיפושים רבים לא הצליחו למשך שעתיים בגלל ריבוט לא מכוון של שרתי חיפוש. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2021-09-13_cirrussearch_restart]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.1|1.38&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-09-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] ה-API &amp;rlm;[[s:Special:ApiHelp/query+proofreadinfo|meta=proofreadpage]] שונה. הפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;piprop&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הפך להיות פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;prpiprop&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. על משתמשי API לעדכן את הקוד שלהם כדי למנוע אזהרות פרמטרים לא ידועים. יש לשדרג את Pywikibot לגרסה 6.6.0. [https://phabricator.wikimedia.org/T290585]

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Replying|כלי תשובה]] יותקנו בשאר אתרי ויקי בשבועות הקרובים. כרגע הם חלק מ-{{int:discussiontools-preference-label}} ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|בטא]] ברוב אתרי ויקי. ניתן יהיה לכבות אותם ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות עריכה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T262331]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] [[mw:MediaWiki_1.37/Deprecation_of_legacy_API_token_parameters|השינוי שפורסם בעבר]] בדרך לרכישת אסימונים ב-API נדחה ל-21 בספטמבר עקב אי התאמה ל-Pywikibot. כותבי בוטים המשתמשים ב-Pywikibot יכולים לעקוב אחר [[phab:T291202|T291202]] לגבי התקדמות התיקון, וצריכים לתכנן שדרוג לגרסה 6.6.1 כשתגיע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/38|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

21:33, 20 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22043415 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/39|Tech News: 2021-39]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במערכת ההפעלה [[w:he:IOS|iOS 15]] ישנה פונקציה חדשה, [https://support.apple.com/en-us/HT212614 ממסר פרטי] (אתר חברת אפל). היא מסתירה את ה-IP של המשתמש כשהוא גולש באמצעות [[w:he:ספארי (דפדפן)|דפדפן ספארי]]. זה דומה לשימוש ב-[[w:he:VPN|VPN]] במהלכו מוצגת כתובת IP חלופית. השרות דורש הרשמה ופתוח רק למשלמים תוספת עבור [[w:he:ICloud|iCloud]]. השרות ייפתח למשתמשי ספארי על [[w:he:macOS|OSX]] מאוחר יותר. מתקיים [[phab:T289795|דיון טכני]] לגבי השאלה איך זה ישפיע על אתרי ויקי של ויקימדיה.

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חלק מגאדג'טים ומסקריפטים של משתמש מוסיפים קישורים ל[[m:Customization:Explaining_skins#Portlets|תפריט ערכים]] בעיצוב ויקי. שינוי אחרון ב-HTML יכול לגרום לכך שהקישורים יופיע עם גופן בגודל שונה מהרגיל. ניתן לתקן זאת באמצעות הוספת מחלקת CSS בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.vector-menu-dropdown-noicon&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T291438]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.2|1.38&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-09-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-09-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-09-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* הרחבת המערכת בשם [[mw:Special:MyLanguage/Onboarding_new_Wikipedians#New_experience|GettingStarted]] נוצרה בשנת 2013, והיא מאפשרת למשתמשים חדשים תהליך הסתגלות לכמה גרסאות של ויקיפדיה. ברם, [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|כלי Growth]] שפותחו לאחרונה מספקים שרות טוב יותר. מכיוון שהרוב המכריע של אתרי ויקיפדיה כבר משתמש בכלי Growth, ההרחבה GettingStarted תנותק ב-4 באוקטובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T235752]
* מספר קטן של משתמשים לא יוכלו יותר לעבוד באתרי ויקימדיה אחרי 30 בספטמבר. זאת כיוון ש[[:w:en:root certificate|רשיון שורש]] ישן לא יפעל יותר. למשתמשים הללו תהיה בעיה עם אתרים רבים נוספים. כל מי שעדכן את התוכנה בחמש השנים האחרונות לא צפוי להתקל בבעיות. משתמשים באירופה, אפריקה ואסיה צפויים לסיכוי נמוך יותר של בעיות גם ללא עדכון תוכנה. ניתן [[m:Special:MyLanguage/HTTPS/2021 Let's Encrypt root expiry|לקרוא יותר]].
* ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Notifications|לקבל הודעות]] כשמישהו משאיר תגובה בדף שיחתכם או מתייג אתכם בתגובות בדפי שיחות. לחיצה על ההודעה תעביר אתכם עכשיו לתגובה הרלוונטית ותדגיש אותה בצבע. בעבר זה הביא אתכם לתחילת הנושא שכלל את התגובה. ניתן למצוא יותר פרטים ב[[phab:T282029|פבריקטור]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Replying|כלי תגובה]] יגיעו לשאר אתרי ויקי בשבועות הקרובים. כרגע הם מהווים חלק מ-&quot;{{int:discussiontools-preference-label}}&quot; ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|בטא]] ברוב אתרי ויקי. ניתן יהיה לכבות אותם ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות עריכה]]. [[phab:T288485|ראו רשימת אתרי ויקי.]] [https://phabricator.wikimedia.org/T262331]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/39|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W39&quot;/&gt;

01:24, 28 בספטמבר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22077885 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/40|Tech News: 2021-40]] ==

&lt;section begin=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דרך יעילה יותר לשליחת שינויים מוויקינתונים לאתרי ויקי נכנסה לפעולה בעשרה אתרים: mediawiki.org, ויקיפדיות האיטלקית, הקטלאנית, העברית, הוויטנאמית, ויקיטקסט הצרפתי, וגם ויקיגיד, ויקיספר, ויקימילון וויקיחדשות באנגלית. אם שמתם לב למשהו מוזר לגבי הצגת השינויים מוויקינתונים בשינויים אחרונים או ברשימת המעקב, ניתן [[phab:T48643|להודיע למפתחים]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.3|1.38&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] חלק מגאדג'טים או בוטים המשתמשים ב-API לקריאת לוגים של מסנני ההשחתות יכולים להשבר. התכונה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;hidden&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לא תודיע יותר כי הרשומה היא &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;implicit&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לרשומות שלא הוסתרו המדברות על עריכות מוסתרות. אם בוט מסויים צריך להיות מודע לכך, יש צורך בשאילתה נפרדת על עריכה. כמו כן, התכונה תציג את הערך &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;false&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לרשומות שניתן לקרוא. בעבר זה לא הופיע בתשובה בכלל. [https://phabricator.wikimedia.org/T291718]
* דרך יעילה יותר לשליחת שינויים מוויקינתונים לאתרי ויקי תופעל ב'''כל אתרי ויקי הרלוונטיים'''. אם שמתם לב למשהו מוזר לגבי הצגת השינויים מוויקינתונים ברשימת המעקב, ניתן [[phab:T48643|להודיע למפתחים]].

'''שינויים עתידיים'''
* בקרוב ניתן יהיה לקבל הודעות מאתרי ויקי אחרים ב[[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|אפליקציית iOS של ויקיפדיה]]. ניתן יהיה גם לקבל הודעות פוש. יותר שינויים בנושא יופיעו בגרסאות עתידיות. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/iOS/Notifications#September_2021_update]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] משתני JavaScript בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgExtraSignatureNamespaces&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgLegalTitleChars&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgIllegalFileChars&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&amp;rlm; יוסרו בקרוב מ-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Interface/JavaScript#mw.config|mw.config]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הם לא מהווים חלק ממשתנים &quot;יציבים&quot; הזמינים לשימוש ב-JavaScript של ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T292011] 
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] משתני JavaScript בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookiePrefix&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookieDomain&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookiePath&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wgCookieExpiration&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&amp;rlm; יוסרו בקרוב מתוך &lt;code&gt;mw.config&lt;/code&gt;. סקריפטים צריכים להשתמש במקום זאת ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; מתוך מודול &quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:ResourceLoader/Core_modules#mediawiki.cookie|mediawiki.cookie]]&lt;/bdi&gt;&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T291760]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/40|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;tech-newsletter-content&quot;/&gt;

19:33, 4 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22101208 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/41|Tech News: 2021-41]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.4|1.38&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

* אפשרות להפעיל [[mw:Manual:Table_of_contents#Auto-numbering|מספור אוטומטי של כותרות הנושאים]] הוסרה. ניתן למצוא בדף [[phab:T284921]] סיבות ודיון. השינוי [[m:Tech/News/2021/26|פורסם בעבר]]. [[mw:Snippets/Auto-number_headings|Snippet ב-Javascript]] זמין ליצירת גאדג'ט באתרי ויקי שעדיין מעוניינים במספור אוטומטי.

'''פגישות'''
* ניתן להצטרף לפגישה על [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפורי תצוגת מחשב]]. גרסת דמו של [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Sticky Header|התכונה החדשה ביותר]] תוצג למשתתפים. האירוע יתקיים ביום שלישי, 12 באוקטובר, ב-16:00 UTC (ב-19:00 שעון ישראל). [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web/12-10-2021|הנחיות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/41|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W41&quot;/&gt;

18:31, 11 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22152137 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/42|Tech News: 2021-42]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*אתר [[m:Toolhub|Toolhub]] הוא קטלוג המאפשר גישה נוחה יותר לכלי תוכנה שניתן להשתמש בהם במיזמי ויקיפדיה. ניתן [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LF4SSR4QRCKV6NPRFGUAQWUFQISVIPTS/ לקרוא יותר].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.5|1.38&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים של [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android|אפליקציית ויקיפדיה לאנדרואיד]] עובדים על [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android/Communication|תקשורת בין המשתמשים בה]]. ניתן לענות על שאלות [[mw:Wikimedia Apps/Team/Android/Communication/UsertestingOctober2021|הסקר]] כדי לעזור לפיתוח.
* 3-5% מהמשתמשים יכולים להחסם בחודשים הקרובים עקב שרות חדש של דפדפן ספארי, הדומה ל[[w:he:שרת פרוקסי|שרת פרוקסי]] או ל-[[w:he:VPN|VPN]].  השירות נקרא iCloud Private Relay. מתקיים [[m:Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|דיון בנושא]] במטא. המטרה היא ללמוד יותר על משמעות השירות לקהילות.
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] הוא [[w:he:ממשק תכנות יישומים|API]] חדש לשימוש בקטעי מידע נרחבים של ויקיפדיה על אתרים חיצוניים. הוא יאפשר למשתמשים מסחריים רציניים לשלם על השימוש במידע. בקרוב יופיע עותק של קבוצת הנתונים של Wikimedia Enterprise. ניתן [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-ambassadors@lists.wikimedia.org/message/B2AX6PWH5MBKB4L63NFZY3ADBQG7MSBA/ לקרוא יותר]. אתם יכולים גם לשאול שאלות [https://wikimedia.zoom.us/j/88994018553 בזום] ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?hour=15&amp;min=00&amp;sec=0&amp;day=22&amp;month=10&amp;year=2021 22 באוקטובר, 15:00 UTC]&amp;rlm; (18:00 שעון ישראל).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/42|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W42&quot;/&gt;

23:54, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22176877 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/43|Tech News: 2021-43]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Coolest_Tool_Award|פרס הכלי המדליק ביותר לשנת 2021]] מחפש מועמדים. ניתן להציע כלים עד ל-27 באוקטובר.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.6|1.38&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-10-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-10-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-10-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
*[[m:Special:MyLanguage/Help:Diff|השוואת דפים]] תקבל דרך להעתקה והדבקה נוחות יותר. [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Copy paste diffs|השינויים]] יאפשרו להעתיק טקסטים של לפני ואחרי בנפרד וללא תחביר מיותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T192526]
* הגרסה של [[w:en:Liberation fonts|גופני Liberation]] שבה נעשה שימוש בקבצי SVG תשודרג. רק הקבצים הממוזערים החדשים יושפעו. הגופן Liberation Sans Narrow לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T253600]

'''פגישות'''
* ניתן להצטרף לפגישה בנושא [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey|סקר משאלות הקהילה]]. יוצגו עדכונים לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Warn when linking to disambiguation pages|פירושונים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Real Time Preview for Wikitext|תצוגה מקדימה בזמן אמת]]. האירוע יתקיים ביום רביעי, 27 באוקטובר, ב-14:30 UTC (או 17:30 שעון ישראל). [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Updates/Talk to Us|הנחיות הצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/43|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W43&quot;/&gt;

23:08, 25 באוקטובר 2021 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22232718 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/44|Tech News: 2021-44]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה הגבלה על כמות המיילים שמשתמש יכול לשלוח כל יום. ההגבלה הפכה מתלויית ויקי לגלובלית. זה נעשה למניעת שימוש לרעה במיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T293866]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.7|1.38&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-11-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-11-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-11-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/44|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W44&quot;/&gt;

22:28, 1 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22269406 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/45|Tech News: 2021-45]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים באמצעות IP בנייד יכולים עכשיו לקבל הודעות על עריכת דף שיחתם, כמו שזה כבר קיים בגרסת שולחן העבודה. ההודעות יופיעו על כל הדפים מחוץ למרחב הערכים ובכל ניסיון עריכה. ההודעה בשולחן העבודה מוצגת עכשיו בצבע שונה במקצת. [https://phabricator.wikimedia.org/T284642][https://phabricator.wikimedia.org/T278105]

'''שינויים השבוע'''
* [[phab:T294321|ויקינתונים]] יהפכו לאתר לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב־11 בנובמבר. זה יקרה בסביבות [https://zonestamp.toolforge.org/1636610400 6:00 UTC]&amp;rlm; (8:00 לפי שעון ישראל). זה נעשה לצורך תחזוקת בסיסי נתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T294321]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''שינויים עתידיים'''
* בעתיד עורכים באמצעות IP יקבלו שם משתמש שונה מ[[w:he:כתובת IP|כתובת ה-IP]] שלהם. זה נעשה בגלל חוקים שונים. הרשאה חדשה תאפשר למי שמותר לו לקבל את כתובת ה-IP כדי להלחם בהשחתות, ספאם, והטרדות. ניתן לקרוא על [[m:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#IP Masking Implementation Approaches (FAQ)|הצעות איך זה יעבוד]] ו[[m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation|לדון בדף השיחה]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/45|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W45&quot;/&gt;

22:37, 8 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22311003 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/46|Tech News: 2021-46]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* רוב הטעויות של [[c:Special:MyLanguage/Commons:Maximum_file_size#MAXTHUMB|טעינות קבצים גדולים]] עם הודעות נוסח &quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;stashfailed&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot; או &quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;DBQueryError&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot; תוקנו. [[wikitech:Incident documentation/2021-11-04 large file upload timeouts|דוח האירוע]] ניתן לקריאה.

'''בעיות'''
* לפעמים העריכות ב-iOS באמצעות העורך החזותי שמרו רצפי ספרות בתור קישורים למספרי טלפון, עקב תכונה שפועלת במערכת ההפעלה הזאת. הבעיה נמצאת בבירור. [https://phabricator.wikimedia.org/T116525]
* הייתה בעיה בחיפוש ויקי בשבוע שעבר. חיפושים רבים לא הצליחו למשך שעתיים בגלל תקלה בהגדרות המערכת. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2021-11-10_cirrussearch_commonsfile_outage]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.9|1.38&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-11-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-11-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-11-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/46|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W46&quot;/&gt;

00:07, 16 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22338097 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/47|Tech News: 2021-47]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
*דו שיח התבניות בעורך החזותי וב[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|עורך קוד מקור]] החדש בבטא [[m:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|ישתפר משמעותית]] ב[[phab:T286992|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקיפדיה העברית. אתם מוזמנים [[m:Talk:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|להשאיר משוב]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/47|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W47&quot;/&gt;

22:03, 22 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22366010 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/48|Tech News: 2021-48]] ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;technews-2021-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/48|Translations]] are available.

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.38/wmf.11|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2021-11-30|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2021-12-01|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2021-12-02|en}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/48|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W48&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

23:15, 29 בנובמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22375666 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/49|Tech News: 2021-49]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* גרסת מדיה־ויקי הייתה אמורה לעלות למספר אתרי ויקי בשבוע שעבר. זה נדחה עקב בעיות בלתי צפויות.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.12|1.38&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-12-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-12-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-12-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* לוח הבקרה של החונכים זמין עכשיו בכל ויקיפדיות בדף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;Special:MentorDashboard&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הוא מאפשר לחונכים רשומים, העוזרים למשתמשים חדשים לעשות צעדים ראשונים, לעקוב אחר הפעילות של החניכים שלהם. זה חלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary|תכונות Growth]]. ניתן לקרוא יותר על [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How_to_configure_the_mentors%27_list|הפעלת דף החונכים]] בוויקי שלכם ועל [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Mentor dashboard|מיזם לוח הבקרה של חונכים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] הגרסה הקודמת של [[mw:API|MediaWiki Action API]] (שנוצר בשנת 2008), &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;action=ajax&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, תוסר השבוע. כל הסקריפטים והבוטים שמשתמשים בה חייבים לעבור למודול API המתאים. [https://phabricator.wikimedia.org/T42786]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] מודול ישן של ResourceLoader, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;jquery.jStorage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, שהתיישנותו נקבעה ב-2016, יוסר השבוע. כל הסקריפטים והבוטים שמשתמשים בו חייבים לעבור ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.storage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T143034]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/49|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W49&quot;/&gt;

23:59, 6 בדצמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22413926 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/50|Tech News: 2021-50]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כעת ישנם [[m:Special:MyLanguage/Help:Namespace#Other_namespace_aliases|כינויים מקוצרים]] כברירת מחדל ל[[he:עז:מרחב שם|מרחב שם]] &quot;:Project&quot; במרבית המיזמים. למשל, באתרי וויקיספר שונים &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[WB:]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יעבור לקיצור ברירת מחדל בשפה המקומית למרחב &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[Project:]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ייעוד השינוי הזה הוא לעזור לקהילות קטנות להשיג גישה קלה ליכולות הללו. כינויים מקומיים נוספים עדיין ניתן לבקש ב[[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|הליך הרגיל]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T293839]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.13|1.38&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2021-12-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2021-12-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2021-12-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/50|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W50&quot;/&gt;

00:28, 14 בדצמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22441074 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/51|Tech News: 2021-51]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2021-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''חדשות טכניות'''
* בעקבות [[w:en:Christmas and holiday season|תקופת חגי סוף השנה האזרחית]] גיליון ידיעות הטכנולוגיה הבא יפורסם ב־10 בינואר 2022.

'''שינויים אחרונים'''
* שאילתות שבוצעו על ידי הרחבת DynamicPageList (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;DynamicPageList&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) מוגבלות עכשיו בזמן ריצה של 10 שניות, לאחריהן מתקבלת הודעת שגיאה. זה נעשה כיוון ששאילתות ארוכות גורמות להפרעות גישה רבות לאתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T287380#7575719]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים של יישומון ויקיפדיה ל־iOS מחפשים בודקים שעורכים במספר שפות. ניתן [[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS/202112 testing|לקרוא עוד ולהודיע להם אם אתם מעוניינים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] אתרי ויקימדיה משתמשים ב-[[wikitech:Portal:Cloud VPS|Cloud VPS]] כאתרים מארחים. על המפתחים [[wikitech:News/Cloud VPS 2021 Purge|להצהיר]] על הפרויקטים שלהם. זאת כיוון שפרויקטים ישנים או לא בשימוש מוסרים מדי שנה. פרויקטים שלא יוצהר עליהם ימחקו אחרי פברואר. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/2B7KYL5VLQNHGQQHMYLW7KTUKXKAYY3T/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/51|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2021-W51&quot;/&gt;

00:06, 21 בדצמבר 2021 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22465395 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|Tech News: 2022-02]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] משתנה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;oauth_consumer&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; התווסף ל[[mw:Special:MyLanguage/AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] כדי לאפשר לזהות שינויים שנעשו על ידי כלים מסויימים. [https://phabricator.wikimedia.org/T298281]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאד'טים יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Migration_guide_(users)#Package_Gadgets|לכלול דפי JSON]]. זה אומר שחלק מהגאד'טים מאפשרים שינוי הגדרות בידי מפעילים ללא הרשאות עורך ממשק, דוגמת גאדג'ט Geonotice.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T198758]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאדג'טים יכולים עכשיו [[mw:Extension:Gadgets#Options|לציין פעולות דף]] בהן יהיו זמינים. למשל, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;|actions=edit,history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יטעין גאדג'ט רק בעריכת דפים או בדפי ההיסטוריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T63007]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] גאד'טים יכולים עכשיו להטען לפי דרישה באמצעות פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;withgadget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-URL. זה יכול להחליף את [[mw:Special:MyLanguage/Snippets/Load JS and CSS by URL|הסניפט הישן]] שבדרך כלל נראה כמו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;withJS&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;withCSS&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T29766]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] באתרי ויקי בהם [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list|מערכת החונכות הופעלה]], ניתן מעכשיו להשתמש ב-API לקבלת רשימת כל החניכים של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Mentor_dashboard|חונך]] מסויים. [https://phabricator.wikimedia.org/T291966]
* הכותרת של עמוד ראשי ניתנת עכשיו להגדרה באמצעות &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Mainpage-title-loggedin]]&lt;/span&gt; למשתמשים מחוברים ו-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Mainpage-title]]&lt;/span&gt; למשתמשים לא מחוברים. יש להסיר את כל ה-CSS ששימש למטרה הזאת קודם. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Small_wiki_toolkits/Starter_kit/Main_page_customization#hide-heading] [https://phabricator.wikimedia.org/T298715]
* ארבעה דפים מיוחדים ופקודות API התואמות להם מאפשרים עכשיו זמן ריצה מקסימלי של 30 שניות לשאילתות לבסיס נתונים. מדובר בשינויים אחרונים, רשימת מעקב, תרומות ויומנים. זה יעזור לשפר יעילות ויציבות האתר. ניתן לקרוא [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IPJNO75HYAQWIGTHI5LJHTDVLVOC4LJP/ יותר פרטים] על השינוי הזה, כולל כמה פתרונות אפשריים למקרה שזה ישפיע על העבודה השותפת שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T297708]
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Sticky Header|כותרת מקובעת]] הופעלה עבור 50% של משתמשים מחוברים על [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Frequently asked questions#pilot-wikis|יותר מעשרה אתרי ויקי]]. זה נעשה כחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפורי תצוגת מחשב]]. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Participate|איך לקחת חלק במיזם]]. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.17|1.38&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-01-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-01-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-01-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''אירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2022]] נפתח. כל התורמים למיזמי קרן ויקימדיה יכולים להציע שיפורים לכלים ולמנוע. אפשר להגיש הצעות בין {{#time:j xg|2022-01-10|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל) לבין {{#time:j xg|2022-01-23|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/FAQ|ניתן לקרוא יותר]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W02&quot;/&gt;

03:24, 11 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22562156 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/03|Tech News: 2022-03]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כשמשתשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:WikiEditor|עורך קוד מקור]], הידוע גם כעורך קוד ויקי 2010, ניתן עכשיו לראות אזהרה בקישור לדפי הפירושונים. אם לוחצים על &quot;{{int:Disambiguator-review-link}}&quot; באזהרה, תתבקשו לתקן את הקישור למדויק יותר. ניתן [[m:Community Wishlist Survey 2021/Warn when linking to disambiguation pages#Jan 12, 2021: Turning on the changes for all Wikis|לקרוא עוד]] על מילוי בקשה זאת מתוך סקר משאלות הקהילה 2021.
* ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#subscribe|לעשות מנוי]] לכל הדיונים בדפי שיחות שהתחלתם או השתתפתם בהם באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|כלי שיחה]]. תקבלו [[mw:Special:MyLanguage/Notifications|הודעה כחולה]] כשעורך אחר מגיב. זה זמין ברוב אתרי ויקי, באמצעות הדלקת &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&quot;{{int:discussiontools-preference-autotopicsub}}&quot;&lt;/span&gt; ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T263819]
* כשאתם מתבקשים ליצור עמוד חדש או דיון חדש בדפי שיחות, לפעמים תקבלו [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Creating_pages_with_preloaded_text|טקסט מסוים שהוכן מראש]]. התכונה הזאת מוגבלת עכשיו לדפים מסוג ויקיטקסט בלבד כדי למנוע עריכות זדון. ישנו דיון על [[phab:T297725|האם להפעיל זאת מחדש]] לחלק מסוגי דפים נוספים.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.18|1.38&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-01-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-01-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-01-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''אירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2021]] נמשך. כל התורמים למיזמי קרן ויקימדיה יכולים להציע שיפורים לכלים ולמנוע. אפשר להגיש הצעות בין {{#time:j xg|2022-01-10|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל) לבין {{#time:j xg|2022-01-23|he}} ב-18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/FAQ|ניתן לקרוא יותר]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/03|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W03&quot;/&gt;

21:55, 17 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22620285 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/04|Tech News: 2022-04]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.19|1.38&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-01-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-01-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-01-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* השפות הבאות נתמכות מעכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת קוד]]: BDD, Elpi, LilyPond, Maxima, Rita, Savi, Sed, Sophia, Spice, .SRCINFO.
* ניתן מעכשיו לפתוח את רשימת המעקב מבלי להכנס לתפריט המשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|ווקטור החדש]]. הקישור מופיע ליד האייקונים של הודעות בראש הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T289619]

'''אירועים'''
* ניתן למצוא תוצאות של [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|תחרות הכלי המדליק 2021]] ולקרוא יותר על 14 כלים שנבחרו השנה.
* ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/Help_us|לתרגם, לקדם]], או להעיר על [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Proposals|הצעות]] בסקר משאלות הקהילה. ההצבעה תחל ב-{{#time:j xg|2022-01-28|he}}.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/04|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W04&quot;/&gt;

23:38, 24 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22644148 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/05|Tech News: 2022-05]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כדי שגאדג'ט יתמוך בפרמטר URL החדש &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;?withgadget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/02|פורסם]] לפני שלושה שבועות, יש מעכשיו לציין גם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;supportsUrlLoad&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בהגדרת הגאדג'ט ([[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#supportsUrlLoad|תיעוד]]). [https://phabricator.wikimedia.org/T29766]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.20|1.38&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* השינוי ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2021/16|פורסם]] לפני שנה נדחה, והוא מוכן עכשיו:
** קבוצת משתמשים &lt;code&gt;oversight&lt;/code&gt; תקרא &lt;code&gt;suppress&lt;/code&gt;. זה נעשה [[phab:T109327|מסיבות טכניות]]. השם הוא טכני, והוא לא משפיע על שם העורכים בקבוצה באתר ויקי שלכם. זה צפוי לקרות בעוד שלושה שבועות. ניתן להגיב ב[[phab:T112147|פבריקטור]] אם יש לכם התנגדות. כרגיל, התגיות הללו ניתנות לפרסום ב-translatewiki &amp;rlm; ([[phab:T112147|קישור ישיר]]) או על ידי המפעילים באתר ויקי שלכם.

'''אירועים'''
* ניתן להצביע על הצעות ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה]] בין 28 לינואר לבין 11 בפברואר. הסקר יקבע על מה [[m:Community Tech|צוות הטכנולוגיה של הקהילה]] יעבוד בעתיד.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/05|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W05&quot;/&gt;

19:42, 31 בינואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22721804 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/06|Tech News: 2022-06]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקיפדיה האנגלית הופיע בזמן האחרון גאדג'ט המאפשר ערכת צבעים כהה. ניתן להפעילו שם, וגם לבקש עזרה מ[[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|עורך ממשק]] כדי להביא אותו לאתר ויקי שלכם ([[w:en:Wikipedia:Dark mode (gadget)|הוראות וצילום מסך]]).
* לפעמים קטגוריות מציגות מספר דפים לא נכון בתוכן. מעכשיו תתבצע ספירה מחדש בתחילת כל חודש. [https://phabricator.wikimedia.org/T299823]

'''בעיות'''
* שינוי קוד בשבוע שעבר לתיקון באג של [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Live preview|Live Preview]] (תצוגה מקדימה של ערך במעבר עכבר על קישור פנימי) גרם לבעיות בחלק מגאדג'טים וסקריפטים מקומיים. כל קוד שמטפל בעיצובים שונים בנפרד עבוק &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;vector&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; צריך לטפל גם ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;vector-2022&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.&amp;rlm; [[phab:T300987|דוגמת קוד, חיפוש גלובלי ודוגמאות מוצגות עבורכם]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.21|1.38&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/06|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W06&quot;/&gt;

23:16, 7 בפברואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22765948 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/07|Tech News: 2022-07]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Purge|מחיקת מטמון]] בדף קטגוריה בת פחות מ-5000 דפים, קבצים ותת-קטגוריות, תבצע מעכשיו גם חישובם מחדש. זה יאפשר לעורכים לתקן שגיאות חישוב. [https://phabricator.wikimedia.org/T85696]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.22|1.38&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]] בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; עודכנה כך שלא תסיר יותר את הרווח. אתרי ויקי מתבקשים לעטוף את כל הקריאות של &lt;code dir=ltr&gt;rmspecials()&lt;/code&gt; בקריאות של &lt;code dir=ltr&gt;rmwhitespace()&lt;/code&gt; במידת הצורך כדי למנוע שינוי התנהגות המסננים. ניתן לבצע חיפוש על [[Special:AbuseFilter|מיוחד:מסנן ההשחתות]] כדי לאתר את כל מקרי השימוש בפונקציה. [https://phabricator.wikimedia.org/T263024]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/07|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W07&quot;/&gt;

21:18, 14 בפברואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22821788 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/08|Tech News: 2022-08]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[Special:Nuke|מיוחד:מחיקה מרובה]] יאפשר מעכשיו לציין סיבות מחיקה שונות, הניתנות לעריכה בדף &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Deletereason-dropdown]]&lt;/bdi&gt;. זה נעשה בעקבות [[m:Community Wishlist Survey 2022/Admins and patrollers/Mass-delete to offer drop-down of standard reasons, or templated reasons.|בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T25020]
* באתרי ויקיפדיה כל החשבונות החדשים יקבלו מעכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|תכונות Growth]] כברירת מחדל בזמן יצירת החשבון. מומלץ לקהילות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Account_creation|לעדכן את דפי העזרה שלהן]]. בעבר רק 80% מחשבונות חדשים פעלו בצורה כזאת. מספר קטן של ויקיפדיות לא יושפע מהשינוי הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T301820]
* מעכשיו ניתן למנוע מתמונות מסוימות בדף להופיע במקומות אחרים, כמו תצוגה מקדימה של דפים או תוצאות חיפוש. לשם כך יש לסמן את הקובץ באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;class=notpageimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, למשל &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[קובץ:Example.png|&amp;rlm;class=notpageimage]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T301588]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] השתנה קוד ה-html בדפי התרומות, מיזוג הדפים ודפי ההיסטוריה, כדי לתמוך בשינויים ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva_Neue|עיצוב הניידים]]. ייתכן בסבירות נמוכה שזה השפיע על גאדג'טים או סקריפטים. בפבריקטור מופיעה [[phab:T298638|רשימת השינויים]].

'''אירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Results|תוצאות סקר משאלות הקהילה]] פורסמו, יחד עם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Updates/2022 results#leaderboard|דירוג ההצעות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.23|1.38&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-02-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-02-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-02-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות על דפי ויקי תוחלף בקרוב בכל האתרים. הנגן הישן יוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מערכת ההפעלה של אתר ה-Toolfirge מתעדכנת. אם יש ברשותכם כלים שם, ישנן שתי אפשרויות למעבר למערכת החדשה. ניתן למצוא [[wikitech:News/Toolforge Stretch deprecation|פרטים, תאריכים והוראות]] בוויקיטק. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EPJFISC52T7OOEFH5YYMZNL57O4VGSPR/]
* המפעילים יוכלו בקרוב [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/(Un)delete associated talk page|למחוק ולשחזר]] דף שיחה יחד עם הדף הנמחק במידת הצורך. גם API יתעדכן בהתאם. זאת היתה בקשה ב[[m:Community Wishlist Survey 2021/Admins and patrollers/(Un)delete associated talk page|סקר משאלות הקהילה 2021]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/08|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W08&quot;/&gt;

21:12, 21 בפברואר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22847768 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|Tech News: 2022-09]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כשמחפשים עריכות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tags|מסנן תגים]], בדפי ההיסטוריה או תרומות, למשל, תופיע מעכשיו רשימת תגים אפשריים. זאת הייתה [[m:Community Wishlist Survey 2022/Miscellaneous/Improve plain-text change tag selector|בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T27909]
* חונכים המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Mentor_dashboard|לוח חונכים Growth]] יראו מעכשיו משתמשים חדשים שעשו לפחות עריכה אחת ולא יותר מ-200. עד כה כל החניכים הוצגו לחונך שלהם, כולל אלו ללא עריכות או עם מאות ערנכות. החונכים עדיין יכולים לשנות את ערכי הקצה באמצעות מסננים בלוח. הבחירה האחרונה תשמר בזכרון. [https://phabricator.wikimedia.org/T301268][https://phabricator.wikimedia.org/T294460]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] קבוצת המשתמשים &lt;code&gt;oversight&lt;/code&gt; נקראת עכשיו &lt;code&gt;suppress&lt;/code&gt;. זה קרה מסיבות טכניות. ייתכן שתצטרכו לשנות אזכורים לשם הישן, למשל בגאדג'טים, קישורים ל-Special:Listusers או שימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words|NUMBERINGROUP]].

'''בעיות'''
* השינוי האחרון בקוד ה-HTML של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Tracking changes|מעקב אחרי שינויים]] גרם לכמה בעיות בתוכנות קריאה מהמסך. התקלה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T298638]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.24|1.38&amp;lrm;-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* העבודה עם תבניות תהפוך לקלה יותר. [[m:WMDE_Technical_Wishes/Templates|מספר שיפורים]] מותכננים ל-9 במרץ ברוב אתרי ויקי, ול-16 במרץ בוויקיפדיה האנגלית. השיפורים כוללים איזון סוגריים, צביעת תחביר, חיפוש והוספת תבניות, ותכונות דומות בעורך החזותי.
* אם אתם מחזיקים בהרשאות עורך התבניות או עורך ממשק, ודורסים בכוונת תחילה את סגנונות ה-CSS של תיבות משוב משתמש (מחלקות &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;successbox, messagebox, errorbox, warningbox&lt;/code&gt;)&lt;/span&gt;, שימו לב שהמחלקות הללו וה-CSS הרלוונטי יוסרו מהמנוע. זה נעשה כדי למנוע בעיות עם אותם שמות מחלקות שנעשה בהם שימוש באתרי ויקי. אנא הודיעו לנו ב-[[phab:T300314]] אם לדעתכם תושפעו מכך.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W09&quot;/&gt;

01:00, 1 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22902593 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/10|Tech News: 2022-10]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* תקלה נוצרה במספר תגי ממשק בשבוע האחרון. היא תתוקן השבוע. השינוי היה חלק מעבודה מתמשכת להפשטת תמיכה לעיצובים שאין להם מפתחים פעילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T301203]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.25|1.38&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-08|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-09|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-10|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/10|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W10&quot;/&gt;

23:16, 7 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22958074 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/11|Tech News: 2022-11]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* באפליקציית ויקיפדיה עבור אנדרואיד [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Team/Android/Communication#Updates|ניתן עכשיו]] לשנות את הסרגל התחתון כדי להקל גישה לכלים שנעשה בהם שימוש רחב יותר. התווסף גם מצב קריאה. [https://phabricator.wikimedia.org/T296753][https://phabricator.wikimedia.org/T254771]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה באיסוף חלק ממידע על כמות הקוראים של דפים מיוני 2021 עד ינואר 2022 בכל אתרי ויקי. לכן הסטטיסטיקות לא שלמות. לחישוב האתרים והמדינות שהושפעו בצורה חזקה ביותר הנתונים הרלוונטיים ישמרו לשלושים יום מעבר למתוכנן. ניתן [[m:Talk:Data_retention_guidelines#Added_exception_for_page_views_investigation|לקרוא פרטים במטא]].
* הייתה תקלה בבסיסי נתנים ב-10 במרץ. כל אתרי ויקי נותקו למשתמשים מחוברים לחשבון למשך 12 דקות. משתמשים לא מחוברים יכלו באותו הזמן לקרוא את הדפים אבל לא לערוך או לגשת למידע שלא שמור במטמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incident_documentation/2022-03-10_MediaWiki_availability]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.38/wmf.26|1.38&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.38/Roadmap|יומן]]).
* כשמציגים הודעות מערכת מקומיות [[mw:Special:MyLanguage/Help:System_message#Finding_messages_and_documentation|באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;uselang=qqx&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;]], מעכשיו ניתן לראות את כל האפשרויות עבור לשוניות ניווט דוגמת &quot;{{int:vector-view-history}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T300069]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] גישה ל-[[{{#special:RevisionDelete}}]] הורחבה גם למשתמשים המחזיקים בהרשאות &lt;code dir=ltr&gt;deletelogentry&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;deletedhistory&lt;/code&gt;. עד כה היא הייתה זמינה רק למשתמשים עם הרשאת &lt;code dir=ltr&gt;deleterevision&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T301928]
* בדפי [[{{#special:Undelete}}]] עבור השוואות ועריכות יופיע קישור חזרה לדף שחזור  ראשי עם רשימת העריכות. [https://phabricator.wikimedia.org/T284114]

'''שינויים עתידיים'''
*  קרן ויקימדיה הודיעה על מימוש סטרטגיית הסתרת כתובות IP והצעדים הבאים. ניתן לקרוא את ההודעה [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#feb25|כאן]].
* מפתחי [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Android FAQ|אפליקציית ויקיפדיה עבור אנדרואיד]] עובדים על [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Communication|תכונות חדשות]] לדפי שיחה של משתמשים ושל ערכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T297617]

'''אירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon 2022|Hackaton 2022]] של ויקימדיה יתקיים באופן היברידי בין 20 ל-22 במאי 2022. האירוע המרכזי יתקיים אונליין, אבל מוצעים מענקים לתמיכה בפגישות אישיות ברחבי העולם. ניתן לבקש מענקים עד 20 במרץ.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/11|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W11&quot;/&gt;

00:08, 15 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=22993074 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/12|Tech News: 2022-12]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''השבוע נקבע לוח זמנים חדש להעלאת גרסאות חדשות של תוכנת מדיה־ויקי'''
* יהיו ארבע גרסאות השבוע, במקום אחת בדרך כלל. הניסוי עשוי לגרום לצמצום כמות הבעיות ולעדכונים מהירים יותר בעתיד. ההעלאות יהיו בכל אתרי ויקי, בזמנים שונים, במהלם ימי שני, שלישי ורביעי. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Release Engineering Team/Trainsperiment week|לקרוא יותר על המהלך]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו ניתן לקבוע [[Special:Preferences#mw-prefsection-searchoptions|בהעדפות]] את כמות התוצאות שתוצג כברירת מחדל בעמוד אחד של חיפושים. זה הגיע למקום ה-12 ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Results|סקר משאלות הקהילה 2022]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T215716]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כלי חוברות Jupyter בשם [[wikitech:PAWS|PAWS]] עודכן לממשק חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T295043]

'''שינויים עתידיים'''
* בקרוב מפות אינטראקטיביות של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] יעבדו באתרי ויקי המשתמשים בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevisions]]. [https://wikimedia.sslsurvey.de/Kartographer-Workflows-EN/ אנא ספרו לנו] אילו שיפורים הייתם רוצים לראות ב-Kartographer. ניתן לעשות את הסקר גם באנגלית פשוטה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/12|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W12&quot;/&gt;

18:01, 21 במרץ 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23034693 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/13|Tech News: 2022-13]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הופיע כלי העלאה חדש ופשוט בוויקישיתוף המיועד למשתמשי macOS, בשם [[c:Commons:Sunflower|Sunflower]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.5|1.39&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-03-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-03-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-03-31|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב טיפול תקופתי בבסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-03-29|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist האתרים שיקחו בו חלק] כוללים בין היתר את כל אתרי ויקי בעברית למעט ויקיפדיה. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-03-31|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T301850][https://phabricator.wikimedia.org/T303798]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/13|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W13&quot;/&gt;

22:55, 28 במרץ 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23073711 --&gt;

== [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/14|Tech News: 2022-14]] ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* למשך כמה ימים בשבוע האחרון העריכות שהוצעו למשתמשים חדשים בידי כלי Growth לא סומנו ב-[[{{#special:recentchanges}}]]. התקלה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T304747]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.6|1.39&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-04-07|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.

'''שינויים עתידיים'''
* החל מהשבוע הבא הכותרת של ידיעות הטכנולוגיה תתורגם יחד עם שאר הטקסט. כשהידיעות יופצו, שמן כבר לא תמיד יהיה &lt;code dir=ltr&gt;Tech News: 2022-14&lt;/code&gt;. זה יכול להשפיע על כמה מסנני השחתות שנכתבו בידי קהילות שונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T302920]
* בחודשים הקרובים תכונת Growth בשם &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot; [[phab:T304110|תהיה זמינה בוויקיפדיות נוספות]]. כל שבוע עוד כמה אתרים יקבלו את התכונה. ניתן לנסות את הכלי ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth#deploymentstable|כמה אתרי ויקי]] בהם &quot;המלצת קישור&quot; כבר פעילה.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/14|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W14&quot;/&gt;

00:01, 5 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23097604 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו דף עדכונים חדש ב-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikimediastatus.net/ www.wikimediastatus.net]&lt;/span&gt;. הוא מציג חמישה מדדים אוטומטיים ברמה גבוה למעקב אחר תקינות וביצועים של סביבת העבודה הטכנית באתרי ויקי. הוא גם כולל דיווחים כתובים ידנית לגבי בעיות רחבות היקף המופיעים ברגע שהמפתחים יכולים להוציאם, בזמן שהם עובדים כל תיקונים. האתר מופרד מתשתיות הקרן וממוקם על שרת חיצוני, מה שמאפשר גישה אליו גם כשאתרי ויקי נפלו לזמן קצר. ניתן [https://diff.wikimedia.org/2022/03/31/announcing-www-wikimediastatus-net/ לקרוא פרטים נוספים].
* באתרי ויקימילון התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות הוחלפה. הנגן הישן יוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.7|1.39&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/15|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W15&quot;/&gt;

22:44, 11 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23124108 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.8|1.39&amp;lrm;-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-04-19|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist האתרים שיקחו בו חלק] כוללים בין היתר את ויקיפדיה העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-04-21|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s8.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* מפעילים יוכלו מעכשיו [[m:Community Wishlist Survey 2021/(Un)delete associated talk page|למחוק או לשחזר]] גם את דף השיחה של דף תוכן שנמחק. ניתן גם להשתמש ב-API. הדבר התבקש ב[[m:Community Wishlist Survey 2021/Admins and patrollers/(Un)delete associated talk page|סקר משאלות הקהילה 2021 במקום ה-11]].
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements#test-wikis|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקיפדיה העברית, 50% מהמשתמשים המחוברים יראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Table of contents|תוכן עניינים חדש]]. בגלגול הדף תוכן העניינים יישאר באותו מקום במסך. זה נעשה כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|שיפור תצוגת מחשב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304169]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] חלונות צפים של מדיה-ויקי לא ישתמש יותר במחלקות ה-CSS &lt;code dir=ltr&gt;successbox&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;errorbox&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;warningbox&lt;/code&gt;. הסגנונות עבור המחלקות הללו ועבור &lt;code dir=ltr&gt;messagebox&lt;/code&gt; יוסרו מהמנוע. זה ישפיע על אתרי ויקי המשתמשים במחלקות הללו בקוד ויקי, או ישנה את הופעתן ב-CSS המופיע בכל רחבי האתר. אנא בדקו כל שימוש מקומי והגדרות עבור המחלקות הללו שיש לכם. זה כבר פורסם ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/09|גיליון מ-28 בפברואר]].

'''שינויים עתידיים'''
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Kartographer|Kartographer]] תתחיל לפעול בתיאום עם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|הרחבת FlaggedRevisions במהלך ייצוב הדפים]]. מפות ה-Kartographer יעבדו גם בדפים עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Pending changes|שינויים בהמתנה]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation#Project_descriptions] תיעוד ה-Kartographer התעדכן עמוקות בהתאם. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer/Getting_started] [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/Maps] [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/16|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W16&quot;/&gt;

02:12, 19 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23167004 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  ב[https://noc.wikimedia.org/conf/dblists/group1.dblist אתרי ויקי רבים] (קבוצה 1, כולל כל האתרים בעברית) התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות הוחלפה. הנגן הישן יוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.9|1.39&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-04-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-04-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-04-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-04-26|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s2.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.
* כמה מהדפדפנים ומערכות ההפעלה מאוד ישנים לא נתמכים יותר. חלק מהדברים ייראו מוזר או לא יעבדו כלל בדפדפנים ישנים מאוד, דוגמת אינטרנט אקספלורר 9 או 10, אנדרואיד 4, או פיירפוקס 38, או ישנים יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T306486]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/17|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W17&quot;/&gt;

01:56, 26 באפריל 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23187115 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ב[https://noc.wikimedia.org/conf/dblists/group2.dblist כל אתרי ויקי הנותרים] (קבוצה 2) התוכנה המשמשת לנגינת סרטוני וידאו והקלטות קוליות הוחלפה. הנגן הישן הוסר. חלק מנגני האודיו יהפכו לרחבים יותר כתוצאה מכך. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:TimedMediaHandler/VideoJS_Player|הנגן החדש]] היה בבטא בארבע השנים האחרונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T100106][https://phabricator.wikimedia.org/T248418]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.10|1.39&amp;lrm;-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test Wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-05-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-05-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-05-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* המפתחים עובדים על דפי שיחה ב[[mw:Wikimedia Apps/Team/iOS|אפליקציית ויקיפדיה ל-iOS]]. ניתן [https://wikimedia.qualtrics.com/jfe/form/SV_9GBcHczQGLbQWTY לתת משוב]. הוא זמין באנגלית, גרמנית, עברית וסינית.
* [[m:WMDE_Technical_Wishes/VisualEditor_template_dialog_improvements#Status_and_next_steps|רוב אתרי ויקי]] יקבלו [[m:WMDE_Technical_Wishes/VisualEditor_template_dialog_improvements|דו שיח תבניות משופר]] בעורך החזותי ועורך קוד מקור 2017. [https://phabricator.wikimedia.org/T296759] [https://phabricator.wikimedia.org/T306967]
* בזמן צביעת קוד מקור (לא זמין בעברית), תוכלו בקרוב להדליק [[m:WMDE_Technical_Wishes/Improved_Color_Scheme_of_Syntax_Highlighting#Color-blind_mode|אפשרות צביעה לעיוורי צבעים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T306867]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מספר שמות ID ב-CSS של מדיה-ויקי בהודעות המערכת יוסרו. עורכים טכניים מתבקשים [[phab:T304363|לעבור על הרשימה והקישורים לשימושים הקיימים]]. היא כוללת את &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;#mw-anon-edit-warning&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;#mw-undelete-revision&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; ועוד שלושה שמות.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W18&quot;/&gt;

22:34, 2 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23232924 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו הקטגוריות מוצגות גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android|אפליקציית ויקיפדיה לאנדרואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T73966]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר הייתה תקלה בהשלמה האוטומטית של חיפוש בוויקינתונים. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T307586]
* בשבוע שעבר בכל אתרי ויקי הייתה גישה איטית או מנותקת לכעשרים דקות למשתמשים מחוברים העובדים עם דפים שלא נמצאים במטמון. בעיה תוך כדי עדכון בסיס נתונים גרמה לכך. [https://phabricator.wikimedia.org/T307647]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T305217#7894966]
*  [[m:WMDE Technical Wishes/Geoinformation#Current issues|בעיות אי תאימות]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|הרחבת Kartographer]] וב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:FlaggedRevs|הרחבת Flagged Revs]] יתוקנו, וזה מתוכנן ל-10 במאי בכל אתרי ויקי. כתוצאה מכך יתחיל Kartographer לעבוד ב[[phab:T307348|חמישה אתרי ויקי בהם טרם פעל]] ב-24 במאי.
* העיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור החדש (2022)]] יהפוך לעיצוב לברירת מחדל במספר אתרי ויקי נוספים, כולל ויקיפדיות הערבית והקטלאנית. המשתמשים המחוברים יוכלו לחזור לווקטור הישן משנת 2010. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2022-04 for the largest wikis|העדכון האחרון]] לגבי וקטור 2022.

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים ב-17 במאי. לאחר מכן יתקיימו מפגשים ב-7 ביוני, 21 ביוני, 5 ביולי ו-19 ביולי.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W19&quot;/&gt;

18:23, 9 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23256717 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* חלק מאתר ויקי יוכלו בקרוב להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]. זה יתחיל ביום רביעי. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-cawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-simplewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-svwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי בזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304542]
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2022|האקתון ויקימדיה 2022]] יתקיים אונליין בין 20 ל-22 במאי, באנגלית. יהיו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2022/Meetups|פגישות מקומיות]] בגרמניה, גאנה, יוון, הודו, ניגריה וארצות הברית. המעוניינים יוכלו לעבוד על מיזמי תכנות וללמוד מיומנויות חדשות. ניתן גם לארח פגישה או לפרסם מיזם עליהם תרצו לעבוד.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.12|1.39&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-05-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-05-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-05-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* בקרוב ניתן יהיה לערוך דפים מתורגמים באמצעות העורך החזותי. דפים כאלו קיימים, למשל, במטא ובוויקישיתוף. [https://diff.wikimedia.org/2022/05/12/mediawiki-1-38-brings-support-for-editing-translatable-pages-with-the-visual-editor/]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/20|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W20&quot;/&gt;

21:58, 16 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23291515 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מפעילים המשתמשים בממשק נייד בדפדפן יוכלו מעכשיו לגשת לדף &quot;מיוחד:חסימה&quot; ישירות מדפי המשתמשים. [https://phabricator.wikimedia.org/T307341]
* דף הפורטל &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wiktionary.org/ www.wiktionary.org]&lt;/span&gt; מעכשיו מתעדכן אוטומטית. [[m:Project_portals|דפים דומים של שאר המיזמים]] יעודכנו בחודשים הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T304629]

'''בעיות'''
* צוות Growth מנהל תוכנית חונחים עבור משתמשים חדשים. בעבר המשתמשים החדשים לא יכלו להתנתק מהתוכנית. החל מ-19 במאי 2022 הם יכולים לצאת לחלוטין מחניכת Growth, אם אינם מעוניינים בחונך כלשהו. [https://phabricator.wikimedia.org/T287915]
* חלק מהעורכים לא מצליחים לפתוח את כלי התרגום בתפריט התרומות. הבעיה בטיפול. עדיין אפשר להגיע לשם ישירות לדף בשם &quot;מיוחד:תרגום תוכן&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T308802]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.13|1.39&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-05-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-05-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-05-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] המפתחים של גאדג'טים וסקריפטים אישיים מוזמנים לתת משוב ל[[mw:User:Jdlrobson/Extension:Gadget/Policy|מדיניות הטכנית המוצעת]] שמטרתה לשפר תמיכה ממפתחי מדיה־ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T308686]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W21&quot;/&gt;

03:21, 24 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23317250 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] התווספה פונקציה חדשה, &lt;code dir=ltr&gt;ip_in_ranges()&lt;/code&gt;, לבדיקת הימצאות כתובת IP בטווחים מוגדרים. לאתרי ויקים מומלץ לשלב ביטויי &lt;code dir=ltr&gt;ip_in_range()&lt;/code&gt; רבים באמצעות האופרטור &lt;code&gt;|&lt;/code&gt; לביטוי יחיד למען שיפור היעילות. ניתן לחפש בדף [[Special:AbuseFilter|Special:AbuseFilter]] שימושים בפונקציה החדשה. [https://phabricator.wikimedia.org/T305017]
* פונקציונליות חדשה בשם [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature|מידע על IP]], העוזרת למשתמשים הנלחמים בהשחתות לקבל מידע על כתובות IP,&amp;rlm; [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature#May 24, 2022|התחילה לעבוד]] בכל אתרי כויקי כפונקציית בטא. זה קרה אחרי שבועות של בדיקות בטא באתר test.wikipedia.org.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.14|1.39&amp;lrm;-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] {{#time:ב-j xg|2022-05-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית ולכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיות {{#time:ב-j xg|2022-06-01|he}}, ולשאר הוויקיפדיות היא תעלה {{#time:ב-j xg|2022-06-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-05-31|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New topic tool|להוספת נושאים מהירה]] יתחיל לעבוד לכל המשתמשים ברוב אתרי ויקי בקרוב. ניתן יהיה לכבות את הכלי תוך כדי עבודה בו או ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Talk_pages_project/New_discussion][https://phabricator.wikimedia.org/T287804]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|דיווח טכני]]  API&amp;rlm; [[:mw:Special:ApiHelp/query+usercontribs|list=usercontribs]] יתמוך בקרוב באיתור תרומות של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Range blocks#Non-technical explanation|טווחי IP]]. משתמשי API יוכלו לבשתמש בפרמטר &lt;code&gt;uciprange&lt;/code&gt; לקבלת תרומות של כל טווח IP המתאים ל[[:mw:Manual:$wgRangeContributionsCIDRLimit|הגבלות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T177150]
* בקרוב תתווסף פונקציית פרסר חדשה בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{=}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. היא תחליף את תבניות &quot;=&quot; הקיימות, ותציג [[w:he:סימן השוויון|סימן שיוויון]] במקרה שלא ניתן להשתמש בו ישירות בערכי הפרמטרים של תבניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T91154]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/22|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W22&quot;/&gt;

23:29, 30 במאי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23340178 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.15|1.39&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] פונקציה חדשה בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;str_replace_regexp()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; התווספה ל[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]], והיא מאפשרת להחליף קטעי טקסט באמצעות [[w:he:ביטוי רגולרי|ביטוי רגולרי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T285468]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/23|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W23&quot;/&gt;

05:46, 7 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23366979 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כל אתרי ויקי יכולים להשתמש עכשיו במפות של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Kartographer|Kartographer]]. הן התחילו לעבוד גם בדפים עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Pending changes|שינויים בהמתנה]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation#Project_descriptions][https://phabricator.wikimedia.org/T307348]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.16|1.39&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-06-14|he}} ב-6:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T300471]
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-abwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-acewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-adywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-afwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-akwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-alswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-amwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-anwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-angwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-arcwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-arzwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-astwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-atjwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-avwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-aywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-azbwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304548]
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New topic tool|להוספת נושאים מהירה]] יתחיל בקרוב לעבוד לכל המשתמשים בוויקישיתוף, ויקינתונים, ומספר אתרי ויקי נוספים. ניתן יהיה לכבות את הכלי תוך כדי עבודה בו או ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Talk_pages_project/New_discussion][https://phabricator.wikimedia.org/T287804]

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים היום (13 ביוני). לאחר מכן יתקיימו מפגשים ב-28 ביוני, 12 ביולי ו-26 ביולי.

'''שינויים עתידיים'''
* עד סוף יולי העיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] יהפוך לעיצוב ברירת מחדל בכל אתרי ויקי. דיונים לגבי התאמתו לצרכי הקהילות יתחילו בשבועות הקרובים. תמיד יהיה ניתן לחזור לגרסאות קודמות על בסיס אישי. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2022-04 for the largest wikis|ניתן לקרוא פרטים בנושא]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W24&quot;/&gt;

19:59, 13 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23389956 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android|אפליקציית ויקיפדיה לאנדרואיד]] ניתן עכשיו לערוך את כל הדף, באמצעות לחיצה על כפתור בתפריט שלוש הנקודות ([[File:Ic more vert 36px.svg|15px|link=|alt=]]). [https://phabricator.wikimedia.org/T103622]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כמה שינויים שנעשו לאחרונה בבסיס הנתונים יכולים להשפיע על שאילתות של [[m:Research:Quarry|quarry]]. יש צורך בעדכון השאילתחת עבור &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;site_stats&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בוויקיאנגלית, בוויקישיתוף ובוויקינתונים. [[phab:T306589|ניתן לקרוא פרטים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] משתנה חדש בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;user_global_editcount&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הופיע ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]], למניעת השפעה על משתמשים הפעילים באתרי ויקי אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T130439]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.17|1.39&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* משתמשי העיצובים הלא אדפטיביים (כמו מונובוק או וקטור) בניידים יכולים להבחין שינוי קל ברמת הזום בברירת מחדל. זה נעשה עבור אופטימיזציית הזום וכדי לוודא שכל חלקי הממשק נכנסים לדף (כמו תוכן העניינים בווקטור 2022). במקרה הלא צפוי שזה יגרום לבעיות בשימוש נשמח להבין יותר, אנא תייגו במקרה כזה את &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:Jon (WMF)|Jon (WMF)]]&lt;/span&gt; בשיחות הרלוונטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T306910]

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך יולי. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] פלט ה-HTMP של פרסואיד יפסיק בקרוב לסמן קישורי קבצים עם אטריבוטים שונים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;typeof&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, וישתמש ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:File&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לכל הטיפוסים. יש לעדכן כלים המצפים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:Image&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;,&amp;rlm; &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:Audio&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&amp;rlm; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw:Video&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T273505]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/25|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W25&quot;/&gt;

23:18, 20 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23425855 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] לשירות ה-API של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] יש מעכשיו חשבונות לשימוש עצמי עם גישה חופשית לפי דרישה ו[[w:en:Snapshot (computer storage)|סנאפשוטים]] חודשיים ([https://enterprise.wikimedia.com/docs/ תיעוד API)]. נמשכת הגישה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise/FAQ#community-access|באמצעות דאמפים של בסיסי נתונים ושירותי הענן של קרן ויקימדיה]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wiktionary#lua|כל אתרי קרן ויקימדיה יכולים מעכשיו להשתמש בלקסמות של ויקינתונים בלואה]], אחרי שייצרו יחידות ותבניות מקומיות. אתם מוזמנים לדיון ב[[d:Wikidata_talk:Lexicographical_data#You_can_now_reuse_Wikidata_Lexemes_on_all_wikis|דף השיחה של הפרויקט]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.18|1.39&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-06-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-06-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-06-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-06-28|he}} ב-6:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist אתרים הללו]. הרשימה כוללת את ויקיפדיה העברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T311033]
*  כמה שירותים גלובליים וחוצי ויקי יהפכו לשירותים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס הנתונים הראשי שלהם. זה יקרה ב-{{#time:j xg|2022-06-30|he}} ב-6:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל). בין היתר, יושפעו תרגום תוכן, הודעות והתראות, Growth וזרימה. [https://phabricator.wikimedia.org/T300472]
* מעכשיו ניתן למיין עמודות בטבלאות גם בעיצוב נייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T233340]

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים מחר (28 ביוני). לאחר מכן יתקיימו מפגשים ב-12 ו-26 ביולי.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W26&quot;/&gt;

23:03, 27 ביוני 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23453785 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.19|1.39&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-07-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-07-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-07-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-07-05|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-07-07|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך יולי. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=| דיווח טכני]] במרחב הראשי של ויקיציטוט צפוי שינוי. משתנה המערכת של Javascript בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;proofreadpage_source_href&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר מתוך &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Interface/JavaScript#mw.config|mw.config]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ויחלף עם משתנה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;prpSourceIndexPage&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.  [https://phabricator.wikimedia.org/T309490]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/27|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W27&quot;/&gt;

22:32, 4 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23466250 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] שם הדף מופיע מעכשיו מעל לשוניות, דוגמת &quot;שיחה&quot;, &quot;קריאה&quot;, &quot;עריכה&quot;, &quot;גרסאות קודמות&quot; או &quot;עוד&quot;. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates#Page title/tabs switch|ניתן לקרוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T303549]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן להציג את רוב ההגדרות שמשפיעות על אתר ויקי מסוים, או להשוות הגדרות שונות בין שני אתרי ויקי. למשל, [https://noc.wikimedia.org/wiki.php?wiki=jawiktionary הגדרות ויקימילון יפני] או [https://noc.wikimedia.org/wiki.php?wiki=eswiki&amp;compare=eowiki השוואת הגדרות בין ויקיפדיה בספרדית לוויקיפדיה באספרנטו]. קהילות מקומיות יכולות [[m:Special:MyLanguage/Requesting_wiki_configuration_changes|לדון ולהציע שינויים]]. ניתן למצוא פרטים על הגדרות שונות באמצעות [[mw:Special:Search|חיפוש באתר mediawiki.org]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T308932]
*צוות כלים נגד השחתות [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature#May|פרסם לאחרונה]] את תכונת המידע על כתובת IP כ[[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת בטא בכל אתרי ויקי]]. התכונה מאפשרת לנלחמים בהשחתות לקבל מידע על כתובות IP. אנא בדקו את העדכון שלנו לגבי [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Info feature#April|איך למצוא ולהפעיל את הכלי]]. אנא שתפו את משובכם באמצעות הקישור המופיע בכלי עצמו.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-07-12|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist אתרים הללו]. הרשימה כוללת את כל אתרי ויקי בעברית חוץ מוויקיפדיה.

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך יולי. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W28&quot;/&gt;

22:25, 11 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23502519 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* תכונת תצוגת הנייד [[mw:Special:MyLanguage/Extension:NearbyPages|ערכים קשורים]] הייתה חסרה בשבוע האחרון. השבוע זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T312864]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.21|1.39&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-07-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-07-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-07-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[mw:Technical_decision_making/Forum|הפורום להחלטות הטכניות]] מחפש [[mw:Technical_decision_making/Community_representation|נציגי קהילות]]. ניתן להציע על דפי ויקי או במייל &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;TDFSupport@wikimedia.org&lt;/span&gt; עד 12 באוגוסט.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/29|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W29&quot;/&gt;

02:00, 19 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23517957 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דפי הפורטלים &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikibooks.org/ www.wikibooks.org]&lt;/span&gt; ו-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikiquote.org/ www.wikiquote.org]&lt;/span&gt; מעכשיו מתעדכנים אוטומטית. [[m:Project_portals|דפים דומים של שאר המיזמים]] יעודכנו בחודשים הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T273179]

'''בעיות'''
*  בשבוע שעבר חלק מאתרי ויקי היו לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת חירום של בסיסי הנתונים הראשיים שלהם ([https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist רשימת האתרים], כולל ויקיפדיה העברית). [https://phabricator.wikimedia.org/T313383]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.22|1.39&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] {{#time:ב-j xg|2022-07-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית ולכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיות {{#time:ב-j xg|2022-07-27|he}}, ולשאר הוויקיפדיות היא תעלה {{#time:ב-j xg|2022-07-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* האייקון של קישור חיצוני ישתנה קלות בעיצובים וקטור ווקטור-2022. האייקון החדש משתמש בצורות פשוטות יותר כדי שיהיה קל יותר לזיהוי על מסכים עם רזולוציה נמוכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T261391]
* המפעילים יראו עכשיו בדפי משתמש את הכפתורים &quot;{{int:changeblockip}}&quot; ו&quot;{{int:unblockip}}&quot; במקום רק &quot;{{int:blockip}}&quot; אם המשתמש כבר חסום. [https://phabricator.wikimedia.org/T308570]

'''מפגשים עתידיים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|המפגש הבא עם צוות הרשת]] בנושא וקטור 2022 יתקיים מחר (26 ביולי).

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W30&quot;/&gt;

22:27, 25 ביולי 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23545370 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Help:Displaying_a_formula#Phantom|יכולות חדשות לנוסחאות מתמטיות בלאתך]] זמינות מעכשיו הודות לתמיכה בתגי &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Phantom&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ההצעה לכך התקבלה ב[[m:Community_Wishlist_Survey_2022/Editing/Missing_LaTeX_capabilities_for_math_rendering|משאלה 59]] של סקר משאלות הקהילה 2022.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.23|1.23&amp;lrm;-wmf.39]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-08-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor/Realtime_Preview|תצוגה מקדימה בזמן אמת]] תוך כדי עריכה בעורך קוד מקור 2010 תהיה זמינה כתכונת בטא באתרי ויקי ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists%2Fgroup0.dblist קבוצה 0]. הקבוצה לא כוללת אתרים בעברית. התכונה מומשה כדי למלא את [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2021/Real_Time_Preview_for_Wikitext|אחת ההצעות בסקר משאלות הקהילה]].

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך אוגוסט. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]].

'''מפגשים עתידיים'''
* השבוע יתקיימו שלוש פגישות בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] עם תרגום סימולטני. ביום שלישי יסופק תרגום לרוסית. ביום חמישי יהיו פגישות לדוברי ערבית ולדוברי ספרדית. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web|הנחיות השתתפות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W31&quot;/&gt;

00:22, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23615613 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* המיזם [[:m:Special:MyLanguage/Meta:GUS2Wiki/Script|GUS2Wiki]] מעתיק את המידע מתוך הדף המיוחד [[{{#special:GadgetUsage}}]] לדף ויקי רגיל כדי שאפשר יהיה לעבור על ההיסטוריה שלו. אם אתר ויקי שלכם עדיין לא מופיע ב[[d:Q113143828|רשימת ויקינתונים של המיזם]] תוכלו להריץ את GUS2Wiki בעצמכם או [[:m:Special:MyLanguage/Meta:GUS2Wiki/Script#Opting|לבקש לקבל עדכונים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T121049]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-09|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-11|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s2.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.

'''מפגשים עתידיים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon|האקטון ויקימניה]] יתקיים אונליין בין 12 ל-14 באוגוסט. אל תפספסו את [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon/Schedule|האירוע המקדים]] שם תוכלו ללמוד על מיזמים שונים ולמצוא שותפים לעבודה. כל אחד יוכל [[phab:/project/board/6030/|להציע מיזם]] או [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon/Schedule|לארח אירוע]]. [[wmania:Special:MyLanguage/Hackathon/Newcomers|עורכים חדשים מוזמנים]]!

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/32|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W32&quot;/&gt;

22:50, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23627807 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* קהילת ויקיפדיה בשפה הפרסית החליטה למנוע מאלמונים לערוך מאוקטובר 2021 עד אפריל 2022. המיזם האנליטי של קרן ויקימדיה עקב אחרי השפעת השינוי. מעכשיו זמין [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/IP Editing Restriction Study/Farsi Wikipedia|דו&quot;ח ההשפעה]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.25|1.39&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-08-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-16|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s1.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-18|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s8.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor/Realtime_Preview|תצוגה מקדימה בזמן אמת]] תוך כדי עריכה בעורך קוד מקור 2010 תהיה זמינה כתכונת בטא באתרי ויקי ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists%2Fgroup1.dblist קבוצה 1]. הקבוצה כוללת את ויקיפדיה העברית. התכונה מומשה כדי למלא את [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2021/Real_Time_Preview_for_Wikitext|אחת ההצעות בסקר משאלות הקהילה]].

'''שינויים עתידיים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן במהלך אוגוסט. השיחות ייראו אחרת. ניתן לראות [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Prototype|חלק מהשינויים הצפויים]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Usability#4_August_2022][https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Usability#Phase_1:_Topic_containers][https://phabricator.wikimedia.org/T312672]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/33|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W33&quot;/&gt;

00:09, 16 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23658001 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* תוקנו שתי תקלות במפות הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|הקרטוגרפר]]. המפות לא מוצגות יותר ריקות כשקווים נוצרים&lt;!--מה זה geoline--&gt; בעורך החזותי. קווים הכוללים נקודות עם QID (למשל, קווי רכבת תחתית) לא מוצגות יותר עם נעצים. [https://phabricator.wikimedia.org/T292613][https://phabricator.wikimedia.org/T308560]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.26|1.39&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-08-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] מספר אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס נתונים ראשי. היא תתבצע ב-{{#time:j xg|2022-08-25|he}} ב-7:00 UTC (או 10:00 שעון ישראל) ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist אתרים הללו]. ברשימה אין אתרים בעברית.
* הצבעים של קישורים ושל קישורים שכבר נפתחו ישתנו. זה נעשה כדי לגרום להבדל חד יותר בין טקסט לקישורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T213778]

'''שינויים עתידיים'''
* הכפתור החדש [{{int:discussiontools-topicsubscription-button-subscribe}}] &amp;rlm;[[mw:Talk pages project/Notifications#12 August 2022|מאפשר למשתמשים חדשים לקבל תשובות]]. צוות העריכה של הקרן מפעיל את הכלי בכל אתרי ויקי. ניתן לכבות אותו [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|בהעדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T284489]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/34|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W34&quot;/&gt;

03:13, 23 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23675501 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor/Realtime_Preview|תצוגה מקדימה בזמן אמת]] תוך כדי עריכה בעורך קוד מקור 2010 תהיה זמינה כתכונת בטא באתרי ויקי ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists%2Fgroup2.dblist קבוצה 2]. מעכשיו התכונה תפעל בכל אתרי ויקי בעברית. התכונה מומשה כדי למלא את [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2021/Real_Time_Preview_for_Wikitext|אחת ההצעות בסקר משאלות הקהילה]]. יש לשים לב כי כשתכונת הבטא הזאת פועלת ייתכנו התנגשויות עם גאדג'טים באתרי ויקי שונים.

'''בעיות'''
* בחודשים האחרונים הוצגו מספרים לא מדויקים בחלק מהנתונים של [[{{#special:statistics}}]] בוויקישיתוף, ויקינתונים ובוויקיפדיה האנגלית. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T315693]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.27|1.39&amp;lrm;-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-08-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-08-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-08-30|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-09-01|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist הרשימה] כוללת בין היתר את ויקיפדיה העברית.

'''שינויים עתידיים'''
* קרן ויקימדיה מעוניינת לשפר את הדרך בה קהילות ויקימדיה מדווחות על ארועים פוגעים, באמצעות בניית [[m:Special:MyLanguage/Private Incident Reporting System|מערכת דיווח אירועים פרטית (PIRS)]], כדי שהמשתמשים יוכלו להגיש דיווחים בצורה קלה ובטוחה יותר. ניתן להשאיר תגובות בדף השיחה, באמצעות מענה על [[m:Special:MyLanguage/Private Incident Reporting System#Phase 1|השאלות שנשאלו]]. אם נתקלתם בעבר במצב פוגע שברצונכם לדווח או שכבר דווח, הצטרפו לראיונות PIRS כדי לשתף מנסיונכם. להרשמה ניתן [[m:Special:EmailUser/MAna_(WMF)|לשלוח מייל]] ל-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:MAna (WMF)|Madalina Ana]]&lt;/span&gt;.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/35|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W35&quot;/&gt;

02:06, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23725814 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.39/wmf.28|1.39&amp;lrm;-wmf.28]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-09-06|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s1.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-09-08|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist הרשימה] כוללת בין היתר את כל אתרי ויקי בעברית חוץ מוויקיפדיה.
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] בדפים מיוחדים בעלי טאב אחד בלבד שורת החלפת הטאבים תוסתר בווקטור 2022 כדי לחסוך מקום. השורה תופיע אם גאדג'טים משתמשים בה. גאדג'טים שמתייחסים ישירות ל-id ב-css בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;#p-namespaces&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; דורשים המרה לשימוש בפונקציית &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:ResourceLoader/Core_modules#addPortletLink|mw.util.addPortletLink]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. גאדג'טים כאלו צריכים לשקול שימוש גם ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;#p-associated-pages&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, ה-id החדש בשורה הזאת. [[phab:T316908|ניתן לראות דוגמאות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T316908][https://phabricator.wikimedia.org/T313409]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/36|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W36&quot;/&gt;

02:22, 6 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23757743 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
'''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של ויקימדיה. נא ליידע משתמשים אחרים בנוגע לשינויים אלו. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. קיימים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/37|תרגומים נוספים]].

'''שינויים אחרונים'''
* שרתי החיפוש שודרגו לגרסה עיקרית חדשה. אם שמת לב לתקלות בחיפוש, אנא דווחו ב[[phab:project/view/1849/|פבריקטור]]. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/XPCTYYTN67FVFKN6XOHULJVGUO44J662]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.1|1.40&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת תחביר]] נחשבת עכשיו ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:$wgExpensiveParserFunctionLimit|פונקציית פרסר יקרה]]. רק 500 קריאות לפונקציות יקרות ניתנות לשימוש בדף בודד. הדפים שעברו את הגבול מתווספות ל[[:Category:{{MediaWiki:expensive-parserfunction-category}}|קטגוריית מעקב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T316858]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W37&quot;/&gt;

04:50, 13 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23787318 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] שני שדות בטבלת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;templatelinks&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו: &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tl_namespace&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tl_title&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. כל השאילתות שהשתמש בהם צריכים להתעדכן כך שיקראו לשדה מנורמל &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;tl_target_id&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ראו &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[phab:T299417|T299417]]&lt;/span&gt; לפרטים. מדובר בחלק מתהליך [[w:Database normalization|הנירמול]] של טבלאות קישורים. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/U2U6TXIBABU3KDCVUOITIGI5OJ4COBSW/][https://www.mediawiki.org/wiki/User:ASarabadani_(WMF)/Database_for_devs_toolkit/Concepts/Normalization]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.2|1.40&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* במפות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|קרטוגרפר]] ניתן להשתמש באייקונים לסימון נקודות עניין נפוצות. ביום שלישי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer/Icons|סט האייקונים הנוכחי]] יעודכן ל[https://de.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Hilfe:Extension:Kartographer/Icons גרסת maki 7.2]. זה אומר שיתווספו כ-100 אייקונים חדשים. בנוסף כל האייקונים הקיימים יעודכנו כדי להיות ברורים יותר ולעבוד טוב יותר בהקשרים בינלאומיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T302861][https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation#Update_maki_icons]

'''שינויים עתידיים'''
* ב[[m:Content_Partnerships_Hub/Software/Volunteer_developers_discussion_at_Wikimania_2022|קבוצת הדיון בוויקימניה]] יותר מ-30 אנשים דיברו על הדרכים לשיתוף פעולה יציב יותר ביצירת תוכנה בתנועת ויקימדיה. איזו תמיכה מקובלת על מפתחים מתנדבים? ניתם לקרוא סיכומים ו[[m:Talk:Content Partnerships Hub/Software/Volunteer developers discussion at Wikimania 2022|להשאיר משוב]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/38|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W38&quot;/&gt;

&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/span&gt; 01:16, 20 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23826293 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] על לקוחות פרסואיד להתעדכן על מנת לאפשר ערכים מרובים מופרדים ברווח באטריבוט &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;rel&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בקישורים. פרטים נוספים ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[phab:T315209|T315209]]&lt;/bdi&gt;.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.3|1.41&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-09-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-09-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-09-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Diffs|השוואת גרסאות חזותית]] תהיה זמינה לכולם למעט ויקימילון וויקיפדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T314588]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Mobile|דפי שיחות באתר נייד]] ישתנו בוויקיפדיות הערבית, הבנגלית, הסינית, הצרפתית, הקראולית בהאיטי, העברית, הקוראנית והוויאטנמית. הם יהיו קלים יותר לשימוש ויציגו יותר מידע. [https://phabricator.wikimedia.org/T318302] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Mobile]
* דפים ששמם נגמר ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.json&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הנמצאים במרחב [[mw:Lua/Scripting|{{ns:828}}]] יטופלו כ-JSON, כמו שזה כבר קורה במרחב {{ns:2}} ובמרחב {{ns:8}}.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T144475]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/39|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:30, 27 בספטמבר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23860085 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* המפות של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] יכולות מעכשיו להציג נקודות מוויקינתונים, באמצעות QID או שאילתת QUERY. לפני כן זה היה אפשרי רק לצורות וקווים. [https://phabricator.wikimedia.org/T307695] [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Geopoints_via_QID]
* [[m:Special:MyLanguage/Coolest_Tool_Award|פרס הכלי המדליק ביותר לשנת 2022]] מחפש מועמדים. ניתן להציע כלים עד ל-12 באוקטובר.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.4|1.40&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Mobile|דפי שיחות באתר נייד]] ישתנו בוויקיפדיות הערבית, הבנגלית, הסינית, הצרפתית, הקראולית בהאיטי, העברית, הקוראנית והוויאטנמית. הם יהיו קלים יותר לשימוש ויציגו יותר מידע. (נדחה מהשבוע שעבר) [https://phabricator.wikimedia.org/T318302] [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Mobile]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מודול API בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;scribunto-console&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ידרוש [[mw:Special:MyLanguage/API:Tokens|טוקן CSRF]]. המודול מתועד כפנימי ושימוש בו לא נתמך. [[phab:T212071|[5]]] 
* וקטור 2022 יהפוך לעיצוב ברירת מחדל באתרי ויקימדיה הקטנים ביותר. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements#Deployment_plan_and_timeline|ניתן לקרוא פרטים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/40|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:24, 4 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23885489 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.5|1.40&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* בכמה אתרי ויקי מפות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בגודל מלא יוכלו להציג ערכים על מה שנמצא בקרבת נושא הערך. לאחר תקופת איסוף משוב יצטרפו אתרי ויקי נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T316782][https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Nearby_articles]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/41|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W41&quot;/&gt;

17:09, 10 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23912412 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[phab:T306883|תמונות ממוזערות עבור ערכים]] שהופיעו לאחרונה בתוצאות חיפוש יוגבלו למיזמי ויקיפדיה בלבד. פרטים ב[[phab:T320510|פבריקטור]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Structured_Data_Across_Wikimedia/Search_Improvements]
* באג שגרם לשגיעות הצגת תמונות ממוזערות בתוצאות חיפוש תוקן. יותר פרטים ניתן למצוא ב[[phab:T320406|פבריקטור]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.6|1.40&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.39/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן להשתמש בלואה בפונקציה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua_reference_manual#mw.loadJsonData|mw.loadJsonData()]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לקריאת מידע מדפי JSON.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T217500]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] מעכשיו ניתן להשתמש בלואה בהצהרה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua_reference_manual#Strict_library|require( &quot;strict&quot; )]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לקבלת בדיקת שגיאות קפדנית יותר. זה מחליף את &quot;[[wikidata:Q16748603|Module:No globals]]&quot; ברוב אתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T209310]

'''שינויים עתידיים'''
* [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] של [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] תתעדכן ברוב אתרי ויקי. הכפתור &quot;{{int:discussiontools-replylink}}&quot; ייראה אחרת אחרי העדכון. [https://phabricator.wikimedia.org/T320683]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/42|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:46, 18 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23943992 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* נעשו מספר שינויים קטנים בדף מיוחד:חיפוש, לגבי הזחה של נגן קבצי קול וגובה תצוגה מקדימה של תמונות. ניתן לקרוא פרטים ב[[phab:T319230|פבריקטור]].
* בוויקיפדיות התווספה [[Special:Preferences#mw-prefsection-searchoptions|העדפה]] חדשה להסתרת תצוגה מקדימה של תמונות עבור ערכים בדף מיוחד:חיפוש. ניתן למצוא פרטים ב[[phab:T320337|פבריקטור]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר שלוש ויקיפדיות ({{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ruwiki/he}}) הפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך 25 דקות. גרמה לזה תקלת חומרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T320990]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.7|1.40&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-10-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-10-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-10-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-10-25|he}} בשעה 7:00 UTC, או 10:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-10-27|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s4.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-aswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-banwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-barwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bat smgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bclwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-be x oldwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bhwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-biwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bjnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bpywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-brwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bugwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bxrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304549] 
* החל מיום רביעי, 26 באוקטובר השנה, תשודרג רשימת החונכים [[d:Q14339834|באתרי ויקי בהם פעילה מערכת ה-Growth]]. המערכת תמשיך לעבוד כרגיל. תאריך ההרשמה [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list#add|יוחלף]] ותסופק אפשרות חדשה לניהול. כמו כן, השינוי מפשט את [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list#create|תהליך יצירת מערכת החונכות בוויקיפדיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T314858][https://phabricator.wikimedia.org/T310905][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Growth/Structured_mentor_list]
* דפים ששמם מתחיל באות קטנה לפי הגדרת יוניקוד 11 יועברו או יימחקו. רשימת הדפים הרלוונטיים נמצאת בדף &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:Unicode 11 case map migration]]&lt;/bdi&gt;. ניתן לקרוא פרטים ב[[phab:T292552|פבריקטור]].
* העיצוב וקטור 2022 יהפוך לברירת מחדל בוויקיפדיות קטנות. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements#smallest-1|פרטים נוספים]].

'''שינויים עתידיים'''
* ל[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Replying|כלי השיחה]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/New discussion|יצירת נושא חדש]] יתווסף בקרוב [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Special characters|סרגל סימנים מיוחדים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T249072]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/43|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:23, 25 באוקטובר 2022 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23975411 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במהלך ניווט במפות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] המיקוד ייראה טוב יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T315997]
* בדף {{#special:RecentChanges}} ניתן עכשיו להסתיר רשומות יומן ליצירת משתמשים חדשים באמצעות מסנן &quot;{{int:rcfilters-filter-newuserlogactions-label}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T321155]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.8|1.40&amp;lrm;-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-11-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-11-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-11-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|דו-שיח המפות]] בעורך החזותי התווסף הסבר קצר. [https://phabricator.wikimedia.org/T318818]
* מעכשיו ניתן לבחור את השפה של מפת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בעורך החזותי באמצעות תפריט נגלל. [https://phabricator.wikimedia.org/T318817]
* מעכשיו ניתן להוסיף כותרת למפת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T318815]
* מעכשיו ניתן להסתיר את המסגרת במפת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] בעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T318813]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/44|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:16, 31 באוקטובר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=23977539 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* גרסה מעודכנת של [[m:Special:MyLanguage/EventCenter/Registration|הכלי לרישום ארועים]] זמינה עכשיו לבדיקה ב-[[testwiki:|testwiki]] וב-[[test2wiki:| test2wiki]]. הכלי נועד לעזור למארגני ומשתתפי ארועים. אתם מוזמנים להשאיר משוב ב[[m:Talk:Campaigns/Foundation Product Team/Registration|דף השיחה של הפרויקט]]. ניתן לקרוא [[m:Campaigns/Foundation Product Team/Registration|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T318592]

'''בעיות'''
* פעמיים בשבוע שעבר למשך כ-45 דקות חלק מהקבצים ומתמונות ממוזערות לא הוצגו או הועלו כראוי, לרוב אצל משתמשים מחוברים לחשבון. הסיבות נחקרות ודוח הארוע יפורסם בקרוב.

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/45|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W45&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:32, 8 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24001035 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקינתונים קישור בין-אתרי יכול עכשיו להצביע לדף הפניה אם תנאים לכך נכונים. התכונה החדשה נקראת [[wikidata:Special:MyLanguage/Wikidata:Sitelinks_to_redirects|קישורי-אתר להפניות]]. יש בה צורך כאשר באתר ויקי אחד דף אחד מטפל בכמה נושאים ובאתר ויקי אחר יש יותר דפים המטפלים בנושאים הללו. [[wikidata:Special:MyLanguage/Wikidata talk:Sitelinks to redirects|המשוב על דף השיחה]] של דף ההנחיות המוצע יתקבל בברכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T278962]
* דפי הפורטל של &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikinews.org/ www.wikinews.org]&lt;/span&gt;, &lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikiversity.org/ www.wikiversity.org]&lt;/span&gt; ו-&lt;span class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikivoyage.org/ www.wikivoyage.org]&lt;/span&gt; משתמשים עכשיו במערכת המתעדכנת אוטומטית. [https://phabricator.wikimedia.org/T273179]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.10|1.40&amp;lrm;-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-11-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-11-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-11-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* יופיע קישור חדש ישירות לעריכת TemplateData בדפי התבניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T316759]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] אתרי ויקי בהם [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] במצב נייד מופעלים ([[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Deployment Status|רשימת האתרים]], כולל בוויקיפדיה העברית בברירת מחדל) יתמכו בקרוב בסגנונות CSS בצורה מלאה להצגת כל תבנית בראש דפי השיחה. להתאמה של &quot;מסגרות לדפי שיחה&quot; כאלו לניידים צרים ניתן להשתמש בפקודות מדיה, כמו ב[https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Module:Message_box/tmbox.css&amp;oldid=1097618699#L-69 דוגמה הזאת]. [https://phabricator.wikimedia.org/T312309]
* החל מינואר 2923 [[m:Special:MyLanguage/Community Tech|הקבוצה הטכנית]] תתחיל [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Updates/2023 Changes Update|לקיים את סקר משאלות הקהילה פעם בשנתיים]]. משמעות הדבר היא שב-2024 לא יתקבלו הצעות חדשות ולא יהיו הצבעות.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/46|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:55, 14 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24071290 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* קבצים לא חופשיים לא יופיעו יותר בתוצאות בשורת החיפוש ובדף מיוחד:חיפוש. פרטים ב[[phab:T320661|פבריקטור]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-11-22|he}} בשעה 7:00 UTC, או 9:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s2.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-11-24|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s7.dblist הרשימה] כוללת בין היתר את ויקיפדיה העברית.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/47|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:22, 22 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24071290 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אפשרות חדשה בהגדרות, &quot;לצמצם את רוחב המסך&quot;, התווספה לעיצוב [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|וקטור 2022]]. ההגדרה זמינה גם באמצעות מפסק גרפי המופיע על כל דף אם המסך רחב יותר מ-1600 פיקסלים. זה מאפשר להגדיל את הרוחב למי שמחובר ולמי שלא מחובר לחשבון. [https://phabricator.wikimedia.org/T319449]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.12|1.40&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-11-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-11-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-12-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב טיפול תקופתי בבסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-11-29|he}} בשעה 7:00 UTC, או 9:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s3.dblist האתרים שיקחו בו חלק] כוללים בין היתר את כל אתרי ויקי בעברית למעט ויקיפדיה. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2022-12-01|he}} באותה שעה, כשהפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s1.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* נוסחאות מתמטיות המוצגות באמצעות תמונות svg לא יוחלפו יותר לפורמט PNG במקרה של חוסר תמיכה בדפדפן. זה נעשה כחלק לפיתוח המערכת היוצרת את התמונות. עד פברואר 2018 התמונות הוצגו בתור PNG כבריכת מחדל. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimedia-l@lists.wikimedia.org/message/3BGOKWJIZGL4TC4HJ22ICRU2SEPWGCR4/][https://phabricator.wikimedia.org/T311620][https://phabricator.wikimedia.org/T186327]
* ב[[phab:P40224|מספר אתרי ויקי]], כולל ויקיטקסט בעברית, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:FlaggedRevs#Special:Contributions|תופיע אפשרות חדשה]] בדף מיוחד:תרומות, המאפשרת להציג רק [[mw:Special:MyLanguage/Help:Pending changes|עריכות לא מנוטרות]] של המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T321445]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] באתרי ויקי של [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train#Wednesday קבוצה 1], כולל ויקיפדיה העברית, ולא כולל ויקישיתוף או מטא, ישתנה בתחילת השבוע הבא מבנה פלט הפרסר של HTML עבור הצגת קבצי מדיה. השינוי ינגיש יותר את התוכן ויקל על כתיבת CSS רלוונטי. ייתכן שתצטרכו לעדכן את ה-CSS של האתר, סקריפטים אישיים או גאדג'טים. לפניכם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Media_structure/FAQ|פרטים לגבי איזה קוד לבדוק, איך לעדכן אותו, ואיפה לדווח במקרה של בעיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T314318]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/48|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:03, 28 בנובמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24114342 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] ויקיטקסט משתמש בכלי בשם ProofreadPage. הכלי הזה משתמש בתורו בכלי אחר, OpenSeadragon, בעל כל פתוח. ה-API בג'אווהסקריפט של OpenSeadragon שוכתב משמעותית לתמיכה בהטענה דינמית של קבצים. הפונקציונליות שסופקה בידי הגרסאות הישנות אמורה להמשיך לעבוד, אבל לא נתמכת יותר. על סקריפטים אישיים וגאד'טים לעבור לגרסה החדשה של API. הפונקציונליות החדשה [[mw:Extension:Proofread_Page/Page_viewer#JS_API|מתועדת באתר mediawiki.org]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T308098][https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Proofread_Page/Edit-in-Sequence]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.13|1.40&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-12-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-12-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-12-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/49|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 6 בדצמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24151590 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* טסט A/B התחיל ב-15 ויקיפדיות עבור [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Mobile|פרויקט דפי שיחה בניידים]]. חצי מהעורכים ב[[mw:Reading/Web/Mobile|אתר נייד בדפדפן]] יקבלו גישה לכלי &quot;{{int:discussiontools-replybutton}}&quot; וסוגי פונקציונליות נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T321961]
* לא ניתן יותר ליצור שמות משתמש הכוללות תו &lt;code&gt;=&lt;/code&gt;, כדי לשפר עבודת תבניות. השמות הקיימים לא ייפגעו. [https://phabricator.wikimedia.org/T254045]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.14|1.40&amp;lrm;-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2022-12-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2022-12-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2022-12-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] קטע ה-HTML שנוצר בידי [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] על מנת [[mw:Special:MyLanguage/Talk_pages_project/Usability#Phase_1:_Topic_containers|להציג מטאדטה של שיחה אחרי כותרת הנושא]] יוכנס מעכשיו מתחת לכותרות במקום בתוכן. השינוי יקל גישה לדפי שיחה באמצעות תוכנות קוראי מסך. [https://phabricator.wikimedia.org/T314714]

'''אירועים'''
* הטקס הרביעי של [[m:Special:MyLanguage/Coolest_Tool_Award|הכלי המדליק ביותר]] יתקיים אונליין ב[https://zonestamp.toolforge.org/1671210002 יום שישי, 16 בדצמבר 2022, בשעה 17:00 UTC] (או 19:00 שעון ישראל). הארוע יועבר בשידור חי ביוטיוב ויעלה לאחר מכן לוויקישיתוף.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/50|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:35, 13 בדצמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24216570 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2022 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2022-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* עקב [[w:en:Christmas and holiday season|חופשות חג המולד]], הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב־9 בינואר 2023.

'''שינויים אחרונים'''
* בדף תרומות משתמש ניתן היה להציג רק את העריכות המסומנות כמשוחזרות. מעכשיו ניתן גם להציג את ההפך, רק אלו שלא משוחזרות. זאת הייתה בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022. [https://phabricator.wikimedia.org/T119072]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] פונקציה חדשה נוספה עבור מפתחי גאדג'טים, היא מאפשרת להציג תוכן מתחת לכותרות הערכים. ה-API נחשב יציב, והוא צריך לעבוד בכל העיצובים. [[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Core_modules#addSubtitle|ניתן לקרוא תיעוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T316830]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[test2wiki:|אחד מאתרי ויקי המשמש לטסטים]] מקבל מעכשיו שרות מתשתית חדשה המנוהלת בידי [[w:he:Kubernetes|Kubernetes]] ([[wikitech:MediaWiki On Kubernetes|פרטים נוספים]]). יותר אתרי ויקי יעברו לתשתית החדשה בתחילת 2023. אנא בדקו והודיעו לנו אם יש בעיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T290536]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר כל אתרי ויקי הפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך 9 דקות, כשבעיית בסיס הנתונים הייתה הסיבה לכך. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2022-12-13_sessionstore]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.
* המילה &quot;{{int:discussiontools-replybutton}}&quot; קצרה מדי בכמה שפות, למשל בערבית (&quot;&lt;bdi lang=&quot;ar&quot;&gt;ردّ&lt;/bdi&gt;&quot;). זה הופך את הכפתור של {{int:discussiontools-preference-label}} בדפי השיחה לקשה לשימוש. בשפות הללו יתווסף אייקון של חץ. הוא יהיה זמין רק לעורכים שידליקו [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת בטא]] המציגה את החץ. [https://www.mediawiki.org/wiki/Talk_pages_project/Usability#Status] [https://phabricator.wikimedia.org/T323537]

'''שינויים עתידיים'''
* עריכות יכולות להיות מסומנות אוטומטית בתגים בידי תוכנה של מערכת {{int:Abusefilter}}. התגים מקושרים לדפי העזרה המסבירים את התגים. בקרוב הם יקשרו גם לשינויים האחרונים על מנת לאפשר לראות עריכות אחרות המסומנות באותו אופן. זה נעשה בעקבות בקשה בסקר משאלות הקהילה 2022. [https://phabricator.wikimedia.org/T301063]
* צוותי הכלים של Trust &amp; Safety [[m:Special:MyLanguage/Private Incident Reporting System/Timeline and Updates|פרסמו תוכניות חדשות]] לבניית מערכת פרטית לדיווח על ארועים. המערכת תקל על העורכים לבקש עזרה במקרה שהם עברו הטרדה או התעללות. 
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021/Real Time Preview for Wikitext|תצוגה מקדימה בזמן אמת עבור קוד המקור]] עוזבת את בטא ותפעל אצל כל מי שמשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Editor|עורך קוד מקור 2010]], החל מ-9 בינואר 2023. היא תהיה זמינה בסרגל הכלים של העורך. זאת הייתה הבקשה הרביעית הנפוצה ביותר בסקר משאלות הקהילה 2021.

'''אירועים'''
* מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2023/Participate|להרשם להאקתון ויקימדיה 2023]], שיתקיים בין 19 ל-21 במאי באתונה שביוון. ניתן גם לבקש מלגה עד ל-14 בינואר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2022/51|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2022-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:00, 20 בדצמבר 2022 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24258101 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 02 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן להשתמש בתגים לסינון עריכות בדף השינויים האחרונים או ברשימת המעקב. מעכשיו ניתן לעשות זאת גם כדי להסתיר עריכות שלא רוצים לראות. עד עכשיו ניתן היה לקבל בסינון רק עריכות עם תגים. [https://phabricator.wikimedia.org/T174349]
* הדף [[Special:WhatLinksHere|מיוחד:דפים המקושרים לכאן]] מציג את כל הדפים המקושרים לדף מסוים. עכשיו קיים [https://wlh.toolforge.org אב-טיפוס] המאפשר מיון הדפים הללו בסדר אלפביתי. ניתן לקרוא דיון ב[[phab:T4306|כרטיס פבריקטור]].
* מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Thanks|להודות]] ישירות מרשימת המעקב ומדפי התרומות. [https://phabricator.wikimedia.org/T51541]
* ניתן להעביר דף ויקי כדי לתת לו שם חדש. מעכשיו אפשר לבחור סיבות נפוצות לכך מתום רשימה נפתחת, וכך לא לכתוב סיבות מהתחלה כל פעם. [https://phabricator.wikimedia.org/T325257]
* [[m:Special:MyLanguage/Matrix.org|Matrix]] הוא כלי לשיחות צ'אט. מעכשיו ניתן לכתוב &lt;code&gt;matrix:&lt;/code&gt; ליצירת קישורים על דפי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T326021]
* ניתן להסתיר תרגומים בדפי השינויים האחרונים באתרי ויקי מרובי שפות. עד עכשיו לא ניתן היה להסתיר דפי תרגום. מעכשיו ניתן להסתיר גם דפי משנה שהם דפי תרגום. [https://phabricator.wikimedia.org/T233493]

'''שינויים השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Real Time Preview for Wikitext|תצוגה מקדימה בזמן אמת לקוד מקור]] הוא כלי המאפשר לעורכים לראות תצוגה מקדימה של הדף תוך כדי עריכת קוד מקור. הוא ייפתח לכל משתמשי עורך קוד מקור 2010. ניתן למצוא אותו בסרגל הכלים לעריכה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] חלק מאתרי ויקי יהפכו לקריאה בלבד למספר דקות עקב תהליך החלפת בסיס הנתונים. הוא יתקיים בשני מועדים. הטיפול הראשון יתקיים ב-{{#time:j xg|2023-01-10|he}} בשעה 7:00 UTC, או 9:00 שעון ישראל. [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist אתרי ויקי שיקחו בו חלק] לא כוללים אתרים העברית. הטיפול השני יתקיים ב-{{#time:j xg|2023-01-12|he}} באותה שעה, כשגם הפעם [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s6.dblist הרשימה] לא כוללת אתרים בעברית.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.18|1.40&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-10|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-01-11|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-01-12|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/02|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W02&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:08, 10 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24342971 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] כתובות ה-URL בקישורי &quot;{{int:last}}&quot; בדפי הגרסאות הקודמות כוללות עכשיו &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;diff=prev&amp;oldid=[revision ID]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt; במקום &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;diff=[revision ID]&amp;oldid=[revision ID]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. זאת כדי לתקן בעיה של קישורים המצביעים על השוואות דפים לא תקינות במקרה של סינון ההיסטוריה באמצעות תג. חלק מסקריפטים אישיים יכולים להשבר כתוצאה מהשינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T243569]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.19|1.40&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-01-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-01-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* חלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שינויים במראה דפי שיחה]] היו זמינים רק במרחבים &lt;code&gt;{{ns:1}}:&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;{{ns:3}}:&lt;/code&gt;. זה יורחב למרחבי שיחה אחרים, למשל &lt;code&gt;{{ns:5}}:&lt;/code&gt;. זה עדיין לא יהיה זמין במרחבים שאינם מרחבי שיחה, כולל דפי &lt;code&gt;{{ns:4}}:&lt;/code&gt; (למשל, המזנון). ניתן [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|לשנות העדפות]] ([[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת בטא]]). [https://phabricator.wikimedia.org/T325417]
*באתרי ויקיטקסט, כאשר ישנה תמונה מוגדלת או תמונת פנורמה במרחב השמות Page:, הנתונים של עיבוד התמונה יישמרו לכל דפי המרחב הקשורים לאותו דף במרחב Index:.&amp;rlm; [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/ProofreadPage/+/868841]
* העיצוב וקטור 2022 יהפוך לברירת מחדל בגרסת מחשב של ויקיאנגלית. השינוי יחול ב-18 בינואר ב-15:00 UTC. [[:en:w:Wikipedia:Vector 2022|פרטים נוספים]].

'''שינויים עתידיים'''
* מהדורת 2023 של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה]], המזמין תורמים להציע הצעות טכניות ולהצביע עבור כלים ושיפורים, תתחיל בשבוע הבא, 23 בינואר 2023 בשעה 18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). ניתן להתחיל לכתוב טיוטות ב[[m:Community Wishlist Survey/Sandbox|ארגז הול של הסקר]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/03|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:11, 17 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24381020 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר כל אתרי ויקי נותקו למשך כרבע שעה למשתמשים רשומים ולדפים ללא מטמון. זה קרה בגלל בעיות תזמון. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-01-17_MediaWiki]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.20|1.40&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-01-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-01-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project|כלי שיחה]] בבטא מראה דפי השיחה ישתנה כדי להציג יותר מידע על פעילות הדיון. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Talk_pages_project/Usability#Status][https://phabricator.wikimedia.org/T317907]
* מהדורת 2023 של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה]] (CWS), המזמין תורמים להציע הצעות טכניות ולהצביע עבור כלים ושיפורים, מתחילה היום, יום שני, 23 בינואר 2023 בשעה 18:00 UTC &amp;rlm;(20:00 שעון ישראל). 

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/04|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:46, 24 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24418874 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר חלק מהמשתמשים לא יכלו להתחבר או לערוך למשך כרבע שעה. זה קרה עקב בעיה בשמירת הפעילות הנוכחית. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-01-24_sessionstore_quorum_issues]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.21|1.40&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-01-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] אתרי ויקי עם מערכת הערות בעלות מספור מקומי, כמו ביאורים בוויקיפדיה העברית, חייבים להוסיף קוד CSS חדש. זה יעזור להציג את המספור בכל סוגי קריאה ועריכה. אם האתר שלכם מעדיף לעשות זאת בעצמו, אנא תקראו את [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|הפרטים ודוגמת CSS להעתקה]], וגם תוסיפו את ויקי שלכם לרשימה. אחרת המפתחים יתחילו לעזור בזה החל מהשבוע של 5 בפברואר.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/05|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:05, 31 בינואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24455949 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בעיצוב [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements|וקטור 2022]] משתמשים מחוץ לחשבון העושים שימוש במפסק להרחבת התוכן במסך יוכלו להמשיך להנות מבחירתם גם לאחר רענון דפים ופתיחת חדשים. זה מתייחס לאתרי ויקי בהם וקטור 2022 הוא עיצוב ברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T321498]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.22|1.40&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* בעבר הודענו כאשר כמה אתרי ויקי הפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות עקב החלפת בסיס הנתונים הראשי. הוחלט לא לפרסם הודעות כאלו יותר, כי משך הזמן המדובר הפך לקצר מדי. ההחלפות נמשכות בימי שלישי וחמישי ב-7:00 UTC (או 9:00 שעון ישראל, 10:00 לפי שעון קיץ). [https://phabricator.wikimedia.org/T292543#8568433]
* בכל אתרי ויקי משתמשים המחוברים לחשבון יראו בווקטור 2022 את הקישורים המתייחסים לדף, כמו &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;, ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements/Features/Page_tools|תפריט צד חדש]], שיופיע בצד השני של המסך. השינוי כבר נעשה בוויקיפדיות הצ'כית, האנגלית והוויאטנמית. [https://phabricator.wikimedia.org/T328692]
*[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה 2023]] מפסיק לקבל הצעות חדשות ב[https://zonestamp.toolforge.org/1675706431 יום שני, 6 בפברואר 2023, 18:00 UTC] (או 20:00 שעון ישראל). על המציעים להשלים את העריכות עד אז, כדי לתת מספיק זמן ל[[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey/Help_us|תרגומים]] וסקירות. ההצבעה תחל ביום שישי, 10 בפברואר.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] גאדג'טים וסקריפטים ישתנו כך שהטעינה תתבצע גם לתצוגת מחשב וגם לתצוגת הניידים. עד כה הם נטענו לתצוגת המחשב בלבד. מומלץ למפעילי ויקי לעבור על [[MediaWiki:Gadgets-definition|הגדרות הגאדג'טים]] לקראת השינוי, ולהוסיף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;skins=…&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור כל גאדג'ט שלא אמור להטען בתצוגה לניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T328610 ניתן לקרוא פרטים נוספים].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/06|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 12:21, 6 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24491749 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* באתרי ויקי בהם מתקיים ניטור שינויים שנעשו ל[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Communities/How to configure the mentors' list|רשימת החונכים]] בידי בדוקי אוטומטית לא סומנו כמנוטרים. זה יתוקן בהמשך השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T328444]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.23|1.40&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* כלי התגובה וחלקים אחרים של [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Mobile|כלי השיחה]] יופעלו אצל כל העורכים המשתמשים באתר הנייד. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Talk_pages_project/Mobile#Status_Updates|לקרוא יותר על ההחלטה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T298060]

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1677679222 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T328287][https://phabricator.wikimedia.org/T327920][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/07|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:49, 14 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24540832 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר במהלך טיפול מתוכנן בשרותי הענן התקבלו תוצאות בלתי צפויות שגרמו לצוות לכבות את כל כלי ה-Toolforge למשך שעתיים-שלוש למניעת פגיעה בנתונים. מתקיימת עבודה על מניעת מקרים כאלו בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T329535] 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.23|1.40&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-02-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-02-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
*שלב ההצבעה ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023|סקר משאלות הקהילה 2023]] מסתיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1677261621 24 בפברואר ב-18:00 UTC] (או 20:00 שעון ישראל). תוצאות הסקר יפורסמו ב-28 בפברואר.

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1677679222 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). פרטים נוספים יפורסמו כאן בהמשך, וגם יופיעו באתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T328287][https://phabricator.wikimedia.org/T327920][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/08|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:58, 21 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24570514 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר בכמה אזורים בעולם היו בעיות בטעינת דפים למשך 20 דקות ושמירת עריכות למשך 55 דקות. זה נגרם בגלל בעיה עם שרתי מטמון שלנו עקב ארועים בלתי צפויים במהלך פעילות טיפול שגרתית. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-02-22_wiki_outage][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-02-22_read_only] 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.25|1.40&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-02-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-1 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1677679222 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/09|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:47, 28 בפברואר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24634242 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* סקר משאלות הקהילה 2023 הסתיים. הצוות הטכני [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Results|פרסם את התוצאות]] של הסקר ויספק עדכון על הבאות באפריל 2023.
* באתרי ויקי המפעילים [[mw:Special:MyLanguage/Writing_systems|ממיר לשוני]] לתפעול מערכות כתיב מרובה, בערכים שהשתמו בכללי המרה מותאמים בקוד ויקי (בראש ובראשונה בוויקיפדיה הסינית) הפעלת הכללים הללו הייתה לא עקבית בתוכן העניינים, במיוחד בווקטור 2022. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T306862]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.26|1.40&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* מערכת חיפוש נוספה ל[[Special:Preferences|דף ההעדפות]]. זה יאפשר מציאת אפשרויות שונות ביתר קלות. בקרוב זה יקרה גם בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T313804]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:50, 7 במרץ 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24676916 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.40/wmf.27|1.40&amp;lrm;-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot; ({{int:project-localized-name-cbk_zamwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cdowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cebwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-chwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-chrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-chywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ckbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-csbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cuwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}). זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304542][https://phabricator.wikimedia.org/T304550] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:20, 14 במרץ 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24700189 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר חלק מהמשתמשים נתקלו בבעיות תוך כדי טעינת תמונות ממוזערות. זה קרה עקב שמירת תמונות לא נכונה במטמון. [https://phabricator.wikimedia.org/T331820]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.1|1.41&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] קישור לדף [[{{#special:CentralAuth}}]] של המשתמש יופיע בדף [[{{#special:Contributions}}]], וחלק מסקריפטים אישיים שהוסיפו את הקישור הזה בעבר יכולים להתקל בבעיות עקב התנגשות. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Admins and patrollers/Add link to CentralAuth on Special:Contributions|במקום ה-17 בסקר משאלות הקהילה 2023]].
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] חלון העריכה [[{{#special:AbuseFilter}}]] יהיה גדול יותר ויאפשר שינוי גודל. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Anti-harassment/Make the AbuseFilter edit window resizable and larger by default|במקום ה-80 בסקר משאלות הקהילה 2023]].
* המפעילים המשחררים חסימת משתמשים יוכלו לסמן גם אפשרות הוספת דף המשתמש לרשימת המעקב שלהם. זה יעבוד גם באמצעות [[{{#special:Unblock}}]] וגם דרך API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T257662]

'''פגישות'''
* ניתן להצטרף לפגישה הבאה של צוות האפליקציות לניידים של הקרן. במהלך הפגישה נדון בתכונות הקיימות ובתוכניות לעתיד. הפגישה תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1679677204 24 במרץ בשעה 17:00 UTC] (או 19:00 שעון ישראל). ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Office Hours|פרטים ודרכי הצטרפות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:26, 21 במרץ 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24732558 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הגבלה על מספר תנאים ב[[:mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] עלתה מ-1000 ל-2000. [https://phabricator.wikimedia.org/T309609]
* [[:m:Special:MyLanguage/Global AbuseFilter#Locally disabled actions|חלק מפעולות מסנן ההשחתות הגלובלי]] לא יופעלו יותר באתרי ויקי מקומיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T332521]
* משתמשי תצוגת המחשבים יוכלו מעכשיו להרשם לדפי השיחה באמצעות הלחיצה על הקישור {{int:discussiontools-newtopicssubscription-button-subscribe-label}} בתפריט {{int:toolbox}}. אם נרשמתם לדף השיחה תקבלו [[mw:Special:MyLanguage/Notifications|הודעות כחולות]] כשייפתחו נושאים חדשים בדף. זה שונה מהוספת הדף לרשימת המעקב או הרשמה לנושא בודד. [https://phabricator.wikimedia.org/T263821]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.2|1.41&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-03-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-03-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-03-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.40/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* מעכשיו ניתן יהיה לבחור ב[[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Diffs|השוואה חזותית]] בכל [[m:Special:MyLanguage/Help:Page history|דפי הגרסאות הקודמות]] באתרי ויקימילון וויקיפדיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T314588]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|alt=|דיווח טכני]] הגרסה הישנה של [[mw:Mobile Content Service|שרות תוכן נייד]] תוסר ביולי 2023. המפתחים מתבקשים לעבור לפרסואיד או ל-API אחר עד אז כדי לוודא שרות רצוף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/4MVQQTONJT7FJAXNVOFV3WWVVMCHRINE/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:14, 28 במרץ 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24780854 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במערכת ליצירת אוטומטית של קטגריות עבור הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Babel|בבל]] נעשו כמה שינויים ותיקונים. אחד מהם מאפשר הכנסת תבניות לתיאור אוטומטי של קטגוריות בזמן היצירה, מה שמאפשר הכנסת קטגוריות לקטגוריות על בו בזמן. [https://phabricator.wikimedia.org/T211665][https://phabricator.wikimedia.org/T64714][https://phabricator.wikimedia.org/T170654][https://phabricator.wikimedia.org/T184941][https://phabricator.wikimedia.org/T33074]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.3|1.41&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* מספר גרסאות ישנות של [[:w:he:דפדפן|דפדפנים]] לא יוכלו להשתמש ב־[[w:he:JavaScript|JavaScript]] באתרי ויקימדיה החל מהשבוע. זה נוגע בעיקר במשתמשי אינטרנט אקספלורר 11. אם אתם משתמשים בדפדפן ישן מומלץ לשדרגו לגרסה חדשה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T178356]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול המיושן &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.hoverIntent&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסר. ייתכן שהוא נמצא בשימוש בגאדג'טים וסקריפטים, ליצירת השהייה מלאכותית בדרך תגובת ג'אווסקריפט לארועי מעבר עכבר. גאדג'טים וסקריפטים צריכים להשתמש עכשין בפונקציות jQuery &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;hover()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;on()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת. ניתן לראות דוגמאות ב[[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Migration_guide_(users)#jquery.hoverIntent|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T311194]
* חלק מהקישורים בדף [[{{#special:SpecialPages}}]] ימוקמו מחדש. זה יאפשר הפרדה ברורה יותר בין קישורים עבור כל המשתמשים לאלו שמתייחסים לחשבון המשתמש הקורא את הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T333242]
* ניתן יהיה להסתיר את [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Replying|כפתור התשובה]] בדפי דיונים מאורכבים באמצעות מילת קסם חדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__ARCHIVEDTALK__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תהיה גם מחלקת סגנון חדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.mw-archivedtalk&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להסתרת הכפתור בחלקים שונים של הדף לבחירה. [https://phabricator.wikimedia.org/T249293][https://phabricator.wikimedia.org/T295553][https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/DiscussionTools/+/738221]

'''שינויים עתידיים'''
* תוכנת וגה היוצרת תצוגת נתונים בדפי ויקי, דוגמת גרפים, תשודרג לגרסה החדשה ביותר בעתיד. הגרפים המשתמשים בתחביר הגרסה הישנה מאוד 1.5 יכולים להפסיק לעבוד נכון. רוב השימושים הקיימים אותרו ותוקנו, אבל אתם יכולים לעזור לבדוק, כמו גם לעדכן תיעוד מקומי. [[phab:T260542|ניתן לראות דוגמאות לאיתור ותיקון]]. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:40, 4 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24820268 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] בעורך החזותי ניתן עכשיו לערוך כיתובים לתמונות בגלריה מבלי פתיחת דו-שיח של גלריה. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Editing/Editable gallery captions in Visual Editor|במקום ה-61 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T190224]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] מעכשיו ניתן לקבל הודעות כשמשתמשים אחרים עורכים דף משתמש אישי שלכם. ראו את האפשרות &quot;{{int:Echo-category-title-edit-user-page}}&quot; ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-echo|העדפות]]. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[:m:Community Wishlist Survey 2023/Anti-harassment/Notifications for user page edits|במקום ה-3 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T3876]

'''בעיות'''
* הייתה בעיה כשכל סוגי הבאנרים בראש העמוד במערכת CentralNotice הוצגו למשתמשים המחוברים לחשבון אף שהם [[Special:Preferences#mw-prefsection-centralnotice-banners|כיבו]] סוגי באנרים מסויימים. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T331671]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.4|1.41&amp;lrm;-wmf.4]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-arywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dinwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dsbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-elwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-emlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-etwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-euwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-extwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tumwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ffwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiu_vrowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fjwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frpwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-furwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gcrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-glwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-glkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gomwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gotwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-guwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gvwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T304551][https://phabricator.wikimedia.org/T308133]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/15|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:05, 10 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24851886 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן עכשיו לראות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer#Show_nearby_articles|ערכים בקרבת מקום על מפות הרחבת Kartographer]] באמצעות כפתור חדש &quot;{{int:Kartographer-sidebar-nearbybutton}}&quot;. שישה אתרי ויקי הריצו את התכונה החדשה מאז אוקטובר. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Nearby_articles#Implementation][https://phabricator.wikimedia.org/T334079]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] ב[[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת מעקב גלובלית]] ישנם עכשיו קישורים עבור &quot;{{int:globalwatchlist-markpageseen}}&quot; לכל שורת עריכות. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Notifications, Watchlists and Talk Pages/Button to mark a single change as read in the global watch list|במקום ה-3 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T334246]

'''בעיות'''
* בחלק מהתמונות בוויקישיתוף לא מוחלפות כראוי תמונות ממוזערות לאחר העלאת גרסה חדשה של תמונה. זה אמור להיות מתוקן בהמשך השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T331138][https://phabricator.wikimedia.org/T333042]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בשבועות האחרונים לחלק מהכלים החיצוניים היו בעיות התחברות באמצעות OAuth. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T332650]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.5|1.41&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:55, 18 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24881071 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] תפריט בחירת תאריך בדפים שונים דוגמת [[{{#special:Contributions}}]] יציג מעכשיו טווחי שנים בעשור האחרון והקודם, במקום העשור האחרון והבא. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Miscellaneous/Change year range shown in date selection popup|במקום ה-145 בסקר משאלות הקהילה 2023]].  [https://phabricator.wikimedia.org/T334316]

'''בעיות'''
* עקב בעיות בטיחות ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת Graph]] הגרפים נותקו בכל אתרי ויקימדיה. צוותי הקרן פועלים על תוכנית לתגובה לפגיעות הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T334940]
* למשך כמה ימים לא התאפשרו כמה סוגי עריכות בגרסה הניידת של ויקי. זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T334797][https://phabricator.wikimedia.org/T334799][https://phabricator.wikimedia.org/T334794]

'''שינויים השבוע'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-26 באפריל. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1682517653 14:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.6|1.41&amp;lrm;-wmf.6]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-04-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-04-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-04-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* צוות העריכה מתכנן לבצע בדיקת A/B עבור [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|ניתוח השימוש במיזם עמודי שיחה]]. [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Analysis|המדידות שבתכנון]] זמינות. אתר ויקי שלכם יכול [[phab:T332946|להיות מוזמן להשתתף]]. אנא תציעו שיפורים לתכנית המדידות ב[[mw:Talk:Talk pages project/Usability|דף השיחה]].
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2023-2024|טיוטת התכנית השנתית של קרן ויקימדיה לשנת 2023-2024  פתוחה להערות ותגובות]] עד ל-19 במאי. התוכנית בגרסתה המוכנה תפורסם ביולי 2023 במטא.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/17|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:03, 25 באפריל 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24933592 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כלים המבררים מי כתב טקסט מסויים, &lt;span dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Who Wrote That?|Who Wrote That?]]&lt;/span&gt;,&amp;rlm; [[xtools:authorship|XTools Authorship]], ו-[[xtools:blame|XTools Blame]], פועלים עכשיו בוויקיפדיות הצרפתית והאיטלקית. יותר שפות יתווספו בקרוב. העניין נעשה בעקבות חלק מבקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Reading/Extend &quot;Who Wrote That?&quot; tool to more wikis|במקום ה-7 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T243711][https://phabricator.wikimedia.org/T270490][https://phabricator.wikimedia.org/T334891]
* הכלי [[:commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2commons]] שודרג. תוקנו כמה בגים של העלאת סרטוני יוטיוב. [https://github.com/toolforge/video2commons/pull/162/commits]
* המראה של [[{{#special:Preferences}}]] השתנה בגרסה הניידת. העיצוב החדש מקל מעבר על קטגוריות שונות והעדפות על מסכים צרים. ניתן עכשיו להגיע לדף הזה דרך קישור בתפריט הצדדי בגרסת הניידים. [https://www.mediawiki.org/wiki/Moderator_Tools/Content_moderation_on_mobile_web/Preferences]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.7|1.41&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-05-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/18|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:45, 2 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24966974 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] בשבוע שעבר פרסם הצוות הטכני של הקהילה את העדכון הראשון לקראת יצירת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Better diff handling of paragraph splits|השוואת דפים טובה יותר]] שנבנית בעקבות בקשה שזכתה במקום הראשון בסקר משאלות הקהילה 2023. [[phab:T324759|העדכון הזה]] מוסיף הסברים להשוואות בתוך שורות כך שהמשתמשים שלא מכירים את ההדגשה הכחולה והצהובה יוכלו להבין טוב יותר את סוג העריכה.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כשסוגרים תמונה במציג מדיה, הוא יחזור לדף ויקי במקום לדף הקודם בהיסטורייה הדפדפן. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Reading/Return to the article when closing the MediaViewer|במקום ה-65 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T236591]
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight|צביעת הקוד]] תומכת מעכשיו גם ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;wikitext&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כשפה לבחירה. אפשר לתקן אל התחלופות הישנות לצביעת קוד כזה, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;html5&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;moin&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;html+handlebars&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T29828]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Creating pages with preloaded text|טקסט מוכן מראש עבור דפים או פרקים חדשים]] תומך מעכשיו בטעינה מוקדמת של הודעות ממשק של מדיה ויקי בשפה מקומית. כאן תוכלו לראות [https://cs.wikipedia.org/wiki/User_talk:Martin_Urbanec_(WMF)?action=edit&amp;section=new&amp;preload=MediaWiki:July דוגמה] בו{{int:project-localized-name-cswiki/he}} המשתמשת ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;preload=MediaWiki:July&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T330337]

'''בעיות'''
* עדכון לגבי הרחבת הגרפים: מפתחי הקרן סיימו את עדכון של התוכנה המציגה לגרסת Vega5. הגרפים הקיימים באתרי ויקי שמתבססים על Vega2 לא יעבדו יותר. על הקהילות לעדכן את הגרפים והתבניות שלהם, ואת יחידות שיתוף בלואה דוגמת &lt;bdi lang=&quot;de&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[:de:Modul:Graph]]&lt;/bdi&gt;. [https://vega.github.io/vega/docs/porting-guide/ מדריך המעבר של Vega] מספק את הפרטים המקיפים על המעבר מ-Vega2 ו[https://www.mediawiki.org/w/index.php?title=Template:Graph:PageViews&amp;action=history כאן] ישנה דוגמה למעבר כזה. Vega5 הופעלה כבר באתר mediawiki.org כדי לאפשר לקהילות לבצע בדיקות מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T334940#8813922]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.8|1.41&amp;lrm;-wmf.8]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-05-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] עד כה כל תוכנה המשתמשת במערכת OAuth היתה צריכה לעבור בדיקה ידנית. החל מהשבוע תוכנה המשתמשת בתכונת זיהוי בלבד או קבלת הרשאה ברמה בסיסית לא תצטרך יותר בדיקה ידנית. [https://phabricator.wikimedia.org/T67750]

'''שינויים עתידיים'''
* בשנה הבאה תפסיק מדיה-ויקי להציג כתובות IP לזיהוי משתמשים לא מחוברים לחשבון, ותתחיל לשייך שמות משתמש זמניים יחודיים בצורה אוטומטית. ניתן לקרוא פרטים בדף [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Updates|העדכונים]]. ניתן [[m:Talk:IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation#What should it look like?|להצטרף לדיון]] על [[m:Special:MyLanguage/IP Editing: Privacy Enhancement and Abuse Mitigation/Updates#What will temporary usernames look like?|מבנה השמות הזמניים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T332805]
* בעשר ויקיפדיות שכבר הפעילו את העיצוב החדש של וקטור כברירת מחדל תתקיים [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]]. חצי מהמשתמשים המחוברים לחשבון בתצוגת מחשבו יראו ממשק בו חלקים שונים של הדף מופרדים בצורה נקייה יותר. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2023-05 Zebra9 A/B test|לקרוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T333180][https://phabricator.wikimedia.org/T335972]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הספרייה &lt;code&gt;jquery.tipsy&lt;/code&gt; תוסר מליבת מדיה-ויקי. זה ישפיע על חלק מהסקריפטים. הרבה שורות הכוללות את הקוד &lt;code dir=ltr&gt;.tipsy(&lt;/code&gt; ניתן לסגור בהערות. כדי שהדברים ימשיכו לעבוד ניתן להשתמש ב-&lt;code&gt;OO.ui.PopupWidget&lt;/code&gt;. תוכלו [[phab:T336019|לקרוא פרטים]] ו[[:mw:Help:Locating broken scripts|ללמוד איך לאתר סקריפטים שנשברו]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T336019]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/19|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:36, 9 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=24998636 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* יצירת ציטוטים אוטומטית מתוך [[d:Q33057|ISBN]] שבורה כרגע. זה משפיע על ציטוטים שנעשים באמצעות התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User_guide/Citations-Full#Automatic|הוספת הערת שוליים אוטומטית]] של העורך החזותי ושימוש ב-API של ציטואיד בגאדג'טים וסקריפטים. נעשות עבודות תיקון. [https://phabricator.wikimedia.org/T336298] 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.9|1.41&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-05-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-gorwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hakwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hifwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hsbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-htwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-igwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ilowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-inhwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iuwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jamwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jvwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308134] 

'''שינויים עתידיים'''
* צוות חדש של קרן ויקימדיה יתמקד בהתנסות בכלים חדשים. כרגע הוא בונה [[m:Wikimedia_Foundation_Annual_Plan/2023-2024/Draft/Future_Audiences#FA2.2_Conversational_AI|אב טיפוס לפלאגין עבור ChatGPT]] המאפשר שימוש נאות במידע שנוצר בידי ChatGPT באתרי ויקימדיה.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] על המפתחים של גאדג'טים וסקריפטים להחליף את &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. הספרייה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; תוסר בעוד כחודש ומפתחי הקרן יריצו סקריפט אוטומטי להחלפת כל מה שלא יתוקן עד אז. [https://phabricator.wikimedia.org/T336018]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/20|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:45, 16 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25011501 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Tech News: 2023-21&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;technews-2023-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/21|Translations]] are available.

'''Recent changes'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|Wishlist item]] The &quot;recent edits&quot; time period for page watchers is now 30 days. It used to be 180 days. This was a [[m:Community Wishlist Survey 2023/Notifications, Watchlists and Talk Pages/Change information about the number of watchers on a page|Community Wishlist Survey proposal]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T336250]

'''Changes later this week'''
* An [[mw:special:MyLanguage/Growth/Positive reinforcement#Impact|improved impact module]] will be available at Wikipedias. The impact module is a feature available to newcomers [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary#Newcomer homepage|at their personal homepage]]. It will show their number of edits, how many readers their edited pages have, how many thanks they have received and similar things. It is also accessible by accessing Special:Impact. [https://phabricator.wikimedia.org/T336203]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.41/wmf.10|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2023-05-23|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2023-05-24|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2023-05-25|en}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|calendar]]).

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/21|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W21&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

19:55, 22 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25028325 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ניתן שוב להוסיף ציטוטים באופן אוטומטי הודות לחיפוש ISBN של זוטרו. המקורות הזמינים הם ספריית הקונגרס בארצות הברית, הספריה הלאומית של צרפת, ובסיס הנתונים הגרמני K10plus ISBN. ניתן [[mw:Citoid/Creating Zotero translators|להציע לזוטרו]] מקורות חיפוש נוספים. תגיות ISBN יופיע מחדש השבוע ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User_guide/Citations-Full#Automatic|טאב הציטוט האוטומטי]] בעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T336298#8859917]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] בדף [[{{#special:EditWatchlist}}]] יש מעכשיו אפשרות &quot;{{int:watchlistedit-normal-check-all}}&quot; לבחירת כל הדפים באותו מרחב השם. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Notifications, Watchlists and Talk Pages/Watchlist edit - &quot;check all&quot; checkbox|במקום ה-161 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T334252]	

'''בעיות'''
* למשך כמה ימים מוקדם יותר החודש הכפתור להוספת קישורי בינוויקי בתפריט הכלים לא פעל כראוי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T337081]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.11|1.41&amp;lrm;-wmf.11]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-05-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-05-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* העורך החזותי יעבור לבקאנד חדש באתרי ויקי [https://phabricator.wikimedia.org/source/mediawiki-config/browse/master/dblists/small.dblist קטנים] ו[https://phabricator.wikimedia.org/source/mediawiki-config/browse/master/dblists/medium.dblist בינוניים] השבוע. אתרי ויקי גדולים יצטרפו בשבועות הקרובים. זה נעשה כחלק מהמאמץ להעברת פרסואיד לגרעין מדיה-ויקי. השינוי לא אמור להשפיע על משתמשים, אבל אם תרגישו טעינה איטית או מוזרויות אחרות בעורך החזותי, אנא דווחו בטאסק הפבריקטור המצורף. [https://phabricator.wikimedia.org/T320529]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/22|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:04, 30 במאי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25079963 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ההרחבה [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:RealMe|RealMe]] מאפשרת לסמן כתובות URL בדף המשתמש כמאושרים בידי Mastodon או תוכנה דומה.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Wishlist item&lt;/span&gt;]] ציטוטים והערות שוליים ניתנים מעכשיו ליצירה מרשימת ההערות בעורך החזותי. העניין נעשה בעקבות בקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Citations/Allow citations to be edited in the references section with VisualEditor|במקום השני בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T54750]
* בעבר לחיצה על קישור של משתמש אחר לשינויים האחרונים המסוננים באמצעות URL יכלה בטעות להרוס את ההעדפות שלכם עבור &quot;{{int:Rcfilters-group-results-by-page}}&quot;. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T202916#8874081]

'''בעיות'''
* למשך כמה ימים בשבוע האחרון חלק מהכלים והבוטים החזירו מידע ישן עקב בעיות ברפליקת בסיס הנתונים, וחלק לא פעלו כלל במהלך התיקון. הבעיות תוקנו עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T337446]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.12|1.41&amp;lrm;-wmf.12]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-06-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-06-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* עריכות של בוטים הכוללים כתובות מתוך [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SpamBlacklist|רשימת הספאם]] לא ייחסמו יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T313107]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:52, 6 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25114640 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כלים המבררים מי כתב טקסט מסויים, &lt;span dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Who Wrote That?|Who Wrote That?]]&lt;/span&gt;,&amp;rlm; [[xtools:authorship|XTools Authorship]], ו-[[xtools:blame|XTools Blame]], פועלים עכשיו בוויקיפדיות ההולנדית, הגרמנית, ההונגרית, האינדונזית, היפנית, הפולנית והפורטוגלית. העניין נעשה בעקבות חלק מבקשה שזכתה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Reading/Extend &quot;Who Wrote That?&quot; tool to more wikis|במקום ה-7 בסקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T334891]
* [[mw:Special:MyLanguage/Structured Data Across Wikimedia/Search Improvements#Search Preview panel|פנל תצוגה מקדימה של חיפוש ויקי]] הופעל בארבע ויקיפדיות (קטלאנית, הולנדית, הונגרית ונורבגית). הפנל יציג תמונה הקשורה לערך (אם קיימת), הפסקאות הראשונות בערך, תמונות קשורות (באמצעות חיפוש מדיה בוויקישיתוף), ולסיום מיזמי אחות הקשורים לערך. [https://phabricator.wikimedia.org/T306341]
* ההרחבה [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:RealMe#Verifying_a_link_on_non-user_pages|RealMe]] מאפשרת עכשיו למפעילים לסמן כתובות URL כבדוקים עבור כל דפים, לשימוש Mastodon ותוכנות דומות. [https://phabricator.wikimedia.org/T324937]
* הרשיון התקני של אתרי ויקי [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimediaannounce-l@lists.wikimedia.org/thread/7G6XPWZPQFLZ2JANN3ZX6RT4DVUI3HZQ/ עודכן רשמית] ל-CC BY-SA 4.0. הודעות המערכת הרלוונטיות תוקנו. הקהילות יכולות להתחיל לעדכן אזכורי הרשיון הישן CC BY-SA 3.0 בדפי מדיניות ודפי תיעוד קשורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T319064]

'''בעיות'''
* למשך שלושה ימים בחודש שעבר לחלק מדפי ויקיפדיה שנערכו באמצעות העורך החזותי או כלי השיחה התווסף ללא כוונה &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__TOC__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או הגרסה המקומית שלו. ישנה [[mw:Parsoid/Deployments/T336101_followup|רשימת הדפים שנפגעו הממוינת לפי אתרי ויקי]], שכנראה יש לתקן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T336101]
* נכון לעכשיו התכונה &quot;{{int:Visualeditor-dialog-meta-categories-defaultsort-label}}&quot; בעורך החזותי נשברה. מילות מפתח קיימים של &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DEFAULTSORT:...}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מופיעות בטעות כתבניות אדומות בעורך החזותי. המפתחים מנסים לתקן את זה. בינתיים אלו המבקשים לערוך את מפתח המיון הרגיל מוזמנים לעבור לעורך קוד מקור. [https://phabricator.wikimedia.org/T337398]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בשבוע שעבר נעשה עדכון לטופס המחיקה, מה שייתכן ושבר חלק מגאדג'טים וסקריפטים. אם הקוד שלכם ממלא שדה ריק של סיבת מחיקה, יש להחליף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;#wpReason&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code&gt;#wpReason &gt; input&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. ראו [https://cs.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3AGadget-CleanDeleteReasons.js&amp;diff=22859956&amp;oldid=12794189 דוגמה לתיקון]. [https://phabricator.wikimedia.org/T337809]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.13|1.41&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-06-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-06-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* העורך החזותי יעבור לבקאנד חדש בוויקיפדיה האנגלית ביום שני, וב[https://phabricator.wikimedia.org/source/mediawiki-config/browse/master/dblists/large.dblist שאר ויקיפדיות הגדולות], כולל ויקיפדיה העברית, ביום חמישי. השינוי לא אמור להשפיע על משתמשים, אבל אם תרגישו טעינה איטית או מוזרויות אחרות בעורך החזותי, אנא דווחו בטאסק הפבריקטור המצורף. [https://phabricator.wikimedia.org/T320529]

'''שינויים עתידיים'''
* בתקופה שבין 5 ל-17 ביולי [[:mw:Wikimedia Security Team|צוות הבטיחות]] של הקרן יעביר התייעצות עם העורכים לגבי טיוטת מדיניות השימוש של משאבים מצד ג' בגאדג'טים וסקריפטים הנכתבים בידי מתנדבים. משוב והצעות יתקבלו בשמחה בדף &quot;[[m:Special:MyLanguage/Third-party resources policy|מדיניות משאבים צד ג']]&quot; במטא.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/24|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:52, 12 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25133779 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] גרפים &quot;Flame&quot; זמינים עכשיו ב-WikimediaDebug.&amp;rlm; [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/JXNQD3EHG5V5QW5UXFDPSHQG4MJ3FWJQ/][https://techblog.wikimedia.org/2023/06/08/flame-graphs-arrive-in-wikimediadebug/]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.
* מעכשיו קיימת חלונית מוקפצת לחיפוש פקודות בעורך החזותי. ניתן להפעיל אותה באמצעות הקלדת &lt;code&gt;\&lt;/code&gt; או לחיצה על &lt;code&gt;ctrl + shift + p&lt;/code&gt;. היא מאפשרת גישה מהירה לרוב הכלים בעורך. [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Visual_editor_toolbar_search_feature.png][https://phabricator.wikimedia.org/T66905]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/25|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:09, 19 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25159510 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודולים Action API והדף Special:LinkSearch החלו להוסיף את הסימן &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;/&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בסוף כל התשובות ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;prop=extlinks&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור כתובות דומיין חשופות. זה נעשה כדי להסיר כפילויות בטבלת &lt;code&gt;externallinks&lt;/code&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T337994]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר חיפוש ויקי היה מקולקל בוויקישיתוף ובוויקינתונים למשך 23 שעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T339810][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2023-06-18_search_broken_on_wikidata_and_commons]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.15|1.41&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-06-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-06-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-06-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] עיצוב ויקי מינרווה משתמש עכשיו ביותר עיצובים מוגדרים מראש במחלקת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.mbox-text&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה מאפשר תמיכה של תבניות mbox עבור שימוש ב-div במקום בטבלאות. אנא דאגו לכך שהעיצובים החדשים לא ישברו תבניות נוספות באתר ויקי שלכם. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/skins/MinervaNeue/+/930901/][https://phabricator.wikimedia.org/T339040]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] גאדג'טים ייטענו עכשיו בתצוגת מחשב וגם בתצוגת ניידים כברירת מחדל. בעבר זה היה רק בתצוגת מחשב. שינוי ברירת המחדל באמצעות פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;|targets=&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוכרז כמיושן ואין להשתמש בו יותר. יש לדאוג שגאדג'טים יפעלו גם בתצוגת הניידים, או לחילופין לנתק אותה באמצעות עיצוב ויקי (עם פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;|skins=&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; שב־&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;MediaWiki:Gadgets-definition&lt;/bdi&gt;) ולא לפי סוג המכשיר של שמשתמש. גאדג'טים נפוצים שיתחילו ליצור שגיאות בניידים ינותקו ממינרווה בידי המפתחים כפתרון זמני. [https://phabricator.wikimedia.org/T127268]
* כל מרחבי השם משתמשים עכשיו באותם [[m:Special:MyLanguage/Help:Keyboard_shortcuts|כפתורי גישה]] בדפדפנים. בעבר מרחב השם שהוגדרו מחוץ לגרעין מדיה־ויקי ובידי הרחבות דרשו הגדרה ידנית של כפתורי גישה, ואין בזה יותר צורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T22126]
* טופס הסקירה בהרחבת הניטור Flagged Revisions משתמש מעכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Codex|מרכיבי ממשק]] תקניים. [https://phabricator.wikimedia.org/T191156]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] באתרי ויקי של [[:wikitech:Deployments/Train#Thursday|קבוצה 2]] ישתנה בשבועות הקרובים מבנה פלט הפרסר של HTML עבור הצגת קבצי מדיה. זה כולל את אתרי ויקי בעברית למעט ויקיפדיה, שם השינוי כבר בוצע בעבר. השינוי ינגיש יותר את התוכן. ייתכן שתצטרכו לעדכן את ה-CSS של האתר, סקריפטים אישיים או גאדג'טים. לפניכם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser_Unification/Media_structure/FAQ|פרטים לגבי איזה קוד לבדוק, איך לעדכן אותו, ואיפה לדווח במקרה של בעיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T314318]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/26|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 26 ביוני 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25202311 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק מהפעלת בקשת סקר המשאלות [[m:Community Wishlist Survey 2022/Multimedia and Commons/Audio links that play on click|קישורי אודיו המופעלים בלחיצה]], ב[https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/small.dblist אתרי ויקי קטנים], ביניהם ויקיחדשות בעברית, יופעל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Phonos#Inline audio player mode|נגן קול מובנה]] שממומש בידי הרחבת [[mw:Extension:Phonos|Phonos]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T336763]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] החל מהשבוע כל הגאדג'טים ייטענו אוטומטית גם בתצוגת מחשב וגם בתצוגה ניידת. אם תראו בעיות עם גאדג'טים באתר ויקי שלכם, אנא עדכנו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Options|הגדרות הגאדג'טים]] בדף ההגדרות שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T328610]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.16|1.41&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/27|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:51, 4 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25231546 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[:mw:Special:MyLanguage/Structured Data Across Wikimedia/Section-level Image Suggestions|הכלי להצעת תמונות לפרק מסויים של ערך]] הופעל בשבע ויקיפדיות (פורטוגזית, רוסית, אינדונזית, קטלאנית, הונגרית, פינית ונורבגית בוקמאל). הכלי ממליץ על תמונות לערכים ברשימת המעקב שמתאימות לפרקים מסויימים בערך.
* [[:m:Special:MyLanguage/Global AbuseFilter|מסנן השחתות גלובלי]] הופעל בכל אתרי קרן ויקימדיה למעט ויקיפדיות האנגלית והיפנית שהחליטו להמנע מכך. השינוי נעשה בעקבות [[:m:Requests for comment/Make global abuse filters opt-out|בקשה גלובלית להערות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T341159]
* [[{{#special:BlockedExternalDomains}}]] הוא כלי חדש למפעילים העוזר להלחם בספאם. הוא מספק ממשק נקי יותר לחסימת דומיינים או חלקים שלהם, מאפשר חיפוש קל יותר, ורץ מהר יותר עבור כל עריכה בוויקי. הוא לא תומך בביטויים רגולריים, חיפוש לפי התאמת מסלול ב-URL, או רשימות לבנות (&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[MediaWiki:Spam-whitelist|MediaWiki:Spam-whitelist]]&lt;/span&gt;), אבל בכל השאר הוא מחליף את רוב האפשרויות של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[MediaWiki:Spam-blacklist|MediaWiki:Spam-blacklist]]&lt;/span&gt;. ניתן למצוא סקריפט בפייתון המאפשר להעביר כל דומיינים פשוטים לכלי החדש, וגם פרטים נוספים, ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:BlockedExternalDomains|תיעוד הכלי]]. הכלי זמין בכל אתרי ויקי למעט מטא, ויקישיתוף וויקינתונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T337431]
* ההרחבה WikiEditor, המספקת את סרגל הכלים של עורך קוד מקור 2010, שודרגה. היא כוללת את רוב הפעולות הנפוצות ביותר של עריכת קוד ויקי. בעבר רוב הודעות המערכת שלה תורגמו בידי מפעילים בלבד, אבל מעכשיו כל המתרגמים הקבועים ב-translatewiki יכולים לעשות זאת. אנא בדקו את [https://translatewiki.net/wiki/Special:MessageGroupStats?group=ext-wikieditor&amp;messages=&amp;x=D#sortable:0=asc מצב התרגום לשפה שלכם], ואם בעמודה &quot;Completion&quot; מופיע פחות מ-100%, אנא השלימו את התרגום. ראו [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-ambassadors@lists.wikimedia.org/thread/D4YELU2DXMZ75PGELUOKXXMFF3FH45XA/ הסבר מפורט יותר].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.17|1.41&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* פרוטוקול ברירת המחדל של [[{{#special:LinkSearch}}]] וה-API שלו שונו מ-http לשניים ביחד, http ו-https.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T14810]
* [[{{#special:LinkSearch}}]] וה-API שלו יכולים עכשיו לחפש את כתובת ה-URL השלמה שמתקבלת בשאילתה. עד כה נעשה חיפוש על 60 התווים הראשונים בלבד.התקבלה בקשה לכך לפני 15 שנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T17218]

'''שינויים עתידיים'''
* ישנו ניסוי עם פלאגין [[:w:he:ChatGPT|ChatGPT]]. הוא מציג למשתמשים מהיכן מגיע המידע בזמן קריאת ויקיפדיה. הוא נבדק בידי סגל הקרן ואנשי ויקימדיה נוספים. בקרוב כל משתמשי פלאגין ChatGPT יוכלו להשתמש בפלאגין ויקיפדיה. מדובר באותו אחד שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/20|גליון 20]] של ידיעות הטכנולוגיה השנה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Annual_Plan/2023-2024/Draft/Future_Audiences#FA2.2_Conversational_AI]
* מתקיים דיון לגבי [[m:Special:MyLanguage/Third-party resources policy|מדיניות מוצעת של משאבי צד ג']]. ההצעה תשפיע על שימוש שלהם בגאדג'טים וסקריפטים של משתמשים. בהתבסס על רעיונות שהצטברו המדיניות כוללת חלק מהסיכונים בטעינת המשאבים הללו בגאדג'טים וסקריפטים, חלק מטכניקות ודרישות החרגה, כגון שקיפות ויכולת לעבור בדיקה. אתם מוזמנים בחום להשאיר משוב והצעות עד ל-17 ביולי, 2023 ב[[m:Talk:Third-party resources policy|דף השיחה של המדיניות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/28|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:54, 10 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25278797 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] נכון לעכשיו 1% של כל התקשורת הגלובלית שלנו עוברת דרך [[w:he:Kubernetes|Kubernetes]] (תוכלו לקרוא [[wikitech:MediaWiki On Kubernetes|פרטים טכניים]]). אנו מתכננים להגדיל את המספר הזה באופן קבוע. ניתן [[phab:T290536|לעקוב אחר תהליך העבודה]]. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.18|1.41&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:System_message|הודעות המערכת]] של מדיה־ויקי יחפשו אחר פולבקים מקומיים זמינים במקום שימוש קבוע של פולבק ברירת מחדל של התוכנה. זה אומר שאתרי ויקי לא צריכים יותר לדרוס כל שפה ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback_languages|שרשרת הפולבקים]] בנפרד. למשל, ויקיאנגלית לא צריכה יותר ליצור את דפי המשנה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;en-ca&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;en-gb&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, המכילים את דפי הבסיס. זה מקל על ניהול דריסות מקומיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T229992]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ה-API &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;action=growthsetmentorstatus&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוכרז כמיושן בזמן הפצת גרסת מדיה־ויקי החדשה. בוטים וסקריפטים המשתמשים ב-API הזה צריכים לקרוא מעכשיו ל-API&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;action=growthmanagementorlist&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T321503]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/29|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:08, 18 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25289122 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]]   ב-18 ביולי השיקה קרן ויקימדיה סקר לגבי [[:mw:Technical_decision_making|תהליך קבלת החלטות טכניות]] עבור אלו שמבצעים עבודה טכנית המסתמכת על תוכנה שנתמכת בידי הקרן או אלו הקשורים בה. אם זה מתייחס אליכם, [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/885471 אנא השתתפו במילוי הסקר]. הסקר יהיה פתוח למשך שלושה שבועות, עד ל-7 באוגוסט. ניתן למצוא פרטים ב[[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/Q7DUCFA75DXG3G2KHTO7CEWMLCYTSDB2/|הודעות הדוא&quot;ל בערוץ wikitech-l]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.19|1.41&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-07-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-07-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-07-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/30|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 05:20, 25 ביולי 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25332248 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הכלי החדש [[mw:Synchronizer|Synchronizer]] מאפשר לשמור מודולים של לואה מסונכרנים בין אתרי ויקי שונים. ניתן [[mw:Multilingual Templates and Modules|לקרוא תיעוד]] המסביר בניית תבניות ומודולים גלובליים.
* מעכשיו ניתן להפוך את מסנן התגיות בדף [[{{#special:NewPages}}]] ובדפי ההיסטוריה. למשל, אפשר להסתיר עריכות שנעשו בידי כלים אוטומטיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T334337][https://phabricator.wikimedia.org/T334338]
* פלאגין נסיוני של [[:w:he:ChatGPT|ChatGPT]] בוויקיפדיה זמין עכשיו למשתמשי ChatGPT שיכולים להשתמש בפלאגינים. תוכלו לקחת חלק ב[[:m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2023-2024/Draft/Future Audiences#Announcing monthly Future Audiences open &quot;office hours&quot;|שיחת וידאו]] אם תרצו לדבר על הניסוי הזה או דומים לו. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Annual_Plan/2023-2024/Draft/Future_Audiences#FA2.2_Conversational_AI]

'''בעיות'''
* בשבועיים האחרונים אי אפשר היה ליצור גרסת PDF לדפים שבשמם יש אותיות לא לטיניות. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T342442]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.20|1.41&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-01|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-02|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-03|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום שלישי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-kawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kaawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kabwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kbdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kbpwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-knwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kshwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kuwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kwwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308135] 

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/31|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:54, 1 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25362228 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* עורכים באתר הנייד יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced_mobile_contributions#August_1,_2023_-_Full-page_editing_added_on_mobile|לערוך את הדף בשלמותו]]. כדי להשתמש באפשרות הזאת, יש להפעיל את &quot;{{int:Mobile-frontend-mobile-option-amc}}&quot; בהגדרות שלכם ולהשתמש בכפתור &quot;{{int:Minerva-page-actions-editfull}}&quot; בתפריט &quot;{{int:Minerva-page-actions-overflow}}&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T203151]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/32|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:21, 8 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25420038 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מערכת תרגום התוכן לא משתמשת יותר ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Content_translation/Translating/Initial_machine_translation|שירות תרגום מכונה]] של Youdao. השירות פעל במשך כמה שנים, אבל עקב חוסר שימוש וקיומן של אלטרנטיבות הוא נאסר כדי להקטין את עלות האחזקה. שירותים אחרים המכסים את אותן השפות ממשיכים לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T329137]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.22|1.41&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-15|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-16|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-17|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-lawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ladwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lbewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lezwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lfnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-liwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lijwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lmowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ltgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-maiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-map_bmswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mdfwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kywiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308136] &lt;!-- TODO replace wiki codes --&gt;

'''שינויים עתידיים'''
* מספר גאדג'טים וסקריפטים המוסיפים אייקונים לעיצוב מינרווה צריכים עדכון בקוד ה-CSS שלהם. ישנם יותר פרטים כולל [[phab:T344067|איך למצוא את כל המופעים ואיך לעדכן אותם]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/33|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 09:00, 15 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25428668 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [https://gdrive-to-commons.toolforge.org/ הכלי להעלאה מגוגל דרייב לוויקישיטוף] זמין מעכשיו. הוא מאפשר [[m:Special:MyLanguage/GDrive to Commons Uploader|בחירה והעלאה בטוחות]] מגוגל דרייב אישי ישירות לוויקישיטוף. [https://phabricator.wikimedia.org/T267868]
* מעכשיו נודיע בידיעות הטכנולוגיה על אתרי ויקי חדשים, כדי שתוכלו לעדכן כלים או דפים שונים.
** מאז הגיליון האחרון נוצרו שני אתרי ויקי:
*** ויקימילון ב[[w:en:Pa'O language|שפת פאו]] ([[wikt:blk:|&lt;code&gt;wikt:blk:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T343540]
*** ויקיטקסט ב[[w:he:שפות מלאיו-פולינזיות|סונדנזית]] ([[s:su:|&lt;code&gt;s:su:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T343539]
** כדי להשלים פערים, ששת אתרי ויקי הטריים ביותר הם:
*** ויקיפונקציות ([[f:|&lt;code&gt;f:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T275945]
*** ויקימילון ב[[w:en:Mandailing language|מנדלינג]] ([[wikt:btm:|&lt;code&gt;wikt:btm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T335216]
*** ויקיפדיה ב[[w:en:Ghanaian Pidgin English|פידג'ין גנאית]] ([[w:gpe:|&lt;code&gt;w:gpe:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T335969]
*** ויקיחדשות ב[[w:en:Gun language|שפת גון (גונגבה)]] ([[n:guw:|&lt;code&gt;n:guw:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T334394]
*** ויקימילון ב[[w:he:קברדינית|קברדינית]] ([[wikt:kbd:|&lt;code&gt;wikt:kbd:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T333266]
*** ויקיפדיה ב[[w:en:Fante dialect|שפת פנטה]] ([[w:fat:|&lt;code&gt;w:fat:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T335016]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.23|1.41&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-22|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-23|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-24|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] קיימת [[mw:Stable interface policy|מדיניות לממשק יציב של קוד קצה אחורי]] במדיה-ויקי. מוצעת גם [[mw:User:Jdlrobson/Stable interface policy/frontend|מדיניות לממשק יציב של קוד קצה קדמי]]. זה רלוונטי לכל אחד שעובד על גאדג'טים או קוד קצה קדמי של ויקימדיה. ניתן לקרוא, לדון ולספר למציע לגבי בעיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T344079]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/34|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W34&quot;/&gt;

18:25, 21 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25497111 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק מ[[m:Community Wishlist Survey 2022/Better diff handling of paragraph splits|שיפור השוואת פיצול פסקאות]], זיהוי פיצויים משופר התחיל לעבוד. בשבועיים האחרונים זה קרה ב[[wikitech:Deployments/Train#Groups|קבוצה 0]] וקבוצה 1, הכוללת את האתרים בעברית. השבוע זה יגיע גם לקבוצה 2. [https://phabricator.wikimedia.org/T341754]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כל דפי [[{{#special:Contributions}}]] מציגים עכשיו את מספר העריכות המקומי של המשתמש ואת תאריך יצירת החשבון. [https://phabricator.wikimedia.org/T324166]
* משתמשי ויקיטקסט יכולים להשתמש עכשיו בתגית &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;prpbengalicurrency&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לציון תווי מטבע של בנגלי כמספרי עמודים בתוך תג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;pagelist&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;.  [https://phabricator.wikimedia.org/T268932]
* שתי העדפות שינו מקום. ההעדפה &quot;{{int:visualeditor-preference-visualeditor}}&quot; מוצגת עכשיו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|לשונית &quot;{{int:prefs-editing}}&quot;]] בכל אתרי ויקי. עד כה היא הופיעה בלשונית &quot;{{int:prefs-betafeatures}}&quot; בחלקם. ההעדפה &quot;{{int:visualeditor-preference-newwikitexteditor-enable}}&quot; מופיעה עכשיו גם היא בלשונית &quot;{{int:prefs-editing}}&quot; בכל אתרי ויקי, במקום הלשונית &quot;{{int:prefs-betafeatures}}&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T335056][https://phabricator.wikimedia.org/T344158]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.24|1.41&amp;lrm;-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-08-29|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-08-30|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-08-31|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] נרשמים חדשים לחשבונות מפתחי ויקימדיה יכוונו לשימוש ב-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://idm.wikimedia.org/ idm.wikimedia.org]&lt;/bdi&gt;, במקום Wikitech. [[wikitech:IDM|ישנו מידע נוסף]] לגבי המערכת החדשה.
* בכל אתרי ויקי מימין לשמאל, כולל בעברית, כמו גם בוויקיפדיות הקוריאנית, הארמנית, האוקראינית, הרוסית והבולגרית, יתווסף קישור בתפריט צד המספק כתובת URL מקוצרת שלו, באמצעות &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|Wikimedia URL Shortener]]&lt;/span&gt;. זה יגיע ליותר אתרים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T267921]

'''שינויים עתידיים'''
* מתקיים דיון על הסרת הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:DoubleWiki|DoubleWiki]]. ההרחבה מאפשר למשתמשי ויקיציטוט להציג ערכים בשפות רבות זה לצד זה בבחירת הקישור &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;=&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ליד השפה שנבחרה. הערות בנושא מתקבלות בברכה ב[[phab:T344544|כרטיס הפבריקטור]].
* התקבלה הצעה למזג את רשימת הקטגוריות המוסתרות שמופיעה בתחתית הדף במצב עריכה לתוך הרשימה הראשית של הקטגוריות בתחתית העמוד. [[phab:T340606|מידע נוסף זמין בפבריקטור]] ותגובתכם תתקבל בברכה.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/35|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:00, 28 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25510866 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הכלי של ויקיטקסט בשם [[m:Wikisource_EditInSequence|EditInSequence]], שנועד לעזור לערוך מהר יותר, הפך לכלי בטא בעקבות החלטת הקהילה. להפעלתו יש להגיע לדף [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|העדפות בטא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308098]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק משינויים עבור [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Generate Audio for IPA|יצירת אודיו בשביל IPA]] ו[[m:Community Wishlist Survey 2022/Multimedia and Commons/Audio links that play on click|הרצת קישורי אודיו בלחיצה]] שהוצעו בסקר המשאלות, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Phonos#Inline_audio_player_mode|נגן אודיו מובנה]] של [[mw:Extension:Phonos|Phonos]] הגיע לכל אתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T336763]
* למפעילים התווספה יכולת להוסיף את דף המשתמש לרשימת המעקב שלהם כשהם משנים את קבוצותיו. זה עובד גם בדף [[{{#special:UserRights}}]] וגם דרך API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T272294]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר:
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q34318|טליש]] ([[w:tly:|&lt;code&gt;w:tly:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T345166]
'''בעיות'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:LoginNotify|LoginNotify]] לא שלחה הודעות מינואר. זה תוקן עכשיו, לכן תחזרו לקבל הודעות על נסיונות התחברות כושלים ועל התחברות מוצלחת ממכשיר חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T344785]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.25|1.41&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-mhrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-miwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-minwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrjwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mtwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mwlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-myvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mznwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nahwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-napwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ndswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nds_nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-novwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nqowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nrmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nsowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ocwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-olowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-omwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-orwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-oswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pagwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pamwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-papwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pcdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pdcwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pflwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pihwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pmswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pnbwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pntwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pswiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308137][https://phabricator.wikimedia.org/T308138]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/36|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:34, 5 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25566983 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מערכת הערכת העריכות [[mw:Special:MyLanguage/ORES|ORES]] משתמשת עכשיו בתשתית קוד פתוח חדשה בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה האנגלית וויקינתונים. לשם היא תגיע בשבוע הבא. אם תתקלו בתוצאות בלתי צפויות במסנני השינויים האחרונים הקשורים ב-ORES (למשל, {{int:ores-rcfilters-damaging-title}} או {{int:ores-rcfilters-goodfaith-title}}), אנא [[mw:Talk:Machine Learning|דווחו על כך]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T342115]
* כשאתם מתחברים לאחד מאתרי ויקימדיה ועוברים לאתר ויקימדיה אחר המערכת מנסה להתחבר אוטומטית. זה היה לא אמין זמן רב. מעכשיו ניתן לפתוח את דף ההתחברות כדי שהמערכת תשתדל יותר. אם אתם מרגישים שההתחברות הפכה לקלה או לקשה יותר מבעבר, נעריך את המשוב על כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T326281]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.26|1.41&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] צוות [[mw:Special:MyLanguage/Technical decision making|הפורום הרטרוספקטיבי לקבלת ההחלטות]] מזמינה את כל מי שמעורב בתחום הטכני במיזמי ויקמדיה להרשם ולהצטרף ל[[mw:Technical decision making/Listening Sessions|מפגשי אודיו]] ב-13 בספטמבר. תאריך נוסף ייקבע בהמשך. המטרה היא שיפור תהליך קבלת ההחלטות הטכניות.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] כחלק מהשינויים בהצעת סקר המשאלות בנושא [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022/Better diff handling of paragraph splits|טיפול משופר בפיצול פסקאות]] בכל אתרי ויקי יופיע השבוע ווידג'ט להעברה בין מצב השוואה אחיד לבין פורמט ויקי בעל שתי עמודות. [https://phabricator.wikimedia.org/T336716]

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-20 בספטמבר. [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|זה מתוכנן לשעה 14:00 UTC]] (או 17:00 לפי שעון ישראל). יותר פרטים יפורסמו בידיעות הטכנולוגיה ובמיזמים השונים בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T345263]
* Enterprise API מפעיל תכונה חדשה הנקראת &quot;[http://breakingnews-beta.enterprise.wikimedia.com/ breaking news]&quot;. היא נמצאת כרגע בשלב בטא, ומיועדת לזהות נושאים הקשורים לחדשות הנכתבים עכשיו בכל ויקיפדיות. עזרתכם נתבקשת לשיפור הדיוק של מודל הזיהוי שלה, במיוחד באתרים קטנים בשפות שונות, באמצעות המלצות על תבניות ויקי או תבניות עריכה הנתונות לזיהוי. יותר פרטים ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise/Breaking news|דף התיעוד]] במדיה-ויקי או בדף [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise/FAQ#What is Breaking News|שאלות ותשובות]] במטא.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/37|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:08, 12 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25589064 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] למדיה-ויקי יש עכשיו [[mw:Stable interface policy/frontend|מדיניות ממשק יציב לקוד קצה קדמי]] המגדירה בצורה ברורה יותר איך קוד מדיה ויקי וקוד מבוסס ויקי (גאדג'טים או סקריפטים) מוכרז כמיושן. תודה לכל מי שתרם בתוכן ובדיונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T346467][https://phabricator.wikimedia.org/T344079]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.27|1.41&amp;lrm;-wmf.27]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-20 בספטמבר. זה מתוכנן לשעה [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|14:00 UTC]] (או 17:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T345263]
* בכל אתרי ויקי יופיע בתפריט צד קישור המספק כתובת URL מקוצרת לדף הנוכחי, באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|מקצר כתובות ויקימדיה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T267921]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הצוות החוקר את הרחבת הגרפים פרסם [[mw:Extension:Graph/Plans#Proposal|הצעה להפעלה מחדש]] והוא מחכה לתגובתכם.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/38|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:20, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25623533 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* העיצוב וקטור 2022 יזכור מעכשיו את מצב ההסתרה של תוכן העניינים עבור משתמשים לא מחוברים. [https://phabricator.wikimedia.org/T316060]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.28|1.41&amp;lrm;-wmf.28]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-09-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-09-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-09-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Advanced item&lt;/span&gt;]] המודולים &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mediawiki.ui&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; של ResourceLoader התיישנו כחלק ממעבר ל-Vue.js ול-Codex. ישנו [[mw:Codex/Migrating_from_MediaWiki_UI|מדריך המעבר ממשק מדיה-ויקי ל-Codex]] לכל הכלים שמשתמשים בו. [[phab:T346468|פרטים נוספים]] ניתן למצוא בפבריקטור, ושאלותיכם יתקבלו שם בברכה.
* להגדרות הגאדג'טים תתווסף אפשרות חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Options|בחירת מרחבי השם]]. האפשרות מקבלת רשימת מספרי המרחבים. הגאדג'טים הרלוונטיים יטענו רק למרחבים הללו.

'''שינויים עתידיים'''
* משתנים חדשים נוספו ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]: &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;global_account_groups&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;global_account_editcount&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt;. הם זמינים רק בזמן יצירת חשבון. ניתן להשתמש בהם למניעת חסימת יצירת חשבון אוטומטית בחשבונות בהם המשתמשים עשו עריכות רבות באתרי ויקי אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T345632][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Rules_format]

'''מפגשים'''
* ניתן להשתתף בפגישה הבאה עם צוותי האפליקציות לנייד של ויקימדיה. במהלך הפגישה נדון בכלים הקיימים ובתוכניות לעתיד. הפגישה תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1698426015 27 באוקטובר ב-17:00 UTC] (או 20:00 שעון ישראל). ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Apps/Office_Hours#October_2023|פרטים והנחיות להצטרפות]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/39|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:51, 26 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25655264 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנה [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering-advancedrendering|אפשרות חדשה]] בהעדפות, &quot;{{int:tog-forcesafemode}}&quot;. כשנדלקה הדפים נטענים ללא כל Javascript או סגנונות. זה מאפשר לדבג גאדג'טים שנשברו. [https://phabricator.wikimedia.org/T342347]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] להגדרות הגאדג'טים יתווסף פרמטר חדש, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Options|&lt;var&gt;contentModels&lt;/var&gt;]]. הוא מקבל רשימת סוגי הדפים, דוגמת &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;wikitext&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;css&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt;. הגאדג'טים הרלוונטיים יטענו רק לדפים מהסוגים הללו.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.29|1.41&amp;lrm;-wmf.29]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-03|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-04|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-05|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] העיצוב וקטור 2022 לא ישתמש יותר בסגנונות וסקריפטים של הווקטור הישן. השינוי הזה יקרה בסוף השנה או בתחילת 2024. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Loading Vector 2010 scripts|הנחיות להתאמת דפי CSS ו-JS באתר ויקי שלכם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T331679]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/40|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:27, 3 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25686930 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: האתר של {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q33291|פון]] ([[w:fon:|&lt;code&gt;w:fon:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T347935]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.41/wmf.30|1.41&amp;lrm;-wmf.30]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-10|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-11|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-12|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-swwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-wawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-warwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-wowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-xalwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-xhwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-xmfwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-yiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-yowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zeawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zh_min_nanwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zuwiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308139]
* בחלק מאתרי ויקי, לא כולל אתרים בעברית, מוצעות תמונות מוויקישיתוף להוספה לערכים ללא תמונות. החל מיום שלישי המצטרפים החדשים לאתרים הללו יוכלו להוסיף תמונות לפרקים ללא תמונות של ערכים. רשימת האתרים מוצגת בעמודת &quot;המלצות תמונות&quot; ב[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Deployment table|טבלת ההתקדמות של צוות Growth]]. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add an image|לקבל פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T345940]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בעיצוב נייד (מינרווה) מזהה CSS בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#page-actions&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוחלף במזהה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#p-views&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה נעשה כדי שהמבנה יהיה דומה לשאר העיצוב, מה שאמור לשפר תמיכה בגאדג'טים והרחבות בעיצוב הנייד. ייתכן שחלק מהגאדג'טים יצטרכו עדכון. [https://phabricator.wikimedia.org/T348267 כאן] ניתן למצוא פירוט וקישורי חיפוש.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W41&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:39, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25712895 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מערכת [[m:Special:MyLanguage/Help:Unified login|התחברות אחידה]] תוקנה עבור חלק מהדפדפנים (Chrome,&amp;rlm; Edge,&amp;rlm; Opera).זה אומר שבמעבר לאתר ויקי אחר של הקרן תתחברו אוטומטית ללא צורך בלחיצה על כפתור ההתחברות או בטעינה מחדש של הדף. נשמח למשוב המספר לנו האם זה עובד אצלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T347889]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Interface/Edit_notice|הודעות עריכה]] זמינות מעכשיו גם ב-MobileFrontend/עיצוב מינרווה. זה נעשה בהשראת [[w:en:Wikipedia:EditNoticesOnMobile|גאדג'ט בוויקיאנגלית]]. ראו פרטים נוספים ב[[phab:T316178|פבריקטור]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.1|1.42&amp;lrm;-wmf.1]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-17|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-18|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-19|he}} ([[mw:MediaWiki 1.41/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* בעוד שלושה שבועות העיצוב וקטור 2022 יאבד את הקוד הקשור ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;addPortletLink&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#p-namespaces&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; שנאסר לשימוש לפני שנה. אם גיליתם כלים שאמורים להופיע לצד הקישור &quot;שיחה&quot; אך אינם נמצאים שם, אנא בקשו מיוצרי הגאדג'ט לגשת אל [[phab:T347907|הוראות התיקון]] בפבריקטור.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:47, 17 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25745824 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language engineering/Newsletter/2023/October|ידיעון שפות ולוקליזציה]] חדש המיועד להתפרסם מדי שלושה חודשים. הוא כולל עדכונים על פיתוח תכונות חדשות, שיפורים בפרויקטים טכניים שונים בתחום השפות, ועבודת התמיכה מסביב לכך.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] מפות מקור החלו לפעול בכל אתרי ויקי. בפתיחה דיבוג בכלי הפיתוח של הדפדפן תוכלו לראות גרסת קוד מקור רחבה ב-Javascript.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T47514]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.2|1.42&amp;lrm;-wmf.2]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-24|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-10-25|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-10-26|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]).

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:16, 24 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25782286 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* צוות התוכן המבני הכין כחלק מפרויקט של [[:commons:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements|שיפור אשף ההעלאות בוויקישיתוף]] מספר שיפורי ממשק משתמש בשלב העלאה הבוחר האם מדובר בעבודה עצמית או לא ([[phab:T347590|T347590]]), כמו גם בשלב קביעת הרשיון עבור עבודה עצמית ([[phab:T347756|T347756]]).
* צוות מערכות העיצוב הוציא לאור את גרסת 1.0.0 של [[wmdoc:codex/latest/|Codex]], מערכת עיצוב חדשה של ויקימדיה. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Design_Systems_Team/Announcing_Codex_1.0|ההודעה המלאה על הופעת הגרסה]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.3|1.42&amp;lrm;-wmf.3]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-10-31|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-11-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-11-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]).
* רשימת דפים בקטגוריה ממויינת באמצעת [[:w:en:International Components for Unicode|ספרייה]]. למשך זמן קצר ב-2 בנובמבר עדכונים בתוכן הקטגוריות לא ימויינו בצורה תקינה בשפות רבות, כולל שני אתרים בעברית, ויקיפדיה וויקיטקסט. זה יקרה כיוון שהמפתחים משדרגים את הספריה לגרסה חדשה. לאחר מכן יורץ סקריפט לתיקון הקטגוריות הקיימות. זה יקח כמה שעות או אף ימים, תלוי בגודל אתר ויקי. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Technical Operations/ICU announcement|למצוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T345561][https://phabricator.wikimedia.org/T267145] 
* החל מ-1 בנובמבר, מודול ההשפעה (Special:Impact) ישודרג בידי צוות Growth. המודול החדש יראה למשתמשים החדשים יותר פרטים לגבי השפעתם על אתר ויקי. הוא נבדק במספר אתרים בחודשים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T336203]

'''שינויים עתידיים'''
* ישנה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph/Plans#Roadmap|הצעה מתוכננת]] להפעלה מחדש של הרחבת הגרפים. אתם יכולים לעזור בקריאת ההצעה ו[[mw:Extension_talk:Graph/Plans#c-PPelberg_(WMF)-20231020221600-Update:_20_October|שיתוף תגובתכם]].
* קרן ויקימדיה עובד כדי לאפשר למפעילים [[mw:Special:MyLanguage/Community_configuration_2.0|לערוך ישירות את הגדרות המדיה-ויקי]]. זה יקרה בצורה דומה לעבודה שנעשתה על Special:EditGrowthConfig. [[phab:T349757|הזמנה לתגובות הקהילה בתוקף עד ל-8 בנובמבר]]. 

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/44|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:21, 31 באוקטובר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25801989 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Tech News: 2023-45&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;technews-2023-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
Latest '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|tech news]]''' from the Wikimedia technical community. Please tell other users about these changes. Not all changes will affect you. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/45|Translations]] are available.

'''Recent changes'''
* In the Vector 2022 skin, the default font-size of a number of navigational elements (tagline, tools menu, navigational links, and more) has been increased slightly to match the font size used in page content. [https://phabricator.wikimedia.org/T346062]

'''Problems'''
* Last week, there was a problem displaying some recent edits on [https://noc.wikimedia.org/conf/highlight.php?file=dblists/s5.dblist a few wikis], for 1-6 hours. The edits were saved but not immediately shown. This was due to a database problem. [https://phabricator.wikimedia.org/T350443]

'''Changes later this week'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|Recurrent item]] The [[mw:MediaWiki 1.42/wmf.4|new version]] of MediaWiki will be on test wikis and MediaWiki.org from {{#time:j xg|2023-11-07|en}}. It will be on non-Wikipedia wikis and some Wikipedias from {{#time:j xg|2023-11-08|en}}. It will be on all wikis from {{#time:j xg|2023-11-09|en}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|calendar]]).
* The Growth team will reassign newcomers from former mentors to [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Structured mentor list|the currently active mentors]]. They have also changed the notification language to be more user-friendly. [https://phabricator.wikimedia.org/T330071][https://phabricator.wikimedia.org/T327493]

'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/45|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W45&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:06, 6 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25838105 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ארבעה אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** ויקיפדיה ב[[d:Q7598268|מרוקאית אמזיג]] ([[w:zgh:|&lt;code&gt;w:zgh:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350216]
** ויקיפדיה ב[[d:Q35159|דגארה]] ([[w:dga:|&lt;code&gt;w:dga:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350218]
** ויקיפדיה ב[[d:Q33017|טובה באטאק]] ([[w:bbc:|&lt;code&gt;w:bbc:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350320]
** ויקיציטוט ב[[d:Q33151|בנג'רית]] ([[q:bjn:|&lt;code&gt;q:bjn:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T350217]

'''בעיות'''
* בשבוע שעבר המשתמשים שהתנתקו במטא או בוויקישיתוף לא יכלו להתחבר בחזרה. הבעיה תוקנה עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T350695]
* בשבוע שעבר חלק מחלונות בועה לדו שיח ותפריטים הוצגו בגופן בגודל שגוי. הבעיה תוקנה עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T350544]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.5|1.42&amp;lrm;-wmf.5]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-11-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-11-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-11-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]).

'''שינויים עתידיים'''
* תצוגה מקדימה להערות שוליים מגיעה לאתרי ויקי רבים כברירת מחדל. מדובר בבועות עבור הערות, בדומה לתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Page Previews|תצוגה מקדימה לערכים]]. ניתן [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#Opt-out feature|להתנתק]] מכך. אם אתם משתמשים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-gadgets|גאדג'טים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;Reference Tooltips&lt;/span&gt; או &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;Navigation Popups&lt;/span&gt;, זה לא יתחיל לעבוד. [[phab:T282999|הפריסה]] מתוכננת ל-22 בנובמבר 2023. 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ארועי קנרית (הידועים גם כפעימת לב) יופיעו ב[https://stream.wikimedia.org/?doc#/streams זרמי ארועים של ויקימדיה] החל מ-11 בדצמבר. למשתמשי הזרמים מומלץ לנפות את הארועים הללו, באמצעות זריקת כל אירוע בו &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;meta.domain == &quot;canary&quot;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. העדכונים ל-[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot|Pywikibot]] או [https://github.com/ChlodAlejandro/wikimedia-streams wikimedia-streams] ינפו את הארועים הללו כברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T266798]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/46|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:52, 14 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25859263 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מיום רביעי, חלק נוסף מאתר ויקיפדיה יוכלו להשתמש בתכונת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|הוספת קישור]]&quot;. האתרים הרלוונטיים הם {{int:project-localized-name-quwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rmywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-roa_rupwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-roa_tarawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ruewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rwwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sahwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-satwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-scwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-scnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-scowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sdwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-shwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-siwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-skwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-slwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-smwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sqwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-srwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-srnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-stwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-stqwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-suwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-szlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tcywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tetwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tgwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-thwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-towiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tpiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ttwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-twwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tyvwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-udmwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ugwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-uzwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vecwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vepwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vlswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-vowiki/he}}. זה קורה כחלק מ[[phab:T304110|התקדמות הפריסה של הכלי הזה לוויקיפדיות נוספות]]. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להגדיר את ההתנהגות המקומית של הכלי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308141][https://phabricator.wikimedia.org/T308142][https://phabricator.wikimedia.org/T308143] 
* העיצוב וקטור 2022 יעבור מספר שינויים קטנים במקומות שונים, דוגמת תפריטים נפתחים או רוחב העמודות. השינויים הופעלו בארבע ויקיפדיות השבוע. אם לא יהיו בעיות הם יגיעו לכל אתרי ויקי בשבוע הקרוב. השינויים יאפשרו הוספת תפריטים חדשים לטובת קריאות, ומצב לילה. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements/Updates#November_2023:_Visual_changes,_more_deployments,_and_shifting_focus|ניתן לקרוא פרטים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T347711]

'''שינויים עתידיים'''
* ישנו [[mw:Extension talk:Graph/Plans#Update: 15 November|עדכון לגבי החזרת הרחבת הגרפים]]. להאצת התהליך לא תמשך תמיכה עבור Vega 2 ורק [https://phabricator.wikimedia.org/T335325 פרוטוקולים בודדים] יופעלו במועד ההחזרה. תוכלו לעזור באמצעות הצגת עמדתך לגבי התכנונים.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/47|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:55, 21 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25884616 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.7|1.42&amp;lrm;-wmf.7]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-11-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-11-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-11-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה בשבוע הבא. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] מערכת הג'אווהסקריפט של מדיה-ויקי מאפשרת עכשיו שימוש בפקודות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;async&lt;/code&gt;/&lt;code&gt;await&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים. על יוצרי הגאדג'טים לזכור שלא כל הדפדפנים תומכים בכך, ולכן יש צורך בשימוש מותאם. [https://phabricator.wikimedia.org/T343499]
* הפריסה של &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add_a_link|Add a link]]&quot; שפורסמה בשבוע שעבר נדחתה. היא תמשך השבוע.

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/48|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:09, 28 בנובמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25906379 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הרווח בין הפסקאות בווקטור החדש השתנה מ-7px ל-14px כגובה השורה. זה יאפשר להבחין בקלות במעבר בין פסקאות. [https://phabricator.wikimedia.org/T351754]
* התכונה &quot;{{int:Visualeditor-dialog-meta-categories-defaultsort-label}}&quot; בעורך החזותי חזרה לעבוד. אין יותר צורך לעבור לעורך קוד מקור  לעריכת מילות מפתח &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DEFAULTSORT:...}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T337398]

'''שינויים השבוע'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* ב-6 בדצמבר אלו שהדליקו בהעדפות את &quot;{{int:Discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot; יוכלו להבחין ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שיפורים בשמישות דפי שיחה]] בדפים הכוללים את מילת הקסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;__NEWSECTIONLINK__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. אם תתקלו בבעיות אנא ספרו על כך לצוות ב[[phab:T352232|פבריקטור]].

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[wikitech:News/Toolforge Grid Engine deprecation|תהליך סגירת המנוע Grid]] ב-Toolforge יחל ב-14 בדצמבר. על מי שמטפל ב[[toolforge:grid-deprecation|כלים שמשתמשים במערכת הישנה הזאת]] יש לפני התאריך הזה לחילופין לתכנן מעבר ל-Kubernetes או להודיע לצוות על תוכניות אחרות בפקבריקטור. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/VIWWQKMSQO2ED3TVUR7KPPWRTOBYBVOA/]
* הקהילות המשתמשות ב[[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions|דיוני מבנה]] (לשעבר זרימה) מקבלות הודעות לקראת [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions|הסרת המערכת]]. ניתן לקרוא פרטים ולהשאיר הערות [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions/Deprecation|בדף המיזם]].

'''אירועים'''
* החלו הרשמה ותהליך קבלת המלגות עבור [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2024|האקטון ויקימדיה 2024]] שיתקיים בין 3 ל-5 במאי בטאלין שבאסטוניה. את המלגות ניתן לבקש עד 5 בינואר 2024.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:50, 5 בדצמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25914435 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקישיתוף הוכנסו מספר שינויים קטנים בממשק אשף ההעלאות, בשלב בחירה האם מדובר ב&quot;יצירה שלי&quot; או ב&quot;יצירה של מישהו אחר&quot;. מדובר בחלק מפרויקט [[:commons:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements|שיפור אשף ההעלאות בוויקישיתוף]] של צוות התוכן המבני. [https://phabricator.wikimedia.org/T352707][https://phabricator.wikimedia.org/T352709]

'''בעיות'''
* בתחילת דצמבר למשך כמה ימים הייתה בעיה בהצגת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Personalized first day/Newcomer homepage|דף הבית של המשתמש החדש]] עם &quot;מודול ההשפעה&quot; וגרפים לתצוגת מספר צפיות של דף. [https://phabricator.wikimedia.org/T352352][https://phabricator.wikimedia.org/T352349]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.9|1.42&amp;lrm;-wmf.9]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-12-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-12-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-12-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=]] נשמח לשמוע את דעותיהם של חברי קהילת המפתחים של ויקימדיה במהלך [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/796964 סקר סיפוק המפתחים]. אנא קחו חלק בסקר אם שיחקתם תפקיד כלשהו בפיתוח תוכנה עבור סביבת ויקימדיה. הסקר פתוח עד ל-5 בינואר 2024 ומלווה ב[[foundation:Legal:December_2023_Developer_Satisfaction_Survey|הצהרת פרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:12, 12 בדצמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25945501 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2023 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2023-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''ידיעות הטכנולוגיה'''
* הגליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יפורסם ב-8 בינואר 2024 כתוצאה מ[[w:he:חג המולד|עונת החגים]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.10|1.42&amp;lrm;-wmf.10]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2023-12-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2023-12-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2023-12-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה בשבוע הבא. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-18 בדצמבר לא יהיה אפשר יותר להדליק את הדיונים המבניים, לשעבר זרימה, בדף השיחה של משתמש באמצעות תכונת בטא. תכונת הבטא תשאר זמינה לאלו שירצו לכבות את הדיונים המבניים. זה נעשה כתוצאה מ[[mw:Structured Discussions/Deprecation|תהליך הסרת הדיונים המבניים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248309] 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] תופעל תמיכה מלאה לדפי הפניה במרחב היחידה. התכונה &quot;העברת דף&quot; תשאיר מאחוריה הפניות תקינות, והתוכנה תזהה אותן. למשל היא לא תכניס אותן לדף [[{{#special:UnconnectedPages}}]]. תהיה גם תמיכה ל[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#Renaming or moving modules|הפניה רכה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T120794]

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] התיעוד של ג'אווהסקריפט במדיה-ויקי עובר לפורמט חדש. במהלך המעבר תוכלו לקרוא את התיעוד הישן באמצעות [https://doc.wikimedia.org/mediawiki-core/REL1_41/js/ גרסה 1.41]. המשוב לגבי [https://doc.wikimedia.org/mediawiki-core/master/js/ האתר החדש] יתקבל בברכה ב[[mw:Talk:JSDoc_WMF_theme|דף השיחה של המיזם]].
* וישאטון הוא יוזמה חדשה לעידוד שיתוף פעולה ברחבי קהילת ויקימדיה לפיתוח פתרונות למשאלות שנאספו במהלך [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey|סקר משלאות הקהילה]]. הווישאטון הראשון יערך בתאריכים 15–17 במרץ. אם אתם מעוניינים להשתתף בתור משתמשים, מפתחים, מעצבים או מנהלי מוצר, תוכלו [[m:Special:MyLanguage/Event:WishathonMarch2024|להרשם ולקבל פרטים]].

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2023/51|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2023-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:18, 18 בדצמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=25959059 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 02 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W02&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/02|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [https://mediawiki2latex.wmflabs.org/ mediawiki2latex] הוא כלי המאפשר המרה של קוד ויקי לקבצי LaTeX,&amp;rlm; PDF,&amp;rlm; ODT&amp;rlm; או EPUB. התהליך רץ במהירות גבוהה פי כמה כתוצאה מהשיפורים האחרונים. ישנו גם Docker Container שאתם יכולים לבחור [[b:de:Benutzer:Dirk_Hünniger/wb2pdf/install#Using_Docker|להתקין]] מקומית.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] האלגוריתם לבחירת דפים אקראיים עודכן. זה יקטין בהדרגה את בעיית הופעת חלק מהדפים בתדירות נמוכה מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T309477]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.13|1.42&amp;lrm;-wmf.13]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-01-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

''את '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|כותבי החדשות הטכניות]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]].&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|תרומה]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/02|תרגום]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|עזרה]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|שליחת משוב]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|הרשמה או ביטול הרשמה]]''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W02&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:20, 9 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26026251 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] דפים מ[[mw:Special:MyLanguage/Manual:ContentHandler|סוג]] JSON ישתמשו מעכשיו בטאבים במקום רווחים לשם הזחה אוטומטית. זה יצמצם משמעותית את גודל הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T326065]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|גאדג'טים]] וסקריפטים אישיים יכולים עכשיו להשתמש בתחביר שהופיע לראשונה ב-ES6 (הידוע גם כ-&quot;ES2015&quot;) ו-ES7&amp;rlm; (&quot;ES2016&quot;). מדיה-ויקי בודקת את קוד המקור להגנת פונקציונליות אחרת של האתר משגיאות תחביר, וכדי לוודא שהסקריפטים תקינים בכל [[mw:Special:MyLanguage/Compatibility#Browsers|הדפדפנים הנתמכים]]. עד כה הגאדג'טים היו יכולים להשתמש בפקודת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;requiresES6&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. אין בה צורך יותר והיא תוסר בעתיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T75714]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Bot passwords|ססמאות בוט]] ו[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/Owner-only consumers|לקוחות OAuth לשימוש עצמי בלבד]] ניתנים עכשיו להגבלה המאפשרת עריכת עמודים ספציפיים בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T349957]
* מעכשיו ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Thanks|להודות]] על עריכות שנעשו בידי בוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T341388]
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey/Future Of The Wishlist/January 4, 2024 Update|פורסם]] עדכון לגבי מצבו של סקר משאלות הקהילה לשנת 2024. אנא קראו ותנו משוב.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.14|1.42&amp;lrm;-wmf.14]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-01-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-17 בינואר לא ניתן יהיה להתחבר יותר לחשבון ויקימדיה מכמה גרסאות ישנות של כרום (גרסאות 51–66 משנות 2016–2018). כמו כן ייתכן כי משתמשי iOS 12, או ספארי על Mac OS 10.14, יצטרכו להתחבר לכל אתר ויקי בנפרד. [https://phabricator.wikimedia.org/T344791]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] המודול &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;jquery.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוכרז כמודול שהתיישן והוחלף במודול &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki.cookie&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בשנה שעברה. כררגע מורץ סקריפט המחליף כל שימושים שנותרו, ותוך שבוע האליאס הזמני יוסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T354966]

'''שינויים עתידיים'''
* ויקימדיה הגרמנית עובדת על [[m:WMDE Technical Wishes/Reusing references|הקלה בשימוש חוזר להערות]]. הם מחפשים אנשים המעוניינים להשתתף ב[https://wikimedia.sslsurvey.de/User-research-into-Reusing-References-Sign-up-Form-2024/en/ שיחות וידאו אישיות לצורך מחקר משתמשים], בינואר ובפברואר.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:13, 16 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26074460 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* באג באשף העלאת התמונות מנע יצירת קישור לדף המשתמש של המעלה. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T354529]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.15|1.42&amp;lrm;-wmf.15]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-01-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:04, 23 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26096197 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* החל מיום שני, 29 בינואר, כל חותמות הזמן בדפי שיחה יהפכו לקישורים. מדובר בקישור קבוע לתגובה הרלוונטית. זה יאפשר למשתמשים למצוא את התגובה הנדרשת, גם אם התגובה הועברה למקום אחר. זה ישפיע על כל אתרי ויקי למעט ויקיאנגלית. ניתן לקרוא יותר על השינוי הזה [https://diff.wikimedia.org/2024/01/29/talk-page-permalinks-dont-lose-your-threads/ ב-Diff] או [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Talk_pages_permalinking|על mediawiki.org]].&amp;rlm;&lt;!-- The Diff post will be published on Monday morning UTC--&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T302011]
* נעשו מספר שיפורים ב-CAPTCHA כדי להקשות על בוטים וסקריפטים לעקוף אותה. אם יש לכם מה להגיב על כך, אנא כתבו ב[[phab:T141490|פבריקטור]]. הצוות עוקב אחר המדדים הרלוונטיים, כמו גם אחר מדדים משיקים כמו יצירת חשבונות ומספר עריכות.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.16|1.42&amp;lrm;-wmf.16]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-01-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-01-31|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-01|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] ב-1 בפברואר יופיע בתפריט הכלים קישור להורדת [[w:he:קוד QR|קוד QR]] המצביע לדף הנוכחי. יהיה גם דף מיוחד [[{{#special:QrCode}}]] חדש ליצירת קוד QR לכל כתובת ויקימדיה. מדובר ב[[m:Community Wishlist Survey 2023/Mobile and apps/Add ability to share QR code for a page in any Wikimedia project|משאלה במקום 19]] של [[m:Community Wishlist Survey 2023/Results|סקר משאלות הקהילה 2023]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T329973]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|הגאדג'טים]] העובדים רק בחלק מהעיצובים השתמשו לפעמים בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;targets&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להגבלת מקום בו הם פועלים. זה יפסיק לעבוד השבוע. יש להשתמש בפרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;skins&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T328497]

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
'''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|Tech news]]''' prepared by [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|Tech News writers]] and posted by [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|bot]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|Contribute]]&amp;nbsp;• [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/05|Translate]]&amp;nbsp;• [[m:Tech|Get help]]&amp;nbsp;• [[m:Talk:Tech/News|Give feedback]]&amp;nbsp;• [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|Subscribe or unsubscribe]].''
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:31, 29 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26137870 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*דפי ההיסטוריה באתר הנייד מורכבים עכשיו מאותו קוד HTML כמו בתצוגת מחשב. אם שמעתם על בעיות לגבי שימוש בדפי ההיסטוריה בניידים אנא דווחו ב[[phab:T353388|פבריקטור]].
*ברוב אתרי ויקי המפעילים יכולים עכשיו לחסום משתמשים מפעולות ספציפיות: העלאת קבצים, יצירת דפים חדשים, העברת דפים, ושליחת תודות. המטרה היא לאפשר למפעילים לבצע חסימות התואמות לפעילויות הנחסמים. [[m:Special:MyLanguage/Community health initiative/Partial blocks#action-blocks|לקריאת פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T242541][https://phabricator.wikimedia.org/T280531]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.17|1.42&amp;lrm;-wmf.17]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-06|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-07|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-08|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* קישורים קבועים לדפי שיחה הכוללים תווים שלא מאלפבית האנגלי לא פעלו. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T356199]

'''שינויים עתידיים'''
* ל-[[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#24WPs|24 ויקיפדיות]], לא כולל את העברית, בהן [[mw:Special:MyLanguage/Reference_Tooltips|Reference Tooltips]] מופעל כגאדג'ט ברירת מחדל, מומלץ לבטל את &quot;ברירת מחדל&quot;. זה יהפוך את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference_Previews|Reference Previews]] לברירת המחדל החדשה לתצוגה מקדימה של הערות, מה שיביא למצב אחיד יותר בין אתרי ויקי. עבור [[m:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#46WPs|46 ויקיפדיות]], לא כולל את העברית, בהן יש פחות מארבעה בעלי הרשאת Interface admin (עורך ממשק), השינוי כבר נקבע לאמצע פברואר, [[m:Talk:WMDE Technical Wishes/ReferencePreviews#Reference Previews to become the default for previewing references on more wikis.|אלא אם הן מודאגות מכך]]. הגאדג'ט הישן עדיין יישאר בשימוש וידרוס את ברירת המחדל, בתנאי שזמין באתר ויקי שלכם והדלקתם אותו בהעדפות. [https://meta.wikimedia.org/wiki/WMDE_Technical_Wishes/ReferencePreviews#Reference_Previews_to_become_the_default_for_previewing_references_on_more_wikis][https://phabricator.wikimedia.org/T355312]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:22, 5 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26180971 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
*  [[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|הניסוי לפיצול גרף WDQS]] החל, והוא פועל על שלושה שרתי בדיקה. הצוות האחראי מברר את השפעת הפיצול ומבקש פידבק מאלו המשתמשים ב-WDQS באמצעות ממשק משתמש או בתוכנה בערוצים שונים: [https://www.wikidata.org/wiki/Wikidata_talk:SPARQL_query_service/WDQS_graph_split][https://phabricator.wikimedia.org/T356773][https://www.wikidata.org/wiki/User:Sannita_(WMF)]. תגובות המשתמשים יוודאו את ההשפעות במקרים שונים ותוך כדי פעולות שונות ברחבי שרותי שאילתות ויקינתונים. [https://www.wikidata.org/wiki/Wikidata:SPARQL_query_service/WDQS_backend_update/October_2023_scaling_update][https://www.mediawiki.org/wiki/Wikidata_Query_Service/User_Manual#Federation]

'''בעיות'''
*היה באג שהשפיע על מראה הקישורים שכבר נפתחו בניידים. הקישורים הופיעו בצבע שחור, אבל [[phab:T356928|זה תוקן]].  

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.18|1.42&amp;lrm;-wmf.18]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-13|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-14|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-15|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בהמשך לעבודת הסרת מנוע grid, כלים רבים ([https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Toolforge_Grid_Engine_deprecation]) יפסיקו לפעול ב-14 בפברואר 2024. אם יש ברשותכם כלים שמבצעים כרגע מעבר משם, תוכלו לבקש הארכה. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Portal:Toolforge/About_Toolforge#Communication_and_support] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 07:49, 13 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26223994 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אם האפשרות &quot;{{int:Tog-enotifwatchlistpages}}&quot; הופעלה בהעדפות שלכם, עריכות של בוטים לא יגרמו יותר לשליחת מייל. עד כה זה קרה רק במקרה של עריכות מינוריות. [https://phabricator.wikimedia.org/T356984]
* ישנם שינויים לגבי הדרך בה נטענים סקריפטים של משתמשים ושל אתרי ויקי ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector/2022|ווקטור החדש]] בחלק מאתרי ויקי. זה משפיע על ויקימסע, ויקיספר, וכל האתרים בהם [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector|הווקטור הישן]] מופעל כברירת מחדל. האתרים האחרים ירגישו את ההשפעה מאוחר יותר, במהלך שלושת החודשים הקרובים. גאדג'טים לא יושפעו. אם הרגשתם השפעה או ברצונכם להקטין את הפגיעה באתרכם, ראו [[Phab:T357580|בפבריקטור]]. אנא תאמו את תגובתכם לפי הצורך.
*החשבונות החדשים הנוצרים אוטומטית (כאלו שנפתחים לאחר פתיחת אתר ויקי שטרם ביקרתם) יקבלו מעכשיו אותן העדפות כמו לאלו שרק נרשמו לאתר ויקי הרלוונטי. זה ישפיע על הרבעה סוגי הודעות כחולות ואדומות שברשימה בראש הדף [[phab:T353225|הזה]].
*הגודל המקסימלי של קובץ שניתן להעלות באמצעות [[c:Special:MyLanguage/Commons:Upload_Wizard|אשף ההעלאות]] הוא מעכשיו 5 GiB.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T191804]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.19|1.42&amp;lrm;-wmf.19]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-20|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-21|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-22|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] כלים מסויימים במנוע grid [[wikitech:News/Toolforge_Grid_Engine_deprecation|עצרו]] במהלך הכנה לסגירת ה-grid ב-14 במרץ 2024. הקוד והנתונים של הכלים לא נמחקו. אם אתם מנהלים כלי וברצונכם להפעילו מחדש פנו ל[[wikitech:Portal:Toolforge/About_Toolforge#Communication_and_support|צוות]]. רק הכלים שביקשו הארכה עדיין ממשיכים לעבוד ב-grid.
* ניתן מעכשיו להשתמש בתכונת ה-CSS בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/filter filter]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; באטריבוטים של &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;style&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בקוד ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T308160]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:37, 19 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26254282 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor_on_mobile|העורך החזותי בגרסת הניידים]] הפך לעורך ברירת מחדל לעורכים חדשים במספר קטן של אתרי ויקי. נערך [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor_on_mobile/VE_mobile_default#A/B_test_results|מחקר]] שתוצאותיו מראות כי משתמשים בעורך הזה קצת יותר מצליחים לשמור עריכות, אם כי קצת פחות נתח מעריכותיהם לא משוחזר. משתמשים שבחרו בעורך קוד מקור במחשבים ימשיכו לקבל את עורך קוד מקור גם כשיתחילו לערוך בנייד. [https://phabricator.wikimedia.org/T352127]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] הערך &lt;code&gt;wgGlobalGroups&lt;/code&gt; ב-[[mw:Special:MyLanguage/ResourceLoader/Core modules#mw.config|mw.config]] מכיל עכשיו רק קבוצות פעילות באתר ויקי רלוונטי. סקריפטים לא צריכים יותר לשאול את האתר באמצעות API על כל קבוצה האם היא פעילה. לפניכם קוד לדוגמה: &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;if (/globalgroupname/.test(mw.config.get(&quot;wgGlobalGroups&quot;)))&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T356008]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.20|1.42&amp;lrm;-wmf.20]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-02-27|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-02-28|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-02-29|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* ההרשאה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Tags|עריכת תגיות]] (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;changetags&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;) תלקח מהמשתמשים באתרי ויקימדיה ותשאר כברירת מחדל למפעילים ובוטים בלבד. קהילתכם יכולה לבקש לפני השינוי לשמור על המצב הקיים באתר ויקי שלכם. אנא ציינו ב[[phab:T355639|פבריקטור]] את רצונכם לשמור על המצב, עד סוף מרץ 2024.
את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:23, 26 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26294125 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הדף &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Special:Book&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; (כמו גם הפונקציונליות &quot;ליצור ספר&quot; המקושרת אליו) שסופקו בידי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Collection|הרחבת Collection]] הישנה הוסרה מכל אתרי ויקיטקסט, כיוון שלא עבדו בצורה תקינה. זה לא משפיע על היכולת להוריד ספרים רגילים, באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Wikisource|הרחבת Wikisource]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T358437]
* האתר [[m:Wikitech|Wikitech]] התחיל להשתמש בדור הבא של פרסר קוד ויקי [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|פרסואיד]] כברירת מחדל ליצירת כל הדפים במרחב שיחה. אנא דווחו במקרה של תקלה ב[[mw:Talk:Parsoid/Parser_Unification/Known_Issues|דף הדיונים בבעיות הידועות]]. ניתן להשתמש בהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:ParserMigration|ParserMigration]] לשליטה בשימוש בפרסואיד. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|התיעוד של ParserMigration]] לפרטים נוספים.
* עבודות תחזוקה של [https://etherpad.wikimedia.org etherpad] הסתיינו. במקרה של בעיות אנא ציינו אותן ב[[phab:T316421|פבריקטור]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=| דיווח טכני]] [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets|גאדג'טים]] מאפשרים לעורכי ממשק ליצור כלים חדשים בעזרת CSS וג'אווסקריפט. מרחבי השם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Gadget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Gadget_definition&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; והרשאת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;gadgets-definition-edit&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; נוצרו במסגרת ניסוי כלים ב-2015, אבל בסוף לא נדרשו. ניתן היה לראות אותם בדפים &quot;מיוחד:חיפוש&quot; ו&quot;מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה&quot;. מרחבי השם וההרשאה הוסרו. אף דף לא הועבר, ואין צורך בתיקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T31272]
* נעשה שינוי בתהליך העבודה של הוספת ציטוט בוויקיפדיה, כשהכפתור המכניס את הציטוט הועבר לראש החלונית הקופצת. [https://phabricator.wikimedia.org/T354847]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.21|1.42&amp;lrm;-wmf.21]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-05|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-06|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-07|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
*  כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-20 במרץ. זה מתוכנן לשעה 14:00 UTC (או 16:00 שעון ישראל). יותר מידע יפורסם בשבועות הקרובים בידיעות הטכנולוגיה, כמו גם באתרי ויקי שונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T358233]
* מבנה הקוד HTML של כותרות וקישורים לעריכת פסקאות ישתנה במהלך השנה לשיפור הגישה. ראו בפרטים בדף [[mw:Special:MyLanguage/Heading_HTML_changes|שינויי HTML בכותרות]]. המבנה החדש יהיה זהה לזה של פרסר קוד מקור פרסואיד החדש. ניתן לבדוק גאדג'טים ודפי CSS באמצעות הוספת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;?useparsoid=1&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לכתובת הדף ([[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration#Enabling_via_user_preference|מידע נוסף]]) או להדליק את הפרסואיד ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration#Enabling_via_user_preference|העדפות משתמש]].
*

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:47, 4 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26329807 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.22|1.42&amp;lrm;-wmf.22]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-12|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-13|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-14|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* אחרי התייעצות עם קהילות שונות הוחלט להגדיל את גודל הגופן בטקסט של [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva Neue|העיצוב מינרווה]] בחזרה לערך של 1.65. ניתן לשנות הגדרות גופן שונות בהעדפות בתפריט במידת הצורך. [https://phabricator.wikimedia.org/T358498]
*צבע הקישור הפעיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva Neue|מינרווה]] ישתנה בכדי לספק התאמה טובה יותר לפלטפורמות אחרות ולהמלצות ידועות. [https://phabricator.wikimedia.org/T358516]
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[c:Special:MyLanguage/Commons:Structured data|נתונים מובנים]] בוויקישיטוף לא יתריעו יותר במקרה של עזיבה ללא שמירה. זה ימנע מחלוניות אזהרה &quot;המידע שהכנסתם עלול ללכת לאיבוד&quot; להופיע כששום מידע לא הוכנס. זה גם יגרום לטעינה מהירה יותר של חלק מדפי ויקישיטוף. אולם האזהרות לא יופיעו גם שהמידע כן הוכנס. אם תסגרו את הדף לפני ששמרתם את הנתונים המובנים, הם יאבדו.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T312315]

'''שינויים עתידיים'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-20 במרץ. זה מתוכנן לשעה 14:00 UTC (או 16:00 שעון ישראל). יותר מידע יפורסם בשבועות הקרובים בידיעות הטכנולוגיה, כמו גם באתרי ויקי שונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T358233][https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:04, 12 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26374013 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* ההודעה &quot;קישורי שפות בראש הדף&quot; שהופיעה בתפריט הראשי של [[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector/2022|וקטור 2022]] הוסרה עכשיו, לאחר שהמשתמשים כבר למדו את מיקומו של בורר השפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T353619]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] [[m:Special:MyLanguage/IP_Editing:_Privacy_Enhancement_and_Abuse_Mitigation/IP_Info_feature|תכונת המידע לגבי כתובות IP]] מציגה עכשיו מידע מתוך בסיס נתוני IP בשם Spur. עד כה מקור המידע היחיד היה MaxMind. השינוי יציג מידע מועיל יותר למנטרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T341395]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] מנוע שירותי Toolforge בשם Grid נותק לאחר סיום תהליך המעבר ל-Kubernetes.&amp;rlm; [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Obsolete:Toolforge/Grid][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/Toolforge_Grid_Engine_deprecation][https://techblog.wikimedia.org/2022/03/14/toolforge-and-grid-engine/]
* הקהילות יכולות עכשיו להגדיר סיבות ברירת מחדל לשחזור דפים מחוקים באמצעות יצירת [[MediaWiki:Undelete-comment-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T326746]

'''בעיות'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE_Technical_Wishes/RevisionSlider|RevisionSlider]] הוא ממשק לגלישה אינטראקטיבית בהיסטוריית הגרסאות המופיע בדפי השוואת הגרסאות. משתמשים בשפות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:RevisionSlider/Developing_a_RTL-accessible_feature_in_MediaWiki_-_what_we%27ve_learned_while_creating_the_RevisionSlider|מימין לשמאל]] דיווחו כי הכלי מגיב בצורה שגויה לנגיעות העכבר. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T352169]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.23|1.42&amp;lrm;-wmf.23]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-19|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-20|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-21|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-20 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1710943200 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). [https://phabricator.wikimedia.org/T358233][https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/Server_switch]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:40, 18 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26410165 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ב-18 במרץ 2024 נעשה עדכון באופן טעינת קוד האתר וקוד המשתמש ב-Javascript וב-CSS ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Vector/2022|עיצוב וקטור 2022]]. [[phab:T360384|רשימת בדיקה]] מוצגת עבור המפעילים.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.24|1.42&amp;lrm;-wmf.24]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-03-26|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-03-27|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-03-28|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:57, 25 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26446209 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* אלו המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility_for_reading|נגישות לקריאה]] בתכונות בטא יבחינו בשינויים בגובה השורה בברירת מחדל עבור אפשרויות של טקסט רגיל וטקסט גדול. [https://phabricator.wikimedia.org/T359030]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.25|1.42&amp;lrm;-wmf.25]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-02|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-03|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-04|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* התוכנית השנתית של קרן ויקימדיה לתכנון הפעולות של קרן בשנה הקרובה מוצגת בתור [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2024-2025/Product &amp; Technology OKRs#Draft Key Results|טיוטת נקודות מפתח]] עבור מדור תוצרת וטכנולוגיה. מדובר בהצעות לתוצאות שהקרן מבקשת לראות מבחינת שינויים גדולים בתחום הטכני מיולי 2024 ליולי 2025. תוכלו [[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2024-2025/Product &amp; Technology OKRs|להעיר בדף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:36, 2 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26462933 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* דפדפנים משתמשים בכלים המהווים [[:w:en:Browser extension|הרחבות דפדפן]], הנקראים לפעמים פלאגין או add-on. הופיעה הרחבת כרום חדשה בשם [[m:Future Audiences/Experiment:Citation Needed|דרוש ציטוט]] המשמשת לבדיקה האם טענה ברשת נתמכת בידי ערך ויקיפדי. מדובר בניסוי לבדיקה האם ניתן להשתמש בוויקיפדיה גם בצורה כזאת. הוא קטן מאוד, לכן קיים רק בכרום באנגלית.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|alt=|סקר המשאלות]] &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;כלי חדש בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit Recovery|Edit Recovery]] הגיע לכל אתרי ויקי, וניתן להדליק אותו ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]]. מרגע שעשיתם כך, עריכותיכם יישמרו בדפדפן תוך כדי עבודה, ואם בטעות סגרתם חלון, או הדפדפן או המחשב קרסו, יוצע לכם לשחזר את הטקסט שטרם שמרתם. אנא כתבו משוב ב[[m:Special:MyLanguage/Talk:Community Wishlist Survey 2023/Edit-recovery feature|דף השיחה של הכלי]]. מדובר במשאלה במקום 8 בסקר משאלת הקהילה 2023.&lt;/span&gt;
* תוצאות ראשוניות של ניסויי [[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit check]] יצאו [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check#4_April_2024|לאור]]. הכלי נמצא עכשיו בברירת מחדל ב[[phab:T342930#9538364|אתרי ויקי שבדקו אותו]]. אנא [[mw:Talk:Edit check|הודיעו לנו]] אם ברצונכם להביא את הכלי בשלב הבא של פריסתו גם לאתר ויקי שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T342930][https://phabricator.wikimedia.org/T361727]
* אלו המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:Minerva Neue|עיצוב מינרווה]] בניידים יראו שיפור בגובה השורה בכל מיני מקומות. [https://phabricator.wikimedia.org/T359029]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] הגרסה החדשה של תוכנת מדיה־ויקי ([[mw:MediaWiki 1.42/wmf.26|1.42&amp;lrm;-wmf.26]]) תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-09|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-10|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-11|he}} ([[mw:MediaWiki 1.42/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* חשבונות חדשים ומשתמשים לא מחוברים יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor|העורך החזותי]] כברירת מחדל בניידים. זה נעשה בכל מקום למעט ויקיפדיה האנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T361134]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:37, 9 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26564838 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''בעיות'''
* בין 2 ל-8 באפריל אתרי ויקי המשתמשים בהרחבת הניטור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|Flagged Revisions]] התג &quot;{{Int:tag-mw-reverted}}&quot; לא צורף לעריכות מבוטלות. כמו כן, פעולות העברת דפים, הגנה וייבוא לא סומנו אוטומטית כבדוקות. הבעיה תוקנה עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T361918][https://phabricator.wikimedia.org/T361940]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.1|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-16|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-17|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-18|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#DEFAULTSORT|מפתחות מיון רגיל בקטגוריות]] משפיעים עכשיו על הקטגוריות שנוספו באמצעות תבניות ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Cite|הערות שוליים]]. עד כה הערות השוליים השתמשו בשם הדף כמפתח מיון גם אם צויין במפורש מפתח אחר בדף. עם זאת, מפתחות שצויינו עם שם הקטגוריה עבדו תמיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T40435]
* משתנה חדש בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;page_last_edit_age&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; התווסף ל[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. הוא מציין את הזמן שעבר מעריכת הדף האחרונה בשניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T269769]

'''שינויים עתידיים'''
* מפתחים בהתנדבות מתבקשים לעדכן את הקוד של הכלים שלהם לטיפול ב[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]]. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers/2024-04 CTA|לקרוא פרטים]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ארבעה שדות הוסרו מרפליקות בסיס הנתונים, כולל [[quarry:|quarry]]. זה משפיע רק על טבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;abuse_filter&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;abuse_filter_history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. חלק מהשאילתות ידרשו עדכון. [https://phabricator.wikimedia.org/T361996]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:29, 16 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26564838 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* החל מהשבוע לנרשמים לוויקיפדיה [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Positive reinforcement#Leveling up 3|יומלץ]] לנסות [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature summary#Newcomer tasks|משימות מבניות]], לטובת [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Personalized first day/Structured tasks/Add a link/Experiment analysis, December 2021|שיפור הפעלת המשתמשים החדשים ושימורם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T348086]
* עד ל-10 במאי ניתן [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|להציע כלים אהובים]] לטקס החמישי של פרס הכלי המדליק. 

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.2|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-23|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-04-24|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-04-25|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* זאת אזהרה אחרונה לגבי פיצול סקריפטים בין הווקטור החדש והישן, שצפוי עד סוף מאי 2024. לסקריפטים שברצונכם לשמור בוויקטור החדש יש להעתיק את התוכן של [[{{#special:MyPage}}/vector.js]] ל-[[{{#special:MyPage}}/vector-2022.js]]. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Features/Loading Vector 2010 scripts|פרטים טכניים]]. יתכן ועורכי ממשק המצפים לשאלות לגבי תמיכה טכנית יפנו לקהילתכם, כמו שזה נעשה בוויקיפדיה הצרפתית. [https://phabricator.wikimedia.org/T362701]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:28, 22 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26647188 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''

[[File:Talk_pages_default_look_(April_2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* המראה של דפי השיחה השתנה באתרי ויקי הבאים: {{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hiwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-rowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-thwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-viwiki/he}}. האתרים הללו השתתפו בבדיקה בה 50% מהמשתמשים קיבלו עיצוב חדש. מכיוון ש[[Mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability/Analysis|התוצאות היו טובות]], העיצוב החדש יופרס באתרים הללו כעיצוב כברירת מחדל. ניתן לבטל את השינוי [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|בהעדפות]]  (&quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;). הפריסה תתקיים בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T341491]
* שבעה אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} ב[[d:Q33014|שפת בטאווי]] ([[w:bew:|&lt;code&gt;w:bew:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T357866]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35708|קוסאאל]] ([[w:kus:|&lt;code&gt;w:kus:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T359757]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35513|איגלה]] ([[w:igl:|&lt;code&gt;w:igl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T361644]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary}} בשפה [[d:Q33541|הקאראקלפאקית]] ([[wikt:kaa:|&lt;code&gt;wikt:kaa:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T362135]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפה [[d:Q9228|הבורמזית]] ([[s:my:|&lt;code&gt;s:my:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T361085]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפה [[d:Q9237|המלאית]] ([[s:ms:|&lt;code&gt;s:ms:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T363039]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפה [[d:Q8108|הגאורגית]] ([[s:ka:|&lt;code&gt;s:ka:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T363085]
* מעכשיו ניתן [https://translatewiki.net/wiki/Support#Early_access:_Watch_Message_Groups_on_Translatewiki.net לעקוב אחרי פרויקטים וקבוצות הודעות] באתר [[m:Special:MyLanguage/translatewiki.net|Translatewiki.net]]. בשלב הראשון תקבלו הודעות לגבי הוספת או הסרת הודעות בקבוצות הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T348501]
* העיצוב הכהה זמין מעכשיו בכל אתרי ויקי בדפדפנים הניידים, למשתמשים המחוברים שבחרו [[Special:MobileOptions|מצב מתקדם]]. מדובר בפריסה מוקדמת של התכונה החדשה. עורכים טכניים מוזמנים [https://night-mode-checker.wmcloud.org/ לבדוק בעיות הנגשה באתרי ויקי]. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-04|הדרכה מפורטת]].

'''בעיות'''
* מפות בהרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]] יכולות להשתמש בעיצוב חלופי ללא תוויות, באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;mapstyle=&quot;osm&quot;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. זה לא עבד בתצוגה מקדימה, מה שיצר רושם של חוסר תמיכה. העניין תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T362531]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.3|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-04-30|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-01|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-02|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:34, 30 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26689057 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
[[File:Talk_pages_default_look_(April_2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* המראה של דפי השיחה השתנה בכל אתרי ויקי למעט ויקישיתוף, ויקינתונים, ורובן של ויקיפדיות ([[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/18|כמה]] כבר קיבלו את העיצוב החדש). ניתן לקרוא פרטים ב-&quot;[[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|Diff]]&quot;. ניתן לבטל את השינוי [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|בהעדפות]] (&quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;). הפריסה תתקיים בכל אתרי ויקי בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T352087][https://phabricator.wikimedia.org/T319146]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] עורכי ממשק יכולים עכשיו לשלוט בצורה משמעותית יותר בעיצובי הערכים בניידים, עקב הפעלת &lt;code&gt;SiteAdminHelper&lt;/code&gt;. יותר פרטים על אופן ביטול עיצובים שונים ניתן למצוא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:WikimediaMessages#Site_admin_helper|בדף ההרחבה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T363932]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] שרותי [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] הוסיפו פרקי גוף הערך לתוך פורמט ה-JSON ושדה תיאור קצר ומושקע לתבנית המידע הקיימת. ההרחבה הזאת של API זמינה גם דרך שירותי הענן של הקרן. [https://enterprise.wikimedia.com/blog/article-sections-and-description/]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.4|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-07|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-08|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-09|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* כשפותחים את מיוחד:יומנים, התצוגה הראשונית נקראת &quot;כל היומנים הציבוריים&quot;, אבל היא מציגה רק את חלקם. השם ישתנה ל&quot;יומנים ציבוריים עיקריים&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T237729]

'''שינויים עתידיים'''
* שירות חדש ייבנה במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת הגרפים]]. ניתן למצוא פרטים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph/Plans|עדכון האחרון]] לגבי ההרחבה.
* החל מ-21 במאי, ויקיפדיות האנגלית והגרמנית יוכלו להפעיל את התכונה &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]]&quot;, המיועדת לעורכים החדשים. מדובר בחלק מ[[phab:T304110|הפריסה המתגלגלת של הכלי לוויקיפדיות בכל השפות]]. הקהילות הללו יוכלו [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Community configuration|להדליק ולקנפג את התכונה מקומית]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T308144]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:45, 6 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26729363 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* בוויקיטקסט קיים דף מיוחד עם רשימת העבודות ללא תמונות סרוקות מתאימות. מעכשיו ניתן להשתמש במילת קסם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;__EXPECTWITHOUTSCANS__&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; כדי להוציא דפים מסוימים מהרשימה, כמו דפי מהדורות או תרגומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T344214]
* אם אתם משתמשים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]] ב&quot;{{int:tog-uselivepreview}}&quot;, הכלי של דפי עריכת התבניות &quot;{{int:Templatesandbox-editform-legend}}&quot; יעבוד מעכשיו ללא טעינה מחדש גם כן. [https://phabricator.wikimedia.org/T136907]
* למפות של הרחבת [[mw:Special:Mylanguage/Extension:Kartographer|Kartographer]] ניתן מעכשיו להוסיף טקסט חלופי באמצעות אטריבוט בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;alt=&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. מדובר באותו שימוש כמו באטריבוט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;alt=&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Images#Syntax|תמונות וגלריות]]. זה לא יעבוד באתרי ויקי דוגמת ויקימסע בהם תמונות ממוזערות הן אינטראקטיביות. [https://phabricator.wikimedia.org/T328137]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GuidedTour|הסיור המודרך]] בנושא &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Edit Review Improvements/New filters for edit review|הפילטרים החדשים לסקירת העריכות]]&quot; הוסר. הוא נוצר ב-2017 כדי להראות למשתמשים עם חשבונות ישנים יותר את השינויים בממשק, וכבר נצפה בידי רוב האנשים הרלוונטיים. [https://phabricator.wikimedia.org/T217451]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.5|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-14|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-15|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-16|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] דף תוצאות חיפוש ויקי [[{{#special:search}}]] ישתמש מעכשיו באטריבוטים flex של CSS להנגשה טובה יותר, במקום טבלאות. אם יש לכם גאדג'ט או סקריפט שעובד עם תוצאות החיפוש, עליכם לעדכן את הקוד בהתאם לקוד החדש של HTML.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T320295]

'''שינויים עתידיים'''
* בעיציב וקטור 2022 הדף הראשי יוצג מעכשיו ברוחב מלא, בדומה לדפים המיוחדים. המטרה היא לשמור את מספר התווים לשורה להיות מספיק גדול. זה נעשה לקראת השינויים הצפוים בגופן בווקטור 2022. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T357706]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] שתי עמודות של טבלת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:pagelinks table|pagelinks]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בבסיס הנתונים, &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;pl_namespace&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;pl_title&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, יוסרו בקרוב. המשתמשים צריכים להשתמש בשתי עמודות של הטבלה החדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;[[mw:special:MyLanguage/Manual:linktarget table|linktarget]]&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; במקום זאת (&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;lt_namespace&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;lt_title&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;). בשאילתות SQL הקיימות:
*# החליפו את &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;JOIN pagelinks&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;JOIN linktarget&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ואת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;pl_&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;lt_&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; באופרטור &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;ON&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;
*# מתחת לזה הוסיפו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;JOIN pagelinks ON lt_id = pl_target_id&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;
** ראו &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[phab:T222224]]&lt;/bdi&gt; להסבר על סיבות לכך. [https://phabricator.wikimedia.org/T222224][https://phabricator.wikimedia.org/T299947]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:59, 14 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26762074 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|מיוחד:מחיקה מרובה]] המאפשר למפעילים למחוק דפים בכמויות ימחק מעכשיו בצורה תקינה דפים ששמם השתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T43351]
* שינויים חדשים הוכנסו לאשף ההעלאות של ויקישיתוף: מבנה הדף שופר באמצעות הכנסת סגננות ורווחים חדשים לטופס ולשדותיו, כותרות וטקסט עזרה לכל השדות שונו, שדה Caption הפך לשדה חובה, וקיימת אפשרות העתקתו לתיאור הקובץ. [https://commons.wikimedia.org/wiki/Commons:WMF_support_for_Commons/Upload_Wizard_Improvements#Changes_to_%22Describe%22_workflow][https://phabricator.wikimedia.org/T361049]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.6|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-21|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-22|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-23|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]]  ה-HTML המשמש לבניית הכותרות [[mw:Heading_HTML_changes|שונה לשיפור ההנגשה]]. הוא ישתנה ב-22 במאי בחלק מהעיצובים (מחוץ לזמן, מודרני, מים כחולים, נוסטלגיה ומונובוק). נא לבדוק את הגאדג'טים באתר הוויקי שלכם בעיצובים הללו ו[[phab:T13555|לדווח אם נתקלתם בבעיות]] כדי שזה יתוקן לפני פריסה בשאר העיצובים. המפתחים שוקלים גם להוסיף [[phab:T337286|API להוספת כפתורים לכותרות הנושאים בגאדג'טים]], אם זה יעזור לכותבי כלים, וישמחו לשמוע את דעתכם בעניין.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W21&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:04, 21 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26786311 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* תוקנו כמה באגים שהופיעו לאחר העדכונים האחרונים של אשף העלאות בוויקישיתוף. למידע נוסף ראו [[:phab:T365107|T365107]] ו-[[:phab:T365119|T365119]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] במרץ 2024 התווסף API חדש, [[mw:ResourceLoader/Core_modules#addPortlet|addPortlet]], המאפשר לגאדג'טים ליצור תפריטי פורטלט חדשים בעיצוב. בעיצובים מסויימים ניתן להשתמש בזה ליצירת רשימה נפתחת. מפתחי הגאדג'טים מוזמנים לנסות ו[[phab:T361661|להגיב]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] חלק מ-CSS בעיצוב מינרווה הוסר להקלת שינוי הגדרות עבור אתר ויקי מסוים. על עורכי הממשק לבדוק את יצירת הדפים בניידים במחלקות הבאות: &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.collapsible&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.multicol&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.reflist&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.coordinates&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;.topicon&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;. תוכלו לקבל [[phab:T361659|פרטים נוספים]] לגבי עדכון CSS במידת הצורך.

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.7|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-05-28|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-05-29|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-05-30|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* כשאתם נכסים לאתר ויקי בו אין לכם עדיין חשבון מקומי, כללים מקומיים כמו מסנן ההשחתות יכולים למנוע את יצירת החשבון. החל מהשבוע ההרשאות הגלובליות יילקחו בחשבון כדי לדרוס כללים כאלו. [https://phabricator.wikimedia.org/T316303]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:15, 28 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26832205 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* מעכשיו מפעילים מקומיים יכולים להוסיף קישורים חדשים בסוף תפריט הכלים מבלי להשתמש בג'אווסקריפט. [[mw:Manual:Interface/Sidebar#Add or remove toolbox sections|ראו תיעוד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T6086]
* שם קטגוריית המעקב של WikiHiero שונה מ-&quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MediaWiki:Wikhiero-usage-tracking-category&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot; ל-&quot;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MediaWiki:Wikihiero-usage-tracking-category&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&quot;. [https://gerrit.wikimedia.org/r/c/mediawiki/extensions/wikihiero/+/1035855]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q5317225|קדזאן דוסון]] ([[w:dtp:|&lt;code&gt;w:dtp:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T365220]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.8|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-04|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-05|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-06|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''שינויים עתידיים'''
* בשבוע הבא אתרי ויקי בהם הווקטור החדש הוא ברירת מחדל יקבלו המשתמשים הלא מחוברים לחשבון אפשרות לבחור את גודל הגופן. גופן ברירת המחדל יוגדל. זה יקל על קריאתה של ויקיפדיה. [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-06 deployments|לפרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:35, 4 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26844397 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* התוכנה המשמשת לקריאת קבצי SVG שודרגה, כשבאגים ישנים רבים בפענוח הקוד תוקנו. [https://phabricator.wikimedia.org/T265549]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] ה-HTML המשמש לכל סוגי הכותרות [[mw:Heading HTML changes|עובר תהליך חידוש לשיפור ההנגשה]]. הוא השתנה בשבוע שעבר בחלק מהעיצובים (הווקטור הישן ומינרווה). אנא בדקו גאדג'טים באתר ויקי שלכם בעיצובים הללו ו[[phab:T13555|דווחו לנו על הבעיות]] כדי שנוכל לפתור אותן לפני שנעשה את השינוי גם בווקטור 2022. המפתחים ממשיכם לדון באפשרות יצירת [[phab:T337286|API לגאדג'טים עבורה הוספת כפתורים לכותרות הפרקים]], אם זה יעזור ליוצרי כלים שונים, וישמחו לשמוע את דעתכם.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] קוד HTML עבור הערות שוליים שונה ב[[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|פרסואיד]] בשבוע שעבר. במקומות בהם בעבר פרסואיד הוסיף מחלקת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw-reference-text&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, הוא מוסיף עכשיו גם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;reference-text&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לתאימות טובה יותר עם הפרסר הישן.  [[mw:Specs/HTML/2.8.0/Extensions/Cite/Announcement|פרטים נוספים]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/1036705]

'''בעיות'''
* באג בתרגום תוכן שגרם לתפריטים להופיע במקום שגוי תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T366374]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.9|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-11|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-12|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-13|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] בגרסה החדשה של מדיה-ויקי ישנו שינוי נוסף בקוד HTML עבור הערות שוליים: [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|פרסואיד]] יעטוף עכשיו באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;span class=&quot;mw-cite-backlink&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; גם הערות שוליים עם שם, וגם אלו שבלעדיו, לתאימות טובה יותר עם הפרסר הישן. על עורכי הממשק לוודא שגאדג'טים העובדים עם הערות תואמים את הקוד החדש. [[mw:Specs/HTML/2.8.0/Extensions/Cite/Announcement|פרטים נוספים]]. [https://gerrit.wikimedia.org/r/1035809] 
* באתרי ויקי מרובי שפות המשתמשים במערכתה-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;translate&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; תרגומים שפג תוקפם מוצגים עם רקע ורוד עד שיעודכנו או יאושררו. החל מהשבוע האשרור יירשם ביומנים וישנה גם הרשאת משתמש חדשה למאשררים כך שהקהילות יוכלו [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|לקבוע]] את הצורך בה. [https://phabricator.wikimedia.org/T49177]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:20, 10 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26893898 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* כשמוסיפים קישור חיצוני אסור בעורך החזותי ההודעה על כך תופיע מיד. ראו פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check#11_June_2024|Edit check]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T366751]
* ההרחבה החדשה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CommunityConfiguration|Community Configuration]] זמינה ב-[[testwiki:Special:CommunityConfiguration|testwiki]]. היא מאפשרת לקהילות לקבוע הגדרות מקומיות בהתאם לרצונן. נכון לעכשיו קיימות שם רק הגדרות של Growth, אבל בעתיד יתווספו [[mw:Special:MyLanguage/Community_configuration#Use_cases|הגדרות חדשות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T323811][https://phabricator.wikimedia.org/T360954]
* [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] עבור מצב כהה התחילה לפעול גם בקטגוריות ובדפי עזרה, ובעוד כמה דפים מיוחדים נוספים. ייתכנו בעיות ניגודיות. אתם מתבקשים לדווח על באגים ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility_for_reading|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366370]

'''בעיות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|alt=|דיווח טכני]] שירותי הענן נפלו למשך 25 דקות בשבוע שעבר כתוצאה מכבל אופטי תקול. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Incidents/2024-06-11_WMCS_Ceph]
* בשבוע שעבר נעשו שינויי סגנון בווקטור 2022, והם גרמו לבעיות בלתי צפויות בתבניות, הודעות בראש הדף או הפרק, ותמונות. כל השינויים למעט תמונות בוטלו. בתמונות רוב הבעיות תוקנו. אם אתם עדיין נתקלים בבעיות כאלו, אנא [[phab:T367463|דווחו כאן]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T367480]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.10|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-18|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-19|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-20|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-18 ביוני [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#ref|Reference Edit Check]], בדיקת עריכת הערות, תופעל ב[[phab:T361843|שורה חדשה של ויקיפדיות]], כולל ויקיפדיה העברית. היא תעזור למשתמשים חדשים ותקל על מנטרים באמצעות הזמנת אלו שמוסיפים תוכן חדש לערכים ללוות אותו במקור, אם הם לא עשו זאת בעצמם. במהלך [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check#Reference_Check_A/B_Test|בדיקה שנערכה ב-11 אתרי ויקי]] כמות ההערות עלתה [https://diff.wikimedia.org/?p=127553 יותר מכפליים] לאחר הפעלת בדיקת ההערות. הקהילות יכולות [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Configuration|לקבוע הגדרות מקומיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T361843]&lt;!-- NOTE: THE DIFF BLOG WILL BE PUBLISHED ON MONDAY --&gt;
* [[m:Special:MyLanguage/Mailing_lists|רשימות התפוצה]] לא יהיו זמינות למשך כשעתיים ביום שלישי הקרוב בין 10:00–12:00 UTC (או 13:00–15:00 שעון ישראל). במהלך הזמן הזה הרשימות יעברו לשרת חדש ויקבלו תוכנה משודרגת. [https://phabricator.wikimedia.org/T367521]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:49, 18 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26911987 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* העורכים יבחינו כי נעשו כמה שינויים בצבעי הרקע של הטקסט במצב השוואה בין דפים, וצבע של מספר הדפים שהשתנה. השינויים הללו נועדו להפוך את הטקסט לקריא יותר במצב הרגיל ובמצב הכהה, וזה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת ההנגשה. תוכלו להגיב או לשאול ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility for reading|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T361717]
* צבעי הטקסט שמשמש לקישורים שכבר נפתחו, קישורים בזמן מעבר עכבר, וקישורים במהלך הלחיצה, שונו גם הם במקצת בשבוע שעבר למען שיפור ההנגשה במצב הרגיל ובמצב הכהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T366515]

'''בעיות'''
* ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Talk pages permalinking|להעתיק קישורים קבועים לתגובות בדפי שיחה]] באמצעות לחיצה על תאריך כתיבת התגובה. [[mw:Talk pages project/Permalinks|האפשרות הזאת]] לא תמיד עבדה כששם הנושא היה ארוך מדי ונעשה שימוש בקישור הזה בקוד ויקי. הבעיה תוקנה. תודה ל-Lofhi על דיווח הבאג. [https://phabricator.wikimedia.org/T356196]

'''שינויים השבוע'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|alt=|דיווח חוזר]] [[mw:MediaWiki 1.43/wmf.11|הגרסה החדשה]] של תוכנת מדיה־ויקי תעלה ל[[m:Wikimedia wikis#Test wikis|אתרי הבדיקה]] ולאתר [[mw:|MediaWiki.org]] ב־{{#time:j xg|2024-06-25|he}}. היא תעלה ל'''וויקיפדיה העברית''', הקטלאנית והאיטלקית וכן לכל אתרי הוויקי שאינם ויקיפדיה ב־{{#time:j xg|2024-06-26|he}}, ולשאר אתרי הוויקי היא תעלה ב־{{#time:j xg|2024-06-27|he}} ([[mw:MediaWiki 1.43/Roadmap|יומן]]). [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Train][https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]
* החל מ-26 ביוני בוויקיפדיה האנגלית כל התגובות בדפי השיחה יקבלו אפשרות להעתיק קישור קבוע לתגובה בלחיצה על התאריך. שאר אתרי ויקי קיבלו את האפשרות הזאת מוקדם יותר. זה מאפשר למשתמשים למצוא את התגובה המקושרת, גם אם הועברה מאז למקום אחר. ניתן לקרוא פרטים על כך ב-[[DiffBlog:/2024/01/29/talk-page-permalinks-dont-lose-your-threads/|Diff]] או ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#Talk pages permalinking|Mediawiki.org]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T365974]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:33, 25 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=26989424 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* במהלך שלושת השבועות הקרובים המצב הכהה יהפוך לזמין לכל המשתמשים, מחוברים ואנונימיים, החל מגרסת הניידים. זה ממלא את אחת [[m:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey_2023/Reading/Dark_mode|הבקשות המרכזיות]] בסקר המשאלות, תוך כדי שיפור קריאה בניגודיות נמוכה ושימוש באור חלש. כחלק מהשינוי גם דפי משתמש ופורטלים יקבלו מצב כהה. ישנו מידע נוסף ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility_for_reading/Updates#June_2024:_Typography_and_dark_mode_deployments,_new_global_preferences|עדכון האחרון של צוות ווב]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366364]
* משתמשים מחוברים יכולים עכשיו לקבוע [[m:Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering-skin-skin-prefs|הגדרות גלובליות עבור גודל הגופן ועבור מצב כהה]], הודות למאמץ משותף של כמה קבוצות בקרן. זה מאפשר להגדיר בקלות סביבת עבודה אחידה בין אתרי ויקי רבים, למשל באמצעות בחירה בין מצב רגיל וכהה בכל אתרי ויקי בו זמנית. [https://phabricator.wikimedia.org/T341278] 
* אם אתם משתמשים בדפדפנים ישנים מאוד, ייתכן שחלק מהפעולות לא יעבדו באתרי ויקימדיה. זה מתייחס לאינטרנט אקספלורר 11 ולגרסאות כרום, פיירפוקס וספארי מלפני 2016. השינוי מאפשר להשתמש בקוד [[d:Q46441|CSS]] חדש ולשלוח כמות קוד קטנה יותר, עבור כל הקוראים. [https://phabricator.wikimedia.org/T288287][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Manual:How_to_make_a_MediaWiki_skin#Using_CSS_variables_for_supporting_different_themes_e.g._dark_mode]
* מפעילים בוויקיפדיה יכולים עכשיו לקבוע בקלות הגדרות מקומיות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|Community Configuration]], כלי שנוצר כדי לאפשר לקהילות לבחור מקומית איך יעבדו דברים שונים, כי לכל שפה יש דרישות משלה. נכון לעכשיו המפעילים יוכלו להגדיר רק את מערכת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Growth/Feature_summary|Growth]] בוויקי שלהם, כדי לאפשר גיוס ושמירה על משתמשים חדשים ביתר קלות. בחודשים הבאים יתווספו הגדרות חדשות. [https://phabricator.wikimedia.org/T366458]
* העורכים המעוניינים לדון בבעיות הקשורות ל[[w:he:יוניקוד|תקני יוניקיד]] בשפות שונות יכולים לעשות זאת ב[[mw:Talk:WMF membership with Unicode Consortium|מרחב שיחות חדש ב-mediawiki.org]]. קרן ויקימדיה מהווה עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/WMF membership with Unicode Consortium|חלק מאיגוד היוניקוד]], וקבוצת התיאום תוכל לעבור על הנושא בשיתוף פעולה ולהביא אותו במידת הצורך לתשומת ליבו של האיגוד.
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q2891049|מנדאילינג]] ([[w:btm:|&lt;code&gt;w:btm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T368038] 

'''בעיות'''
* העורכים יכולים שוב ללחוץ על הקישורים בתצוגה מקדימה של העורך החזותי, הודות לתיקון הבאג בידי צוות העריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T368119]

'''שינויים עתידיים'''
* אנא [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/758713?lang=he עזרו לנו לשפר את ידיעות הטכנולוגיה באמצעות הסקר הזה]. המטרה היא לראות את הצרכים של סוגים שונים של קוראי ידיעות הטכנולוכיה. הסקר ייפתח למשך שבועיים והוא מגובה בידי [https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Tech_News_Survey_2024_Privacy_Statement הצהרת הסודיות]. ישנם מספר תרגומים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:59, 2 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27038456 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שינויים אחרונים'''
* צוות משימה חדש הוקם בקרן ויקימדיה בכדי להחליף את הרחבת Graph המנותקת ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project|הרחבה אחרת, בטוחה יותר, קלה לשימוש, ומאפשרת פיתוח]] בשם Chart. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Newsletter:Chart Project|לעשות מנוי]] לידיעון המוסר עדכונים וחדשות על Chart.
* ההרחבה [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents|CampaignEvents]] זמינה עכשיו במטא, ויקיפדיה ב[[w:he:איגבו|איגבו]], ויקיפדיה בסוואהילי, וניתן לבקש פריסה לוויקיפדיות נוספות. ההרחבה עוזרת בניהול ויצירת אירועים בצורה ויזואלית יותר, באמצעות הענקת יכולות שונות למארגני אירועים, דוגמת כלי לרישום אירועים. לפרטים נוספים על תהליך הפריסה ולבקשות הפריסה בקרו ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment_status|דף ההרחבה במטא]]. 
* עורכים המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ב-iOS שעשו לפחות 50 עריכות קיבלו גישה לכלי &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/iOS Suggested edits#Add an image|הוסיפו תמונה]]&quot;. הכלי מציג הזדמנויות לעריכות קטנות אך יעילות בוויקיפדיה.
* תודה ל[[mw:MediaWiki Product Insights/Contributor retention and growth/Celebration|כל מי שתרם]] לגרעין מדיה-ויקי. כתוצאה מהתרומות עלתה [[mw:MediaWiki Product Insights/Contributor retention and growth|כמות התורמים של יותר מחמש עריכות]] ב-25% לעומת אשתקד, מה שמעלה את יציבת הבסיס של מיזמי ויקימדיה.

'''בעיות'''
* בווקטור החדש הקישור ללשונות השיחה תמיד הוצג ככחול, גם לדפים לא קיימים. זה תוקן עכשיו. 

'''שינויים עתידיים'''
* הצוות T&amp;S מעוניין להציג [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] עם ככל שפחות הפרעות לכלים ולתהליכי העבודה. מפתחים מתנדבים, כולל התומכים בגאדג'טים וסקריפטים, מתבקשים לעדכן את הקוד לתמיכה בחשבונות הזמניים. הצוות [[mw:Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|כתב הנחיות עדכון]]. ראו [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers/2024-04 CTA|פרטים נוספים]].

'''סקר ידיעות הטכנולוגיה'''
* אנא [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/758713?lang=he עזרו לנו לשפר את ידיעות הטכנולוגיה באמצעות סקר קצר]. המטרה היא לענות על צורכיהם של סוגים שונים של קוראי ידיעות הטכנולוגיה. הסקר יהיה פתוח למשך שבוע נוסף והוא מגובה בידי [https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Tech_News_Survey_2024_Privacy_Statement הצהרת הסודיות]. ישנם מספר תרגומים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:32, 9 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27080357 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''סקר ידיעות הטכנולוגיה'''
* אנא [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/758713?lang=he עזרו לנו לשפר את ידיעות הטכנולוגיה באמצעות סקר קצר]. המטרה היא לענות על צורכיהם של סוגים שונים של קוראי ידיעות הטכנולוגיה. הסקר יהיה פתוח עוד שלושה ימים והוא מגובה בידי [https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Tech_News_Survey_2024_Privacy_Statement הצהרת הסודיות]. ישנם מספר תרגומים.

'''שינויים אחרונים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפתחי ויקימדיה יכולים עכשיו להשתמש רשמית גם ב-[[mw:Special:MyLanguage/Gerrit|Gerrit]] וגם ב-[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|GitLab]], לאחר החלטת קרן ויקימדיה מ-24 ביוני לגבי תמיכה בפיתוח תוכנה בשתי הפלטפורמות. גריט וגיטלאב הם רפוזיטורי של קוד המשמשים מפתחים לכתיבה, סקירה והפצה של קוד תוכנה עליו בנויים מיזמי ויקי, כמו גם של כלים המשמשים עורכים ליצירה ושיפור התוכן. ההחלטה תגן על יצרנות העבודה של מפתחינו ותמנע מצב בו בעיות בסקירת הקוד משפיעות על משתמשים. יותר פרטים זמינים בדף [[mw:GitLab/Migration status|מצב המעבר]].
* קרן ויקימדיה מפחשת מעוניינים להגיש מועמדות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Proposal|מועצת המוצרים והטכנולוגיות]] (PTAC). הקבוצה הזאת תאפשר לתורמים בתחום הטכני ולקרן ויקימדיה להגדיר יחדיו פלטפורמה טכנולוגית עמידה יותר ומסוגלת יותר להתמודד עם שינויים בעתיד. אנו מחפשים תורמים בתחום הטכני מסביב לעולם, מתוך מגוון מיזמי ויקימדיה. [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Proposal#Joining the PTAC as a technical volunteer|אתם מוזמנים להגיש מועמדות בקישור הזה לפני 10 באוגוסט]].
* העורכים הרשאים לבצע פעולות שחזור שעובדים ביישומון האנדרואיד של ויקיפדיה יכולים עכשיו להשתמש בתכונות החדשות של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Anti Vandalism|Edit Patrol]]. התכונות הללו כוללות פיד חדש של השינויים האחרונים, קישורים רלוונטיים דוגמת &quot;ביטול&quot; או &quot;שחזור&quot;, ויכולת ליצור ולשמור ספרייה אישית של הודעות לדפי שיחה שתשמש בזמן הניטור. אם אתר ויקי שלכם מעוניין לקבל את התכונות הללו גם למשתמשים ללא הרשאות שחזור שעומדים בתנאים מסוימים, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android#Contact us|תוכלו ליצור קשר עם הצוות]]. ישנם [[diffblog:2024/07/10/ِaddressing-vandalism-with-a-tap-the-journey-of-introducing-the-patrolling-feature-in-the-mobile-app/|פרטים נוספים בבלוג של Diff]].
* העורכים בעלי גישה ל[[m:Special:MyLanguage/The_Wikipedia_Library|ספריית ויקיפדיה]] יכולים שוב לעיין בתוכן הסגור ב-SpringerLinks, לאחר שהקרן [[phab:T368865|יצרה איתם קשר]] להסדרת העניין. ניתן לקרוא על כך פרטים ברשימת [[m:Tech/News/Recently_resolved_community_tasks|21 בקשות הקהילה לתיקון הבעיות שנסגרו בשבוע האחרון]]. 

'''שינויים השבוע'''
* החל מהשבוע [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-07 deployments|מצב כהה יהיה זמין במספר ויקיפדיות]], במצב מחשב ובמצב נייד, למשתמשים מחוברים ולא מחוברים. עורכי ממשק ומתחזקים של סקריפטים אישיים מתבקשים לבדוק גאדג'טים וסקריפטים אישיים במצב כהה, ולמצוא ולתקן צבעים שמוגדרים ישירות בקוד. ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Recommendations for night mode compatibility on Wikimedia wikis|דף המלצות להתאמה למצב כהה]] לעזרתכם.

'''שינויים עתידיים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בשבוע הבא פעילים, מתנדבים המתחזקים כלים, וצוותי פיתוח תוכנה מוזמנים לבדוק את עבודת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] ב-testwiki. מדובר בתכונה שתעזור לשפר פרטיות באתרי ויקי. טרם הוחלט על לוח הזמנים לפריסה. אנא [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|פרסמו את עמדותיכם ושאלותיכם בדף השיחה הרלוונטי]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T348895]
* עורכים המעלים קבצים במצב cross-wiki, או מלמדים אחרים כיצד לעשות זאת, יכולים להצטרף לדיון בוויקישיתוף. הקהילה שם דנה באפשרות להגביל שימוש למשתמשים טרם רכישתם הרשאת autoconfirmed. זאת לאחר כמות רחבה של הפרות זכויות יוצרים בהעלאות בצורה הזאת. ישנו סיכום קצר בדף [[c:Special:MyLanguage/Commons:Cross-wiki upload|Commons:Cross-wiki upload]] ו[[c:Commons:Village pump/Proposals#Deactivate cross-wiki uploads for new users|דיון במזנון של ויקישיתוף]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].'' ניתן למצוא חדשות נוספות ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin|עלון קרן ויקימדיה]].
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:31, 16 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27124561 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* הדיילים יכולים עכשיו [[:m:Special:MyLanguage/Global_blocks|לחסום חשבונות גלובלית]]. לפני [[phab:T17294|השינוי]] היה ניתן לחסום גלובלית רק כתובות IP וטווחים. חסימת חשבונות גלובלית שימושית כשאין צורך לגרום למשתמשים להתנתק מהחשבון. ל[[:m:Special:MyLanguage/Global_locks|נעילה גלובלית]], כלי דומה המנתק את המשתמשים מחשבונותיהם, אין קשר לשינוי המדובר. החסימה הגלובלית החדשה שייכת למיזם [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]], סוג חדש של חשבון משתמש המחליף הצגה פומבית של כתובות IP של משתמשים לא מחוברים.
* מאוחר יותר השבוע משתמשי אתרי ויקימדיה יקבלו ממשק חדש של מנגנון ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevs]], הידוע גם בתור &quot;Pending Changes&quot;, המאפשר ניתור שונה מהרגיל בחלק מאתרי ויקי, לא כולל ויקיפדיה העברית. הממשק שופר ומעכשיו הוא תואם לממשק בשאר מערכת המדיה-ויקי וב[[mw:Special:MyLanguage/Codex|מערכת העיצוב של ויקימדיה]]. הממשק של FlaggedRevs  בניידים וב[[mw:Special:MyLanguage/Skin:MinervaNeue|עיצוב מינרווה]] היה שונה לפני שתוקן והועבר ל-[[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]] בידי צוות Growth של הקרן ומספר מתנדבים נוספים. [https://phabricator.wikimedia.org/T191156]
*  משתמשי האתרים של ויקימדיה יכולים עכשיו להגיש בקשות [[m:Special:GlobalVanishRequest|העלמות]]. הכלי ניתן לשימוש כשעורך מחליט לעזוב לתמיד, והוא מאפשר להסתיר את עברו באתרי ויקי כדי לשמור על פרטיותו. לאחר סיום הטיפול בבקשה החשבון יינעל וישנה את שמו. [https://phabricator.wikimedia.org/T367329]
* [https://diff.wikimedia.org/2024/07/10/%d9%90addressing-vandalism-with-a-tap-the-journey-of-introducing-the-patrolling-feature-in-the-mobile-app/ בלוג ב-Diff] מתייחס לנושא הניטור במלחמה בהשחתות באמצעות היישומון בנייד. מוצגת שם פונקציונליות חדשה, כולל החלקה הצידה בפיד השינויים האחרונים, או ספרייה אישית של הודעות לדף השיחה של משתמש. 
* עורכי ויקימדיה וארגוני GLAM (גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזאונים) יכולים עכשיו ללמוד ולמדוד את השפעת ויקישיתוף על איכות יצירת תוכן אנציקלופדי באמצעות לוח בקרה אנליטי &quot;[https://doc.wikimedia.org/generated-data-platform/aqs/analytics-api/reference/commons.html מדדי השפעת ויקישיתוף]&quot;. לוח הבקרה מציע מדדים ארגוניים כגון כמות חודשית של עריכות בקטגוריה, הקבצים הנצפים ביותר, ואילו ערכי ויקימדיה משתמשים בתמונות ויקישיתוף. באמצעות כל המידע הזה יוכלו ארגוני GLAM  למדוד בצורה אמינה יותר את החזרת ההשקעה לתוכניות להעברת תוכן לוויקישיתוף. [https://diff.wikimedia.org/2024/07/19/commons-impact-metrics-now-available-via-data-dumps-and-api/]

'''יוזמות'''
*  ניתן לשתף רעיונות לשיפור אתרי ויקי ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|סקר המשאלות]] שנפתח מחדש. הגרסה החדשה של הסקר פתוחה באופן קבוע, עובדת בעורך קוד מקור ובעורך החזותי, ומאפשרת משאלות בכל שפה.

'''הפניות לפרטים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;התוכנה של קרן ויקימדיה פועלת ב-300 שפות, לעומת רק 47 שפות בממשק של Chrome, לשם השוואה, ולא במקרה. צוות השפות ולוקליזציית המוצרים של הקרן תומכת בכלים שונים כשמאפשרת להם להוסיף תרגומים לשפות רבות. ניתן לקרוא פרטים על הצוות ועבדתו הצפויה ב-[https://diff.wikimedia.org/2024/07/17/building-towards-a-robust-multilingual-knowledge-ecosystem-for-the-wikimedia-movement/ Diff].&lt;/span&gt; 
* [https://diff.wikimedia.org/2024/07/09/on-the-value-of-experimentation/ בלוג חדש] של חבר צוות הקרן Johan Jönsson מתייחס לנושא אופן בניית מוצרים חדשניים וניסיוניים בידי הקרן, תוך כדי ניהול אתרים בשימוש המוני. הבלוג מדגיש את עבודת [[m:Future Audiences#Objectives and Key Results|יוזמת הקהל העתידי של הקרן]], כשהמטרה היא לא לבנות מוצרים מושלמים אלא לנסות רעיונות חדשים, דוגמת [[m:Future_Audiences/Experiments: conversational/generative AI|פלאגין של ChatGPT]] או [[m:Future_Audiences/Experiment:Add a Fact|הוספת עובדה]], כדי לעזור להביא את הקרן לעתיד. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].'' ניתן למצוא חדשות נוספות ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin|עלון קרן ויקימדיה]].
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:05, 23 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27142915 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* עורכים המשתמשים בעורך החזותי בשפות עם תווים שונים מה[[w:he:ספרות הודיות-ערביות|רגיל]], כמו הינדי, מניפורי, או ערבית מזרחית, יכולים להתקל בשינוי במבנה של ספרות בהערות שוליים. מדובר בתופעת לוואי של הכנת פונקציונליות חדשה בהערות שוליים, וזה יאפשר גם לתקן כמה באגים במספור בעורך החזותי. אם שמתם לב לבעיות בנושא באתר ויקי שלכם אנא פרטו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|דף השיחה של הפרויקט]].

'''מצב הבאגים'''
* חלק מהעורכים המחוברים לחשבון לא יכלו לערוך או לקרוא דפים למשך זמן קצר בשבוע שעבר. [[phab:T370304|השגיאות הללו]] קרו עקב הוספת כללים חדשים ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Linter|לינטר]] שגרמו לבעיות במטמון. העניין תוקן והנסיבות נחקרות.
* עורכים יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|כלי מידע על IP]] כדי לקבל פרטים על כתובות IP מסוימות. הכלי זמין בבטא בהעדפות. הוא לא פעל למשך כמה ימים בשבוע שעבר, וחזר לפעול שוב עכשיו. תודה ל-Shizhao על דיווח על הבעיה. תוכלו לקרוא פרטים על זה ועוד [[m:Tech/News/Recently resolved community tasks#2024-07-25|28 באגים שדווחו בידי קהילות]] שנפתרו בשבוע שעבר.

'''יוזמות'''
* ישנם מספר סוגי פונקציונליות ושיפורים חדשים בפבריקטור מטעם צוות ההנדסה וצוות השרותים המשותפים, וגם כמה מתנדבים, בין היתר: מערכת החיפוש, המערכת החדשה ליצירת באגים, המערכת להתחברות לחשבון, הרחבת מנגנון התרגום שאפשרה הוספת תמיכה ליותר שפות (הודות ל-Pppery), ותיקון של הרבה שגיאות במקרי קצה. תוכלו [[phab:phame/post/view/316/iterative_improvements/|לקרוא פרטים על השיפורים הללו וגם על האחרים]].
* ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עדכון על הפרויקט Charts]]. הצוות קיבל החלטות לגבי בחירת ספריית ויזואליזציה, סוגי הגרפים בהם צריך להתמקד קודם, ואיפה לשמור את הגדרות הגרפים.
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikivoyage}} בשפה [[d:Q9056|הצ'כית]] ([[voy:cs:|&lt;code&gt;voy:cs:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T370905] 

'''הפניות לפרטים'''
* ישנו [[diffblog:2024/07/26/the-journey-to-open-our-first-data-center-in-south-america/|מרכז מידע חדש של קרן ויקימדיה]], בסאו פאולו שבברזיל, והוא יעזור להוריד את זמן טעינת הדפים.
* ישנו [[diffblog:2024/07/22/the-perplexing-process-of-uploading-images-to-wikipedia/|מחקר משתמשים]] חדש על בעיות במהלך העלאת תמונות.
* מדדים להשפעת ויקישיתוף [[diffblog:2024/07/19/commons-impact-metrics-now-available-via-data-dumps-and-api/|זמינים עכשיו]] בדאמפים וב-API.
* הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2024/July|העיתון הטכני הקהילתי]] זמין עכשיו.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:11, 30 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27164109 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] שתי פונקציות פרסר חדשות יהיו זמינות השבוע: &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words#dir|#dir]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic_words#bcp47|#bcp47]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה יוריד את הצורך ב-&lt;code&gt;Template:Dir&lt;/code&gt; וב-&lt;code&gt;Template:BCP47&lt;/code&gt; בוויקישיתוף ויאפשר לנו למחוק [[phab:T343131|מאה מיליון שורות]] מטבלאות &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. עורכים בכל אתרי ויקי שמשתמשים בתבניות הללו יכולים לעזור בהחלפתן בפונקציות החדשות.  התבניות בוויקישיתוף יעודכנו במהלך ההאקטון בוויקימניה. [https://phabricator.wikimedia.org/T359761][https://phabricator.wikimedia.org/T366623]
* הקהילות יכולות לבקש הפעלת העורך החזותי במרחבי השם בהם מתקיימים לפעמים דיונים, כמו, למשל &quot;ויקיפדיה:&quot; או &quot;ויקיטקסט:&quot;, בתנאי שהן מבינות את [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/FAQ#WPNS|ההגבלות הידועות]]. המשתמשים יכולים כבר להשתמש עבור הדיונים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]] במרחבי השם הללו.
* קטגוריית המעקב בשם &quot;דפים המשתמשים בציר זמן&quot; שינתה את שמה ל&quot;דפים המשתמשים בהרחבה EasyTimeline&quot; ב-[https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3ATimeline-tracking-category&amp;namespace=8 Translatewiki]. אתרי ויקי שיצרו את הקטגוריה מקומית  צריכים לשנות את שמה אצלם בהתאם.

'''מיזמים'''
* עורכים שעוזרים לארגן [[w:he:ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה|מיזמי ויקיפדיה]] ושיתופי פעולה דומים בוויקי מוזמנים לשתף רעיונות ודוגמאות של שיתופי פעולה מוצלחים עם צוותי הקמפיינים והתוכניות. תוכלו למלא [[m:Special:MyLanguage/Campaigns/WikiProjects|סקר קצר]] או לספר מה אתם חושבים ב[[m:Talk:Campaigns/WikiProjects|דף השיחה]]. הצוותים מחפשים במיוחד פרטים לגבי שיתופי פעולה מוצלחים באתרי ויקי שלא דוברים אנגלית.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הפרסר החדש יופעל באתרי {{int:project-localized-name-group-wikivoyage}} בחודשים הקרובים. {{int:project-localized-name-enwikivoyage}} ו{{int:project-localized-name-hewikivoyage}}&amp;rlm; [[phab:T365367|עברו]] לפרסואיד בשבוע שעבר. לפרטים נוספים ראו [[mw:Parsoid/Parser_Unification|איחוד בין פרסואיד לפרסר]].

'''פרטים'''
* יהיו יותר ממאתיים מפגשים בוויקימאניה השבוע. לפניכם תקציר של [[diffblog:2024/08/05/interested-in-product-and-tech-here-are-some-wikimania-sessions-you-dont-want-to-miss/|חלק מהמפגשים העיקריים הקשורים לתחום המוצר והטכנולוגיה]].
* פורסם הגליון החדש של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin/2024/07-02|עלון קרו ויקימדיה]].
* יצא לאור הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2024/July|עיתון הבינאום של שפות ומוצרים]]. יש בו בין היתר כתבה על העיצוב החדש של הדפים הניתנים לתרגום, עדכונים לגבי MinT לקוראי ויקי, סיפור פרסום הדאמפים של תרגום, ועוד.
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/31|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו.
* הירחון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Reports/July 2024|עיתון תובנות המוצר של מדיה-ויקי]] יצא לאור.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:43, 5 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27233905 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* עורכים ותומכים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] יכולים עכשיו לבחור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Actions#Show a CAPTCHA|הצגת CAPTCHA במקרה של התאמת המסנן]], כדי לאפשר לקהילות להגיב במהירות על התקפות בוטים באמצעות ספאם. [https://phabricator.wikimedia.org/T20110]
* [[m:Special:MyLanguage/Stewards|הדיילים]] יכולים עכשיו לבחור האם למנוע יצירת חשבונות חדשים כשהם מבצעים חסימה גלובלית. עד [[phab:T17273|השינוי הזה]] של [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product|צוות אמון ובטיחות המוצר]] כל החסימות הגלובליות מנעו יצירת חשבונות. זה יאפשר לדיילים לצמצם תופעות לוואי לא רצויות של חסימות גלובליות על כתובות IP.

'''מיזמים'''
* [[wikitech:Help talk:Toolforge/Toolforge standards committee#August_2024_committee_nominations|נפתחה ההתמודדות בוויקיטקה]] עבור חברים חדשים, כדי לרענן את השורות ב[[wikitech:Help:Toolforge/Toolforge standards committee|וועדת התקנים של Toolforge]]. הוועדה משגיחה על [[wikitech:Help:Toolforge/Right to fork policy|מדיניות זכות הפיצול]] ועל [[wikitech:Help:Toolforge/Abandoned tool policy|מדיניות הכלים הנטושים]], בין שאר הדברים. ניתן להגיש מועמדות לפחות עד 26 באוגוסט 2024.
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q2880037|בג'או החוף המזרחי]] ([[w:bdr:|&lt;code&gt;w:bdr:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T371757]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:22, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27253654 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* עורכים המעוניינים להשתמש פעם נוספת באותן הערות שוליים אבל עם פרטים אחרים, כמו מספרי עמודים, יוכלו לעשות זאת עד סוף 2024 באמצעות פונקציונליות חדשה של [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Sub-referencing in a nutshell|תת הערות שוליים]]. תוכלו לקרוא [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|פרטים נוספים]] ו[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Test|הוראות לבדיקה]].
* עורכים המשתמשים בקטגוריות מעקב לזיהוי דפים בהם משתמשות הרחבות מסוימות יכלו לשים לב כי שש קטגוריות כאלו שינו את שמן כדי שיהיה קל יותר להבנה ותואם יותר למבנה המקובל. הקטגוריות מתווספות אוטומטית לדפים המשתמשים בהרחבות כאלו. ההרחבות הרלוונטיות הן [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Aintersection-category&amp;namespace=8 DynamicPageList],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Akartographer-tracking-category&amp;namespace=8 Kartographer],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Aphonos-tracking-category&amp;namespace=8 Phonos],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Arss-tracking-category&amp;namespace=8 RSS],&amp;rlm; [https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Ascore-use-category&amp;namespace=8 Score] ו-[https://translatewiki.net/wiki/Special:Translations?message=MediaWiki%3Awikihiero-usage-tracking-category&amp;namespace=8 WikiHiero]. אתרי ויקי שיצרו קטגוריות כאלו צריכות לשנות את שמן בהתאם. תודה ל-Pppery על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T347324]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] המתנדבים הטכניים שעורכים יחידות לואה ורוצים לקבל את רשימת הקטגוריות של דף מסויים יוכלו מעכשיו לעשות זאת באמצעות שדה &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;categories&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt; של &lt;code&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#Title objects|mw.title objects]]&lt;/bdi&gt;&lt;/code&gt;. זה מאפשר לאתרי ויקי לאפיין מהלכי עבודה בהתאם, למשל ליצור הודעות עריכה עבור קטגוריה מסוימת. תודה ל-SD001 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T50175][https://phabricator.wikimedia.org/T85372]

'''תקלות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] אנו זקוקים לעזרתכם כדי לבדוק האם יש צורך בהעברה או מחיקה של דפים מסוימים. סקריפט תחזוקה רץ כדי למצוא דפים שאין אליהם גישה עקב בעיות יוניקוד או הוספת מרחבי שם חדשים או שמות חדשים למרחבי שם קיימים. הסקריפט ניסה למצוא שמות הולמים לדפים, למשל באמצעות שימוש בשינויים שנעשו ביוניקוד, או העברת דפים בוויקיפדיות ששמם מתחיל ב-&lt;code&gt;Talk:WP:&lt;/code&gt; כך שהוא יתחיל ב-&lt;code&gt;Wikipedia talk:&lt;/code&gt;. יכול להיות שהסקריפט לא הצליח עבור חלק מהדפים, ולכן הוא העביר אותם ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[Special:PrefixIndex/T195546/]]&lt;/bdi&gt; במקום זאת. על קהילתכם לבדוק את הדפים המצויינים כאן לגבי צורך העברה לשם הנכון או מחיקה אם אין בהם צורך. יומן מלא, כולל דפים בשבילם הסקריפט לא מצא שמות נכונים, ניתן למצוא ב-[[phab:P67388]].
* עורכים המתנדבים בתור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|חונכים]] למשתמשים חדשים באתרי ויקי שלהם יוכלו שוב לקבל רשימת חניכים פוטנציאליים אליהם ניתן לפנות עם הצעת עזרה. זה חזר הודות ל[[phab:T372164|תיקון תקלה]]. תודה ל-Mbch331 על דיווח הבאג. תוכלו לקרוא על כך ועל 18 תקלות שדווחו בידי קהילות ש[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''מיזמים'''
* התאריך האחרון להגשת מועמדויות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Proposal|מועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]] (PTAC) נדחה ל-16 בספטמבר. חברי הוועדה יעזרו בייעוץ להנהגת מוצר וטכנולוגיה של הקרן בטווח הקצר והארוך, בבעיות אסטרטגיות מורכבות, ויעזרו לקבל משוב מתורמים נוספים וקהילות טכניות. החברים שייבחרו צפויים להשקיע חמש שעות בחודש בענייני המועצה, למשך שנת ניסיון אחת. אנא שקלו להגיש מועמדות וספרו על כך למתנדבים שלדעתכם יתרמו לוועדה.

'''פרטים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award#2024 Winners|פרסי בכלי המגניב לשנת 2024]] הוענקו בוויקימניה בשבע קטגוריות. למשל, אחד הפרסים הוענק לכלי ISA המשמש להוספת נתונים מובנים לקבצים בוויקישיתוף, ששופר לאחרונה במהלך ההאקטון &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;[[m:Event:Wiki Mentor Africa ISA Hackathon 2024|Wiki Mentor Africa]]&lt;/span&gt;. תוכלו לצפות בסרטוני וידאו על כל אחד מהכלים בדף הפרסים. ברכות למקבלי הפרסים החדשים ותודה לכל היוצרים והתומכים של הכלים.
* הגליון החדש של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Bulletin/2024/08-01|עלון קרן ויקימדיה]] יצא לאור, והוא כולל כמה עדכונים מוויקימניה, הפגישה הצפויה של ועדת הלשון, וחדשות נוספות של הקרן.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:54, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27307284 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפעילים יכולים עכשיו לבדוק את [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] על test2wiki. זה נעשה כדי לאפשר בדיקה בין כמה אתרי ויקי של החשבונות הזמניים למקרה בו חשבון זמני עובר בין אתרים. התכונה הזאת הופעלה ב-testwiki לפני כמה שבועות. טרם נקבעו תאריכים נוספים לפריסה. החשבונות הזמניים הם מיזם שנועד ליצור סוג חדש של חשבונות משתמש שיחליף את חשבונות ה-IP של משתמשים לא מחוברים, כדי לא לחשוף אותם יותר לציבור הרחב. אנו [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|שתפו את דעותיכם ואת שאלותיכם בדף השיחה של המיזם]].
* בסוף השבוע עורכים המשתמשים בהרחבת הניטור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevs]], או בשמה האחר &quot;Pending Changes&quot;, יכלו להבחין כי האנדיקטורים בראש הערכים השתנו, וזאת כדי להפכם לתואמים יותר לשאר הממשק של MediaWiki.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T191156]

'''תקלות'''
* עורכים המשתמשים בעורך קוד מקור ובכפתורי הוספת תווים [[phab:T361465|לא ייתקלו יותר]] בבעיה בגללה לחיצת הכפתורים הוסיפה את התווים לתיאור העריכה במקום לחלון העריכה. תוכלו לקרוא יותר על כך ועל עוד 26 תקלות שדווחו בידי הקהילה ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''מיזמים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] אנא קראו והצביעו על [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas|תחומי מיקוד]], קבוצות של משאלות שמשתפות אותה בעיה. תחומי המיקוד נוצרו עבור משאלות הקהילה שנפתחו מחדש, עם סיבוב הגשות שנתי. החלק הראשון של תחומי המיקוד קשור לתהליך עבודת ניטור, סביבת קבלת משתמשים חדשים, צמצום משימות חוזרות, ותעדוף משימות. לאחר שהמתנדבים שלנו יקראו ויצביעו על תחומי המיקוד, הקרן תעבור עליהם ותבחר תחומי מיקוד שניתן להעדיף על פני אחרים.
* יש לכם מיזם ורצון לתרום שלושה חודשי חונכות עבור מתלמדים? [[mw:Special:MyLanguage/Outreachy|יישוג]] היא תוכנית חצי שנתית להתלמדות בתשלום שתתקיים מדצמבר 2024 ועד תחילת מרץ 2025, וקיים בה צורך בחונכים ובמיזמים. המיזמים יכולים להתמקד בקוד או בדברים אחרים, כגון עיצוב, תיעוד, תרגום או מחקר. ראו בדף היישוג פרטים נוספים ורשימת מיזמי העבר החל משנת 2013.

'''פרטים'''
* ניתן לקרוא על שיפורים שנעשו בידי קרן ויקימדיה בשנה האחרונה בתחום מוצר וטכנולוגיה ב[[diffblog:2024/08/21/wikimedia-foundation-product-technology-improving-the-user-experience/|בלוג החדש ב-Diff]].
* ניתן לצפות על הטכנולוגיה שמאחורי מיזמי ויקימדיה בסרטונים מהמסלול הטכנולוגי של ויקימניה 2024, שהועלו לוויקישיתוף. השבוע מוצעים הסרטונים הבאים:
** [[c:File:Wikimania 2024 - Ohrid - Day 2 - Community Configuration - Shaping On-Wiki Functionality Together.webm|Community Configuration – נפסל את הפונקציונליות של ויקי ביחד]] (55 דקות), על המיזם [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|Community Configuration]].
** [[c:File:Wikimania 2024 - Belgrade - Day 1 - Future of MediaWiki. A sustainable platform to support a collaborative user base and billions of page views.webm|העתיד של מדיה-ויקי. פלטפורמה יציבה לתמיכה בבסיס לשיתוף משתמשים ומיליארדים של צפיות בדפים]] (30 דקות), סקירה עבור שני סוגי הקהל, טכנית ולא טכנית, המכסה מספר אתגרים ושאלות פתוחות, הקשורים למחקר על [[mw:MediaWiki Product Insights|התפתחות הפלטפורמה, עבודת הדיילים וחוויות המפתחים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:34, 26 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27341211 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים ומפתחים מתנדבים המעוניינים בהצגת מידע בצורה ויזואלית יכולים עכשיו לבדוק תוכנה חדשה ליצירת גרפים. גרסתה הראשונית זמינה בבטא של ויקישיתוף ובבטא של ויקיפדיה. מדובר באבן דרך חשובה לפני הפיכתם של הגרפים לזמינים באתרי ויקי רגילים. תוכלו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|לקרוא את עדכוני המיזם]] ולעזור לבדוק את הגרפים.

'''פונקציונליות'''
* העורכים המשתמשים בדף [[{{#special:Unusedtemplates}}]] יכולים עכשיו לנפות החוצה את הדפים שצפויים להיות שם לצמיתות, כמו ארגזי חול, דפי בדיקות או תבניות שתמיד מוצבות באמצעות &quot;ס:&quot;. העורכים יכולים עכשיו להוסיף מילת קסם חדשה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#EXPECTUNUSEDTEMPLATE|&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;__EXPECTUNUSEDTEMPLATE__&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;]] לדף התבנית כדי להסתיר אותה מהרשימה. תודות ל-Sophivorus ול-DannyS712 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T184633]
* העורכים המשתמשים בכפתור &quot;נושא חדש&quot; של כלי השיחה יקבלו מעכשיו [[phab:T334163|תזכורת]] להוסיף כותרת לנושא, כדי לצמצם את מספר המקרים בהם משתמשים חדשים פותחים נושא ללא כותרת. תוכלו לקרוא פרטים על זה ועוד {{formatnum:28}} משימות שהתקבלו מהקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|נפתרו בשבוע שעבר]].
* בשבוע שעבר היו לחלק מהכלים ב-Toolforge בעיות תקשורת מפעם לפעם. הסיבה עדיין נחקרת, אבל הבעיה כבר תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T373243]
* מפעילי תרגום באתרי ויקי מרובי שפות יכולים עכשיו, כשעורכים יחידות תרגום רבות, לסמן בקלות אילו שינויים צריכים עדכון בתרגום. זה אפשרי באמצעות [[phab:T298852#10087288|הוספת תפריט נפתח חדש]].

'''מיזמים'''
* טיוטה חדשב של מדיניות השימוש ב-API שונים של ויקימדיה [[m:Special:MyLanguage/API Policy Update 2024|פורסמה במטא]]. לא מדובר בשינוי מדיניות, אלא בניסיון להבהיר כללים קיימים. הערות, שאלות והצעות מתקבלות בברכה ב[[m:Talk:API Policy Update 2024|דף השיחה של ההצעה]] עד 13 בספטמבר או עד שהדיונים יסתיימו.

'''פרטים'''
* ניתן לצפות על הטכנולוגיה שמאחורי מיזמי ויקימדיה בסרטונים מהמסלול הטכנולוגי של ויקימניה 2024, שהועלו לוויקישיתוף. השבוע מוצעים הסרטונים הבאים:
** [[c:File:Wikimania 2024 - Ohrid - Day 2 - Charts, the successor of Graphs - A secure and extensible tool for data visualization.webm|הרחבת Charts שבאה להחליף את Graphs, כלי בטוח וגמיש לתצוגת מידע]] (25 דקות), על המיזם Charts שהוזכר לעיל.
** [[c:File:Wikimania 2024 - Ohrid - Day 3 - State of Language Technology and Onboarding at Wikimedia.webm|המצב של טכנולוגיית השפות והוספת שפות חדשות לתוכנה בוויקימדיה]] (90 דקות), על כמה כלי שפות שנתמכים באתרי ויקימדיה, כמו [[mw:Special:MyLanguage/Content translation|תרגום תוכן]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation|פסקה]], [[mw:Special:MyLanguage/MinT|MinT]] או LanguageConverter. מדובר שם גם על המצב הנוכחי והעתיד של הוספת שפות לתוכנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T368772]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:08, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27390268 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''פונקציונליות'''
* החל מהשבוע תקבל [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|צביעת התחביר]] הרגילה צבעים חדשים התואמים את המצב הכהה. מדובר בשינוי ראשון מכמה הבאים לשדרג משמעותית את הצביעה. ניתן לקרוא עוד על הצפוי ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|דף העזרה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T365311][https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עורכי אתרי ויקי המשתמשים בוויקינתונים יקבלו עכשיו הודעות רק על השינויים הרלוונטיים בוויקינתונים ברשימת המעקב שלהם. זה יקרה כתוצאה מאיחוד לוגיקת המעקב אחר היבטים שונים של קישורים פנימיים של פונקציות לואה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;entity:getSitelink()&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw.wikibase.getSitelink(qid)&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; , כדי להוריד הודעות זבל בגלל [[m:Wikidata For Wikimedia Projects/Projects/Watchlist Wikidata Sitelinks Tracking|מעקב לא אחיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T295356]

'''מיזמים'''
*  כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות ב-25 בספטמבר החל מ-15:00 UTC (או 18:00 שעון ישראל). מדובר במעבר מתוכנן בין בסיסי נתונים למטרת עבודות תמיכה. יותר מידע יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרים עצמם בשבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T370962]
* ב-[[phab:T363538#10123348|11 ויקיפדיות]], כולל ויקיפדיה באנגלית ולא כולל ויקיפדיה בעברית, ייתווסף מרחב שם חדש בשם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MOS&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, כדי שקישורים פנימיים שמתחילים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MOS:&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, בדרך כלל קיצורים של [[w:en:Wikipedia:Manual of Style|Manual of Style]], לא יישברו בגלל ויקיפדיה בשפת [[w:en:Mooré|Mooré]], שהקוד שלה הוא &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mos&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T363538]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:53, 9 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27424457 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''שיפורים ותחזוקה'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] עורכים המתעניינים בתבניות יכולים לעזור באמצעות קריאת תחום המיקוד החדש של סקר המשאלות, [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|תבניות: תזכורות וגילויים]], ולשתף משוב בדף השיחה. המידע שיתקבל יעזור לצוות הקהילה להחליט על גישה טכנית נכונה להמשך העבודה. כולם מוזמנים גם להוסיף [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|משאלות חדשות]].
* דף אוטומטי חדש בשם [[{{#special:NamespaceInfo}}]] נועד לעזור לעורכים להבין אילו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Namespaces|מרחבי שם]] קיימים באתר ויקי מסוים, ולקבל פרטים על הגדרות שונות בהם. תודה ל-DannyS712 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T263513]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Reference check|References Check]] (בדיקת הערות) הוא כלי המעודד עורכים להוסיף מקורות כשהם כותבים פסקה חדשה בערך ויקיפדי. למשך זמן קצר התגית הרלוונטית &quot;מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) הופעלה&quot; נוספה לחלק מהעריכות מחוץ למרחב הראשי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T373692]
* מעכשיו קהילת ויקי מקומית יכולה לשנות את סדר הצגת הקטגוריות בדפים. הקטגוריות מוצגות לפי סדר הופעתן בקוד כברירת מחדל, אבל אם יתקבל קונסנסוס באתר ויקי מסוים, הוא יכול [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|לבקש]] שהקטגוריות יוצגו לפי האלפבית. [https://phabricator.wikimedia.org/T373480]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] כותבי כלים יכולים עכשיו לגשת ל[[wikitech:Portal:Data Services#ToolsDB|בסיסי הנתונים הפתוחים]] של ToolsDB מ-[[m:Special:MyLanguage/Research:Quarry|Quarry]] או מ-[[wikitech:Superset|Superset]]. בסיסי הנתונים היו תמיד זמינים לכל משתמשי [[wikitech:Portal:Toolforge|Toolforge]] אבל עכשיו הם זמינים בצורה רחבה יותר, כי ניתן לגשת ל-Quarry מכל חשבונות ויקימדיה. בנוסף בסיס הנתונים הפנימי של Quarry [[m:Special:MyLanguage/Research:Quarry#Querying Quarry's own database|ניתן עכשיו לגישה מתוך Quarry עצמו]]. הוא כולל מידע על כל השאילתות הרצות ואלו שקיבלו כוכב ממשתמשי Quarry. המידע היה זמין גם בעבר באמצעות ממשק דפדפן, אבל עכשיו ניתן לקבלו גם בעזרת SQL. תוכלו לקרוא פרטים על זה ועוד {{formatnum:20}} משימות שהתקבלו מהקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|נפתרו בשבוע שעבר]].
* כל הדפים והכלים שעדיין משתמשים במחלקות CSS ישנות מאוד &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mw-message-box&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; חייבות עדכון. המחלקות הללו יוסרו בשבוע הבא או קצת יותר מאוחר. העורכים יכולים לקבל את רשימת הדפים החייבים תיקון באמצעות [https://global-search.toolforge.org/?q=mw-message-box&amp;regex=1&amp;namespaces=&amp;title= חיפוש גלובלי]. ניתן להשתמש להחלפה בקבוצת מחלקות חדשה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;cdx-message&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;, ראו [https://doc.wikimedia.org/codex/latest/components/demos/message.html#css-only-version תיעוד קודקס רלוונטי] ו[https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Tech/Header&amp;diff=prev&amp;oldid=27449042 דוגמת של תיקון], אבל שימוש במחלקות שהוגדרו מקומית הוא הפתרון הטוב ביותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T374499]

'''עדכוני המיזמים הטכניים'''
* בשבוע הבא כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למשך כמה דקות. זה יתחיל ב-25 בספטמבר ב-15:00 UTC (או 18:00 שעון ישראל). מדובר במעבר מתוכנן בין בסיסי נתונים למטרת עבודות תמיכה. [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|העבודות ישפיעו גם על שירותים אחרים]]. המעבר הקודם נמשך שלוש דקות, וצוותי אמינות הנדסית באתרים משתמשים בכלים רבים לוודא שעבודות הכרחיות כאלו ייסתיימו מהר ככל האפשר. [https://phabricator.wikimedia.org/T370962]

'''טכנולוגיה לעומק'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הירחון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Reports/August 2024|עיתון תובנות המוצר של מדיה-ויקי]] יצא לאור. המהדורה כוללת פרטים על תמיכה ב-[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Hooks|hook]] העוזרת לפשט את הפיתוח, על מחקר שיפורי הביצועים, על עבודה לשיפור ה-API של REST למשתמשי קצה, ועוד דברים.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] ניתן לצפות על הטכנולוגיה שמאחורי מיזמי ויקימדיה בסרטונים מהמסלול הטכנולוגי של ויקימניה 2024, שהועלו לוויקישיתוף. השבוע מוצעים הסרטונים הבאים: 
** [[c:File:Wikimania 2024 - Auditorium Kyiv - Day 4 - Hackathon Showcase.webm|Hackathon Showcase]] (45 דקות), 19 מצגות קצרות של משתתפי ההאקטון המתארות את עבודותיהם, דוגמת בדיקות אוטומטיות של סקריפטים לתמיכה, כלי שורת פקודה לחיתוך קבצי וידאו, או שיפורי ממשק בכלים שונים. ישנם פרטים נוספים וקישורים רלוונטיים ב[[phab:T369234|פבריקטור]].
** [[c:File:Co-Creating a Sustainable Future for the Toolforge Ecosystem.webm|יצירה משותפת של עתיד בר קיימא עבור מערכת אקולוגית של Toolforge]] (40 דקות), דיון מסביב לשולחן של תומכי כלים, משתמשים, ומפתחים של Toolforge לגבי שאלת הפיכת הפלטפורמה לבת קיימא ואופן הערכת הכלים בה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:03, 17 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27460876 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 בספטמבר, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1727276400 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). קריאת האתרים לא תפגע, אבל העריכה תעצר. התהליך הזה, המתקיים פעמיים בשנה, מאפשר לצוותי אמינות האתר של הקרן להשאר מוכנים לעבודה אפילו אם תקרה הפרעה נרחבת לאחד ממרכזי הנתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Add alt text from a halfsheet, with the article behind.png|thumb|צילום מסך של הממשק עבור כלי להצעת עריכות של Alt Text]]
* העורכים העובדים ביישומוני ויקיפדיה במערכת ההפעלה iOS בספרדית, פורטוגזית, צרפתית או סינית יכולים עכשיו לראות הודעות של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/iOS Suggested edits project/Alt Text Experiment|ניסוי להצעת עריכות עבור Alt Text]] לאחר עריכת ערך, או השלמת הפעולה המוצעת של &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/iOS Suggested edits project#Hypothesis 2 Add an Image Suggested Edit|Add an image]]&quot;.&amp;rlm;  Alt Text, או התיאור האלטרנטיבי, הוא תיאור של תמונה המאפשר לליקויי ראיה לקרוא ערכים בוויקיפדיה. הצוות מקווה ללמוד האם הוספת התיאור לתמונות היא פעולה שהעורכים יצליחו בה. אנא שתפו את משובכם ב[[mw:Talk:Wikimedia Apps/iOS Suggested edits project/Alt Text Experiment|דף השיחה]].
* תבנית הצבעים של Codex עודכנה, ועכשיו היא כוללת צבעים חדשים או מתוקנים עבור ממשקי המשתמש של מדיה-ויקי. [[mw:Special:MyLanguage/Design System Team/Color/Design documentation#Updates|השינויים הבולטים ביותר]] לעורכים כוללים צבעים במצב כהה עבור קישורים ועבור כפתורים משניים מהסוגים progressive ו-destructive, צבעי הקישורים שנפתחו בעבר עבור המצב הרגיל והמצב הכהה גם יחד, וצבעי רקע של הודעות המערכת בשני המצבים.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מעכשיו אפשר להוסיף קישורי ויקי וקישורים חיצוניים בתוך בלוקים של קוד. זה כולל קישורים בתוך תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;syntaxhighlight&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ובדפי קוד של JavaScript, של CSS, של CSS מחוטא ושל יחידות Scribunto. גם תחביר התבניות &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{…}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יקשר לתבנית הרלוונטית. תודה ל-SD0001 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T368166]
* שני באגים תוקנו במערכת ה-[[m:Special:MyLanguage/Account vanishing|GlobalVanishRequest]], המטפלת בבקשות &quot;להעלם&quot;, אחת באמצעות שיפור היומנים ואחרת באמצעות הסרת הודעת placeholder שגויה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370595][https://phabricator.wikimedia.org/T372223]
* ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מטעם ה-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]]: 
** ה-API מאפשר עכשיו 5000 שאילתות לפי דרישה בחודש, וגם שני צילומי תוכן HTML בחודש באופן חופשי (מבחינת מחיר ומבחינת רשיונות). יותר מידע על העדכונים וגם שיפורים לערכות פיתוח תוכנה (SDK) ניתן למצוא [https://enterprise.wikimedia.com/blog/enhanced-free-api/ בבלוג המיזם]. למרות ששירותי ה-API של Wikimedia Enterprise מיועדים ללקוחות עסקיים בנפח גבוה, השינויים הללו יאפשרו להשתמש בהם גם עבור משימות שכיחות יותר של קהילות המשתמשים.
** צילומי התוכן של API (דאמפים ב-html) הוסיפו במצב בטא נקודות קצה של תוכן מובנה ([https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-snapshot-api/ פרטים בבלוג]), כמו גם שני מקבצי נתונים, עבור ויקיאנגלית וויקיצרפתית, מנקודת קצה כזאת עבור [[w:he:Hugging Face|Hugging Face]] לשימוש רחב ולאיסוף משוב ([https://enterprise.wikimedia.com/blog/hugging-face-dataset/ פרטים נוספים בבלוג]). המקבצים הללו, הכוללים תוכן לא מפורסר, מאפשרים פעולות חדשות לחוקרים, מפתחים ומדעני מידע, כדי להשתמש בתוכן וללמוד אותו.

'''לעומק'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] שירות השאילתות של ויקינתונים (WDQS) משמש לקבלת תשובות לשאלות באמצעות מידע בוויקינתונים. ככל שאתר ויקינתונים גדל נוצר הצורך בשינוי מבנה גדול כדי להשאיר את WDQS יעיל מספיק. כחלק מ[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|מיזם פיצול הגרף של WDQS]] ישנן שתי נקודות קצה זמינות ב-SPARQL, עבור שני תת-גרפים של ויקינתונים, &quot;[https://query-scholarly.wikidata.org אקדמי]&quot; ו&quot;[https://query-main.wikidata.org ראשי]&quot;. [http://query.wikidata.org נקודת הקצה הקיימת], query.wikidata.org, תמשיך לשמש את הגרף המלא עד למרץ 2025, ואז תעבור לשמש את תת-הגרף הראשי בלבד. לפרטים נוספים ראו [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/September 2024 scaling update|הודעות בוויקינתונים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:37, 24 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27493779 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קוראים ב-[[phab:T375401|42 אתרי ויקי נוספים]] יכולים עכשיו להשתמש במצב כהה. אם זה עדיין לא זמין למשתמשים מחוץ לחשבון באתר ויקי שלכם, הסיבה היא ככל הנראה שיש הרבה תבניות שלא מוצגות טוב במצב כהה. אנא השתמשו ב[https://night-mode-checker.wmcloud.org/ כלי לבדיקת מצב כהה] אם ברצונכם לעזור ולהקטין את כמות הבעיות. [[mw:Special:MyLanguage/Recommendations for night mode compatibility on Wikimedia wikis|דף ההמלצות]] מספק הנחיות בנושא. מדי חודש יופעל המצב הכהה באתרי ויקי נוספים.
* עורכים המשתמשים בעורך קוד מקור 2010 כברירת מחדל יכולים עכשיו להפעיל את עורך קוד מקור 2017 באמצעות הוספת &lt;code dir=ltr&gt;?veaction=editsource&lt;/code&gt; לכתובת URL. אם ברצונכם להפעיל אותו כברירת מחדל, תוכלו לעשות זאת ב[[Special:Preferences#mw-input-wpvisualeditor-newwikitext|העדפות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T239796]
* עבור משתמשים שלא מחוברים לחשבון שעובדים בווקטור החדש הקישור &quot;תרומה לוויקיפדיה&quot; הועבר מהתפריט הנפתח ליד התוכן לתוך תפריט עליון בולט יותר, ליד &quot;יצירת חשבון&quot;. זה מחזיר את רמת ההבלטה שהייתה בווקטור הישן. [[mw:Readers/2024 Reader and Donor Experiences#Donor Experiences (Key Result WE 3.2 and the related hypotheses)|כאן נמצאים פרטים נוספים]] על השינויים בחווית התורמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T373585]
* הרחבה בשם CampaignEvents מספקת כלים למארגנים המאפשרים לנהל אירועים יתר בקלות, לתקשר עם משתתפים, ולקדם את האירועים הללו על אתרי ויקי. ההרחבה [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|הופעלה]] בוויקיערבית, ויקיפדיה באיגבו, ויקיפדיה בסוואהילי, ובמטא. [[w:zh:Wikipedia:互助客栈/其他#引進CampaignEvents擴充功能|ויקיסינית החליטה]] להפעיל את ההרחבה, ודיונים בנושא מתקיימים ב[[w:es:Wikipedia:Votaciones/2024/Sobre la política de Organizadores de Eventos|וויקיספרדית]] וב[[d:Wikidata:Project chat#Enabling the CampaignEvents Extention on Wikidata|וויקינתונים]]. כדי ללמוד איך להפעיל את ההרחבה באתר ויקי שלכם תוכלו לבקר ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents|דף ההרחבה]] במטא.
* ראו את {{PLURAL:22|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:22}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים בעלי חשבונות באתר ויקי Wikitech [[wikitech:Wikitech/SUL-migration|לבדוק אם דרוש לשנות משהו בחשבון]], בעקבות מעבר לשימוש במערכת single-user-login&amp;rlm; (SUL) ועדכונים נוספים בקונפיגורציית האתר. השינוי יעזור לצמצם את המורכבות של העדכונים השבועיים בכל אתרי ויקי.

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|המעבר בין מרכזי הנתונים]] הסתיים בהצלחה בשבוע שעבר, כשזמן בו האתרים היו לקריאה בלבד הסתכם ב-[[wikitech:Switch Datacenter#Past Switches|2 דקות 46 שניות]] בלבד. התהליך הזה, המתקיים מדי חצי שנה, מוודא שהמפתחים יוכלו להחליף מרכז נתונים ולשמור על תקינות כל אתרי ויקי גם במקרה של בעיות טכניות קשות. זה גם נותן להם סיכוי לתחזק ולעדכן את המערכות שבדרך כלל רצות ללא הפסקה, ולעיתים קרובות עוזר גם לגלות חולשות בתשתית. התהליך מערב עשרות שירותי תוכנה ומאות שרתי חומרה, ודורש מצוותים רבים לפעול יחדיו. זמן המעבר בשנים האחרונות צומצם מ-17 דקות ל-2 עד 3 דקות. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/66ZW7B2MG63AESQVTXDIFQBDBS766JGW/]

'''פגישות ואירועים'''
* 4–6 באוקטובר: [[m:Special:MyLanguage/WikiIndaba conference 2024|האקטון ועדת WikiIndaba]] ביוהנסבורג שבדרום אפריקה
* 4–6 בנובמבר: [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2024|ועדת החורף 2024 של משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי]] בווינה שבאוסטריה

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/40|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:21, 1 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27530062 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקהילות יכולות עכשיו לבקש התקנת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Automoderator|Automoderator]] באתרי ויקי שלהן. מדובר בכלי אוטומטי נגד משחיתים המבטל עריכות גרועות בהתבסס על חישובי המודל החדש &quot;Revert Risk&quot; בעל לימוד עצמי. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AutoModerator/Deploying|פרטים לגבי הצעדים הנחוצים]] להתקנה והגדרה ראשונית. אם יותקן בוויקיעברית, צפוי לבטל מדי יום כ-710 עריכות. [https://phabricator.wikimedia.org/T336934]

'''עדכונים לעורכים'''
* המתרגמים באתרי ויקי בהם מותקנת [[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation#Try the tool|חווית תרגום התוכן בניידים]], כולל ויקיפדיה העברית, יכולים עכשיו להגדיר את עמוד ההצעות באמצעות 41 מסננים שבכלי. הכלי מציע ערכים לפי נושאים, והוא מקל על המתרגמים לגלות ערכים רלוונטיים בהתבסס על תחום העניין שלהם ולתרגם אותם. תוכלו [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;active-list=suggestions לנסות בנייד שלכם]. [https://phabricator.wikimedia.org/T368422]
* ראו את {{PLURAL:12|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:12}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מעכשיו אפשר בקוד רב שורות הנוצר באמצעות התג &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;syntaxhighlight&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; להוסיף כפתור העתקה אם  [[mw:Special:MyLanguage/Extension:SyntaxHighlight#copy|ציינתם]] פרמטר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;copy=1&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. תודה ל-SD0001 על השיפורים הללו. [https://phabricator.wikimedia.org/T40932]
* הודעות על זכויות יוצרים המופיעות בתחתית הדף שנוצרו ידנית יעודכנו בכל אתרי ויקי. הגרסה החדשה תשתמש בקוד ויקי במקום HTML נקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T375789]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בהמשך החודש בכמה אתרי ויקי יתחיל הניסוי של  [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]]. הרשימה המעודכנת של האתרים תפורסם במחצית השנייה של החודש. אם אתם תומכים בכלים, בוטים או גאדג'טים ב-[[phab:T376499|11 אתרי ויקי הללו]], והתוכנה שלכם משתמשת במידע לגבי כתובות IP, או זמינה למשתמשים לא מחוברים, אנא בדקו אם יש צורך בעדכון לעבודה עם החשבונות הזמניים. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|הנחיות לגבי עדכון הקוד]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הגבלות קצב הופעלו בכלי סקירת הקוד [[Wikitech:Gerrit|Gerrit]] ו-[[Wikitech:GitLab|GitLab]] בתור תגובה לבעיות הקיימות הנוצרות עקב פעולות מיותרות של גלישה או העברת קבצים. הלקוחות שפתחו יותר מדי פעולות קישור יוגבלו לכמה דקות. הגבלות הקצב ינוהלו באמצעות כללי חומת האש ב-[[Wikitech:nftables|nftables]]. לפרטים נוספים ראו את דפי ה-Wikitech על [[Wikitech:Firewall#Throttling with nftables|חומות האש]], [[Wikitech:GitLab/Abuse and rate limiting|הגבלות Gitlab]] ו[[Wikitech:Gerrit/Operations#Throttling IPs|פעולות Gerrit]].
* חמישה אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} ב[[d:Q49224|שפת קומרינג]] ([[w:kge:|&lt;code&gt;w:kge:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T374813]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} ב[[d:Q36096|שפת Moore]]&amp;rlm; ([[m:mos:|&lt;code&gt;m:mos:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T374641]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary}} ב[[d:Q36213|מאדורית]] ([[wikt:mad:|&lt;code&gt;wikt:mad:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T374968]
** {{int:project-localized-name-group-wikiquote}} ב[[d:Q2501174|שפת גורונטלו]] ([[q:gor:|&lt;code&gt;q:gor:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T375088]
** {{int:project-localized-name-group-wikinews}} ב[[d:Q56482|שפת Shan]]&amp;rlm; ([[n:shn:|&lt;code&gt;n:shn:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T375430]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W41&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:43, 8 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27557422 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מתחיל תהליך ההסרה של הרחבת הדיונים המובנים (לשעבר זרימה). ההרחבה לא נתמכת בידי מפתחים וגורמת לבעיות. היא תוחלף ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]], המשמשים בדפי שיחה רגילים. [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions/Deprecation#Deprecation timeline|קבוצה ראשונה של אתרי ויקי]], כולל ויקיפדיה העברית, קיבלה על כך הודעה. האתרים הללו נתבקשו להפסיק את השימוש בזרימה ולהעביר את כל דפי הזרימה לדפי משנה בתור ארכיונים. באתרים הללו כל דפי הזרימה שלא הועברו ידנית לדפי משנה יועברו אוטומטית באמצעות סקריפט שיורץ החל מ-22 באוקטובר 2024. ב-28 באוקטובר 2024 כל דפי הזרימה יועברו למצב לקריאה בלבד. [https://www.mediawiki.org/wiki/Structured_Discussions/Deprecation][https://phabricator.wikimedia.org/T370722]
* צוות פלטפורמת החיפוש של הקרן עובדת על הקלת השימוש בחיפוש של המשתמשים השונים בשפתם. [[phab:T332342|השינוי מהשבוע האחרון]] ביותר מ-30 שפות מקל על מציאת מילים עם דגשים וסימנים דיאקריטיים. זה מדבר גם על חיפוש של טקסט מלא וגם על חיפוש מתקדם באמצעות מילות מפתח דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''hastemplate''&lt;/bdi&gt; או &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''incategory''&lt;/bdi&gt;. פרטים טכניים נוספים, כולל מספר שדרוגים קטנים אחרים, זמינים בקישור המצורף. [https://www.mediawiki.org/wiki/User:TJones_%28WMF%29/Notes/Language_Analyzer_Harmonization_Notes#ASCII-folding/ICU-folding_%28T332342%29]
* ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|EditCheck]] הותקנה בוויקירוסית, ונעשו תיקונים עבור מספר סגנונות ממשק משתמש חסרים.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכים המשתמשים בכלי [[toolforge:copyvios|Earwig's Copyright Violation Detector]] המשמש לגילוי הפרות זכויות יוצרים יתבקשו מעכשיו להתחבר באמצעות חשבון ויקי שלהם כדי להשתמש בתכונת &quot;מנוע החיפוש&quot;. השינוי נעשה כדי לעזור למנוע מבוטים חיצוניים לעשות שימוש לרעה בכלי. תודה ל-Chlod על השינויים הללו. [https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia_talk:New_pages_patrol/Reviewers#Authentication_is_now_required_for_search_engine_checks_on_Earwig's_Copyvio_Tool]
* משתמשי [[m:Special:MyLanguage/Phabricator|הפבריקטור]] שוב יכולים ליצור דיווחים ולהוסיף תגובות באמצעות הדואר האלקטרוני לאחר ש[[mw:Special:MyLanguage/Phabricator/Help#Using email|שליחת מיילים לפבריקטור]] תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T356077]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] חלק מהתגים של HTML בממשק עטופים עכשיו בידי התג &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;bdi&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; כדי להתאים את פלט ה-HTML שלנו לתקנים של הרשת. עוד שינויים יתווספו בשבועות הקרובים. השינוי יכול היה לשבור כלים שמשתמשים במבנה ה-HTML הישן של הממשק. קחו בחשבון ששימוש במבנה ה-HTML של הממשק [[mw:Special:MyLanguage/Stable interface policy/Frontend#What is not stable?|לא מומלץ]] ועלול להשבר בכל רגע. [https://phabricator.wikimedia.org/T375975]

'''לעומק'''
* הירחון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Reports/September 2024|עיתון תובנות המוצר של מדיה-ויקי]] יצא לאור. הגליון כולל עדכונים על מערכת הזיהוי של ויקימדיה OAUTH, מחקר להפשטת הפיתוח של תכונות בפלטפורמת מדיה-ויקי, עדכונים על איחוד הפרסרים ועל הפצת MathML, ועוד.
* הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2024/October|העיתון הטכני הקהילתי]] זמין עכשיו. הגליון כולל מחקר על שיפור הצעות בנושאים הקשורים למדינות, שיפור בדיקות ה-PHPUnit, ועוד.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:21, 15 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27597254 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות היישומונים הניידים הוציא לאור [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Navigation Refresh#Phase 1: Creating a user Profile Menu (T373714)|עדכון לפונקציונליות הניווט]] ביישומון iOS, והוא זמין בגרסה האחרונה של היישומון בחנות Apple. הצוות הוסיף תפריט &quot;פרופיל&quot; חדש המאפשר גישה קלה לפעולות העורך, דוגמת התראות או רשימת מעקב מתוך תצוגה הערכים, ומביא את כפתור התרומה הכספית למקום נגיש יותר לקוראי הערך. מדובר בשלב ראשון של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Navigation Refresh|רענון ניווט]] רחב יותר שעשוי לעזור למעברו של יישומון ה-iOS מהיותו מכוון קוראים ליישומון עם תמיכה מלאה בקריאה ובעריכה. קרן ויקימדיה הוסיפה בשנים האחרונות עוד פעולות עריכה ותמיכה בתקשורת פנימית באתר ויקי בתגובה לבקשות המתנדבים.
[[File:IOS App Navigation refresh first phase 05.png|thumb|תפריט &quot;פרופיל&quot; ותכנים ביישומון ויקיפדיה של iOS]]

'''עדכונים לעורכים'''
* קוראי ויקיפדיה יכולים עכשיו להוריד פלאג אין לדפדפן כדי לנסות לעבוד עם רעיונות מוקדמית לגבי פונקציונליות נבדקת הממליצה על ערכים לקריאה עתידית, מסכמת ערכים אוטומטית, ומשפרת חיפוש ויקי. לפרטים נוספים ועדכונים חדשים ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments|עמוד הניסויים של צוות הרשת לגילוי התוכן]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Newsletter:Web team's projects|עשו מנוי לעיתון שלה]].
* בהמשך החודש ב-[[phab:T376499|12 אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יתחילו להווצר [[mw:Special:Mylanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] עבור משתמשים לא מחוברים לחשבון. הרשימה יכולה להתקצר מעט, אבל אתרים חדשים לא יתווספו. חשבון זמני הוא [[mw:Special:MyLanguage/User account types|סוג חדש של חשבון משתמש]] המשפר את הפרטיות של המשתמשים הלא מחוברים ומקל על חברי הקהילה תקשורת איתם. אם אתם מספקים תמיכה לכלים, בוטים או גאדג'טים ב-12 האתרים הללו, והתוכנה שלכם משתמשת במידע לגבי כתובות IP, או זמינה למשתמשים לא מחוברים, אנא בדקו אם יש צורך בעדכון כדי לאפשר עבודה עם החשבונות הזמניים. [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|ניתן לקרוא הנחיות לעדכון הקוד]], ולקבל פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|תוכניות עתידיות לפריסה בכל אתרי ויקי]], הכוללות תאריך צפוי לפריסה לאתרי ויקי בעברית במאי 2025.
* ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, השבוע נוצרו ויקיפדיות בשפות הבאות: [[w:nr:Main Page|נדבלה הדרומית]], [[w:rsk:Главни бок|פנוניאן רוסין]], [[w:ann:Uwu|אובולו]], [[w:iba:Lambar Keterubah|איבאן]] ו[[w:tdd:ᥞᥨᥝᥴ ᥘᥣᥲ ᥖᥥᥰ|טאי נאה]]. [https://www.wikidata.org/wiki/Q36785][https://www.wikidata.org/wiki/Q35660][https://www.wikidata.org/wiki/Q36614][https://www.wikidata.org/wiki/Q33424][https://www.wikidata.org/wiki/Q36556]
* מעכשיו אפשר ליצור בוויקיפונקציות פונקציות חדשות מתוך לקסמות ויקינתונים, באמצעות [[f:Z6005|טיפוס נתונים חדש עבור לקסמות]] שהופיע השבוע. כשנכנסים לאחת הפונקציות ממשק המשתמש מספק בורר לקסמות המספק לקסמה מוויקינתונים התואמת למילה שאתם מקלידים. לאחר אישורכם הלקסמה שנבחרה נשלפת מוויקינתונים, מומרת לערך מהטיפוס החדש ומועברת לתוך הפונקציה שבחרתם. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2024-10-17#Function of the Week: select representation from lexeme|גיליון האחרון של העיתון של ויקיפונקציות]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו ליצור תאריכים בשפות שונות בצורה קלה בהרבה באמצעות פונקציית פרסר החדשה, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;{{[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##timef|#timef]]:…}}&lt;/code&gt;. לדוגמה, הקוד &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{#timef:now|date|en}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יציג את &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;{{#timef:now|date|en}}&lt;/bdi&gt;&quot; . בעבר ניתן היה להשתמש ב-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{#time:…}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, אבל זה דרש ידע לגבי צורת המרכיבים בתאריך והשעה בכל שפה בנפרד ובסימני פיסוק בתוכם. הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#timef&lt;/code&gt; (או &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#timefl&lt;/code&gt; עבור זמן מקומי) מאפשרת גישה לצורה תקנית של הצגת חותמת זמן שמספק ממשק המשתמש של מדיה-ויקי. זה יפשט מספר תבניות באתרים מרובי שפות כמו ויקישיתוף ומטא. [https://phabricator.wikimedia.org/T223772][https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##timef]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשי ויקישיתוף ומטא יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#Localization|לשלוף את שפת המשתמש]] בקלות באמצעות &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{USERLANGUAGE}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; במקום השימוש ב-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{int:lang}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T4085]
* ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|מועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]] (PTAC) נבחרו חברים לתקופת הניסיון שלה עם נציגות של אפריקה, אסיה, אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה. הם יעבדו ביוזמת הקיום של פלטפורמה טכנולוגית המוגדרת בשיתוף ועמידה יותר של [[Special:MyLanguage/Movement Strategy/Initiatives/Technology Council|מועצת הטכנולוגיה לאסטרטגיית התנועה]]. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy/Initiatives/Technology_Council]

'''לעומק'''
* יצא לאור הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/32|עיתון Growth]]. הוא מספר על היחידה החדשה לעדכוני הקהילה בדפי המשתמש של משתמשים חדשים, הגדרת העדפות חדשות בנושא הקהילה ופרטים על מיזמים חדשים.
* קרן ויקימדיה הפכה ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Security Team#CNA Partnership|שותפת רשמית של תוכנית CVE]], המאמץ הבין-לאומי לקטלג בעיות בבטיחות הסייבר שפורסמו להקהל הרחב. השותפות הזאת תאפשר לצוות הבטיחות לפרסם מיידית הודעות על [[w:he:CVE|פגיעויות וסיכונים]] (CVE) המשפיעים על גרעין מדיה-ויקי, על הרחבות ועיצובים, ועל כל קוד אחר הקשור לקרן.
* [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|סקר משאלות הקהילה]] בודק עכשיו [[m:Community Wishlist/Updates#October 16, 2024: Conversations Made Easier: Machine-Translated Wishes Are Here!|תרגום מכונה]] של תוכן הסקר. המתנדבים יכולים לקרוא את המשאלות בתרגום מכונה ולהצטרף לדיונים לפני שהמתרגמים יתרגמו את התוכן.

'''פגישות ואירועים'''
* 24 באוקטובר: הוובינר לסדרות הנואמים של ויקי חינוך, [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/N4XTB4G55BUY3M3PNGUAKQWJ7A4UOPAK/ טכנולוגיה בקוד הפתוח: בניית לוח המחוונים של ויקי חינוך], המציג בפאנל מתמחי ויקי ומפתח רשת.
* 20–22 בדצמבר 2022: [[m:Special:MyLanguage/Indic Wikimedia Hackathon Bhubaneswar 2024|האקטון ויקימדיה הודו 2024 בבהובנשוואר]], שיתקיים במדינת אחדישה שבהודו. ההאקטון מיועד לחברי הקהילה, כולל מפתחים, מעצבים ועורכי תוכן, כדי לבנות פתרונות טכניים לשיפור חווית התורמים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:53, 21 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27634672 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לקראת סוף נובמבר תעלה ההרחבה Charts באתרי testwiki על מנת לעזור בזיהוי ותיקון הבעיות. מתבצעת סקירת אבטחה כדי לאפשר פריסה לאתרי ויקי בהם תהיה תקופת ניסיון עבור בדיקות רחבות יותר. ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates#October 2024: Working towards production deployment|עדכוני המיזם לאוקטובר]] ולעבור על [https://en.wikipedia.beta.wmflabs.org/wiki/Charts התיעוד המעודכן והדוגמאות בוויקיפדיה בטא].
* ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[w:he:PediaPress|Pediapress.com]], השירות החיצוני היוצר ספרים עבור ויקיפדיה, יכול עכשיו להשתמש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Maps|Wikimedia Maps]] כדי להוסיף לספרי ויקיפדיה מודפסים גם תמונות מפות קיימות מתבניות מידע שפורסרו מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T375761]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* אתרי ויקי יכולים להשתמש ב[[:mw:Special:MyLanguage/Extension:GuidedTour|הרחבת הסיור המודרך]] כדי לעזור למשתמשים החדשים להבין את דרכי העריכה. ההרחבה עובדת עכשיו גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Dark mode|מצב הכהה]]. המשתמשים התומכים בהרחבה יכולים עכשיו לבדוק את הסיורים שלהם כדי לוודא ששום דבר לא נראה מוזר. הם יכולים גם לקבוע את &lt;code&gt;emitTransitionOnStep&lt;/code&gt; לערך &lt;code&gt;true&lt;/code&gt; כדי לתקן באג ישן. כמו כן, הם יכולים להשתמש בדגל החדש &lt;code&gt;allowAutomaticBack&lt;/code&gt; למניעת כפתורי חזרה לא רצויים. [https://phabricator.wikimedia.org/T73927#10241528]
*  המפעילים באתרי ויקימדיה המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Nuke|הרחבת Nuke]] למחיקה מרובה של דפים שיצר משתמש מסוים יכולים להבחין כי המחיקות באמצעות הכלי מסומנות עכשיו בתגית &quot;Nuke&quot;. השינוי הזה יקל על סקירה וניתוח של המחיקות שביצע הכלי. [https://phabricator.wikimedia.org/T366068]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/44|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:56, 28 באוקטובר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27668811 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדיילים יכולים עכשיו לקבוע ש[[m:Special:MyLanguage/Global blocks|חסימות חשבון גלובליות]] יפעילו גם [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|חסימות אוטומטיות]]. זה יעזור לדיילים למנוע ממשתמשים חסומים גלובלית מלנסות לרמות. הפעולה כוללת מניעה מחשבונות זמניים חסומים גלובלית לצאת מהגלישה הנוכחית או להחליף דפדפנים כדי להמשיך לערוך למשך 24 שעות, כשעד כה זה היה אפשרי. מדובר בשיפור כלי נגד השחתות עבור מיזם [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]]. ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|לקרוא פרטים נוספים]] לגבי התקדמות בתכונות המפתח עבור החשבונות הזמניים. [https://phabricator.wikimedia.org/T368949]
* אתרי ויקי בהם מופעלת [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|ההרחבה CampaignEvents]] יכולים עכשיו להשתמש בפונקציונליות [[m:Special:MyLanguage/Campaigns/Foundation Product Team/Event list#October 29, 2024: Collaboration List launched|רשימת שיתופי הפעולה]]. הרשימה מספקת דרך חדשה וקלה לעורכים ללמוד לגבי מיזמים שונים באתר ויקי שלהם. תודה לצוות Campaign על העבודה במסגרת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2024-2025/Product %26 Technology OKRs#WE KRs|התוכנית השנתית ל-2024/2025]]. המועניינים להפעיל את ההרחבה באתר ויקי נוסף יכולים [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|לפעול בהתאם להנחיות]] או לפנות לעזרה ל[[m:User:Udehb-WMF|משתמש:Udehb-WMF]].
* צבע הטקסט של הקישורים האדומים ישתנה במקצת בהמשך השבוע כדי לשפר ניגודיות במצב הרגיל הלא כהה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370446]
* ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, המשתמשים באתרי ויקי מרובי שפות [[phab:T216368|יכולים עכשיו]] להסתיר תרגומים בדף המיוחד &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:MyLanguage/Data dumps|הדאמפים בצורת XML]] נעצרו זמנית כדי לחקור באג. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/xmldatadumps-l@lists.wikimedia.org/message/BXWJDPO5QI2QMBCY7HO36ELDCRO6HRM4/]

'''לעומק'''
* החשבונות הזמניים הופעלו בשישה אתרי ויקי. תודה לצוות Trust and Safety Product על [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|העבודה הזאת]]. ניתן לקרוא לגבי [[phab:T340001|תוכניות הפריסה]]. החל מהשבוע הבא יופעלו החשבונות הנוספים ב[[phab:T378336|שבעה אתרים נוספים]], כשאין ביניהם אתרים בעברית. אם אתם פעילים באתרים הללו וצריכים עזרה להמרת הכלים, תוכלו לפנות לעזרה ל[[m:User:Udehb-WMF|משתמש:Udehb-WMF]].
*  הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2024/October|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו.  המהדורה כוללת פרטים על השפות החדשות שנתמכות ב-translatewiki או במדיה-ויקי, על אפשרויות קלט מקלדת חדשות בכמה שפות, על הפגישות שהתקיימו ושצפויות בקרוב, ועוד דברים.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2024|ועידת החורף של משתמשי ומפתחי מדיה ויקי לשנת 2024]] מתקיימת בווינה שבאוסטריה ואונליין מ-4 ל-6 בנובמבר. הוועידה תקיים דיונים לגבי שימוש בתוכנת מדיה-ויקי באמצעות ובתוך חברות בתעשיות שונות ותפעל לעורר השראה ולמשוך משתמשים חדשים.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/45|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W45&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:50, 4 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27693917 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרי ויקי בהם מופעלת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Translate|הרחבת התרגום]] יתחיל ה-FuzzyBot ליצור אוטומטית קטגוריות חדשות המסומנות לתרגום. [https://phabricator.wikimedia.org/T285463]
* ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקל בזמן הבאג ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:SecurePoll|הרחבת SecurePoll]] לפני [[w:en:Wikipedia:Administrator elections|בחירות המפעילים המיוחדות]] בוויקיפדיה האנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T371454] 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] הלוגיקה של פונקציית Wikibase בשם &lt;code&gt;getAllStatements&lt;/code&gt; השתנתה בגרסת מדיה-ויקי &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:MediaWiki_1.44/wmf.2|1.44.0-wmf-2]]&lt;/code&gt;, כך שהיא מתנהגת עכשיו כמו &lt;code&gt;getBestStatements&lt;/code&gt;. הקריאה לפונקציה תחזיר ההעתקים של ערכים שלא ניתן לערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T270851]
* משתמשי [https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/ REST API] של ויקימדיה, למשל מפעילי בוטים ותומכי כלים, יכולים להיות מושפעים משינויים שצפויים בקרוב. ה-API ינווט חלק מנקודות הקצה של דפי תוכן מ-RESTbase לנקודות קצה חדשות יותר של [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API|REST API]]. [[phab:T374683|נקודות הקצה שיושפעו]] כוללות קבלת מטא-נתונים לגבי עמוד או גרסת עמוד ותוכן HTML מעובד. השינויים הללו יהיו זמינים באתרי בדיקה של מדיה-ויקי בהמשך השבוע, ובאתרים אחרים בעתיד. זה לא אמור להשפיע על הפונקציונליות הקיימת, אבל על המשתמשים בנקודות הקצה הללו לוודא התנהגות תקינה באתרי הבדיקה, ולהעלות בעיות ב[[phab:T374683|כרטיס רלוונטי בפבריקטור]].

'''לעומק'''
* מפעילים ומשתמשים באתרי ויקימדיה בהם [[mw:Special:MyLanguage/Moderator_Tools/Automoderator#Usage|מופעל ה-Automoderator]] יכולים עכשיו לעקוב ולחשב מדדים הקשורים לפעילות הכלי. [https://superset.wmcloud.org/superset/dashboard/unified-automoderator-activity-dashboard/ לוח ה-Superset] הזה מחשב ואוסף נתונים לגבי התנהגות ה-Automoderator באתרי ויקי בהם הוא מופעל. תודה לצוות ניטור הכלים בעבור הלוח הזה. ניתן למצוא פרטים נוספים ב[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Automoderator/Unified Activity Dashboard|דף התיעוד]] . [https://phabricator.wikimedia.org/T369488]

'''פגישות ואירועים'''
* ב-21 בנובמבר 2024 ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 8:00 UTC|8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל) תתקיים [[c:Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|שיחת אונליין]] עם מתנדבים ובעלי עניין בוויקישיתוף כדי לעזור לתעדף מאמצי תמיכה לשנת הכספים 2025–2026. נושא השיחה הוא איך לארגן תוכן בוויקישיתוף.
את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/46|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:07, 12 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27732268 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המשתמשים של אתרי ויקימדיה יוזהרו בעת יצירת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Redirects|דף ההפניה]] לדף שלא קיים. זה יצמצם את כמות ההפניות השבורות לקישורים האדומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T326057]
* ראו את {{PLURAL:42|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:42}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Pywikibot/Overview|Pywikibot]] המאפשר לכתוב בוטים באתרי מדיה-ויקי שודרג לגרסה 9.5.0 ב-Toolforge.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T378676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* באתרי ויקי המשתמשים בהרחבת הניטור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:FlaggedRevs|FlaggedRevs]] דפים שנוצרו או הועברו בידי משתמשים בדוקי אוטומטית חייבים להיות מסומנים אוטומטית כמנוטרים. זה לא עבד לאחרונה, ואמור להיות מתוקן השבוע, הודות ל-Daniel ול-Wargo.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T379218][https://phabricator.wikimedia.org/T368380]

'''לעומק'''
* ישנו [https://diff.wikimedia.org/2024/11/05/say-hi-to-temporary-accounts-easier-collaboration-with-logged-out-editors-with-better-privacy-protection פוסט חדש ב-Diff] על החשבונות  הזמניים, והוא זמין במעל ל-15 שפות. ניתן לקרוא אותו כדי ללמוד מהם החשבונות הזמניים, איך הם משפיעים על קבוצות משתמשים שונות, ומה התכנון לגבי הפעלתם בכל אתרי ויקי.

'''פגישות ואירועים'''
* המתנדבים הטכניים מוזמנים להרשם ל[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] שייערך באיסטנבול שבטורקיה. [https://pretix.eu/wikimedia/hackathon2025/ בקשות למלגות נסיעה וקיום] ניתן להגיש '''מ-12 בנובמבר עד ל-10 בדצמבר 2024'''. ההרשמה לאירוע עצמו תסגר באמצע אפריל 2025. האקטון ויקימדיה הוא פגישה שנתית המאחדת את הקהילה הטכנית העולמית כדי לשתף פעולה במיזמים הקיימים וכדי לפתח רעיונות חדשים.
* השבוע יתקיימו [[C:Special:MyLanguage/Commons:WMF%20support%20for%20Commons/Commons%20community%20calls|שיחות אונליין של ויקישיתוף]] על מנת לעזור לתעדף תמיכה לוויקישיתוף בשנות 2025–2026. הנושא שנקבע הוא הדרך בה יש לארגן תוכן בוויקישיתוף. מדובר בהזדמנות למתנדבים העובדים בתחומים שונים להפגש ולדבר על מה שחשוב בעתיד המיזם. השיחות נקבעו '''ל-21 בנובמבר 2024 ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 8:00 UTC|8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 21 November 2024 16:00 UTC|16:00]]''' שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל).
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Language_and_Product_Localization/Community meetings#29 November 2024|פגישה קהילת השפות]] תתקיים '''ב-29 בנובמבר ב-16:00 UTC''' (או ב-18:00 שעון ישראל) וידונו בה עדכנים חדשים ופתרונות לבעיות הטכניות.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/47|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:01, 19 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27806858 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] גרסה חדשה של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|צביעת הקוד]] בעורך קוד מקור תהיה זמינה כתכונת [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|בטא]] בהמשך השבוע. יתווספו תכונות חדשות ויתוקנו באגים, בין היתר זה ישפיע על התמיכה בכתיבה מימין לשמאל, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Template folding|צמצום התבניות]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ופנל לחיפוש מורחב. ניתן לקרוא פרטים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|דף העזרה]].
* עורך קוד מקור 2010 תומך מעכשיו בקיצורי מקלדת דוגמת &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Ctrl&lt;/code&gt;+&lt;code&gt;B&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור טקסט מודגש או &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Ctrl&lt;/code&gt;+&lt;code&gt;I&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; עבור טקסט נטוי. [[mw:Help:Extension:WikiEditor#Keyboard shortcuts|רשימה מלאה של כל ששת הקיצורים]] זמינה לעיון. תודה ל-SD0001 על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T62928]
* החל מ-28 בנובמבר דפי הזרימה יאורכבו ויעברו למצב לקריאה בלבד באתרי ויקי הבאים: &lt;bdi&gt;bswiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;elwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;euwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;fawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;fiwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikiquote&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikisource&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikiversity&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwikivoyage&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;idwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;lvwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;plwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;ptwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;urwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;viwikisource&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;zhwikisource&lt;/bdi&gt;. זה נעשה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions/Deprecation|התהליך להסרת הזרימה]]. אם יש צורך בעזרה בארכוב ידני מקדים של דפים שלכם, ניתן לפנות ל-[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]]. 
* ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, אם משתמש יוצר מסנן השחתות חדש, המסנן יוגדר אוטומטית בתור &quot;protected&quot; [[phab:T377765|אם הוא כולל משתנה מסוג protected]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורך הקוד [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] המשמש לעריכת דפי javascript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON ויחידות LUA [[phab:T377663|כולל עכשיו השלמה אוטומטית]]. תודה ל-SD0001 על השיפור הזה. ניתן לבטל זמנית את התכונה הזאת באמצעות לחיצה על &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;Ctrl&lt;/code&gt;+&lt;code&gt;,&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; וכיבוי המשבצת של &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Live Autocompletion&lt;/bdi&gt;&quot;.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] תומכי כלים המשתמשים במערכת Graphite לחישוב מדדי מעקב חייבים לעבור למערכת חדשה בשם Prometheus. הם יכולים לבדוק את [https://grafana.wikimedia.org/d/K6DEOo5Ik/grafana-graphite-datasource-utilization?orgId=1 הלוח הזה] ואת הרשימה בתיאור של [[phab:T350592|כרטיס פבריקטור T350592]] כדי לבדוק האם הכלי שלהם נמצא ברשימה ועליהם לטפל במדדים ולוחות המחוברים לכלי שלהם. הם יכולים לכבות את כל המדדים או להעביר אותם באמצעות ההנחיות שבכרטיס. מערכת Graphite תעבור למצב לקריאה בלבד באפריל הקרוב. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/KLUV4IOLRYXPQFWD6WKKJUHMWE77BMSZ/]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] תוקן [[mw:Special:MyLanguage/NewPP parser report|דוח ביצועי הפרסר של ה-preprocessor החדש]] כדי להציג מספר נכון של תכונות Wikibase אליהן נעשתה גישה. עד כה המונה הפך בטעות ל-0 בהגעה למספר 400. [https://phabricator.wikimedia.org/T279069]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia_Language_and_Product_Localization/Community meetings#29 November 2024|פגישת ועדת הלשון]] תתקיים ב-29 בנובמבר ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1732896000 16:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). יתקיימו מצגות בנושאים שונים דוגמת פיתוח מקלדת שפה, יצירת ויקיפדיה בשפת Mooré, מעקב אחר תמיכה בשפה ב-[[m:Wiki Indaba|ויקי אינבבה]] ודיווח קהילת ה-Wayuunaiki על הנסיון שלהם בשלושת השנים האחרונות עם Incubator ויקיפדיות בהיותם קהילה חדשה. הפגישה תתקיים באנגלית ותתורגם לספרדית.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/48|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:42, 26 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27847039 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* שתי פונקציות פרסר חדשות נוספו השבוע. הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#interwikilink|#interwikilink]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מוסיפה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Links#Interwiki links|קישורי בינוויקי]] והפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#interlanguagelink|#interlanguagelink]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; מוסיפה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Links#Interlanguage links|קישורי שפות]]. פונקציות הפרסר הללו שימושיות באתרי ויקי בהם שמות המרחבים מתנגשים עם תחיליות בינוויקי. למשל, הקישורים המתחילים עם &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;MOS:&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; בוויקיאנגלית [[phab:T363538|מתנגשים עם קוד השפה &lt;code&gt;mos&lt;/code&gt; של ויקיפדיית Mooré]].
* החל מהשבוע אתרי ויקימדיה לא יתמכו יותר בתקשורת באמצעות סרטיפיקטים ישנים של HTTP המבוססים על RSA, במיוחד rsa-2048. השינוי ישפר את הבטיחות לכל המשתמשים. מספר דפדפנים או מכשירים ניידים שלא נתמכים באופן מלא לא יוכלו לתקשר יותר. במקום זאת הם יציגו שגיאת תקשורת. ראו את [[wikitech:HTTPS/Browser_Recommendations|דף המלצות HTTPS לדפדפנים]] לפרטים נוספים. כל מערכות הפעלה ודפדנים מעודכנים כבר מסוגלים לגשת למיזמי ויקימדיה. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/CTYEHVNSXUD3NFAAMG3BLZVTVQWJXJAH/]
* החל מ-16 בדצמבר דפי הזרימה יאורכבו ויעברו למצב לקריאה בלבד באתרי ויקי הבאים: &lt;bdi&gt;arwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;cawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;frwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;mediawikiwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;orwiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;wawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;wawiktionary&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;wikidatawiki&lt;/bdi&gt;{{int:comma-separator/he}}&lt;bdi&gt;zhwiki&lt;/bdi&gt;. זה נעשה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/Structured_Discussions/Deprecation|התהליך להסרת הזרימה]]. אם יש צורך בעזרה בארכוב ידני מקדים של דפים שלכם, ניתן לפנות ל-[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T380910]
* החודש נפרסה הרחבת Chart לבדיקה בוויקישיתוף ובטסטוויקי. לאחר השלמת בדיקת הבטיחות מספר אתרי ויקי יקבלו את ההרחבה לבדיקה נרחבת בשבוע הראשון של דצמבר. תוכלו לראות גרסה פעילה של ההרחבה ב[[testwiki:Charts|טסטוויקי]] ולקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עדכוני חודש נובמבר]] לקבלת פרטים נוספים.
* ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג המערכת המטפל בהורדת דפים בפורמט ה-PDF.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T376438]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בסוף פברואר יופרסו חשבון זמניים בלפחות עשרה אתרי ויקי גדולים. הפריסה הזאת תשפיע בצורה דרסטית על הקוד המנוהל בידי הקהילות. מדובר בכלים ב-Toolforge, בוטים, גאדג'טים וסקריפטים אישיים המשתמשים בכתובות IP או זמינים למשתמשים לא מחוברים. הצוות Trust and Safety מבקש לזהות קוד כזה, לעקוב אחריו ולעזור בהתאמתו לפני הפריסה כדי לצמצם הפרעה לעבודה תקינה. הצוות מבקש מעורכים הטכניים ומהמפתחים המתנדבים לעזות לזהות כלים כאלו באמצעות הוספתם ל[[mw:Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers/Impacted tools|רשימה הזאת]]. בנוסף ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|התיעוד המעודכן]] בכדי ללמוד איך להתאים את הכלים. אתם מוזמנים להצטרף לדיונים ב[[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|דף השיחה של המיזם]] או ב[[discord:channels/221049808784326656/1227616742340034722|ערוץ המיועד]] ב[[w:Wikipedia:Discord|שרת קהילת ויקימדיה (באנגלית)]] לקבלת תמיכה ושיתוף התגובות. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:23, 3 בדצמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27873992 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* התורמים לתיעוד הטכני יכולים למצוא משאבים מעודכנים ודרכים חדשות לתקשר ביניהם ועם צוות התיעוד הטכני של הקרן ב[[mw:Special:MyLanguage/Documentation|מאגר התיעוד]] ב-MediaWiki.org. המאגר מספק קישורים למשאבים לכתיבה ולשיפור התיעוד, ערוץ IRC חדש &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;#wikimedia-techdocs&lt;/bdi&gt; ב-libera.chat, רשימה מתעדכנת של אירועי עבר ואירועים צפויים בנושא תיעוד, ודרכים לבקש ייעוץ בנושא או בדיקת תיעוד מסוים. אם ברצונכם להשאיר משוב או להציע רעיונות לשיפור מערכת התיעוד, אנא [[mw:Wikimedia Technical Documentation Team#Contact us|צרו קשר עם צוות התיעוד הטכני]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Edit Check on Desktop.png|thumb|שינוי מבנה הממשק עבור הכלי Edit Check]]
* בהמשך השבוע יעבור [[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit Check]] לתפריט הצדדי בדסקטופ. הכלי מאפשר לעזור לעורכים החדשים לעקוב אחר סוגי מדיניות והנחיות. השינוי במראה יוצר מרחב להצגת [[mw:Edit check#1 November 2024|הצעות חדשות]] '''תוך כדי''' הקלדה. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check#Reference Check A/B Test|התוצאות הראשוניות]] מראות כי המשתמשים החדשים שנתקלו ב-Edit Check עושים עריכות עם מקורות ועריכות שלא שוחזרו פי 2.2 יותר מבעבר.
* ההרחבה Chart המאפשרת לייצג מידע באמצעות תרשימים זמינה מעכשיו ב-MediaWiki.org ובשלושה אתרי ניסוי ראשונים, ויקיפדיה העברית, האיטלקית והשוודית. תוכלו למצוא דוגמאות עובדות ב[[testwiki:Charts|טסטוויקי]] ולקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עדכוני נובמבר של המיזם]] לקבלת פרטים נוספים.
* מתרגמים באתרי ויקי בהם [[mw:Special:MyLanguage/Content translation/Section translation#Try the tool|חוויית הניידים של תרגום התוכן מופעלת]], כולל ויקיפדיה העברית, יכולים עכשיו לגלות ערכים במיזמי ויקי בנושאים המעוניינים אותם מתוך קטגוריית &quot;[https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;campaign=specialcx&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=collections&amp;active-list=suggestions&amp;from=es&amp;to=en All collection]&quot; בתפריט הצעת הערכים. מארגני המיזמים הללו יכולים להשתמש בכך כדי להפנות את תשומת ליבם של המתרגמים באמצעות הוספת התג &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;page-collection&gt; &lt;/page-collection&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לרשימה בדף המיזם שלהם במטא. כך הערכים הללו יהיו זמינים לכלי תרגום התוכן. למידע מפורט יותר לגבי שימוש בכלי ובתג ניתן לפנות ל[[mw:Special:MyLanguage/Translation suggestions: Topic-based &amp; Community-defined lists/How to use the features|מדריך הצעד-אחר-צעד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T378958]
* הכלי [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|למחיקה המונית של דפים]] המאפשר למפעילים למחוק דפים של משתמש מסוים כולל עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|אפשרות בחירה של כמה מרחבי השם בו זמנית]]. זה מאפשר למשתמשים לבחור מספר מרחבים במקום רק אחד עד כה בזמן בחירת הדפים למחיקה.
* הכלי הזה גם התחיל [[phab:T364225#10371365|לספק קישורים]] לדף המשתמש המדובר ולדפים שלא נבחרו למחיקה, אחרי שבקשת המחיקה נטענה לתור המשימות. זה מאפשר מעקב קל יותר אחרי פעולות המפעילים. תודה ל-Chlod ולצוות כלי הניטור על שני השיפורים. [https://phabricator.wikimedia.org/T364225#10371365]
* צוות העריכה עובד על דרך קלה יותר לשימוש במקורות מ-archive.org באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|הציטואיד]], כלי אוטומטים למילוי מקורות. הצוות מבקש מהקהילות להוסיף מראש שני פרמטרים, &lt;code dir=ltr&gt;archiveUrl&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;archiveDate&lt;/code&gt; לתוך Templatedata של כל התבניות בהן משתמש הציטואיד. ניתן לראות [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACite_web%2Fdoc&amp;diff=1261320172&amp;oldid=1260788022 דוגמה לעדכון תבנית] ו[https://global-search.toolforge.org/?namespaces=10&amp;q=%5C%22citoid%5C%22%3A%20%5C%7B&amp;regex=1&amp;title= רשימת התבניות הרלוונטיות]. [https://phabricator.wikimedia.org/T374831]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikivoyage}} ב[[d:Q9240|אינדונזית]] ([[voy:id:|&lt;code&gt;voy:id:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T380726]
* בשבוע שעבר בכל אתרי ויקי היו בעיות בהצגת דפים למשתמשים מחוברים ולחלק מהמשתמשים הלא מחוברים למשך כ-30 עד 45 דקות. זה קרה בגלל בעיה בבסיס הנתונים, והיא נחקרת עכשיו. [https://www.wikimediastatus.net/incidents/3g2ckc7bp6l9]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג בכלי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add Link]], בגללו רשימת הפרקים שהוצאו מהכלי לא טופלה כראוי לפעמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T380455][https://phabricator.wikimedia.org/T380329]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מערכת העיצוב של ויקימדיה [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]] נמצאת בשלבים הראשונים של [[gitiles:design/codex-php|מימוש ב-PHP]]. היא זמינה לשימוש כללי בהרחבות מדיה-ויקי וכלים ב-Toolforge באמצעות [https://packagist.org/packages/wikimedia/codex Composer], ובקרוב יתווסף שימוש בגרעין מדיה-ויקי. מידע נוסף זמין ב[[wmdoc:design-codex-php/main/index.html|תיעוד]]. תודה ל-Doğu על ההשראה והתרומות הרבות בעבודה על הספריה. [https://phabricator.wikimedia.org/T379662]
* משתמשי [https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/ API REST של ויקימדיה], למשל מפעילי בוטים ותומכים בכלים, יכולים להיות מושפעים מהשינויים הצפויים. ב-4 בדצמבר צוות הממשקים של מדיה-ויקי התחיל לנווט את נקודות הקצה של מטאדטה לדפים ועריכות ושל תוכן HTML מפורסר ב[[testwiki:|טסטוויקי]] מ-RESTbase לנקודות התואמות של REST API של מדיה-ויקי. הצוות ממליץ למשתמשים פעילים של נקודות הקצה הללו לוודא את התנהגות כליהם בטסטוויקי ולהעלות בעיות ב[[phab:T374683|כרטיס הרלוונטי]] בפבריקטיר עד סוף השנה, לקראת פריסת השינוי בכל אתרי הקרן בתחילת ינואר. השינויים הם חלק מהעבודה להחלפת מערכת ה-[[mw:RESTBase/deprecation|RESTbase]] הישנה.
* [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/986172 סקר שבעות הרצון של המפתחים לשנת 2024] מבקש לקבל דעות של מפתחי קהילת ויקימדיה. אנא קחו חלק בסקר אם יש לכם תפקיד כל שהוא בפיתוח תוכנה למערכת ויקימדיה. הסקר פתוח עד 3 ביניאר 2025 וכולל [[foundation:Legal:Developer Satisfaction Survey 2024 Privacy Statement|הצהרת פרטיות]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה בסדרת [[c:Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|דיוני קרן ויקימדיה עם קהילת ויקישיתוף]] תתקיים ב-[[m:Event:Commons community discussion - 12 December 2024 08:00 UTC|12 בדצמבר ב-8:00]] וב-[[m:Event:Commons community discussion - 12_December 2024 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל). נושא השיחה הוא מדיה חדשה ותורמים חדשים. עורכים מכל אתרי ויקי מוזמנים להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:16, 10 בדצמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27919424 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2024 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2024-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* למעוניינים בשיפור ארגון האירועים באתרי ויקי מציעה ההרחבה [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents|CampaignEvents]] מנגנוני ארגון דוגמת ניהול רישום, קידום אירועים ואתרי ויקי, איתור משתתפים פוטנציאליים ועוד, והכל בתוך ויקי. המארגנים או אלו המאמינים שקהילתם תוכל להנות מההרחבה, יכולים לפתוח כבר היום דיון כדי להפעיל אותה אצלם. כדי ללמוד יותר על דרך הפעלת ההרחבה ניתן לפנות ל[[m:CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|דף סטטוס הפריסה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי היישומון של ויקיפדיה עבור iOS באיטליה ובמקסיקו, העובדים בוויקיפדיות האיטלקית, הספרדית והאנגלית יכולים לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Personalized Wikipedia Year in Review|סקירת שנה אישית]] עם מידע המבוסס על קריאות ועריכות שלהם.
* משתמשי היישומון של ויקיפדיה עבור אנדרואיד ב[[:he:אפריקה שמדרום לסהרה|אפריקה שמדרום לסהרה]] ובדרום אסיה קיבלו תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Rabbit Holes|מחילת הארנב]], המציגה הצעות בתיבת החיפוש המבוססות על הערך שפתוח כרגע, ומציעה רשימת קריאה המבוססת על שני הערכים האחרונים שנקראו.
* [[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] פעיל עכשיו על כ-800 אתרי ויקי. השרות מזכיר לרוב המשתמשים עם הרשאות זמניות על התפוגה המתקרבת כדי שיכלו לפעול להארכתן אותן עם ירצו בכך. ראו פרטים נוספים ב[[m:Global reminder bot/Technical details|דף הפרטים הטכניים]].
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יופץ ב-13 בינואר 2025 עקב חגיגות השנה החדשה. תודה לכל המתרגמים ולתורמי התוכן והמשוב השנה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[phab:T374988|תוקן]] הבאג ביישומון ויקיפדיה עבור אנדרואיד שגרם לקבצי SVG בעלי שפות מרובות להציג שפה לא נכונה לאחר לחיצה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה בשבוע הבא. הפריסה הבאה תתקיים ב-14 בינואר. [https://wikitech.wikimedia.org/wiki/Deployments/Yearly_calendar/2025] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/51|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2024-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:25, 17 בדצמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=27942374 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* המערכת Single User Login מאפשרת למשתמשים להתחבר באחד מאתרי ויקימדיה כך שזה יחבר אותם לכל האתרים בו זמנית. היא תעודכן בחודשים הקרובים. זה קורה מכיוון שדפדפנים ממשיכים להטיל הגבלות על קוקיות חוצות דומיינים. כדי להתאים את המערכת פעולות ההתחברות ויצירת החשבונות יעברו לדומיין מרכזי, מבלי שהמשתמשים יבחינו בהבדל, כאילו הם עדיין באתר המקורי. הקוד החדש יופעל באתרי בדיקה השבוע. השינוי לכולם מתוכנן להתקיים בפברואר ומרץ. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים נוספים ולוח הזמנים.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרים בהם מופעלת הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments|PageAssessments]] ניתן עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:PageAssessments#Search|לסנן תוצאות חיפוש]] עבור דפים במיזם ויקי נתון באמצעות מילת מפתח &lt;code dir=ltr&gt;inproject:&lt;/code&gt;. האתרים המדוברים הם {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwikivoyage/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-huwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-newiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. [https://phabricator.wikimedia.org/T378868] 
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[w:he:תיגרה|תיגרה]] ([[w:tig:|&lt;code&gt;w:tig:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T381377]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן באג בעדכון מונה העריכות של משתמש שעשה שחזור עריכה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382592]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] משתמשי REST API של ויקימדיה, דוגמת מפעילי בוטים ותומכי כלים, יכולים להיות מושפעים מהשינויים הצפויים הבאים. החל מהשבוע של 13 בינואר נתחיל לנווט [[phab:T374683|חלק מנקודות הקצה לתוכן]] מ-RESTbase לנקודות קצה חדשות יותר של REST API עבור כל אתרי ויקי. השינוי כבר זמין ב-testwiki ולא צריך להשפיע על פונקציונליות, אבל משתמשים פעילים של נקודות הקצה הרלוונטיות יכולים להעלות נושאים ישירות בפני צוות הממשקים של ויקימדיה ב[[phab:project/view/6931/|פבריקטור]], אם יהיה בכך צורך.
* תומכי כלים ב-Toolforge יכולים עכשיו לשתף משוב ב-Toolforge UI, יוזמה שעלתה כדי לספק פלטפורמת רשת המאפשרת יצירה וניהול של כלי Toolforge באמצעות ממשק גרפי, בנוסף לדרכי העבודה הקיימים בשורת  הפקודה. המיזם מקווה לנווט משימות של תומכי כלים פעילים, כמו גם להפוך את תהליכי הרישום והפריסה לנגישים יותר עבור יוצרי הכלים החדשים. היזמה נמצאת עדיין בשלבים מאוד מוקדמים, וצוות שרותי הענן נמצא בתהליך איסוף משוב מקהילת Toolforge כדי לגבש צורה לפתרון הדרוש לה. [[wikitech:Wikimedia Cloud Services team/EnhancementProposals/Toolforge UI|ראו פרטים נוספים ושתפו את מחשובותיכם]] לגבי Toolforge IA. 
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] על מפתחי כלים וספריות המשתמשים במערכת OAuth לקחת בחשבון שזיהוי נקודת הקצה עבור [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user|OAuth 1]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#Identifying the user 2|OAuth 2]] החזיר אובייקט JSON הכולל שדה &lt;code&gt;sub&lt;/code&gt; בתור integer במקום string. התקלה תוקנה והקוד החדש יופץ באתרי ויקי של ויקימדיה בשבוע של 13 בינואר. [https://phabricator.wikimedia.org/T382139]
* אתרי ויקי רבים משתמשים ב-[[:mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|CSS חוצה אתר]] כדי לעבד סימני הערות שוליים (1, 2, 3, א', ...) בפלט של הפרסואיד. החל מ-20 בינואר הכללים הללו ינותקו, אבל המפתחים מבקשים שלא לנקות את &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt; עד ל-20 בפברואר, בכדי למנוע בעיות במעבר. ייתכן שאתרי ויקי ירגישו שינויים קלים בסימנים הללו בעורך החזותי ובשימוש בפרסואיד הניסיוני, אבל כל שינוי צפוי אמור להפוך את התוצאה לזהה למראה הרגיל בפלט הפרסר. [https://phabricator.wikimedia.org/T370027]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה בסדרת [[c:Special:MyLanguage/Commons:WMF support for Commons/Commons community calls|דיוני קרן ויקימדיה עם קהילת ויקישיתוף]] תתקיים ב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 08:00 UTC|15 בינואר ב-8:00]] וב-[[m:Special:MyLanguage/Event:Commons community discussion - 15 January 2025 16:00 UTC|16:00]] שעון UTC (או ב-10:00 וב-18:00 שעון ישראל). נושא השיחה הוא הגדרת סדרי העדיפויות בהשקעה בכלים בוויקישיתוף. עורכים מכל אתרי ויקי, ובמיוחד תומכי הכלים בוויקישיתוף, מוזמנים להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:42, 14 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28048614 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Nuke|Nuke]] מאפשרת למפעילים מחיקת דפים רבים שנוצרו בידי משתמש או כתובת IP. עד כה ניתן היה למחוק דפים שנוצרו ב-30 הימים האחרונים. מעכשיו זה גדל ל-90 יום. [https://phabricator.wikimedia.org/T380846]
* חלק מאתרי ויקי שמשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Patrolled edits|ניטור ברירת מחדל]]. [[phab:P72148|הרשימה]] כוללת, בין היתר, את ויקיפדיה העברית, ויקיספר, ויקיציטוט, ויקימילון וויקיחדשות. כאשר בניטור הזה משוחזרת גרסה לא מנוטרת, היא תסומן כ&quot;מנוטרת ידנית&quot;, במקום &quot;מסומנת אוטומטית&quot;, כפי שהיה עד כה, כדי לדייק בהגדרה. ייתכן כי חלק מהמשתמשים יצטרכו לעדכן [[mw:Special:MyLanguage/Help:New filters for edit review/Filtering|מסננים]] בדף השינויים האחרונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T302140]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, התכונה של העורך החזותי להוספת קישור לא תמיד הציעה דפים קיימים כראוי כשהמשתמש התחיל להקליד, ועכשיו זה [[phab:T383497|תוקן]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הרחבת הדיונים המבניים (לשעבר זרימה) מוסרת בזמן האחרון מאתרי ויקי. ההרחבה לא מטופלת וגורמת לבעיות. היא תוחלף ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]], בהם נעשה שימוש בדפי שיחה רגילים. [[mw:Special:MyLanguage/Structured Discussions/Deprecation#Deprecation timeline|הקבוצה האחרונה של אתרי ויקי]], הכוללת את {{int:project-localized-name-cawikiquote/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fiwikimedia/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-gomwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kabwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwikibooks/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-sewikimedia/he}}, תקבל הודעה על כך בקרוב. לשאלות ניתן לתייג את [[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] באתר ויקי שלכם. [https://phabricator.wikimedia.org/T380912]
* הרבעון האחרון של [[mw:Technical_Community_Newsletter/2025/January|עיתון הקהילה התכנית]] יצא לאור. המהדורה כוללת עדכונים לגבי שירותים המסופקים בידי צוות פלטפורמת הנתונים, מידע לגבי Codex מטעם צוות עיצוב המערכת, ועוד.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:37, 21 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28129769 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת ממנטרים ומפעילים להשיב מה המידע או ההקשרים על עריכות או משתמשים שיכולים לעזור להם לקבל החלטות מהר וקל יותר. בכוונתה להשתמש בזה כדי לכוון את התוכנית השנתית הבאה שתתקבל בקרוב. ניתן לענות על השאלה הזאת ו-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|13 אחרות]] כדי לעזור לבנות את הכיוון הטכני לשנה הבאה.

'''עדכונים לעורכים'''
* היישומון של ויקיפדיה עבור iOS מציע עכשיו למשתמשים את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Personalized Wikipedia Year in Review/How your data is used|סקירת שנה אישית]] המספקת רעיונות בהתבסס על קריאתם והיסטוריית העריכות שלהם בוויקיפדיה. המיזם הזה הוא חלק ממאמץ נרחב לעזור לקוראים חדשים לגלות תוכן אנציקלופדי ולעבוד איתו.
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] המנטרים קיבלו כלי חדש העוזר להם למצוא דפים חדשים חשודים. כשדף שנמחק בעבר נוצר מחדש הוא יסומן באמצעות תגית Recreated, אותה אפשר לסנן ב-[[{{#special:RecentChanges}}]] וב-[[{{#special:NewPages}}]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T56145]
* בהמשך השבוע תתווסף אזהרה חדשה לעורכים המנסים ליצור [[mw:Special:MyLanguage/Help:Redirects#Double redirects|הפניה כפולה]]. ההודעה שתופיע תמליץ לקשר ישירות ליעד ההפניה. תודות למשתמש:SomeRandomDeveloper  על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T326056]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] אתרי ויקי של קרן ויקימדיה מאפשרים בדיקות כפולות, דוגמת תוקנים בחומרה, בזמן ההתחברות לחשבון באמצעות [[w:en:WebAuthn|WebAuthn]]. אבל הכלי הזה [[m:Community Wishlist Survey 2023/Miscellaneous/Fix security key (WebAuthn) support|שביר]] ויש לו מעט מאוד משתמשים. צוות הפלטפורמה של הקרן מונע זמנית יצירת מפתחות חדשים ב-WebAuthn כדי למנוע התנגשות במהלך פריסת ה-[[mw:MediaWiki Platform Team/SUL3|SUL3]], מערכת להתחברות אחידה בגרסתה השלישית. המפתחות הקיימים לא ייפגעו. [https://phabricator.wikimedia.org/T378402]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* על המפתחים המשתמשים ב[[wikitech:Data Platform/Data Lake/Edits/MediaWiki history dumps|דאמפים ההיסטוריים]] של מדיה-ויקי לדעת שצוות הנדסת פלטפורמט הנתונים הוסיף מספר שדות חדשים כדי להתאים ליוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]]. מי שתומך בתוכנה הקוראת את הדאמפים הללו יצטרכו לבדוק את הקוד שלהם ואת התיעוד המעודכן מכיוון שסדר השדות ישתנה. יהיה גם שינוי שם אחד, בדאמפ &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;mediawiki_user_history&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; השדה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ייקרא מעכשיו &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;is_anonymous&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;. השינויים ייכנסו לתוקף בפרסום הדאמפים הבא בפברואר. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LKMFDS62TXGDN6L56F4ABXYLN7CSCQDI/] 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:15, 28 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28149374 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* העורכים המשתמשים בסרגל הכלים &quot;תווים מיוחדים&quot; בעורך קוד מקור או &quot;Ω&quot; בעורך החזותי יכולים לראות עכשיו 32 תווים מיוחדים שנעשה בהם שימוש לאחרונה במהלך העריכות באתר ויקי נוכחי. השינוי יעזור למצוא במהירות את התווים בהם משתמשים יותר מאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T110722]
* העורכים המשתמשים בעורך קוד מקור יכולים עכשיו ליצור תת-רשימות עם הזחה נכונה באמצעות הדגשת השורה או השורות ולחיצה על הכפתורים בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T380438] מעכשיו ניתן גם להוסיף תגי &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;code&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; באמצעות כפתור חדש בסרגל הכלים.[https://phabricator.wikimedia.org/T383010] תודה למשתמש stjn  על השיפורים הללו.
* יש צורך בעזרה כדי לוודא ש[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הקישורים]] פועל בצורה תקינה בכל אתרי ויקי.
** 1. המפעילים צריכים לעדכן את הגרסאות המקומיות של הדף &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Citoid-template-type-map.json&lt;/code&gt; כדי להוסיף ערכים עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt;. ניתן לראות השוואות לדוגמה להעתקה עבור &lt;code dir=ltr&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1189164774&amp;oldid=1165783565 כאן] ועבור &lt;code dir=ltr&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki%3ACitoid-template-type-map.json&amp;diff=1270832208&amp;oldid=1270828390 כאן].
** 2א'. אם חסר מיפוי הציטואיד בתבניות הציטוט לסוגים שונים של הערות השוליים, [[mediawikiwiki:Citoid/Enabling Citoid on your wiki#Step 2.a: Create a 'citoid' maps value for each citation template|יש להוסיף אותו]].&lt;br/&gt;2ב'. אם המיפוי קיים יש לעדכן את TemplateData כדי להוסיף שדות חדשים. ניתן לראות דוגמאות עבור &lt;code&gt;preprint&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270829051&amp;oldid=1262470053 כאן] ועבור &lt;code&gt;standard&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;dataset&lt;/code&gt; [https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Template%3ACitation%2Fdoc&amp;diff=1270831369&amp;oldid=1270829480 כאן]. השדות החדשים שייתכן שיצטרכו תמיכה הם &lt;code dir=ltr&gt;archiveID&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;identifier&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repository&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;organization&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;repositoryLocation&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr&gt;committee&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;versionNumber&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T383666]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q15637215|קנורי המרכזית]] ([[w:knc:|&lt;code&gt;w:knc:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T385181]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Extension:Wikisource/Wikimedia OCR|OCR]], הכלי לזיהוי תווים, בו נעשה שימוש בוויקיטקסט, תומך מעכשיו בשפה חדשה, סלאבית כנסייתית. [https://phabricator.wikimedia.org/T384782]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:09, 4 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28203495 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''

* המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה (PTAC) פרסמה את [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|טיוטת המלצותיו]] של מדור המוצר והטכנולוגיה של קרן ויקימדיה. היא ממליצה להתמקד ב[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback/Mobile experiences|חווית הניידים]], במיוחד בתרומות, ומבקשת מהקהילה [[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/February 2025 draft PTAC recommendation for feedback|להשאיר משוב בדף השיחה]] עד ל-21 בפברואר.

'''עדכונים לעורכים'''
* קישור ה[[w:he:פורטלט|פורטלט]] &quot;דפים מיוחדים&quot; יועבר מהתפריט &quot;כלים&quot; לפרק הניווט בתפריט הראשי בצד, כברירת מחדל. השינוי מעשה מכיוון שתפריט הכלים מיועד לכלים הקשורים לדף הנוכחי, לא לאלו הקשורים לאתר כולו, כך שהגיוני יותר ועקבי יותר להעבירו משם. כדי לשנות את ההתנהגות הזאת ולעדכן את סגנונות ה-CSS המפעילים יכולים למלא אחר ההוראות בדף [[phab:T385346|T385346]] בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T333211]
* כחלק מהעבודה הנעשית השנה בתחום שיפור הדרכים בהן הקוראים מגלים תוכן באתרי ויקי, צוות הרשת יבצע ניסוי עם מספר קטן של קוראים שיציג להם המלצות קשורות או ערכים מעניינים בשורת החיפוש. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments#Experiment 1: Display article recommendations in more prominent locations, search|דף המיזם]].
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות המשתמשים ב-TemplateStyles יכולים עכשיו לשנות את התצוגה עבור דרישות נגישות מגוונות בשאילתות מדיה (&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-motion prefers-reduced-motion]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-reduced-transparency prefers-reduced-transparency]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, &lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/prefers-contrast prefers-contrast]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; ו-&lt;span style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;[https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/CSS/@media/forced-colors forced-colors]&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;). תודות למשתמש Bawolff על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T384175]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:22|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:22}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, יומן החסימות הגלובליות יופיע מעכשיו בדף {{#special:CentralAuth}}, בדומה לנעילות הגלובליות, כדי להקל את העבודה של הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T377024]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* ויקינתונים תומכים מעכשיו ב[[d:Special:MyLanguage/Help:Default values for labels and aliases|שפה מיוחדת חדשה, &quot;ברירת מחדל לכל השפות&quot;]] עבור תוויות ושמות נרדפים. זה נעשה כדי למנוע שכפול מידע זהה לשפות מרובות. אם שאילתות ויקינתונים שלכם משתמשות בתוויות, יש סיכוי שתצטרכו לעדכן אותן כתוצאה מהסרת חלק מהתוויות הקיימות. [https://phabricator.wikimedia.org/T312511]
* הפונקציה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;getDescription&lt;/code&gt; נקראת בכל קריאת דף ויקי ותופסת בסביבות 2.5% מזמן טעינת הדף. הערך שחושב יישמר מעכשיו במטמון כדי להוריד את העומס על שרתי ויקימדיה. [https://phabricator.wikimedia.org/T383660]
* כחלק מ[[mw:RESTBase/deprecation|המאמץ]] לאיסור השימוש ב-RESTBase נסגרה ב-6 בפברואר השנה נקודת הקצה &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/related&lt;/code&gt; והיא תוסר בקרוב. לוח הזמנים נקבע כדי להתאים למועדי הפסקת התמיכה בגרסאות הישנות של Android ושל iOS. האלטרנטיבה היציבה היא פעולת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;morelike&lt;/code&gt;&quot; של API במדיה-ויקי. ניתן לקרוא [[gerrit:c/mediawiki/services/mobileapps/+/982154/13/pagelib/src/transform/FooterReadMore.js|דוגמת מעבר]]. צוות הממשקים של מדיה-ויקי [[phab:T376297|יענה]] על השאלות. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/GFC2IJO7L4BWO3YTM7C5HF4MCCBE2RJ2/]

'''לעומק'''

* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/January|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים לגבי תפריט התרומות, פרטים על אתרי ויקיפדיה חדשים בשפות שונות, פרטים על השפות החדשות הנתמכות בידי ממשק מדיה-ויקי, עדכונים על רשימות הנבנות בידי הקהילה, ועוד. 
* הגיליון החדש של [[mw:Extension:Chart/Project/Updates#January 2025: Better visibility into charts and tabular data usage|עיתון מיזם ה-Chart]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על ההתקדמות לקראת הגברת הנראות של השימוש הגלובלי בגרפים ותמיכה בקטגוריות לדפים במרחב Data בוויקישיתוף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:12, 11 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28231022 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקהילות המשתמשות במערכת Growth יכולות עכשיו לפרסם אירוע אחד בדף &lt;code&gt;{{#special:Homepage}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:דף הבית&quot;, עבור העורכים החדשים. זה יעזור להם לקבל מידע על פעוילויות עריכה שבהן יוכלו להשתתף. המפעילים יכולים ליצור אירוע חדש להצגה בדף &lt;code&gt;{{#special:CommunityConfiguration}}&lt;/code&gt;, או &quot;מיוחד:תצורת קהילה&quot;. לפרטים נוספים ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/12/community-updates-module-connecting-newcomers-to-your-initiatives/|בפוסט ב-Diff]] וב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Community updates module|תיעוד]], או לפנות ל[[mw:Talk:Growth|צוות Growth]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Page Frame Features on desktop.png|thumb|מודגשים השיפורים בדפי השיחה]]
* החל מהשבוע הבא דפי השיחה בחלק מאתרי ויקי יקבלו [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|עיצוב חדש]]. הרשימה כוללת את האתרים הבאים: {{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}. השינוי נבדק בצורה רחבה כתכונת בטא ומהווה צעד אחרון ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|שיפורי דפי השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379102]
* מעכשיו ניתן לנווט לתצוגת דף הפניה ישירות מדפי הפעולה שלו, דוגמת היסטוריית העריכות. עד כה הקישורים עברו ישירות ליעד ההפניה. השינוי הזה אמור לעזור לעורכים שעובדים הרבה עם הפניות. תודות ל-stjn על השיפור הזה. [https://phabricator.wikimedia.org/T5324]
* כאשר נעשה שימוש מחדש בהערות שוליים, הרבה פעמים אתרי ויקי מראים מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; או אותיות מקומיות בתור קישורים להערות. עד כה אם היו כל כך הרבה שימושים שהאותיות נגמרו הוצגה [[MediaWiki:Cite error references no backlink label|הודעת שגיאה]]. כחלק מהעבודה ל[[MediaWiki:Cite error references no backlink label|פיתוח העבודה עם מקורות]], הודעת השגיאה לא תוצג יותר ובמקום זאת יופיעו  מספרים דוגמת &quot;1.23&quot; לאחר שלא יהיו יותר אותיות.
* רשומות יומן לכל שינוי בקבוצות המשתמש מובנות יותר עכשיו, כי הן התחילו להציג מה בדיוק השתנה, במקום רשימות הקבוצות לפני ואחרי שהיו עד כה. המתרגמים יכולים [[phab:T369466|לעזור בעדכון ההודעות המקומיות]]. תודות ל-Msz2001 על השיפורים הללו.
* מסנן חדש יתווסף לכלי [[{{#special:Nuke}}]], או &quot;מיוחד:מחיקה מרובה&quot;, המאפשר למפעילים למחוק דפים רבים בבת אחת, כדי לאפשר לסנן דפים לפי גודל בבטים. זה יאפשר, למשל, למחוק דפים בעלי גודל מקסימלי נבחר. [https://phabricator.wikimedia.org/T378488]
* המשתמשים מחוץ לקבוצת המפעילים יכולים עכשיו לקבל רשימת דפים שהכלי [[{{#special:Nuke}}]] יכול למחוק. תודות ל-MolecularPilot על השיפורים כאן ובסעיף הקודם. [https://phabricator.wikimedia.org/T376378]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:25|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:25}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בקונפיגורציית קבצי הווידאו AV1, ושוב ניתן לנגן אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T382193]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המערכת Parsoid Read Views תפרס בשבועות הקרובים ברוב אתרי ויקימילון, לאחר ההצלחה באתרי ויקימסע בשנה שעברה. לפרטים נוספים ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם של איחוד Parsoid ו-Parser]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T385923][https://phabricator.wikimedia.org/T371640]
* מפתחי כלים הרצים על אתרי ויקי יכולים להווכח כי &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; התיישן. הכלים שדורשים את &lt;code dir=ltr&gt;mw.Uri&lt;/code&gt; צריכים להצהיר במפורש על השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.Uri&lt;/code&gt; ברשימת התלויות של ResourceLoader, ובקרוב לעבור ל-API &lt;code dir=ltr&gt;URL&lt;/code&gt; של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T384515]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:17, 17 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28275610 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המפעילים יכולים עכשיו לבחור כיצד [[m:Special:MyLanguage/User language|בבל]] יוצר קטגוריות באמצעות הדף [[{{#special:CommunityConfiguration/Babel}}]] (מיוחד:תצורת קהילה/Babel). ניתן לשנות שם לקטגוריות לשוניות, לבחור האם ליצור אותן אוטומטית ולקבוע הגדרות אחרות. [https://phabricator.wikimedia.org/T374348]
* הפורטל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://www.wikimedia.org/ wikimedia.org]&lt;/bdi&gt; עודכן, והוא מקבל כמה עדכונים בעבודה, כל זאת כדי לשפר את הגישה לדפי הפורטל שלנו ולהפוך אותה לעכשווית יותר. זה כולל תמיכה טובה יותר במבנה הדף בניידים, ניסוחים וקישורים משופרים ותמיכת שפות משודרגת. כמו כן, כל הפורטלים של מיזמי ויקימדיה, דוגמת &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://wikibooks.org wikibooks.org]&lt;/bdi&gt;, תומכים עכשיו במצב כהה כשהמשתמשים בוחרים להדליק אותו במערכת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373204][https://phabricator.wikimedia.org/T368221][https://meta.wikimedia.org/wiki/Project_portals]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q33965|סנטלי]] ([[wikt:sat:|&lt;code&gt;wikt:sat:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386619]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע לחיצה על תוצאות החיפוש בממשק הרשת בכמה סוגי ניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T381289]

'''פגישות ואירועים'''
* הפגישה הבאה של ועדת הלשון תתקיים ב-28 בפברואר ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1740751200 14:00 UTC] (או 16:00 לפי שעון ישראל). הפגישה תכלול הדגשים ועדכונים טכניים על מקלדת וכלים ב[[w:he:שפות סאמיות|שפות סאמיות]], תרומות באתר Translatewiki.net של קהילת [[w:en:Lampung language|בהאסה למפונג]] מאינדונזיה, וגם שאלות ותשובות טכניות. המעוניינים להצטרף מוזמנים להרשם ב[[mw:Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#28 February 2025|דף ויקי הזה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 25 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28296129 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל העורכים המחוברים לחשבון המשתמשים בניידים יכולים עכשיו לערוך דפים שלמים. הקישור &quot;{{int:Minerva-page-actions-editfull}}&quot; מופיע בתפריט &quot;{{int:minerva-page-actions-overflow}}&quot; שבסרגל. קודם רק אלו שהדליקו את [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Advanced mobile contributions|מצב העריכה המתקדם בנייד]] יכלו לראות את הקישור. [https://phabricator.wikimedia.org/T387180]
* עורכי הממשק יכולים עכשיו לעזור להסיר את קוד ה-CSS שהוצא משימוש בצורת &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw-ref&lt;/code&gt;&quot; מהדף המקומי &quot;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Common.css]]&lt;/bdi&gt;&quot;. ניתן לראות רשימת אתרי ויקי הדורשים תיקון [https://global-search.toolforge.org/?q=mw-ref%5B%5E-a-z%5D&amp;regex=1&amp;namespaces=8&amp;title=.*css באמצעות חיפוש גלובלי], ואת הקוד להסרה ב[https://ace.wikipedia.org/w/index.php?title=MediaWiki:Common.css&amp;oldid=145662#L-139--L-144 דוגמה הזאת]. ניתן גם ללמוד יותר על הדרכים לסייע ב[[mw:Parsoid/Parser Unification/Cite CSS|דף מיזם המעבר של CSS]]. סמני הערות השוליים של Cite (למשל, &quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[1]&lt;/code&gt;&quot;) נקראים עכשיו בידי [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid|הפרסואיד]] ובקוד שהוצא משימוש אין יותר צורך. ה-CSS עבור קישורים חזרה (&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;mw:referencedBy&lt;/code&gt;&quot;) צריך להשאר במקומו נכון לעכשיו. הנקיון הזה לא צפוי לגרום לשינויים ויזואליים לקוראים. אנא עזרו להסיר את הקוד המדובר עד ל-20 במרץ, ולאחר מכן צוות הפיתוח יסיר בעצמו את מה שנשאר.
* כאשר עורכים מוסיפים קובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[File:MediaWiki.png]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) לדף שמוגן בהגנה מתגלגלת התוכנה לא תמנע יותר עריכות לדף התיאור של הקובץ, רק את ההעלאות מחדש.[https://phabricator.wikimedia.org/T24521] לעומת זאת, הוספת דף התיאור של הקובץ (למשל, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{:File:MediaWiki.png}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;) תגביל מעכשיו את העריכות בדף.[https://phabricator.wikimedia.org/T62109]
* שחזור קבצים לגרסה ישנה יותר ידרוש מעכשיו את אותן ההרשאות כמו העלאות גרסאות חדשות לקבצים. התוכנה תבדוק את קיום ההרשאות &quot;reupload&quot; או &quot;reupload-own&quot;&amp;rlm;,[https://phabricator.wikimedia.org/T304474] ותכבד את ההגנה המתגלגלת.[https://phabricator.wikimedia.org/T140010]
* כשמפעילים יוצרים רשימת דפים למחיקה באמצעות הרחבת ה-Nuke (מיוחד:מחיקה מרובה), הם יכולים עכשיו גם להוסיף דפי שיחה תואמים ודפי הפניות, גם אם לא נוצרו בדי המשתמש המקורי, במקום למחוק אותם ידנית אחר כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T95797]
* העדכון למערכת SUL (התחברות משתמש אחידה), ש[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/03|פורסם בעבר]] ואמור ליצור התאמה להגבלות הדפדפנים על עוגיות עבור אתרים מרובים, יתקיים במרץ ובאפריל לכל המשתמשים. הצוות מתכנן לפרוס אותו לכל יצירות החשבונות ב[[wikitech:Deployments/Train#Tuesday|קבוצה 0]], כולל ויקיעברית, השבוע. ראו את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3#Deployment|דף המיזם SUL3]] לפרטים ותאריכים.
* בשבוע שעבר נוצר באג שמראה חלק מהאייקונים של הממשק כריבועים שחורים תוך כדי טעינת הדף. זה יתוקן השבוע. [https://phabricator.wikimedia.org/T387351]
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q2044560|סילוטי]] ([[w:syl:|&lt;code&gt;w:syl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T386441]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג בהעלאת תמונות בגרסאות ישנות מאוד של פיירפוקס בניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386400]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.19|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:31, 4 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28334563 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים המשתמשים במנהל ססמאות יכולים לשים לב לשינויים בקרוב. הדרך בה אתרי ויקי מספקים מידע למנהלי הססמאות לגבי שימוש חוזר בססמאות באתרים שונים השתנתה לא מזמן, כך שחלק ממנהלי הססמאות יכולים עכשיו להציע נתונים באתר ויקי שונה מזה שעבורו נשמרו. כמה ממנהלי הססמאות כבר פעלו בצורה כזאת, ומעכשיו יעשו זאת עבור יותר אתרי ויקי. זה קורה במסגרת [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|המיזם SUL3]] שמטרתו לשפר את עבודת ההתחברות האחידה, ולשמור אותה מתואמת עם השינויים בדפדפנים שונים בנושא. [https://phabricator.wikimedia.org/T385520][https://phabricator.wikimedia.org/T384844]
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין את המשתמשים המעוניינים בכך לעזור לשפר את השימוש בוויקיפדיה במצב ללא אינטרנט או עם אינטרנט מוגבל. לאחר הדיונים ב-[[m:Afrika Baraza|אפריקה ברזה]] והדיון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/ESEAP Hub/Meetings|ESEAP]], האתגרים העיקריים כמו חיפוש, עריכה וגישת אופליין נחקרים, כשבעתיד קבוצות מיקוד יעסקו בזה לעומק. כל השפות מתקבלות והתרגום יסופק בהתאם. ניתן לשתף את דעתכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Improving Wikipedia Mobile Apps for Offline &amp; Limited Internet Use|דיון]] או במייל &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;aramadan@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.
* כל אתרי ויקי יהפכו לאתרים לקריאה בלבד למספר דקות ב-19 במרץ. זה מתוכנן לשעה [https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 14:00 UTC] (או 16:00 שעון ישראל). מידע נוסף יפורסם בידיעות הטכנולוגיה ובאתרי ויקי שונים בשבועות הקרובים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/33|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים על הפעלת המודול לעדכוני הקהילה, על השינויים האחרונים ב&quot;הגדרות קהילתיות&quot;, כמו גם על הבדיקה המתקרבת של הצעות למשתמשים חדשים בתוך הערכים.
* ה-API הישן ששימש את יישומון ויקיפדיה באנדרואיד יוסר בסוף מרץ. אין יותר תוכנה המשתמשת בו, אבל משתמשי היישומון שלא ביצעו שדרוג בחצי השנה האחרונה לפני יום ההסרה, 31 במרץ 2025, לא יוכלו להשתמש יותר בתכונת העריכות המוצעות עד שיבצעו שדרוג. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/02/24/sunset-of-wikimedia-recommendation-api/|פרטים נוספים]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:10, 11 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28372257 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* פעמיים בשנה בסביבות ימי נקודת השוויון צוות האמינות ההנדסית של קרן ויקימידיה (SRE) מבצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר שרתי מרכז הנתונים]] במהלכו כל תעבורת הנתונים עוברת ממרכז עיקרי אחד למשנהו. זה יוצר אמינות במקרה של משבר, כי תמיד ניתן יהיה לעבור למרכז נתונים אחר. [http://listen.hatnote.com/ תודות לכלי &quot;הקשיבו לוויקיפדיה&quot;] ניתן לשמוע את המעבר. לפני תחילתו יהיה רצף עריכות, אבל במהלכו יהיה שקט למשך כמה דקות, לפני החזרה לשגרה אחרי השלמת המעבר. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|לגבי הרקע ופרטי תהליך המעבר בבלוג של Diff]]. מי שמעוניין להקשיב למעבר הקרוב מוזמן לעשות זאת ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1742392800 19 במרץ בשעה 14:00 UTC], או 16:00 שעון ישראל.

'''עדכונים לעורכים'''

* [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=es לוח הבקרה המשופר של כלי תרגום התוכן] זמין עכשיו ב-[[phab:T387820|10 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, ויהיה זמין בכולן [[phab:T387821|בקרוב]]. המשתמשים בתצוגת המחשבים שיש להם גישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Content translation#Improved translation experience|לוח הבקרה האחיד]] יכולים עכשיו לתרגם פרק חדש בערך, לגלות ולגשת ל[https://ig.m.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=ig&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits מסננים להמלצות על ערכים] המבוססים על נושאים שונים, לגלות ולגשת למסנן [[mw:Special:MyLanguage/Translation suggestions: Topic-based &amp; Community-defined lists|הרשימות המוגדרות בידי הקהילה]], הידועות כ-&quot;אוספים&quot;, במיזמי ויקי ומרתונים.
* בוויקישיתוף הוצגה [[c:Commons:WMF support for Commons/Upload Wizard Improvements#Improve category selection|מערכת חדשה לבחירת קטגוריות מתאימות לקבצים]]: אם בקטגוריה יש תת קטגוריות, המשתמשים יכולים ללחוץ על כפתור החץ שיציג אותן ישירות בטופס ולבחור את הנכונה. הקטגוריה הראשית תמיד תשאר למעלה כדי שאפשר יהיה לחזור אליה. זה עשוי לצמצם את עבודתם של המתנדבים בתיקון או יצירת קטגוריות חדשות. השינוי זמין גם בניידים. מדובר בחלק מהשיפורים המתוכננים באשף ההעלאות.
* צוות הקהילה הטכני מחפש אתרי ויקי המעוניינים להצטרף לניסוי של פעולת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|החסימה המרובה]] והדף &quot;מיוחד:חסימה&quot; החדש שיחל בסוף מרץ. החסימה המרובה מאפשרת למפעילים להשית סוגים שונים של חסימות על אותו משתמש בו זמנית. מפעילים ודיילים המעוניינים לדון בהצטרפות אתר ויקי שלהם לניסוי מוזמנים לכתוב ב[[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|דף השיחה של המיזם]].
* החל מ-25 במרץ צוות העריכה יתחיל בבדיקה של תכונה חדשה במנגנון Edit Check ב-[[phab:T384372|12 ויקיפדיות]], לא כולל בעברית, המכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi-check|Multi-Check]]. חצי מהנרשמים החדשים יראו את כל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#ref|בדיקות המקורות]] במהלך עבודתם, והחצי השני ימשיכו לראות רק המלצה אחת. המטרה היא לבדוק האם המשתמשים מתבלבלים או מאבדים מוטיבציה כשרואים המלצות רבות, אם יש כאלו, בו זמנית. באתרי ויקי הללו התגיות הרלוונטיות לעריכות הללו יפושטו כדי להציג תגיות רבות בעריכה בודדת. השינויים מתועדים ב[[phab:T373949|פבריקטור]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T379131]
* [[m:Special:MyLanguage/Global reminder bot|בוט התזכורות הגלובלי]] המודיע למשתמשים לגבי מועד פקיעתן הקרוב של הרשאות זמניות שלהם תומך עכשיו בשמות המקומיים של ההרשאות בכותרות ההודעות. המתרגמים יכולים למצוא את [[m:Global reminder bot/Translation|התיעוד ורשימת התרגומים הקיימים]] כדי לבדוק האם יש צורך ביצירת התרגום או עדכונו.
* בחירת המגדר ב[[Special:GlobalPreferences|העדפות הגלובליות]] המשמשת להצגת פניות הממשק עובדת עכשיו כצפוי ודורסת את ההגדרות המקומיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T386584]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:26|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:26}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ביישומון ויקפדיה לאנדרואיד תוקן באג בתצוגה וחיפוש בשימוש בשפות רבות. [https://phabricator.wikimedia.org/T379777]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע ישתנה דרך הטעינה של סגנונות Codex. ישנו סיכון קטן שיופיעו תיבות הודעה של הממשק נטולות עיצוב בדפים מסוימים. תוכן המיוצר בידי משתמשים, כמו תבניות, לא יושפע. גאדג'טים יכולים להפגע. ניתן [[phab:T388847|לדווח על הבעיות]] אם יופיעו. בקישור ישנם גם פרטים, צילומי מסך ותיעוד הדרך לתיקון הגאדג'טים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:48, 18 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28412594 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה מבקשת משוב לגבי [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|טיוטות של יעדים ותוצאות עיקריות העומדים לעצב את העדפותיהם של המוצרים והטכנולוגיות של הקרן]] לשנה הכספית הבאה המתחילה ביולי. היעדים הם שטחים רחבים ברמה גבוהה, והתוצאות העיקריות הן דרכים הנתונים למדידה לעקוב אחרי הצלחת היעדים. ניתן להשאיר את המשוב בדף השיחה בכל שפה, עדיף עד סוף אפריל.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] תתחיל לפעול באתרי ויקי רבים, לא כולל בעברית, באפריל 2025, לפי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|תוכנית הפריסה]], והצוות התחיל לפנות לקהילות האתרים הללו. ההרחבה מספקת כלים לארגון, ניהול וקידום פעולות משותפות על גבי אתרי ויקי, כגון אירועים, מרתונים לעורכים, ומיזמי ויקי. ההרחבה כוללת שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]], ו[[m:Special:MyLanguage/Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. ההרחבה פועלת כרגע על 13 ויקיפדיות, כולל ויקיאנגלית, ויקיצרפתית וויקיספרדית, וגם בוויקינתונים. ניתן להפנות שאלות ובקשות ל[[mw:Help talk:Extension:CampaignEvents|דף השיחה של ההרחבה]] או בפבריקתור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;.
* החל מהשבוע של 31 במרץ אתרי ויקי יוכלו לקבוע אילו קבוצות משתמשים יוכלו לראות נרשמים פרטיים ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], כחלק מהרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]]. בברירת מחדל ההרשאה ניתנת למארגני האירועים ולמפעילים באתרי ויקי מקומיים. זה בניגוד למצב הנוכחי, בו רק מארגני האירועים מחזיקים בהרשאה. אתרי ויקי יכולים לשנות את מצב ברירת המחדל באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשה לשינוי בהגדרות]] בפבריקטור, באמצעות התגית &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;#campaigns-product-team&lt;/bdi&gt;. המשתתפים באירועי העבר יכולים לבטל את הרישום בכל רגע.
* באתרים בהם &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Sidebar]]&lt;/bdi&gt; שונה מקומית על המפעילים לבדוק שהוא כולל אלמנט עבור רשימת {{int:specialpages}}. אם לא, עליהם להוסיף אותו באמצעות &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;* specialpages-url|specialpages&lt;/code&gt;. אתרי ויקי עם תפריט צד תקני יראו את מעבר הקישור מתפריט הכלים לתפריט הצדדי באפריל. [https://phabricator.wikimedia.org/T388927]
* עיצוב מינרווה, המיועד לניידים, משלב הודעות והתרעות באייקון הפעמון, [[File:OOjs UI icon bell.svg|16px|link=|class=skin-invert]]. מזמן הופיע הבאג שבגללו ההודעות וההתרעות הופיעו רק אם היו קיימות התרעות. הבאג תוקן. בעתיד יראו משתמשי מינרווה מונה הודעות והתראות כשיהיו כאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T344029]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בעורך החזותי התווסף [[mw:VisualEditor/Hooks|הוק חדש בצד הלקוח]] המאפשר למפתחים לשלב תוכנה במהלך עבודתו של העורך. ההוק מחליף את הקיימים, והוא עקבי יותר בין פלטפורמות שונות. בנוסף הוא מספק שימוש גם מחוץ לעריכת הערכים, מה שמאפשר לגאדג'טים לעבוד גם על כלי שיחה. צוות העריכה מתכננן לאסור שימוש ולהסיר את הישנים, כך שכל מקרה בו ההוק החדש לא יתאים יזוהה ו[[phab:T355555|ידווח בפבריקטור]].
* המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;mw.Api&lt;/code&gt; של ג'אווהסקריפט יכולים עכשיו להוסיף זיהוי של הכלי שלהם באמצעות הפרמטר &lt;code dir=ltr&gt;userAgent&lt;/code&gt;. הערך חייב להיות ייחודי לכלי, למשל &lt;br/&gt;&lt;code dir=ltr&gt;var api = new mw.Api( { userAgent: 'GadgetNameHere/1.0.1' } );&lt;/code&gt;. אם אתם תומכים בגאדג'ט או סקריפט, אנא הוסיפו את הפרמטר כדי לעזור בתחזוקת השרת והספרייה וכדי לזהות תעבורת רשת לא חוקית. [https://phabricator.wikimedia.org/T373874][https://foundation.wikimedia.org/wiki/Policy:Wikimedia_Foundation_User-Agent_Policy]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:43, 25 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28443127 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות העריכה עובד על [[mw:Special:MyLanguage/Edit Check|Edit check]] מסוג חדש, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check#26 March 2025|בדיקת הטווס]]. המטרה היא לזהות מושגים לא ניטרליים שעורכים משתמשים בהם בדפי ויקי, כדי להודיע להם שאולי כדאי לשנות אותם לפני פרסום העריכה. המיזם נמצא בשלבים מוקדמים והצוות מקווה לקבל משוב מהקהילות, כשב[[phab:T389445|פבריקטור]] נאספים סוגי המדיניות של אתרי ויקי שונים, תבניות המשתמשות לסימון מושגים כאלו, והמושגים עצמם, בסלנג או מילות מפתח, המשמשים בתיאורי עריכות בשפות הנחקרות עכשיו. ניתן להשתתף באמצעות עריכת הטבלה בפבריקטור, כתיבת תשובה שם, או פניה ישירה למשתמש [[m:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Platform Team/SUL3|מערכת התחברות אחידה]], SUL, עודכנה בכל אתרי ויקי כך שהתחברות ויצירת חשבונות עברו לאתר מרכזי. זה מאפשר להתחבר בהתאם להגבלות דפדפנים לגבי עוגיות מרובות אתרים, מה שמנע עד כה ממשתמשים להישאר מחוברים בחלק מהדפדפנים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:35|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:35}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מ-31 במרץ יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי בפריסה מוגבלת של מפרט מיוצר של OpenAPI וחוויית ארגז החול מבוססת SwaggerUI עבור [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API|REST API]] שונים של מדיה-ויקי. הצוות הזמין מפתחים מקבוצה מוגבלת של קהילות ויקיפדיה שונות, מוויקיפדיה הערבית, הגרמנית, הצרפתית, העברית, בשפת [[w:he:אינטרלינגואה|אינטרלינגואה]], ההולנדית והסינית, לבצע סקירה של התיעוד וניסויים עם ארגז החול והמפרט בשפתן המועדפת. בנוסף למיזמי ויקי הללו יהיו ארגז החול ומפרט ה-OpenAPI זמינים ב[[testwiki:Special:RestSandbox|דף מיוחד של ארגז החול של REST בטסטוויקי]] עבור מפתחים המעדיפים אנגלית. לאחר ההצגה שתמשך כשבועיים הם יהיו זמינים בכל אתרי ויקי.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.23|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* לפעמים [[gerrit:c/operations/cookbooks/+/1129184|שינוי קוד קטן בן שורה אחת בלבד]] יכול להיות מאוד משמעותי. במקרה הזה פירושו הוא שפעם ראשונה לאחר שנים רבות ניתן להריץ את כל המחסנית של &lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[http://maps.wikimedia.org/ maps.wikimedia.org]&lt;/bdi&gt;, אתר המשמש לצורכי המפות של אתרי ויקי במגוון שפות, משרת מרכזי אחד, עניין שנבדק כל פעם שבוצע [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר מרכזי השרתים]]. זה חשוב מכיוון שבמקרה שאחד ממרכזי השרתים ייהרס עדיין נוכל להמשיך לעבוד. השינוי הזה בא כתוצאה מ[[phab:T216826|עבודה נרחבת]] של שני מפתחים על מעבר החלק האחרון של מחסנית המפות ל-[[w:he:Kubernetes|kubernetes]], שם ניתן לחלק את המשאבים בצורה יעילה יותר מבעבר, כך שנוכל להתמודד עם יותר תעבורה במרכז שרתים אחד. העבודה כללה הרבה צעדים מורכבים מכיוון שהתוכנה והספריות בהן השתמשה דרשו מספר רב של שדרוגים שהיו צריכים להיעשות כבר מזמן. סוג עבודה כזה הופך את תשתית ויקימדיה לבת קיימא יותר.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Workshop Spring 2025|סדנת האביב של משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי לשנת 2025]] תערך בסנדוסקי שבמדינת אוהיו ואונליין בין 14 ל-16 במאי 2025. הסדנה תכלול דיונים לגבי שימוש בתוכנת מדיה-ויקי בידי חברות בתעשיות שונות ותעודד ותטמיע משתמשים חדשים. רישום וקביעת ההרצאות פתוחים עכשיו באתר הסדנה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:05, 1 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28473566 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו [[m:Special:MyLanguage/Interface administrators|עורכי ממשק]] ו[[m:Special:MyLanguage/Central notice administrators|מפעילים לבאנרים גלובליים]] נדרשים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] באמצעות אכיפה בכלים טכניים כדי להשתמש בהרשאותיהם. בעתיד זה יכול להתרחב לקבוצות נוספות בעלות הרשאות מתקדמות. [https://phabricator.wikimedia.org/T150898]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות עיצוב המערכת מתכונן לפריסה של גרסה משמעותית חדשה של  Codex &amp;rlm; (v2.0.0) ב-29 באפריל. על העורכים והמפתחים המשתמשים ב-CSS של Codex לעבור על [[mw:Codex/Release Timeline/2.0|תיעוד הגרסה]] הכולל הנחיות לגבי מספר שינויים לא תואמים לאחור, דוגמת &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;font-size&lt;/code&gt;, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;line-height&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;size-icon&lt;/code&gt;.
* תוצאות [[mw:Developer Satisfaction Survey/2025|סקר שביעות הרצון לשנת 2025]] זמינות עכשיו. תודה לכל המשתתפים. התוצאות הללו עוזרות לקרן להחליט כיצד לעבוד להבא ולהעריך את העבודה שנעשתה עד כה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.24|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] יערך באיסטנבול שבטורקיה בין 2 ל-4 במאי. ההרשמה למשתתפים המגיעים להאקטון תיסגר ב-13 באפריל. לפני ההרשמה יש לדאוג לקבלת [https://www.mfa.gov.tr/turkish-representations.en.mfa הרשאת כניסה] או [https://www.mfa.gov.tr/visa-information-for-foreigners.en.mfa e-visa] לכניסה למדינה במידת הצורך.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:53, 7 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28507470 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בהמשך השבוע יעלה גודל ברירת מחדל של התמונה הממוזערת מ-220px ל-250px. זה ישנה את מראה הדפים בכל אתרי ויקי. השינוי נעשה בהתאם לבקשה של כמה קהילות מלפני שנים רבות, ולא היה אפשרי עד כה בגלל הגבלות טכניות. [https://phabricator.wikimedia.org/T355914]
* תמונות ממוזערות של קבצים נשמרים עכשיו בגדלים קבועים, והם 20, 40, 60, 120, 250, 330, 500 ו-960. אם תמונה צריכה להיות מוצגת בגודל השונה מהם, מדיה-ויקי תבחר את הגודל הקרוב הגדול מזה ותבקש מהדפדפן להקטין אותו בהתאם. במקרים כאלו שום דבר לא ישתנה ויזואלית, אבל המשתמשים עלולים לטעון תמונות כבדות במעט. אם לא משנה מה גודל התמונה המוצגת, מומלץ לבחור את אחד הגדלים התקניים כדי לפסוח על צעד מיותר בדפדפן. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Images#Thumbnail_sizes][https://phabricator.wikimedia.org/T355914]

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולהקל עליהם למצוא את הנדרש.
* כדי לשפר בטיחות המשתמשים יצטרך אחוז קטן מתוכם להקליד קוד חד פעמי [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:EmailAuth|שיקבלו במייל]] בזמן התחברות. מומלץ [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|לבדוק]] שכתובת המייל המוזנת בערכת תקינה ומאושרת, וניתן לגשת לכתובת המייל הזאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T390662]
* משתמשים ב[[phab:T389401|שבעה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יוזמנו בשבוע הבא לקחת חלק בסקר קצר לשיפור כלים לסקירה ושחזור עריכות באתר ויקי שלהם.  השאלה תופיע בדף השינויים האחרונים וברשימת המעקב. [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools|צוות כלי הניטור]] מבקש לדעת יותר על פעילויות הכוללות בדיקות עריכות חדשות באתרי ויקי שונים ולהבין האם הם תואמים למדיניות של האתרים הללו.
* החל מ-15 באפריל גרף ויקינתונים מלא לא יהיו זמין יותר ב-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מאותו יום יהיו המאמרים המדעיים זמינים באמצעות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-scholarly.wikidata.org/ query-scholarly.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;, ושאר הנתונים בוויקינתונים יהיו זמנים דרך נקודת הקצה &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[https://query.wikidata.org/ query.wikidata.org]&lt;/bdi&gt;. מדובר בחלק מהפיצול המתוכנן של גרף ויקינתונים ש[[d:Special:MyLanguage/Wikidata:SPARQL query service/WDQS backend update/September 2024 scaling update|פורסם בספטמבר 2024]]. ניתן לקבל פרטים נוספים [[d:Wikidata:SPARQL query service/WDQS graph split|בוויקינתונים]].
* הופיע הרבעון האחרון של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Newsletter/First quarter of 2025|עיתון היישומונים של ויקימדיה]]. הוא כולל עדכונים, ניסויים ושיפורים שנעשו ביישומוני הניידים של ויקימדיה.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פורסם הרבעון החדש של [[mw:Technical Community Newsletter/2025/April|עיתון הקהילה הטכני]]. הגיליון כולל הזמנה למפתחי כלים להשתתף בפגישת משוב הקהילה על ממשק משתמש ב-Toolforge שתתקיים ב-15 באפריל, מדדי קהילה מעודכנים ופוסטים חדשים בבלוגים טכניים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:25, 15 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28540654 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] פועלת ב[[w:dag:Solɔɣu|וויקיפדיה בשפת דגבאני]] החל מ-15 באפריל. מדובר במיזם הראשון שיוכל לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מוויקיפונקציות]] ולשלב אותן בערכים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית. [https://www.wikifunctions.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status_updates/2025-04-16]
* התווסף סוג חדש של שגיאות לינטר, [[Special:LintErrors/empty-heading|{{int:linter-category-empty-heading}}]], כפי שמפורט ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Lint errors/empty-heading|תיעוד]]. [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Linter|הרחבת לינטר]] מיועדת לזיהוי תבניות בקוד ויקי שצריך או אפשר לתקן ומספקת הנחיות לגבי סוגי הבעיות בתבניות ואיך לתקן אותן. [https://phabricator.wikimedia.org/T368722]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לאחר שפורסם ב-HuggingFace, זמין עכשיו dataset בשם &quot;Structured Contents&quot; גם [https://enterprise.wikimedia.com/blog/kaggle-dataset/ ב-Kaggle]. יוזמת הבטא הזאת מתמקדת בהפיכת נתוני ויקימדיה לקריאים יותר עבור מחשבים לשימושים ברמה גבוהה. גרסת הבטא מתפרסמת במקום אותו קהילות dataset פתוחים כבר מכירים, וזאת כדי לקבל משוב, מה שיעזור לשפר את המוצר כדי שייפרס בעתיד בצורה רחבה יותר. ניתן לקרוא יותר על [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-snapshot-api/#open-datasets המיזם Structured Contents] ועל [https://enterprise.wikimedia.com/blog/structured-contents-wikipedia-infobox/ גרסה ראשונה לשימוש חופשי].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

'''פגישות ואירועים'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה מזמינים מתנדבים מתעניינים למפגש וידאו כדי לדון ב[[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]], שהיא הבדיקה האחרונה במנגנון ה-[[mw:Special:MyLanguage/Edit check|Edit check]] שתזהה תוך כדי הקלדה שפה מפוארת מדי, פרסומית מדי, או לא ניטרלית. עורכים העובדים עם משתמשים חדשים, או כאלה שעוזרים בתיקוני שפה כזאת, או מעוניינים בדרכי השימוש בבינה המלאכותית במיזמים שלנו, מוזמנים להצטרף. [[mw:Special:MyLanguage/Editing team/Community Conversations#Next Conversation|המפגש יתקיים ב-28 אפריל 2025]] בשעות [https://zonestamp.toolforge.org/1745863200 18:00 עד 19:00 UTC] (או 21:00 עד 22:00 שעון ישראל) בזום.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:01, 22 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28578245 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מארגני האירועים שמארחים פעילויות משותפות ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#Global Deployment Plan|אתרי ויקי רבים]], כולל בנגלית, יפנית וקוריאנית, יקבלו גישה להרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] השבוע. כמו כן, ל[[phab:T386861|בקשת הקהילה]] המפעילים בוויקיפדיות בהן מותקנת ההרחבה יקבלו אוטומטית בעתיד הקרוב את הרשאת מארגן האירועים, ולא יצטרכו יותר להעניק אותה לעצמם כדי לנהל את האירועים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* פריסת הגרסה המשמעותית הבאה של [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב של ויקימדיה, מתוכננת ל-29 באפריל 2025. העורכים הטכניים יקבלו את הגישה בשבוע של 5 במאי. העדכון יכלול מספר [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Breaking_changes|breaking changes]] וגם [[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release_Timeline/2.0#Visual_changes|שינויים ויזואליים]] קטנים. ההנחיות לעדכון כדי להתאים את הקוד לשינויים הללו מתועדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Codex/Release Timeline/2.0#|דף הזה]]. בדיקות לפני הפריסה תועדו ב[[phab:T386298|פבריקטור]], ובעיות לאחר הפריסה נמצאות במעקב בפבריקטור, ב-[[phab:T392379|T392379]] וב-[[phab:T392390|T392390]].
* המשתמשים של [[wikitech:Special:MyLanguage/Help:Wiki_Replicas|ויקירפליקות]] יוכלו להבחין כי מופעי בסיס הנתונים &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks&lt;/code&gt;, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_ipindex&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;ipblocks_compat&lt;/code&gt; [[phab:T390767|התיישנו]]. המשתמשים יכולים לתשאל את המופעים החדשים, &lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_table|block]]&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block_target_table|block_target]]&lt;/code&gt;, שמשקפים במקומם את הטבלאות החדשות בבסיס הנתונים. המופעים הישנים יוסרו ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.27|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April|עיתון השפה והלוקליזציה]] זמין עכשיו. המהדורה כוללת סקירה של [https://test.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;campaign=contributionsmenu&amp;to=es&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en#/ כלי תרגום התוכן] המשופר, [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Language Support for New and Existing Languages|תמיכה בשפות חדשות]], [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/April#Wiki Loves Ramadan Articles Made In Content Translation Mobile Workflow|עדכונים לגבי הקמפיין ויקי אוהבת רמדאן]], [[m:Special:MyLanguage/Research:Languages Onboarding Experiment 2024 - Executive Summary|תוצאות של ניסוי השפה למתחילים]], ניתוח לגבי גיוון נושאים בערכים, ומידע  על מפגשי הקהילה והאירועים הצפויים.

'''פגישות ואירועים'''
* [[Special:MyLanguage/Grants:Knowledge_Sharing/Connect/Calendar|מרפאת למידה לתקשורת]] תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1745937000 29 באפריל ב-14:30 שעון UTC] (או 17:30 שעון ישראל), והיא תתמקד הפעם בנושא &quot;הבנה וניווט בין עימותים במיזמי ויקיפדיה&quot;. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Event:Learning Clinic %E2%80%93 Understanding and Navigating Conflict in Wikimedia Projects (Part_1)|להירשם]] כבר עכשיו.
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Hackathon 2025|האקטון ויקימדיה 2025]] שמיועד לעזור לקהילה הטכנית בעולם לתקשר, לבצע סערת מוחות, ולפרוץ לפרויקטים קיימים, יתקיים בין 2 ל-4 במאי באיסטנבול שבטורקיה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:32, 28 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28585685 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 19 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W19&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה את הטיוטה האחרונה של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|התוכנית השנתית]] לשנה הקרובה, מיוני 2025 עד יוני 2026. היא כוללת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|סיכום פעילות]], שפורסם גם ב-[[diffblog:2025/04/25/sharing-the-wikimedia-foundations-2025-2026-draft-annual-plan/|Diff]], פרטים לגבי שלושת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals|היעדים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Product &amp; Technology OKRs|תשתית]], [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Volunteer Support|תמיכה במתנדבים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Goals/Effectiveness|יעילות]]), [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Global Trends|טרנדים גלובליים]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Budget Overview|תקציב]] ו[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026/Financial Model|מודל פיננסי]]. משוב ושאלות מתקבלים בברכה ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|דף השיחה]] עד סוף מאי.

'''עדכונים לעורכים'''
* באתרי ויקי בהם פועלת [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|הרחבת CampaignEvents]] לארגון אירועים הופיעו שני שיפורים:
** המפעילים יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Permitted namespaces|לבחור את מרחבי השם]] בהם מותר [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Community Configuration|הרחבת Community Configuration]]. ברירת המחדל היא מרחב השם Event, אבל ניתן להוסיף עוד, דוגמת Project או WikiProject. באמצעות השינוי הזה קהילות שונות, למשל חברי מיזם מסוים, יכולות להשתמש ברישום האירועים בצורה קלה יותר עבור הפעילות המשותפת שלהן.
** העורכים יכלים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Transclusion|להכיל]] את דף שיתוף הפעולה בדפי ויקי, כפי שמוסבר [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Collaboration list/Transclusion|כאן]]. דף שיתוף הפעולה הוא רשימת אירועים אוטומטית של אירועים ומיזמים באתרי ויקי, שניתן לגשת אליה באמצעות הדף &quot;{{#special:AllEvents}}&quot;, כמו ב[[w:en:Special:AllEvents|דוגמה המצורפת]]. מעכשיו ניתן להציג את דף שיתוף הפעולה בכל מיני דפי ויקי, כמו למשל העמוד הראשי, דף מיזם, דף נלווה, דף אירוע או אף בדפי משתמש.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* על המפתחים המשתמשים בספריית &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; בגאדג'טים ובסקריפטים לעבור על הקוד שלהם ולעבור לחלופות כמו ספריית &lt;code dir=ltr&gt;Intl&lt;/code&gt; או ספרייה חדשה בשם &lt;code dir=ltr&gt;mediawiki.DateFormatter&lt;/code&gt;. הספרייה &lt;code dir=ltr&gt;moment&lt;/code&gt; התיישנה ותתחיל לשלוח הודעות על כך לקונסול. ניתן להריץ חיפוש גלובלי של השימושים הקיימים ולשאול שאלות רלוונטיות ב[[phab:T392532|פבריקטור]].
* על המפתחים של הכלים שמבצעים שאילתות לטבלאות שמירת המושגים של ויקינתונים, &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space: nowrap;&quot;&gt;wbt_*&lt;/code&gt;, לעדכן את הקוד שלהם כדי להתחבר לקלסטר נפרד בבסיס הנתונים, זאת כתוצאה מפיצול הטבלאות לקלסטר הנוסף הזה. גם הכלים המתשאלים את הטבלאות הללו באמצעות ויקירפליקות צריכים ניתוב לקלסטר החדש. ניתן לקרוא תיעוד ולמצוא קישורים רלוונטיים [[wikitech:News/2025 Wikidata term store database split|כאן]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T390954]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.44/wmf.28|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התפרסם הגיליון האחרון של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates|עיתון מיזם ה-Chart]]. הוא כולל עדכונים על ההכנות להרחבת הפריסה לאתרי ויקי נוספים בשבוע המתחיל ב-6 במאי, והתרחבות בשבועות שלאחר מכן, כמו גם בחינת סינון והמרת המידע המקורי.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/19|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W19&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:15, 6 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28665011 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 20 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W20&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* הקישור &quot;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|קבלת כתובת מקוצרת]]&quot; בתפריט הכלים כולל עכשיו גם אפשרות לקבלת [[phab:T393309|קוד QR]]. מבקרי האתרים של הקרן יכולים להשתמש בו באמצעות סריקה או הורדה לשיתוף וגישה מהירים ונוחים לתוכן מאתרי ויקימדיה.

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה עובדת על מערכת בשם &quot;[[m:Edge Uniques|Edge Uniques]]&quot; שתפעיל [[:w:he:בדיקת A/B|בדיקות A/B]], תעזור להגן מפני [[:w:he:התקפת מניעת שירות|התקפות DDoS]], ותקל להעריך את כמות הקוראים באתרי ויקי. זה נעשה כדי לבנות בצורה יעילה יותר כלים המיועדים לעזור לקוראים ולפשט את החיפושים שלהם. ידיעות הטכנולוגיה כתבו על כך [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/16|בעבר]]. הפריסה תהיה הדרגתית. חלק מהמשתמשים יקבלו עוגיית Edge Uniques בשבוע הבא. ניתן לדון בנושא ב[[m:Talk:Edge Uniques|דף השיחה]].
* החל מ-19 במאי 2026 מארגני האירועים באתרי ויקי בהם הופעלה הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] יוכלו [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|לרשום אירועים]] במרחבי השם Project, דוגמת &quot;ויקיפדיה:&quot; או &quot;Wikidata:&quot;. כתוצאה מכך הקהילות לא יצטרכו מפעילים לשימוש בתכונה הזאת. אתרי ויקי שלא מעוניינים בזה יכולים להסיר או להוסיף מרחבי שם מותרים בדף [[Special:CommunityConfiguration/CampaignEvents]].
* במסגרת הקרן נפתחה {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} חדשה בשפת [[d:Q36720|Nupe]],&amp;rlm; [[w:nup:|&lt;code&gt;w:nup:&lt;/code&gt;]]. השפה באה במקור מאזור צפון מרכזי של ניגריה. דוברי השפה מוזמנים לתרום ל[[w:nup:Tatacin feregi|וויקיפדיה החדשה]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* המפתחים מקבלים גישה לוויקיפדיה ההולנדית, שמצטרפת לאנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית, באמצעות מערכת בשלב בטא [https://enterprise.wikimedia.com/docs/snapshot/#structured-contents-snapshot-bundle-info-beta Structured Contents snapshots]. התוכן כולל תקצירים מפורסרים, תיאורים, תמונות ראשיות, תיבות מידע, פרקי ערכים ומקורות.
* נקודת הקצה של REST API &amp;rlm;&quot;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;/page/data-parsoid&lt;/code&gt;&quot; יצאה מכלל שימוש ותוכרז כמיושנת. היא אמורה [[phab:T393557|להיסגר]] ב-7 ביוני 2025.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.1|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* &quot;[https://wikitech.wikimedia.org/wiki/News/2025_Cloud_VPS_VXLAN_IPv6_migration IPv6 support]&quot; היא רשת ענן וירטואלית חדשה שבעתיד תגדיל משמעותית את הסקלביליות, בטיחות וקריאת של פלטפורמות הקרן. התורמים הטכניים המעוניינים בפרטים מוזמנים לקרוא את [https://techblog.wikimedia.org/2025/05/06/wikimedia-cloud-vps-ipv6-support/ הפוסט בבלוג] כדי לקבל מבט עמוק יותר על הדרך לקראת IPv6.

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה השנייה לשנת 2025 של [[m:Special:MyLanguage/Afrika Baraza|Afrika Baraza]], הפלטפורמה הווירטואלית לתקשורת של משתמשי ויקימדיה באפריקה, תתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747328400 15 במאי בשעה 17:00 UTC]. היא תתמקד בדיון אודות [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2025-2026|תכנון שנתי והתקדמות של ויקימדיה]].
* [[m:Special:MyLanguage/MENA Connect Community Call|מפגש וירטואלי של MENA]], אזור [[w:en:Middle East and North Africa|מזרח התיכון וצפון אפריקה]], יתקיים ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1747501200 17 במאי ב-17:00 UTC]. ניתן [[m:Event:MENA Connect (Wiki_Diwan) APP Call|להירשם עכשיו]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/20|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W20&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:38, 13 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28714188 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 21 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W21&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על יצירת בדיקה למשתמשים חדשים, [[mw:Edit check/Peacock check|בדיקת הטווס]]. באמצעות מודל הניבוי הבדיקה תעודד את העורכים לשפר את רמת העריכות, וזה ייעשה בעזרת בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לסקור את הגרסה הראשונה של המודל הלשוני של הטווס בשפות הבאות: ערבית, ספרדית, פורטוגזית, אנגלית ויפנית. המשתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לנסות את המודל מוזמנים [[mw:Edit check/Peacock check/model test|להירשם באתר mediawiki.org]] עד ל-23 במאי, יום בו יתחיל הניסוי.

'''עדכונים לעורכים'''

* החל מ-20 במאי 2025 יצטרכו [[m:Special:MyLanguage/Oversight policy|המעלימים]] ו[[m:Special:MyLanguage/Meta:CheckUsers|הבודקים]] להפעיל אימות דו שלבי, 2FA, בחשבונותיהם, וזאת כדי שיוכלו להשתמש בהרשאות שלהם. כל החברים בשתי הקבוצות הללו שטרם הפעילו 2FA קיבלו על כך הודעה. יש סיכוי שבעתיד הדרישה הזאת תורחב לקבוצות נוספות עם הרשאות מתקדמות. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]]  [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|חסימות מרובות]] ייפרסו ברחבי האתרים בסוף החודש. כל המיזמים שהם לא ויקיפדיה וגם ויקיפדיה הקטלאנית יקבלו את החסימות המרובות בשבוע של 26 במאי, ושאר ויקיפדיות יקבלו אותו בשבוע של 2 ביוני. יש [[m:Talk:Community Wishlist Survey 2023/Multiblocks|ליצור קשר עם הצוות]] במקרה שיש דאגות. המפעילים יוכלו לנסות את הממשק החדש כבר עכשיו בוויקי שלהם באמצעות מעבר לכתובת [{{fullurl:Special:Block|usecodex=1}} {{#special:Block}}?usecodex=1], ולבדוק את הפונקציונליות המלאה ב-[[testwiki:Special:Block|testwiki]]. חסימות מרובות מאפשרות להפעיל סוגי חסימות שונים בו זמנית על אותו משתמש. למידע נוסף ניתן לקרוא את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|דף העזרה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* בהמשך השבוע רשימת כמעט כל הדפים המיוחדים, [[{{#special:SpecialPages}}]], תשנה עיצוב. זה [[phab:T219543|נעשה]] כדי לשפר את חווית המשתמש בכמה אופנים, ביניהם יכולת לחפש שמות ושמות נרדפים של דפים מיוחדים, מיון, סימון בולט יותר של דפים עם גישה מוגבלת, ותצוגה נוחה יותר בניידים. ניתן לראות את [https://meta.wikimedia.beta.wmflabs.org/wiki/Special:SpecialPages הגרסה החדשה] בבטא קלאסטר כבר עכשיו, ולהשאיר משוב בפבריקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T219543]
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת הגרפים Chart]] תופעל באתרי ויקי נוספים. לתאריכים ראו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project#Deployment Timeline|טיימליין הפריסה]].
* [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Main Page|ויקיפונקציות]] יפעלו ב-27 במאי בחמישה אתרי ויקימילון, בשפות [[wikt:ha:|האוסה]], [[wikt:ig:|איגבו]], [[wikt:bn:|בנגלי]], [[wikt:ml:|מליילם]] ו[[wikt:dv:|מלדיבית]]. זה השלב השני בפריסה המתוכננת. כתוצאה מכך ניתן יהיה לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|פונקציות מתוך ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציה מקבלת פרמטר אחד או יותר ומחשבת תוצאה רצויה, למשל חיבור שני מספרים, המרת מיילים במטרים, חישוב הזמן שעבר מתאריך מסוים, או [[he:יחסה|הצגת מילים ביחסה]]. ויקיפונקציות תאפשר למשתמשים לעשות את כל זה באמצעות קריאות פשוטות ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Catalogue|פונקציה יציבה גלובלית]] במקום תבנית מקומית.
* במהלך השבוע תפרסם קרן ויקימדיה hub ל[[diffblog:2024/07/09/on-the-value-of-experimentation/|ניסויים]], וזאת כדי שאפשר יהיה לבצע את הניסוייים הללו ולקבל משוב עליהם. הם יעזרו לתנועת ויקימדיה [[diffblog:2023/07/13/exploring-paths-for-the-future-of-free-knowledge-new-wikipedia-chatgpt-plugin-leveraging-rich-media-social-apps-and-other-experiments/|להבין משתמשים חדשים]], את הדרך בה הם מתקשרים עם הרשת, ואיך זה יכול להשפיע על התנועה. בתור דוגמאות מוצגים [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Generated Video|וידאו שנוצר אוטומטית]], [[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Roblox game|משחק מהירות של ויקיפדיה ב-Roblox]] ו[[m:Special:MyLanguage/Future Audiences/Discord bot|בוט עבור Discord]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג ביצירת חשבונות חדשים באמצעות API.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T390751]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים וסקריפטים אישיים העובדים עם הדף [[{{#special:Block}}]] צריכים להיבדק ובמקרה הצורך להתעדכן כדי לעבוד עם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|ממשק החסימה החדש]]. יש לקרוא את [[mw:Help:Manage blocks/Developers|ההנחיות למפתח]] לקבלת פרטים נוספים. אם יש צורך בעזרה או הסקריפט לא מצליח לעבוד בממשק החדש יש לפנות ל[[mw:Help talk:Manage blocks/Developers|דף השיחה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T377121]
* האובייקט &lt;code dir=ltr&gt;mw.title&lt;/code&gt; מאפשר לקבל מידע על דף ויקי מסוים בשפת התכנות [[w:he:ויקיפדיה:לואה|Lua]]. החל מהשבוע יתווסף שדה חדש לאובייקט, &lt;code dir=ltr&gt;isDisambiguationPage&lt;/code&gt;. השדה מאפשר לבדוק האם הדף המדובר הוא דף פירושונים מבלי הצורך לכתוב פונקציה נפרדת בשביל כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T71441]
* [[File:Octicons-tools.svg|15px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] מפתחי סקריפטים אישיים יכולים להשתמש ב[[toolforge:gitlab-content|כלי פרוקסי הפוך חדש]] לטעינת javascript ו-css מ-[[gitlab:|gitlab.wikimedia.org]] באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;mw.loader.load&lt;/code&gt;. כותב הכלי מקווה שהוא יאפשר פיתוח באמצעות עבודה משותפת של סקריפטים אישיים, כולל בדיקות לינטר, בדיקות יחידה, יצירת קוד אוטומטית וסקירת הקוד באתר &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;gitlab.wikimedia.org&lt;/bdi&gt; ללא צורך בשלב העתק-הדבק לפרסום הסקריפטים באתר ויקי, למען שילוב ובדיקות קבלה. ראו [[wikitech:Tool:Gitlab-content|Tool:Gitlab-content]] ב-Wikitech לקבלת פרטים נוספים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.2|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* המהדורה  ה-12 של [[m:Special:MyLanguage/Wiki Workshop 2025|Wiki Workshop 2025]], הפורום המביא יחד חוקרים שבוחנים את כל האספקטים של מיזמי ויקימדיה, יתקיים אונליין בין 21 ל-22 במאי. החוקרים מוזמנים [https://pretix.eu/wikimedia/wikiworkshop2025/ להרשם] כבר עכשיו.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/21|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W21&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:13, 20 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28724712 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 22 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W22&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* במטא מתקיים עכשיו דיון לכל הקהילות בנושא עדין מאוד לגבי הפיתוח של [[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia|Abstract Wikipedia]]: איפה לשמור את התוכן המופשט שיפותח באמצעות הפונקציות של ויקיפונקציות ונתונים בוויקינתונים. הדיון פתוח עד ל-12 ביוני בדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content|Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content]]&lt;/span&gt;, וכל הדעות יתקבלו בברכה. ההחלטה תתקבל ותפורסם בידי הקרן אחרי תקופת התייעצות.

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מהשבוע שעבר בכל אתרי ויקי, למעט [[phab:T388604|עשרים הגדולים]], יקבלו משתמשי העורך החזותי הנייד [[phab:T385851|תפריט כלים חדש]], אותו ניתן לפתוח באמצעות הכפתור &lt;code&gt;+&lt;/code&gt;. התפריט יאפשר בין היתר הוספות דברים שונים, כמו ציטוטים, הירוגליפים וקוד. שאר אתרי ויקי, ביניהם ויקיפדיה העברית וויקישיתוף, [[phab:T388605|יקבלו את התפריט החדש]] ביוני.
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] פונקציית הפרסר &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserFunctions##ifexist|#ifexist]]&lt;/code&gt; לא תיצור יותר קישור לדף היעד. זה ישפר את יעילות השימוש בדף [[{{#special:WantedPages}}]], שבסוף יכיל רק דפים שבאמת קיים קישור אדום אליהם. המעבר יתקיים בהדרגה ככל שדפי המקור יעודכנו. [https://phabricator.wikimedia.org/T14019]
* השבוע יפעיל צוות כלי הניטור את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|הפילטר בחדש לדף השינויים האחרונים]] בוויקיפדיה האינדונזית. הפילטר מדגיש את העריכות עם סבירות גדולה לשחזור, כדי שהמנטרים יזהו בקלות עריכות שיכולות להיות בעייתיות. כל שאר אתרי ויקי יקבלו את הפילטר החדש בעתיד.
* לאחר לחיצת העכבר בשדה החיפוש הריק יקבלו משתמשים שלא מחוברים לחשבון הצעות ערכים לקריאה. זה יקרה בשני המצבים, כולל בנייד. הקוראים בוויקיפדיות העברית, הקטלאנית והאיטלקית, כמו גם כמה אתרים שהם לא ויקיפדיות, יקבלו את השינוי בין 21 במאי לאמצע יוני. לשאר אתרי ויקי זה יגיע מאוחר יותר. המטרה היא לעודד משתמשים לקרוא יותר באתרי ויקי. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* חלק מהמשתמשים של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים להשתמש בתכונה חדשה לקוראים בשם [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|WikiGames]]. מדובר במשחק טריוויה יומי המבוסס על האירועים ההיסטוריים. מתקיימת בדיקת A/B, והמשחק זמין למחצית המשתמשים בשפות הבאות: אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, ערבית, סינית וטורקית.
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Newsletter|ההרחבה Newsletter]] באתר mediawiki.org מאפשרת יצירת [[mw:Special:Newsletters|עיתוני ויקי]] מגוונים עבור המשתמשים בכל אתרי ויקי. ההרחבה מאפשרת עכשיו לפרסם גיליונות חדשים שהם פרקים בדף מסוים, כך שאין יותר צורך ליצור כל פעם דף חדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T393844]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התצוגות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Ipblocks table|ipblocks]]&lt;/code&gt; ב[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]] שהוכרזו בעבר כמיושנים יוסרו בתחילת יוני. המשתמשים מתבקשים להשתמש במקום זאת בתצוגות החדשות &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block table|block]]&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block target table|block_target]]&lt;/code&gt;.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האירוע בשם &quot;[[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects|Wikidata and Sister Projects]]&quot; יתקיים בין 29 במאי ל-1 ביוני, והוא יתמקד בשילוב ויקינתונים בוויקיפדיה ומיזמי ויקימדיה אחרים. ניתן לקרוא את [[d:Special:MyLanguage/Event:Wikidata and Sister Projects#Sessions|לוח הזמנים]] ו[[d:Special:RegisterForEvent/1291|להרשם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W22&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:05, 26 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28788673 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 23 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W23&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|הרחבת Chart]] זמינה עכשיו בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. עורכים יכולים להשתמש בה ליצירת ויזואליזציות ידע אינטראקטיביות. מדובר בארבעה סוגי תרשימים: עמודות, קווים, שטח ועוגה. ההרחבה נוצרה כדי להחליף רבים מהשימושים ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|הרחבת Graph]] הישנה.

'''עדכונים לעורכים'''
* נהיה קל יותר לקבוע הגדרות לציטוטים אוטומטיים באתר ויקי שלכם ב[[mw:Special:MyLanguage/Citoid/Enabling Citoid on your wiki|יוצר הציטוטים]] של העורך החזותי. המפעילים יכולים עכשיו לקבוע תבנית ברירת מחדל באמצעות שימוש במפתח &lt;code dir=ltr&gt;_default&lt;/code&gt; בדף מקומי &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[MediaWiki:Citoid-template-type-map.json]]&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, כפי שניתן לראות ב[[mw:Special:Diff/6969653/7646386|דוגמה להשוואת גרסאות]]. שימוש בברירת המחדל יעזור גם להגן על ההגדרות הקיימות כש[[phab:T347823|סוגי ציטוט חדשים]] יתווספו בעתיד. עדיין ניתן לקבוע תבניות לסוגי ציטוט נפרדים כדי להעדיף אותן על פני תבנית ברירת המחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T384709]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע הבוטים שמשתמשים ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; או &lt;code dir=ltr&gt;action=clientlogin&lt;/code&gt; בזמן התחברות ייכשלו הרבה יותר, כתוצאה מהגנה חזקה יותר ממתחברים חשודים. בוטים המשתמשים ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Bot passwords|ססמת בוט]] או אימות ללא התחברות כמו [[mw:Special:MyLanguage/OAuth/Owner-only consumers|OAuth]] לא ייפגעו. אם הבוט שלכם לא משתמש בדרכים הללו עליכם לעדכן אותו. שימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;action=login&lt;/code&gt; ללא ססמת בוט הוכרז כמיושן ב-[[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/message/3EEMN7VQX5G7WMQI5K2GP5JC2336DPTD/|2016]]. עבור רוב הבוטים מדובר רק בהחלפת הססמה שבשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T395205]
* החל מהשבוע אתרי ויקי של ויקימדיה יאפשרו שימוש ב-Javascript גרסת ES2017 עבור הקוד הרשמי, גאדג'טים וסקריפטים אישיים. התכונה הבולטת ביותר של ES2017 היא תחביר &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;async&lt;/code&gt;/&lt;code&gt;await&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt;&lt;/span&gt;, המאפשר קוד קל יותר לקריאה. עד השבוע ניתן היה להשתמש בגרסת ES2016, ועד לפני כמה חודשים ב-ES2015.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T381537]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.4|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* נפתחה הגשת בקשות למלגת השתתפות ב[[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025|וועידת GLAM Wiki 2025]]. הוועידה תתקיים בין 30 באוקטובר ל-1 בנובמבר בליסבון שבפורטוגל. תורמי GLAM  חסרי יכולת להשתתף יכולים [[m:Special:MyLanguage/GLAM Wiki 2025/Scholarships|לפנות לכאן]]. הגשת הבקשות למלגות תסתיים ב-7 ביוני.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/23|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W23&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:55, 3 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28819186 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 24 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W24&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product|צוות T&amp;S]] מסיים את העבודה הנדרשת לפריסת [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] על ויקיפדיה גדולות בהמשך החודש. הצוות עבד עם הדיילים והמשתמשים האחרים המחזיקים בהרשאות מורחבות כדי לצפות ולהתייחס למקרים רבים שיכולים לקרות בוויקיפדיות הגדולות, כדי שחברי הקהילה יוכלו להמשיך לנטר ביעילות את החשבונות הזמניים. מדובר בשלב השני של הפריסה מתוך שלושה. השלב האחרון יתקיים בספטמבר או אף מאוחר יותר. מידע נוסף על ההתפתחויות האחרונות במיזם ניתן [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|למצוא לכאן]]. עם הערות או שאלות אפשר לפנות ל[[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|דף השיחה]] או [[m:Event:CEE Catch up Nr. 10 (June 2025)|להצטרף לפגישה עדכון]] ביום שלישי הקרוב.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist expiry|תוקף התפוגה של רשימת המעקב]] מאפשרת לעקוב אחרי דפים לתקופה מוגבלת, בסיומה הדף מוסר אוטומטית מהרשימה. החל מהשבוע ניתן לקבוע ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-watchlist-pageswatchlist|העדפות]] את תקופת ברירת המחדל, או לחילופין תקופות ברירת מחדל נפרדות עבור דפים קיימים, הדפים שאתם יוצרים, ובזמן פעולת שחזור. [https://phabricator.wikimedia.org/T265716]
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום המסך של השיפורים הוויזואליים בדפי השיחה.|דוגמה לדף שיחה בצרפתית עם העיצוב החדש.]]
* המראה של דפי השיחה ישתנה כמעט בכל אתרי ויקיפדיה. [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2024/19|חלקן]] כבר משתמשים בעיצוב החדש, ביניהן ויקיפדיה העברית. ל[[phab:T379264|עוד כמה]] השינוי יגיע בעתיד. ניתן לקבל פרטים על השינויים בבלוג ב-&quot;[[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|Diff]]&quot;. אפשר לכבות את השינויים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion|העדפות]], באמצעות ההגדרה &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T319146][https://phabricator.wikimedia.org/T392121]
* משתמשים בעלי הרשאות מורחבות, כולל מפעילים, בירוקרטים, בודקים, מעלימים ודיילים, יכולים עכשיו לראות את כתובות ה-IP של כל החשבונות הזמניים [[phab:T358853|בצורה אוטומטית]] במשך תקופה מוגבלת כשהם צריכים לפעול נגד משחיתים שמחליפים את הכתובות שלהם לעתים קרובות. התכונה הופעלה לבקשת הדיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T386492]
* צוותי הניטור ולמידת המכונה ימשיכו השבוע לפרוס [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|מסנן חדש לרשימת המעקב]] לכמה ויקיפדיות נוספות: {{int:project-localized-name-afwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-bnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cywiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hawwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-iswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-simplewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנבנה בידי צוות המחקר, כדי להדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור על מנת לעזור למנטרי השינויים האחרונים לזהות תרומות עם בעיות אפשריות. הפריסה תמשך בשבועות בקרובים ב[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות הפעילים במטא ובוויקיפדיות הגדולות מתבקשים לעדכן את המסננים כדי להתאים אותו לעבודה עם החשבונות הזמניים. קישור להנחיות העדכון ורשימות פרטיות של המסננים הדורשים בדיקה ניתן [[phab:T369611|למצוא בפבריקטור]].
* ליחידות לואה יש עכשיו גישה לשם הקובץ המכיל את התמונה הממוזערת שנקבעה עבור הדף, בה נעשה שימוש בתצוגה מקדימה של קישור או בחיפוש ויקי. ב[https://gerrit.wikimedia.org/g/operations/mediawiki-config/+/2e4ab14aa15bb95568f9c07dd777065901eb2126/wmf-config/InitialiseSettings.php#10849 חלק מאתרי ויקי], לא כולל בעברית, ישנה גישה גם למידע המעריך את הדף. הגישה נעשית באמצעות שתי תכונות חדשות של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#added-by-extensions|האובייקט mw.title]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;pageImage&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;pageAssessments&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T131911][https://phabricator.wikimedia.org/T380122]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.5|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/24|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W24&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:17, 10 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28846858 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 25 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W25&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* ניתן [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/359761?lang=en להציע את הכלים האהובים עליכם] ל[[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|פרס הכלי המדליק]] השישי. ההצעות נעשות בעילום שם עד ל-25 ביוני. ניתן להציע כלים רבים באמצעות מילוי מחדש של הטופס.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:33|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:33}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.6|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* חברי הקרן ומתנדבים טכניים המשתמשים ב-API לבניית כלים, יישומונים, תכונות והשתלבות לשיפור החוויה. בשנים הבאות ישקיע צוות הממשקים של מדיה-ויקי בווב API של ויקימדיה (HTTP) כדי לשפר את הטיפול בצרכי המתנדבים הטכניים ולהגן את תשתיות הקרן מפגיעות אפשריות. ניתן [https://techblog.wikimedia.org/2025/06/12/apis-as-a-product-investing-in-the-current-and-next-generation-of-technical-contributors/ לקרוא פרטים לגבי התוכניות לפיתוח ה-API בפוסט ב-Techblog].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/25|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W25&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:39, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 26 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W26&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הניטור ולמידת המכונה ימשיך השבוע לפרוס את [[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|המסנן החדש לשינויים האחרונים]] לקבוצה שלישית ואחרונה של ויקיפדיות. המסנן משתמש במודל הסיכון ההפוך, שנוצר בידי צוות המחקר, והוא מדגיש עריכות עם סיכוי גבוה לשחזור כדי לעזור למנטרים לזהות תרומות מזיקות אפשריות. המסנן יתווסף לוויקיפדיות הבאות: {{int:project-localized-name-azwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-lawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mkwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-mrwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nnwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-pawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-swwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-tlwiki/he}}. הפריסה תימשך בשבועות הקרובים ל[[mw:Special:MyLanguage/2025 RecentChanges Language Agnostic Revert Risk Filtering|שאר ויקיפדיות במיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T391964]

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|החשבונות הזמניים]] הופעלו בוויקיפדיה הצ'כית, הקוריאנית והטורקית. השבוע ובשבוע הבא יתווספו לכך ויקיפדיות גדולות יותר, כולל ויקיפדיה העברית בשבוע הבא. [[mw:Talk:Trust and Safety Product/Temporary Accounts|ניתן לשתף את המחשבות]] לגבי המיזם. [https://phabricator.wikimedia.org/T340001]
* בהמשך השבוע יפעיל צוות העריכה את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Multi check|Multi Check]] לכל ויקיפדיות חוץ מאנגלית. הכלי מציג [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Reference check|בדיקות מקורות]] מרובות תוך כדי עריכה. זה מעודד משתתפים לציין מקורות כשהם מוסיפים טקסט עם פסקאות רבות לערך ויקיפדי. הכלי היה זמין קודם בצורת בדיקת A/B.&amp;rlm; [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/multi_check_ab_test_report_final.html#summary-of-results הטסט מראה] כי המשתמשים שראו הצעות מרובות מוסיפים מקורות פי 1.3 פעמים יותר, והסיכוי שעריכתם תשוחזר קטן ב-34.7%. [https://phabricator.wikimedia.org/T395519]
* לכמה דפים ישתנה השם עקב עדכוני תוכנה להתאמה לתקן יוניקוד. כל השינויים קשורים לאותיות קטנות וגדולות. בסביבות 71 דפים ושלושה קבצים ישנו את שמם ב-15 אתרי ויקי, לא כולל בעברית. הרשימה המלאה זמינה ב[[phab:T396903|פבריקטור]]. המפתחים ישנו את השמות בשבוע הבא, והם גם יתקנו את ההפניות והקישורים לקבצים כעבור מספר דקות באמצעות מערכת העדכונים.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם לדפים לגלול כלפי מעלה כשנבחר טקסט בראש הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T364023]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* העורכים יכולים עכשיו לסנן ולשנות את הנתונים המשמשים את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|ההרחבה Chart]]. ניתן לבחור חלק משורות או עמודות מהמידע המקורי, להמיר יחידות מידה, לבצע פעולות סטטיסטיות, או המרות יעילות אחרות רבות, [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Transforms|לפי ההוראות]]. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project/Updates]
* המשתנה &lt;code dir=ltr&gt;all_links&lt;/code&gt; ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]] נקרא עכשיו &lt;code dir=ltr&gt;new_links&lt;/code&gt; כדי להתאים אותו למשתנים אחרים. השם הישן ימשיך לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T391811]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.7|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון החדש של [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Newsletters/34|עיתון ה-Growth]] זמין עכשיו. הוא כולל עדכונים אחרונים על משימת &quot;Add a Link&quot;, שני כלים חדשים לעזרה בפניה למשתמשים חדשים ועדכונים לגבי Community Configuration.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/26|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W26&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:21, 24 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28870688 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 27 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W27&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] פועלת עכשיו בוויקיפדיות בכל השפות. ההרחבה עוזרת לארגן ולהשתתף בפעילויות משותפות, כמו מרתונים לעריכה ומיזמי ויקי, ישירות באתרי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים, והם [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Campaigns/Foundation Product Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להתקין את ההרחבה באתר ויקי נוסף יש לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status#How to Request the CampaignEvents Extension for your wiki|דף מידע לגבי הפריסה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המשתתפים המטפלים במסנני ההשחתות יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:IPReputation/AbuseFilter variables|לבדוק את העריכה מול הערכת המוניטין של IP]] ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. מדובר במידע לגבי הפרוקסי ו-VPN הידוע לגבי כתובת IP של המשתמש. המידע לא מוצג לקהל הרחב ולא נאסף עבור פעולות שנעשו בידי משתמשים רשומים. [https://phabricator.wikimedia.org/T354599]
* [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Collapsible elements|התוכן המוסתר בדפי ויקי]], דוגמת טבלאות מוסתרות, ייפתח מעכשיו אם חיפוש דפדפן (Ctrl-F או ⌘F) מצא שם משהו. [https://phabricator.wikimedia.org/T327893][https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/HTML/Reference/Global_attributes/hidden#browser_compatibility]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery|תבניות מועדפות]] תתחיל לפעול בהמשך השבוע בכל אתרי ויקי למעט ויקיפדיה האנגלית, שם זה נדחה בשבוע. התכונה עברה את שלב הבדיקה בוויקיפדיות הפולנית והערבית, ובוויקיטקסט האיטלקי והאנגלי. היא מאפשרת דרך טובה יותר למשתמשים החדשים והוותיקים לזכור ולגלות תבניות באמצעות דו-שיח, ולשמור תבניות ב&quot;רשימת המועדפים&quot;. זה יעבוד בעורך קוד מקור ובעורך החזותי. התכונה נמצאת ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|שטח המיקוד ברשימת המשאלות]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שגרם להודעות להישלח מספר פעמים. [https://phabricator.wikimedia.org/T397103]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.8|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/27|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W27&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:41, 1 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28917415 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 28 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W28&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Temporary accounts|החשבונות הזמניים]] התחילו לפעול על 18 ויקיפדיות גדולות ובינוניות, כולל עברית ,גרמנית, יפנית, צרפתית וסינית. נכון לעכשיו כשליש מכל המשתמשים הלא מחוברים בעולם מגיעים מחשבונות זמניים. מנטרים יכולים לבדוק שני דפי תיעוד חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Access to IP|גישה ל-IP]], המסביר את כל מה שקשור לגישה לכתובות ה-IP של החשבונות הזמניים, ו[[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Repository|רשימה של גאדג'טים וסקריפטים חדשים]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כל אחד יכול לשחק במשחק ניסיוני חדש, [[mw:Special:MyLanguage/New Engagement Experiments/WikiRun|WikiRun]], המאפשר לנווט ברחבי ויקיפדיה באמצעות מעברים מערך לערך, במטרה להגיע לערך היעד בככל שפחות צעדים וזמן. מטרת המשחק היא לגלות דרכי פניה חדשים לקוראים. ניתן [https://wikirun-game.toolforge.org/ לנסות את המשחק] ולהשאיר משוב לצוות ב[[mw:Talk:New Engagement Experiments/WikiRun|דף השיחה]].
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה לאנדרואיד בכמה שפות יכולים עכשיו לשחק ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/TrivaGame|משחק טריוויה]] חדש, &quot;מה היה קודם?&quot;. מדובר במשחק היסטורי פשוט המציע לנחש איזה משני האירועים שהיו היום לפני שנים קרה קודם. עד כה המשחק היה זמין בבדיקת A/B. עכשיו הוא זמין לכולם, ומוצע כרגע באנגלית, גרמנית, צרפתית ספרדית, פורטוגזית, רוסית, ערבית, טורקית וסינית. מטרת המשחק היא לעזור לפנות לדור החדש של הקוראים. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Tech/News/2025/22]
* משתמשי יישומון הוויקיפדיה ל-iOS בחלק מהשפות קיבלו אפשרות גלישה חדשה המאפשרת לפתוח כמה כרטיסיות קריאה בו זמנית. זה מקל לגלות נושאים קשורים ולעבור בין ערכים. בדיקת A/B רצה עכשיו בכמה אזורים בעולם בערבית, אנגלית ויפנית. פרטים נוספים זמינים ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)|דף המיזם]].
* הבירוקרטים באתרי ויקי של ויקימדיה יכולים עכשיו להשתמש בדף [[{{#special:VerifyOATHForUser}}]] כדי לבדוק האם משתמש מסוים הפעיל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|2FA]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T265726]
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] תכונה חדשה הקשורה ל-[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]] תגיע השבוע לכל אתרי ויקי של ויקימדיה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Template categories|דפדפן בקטגוריות התבניות]], העוזר למשתמשים למצוא תבניות כדי להוסיף אותן לרשימת המועדפים. הדפדפן החדש יאפשר לגלוש ברשימת התבניות שאורגנה לפי עץ הקטגוריות הקיים. זה התבקש בידי הקהילה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Select templates by categories|סקר המשאלות]].
* מעכשיו ניתן להגיע להעדפות רשימת המעקב ישירות מדף רשימת המעקב. כמו כן, הוסר הכפתור המיותר לעריכת רשימת המעקב. [https://www.mediawiki.org/wiki/Moderator_Tools/Watchlist]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק מגרסת [[mw:MediaWiki_1.44|מדיה-ויקי 1.44]] קיימת עכשיו מערכת יחידה לשליחת הודעות והתרעות. היא מקלה על מפתחים לשלוח, לנהל ולאפיין הודעות. התיעוד החדש מופיע בדף [[mw:Manual:Notifications|Manual:Notifications]], המידע לגבי המעבר ב[[phab:T388663|פבריקטור]], ופרטים לגבי הוקים שהתיישנו ב[[phab:T389624|דף אחר בפבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.9|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[d:Special:MyLanguage/Event:WikidataCon 2025|WikidataCon 2025]], הוועידה המוקדשת לוויקינתונים, פתוחה עכשיו ל[https://pretalx.com/wikidatacon-2025/cfp הצעות] ול[[d:Special:RegisterForEvent/1340|הרשמה]]. השנה תתקיים הוועידה בין 31 באוקטובר ל-2 בנובמבר אונליין, והיא תוקדש לנושא &quot;תקשורת בין אישית באמצעות מידע פתוח מקושר&quot;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/28|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W28&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:06, 8 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28930584 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 29 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W29&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateData/Template discovery#Featured templates|תבנית מומלצות]], כלי חדש של [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Focus areas/Template recall and discovery|Template Recall and Discovery]], ייפרס השבוע בכל אתרים של ויקימדיה. העורכים יוכלו לגשת במהירות לרשימת התבניות שיכולות להועיל להם. התבניות יוצגו בצורת רשימה, בלשונית &quot;מומלצים&quot; בממשק גילוי התבניות. המפעילים יכולים להגדיר את הרשימה באמצעות ממשק הגדרות הקהילה. החידוש הזה ממלא בקשה של הקהילה ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Easy access Templates|סקר המשאלות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T367428][https://phabricator.wikimedia.org/T392896]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, מולאה הבקשה להוסיף גופנים עבור שפת [[:he:מלאיאלאם|מלאיאלאם]] ב[[oldWikisource:Special:MyLanguage/Wikisource:WS Export|כלי ייצוא הספרים בוויקיטקסט]], מה שיאפשר להציג את האותיות בספרים שיוצאו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T374457]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.10|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* מפתחים, מעצבים וכל היתר בוויקימדיה מוזמנים [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/7953/ להציג רעיונות] להאקתון ויקימדיה 2025. ראו [https://diff.wikimedia.org/2025/06/30/call-for-projects-wikimania-hackathon-2025-is-coming-to-nairobi/ בלוג ב-Diff] לפרטים נוספים.

'''פגישות ואירועים'''
* הגשת הבקשות למלגות והרצאות ל-[[m:WikiIndaba conference 2025|WikiIndaba&amp;rlm; 2025]] פתוחה עד 23:59 UTC ב-20 ביולי. מדובר בוועדה אזורית של הקרן באפריקה, היבשה והפזורה, לאיחוד ופיתוח במשותף. ניתן להציג בקשות ל[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdJTv68R1OPASXXDfpIl8EWiMLTM-TDwh6_5gNVvFuWccFZ2Q/viewform מלגות] ול[https://ee.kobotoolbox.org/x/BI3omIfH הרצאות] עכשיו.
* [https://br.wikimedia.org/wiki/WikiCon_Brasil_2025 ויקי-קון ברזיל 2025] יתקיים בין 19 ל-20 ביולי בסלבדור, בירת מדינת באהיה שבברזיל. חברי קהילת ברזיל מוזמנים להירשם ולהשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/29|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W29&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:10, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=28980963 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 30 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W30&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לתכונה להצעות לתרגום ב[[mw:Special:MyLanguage/Content translation|כלי תרגום התוכן]] יש עכשיו רמה נוספת של מסנני ערכים שהתווספה לקטגוריית &quot;[https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:ContentTranslation&amp;filter-type=automatic&amp;filter-id=previous-edits&amp;active-list=suggestions&amp;from=en&amp;to=fi#/ ... עוד]&quot;. המתרגמים שמשתמשים בתכונה הזאת יכולים עכשיו לבחור ולקבל הצעות לערכים שקשורים למקום בעולם המעניין אותם, באמצעות המסנן &quot;{{int:Cx-sx-suggestions-filters-tab-regions}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T113257]
* המפעילים יכולים עכשיו להגביל את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|&quot;Add a Link&quot;]] למשתמשים חדשים. המשימה &quot;Add a Link&quot; [[mw:Special:MyLanguage/Growth/Constructive activation experimentation#Enwiki A/B test &amp; &quot;Add a Link&quot; Improvements (Wiki Experiences 1.2.11 &amp; 1.2.16)|עוזרת לבעלי חשבונות חדשים להתחיל לערוך]], אבל חלק מהקהילות ביקשו יכולת להגביל אותה למשתמשים להם היא מיועדת, המשתמשים החדשים. המפעילים יכולים לקבוע זאת באמצעות [[Special:CommunityConfiguration/GrowthSuggestedEdits|Community Configuration]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:29|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:29}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עורכי מסנן ההשחתות ב[[phab:T392144|כמה אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים עכשיו לסנן עריכות בהתאם לציון RevertRisk של העריכה המיועדת. זה יעבוד רק אם הציון אכן מחושב עבור העריכה הספציפית. פרטים נוספים ניתן לקבל ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:ORES/AbuseFilter variables#What variables are available for use|תיעוד המשתנים]].
* אתרי ויקי של [[mw:Special:MyLanguage/Beta Cluster|Beta Cluster]] עברו [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/YDABPV75LADRQCXMJAFWUP256N4EQ25B/|עכשיו]] מ-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmflabs.org&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr&gt;beta.wmcloud.org&lt;/code&gt;. ייתכן וצריך לתקן כתובות URL בכלים או במנהלי ססמאות. על בעיות ניתן לדווח ב[[phab:T289318|פבריקטור]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.11|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[m:Special:MyLanguage/WikiCite 2025|WikiCite 2025]] יתקיים בין 29 ל-31 באוגוסט, בו זמנית אונליין ובברן שבשווייץ. מטרת האירוע היא לקשר מחדש קהילות, מוסדות ואנשים עם מקורות פתוחים, מידע ביבליוגרפי ומערכת סביבתית של ויקינתונים וויקיבייס. ההרשמה פתוחה והגשת ההצעות תתחיל בקרוב. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikidata@lists.wikimedia.org/message/KQZUG3ETKLBWPBYSB2YAWZIRPWHS24TG/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/30|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W30&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:43, 22 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29005283 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 31 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W31&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות הקהילה הטכני יתמקד בחודשים הקרובים ברשימת המעקב ובשינויים האחרונים. הוא מצפה למשוב. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates#July 24, 2025: Watchlists and Recent Changes pages|לקרוא את העדכון האחרון]], וגם [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist|להגיש משאלות]] אם יש רעיונות בנושא.

'''עדכונים לעורכים'''
* קהילת ויקישיתוף החליטה לאסור על [[:mw:Special:MyLanguage/Upload dialog|העלאות בינוויקי]] לכל המשתמשים שאינם ותיקים בוויקישיתוף, החל מ-16 באוגוסט. הסיבה לכך היא [[:c:Commons:Cross-wiki media upload tool/History|בעיות רבות]] בקבצים שהועלו בידי משתמשים טריים. המשתמשים הרלוונטיים יקבלו הודעת שגיאה הכוללת קישור לאשף ההעלאות שיש בו פחות הגבלות. ניתן לעזור בתרגום [[:c:Special:MyLanguage/MediaWiki:Abusefilter-disallowed-cross-wiki-upload|ההודעה]] ולהשאיר משוב על התוכן שלה. אתרי ויקי אחרים מוזמנים לעדכן את דפי העזרה הרלוונטיים כדי להסביר את ההגבלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T370598]
* באתרי ויקי בהם הופעלו חשבונות זמניים ובמטא יוכלו המפעילים לקבוע הודעה בתחתית הדף מיוחד:תרומות של החשבונות הזמניים, בדומה למה שקיים בדפי IP ובדפי משתמשים רשומים. ניתן לעשות זאת באמצעות יצירת הדף &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Sp-contributions-footer-temp&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T398347]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KFEFVG/ חשבונות זמניים: שיפור הפרטיות למשתמשים לא רשומים]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TVCVAB/ בניית עתיד בר קיימא לתורמי ויקימדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/WTRQCJ/ תריסר נקודות מבט על ויקיטקסט]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/8YKKP9/ תיאום בין בעלי העניין עם המועצה המייעצת למוצר ולטכנולוגיה]
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Fall 2025|ועידת משתמשי ומפתחי מדיה-ויקי בסתיו 2025]] תתקיים בין 28 ל-30 באוגוסט בהנובר שבגרמניה. האירוע מאורגן על ידי ועבור קהילת מדיה-ויקי צד שלישי. ניתן להציע נושאים ולהירשם כדי להשתתף.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/31|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W31&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:27, 29 ביולי 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29051727 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 32 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W32&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* מעכשיו אפשר לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]]. אייקון מופיע ליד שמות משתמש בדפי היסטוריה ודפים דומים עם מידע על פעולות משתמשים. בלחיצה מופיע מידע על החשבון, דוגמת מספר העריכות, מספר השחזורים, החסימות ועוד. מדובר בחלק מפרויקט נרחב יותר להקל על מנטרים בדיקות מהימנות של משתמשים. ניתן להדליק את הכרטיסים ב[[testwiki:Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|העדפות גלובליות]], ובהמשך השבוע גם בהעדפות מקומיות באתרי ויקי. [https://phabricator.wikimedia.org/T386439]
* כולם מוזמנים להשאיר הערות לגבי [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומות משותפות]], מיזם שהושק לאחרונה בידי [[m:Special:MyLanguage/Connection Team|צוות התקשורת]]. הוא עוזר למצוא דרך חדשה לתצוגת ההשפעה של פעולות עריכה משותפות, כמו מרתוני עריכה ומיזמי ויקי, באתרי ויקי שונים. ניתן לכתוב הערות ב[[m:Talk:CampaignEvents/Collaborative contributions|דף השיחה של המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T378035]
* מפעילים יכולים עכשיו להגדיר את תקופת החסימה כברירת מחדל לחשבונות זמניים. כדי לעשות זאת יש ליצור דף בשם &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipb-default-expiry-temporary-account&lt;/code&gt; ולהשתמש בערך &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Ipboptions&lt;/code&gt;. זה מאפשר למפעילים לחסום בקלות חשבונות זמניים ל-90 יום, מה שפונקציונלית שקול לחסימה ללא הגבלה, והיתרון הוא שבצורה כזאת לא מושפע הדף מיוחד:משתמשים חסומים. ישנו [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Block and unblock#Default block duration options|תיעוד נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T398626]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* גאדג'טים יכולים עכשיו להכיל קבצי &lt;code dir=ltr&gt;.vue&lt;/code&gt;. זה יקל לפתח ממשקי משתמש חדישים באמצעות [[mw:Vue.js|Vue.js]], במיוחד דרך [[mw:Special:MyLanguage/Codex|Codex]], מערכת העיצוב הרשמית של ויקימדיה. ניתן לטעון [[wmdoc:codex/latest/icons/overview.html|אייקונים של Codex]] באמצעות הגדרות הגאדג'טים. ישנן דוגמאות [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Gadgets#Pages|בתיעוד]]. עבור סקריפטים אישיים המשתמשים ב-Vue.js קיימת עכשיו [[mw:API:CodexIcons|יחידת API]] המאפשרת לטעון את האייקונים. [https://phabricator.wikimedia.org/T340460][https://phabricator.wikimedia.org/T311099]
* מפתחי היחידות יכולים להשתמש עכשיו ב[[mw:Help:Extension:Translate/Message Bundles/Lua reference|ממשק לואה]] כדי להקל על ההכנות של יחידות בלואה לתרגום במטא. השיפור הזה מקל על המתרגמים למצוא ולערוך שורות ביחידה בלי צורך לשקוע בקוד לואה. הוא גם עוזר למנוע שגיאות שישברו את היחידה בזמן התרגום. מפתחי היחידות ומתרגמים מוזמנים לצפות ב[[commons:File:Translatable modules video demo July 2025.webm|סרטון ההדגמה]], לקרוא פרטים לגבי [[mw:Special:MyLanguage/Translatable modules|מודולים הניתנים לתרגום]] להבנת המנגנון, לפנות ל[[m:Module:User Wikimedia project|יחידה:User Wikimedia project]] במטא לדוגמה עובדת ו[[mw:Talk:Translatable modules|להשאיר את המשוב]] על כמה הפתרון החדש לוקח בחשבון בעיות שניתן להתקל בהן. לממשק יש עדיין כמה בעיות יעילות, כך שאין להשתמש בו בינתיים ביחידות בשימוש נרחב. [https://phabricator.wikimedia.org/T359918]
* מפתחי כלים חיצוניים המקושרים לדפי ויקימדיה חייבים לקבוע user-agent שתואם ל[[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Wikimedia Foundation User-Agent Policy|מדיניות בנושא]]. המדיניות תיושם בצורה קשיחה יותר החל מאוגוסט בגלל בוטים חיצוניים העושים [[diffblog:2025/04/01/how-crawlers-impact-the-operations-of-the-wikimedia-projects/|שימוש יתר]] במשאבי ויקימדיה. הכלים ב-Toolforge וב-Cloud VPS לא יושפעו נכון לעכשיו, אבל עדיין צריכים לקבוע user-agent. ניתן למצוא [[phab:T400119|פרטים טכניים נוספים]], ולשאול שאלות בפבריקטור.
* תצוגות הקריאה של פרסואיד תיפרס בכמה ויקיפדיות קטנות בשבועות הקרובים, בעקבות מעבר מוצלח של אתרי ויקימסע וויקימילון. פרטים נוספים ניתן למצוא ב[[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|דף המיזם]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/profile/7694/]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.13|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Wikimania|ויקימניה 2025]] תתקיים בין 6 ל-9 באוגוסט. ניתן לעיין ב[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/schedule/ תוכנית האירוע] כדי לבחור פגישות להשתתף בהן. רוב הפגישות ישודרו אונליין למעט אלו בהן מופיע האייקון &quot;בלי מצלמה&quot;. המעוניינים להצטרף אונליין כדי לצפות בפגישות ולהשתמש בכלים האינטראקטיביים מוזמנים [[wmania:Special:MyLanguage/2025:Registration|להרשם]] כדי לקבל כרטיס גישה וירטואלי ללא תשלום. בין היתר יתקיימו פגישות בנושאים הבאים:
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/GEH9DH/ תשתית הידע של ויקימדיה באינטרנט המשתנה: קביעת דרכים בני קיימא לשימוש מחדש בתוכן].
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/7ELN9Q/ ויקיפונקציות יגיעו בקרוב לאתרי ויקי שלכם]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/ZMGVJV/ שיתוף העתיד של חווית הקריאה בוויקיפדיה]
** [https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/KCKTFZ/ הפיכת ויקיפדיה לקריאה יותר: מה הלאה]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/32|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W32&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 06:41, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29083927 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 33 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W33&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* סרגל הכלים בעורך קוד מקור כולל עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:WikiEditor#Keyboard shortcuts|מקשי קיצור]] בטולטיפים של הכפתורים. זה יעזור לשפר את חשיפתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T400583]
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|הוועדה המייעצת של המוצר והטכנולוגיה]] פרסמה שורת [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|הצעות לניסוי]] באמצעותן תוכל קרן ויקימדיה לנסות ולשפר את התקשורת עם הקהילה. את המשוב על ההצעות ניתן להשאיר עד 22 באוגוסט ב[[m:Talk:Product and Technology Advisory Council/August 2025 draft PTAC proposals for feedback|דף השיחה]].
* שדה חיפוש ויקי בעיצוב מינרווה המיועד לניידים עודכן, והוא משתמש עכשיו באותו חיפוש עם השלמה אוטומטית כמו בווקטור החדש. אין שינוי בפונקציונליות, אבל ישנם שינויים קטנים במראה. למשל. כפתור הסגירה השתנה מ-&quot;X&quot; לחץ לאחור, כדי להבדיל מכפתור ה-&quot;X&quot; המוחק את הטקסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T393944]
* עורכים בכמה אתרי ויקי יכולים לראות מפסק חדש &quot;קיבוץ השינויים לפי דפים&quot; ברשימת המעקב ובדפי השינויים הקשורים והשינויים האחרונים. מדובר ב[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment|ניסוי A/B]] שיחל ב-11 באוגוסט ויימשך בין 3 ל-6 שבועות בוויקיפדיות הבנגלית, הסינית, הצ'כית, הצרפתית, היוונית, הפורטוגזית ובשפת אורדו. הניסוי יבדוק עד כמה הפיכת הכלי הזה לזמין יותר תעזור לעורכים מצוא את העריכות הדרושות. [https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* קבוצות המידע מרובי ויקי של [[:wikt:en:Module:Unicode data|מידע יוניקוד]] הועברו לקטגוריה [[c:Category:Unicode Module Datasets|Unicode Module Datasets]] בוויקישיתוף, בהתאם לרעיון &quot;מקור נתונים יחיד משותף עבור אתרי ויקי רבים&quot;. רוב אתרי ויקי עודכנו לשימוש בגרסת ויקישיתוף. ניתן להציג שאלות ב[[c:Category talk:Unicode Module Datasets|דף השיחה]]. [https://en.wiktionary.org/wiki/Module_talk:Unicode_data#Data_from_commons]
* קוד לואה יכול להוסיף אזהרות במקרה שמשהו השתבש, באמצעות הפונקציה &lt;code dir=ltr&gt;mw.addWarning()&lt;/code&gt;. עד כה כל אזהרה חדשה החליפה את הישנה, ומעכשיו ניתן להראות יותר מאזהרה אחת בו זמנית. אם אתם עובדים עם יחידת לואה המשתמשת באזהרות עליכם לבדוק שהיא ממשיכה לפעול כראוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T398390]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.14|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/33|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W33&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 02:30, 12 באוגוסט 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29106516 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 34 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W34&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך השבוע יוכלו משתמשים מחוברים העובדים עם [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|מנגנון בטא]] בשם &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary|כלי שיחה]]&quot;  להודות על תגובות משתמשים אחרים ישירות מדפי השיחה בלי צורך לחפש את העריכה הרלוונטית בהיסטוריה. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Comment actions|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400849]
* [[w:he:בדיקת A/B|בדיקת A/B]] המשווה בין שתי גרסאות של קישור תרומה לקרן ויקימדיה החלה בטסטוויקי ב-12 באוגוסט ובוויקיאנגלית ב-14 באוגוסט עבור 0.1% משתמשים לא מחוברים במצב מחשב. הניסוי יימשך כשלושה שבועות, ויסתיים ב-12 בספטמבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T395716]
* בדיקת A/A למדידת רמת שימור הקוראים החלה ב-12 באוגוסט באמצעות [[wikitech:Experimentation Lab|מעבדת הניסויים]]. מבחן זה מודד את אחוז המשתמשים שמבקרים מחדש בוויקי במשך תקופה של 14 יום לאחר ביקורם הראשון. לא צפויים שינויים חזותיים. הניסוי יימשך עד 31 באוגוסט. [https://phabricator.wikimedia.org/T399227]
* חמישה אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} בשפת [[d:Q34057|טאגאלוג]] ([[s:tl:|&lt;code&gt;s:tl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T388639]
** {{int:project-localized-name-group-wikisource/he}} ב[[d:Q36213|מאדורית]] ([[s:mad:|&lt;code&gt;s:mad:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T391747]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia/he}} בשפת [[d:Q3450749|ראקין]] ([[w:rki:|&lt;code&gt;w:rki:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T392490]
** {{int:project-localized-name-group-wikibooks/he}} בשפת [[d:Q13324|מיננגקבאו]] ([[b:min:|&lt;code&gt;b:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T395452]
** {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} בשפת [[d:Q7598268|אמזיג מרוקאית תקנית]] ([[wikt:zgh:|&lt;code&gt;wikt:zgh:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T399684]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:46|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:46}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.15|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/34|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W34&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:39, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

(This message was sent to [[:שיחת משתמש:איתן96]] and is being posted here due to a redirect.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29127690 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 35 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W35&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-gift.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] עורכי התבניות יכולים עכשיו להשתמש בתכונות נוספות של CSS, מכיוון שמנקה ה-CSS שנעשה בו שימוש ב-[[mw:Special:MyLanguage/Help:TemplateStyles|TemplateStyles]] עודכן לאחרונה. למשל, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;width: fit-content&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;,&amp;rlm; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;ruby-align&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;, יחידות יחסיות דוגמת &lt;code&gt;lh&lt;/code&gt;, או מחרוזות עם טקסט חופשי ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;&lt;code&gt;list-style-type&lt;/code&gt;&lt;/span&gt;. השיפורים הללו נעשו כמסגרת [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Wishes/Allow use of modern CSS in templates by updating the TemplateStyles CSS sanitizer|סקר משאלות הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T271958][https://phabricator.wikimedia.org/T277755][https://phabricator.wikimedia.org/T293633][https://phabricator.wikimedia.org/T295088][https://phabricator.wikimedia.org/T326906][https://phabricator.wikimedia.org/T340057][https://phabricator.wikimedia.org/T360725][https://phabricator.wikimedia.org/T371809][https://phabricator.wikimedia.org/T375344][https://phabricator.wikimedia.org/T394619]
* ברירת המחדל של זמן הצגת העריכות בדף Special:RecentChanges (שינויים אחרונים) שוּנה באתרי ויקי גדולים מ־7 ימים ליום אחד. זהו חלק ממיזם לשיפור ביצועים. לא אמורה להיות לזה השפעה על משתמשים בשל כמות העריכות באתרי הוויקי האלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T399455]
* מפעילים יכולים עכשיו לגשת לדף [[{{#special:BlockedExternalDomains}}]] מהדף [[{{#special:CommunityConfiguration}}]]. זה מקל על המציאה שלו. [https://phabricator.wikimedia.org/T393240]
* סרטים בוויקישיתוף לא הוצגו בלשונית סרטונים (Video) בחיפוש גוגל. הבעיה הזאת נחקרה ודווחה לגוגל, שתיקנו אותה. [https://phabricator.wikimedia.org/T396168][https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/Wishes/Do_something_about_Google_%26_DuckDuckGo_search_not_indexing_media_files_and_categories_on_Commons] 
* נוצר ויקי חדש אחד: {{int:project-localized-name-group-wiktionary/he}} ב[[d:Q33014|בטאווי]] ([[wikt:bew:|&lt;code&gt;wikt:bew:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T402130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:39|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:39}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* שני שדות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Recentchanges table|טבלת recentchanges במסד הנתונים]] הולכים להימחק. &lt;code&gt;rc_new&lt;/code&gt; ו־&lt;code&gt;rc_type&lt;/code&gt; נמחקים לטובת &lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt;. שאילתות שמשתמשות בשדות האלה יתחילו להיכשל השבוע ומפתחים צריכים להשתמש ב־&lt;code&gt;rc_source&lt;/code&gt; במקומם. השדות הישנים האלה הוכרזו בתור מיושנים לפני עשר שנים ולא צריכים להיות בשימוש. זהו חלק מעבודה על שיפור ביצועים ויציבות שאילתות בטבלת recentchanges. [https://phabricator.wikimedia.org/T400696] 
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.16|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* הרבעון האחרון של ידיעון [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/July|שפות והתאמה ביו־לאומית]] זמין עכשיו. המהדורה הזאת כוללת: תמיכה בשפות חדשות במדיה־ויקי ובטרנסלייטוויקי; תחילת מיזם קליטה ופיתוח של שפות כדי לעזור לצמיחה של אתרי ויקי חדשים וקטנים; עדכונים על מחקרים; ועוד.

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Community meetings#29 August 2025|הפגישה הבאה של קהילת השפות]] תיערך בקרוב, 29 באוגוסט ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1756479600 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). הפגישה השבוע תעסוק בין היתר במפתחים של מקלדת Avro מוויקימדיה בנגלדש, שקיבלו פרס לאומי בעבור התרומות שלהם למקלדת הזאת. 

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/35|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W35&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 03:13, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29175124 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 36 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W36&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה מעוניין לאסוף רשימה של תבניות, מושגים מקצועיים וסוגי מדיניות המשמשים בתקצירי עריכה בטיפול בהפרות זכויות יוצרים. זה יעזור להם לזהות את כמות העריכות המשוחזרות עקב בעיות רישוי. חברי הקהילה מאתרי ויקי הבאים מוזמנים למנות את המושגים הללו ב[[Phab:T402601|פבריקטור]], או לשתף אותם עם המשתמש [[#2|Trizek (WMF)]]: {{int:project-localized-name-arwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-cswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-dewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-enwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-eswiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-fawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-frwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-hewiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-idwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-itwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-jawiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-kowiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-nlwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-plwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ptwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-trwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-ukwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-viwiki/he}}{{int:comma-separator/he}}{{int:project-localized-name-zhwiki/he}}. המיזם פתוח עד ל-9 בספטמבר 2025.

'''עדכונים לעורכים'''
* הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה בכל אתרי ויקיטקסט. היא מקלה על ארגון פעילויות משותפות באתרי ויקי והשתתפות בהן, למשל במרתוני עריכה ומיזמי ויקי. להרחבה יש שלושה כלים: [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירוע]], [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaboration list|רשימת שיתופי פעולה]] ו[[m:Special:MyLanguage/Connection Team/Invitation list|רשימת הזמנות]]. כדי לבקש להפעיל את ההרחבה באתר ויקי מסוים יש לפנות לדף המידע על פריסה. [https://meta.wikimedia.org/wiki/CampaignEvents/Deployment_status#How_to_Request_the_CampaignEvents_Extension_for_your_wiki]
* הרשימות בתחתית ממשק עריכה, דוגמת &quot;תבניות המופיעות בדף זה&quot;, יאורגנו מעכשיו בעמודות אם יש מספיק מקום. זה יצמצם את הצורך בגלגול הדף בעריכת ערכים גדולים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401066]
* החל מ-3 בספטמבר כל המשתמשים בוויקיפדיות הסינית, הצרפתית והפורטוגזית ישתתפו ב&quot;[[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Watchlist/Experiment#Scope of the experiment|ניסוי מפסק קיבוץ עריכות]]&quot; בדפים &lt;code&gt;Special:RecentChanges&lt;/code&gt;, &lt;code&gt;Special:Watchlist&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;Special:RelatedChanges&lt;/code&gt;. מטרת הוספת יותר עורכים לניסוי היא לוודא שישנו מספיק מידע כדי לקבל החלטה מודעת לגבי תוצאות הניסוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T402958][https://phabricator.wikimedia.org/T396789]
* המשתמשים הלא מחוברים בוויקיפדיה האנגלית יקבלו מ-22 בספטמבר הצעות קריאה בלחיצה על שדה חיפוש ריק. זה יקרה במצב מחשב ובמצב נייד כאחד. כל אתרי ויקי שלא באנגלית קיבלו את הכלי ביוני ויולי. המטרה היא להקל על משתמשים למצוא ערכים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Content Discovery Experiments/Search Suggestions|פרטים נוספים]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:37|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:37}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.17|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בוויקיפונקציות הופעל מעכשיו טיפוס נתונים חדש, enumeration. מדובר ברשימה סגורה של ערכים אפשריים שהוגדרו מראש. הוא יאפשר שימוש מהיר ופשוט בערכים כאלו, וגם ירשה שימוש חוזר בנתונים שכבר נמצאים בוויקינתונים. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-07-19|מידע נוסף]].
* הגיליון בחדש של [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Newsletter updates#August 2025: Newsletter #1|עיתון הקוראים]] יצא לאור. המהדורה כוללת, בין היתר: יצירת שני צוותים חדשים, Reader Growth ו-Reader Experience, מחשבות על דחיית תצוגה מקדימה של ערכים ויצירת דפים, דגשים מדיון בוויקימניה ניירובי על שיפור חווית הקריאה, הניסויים הקרבים שנועדו למשוך קוראים, חדשים וקיימים, ועוד נושאים.

'''פגישות ואירועים'''
* כמה נקודות מוויקימניה 2025:
** זיהוי טקסט שנוצר בידי AI באמצעות חיפוש ערכי ISBN בעלי סיכום ביקורת, checksum, שגוי: מתיאס שינדלר מ-WMDE&amp;rlm; [https://www.youtube.com/watch?v=Dw9o8Lsl974&amp;t=15910s סיפר על כלים שיעזרו לקהילות בחיפוש].
** הדיון &quot;[https://wikimedia.eventyay.com/talk/wikimania2025/talk/TCHZKH/ La durabilité du mouvement Wikimedia face aux défis actuels et futurs]&quot;: איך ויקימדיה תוכל להישאר מקור מהימן של ידע בעידן ה-AI הגנרטיבי, נחשול הידע ומידע מטעה.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/36|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W36&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:51, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29196010 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 37 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W37&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* צוות העריכה עובד על בדיקה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Paste check|בדיקת הדבקה]]. היא מודיעה למשתמשים חדשים שמדביקים טקסט לתוך ויקיפדיה שהתוכן עלול להפסל. מדובר במאמץ להגדיל סיכויי התאמת התוכן של המשתמשים הטריים להתחייבות התנועה לשימוש ברישיון חופשי. הבדיקה תופעל בקרוב בכמה אתרי ויקי בתור ניסוי, לא כולל אתרים בעברית. אם קהילתכם מעוניינת להצטרף לניסוי, ניתן [[phab:T403680|לספר לנו בפבריקטור]] או [[mw:Talk:Edit check|להודיע לצוות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] בהמשך השבוע יוכלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; להשתמש ב[[w:he:לינט (תכנות)|לינטר חדש]] להצגת שגיאות או בעיות אפשריות אחרות בקוד ויקי בזמן אמת. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|פרטים נוספים]] בדף העזרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T381577]
* [[File:Octicons-tools.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח טכני]] כשפותחים דף ויקי, למשל &lt;code dir=ltr&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, התוכנה מפעילה אחד מהשניים: תצוגת מחשב, או הפניה לתצוגת ניידים באמצעות הדומיין &quot;m&quot;, דוגמת &lt;code dir=ltr&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. בשלושת השבועות הבאים תעביר מדיה-ויקי את גרסת הניידים לכתובת תקנית אחידה של תצוגת מחשב, ללא צורך בהפניה. השינוי לא ישפיע על כתובות קיימים עם &quot;m&quot;, או על התנתקות ממצב מחשבים בהעדפות. ניתן [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|לקבל מידע נוסף]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית. זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [https://phabricator.wikimedia.org/T365303] 
* מעכשיו לא יוצגו יותר באופן זמני ברשימות המעקב ובשינויים האחרונים מחוץ לוויקינתונים עריכות ויקינתונים של qualifiers ושל references, בתכונות וערכים כאחד. זה נועד לשפר ביצועים בזמן בניית פתרונות אחרים. המידע המוצג בוויקינתונים לא ישתנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T401286][https://phabricator.wikimedia.org/T400698]
* אתרי ויקי דוברי יפנית שודרגו בצורה משמעותית בנושא חיפוש ויקי. החיפוש החדש יהיה מדויק יותר ויחזיר תוצאות רלוונטיות יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T318269]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/37|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W37&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 04:15, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29238161 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 38 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W38&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הערות שוליים המוצגות באמצעות [[mw:Special:MyLanguage/Help:Cite#references-tag|תגית HTML]] בשם &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;references/&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יוצגו מעכשיו אוטומטית בעמודות בווקטור החדש כשהקוראים משתמשים בערכי ברירת מחדל לגודל הגופן ורוחב הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T334941]
* החל מהשבוע של 6 באוקטובר באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל אתרים בעברית ללא ויקיעברית, שמותקנת בהם הרחבת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]], יוכלו כל עורכים ותיקים להשתמש ב[[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רשם האירועים]] בתור כלי לארגון. לא יהיו שינויים באתרי ויקי [[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/large.dblist|גדולים]], כולל ויקיעברית, ללא בקשה מפורשת בפבריקטור. השינוי נועד להקל על אנשים נוספים להשתמש ברשם האירועים, במיוחד באתרי ויקי בהם פחות סביר קיום מדיניות לגבי הרשאות בעניין. ניתן לקבל [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Proposal to grant autoconfirmed users on small and medium wikis the organizer access to the event registration tool|פרטים נוספים]].
* המשתמשים המבצעים חיפוש ויקי באמצעות ביטויים רגולריים מקבלים עכשיו אפשרויות נוספות:
** המילה &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt;: [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Metacharacters|תווי מטא]] לתחילת שורה (&lt;code dir=ltr&gt;^&lt;/code&gt;) ולסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;$&lt;/code&gt;) [https://phabricator.wikimedia.org/T317599]
** המילים: &lt;code dir=ltr&gt;intitle:&lt;/code&gt; וגם &lt;code dir=ltr&gt;insource:&lt;/code&gt;: קיצורי [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Character_Classes|מחלקות תווים]] לספרות (&lt;code dir=ltr&gt;\d&lt;/code&gt;), שטח לבן (&lt;code dir=ltr&gt;\s&lt;/code&gt;), תווי מילים באנגלית (&lt;code dir=ltr&gt;\w&lt;/code&gt;), וגם [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#Escape codes|קודים למילוט]] לסיום שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\r&lt;/code&gt;), מעבר שורה (&lt;code dir=ltr&gt;\n&lt;/code&gt;), סימן טאב (&lt;code dir=ltr&gt;\t&lt;/code&gt;), ותווי יוניקוד (בצורת &lt;code dir=ltr&gt;\uHHHH&lt;/code&gt;). [https://phabricator.wikimedia.org/T403212]
* בחיפוש טקסט שנראה כמו כתובת IP יוצגו תוצאות חיפוש כרגיל. עד כה נעשה מעבר לדף התרומות של ה-IP.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T306325]
* כל אתרי ויקי יהפכו ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|אתרים לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ב-24 בספטמבר, בסביבות [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל). בזמן הזה יתקיימו בדיקות עבור מעבר בין מרכזי מידע המתקיים פעמיים בשנה. ניתן לקרוא [[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|פרטים על רקע ופירוט התהליך בבלוג ב-Diff]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע לעורכים המשתמשים בכפתורים &quot;עריכת קוד מקור&quot; ו&quot;עריכה&quot; במעלה הדף למעבר מעריכת קוד ויקי של פרק בדף לעורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401043]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי משנה עיצוב בארגז החול של REST API של ויקימדיה באמצעות Codex. ניתן להשאיר משוב על השיפורים עבור התיעוד או לגבי איך העבודה הופכת לחלקה יותר או מעצבנת יותר ב[https://calendar.google.com/calendar/u/0/appointments/schedules/AcZssZ2aZzbXeQvjOF7gB1fJXiwAYemQjKf4sXNaRODPA7_obFyNBwkzNkoVCoTF-aeov89kIjXHbCQm ראיון הגילוי הצפוי] או [[mw:MediaWiki Interfaces Team/Developer Feedback/Wikimedia Web APIs|ישירות באתר ויקי]]. ניתן [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/C4FBAOA57PH6G5ORVMAUF5TGYBLZDU5Q/|לקרוא עוד]].
* עריכות ויקינתונים של שמות נרדפים לפריטים או תכונות יוצגו עכשיו לעתים רחוקות יותר בדפי השינויים האחרונים וברשימות המעקב באתרי ויקי מחוץ לוויקינתונים, כדי להוריד את כמות ההודעות, ובכך לצמצם את ה&quot;רעש&quot;. לא יהיה שינוי באתר ויקינתונים עצמו. ניתן לקבל [[m:Wikidata For Wikimedia Projects/Reduce change propagation noise#Phase 1: More granular Alias tracking|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T401288]
* [https://www.unicode.org/versions/Unicode17.0.0/ הגרסה 17.0] של יוניקוד יצאה לאוויר העולם. נעשה עדכון ב[[:c:Category:Unicode Module Datasets|קבוצות המידע בוויקישיתוף]] עבור היחידה [[:d:Q39301585|Unicode data]]. ויקיפדיות שלא משתמשות בקבוצות הנתונים חייבות לעדכן את הנתונים המקומיים או לעבור לוויקישיתוף.
* משתמשי נקודות הקצה בתוכן המבני של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]] קיבלו גישה ל[https://enterprise.wikimedia.com/blog/parsed-wikipedia-tables/ טבלאות מפורסרות]. התכונה החדשה מוציאה תוכן מטבלאות ויקיפדיה והופכת אותו ל-JSON. זה משפר גישה אוטומטית כחלק מ[https://enterprise.wikimedia.com/api/structured-contents/ יוזמת התוכן המבני]. פלט התוכן המבני זמין חופשי באמצעות [https://enterprise.wikimedia.com/docs/on-demand/#article-structured-contents-beta API לפי דרישה], או שירותי הענן של ויקימדיה. 
* [https://www.kaggle.com/datasets/wikimedia-foundation/english-wikipedia-people-dataset קבוצת הנתונים של מידע ביוגרפי מתוך ויקיאנגלית], המגיע מ-[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise|Wikimedia Enterprise]], פורסם ב-Kaggle, להערכה ומחקר. קיים מידע מבני מיותר ממיליון וחצי ביוגרפיות, כולל תאריכי חיים, חינוך, מקומות עבודה, קריירה, פרסים ועוד. המידע תקף ליוני 2024.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.19|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* ניתן להגיש עד 31 אוקטובר [[wmania:Special:MyLanguage/2026:Scholarships|בקשות למלגות]] לוויקימניה 2026 בפריז, בירת צרפת.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/38|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W38&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:08, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29263921 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 39 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W39&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בתאריך [https://zonestamp.toolforge.org/1758726000 24 בספטמבר בשעה 15:00 UTC] (או 18:00 שעון ישראל) יעברו כל אתרי ויקי של הקרן למצב של קריאה בלבד למשך זמן קצר בהתאם ל[[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|מעבר בין שרתי מידע מרכזיים]] המתוכנן. צוות האמינות ההנדסית של האתר בקרן (SRE) יפנה את כל התנועה משרת ראשי אחד למשנהו למען גיבוי. ניתן להקשיב למעבר באמצעות הכלי [http://listen.hatnote.com/ &quot;להקשיב לוויקיפדיה&quot;], שם תוכלו לשמוע עריכות עוצרות למשך זמן ההפסקה וחוזרות לאחריה. המעבר הנעשה פעמיים בשנה מבטיח אמינות באמצעות בדיקת שני השרתים, כך שהאתרים יישארו באוויר גם אם השרת הראשי ייפול. ניתן לקרוא פרטים נוספים על התהליך ב[[diffblog:2025/03/12/hear-that-the-wikis-go-silent-twice-a-year/|בלוג של Diff]].

'''עדכונים לעורכים'''
* עורכים ב[[f:Special:Mylanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-09-12#Next round of Wiktionaries to receive embedded Wikifunctions calls|יותר מ-60 אתרי ויקימילון]], לא כולל בעברית, יוכלו בקרוב לקרוא ל[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Introduction|הפונקציות מאתר ויקיפונקציות]] ולשלב אותן בדפים. פונקציות לוקחת פרמטר אחד או יותר והופכת אותם לתוצאה הרצויה, כמו בחיבור מספרים, המרת מיילים למטרים, חישוב הזמן שעבר מרגע מסוים, או הטיית מילים ל[[w:he:יחסה|יחסה]]. בכך הם יצטרפו ל-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-29#Wikifunctions available on 65 Wiktionaries|65 אתרי ויקימילון נוספים]], לא כולל בעברית, שכבר יש להם גישה לוויקיפונקציות.  בהמשך השנה מתוכננת פריסה נוספת לאתרי ויקימילון ואינקובטור.
* נוספה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#Technical metadata of another page|פונקציית פרסר חדשה]] בשם &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{#contentmodel}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. עורכי התבניות ומפעילים יכולים להשתמש בה כדי לקבל שם מקומי או קנוני של [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|contentmodel]] של דף מסוים. נעשה קל יותר ליצור ולערוך הודעות מערכת, דוגמת ''MediaWiki:editinginterface'', גם כשישנם סוגי דפים שונים, כמו דפי קוד ויקי, JavaScript&amp;rlm; CSS או JSON.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T328254]
* הוספה או עריכה של &lt;code&gt;DISPLAYTITLE&lt;/code&gt; לערכים בעורך החזותי לא מקולקלת יותר. עורכים בעורך החזותי ששינו את &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{DISPLAYTITLE}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; לא יקבלו יותר את המילה &quot;DISPLAYTITLE&quot; או את הגרסה המקומית שלה פיזית בערך. רשימת הדפים שיוכלו להיפגע פורסמה ב[[phab:P83438|פבריקטור]]. 
* משתמשי בטא של יישומון ויקיפדיה לאנדרואיד יכולים לנסות את [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Android/Activity Tab Experiment|כרטיסיית הפעילות]] עם העיצוב החדש, שבאה להחליף את כרטיסיית העריכה. הכרטיסייה החדשה מציעה מידע אישי לגבי קריאה, עריכה והתרמה. זה הקל על הניווט, מה שהפך את היישומון לנגיש יותר.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:12|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:12}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* משתמשי ויקיפונקציות יכולים עכשיו לייבא הרבה עובדות חיוניות בנושאי [[f:Special:MyLanguage/Z6011|קואורדינטות גאוגרפיות]], [[f:Special:MyLanguage/Z6010|כמויות]] ו[[f:Special:MyLanguage/Z6064|זמן]] מוויקינתונים. זה התאפשר באמצעות יצירת סוגי נתונים של ויקיפונקציות עבור הערכים הללו, ולכן עכשיו ניתן לשלב אותם בפונקציות של ויקיפונקציות. ניתן ללמוד עוד על איך זה עובד ב[[c:File:ImportingWikidataDatatypesIntoWikifunctions.webm|סרטון וידאו]] ובמכתבים שנשלחו מוויקיפונקציות ב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-01#News in Types I: Wikidata quantity|1 באוגוסט על כמויות]] וב-[[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2025-08-22#News in Types: Wikidata geo-coordinate|22 באוגוסט על קואורדינטות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/39|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W39&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:56, 23 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29305556 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 40 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W40&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עדכון תוכנה משמעותי נעשה ב[[phab:|פבריקטור]]. העדכון מביא לשיפור ביעילות, מוסיף ממשק חיפוש מחודש, שיפורים לחיפוש בעיות במניפסט, עדכונים לדפי הפרופיל של משתמשים וללוחות עבודה של מיזמים, כלים אוטומטיים חדשים של Herald ושל הכנסת הטקסט, שיפורים בחוויית ניידים ועוד. [https://phabricator.wikimedia.org/phame/post/view/321/iterative_improvements_september_2025/]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות הקהילה ישחרר ב-1 באוקטובר הרחבה חדשה עבור סקר משאלות הקהילה כדי לשפר את דרך הגשת המשאלות. ההרחבה החדשה תאפשר למשתמשים לתייג את המשאלות לקטגוריזציה טובה יותר, וכדי שבעתיד ניתן יהיה לסנן לפי סטטוס, תיוגים ושטחי מיקוד. שוב ניתן להגיש משאלות אישיות, כפי שהקהיליות ביקשו בהרבה הזדמנויות. המערכת הישנה תוסר. תהיה תקופה קצרה של הפסקת פעילות למען פריסת ההרחבה ומעבר המשאלות הקיימות לתוכה. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב[[:m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/Updates|עדכון האחרון]] או לעיין ב[[:mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CommunityRequests|תיעוד]] הקיים במדיה-ויקי.
* כפי שפורסם ב[[diffblog:2025/09/02/better-detecting-bots-and-replacing-our-captcha/|בלוג ב-Diff]], החלה תקופת ההרצה של שירות [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/hCaptcha|hCaptcha]] לגילוי הבוטים. הניסוי משתמש ב-hCaptcha להגנה מפני יצירת חשבונות בוויקיפדיות הסינית, הפרסית, הפורטוגזית, האינדונזית, היפנית והטורקית, שם השירות החדש יחליף את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:ConfirmEdit#FancyCaptcha|FancyCaptcha]] הקיימת. מטרת הניסוי היא לחסום בוטים בצורה טובה יותר תוך כדי שיפור יעילות ונגישות למשתמשים שנתקלים באתגרי CAPTCHA.
* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] הופעלה גם ב[[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|וויקישיתוף]]. היא מקלה על ארגון שיתוף פעולה בפעילות משותפת על אתרי ויקי, דוגמת מרתוני עריכה או מיזמי ויקי. בוויקישיתוף יש לכל אחד הרשאת משתתף באירועים. כדי להיות מארגן האירועים צריך לקבל [[c:Special:MyLanguage/Commons:Event organizers|הרשאה רלוונטית]].
* התכונה בשם [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|Sub-referencing]], המאפשרת להשתמש בהערות של אותו מקור עם פרטים שונים, הגיעה לוויקיגרמנית. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] ב-testwiki וב-[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing betawiki]. אתם מוזמנים לשתף את משובכם על [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Templates used in sub-references|שימוש בתבניות]] או [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|לנדב את אתר ויקי שלכם לניסוי]].
* באתרי ויקי המשתמשים במערכת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Mentorship|Mentorship]] יכולות עכשיו הקהילות לקבוע אפיונים לגבי עורכים מנוסים שלא דורשים יותר חונכים באמצעות [[{{#special:CommunityConfiguration/Mentorship}}]]. זה מאפשר לקהילות להגדיר גבולות המבוססות על מספר העריכות וזמן מאז יצירת החשבון כדי להחליט שהעורך מנוסה מספיק ואין לו צורך בחונך. [https://phabricator.wikimedia.org/T403563]
* צוות העריכה וצוות למידת המכונה עובדים על בדיקה חדשה למשתמשים חדשים, [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tone Check|Tone check]]. באמצעות מודל חיזוי תעודד הבדיקה עורכים לשפר את &quot;טון הדיבור&quot; של העריכות, באמצעות בינה מלאכותית. אנו מזמינים מתנדבים לעבור על גרסה ראשונה של מודל לשוני &quot;הטווס&quot;, בשפות הבאות: ערבית, צ'כית, גרמנית, עברית, אינדונזית, הולנדית, פולנית, רוסית, טורקית, סינית, פרסית, איטלקית, נורווגית, רומנית ולטבית. משתמשים מאתרי ויקי בשפות הללו המעוניינים לסקור את המודל מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Edit_check/Tone_Check/Model_evaluation|להירשם באתר mediawiki.org]]. התאריך האחרון להרשמה הוא 3 באוקטובר, כשנתחיל את הניסוי.
* פריסת [[:mw:Special:MyLanguage/Help:Manage blocks|חסימות מרובות]] גרמה לתופעת לוואי לפיה רשומות חסימה שפעילותם כבר הסתיימה ממשיכות להופיע בדף {{#special:Contributions}} ובדפי שיחה ודפי משתמש של המשתמשים הרלוונטיים. הבעיה תתוקן תוך ימים בודדים. כחלק מהתיקון תוך מספר שבועות יוסרו [{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=sp-contributions-blocked-notice}} הודעות המערכת המתחילות ב-&lt;code&gt;sp-contributions-blocked-notice&lt;/code&gt;] ויוחלפו ב[{{fullurl:Special:Allmessages|prefix=blocked-notice-logextract}} הודעות המערכות המתחילות ב-&lt;code&gt;blocked-notice-logextract&lt;/code&gt;]. אנא עזרו לתרגם את ההודעות החדשות ולטפל בגרסאות המקומיות אם יש בכך צורך.
* היה באג בקישורים שנוספו בעורך החזותי אם הם כללו תווים כמו &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;[ ] |&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אחרי מזהה הפרק &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;#&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. הקידוד היה פגום, מה שהוביל ליצירת קישור שגוי. הבעיה תוקנה. [https://phabricator.wikimedia.org/T404823]
* אתר ויקי חדש אחד נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikiquote/he}} במלאית ([[q:ms:|&lt;code&gt;q:ms:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404698]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Anti-abuse signals/User Info|כרטיס מידע על משתמש]] מציג מעכשיו חסימות גלובליות. [https://phabricator.wikimedia.org/T401128]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע יקבלו כותבי יחידות Lua יכולת להשתמש בפונקציית &lt;code&gt;[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.title.newBatch|mw.title.newBatch]]&lt;/code&gt; לבדיקת קיום עד 25 דפים בו זמנית כשמונה [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parser functions#Expensive parser functions|הפונקציות היקרות]] יעלה ב-1 בלבד.
* נוצר צוות חדש, [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות עבודה לכלים לא נתמכים]], וזאת כחלק מהמאמצים המתמשכים לקבל החלטה משותפת לגבי סדרי עדיפויות, בדומה למה שעושה PTAC, המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה. צוות העבודה יעזור לתעדף ולסקור בקשות תמיכה בהרחבות, גאדג'טים, בוטים וכלים ללא השגחה. בשלב הראשון הצוות יעסוק בכלי ויקישיתוף.
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.21|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/40|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W40&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:53, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29355230 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 41 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W41&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בדיקה חדשה של Edit Check בשם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#paste|Paste Check]] נועדה להלחם בהפרות זכויות יוצרים. כשעורכים מדביקים טקסט לתוך ערך, הבדיקה מציעה להם לבדוק את הרישיון של המקור. החל מיום רביעי, 8 באוקטובר, [[phab:T403680|22 אתרי ויקי יקבלו את הבדיקה]], לא כולל בעברית. הבדיקה תעזור למשתמשים החדשים להבין ולמלא אחר כללים והנחיות לתרומות מועילות במיזמי ויקי.
'''עדכונים לעורכים'''
* מכשירים ניידים יקבלו גרסת ניידים ישירות בדומיין הרגיל, דוגמת &lt;code&gt;en.wikipedia.org&lt;/code&gt;, במקום באמצעות הפניה דרך דומיין &quot;m&quot;, כמו &lt;code&gt;en.m.wikipedia.org&lt;/code&gt;. השינוי ישפר את היעילות, והוא יעבוד בכל ויקיפדיות החל מהשבוע. הכתובות הקיימות לניידים ואפשרות לכבות את תצוגת במחשבים ימשיכו לפעול. ניתן לקבל [[mw:Requests for comment/Mobile domain sunsetting/2025 Announcement|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T214998]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:CirrusSearch#creationdate and lasteditdate|מסנני מידע חדשים]], בשם &lt;code dir=ltr&gt;creationdate:&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;lasteditdate:&lt;/code&gt;, זמינים עכשיו במנוע החיפוש של ויקי. הם מאפשרים לסנן את תוצאות החיפוש לפי תאריך העריכה הראשונה והאחרונה של הדף. המסננים תומכים באופרטורים להשוואה, כמו &lt;code dir=ltr&gt;&gt;2024&lt;/code&gt;, ובתאריכים יחסיים, כמו &lt;code dir=ltr&gt;today-1d&lt;/code&gt;, ובכך מקלים על מציאת תוכן שעודכן לאחרונה או דפים בטווח זמן מוגדר. [https://phabricator.wikimedia.org/T403593]
* [[f:|ויקיפונקציות]] תומכות מעכשיו בפורמט ה-rich text בקריאות מובנות ב-150 אתרי ויקי בהם הן מופעלות. כדי להדגים זאת יצר הצוות את [[f:Z26333|טבלת היחסות הלטינית]] שעורכי ויקימילון יכולים להשתמש בה כדי ליצור צורות שמות עצם בצורה אוטומטית, ולקבל תוצאות נקיות בפורמט ברור, כמו שניתן לראות ב[[f:Wikifunctions:Embedded function calls/Wiktionary tables demonstration|דוגמת פלט]]. כדי לקבל עזרה או להשאיר משוב ניתן [[f:Wikifunctions:Project chat|לפנות לצוות ויקיפונקציות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T397402]
* קישור עריכה יופיע בצמוד לרשימת הקטגוריות של הערך למשתמשים מחוברים, כשהלחיצה תעביר לחלון הקטגוריות של העורך החזותי. [https://phabricator.wikimedia.org/T291691]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בהורדת קבצי pdf מהשבוע שהעבר. [https://phabricator.wikimedia.org/T405957]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* השדה &lt;code dir=ltr&gt;rev_sha1&lt;/code&gt; בטבלת revision בבסיס הנתונים הוחלף בשדה &lt;code dir=ltr&gt;content_sha1&lt;/code&gt; בטבלת content. פרטים נוספים ב[https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud@lists.wikimedia.org/thread/2D2M3SP4WHR6BXXKTZ2PBLZQYR3EGQVR/ הודעה].
* [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web|צוות חווית הקריאה]] יפרוס את [[w:en:Light-on-dark color scheme|המצב הכהה]] של ממשק המשתמש לכל אתרי ויקי של ויקימדיה ב-29 באוקטובר 2025. כל המשתמשים האנונימיים יוכלו להדליק אותו כדי לקבל טקסט בהיר על רקע כהה. זה נועד לספק חווית קריאה נוחה יותר במצב של מחסור בתאורה בסביבה. כותבי תבניות ועורכים טכניים מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Accessibility for reading/Updates/2024-04|ללמוד איך להכין דפים למצב הכהה]] ולפנות לעזרה עם בעיות בתבניות באתרי ויקי שלהם לפני יום הפריסה. צוות הרשת יקבל שאלות ובקשות תמיכה ב[[mw:Talk:Reading/Web/Accessibility for reading#|דף השיחה]] לפני היום האמור. [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* החל מיום שני, 6 באוקטובר, נקודות הקצה של API במסלול &lt;code&gt;rest.php&lt;/code&gt; ינותבו דרך שער API פנימי חדש. אתרי ויקי יקבלו בנפרד הודעות בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, כשהטראפיק יעלה במשך הזמן. לא מדובר ב-breaking change והעבודה לא תופרע. במקרה של בעיה יש לפתוח דיווח תקלה חדש בפבריקטור ב[[phab:tag/serviceops/|לוח הצוות לשירותים מבצעיים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T400130]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/41|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W41&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:24, 6 באוקטובר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29400897 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 42 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W42&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* בשבוע שעבר הופעלו בכל אתרי ויקי שיפורים לאבטחת החשבונות ותכונות ה-2FA. השינויים כוללים שיפורים לממשק המשתמש בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity], תמיכה ביותר מדרך אחת לזיהוי 2FA באמצעות יישומוני 2FA ומפתחות פיזיים, ויחידת הקודים לשחזור החדשה שתצמצם את כמות הנעילות מחוץ לחשבון בגלל איבוד יישומונים ומכשירים. כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]] במהלך 2025 נמשכת העבודה על שיפור נוסף של חווית המשתמש ותמיכה ב-passkeys כחלק אלטרנטיבי ל-2FA. 

'''עדכונים לעורכים'''

* חלק נוסף ממיזם אבטחת החשבונות מדבר על זמינות ה-2FA לכל המשתמשים. יחד עם עורכים בעלי הרשאות גבוהות, כמו מפעילים ובירוקרטים, ל-40% מהעורכים יש עכשיו גישה ל-2FA. ניתן לבדוק אם יש לכם גישה בדף [https://auth.wikimedia.org/metawiki/wiki/Special:AccountSecurity מיוחד:AccountSecurity]. ההנחיות להפעלה נמצאות בדף המקושר. התוכנית היא להמשיך ולהעלות את הזמינות כל עוד לא יהיו בעיות עם כך. [https://phabricator.wikimedia.org/T400579]
* השבוע יקבלו המשתמשים בכל אתרי ויקי בהם פעילים [[mw:Special:MyLanguage/Talk pages project/Usability|שיפורי שימוש]], כולל אתרי ויקי בעברית, ואלו כל אתרי ויקי למעט 12 המופיעים ב[[phab:T379264|פבריקטור]], יכולת להודות על תגובה ישירות מדף השיחה בה היה מופיעה. עד כה היה צורך במעבר להיסטוריית העריכות. ניתן [[diffblog:2025/10/13/revolutionizing-gratitude-a-new-era-of-thanking-comments/|ללמוד פרטים נוספים על השינוי הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T366095]
* המשתמשים שלא [[Special:Preferences#mw-prefsection-personal-email|אישרו את חשבון הדוא&quot;ל שלהם]] יקבלו בקרוב הודעות תזכורת חודשיות בעניין. הסיבה היא היכולת של אלו שאישרו את הכתובת לשחזר בדרך פשוטה יותר גישה לחשבון. התזכורות לא יישלחו למשתמשים לא פעילים או לאלו שיסירו את הכתחבת בהעדפות. [https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/Help:Email_confirmation][https://phabricator.wikimedia.org/T58074]
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, נעשה תיקון לבאג שמירת הסעיפים המתורגמים בכלי תרגום התוכן, ומעכשיו ניתן לראות את הודעות השגיאה הרלוונטיות בצורה פשוטה יותר. [https://phabricator.wikimedia.org/T376531]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* צוות העבודה על כלים ללא תמיכה בחר ב-[[c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] ככלי הראשון לתקופת הנסיון. הקבוצה תחקור דרכים לשיפור ותמיכה בכלי בחודשים הקרובים. [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|פרטים נוספים במטא]].
* [[File:Octicons-sync.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/42|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W42&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:00, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29434481 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 43 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W43&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* לצורך שיפור יעילות שמירת המידע בבסיסי הנתונים שלנו נמחקו העדפות אישיות של משתמשים בעלי פחות ממאה עריכות שלא התחברו לחשבון יותר מחמש שנים. אם המשתמשים הללו יחזרו הם יראו העדפות ברירת מחדל. [https://phabricator.wikimedia.org/T406724]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בממשק של דף התרומות הגלובליות תוקן קישור שבור לתרומות גלובליות ב-XTools.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T406415]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* הסתיימה העבודה שנועדה לנווט מחדש את כל התנועה לנקודות קצה של API במסלול &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;rest.php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אל שער API משותף. אם יצוצו בעיות יש לפתוח תקלה בפבריקטור בלוח של [[phab:tag/serviceops/|צוות מבצעי השירות]].
* העריכות במקורות או מבחינים של ויקינתונים יוצגו עכשיו פחות בדפי השינויים האחרונים ורשימת המעקב באתרי ויקי אחרים, וזאת כדי לצמצם הודעות מיותרות. זה יקטין את הכמות הכוללת של הרעש. בדפים של ויקינתונים לא יהיה שינוי. [https://phabricator.wikimedia.org/T401290]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/43|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W43&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:37, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29478670 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 44 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W44&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות היישומון של ויקיפדיה עבור iOS התחיל בבדיקת A/B/C לשיפורים שנעשו במעבר בין כרטיסיות בחלק מהמקומות והשפות. הבדיקה, שנקראת &quot;יותר כרטיסיות דינמיות&quot;, חוקרת חוויות בשימוש בכרטיסיות חדשות, וכוללת &quot;הידעת?&quot; ו&quot;כיוון שקראת&quot;, המלצות לערכים. ניתן למצוא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/iOS/Tabbed Browsing (Tabs)/New Tab Experience and Recommendations Experiment|פרטים נוספים]] בדף המיזם.
* משתמשים ותיקים ב[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/small.dblist|אתרי ויקי קטנים]] ו[[gitiles:operations/mediawiki-config/+/a2d2aaab9ace84280dd2f4c70a33bb69cd73850f/dblists/medium.dblist|בינוניים]], כולל כל האתרים בעברית למעט ויקיעברית, שיש בהם את ההרחבה CampaignEvents, יכולים עכשיו לבצע [[m:Special:MyLanguage/Event Center/Registration|רישום אירועים]] ללא הרשאת מארגן האירועים. הכלי מאפשר למארגנים לפתוח הרשמה, לנהל משתתפים ומאפשר למשתמשים להירשם בלחיצה אחת במקום חתימה על דף האירוע.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה בעיית הבהוב הצבעים בזמן לחיצה או החזקת כפתורי החיצים במצב כהה בווקטור החדש. [https://phabricator.wikimedia.org/T402285]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''

* ההרחבה CampaignEvents תופעל בכל יתר אתרי ויקי בשבוע של 17 בנובמבר. זה לא נוגע לאתרים בעברית. ההרחבה כוללת עכשיו שלושה כלים: רישום האירועים, רשימת שיתופי הפעולה ורשימת ההזמנות. הפעם לא תופעל רשימת ההזמנות בוויקיפונקציות ו-mediawiki.org, אלא אם הקהילות יבקשו זאת. [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Deployment status|פרטים נוספים בדף הפריסה]].
* ארגז החול של REST המבוסס על SwaggerUI פעיל עכשיו בכל אתרי ויקי. ניתן למצוא את ארגז החול בדף [[{{#special:RestSandbox}}]]. אנא דווחו על הבעיות בלוח צוות הממשקים של מדיה-ויקי, או הצטרפו לדיון ב[[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team/Feature Feedback/REST Sandbox|דף ההשקה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/project/board/6931/]
* נקודות קצה להמרה עם מסלול בעל סלש עוקב הוכרזו כמיושנים ב-REST API של מדיה-ויקי. הן יישארו פעילות עד שיוסרו בינואר 2026. כל מי שמשתמש בהן עכשיו מוזמן לעבור לגרסאות ללא סלש עוקב. ניתן למצוא ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/w/index.php?api=mw-extra&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST]. מידע מפורט על מדיניות ונהלים של API מתיישן ניתן למצוא ב[[mw:API/Deprecation|דף ההתיישנות של REST API של מדיה-ויקי]].
* נוצר [[mw:API:REST API/Changelog|יומן השינויים של REST API של מדיה-ויקי]]. הוא מספק את סקירת השינויים כדי להקל על המעקב של שיפורים וגרסאות. הודעות נפרדות ימשיכו להופיע בערוצים הרגילים, כולל ידיעות הטכנולוגיה ואי-מיילים, אבל יופיעו גם ביומן כדי לרכז את המידע. עם המשוב לגבי הסגנון, המבנה, או התוכן של היומן ניתן לפנות ל[[mw:API talk:REST API/Changelog|דיון הרלוונטי]].
* המפעילים יכולים עכשיו למחוק את קטגוריית המעקב שנוספה בידי הרחבת JsonConfig ולא נמצאת בשימוש יותר. את הקטגוריות ניתן למצוא ב[[d:Q130635582#sitelinks-wikipedia|פריט ויקינתונים]]. אין בעיה למחוק אם יש עדיין דפים בקטגוריה, הם נמצאים במטמון וייעלמו אחרי העריכה הבאה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T378352]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.25|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W44&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:32, 27 באוקטובר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29513638 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 45 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W45&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף למפעילים [[{{#special:MergeHistory}}]] הרבה יותר גמיש מבעבר. ניתן למזג חלקים הנלקחים מאמצע היסטוריית הגרסאות של המקור, במקום רק מהתחלה. ניתן גם להכניס גרסאות בכל מקום בהיסטוריית היעד, ולא רק בהתחלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382958]
* המשתמשים עם האופציה &quot;{{int:discussiontools-preference-autotopicsub}}&quot; דלוקה ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]] יצרו פתיחת נושא חדש או מענה בנושא קיים מנוי לנושא המדובר. עד כה זה קרה רק עם הווידג'טים &quot;{{int:Skin-action-addsection}}&quot; ו&quot;{{int:Discussiontools-replybutton}}&quot; של כלי שיחה היו בשימוש. כשכלי שיחה התחילו לעבוד בחשבונות הקיימים לא הוסרו הרשמות נושאים אוטומטיות, כך שהשינוי הנוכחי ישפיע בראש ובראשונה על חשבונות חדשים יותר ועל המשתמשים שעדכנו את ההעדפות במפורש מאז. [https://phabricator.wikimedia.org/T290778]
* יחידות סקריבונטו יכולים עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#SVG library|ליצור תמונות SVG]]. ניתן להשתמש בהן לבניית גרפים, דיאגרמות ואיורים נוספים ישירות דרך לואה, מה שמקטין את הצורך לבנות קבצים חיצוניים ולהעלות אותם. [https://phabricator.wikimedia.org/T405861]
* אתרי הקרן מרשים עכשיו לכל המשתמשים האלמונים להפעיל מצב כהה, צבעים בהירים על רקע כהה. זה ישפר את חווית הקריאה, במיוחד במקומות חשוכים.  [https://phabricator.wikimedia.org/T395628]
* משתמשים בעלי רשימות מעקב גדולות נתקלו בעבר בטעינה איטית בזמן עריכת [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]]. הדף נטען עכשיו בחלקים במקום בשלמותו, עקב עדכון מנגנון העימוד, מה שמאפשר לכולם לערוך את רשימת המעקב שלהם בצורה חלקה יותר. כחלק מעדכון בסיס הנתונים הוסר המיון לפי תאריך תפוגה, כיוון שהיה פי מאה יותר איטי ממיון לפי שם. נוצרה [https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist/W454 משאלת הקהילה] לבדיקת דרכים אלטרנטיביות למיון לפי תאריך. אם התכונה הזאת חשובה לכם אנא תביעו תמיכה במשאלה. [https://phabricator.wikimedia.org/T41510]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:31|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:31}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הדגשה קבועה בשימוש בחיפוש והחלפה של העורך החזותי במהלך השאילתא. [https://phabricator.wikimedia.org/T407318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל משנת 2019 זמין [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia URL Shortener|מקצר הכתובות]] של ויקימדיה ב-https://w.wiki בכל אתרי ויקי, כשהוא מאפשר ליצור קישורים קצרים לערכים, לקישורים קבועים, להשוואות וכו'. ניתן למצוא אותו בתפריט הצדדי ב&quot;קבלת כתובת מקוצרת&quot;. ב-30 אתרי ויקי מותקנת גם ההרחבה הישנה בשם &quot;ShortUrl&quot;. היא תוסר בקרוב. זה אומר שכתובות URL עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; לא יפורסמו יותר מתחת לכותרות הדפים באמצעות &lt;code dir=ltr&gt;class=&quot;title-shortlink&quot;&lt;/code&gt; ב-HTML. הכתובות עם &lt;code&gt;/s/&lt;/code&gt; ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T107188]
* ביום חמישי, 30 באוקטובר, [[:mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Interfaces Team|צוות ממשקי מדיה-ויקי]] ו[[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות מבצעי שרות SRE]] יתחילו לנווט את התנועה של Action API דרך שער ה-API המשותף. אתרי ויקי שונים יעודכנו בהתאם לקבוצות פריסה רגילות, והתנועה הכוללת תגדל למשך זמן. השינוי לא יהיה breaking change ולא יפריע. אם יהיו בעיות יש למלא כרטיס חדש בפבריקטור בלוח של [https://phabricator.wikimedia.org/tag/serviceops/ צוות מבצעי השרות SRE].
* רכבת הפריסות של מדיה-ויקי תעצור לשבועיים בסוף 2025, בשבועות של 22 ו-29 בדצמבר. חלונות הבקפורט יופסקו בין יום שני, 22 בדצמבר 2025 ליום חמישי, 2 בינואר 2026. נותר חלון אחד לדברים כמו תיקוני באגים ושינויי קונפיגורציה. עד סוף 2025 נותרו 7 ארועי פריסה. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/SMWTEAES4SDLDUSK4HMWNBSKNCXZAWYN/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.45/wmf.26|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* בשנת 2025 דיווחה קרן ויקימדיה כי מערכות בינה מלאכותית ומנועי חיפוש צורכים יותר ויותר תוכן ויקיפדי מבלי לנווט את המשתמשים לאתרי ויקי, מה שגרם לירידה של 8% בקריאות דפים של בני אדם בהשוואה לשנת 2024. לאחר גילוי הבוטים שהוסבו כבני אדם עדכנה הקרן את נותוני התנועה כדי לשקף את התופעה. ניתן לקרוא יותר על טרנדים קיימים של משתמשים בוויקיפדיה ב[[diffblog:2025/10/17/new-user-trends-on-wikipedia/|בלוג של Diff]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/45|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W45&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:35, 3 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29552512 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 46 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W46&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
[[File:Talk pages default look (April 2023).jpg|thumb|alt=צילום מסך של השיפור החזותי בדפי השיחה|דוגמה של דף שיחה עם העיצוב החדש, בצרפתית.]]
* החל מ-12 בנובמבר יראו המשתמשים ב[[Phab:T379264|כמה ויקיפדיות נוספות]] שינוי ב[[m:Special:MyLanguage/Talk pages project/Feature summary#Usability improvements|מראה דפי השיחה]]. כמעט [[phab:T392121|כל אתרי ויקי]] כבר קיבלו את השינוי המדובר, כולל בעברית. [[phab:T409297|ויקיאנגלית]] תקבל אותו בעתיד. ניתן לקרוא פרטים [[diffblog:2024/05/02/making-talk-pages-better-for-everyone/|ב-Diff]]. המשתמשים יכולים לכבות את החידושים ב[[Special:Preferences#mw-prefsection-editing|העדפות]], באמצעות &quot;{{int:discussiontools-preference-visualenhancements}}&quot;.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T379264]
* מדיה-ויקי יכול להציג עכשיו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Protection indicators|אינדיקטור בראשית הדף]], בצורה אוטומטית, כאשר הדף מוגן. זה מנותק כברירת מחדל, וניתן להדלקה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Requesting wiki configuration changes|בקשת הקהילה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T12347]
* בלחיצת הכפתורים &quot;{{int:showpreview}}&quot; או &quot;{{int:showdiff}}&quot; בעורך החזותי יועברו לדף הבא פרמטרים דוגמת &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#useskin|useskin]]&quot;, &amp;rlm;  &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Parameters to index.php#uselang|uselang]]&quot; או &quot;[[mw:Special:MyLanguage/Help:Section#Editing sections|section]]&quot;. העדכון הזה יתקן גם בעיה קיימת בה כשהדפדפן קרס במהלך תצוגה מקדימה של פסקה בודדת, השמירה הייתה מחליפה את תוכן הדף בתוכן הפסקה הזאת בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T62744][https://phabricator.wikimedia.org/T24029][https://phabricator.wikimedia.org/T155097]
* משתמשי ויקימסע יכולים להשתמש ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer#Markers and counters|סמני מפה צבעוניים בטקסט הערך]]. מעכשיו הטקסט יופיע לפי הצורך בשחור או בלבן, במקום רק בשחור בעבר, בשביל ניגודיות טובה יותר. הפתרונות המקומיים לכך יוסרו. [https://phabricator.wikimedia.org/T369454]
* כרטיסיית הפעילות ביישומון ויקיפדיה לאנדרואיד זמינה עכשיו לכולם. היא מציעה נקודות מעניינות מותאמות אישית לגבי קריאה, עריכה והתרמה, תוך כדי הפשטת הניווט והפיכת היישומון לנגיש יותר. [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Apps/Team/Android/Activity_Tab_Experiment]
* צוות הקריאה של Growth מתחיל בניסוי &quot;דפדוף תמונות&quot;, כדי לבדוק איך להקל על הקוראים לדפדף ולגלות תמונות בערכי ויקיפדיה. הניסוי מתקיים בניידים, בצורה בדיקת A/B, והוא יימשך בוויקיאנגלית עד לשבוע של 17 בנובמבר, למשך ארבע שבועות. הוא ישפיע על 0.05% ממשתמשי ויקיאנגלית. הניסוי התחיל ב-3 בנובמבר בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובווייטנאמית, כשלקחו בו חלק 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הללו. [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Reader_Growth/WE3.1.3_Image_Browsing]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה המונעת נעילת חשבונות באתרים הניידים. [https://phabricator.wikimedia.org/T256185]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[wikitech:Help talk:Toolforge/Toolforge standards committee#November 2025 committee nominations|נפתחה ההתמודדות ב-Wikitech]] לחברים חדשים בו[[wikitech:Help:Toolforge/Toolforge standards committee|ועדת התקנים של Toolforge]]. היא משגיחה בין היתר על [[wikitech:Help:Toolforge/Right to fork policy|מדיניות זכות הפיצול]] ועל [[wikitech:Help:Toolforge/Abandoned tool policy|מדיניות הכלים הנטושים]]. ניתן להגיש הצעות לפחות עד 28 בנובמבר.
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] שונה ל-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;https://meta.wikimedia.org&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* [[w:JSON Web Token#Standard fields|השדה issuer ל-JWT]] ב[[mw:Special:MyLanguage/OAuth/For Developers#OAuth 2|אסימוני גישה של OAuth 2]] ישתנה בקרוב מ-&lt;code&gt;&lt;user id&gt;&lt;/code&gt; ל-&lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;mw:&lt;identity type&gt;:&lt;user id&gt;&lt;/code&gt;, כאשר &lt;code&gt;&lt;identity type&gt;&lt;/code&gt; הוא בדרך כלל &lt;code dir=ltr&gt;CentralAuth:&lt;/code&gt;&lt;!-- not a typo --&gt; ל[[m:Special:MyLanguage/Help:Unified login|אתרי ויקי עם SUL]], או &lt;code dir=ltr style=&quot;white-space:nowrap&quot;&gt;local:&lt;wiki id&gt;&lt;/code&gt; לשאר. זה נעשה כדי למנוע התנגשויות בין סוגי ID שונים, וכדי להפוך את האסימונים ואת העוגיות &lt;code&gt;sessionJwt&lt;/code&gt; לדומים יותר. האסימונים הישנים ימשיכו לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T399199]
* הודעות מדיה-ויקי לגבי החסימות, [[MediaWiki:Blockedtext|blockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-partial|blockedtext-partial]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Autoblockedtext|autoblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Systemblockedtext|systemblockedtext]],&amp;rlm; [[MediaWiki:Blockedtext-tempuser|blockedtext-tempuser]] ו-[[MediaWiki:Autoblockedtext-tempuser|autoblockedtext-tempuser]] תומכים מעכשיו בפרמטרים נוספים, המראים האם המשתמש נחסם גם מעריכת דף שיחה אישי, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$9&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, ומשליחת מיילים, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;$&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki&gt;10&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. [https://phabricator.wikimedia.org/T285612]
* נוצר הענף &lt;code&gt;REL1_45&lt;/code&gt; לגרעין מדיה-ויקי ולכל אחת מההרחבות והעיצובים בגיט. מדובר בצעד ראשון לקראת פרסום גרסת מדיה-ויקי 1.45.0, המתוכנן לסוף נובמבר השנה. מי שעובד על תיקוני באגים גדולים או על תכונות חדשות יצטרכו אולי לקחת את זה בחשבון. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/ZUY7TY3Z6XPZWZVAZV63OPO5OW52Q6GE/]
* התהליך ליצירת הדאמפים לחיפוש ויקי עודכן עקב יעילות נמוכה מדי. אם הופיעו בעיות בגלל המעבר בין הדאמפים יש לפנות לתמיכה לצוות פלטפורמת החיפוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T366248][https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/3KQPOR6ACVN6OVLMLZPIBXQSWQKW4E3K/]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.2|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/46|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W46&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:38, 10 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29606150 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 47 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W47&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] מבצע ניסוי עם [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4_Reading lists|רשימות קריאה בדפדפנים הניידים]], שמאפשר לקוראים מחוברים לחשבון שלא עשו אף עריכה לנהל רשימות קריאה פרטיות עם ערכים לקריאה מאוחר יותר. הניסוי נעשה בוויקיפדיות בערבית, בסינית, בצרפתית, באינדונזית ובוויטנאמית, החל מהשבוע של 10 בנובמבר. ויקיפדיה באנגלית תצטרף בשבוע של 17 בנובמבר.
* המשתמשים שלא יכולים לקבל מייל עם קוד אימות בהתחברות קיבלו אפשרות להגיש טופס בנושא בדף מיוחד חדש. העדכון הזה הוא חלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת חשבון]]. אם בחשבונכם רשומה כתובת מייל יש לוודא שהיא עדיין זמינה עבורכם. כשמתחברים ממכשיר חדש או מיקום חדש ללא 2FA, ייתכן ותתבקשו להכניס קוד בן 6 ספרות הנשלח במייל כדי להשלים את התחברות. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Why are you requiring me to enter a code from my email to log in? Can I opt out of this?|פרטים נוספים]].
* אתר ויקי אחד חדש נוצר: {{int:project-localized-name-group-wikisource}} בשפת [[d:Q13324|מינאנגקבאו]] ([[s:min:|&lt;code&gt;s:min:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408317]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]].

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממיזם [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification|איחוד הפרסרים]], צוות המרת התוכן הפעיל את הפרסואיד כפרסר ברירת מחדל בהרבה ויקיפדיות בעלות טראפיק קטן, והוא מתכן לעשות זאת לשאר ויקיפדיות. אתם מוזמנים בזה להדליק את הפרסואיד כפי שתואר בתיעוד של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:ParserMigration|ההרחבה:ParserMigration]], ולאתר בעיות שאפשר להתקל בהן במהלך עבודתכם האישית עם בוטים, גאדג'טים וסקריפטים של משתמשים. אנא הודיעו לנו באמצעות הקישור &quot;דיווח על תקלה חזותית&quot; בתפריט הכלים או צרו תקלה בפבריקטור באמצעות [[phab:project/view/5846|התג של צוות המרת התוכן]].
* כלים ללא תמיכה: כמה בעיות ב[[:c:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons|Video2Commons]] תוקנו, כולל כשלים בהעלאה הקשורים לשמות הקבצים, ייבוא של וידאו שחור, וטיפול בניסיונות חוזרים. נוספה גם תמיכה ב-AV1. עכשיו העבודה מתמקד ביצובות של בקאנד, שגיאות ffmpeg, ייבוא כתוביות, טיפול במטאנתונים, והעלאת רשימות השמעה. למעקב אחר בעיות ספציפיות ניתן לפנות ל[[phab:tag/video2commons/|לוח בפבריקטור]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.3|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* האקאטון ויקימדיה הבא יתקיים במילנו שבאיטליה בין 1 ל-3 במאי 2026. ההרשמה תפתח בינואר הקרוב. [https://pretix.eu/wikimedia/Hackathon-2026/ הגשת הבקשות למלגה] כבר נפתחה, ותמשך עד ל-28 בנובמבר 2025. עם השאלות ניתן לפנות במייל ל-&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;hackathon@wikimedia.org&lt;/bdi&gt;.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/47|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W47&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:26, 17 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29627455 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 48 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W48&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* בשבוע שעבר החזיר [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות החיפוש של ויקימדיה]] את הפונקציונליות של הגאדג'ט &quot;DWIM&quot;, או [[w:he:DWIM|Do What I Mean]], הפעם בצד השרת, בוויקיפדיות בעברית וברוסית. היא מאפשרת להוסיף להצעות תיבת החיפוש גם תוצאות חוצות מקלדת. למשל, החיפוש אחר &quot;&lt;span lang=&quot;und&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;cxfcnmt&lt;/span&gt;&quot; בוויקירוסית יציג גם הצעה ל-&quot;&lt;span lang=&quot;ru&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;счастье&lt;/span&gt;&quot; (אושר), אליו, ככל הנראה הייתה הכוונה. החיפוש אחר &quot;עםםעךק&quot; בוויקיעברית יבין שהכוונה הייתה ל-&quot;google&quot;. השבוע אמור הכלי להתחיל לפעול גם באתרי ויקי אחרים בעברית וברוסית. [https://phabricator.wikimedia.org/T408734]
* בהמשך השבוע יקבלו משתמשי [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את צביעת התחביר גם ב[[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools|כלי שיחה]]. לשם כך &quot;{{int:discussiontools-preference-sourcemodetoolbar}}&quot; צריך להיות מופעל בהעדפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T407918]
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|הרחבת CampaignEvents]] היא חבילת כלים לתיאום אירועים ושיתופי פעולה אחרים של אתרי ויקי, והיא מופעלת עכשיו בכל אתרי ויקימדיה. התווסף גם כלי חדש, [[m:Special:MyLanguage/CampaignEvents/Collaborative contributions|תרומה משותפת]], כדי לעזור למארגנים ולמשתתפים לראות את ההשפעות של הפעילויות. ניתן להצטרף ל[[m:Special:MyLanguage/Event:Connection learning session 3|פגישה לימודית]] בקרוב כדי לראות את התכונה החדשה בפעולה ולהשאיר משוב.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:24|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:24}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שהפריע ל-CodeReviewBot לעבוד. [https://phabricator.wikimedia.org/T410417]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
*  משתמשי API של ויקימדיה יכולים להצטרף למחקר היעילות כדי לעזור לוודא את טיבו של העיצוב החדש בארגז החול של REST API. המעוניינים להשתתף מוזמנים למלא את [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/487662 סקר הגיוס]. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/IREJRRWTZTGCYWQHDMSNJFTQAEPOOAE3/]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הכריז כמתיישנים את גליונות הסגנון XSLT ב-Action API. התמיכה בפרמטרים &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=ltr&gt;format=xml'''&amp;xlst={stylesheet}'''&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; תסתיים עד סוף נובמבר השנה. בקרוב היא גם תוסר מגרסאות v1.43 (LTS),&amp;rlm; v1.44 ו-v1.45. התמיכה תוסר לגמרי ממדיה-ויקי החל מגרסה v1.46, וזה צפוי באפריל או במאי 2026. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/5AX7UWAVVUNUSBOIRHMNOKWOZ5EZI3JX/]
* נקודת קצה ישנה של WDQS ב-&lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[https://query-legacy-full.wikidata.org/ query-legacy-full.wikidata.org]&lt;/span&gt; תוצא מכלל שימוש בסוף דצמבר 2025 ותנותק לגמרי ב-7 בינואר 2026. לאחר מכן יקבלו המשתמשים המבצעים שאילתות ל-query.wikidata.org הפונים לגרף המלא הודעה על כישלון הפעולה או תוצאות שגויות. כדי להמנע לכך יש לשכתב את קוד ה-SPARQL עבור האיחוד. הצוות מבקש מהמשתמשים לוודא שהכלים ותהליכי העבודה שלהם פונים לנקודות קצה פעילות, &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף הראשי או &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;span dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;https://query-scholarly.wikidata.org/&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;&lt;/span&gt; עבור הגרף המדעי. לתמיכה במעבר עבור דוגמאות ספציפיות ניתן לפנות לדפי [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Data_access|גישה למידע]] ו[[d:Wikidata:Request_a_query|בקשת שאילתה]], שם ניתן למצוא פרטים ועזרה לגבי דרכי גישה חלופיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.4|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/48|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W48&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 17:57, 24 בנובמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29702226 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 49 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W49&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה יהיה זמין מ-2 בדצמבר למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. יופיעו שם נתונים אישיים חדשים, הדגשי קריאה מעודכנים, ועיצובים מחודשים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/Updates|דף המיזם]] של הסיכום.
* צוות Growth עובד על שיפור הטקסט והתצוגה במייל האימות הנשלח למשתמשים החדשים, כדי להפוך אותו ליותר מזמין, מועיל ומעביר מידע בצורה טובה יותר. חלק מהטקסט החדש הוכן בטיוטה עבור בדיקת A/B, וניתן לעזור באמצעות התרגום שלו. ראו ב[[phab:T396155|פבריקטור]].
* התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]] תתחיל לפעול בוויקיפדיות ביפנית, אורדו וסינית ב-2 בדצמבר. התכונה מבוססת על מודל ניבוי המציע קישורים להוספה לערכים. התכונה כבר פועלת ברוב המכריע של ויקיפדיות, אבל מודל הניבוי לא תומך במספר שפות. מודל חדש פותח כדי לתמוך בשפות הללו, והוא ייפרס בהדרגה בוויקיפדיות במשך זמן מה. לפרטים נוספים יש לפנות אל [[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:34|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:34}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה שגרמה לתיבות חיפוש במספר דפי ויקישיתוף לא להציג תוצאות עקב מעבר מ-SpecialSearch ל-MediaSearch.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T399476]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו:
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q36846|טוקי פונה]] ([[w:tok:|&lt;code&gt;w:tok:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T404457]
** {{int:project-localized-name-group-wikiquote}} ב[[d:Q33655|ניגרית פידג'ין]] ([[q:pcm:|&lt;code&gt;q:pcm:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T408318]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.5|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* קרן ויקימדיה נמצאת בשלבים המוקדמים של חקר הגישות ל'''הנחיות לערכים'''. היוזמה מתכוונת למצוא פעולות שיעזרו לעורכים החדשים להבין מוקדם יותר את שיטות העבודה וסוגי המדיניות השונים של יצירת הערכים, ולפעול בהתאם. המיזם נמצא בשלב המחקר והניסויים הראשוניים בעיצוב. כל חברי הקהילה מוזמנים [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|ללמוד פרטים נוספים]] לגבי המיזם, ולשתף את מחשבותיהם ב[[mw:Special:MyLanguage/Talk:Article guidance|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/49|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W49&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:58, 1 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29732328 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 50 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W50&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* כל המעוניינם להעלות את רמת האבטחה של חשבון ויקי שלהם יכולים להדליק את [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]] (2FA). הוא זמין עכשיו לכל המשתמשים הרשומים בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. מדובר בחלק מיוזמת [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|אבטחת החשבונות]]. בעתיד 2FA תדרש מכל המשתמשים הרשאים לבצע פעולות רגישות בטיחותית או קשורות למידע פרטי.

'''עדכונים לעורכים'''
* בהמשך לפריסה בשבוע שעבר תהיה התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Growth/Tools/Add a link|Add a link]]  זמינה בעוד [[Phab:T410469|33 ויקיפדיות]] החל מ-9 בדצמבר. התכונה מאפשרת לעורכים להוסיף קישורים בהתאם להצעות במהלך העריכה. ההרחבה קיימת הודות למודל ניבוי חדש שתומך עכשיו בכל השפות, כולל אלו שלא כוסו בעבר. התכונה הייתה זמינה ברוב ויקיפדיות כבר זמן מה, כשהפריסה הנוכחית מקרבת ליעד השימוש במודל החדש בכל האתרים. לשאלות ופרטים ניתן לפנות ל-[[mw:user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]].
* בשבוע שעבר הוסיף [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Search Platform|צוות פלטפורמת החיפוש]] את האפשרות של [[w:he:תעתיק|תעתיק]] ההצעות תוך כדי הקלדה בחיפוש ויקי באתרים בגאורגית. אם ישנן מעט הצעות חיפוש, ישוכתבו שאילתות באותיות לטיניות או קיריליות [[phab:T127003|לכתיב גאורגי]], כדי למצוא הצעות נוספות. למשל, חיפוש אחר &lt;bdi lang=&quot;ka-Latn&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''bedniereba''&lt;/bdi&gt; או איר &lt;bdi lang=&quot;ka-Cyrl&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;''бедниереба''&lt;/bdi&gt; יציע ערך קיים על &lt;bdi lang=&quot;ka&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;ბედნიერება&lt;/bdi&gt; (&quot;אושר&quot;). ניתן להמליץ על שפות נוספות בהן זה יעיל [[phab:T375215|בפבריקטור]] לפיתוח העתידי.
* בהמשך השבוע יחל ניסוי מבוקר לעורכים במאה ויקיפדיות הגדולות, כולל ויקיעברית, לאלו העורכים פרק נפרד בדף בעריכת ניידים באמצעות העורך החזותי. חצי מהעורכים יראו כפתור חדש לעריכת הדף כולו, כדי לאפשר להם לעבור במידת הצורך מפרק בדף לדף שלם. התכונה נועדה להקל על גולשי דפדפנים ניידים לערוך כל פרק בדף, בלי קשר לפרק ממנו התחילו את העריכה. הניסוי יימשך בסביבות ארבעה שבועות, וניתן למצוא [[phab:T409112|כאן]] פרטים נוספים בנושא.
* בהמשך השבוע ישיק [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth|צוות הקריאה של Growth]] את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.1.14 Expanded Mobile Sections|ניסוי הדפדפנים הניידים החדש]] להצגת כל הפרקים בערכים כברירת מחדל, לעומת המצב היום בו הפרקים מוסתרים, והדבקת הפרק אותו המשתמש קורא כרגע לראש הדף. הניסוי ישפיע על 10% מהמשתמשים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, הצרפתית, האינדונזית והוויטנאמית. [https://phabricator.wikimedia.org/T409485]
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Wikipedia Year in Review/2025 Year in Review|הסיכום של שנת 2025 בוויקיפדיה]] זמין עכשיו למשתמשי יישומוני ויקיפדיה ל-iOS ולאנדרואיד. הוא מציג נתונים אישיים לגבי הקשר עם ויקיפדיה במהלך השנה. הפעם יופיעו שם מידע אישי מורחבים, הדגשי קריאה משופרים, הודעות התרמה חדשות ועיצובים מעודכנים. ניתן לקרוא את הסיכום ולחקור את מסע הקריאה האישי ב-2025.
* באג תוכנה גרם בתקופה האחרונה לעריכות בעורך החזותי לבצע שינויים לקוד ויקי בלי כוונה, כולל הסרת שטחים ריקים או החלפת רווחים בסימני &quot;_&quot; בקישורים הפנימיים. זה תוקן חלקית בשבוע שעבר, והעבודה על תיקונים נוספים נמשכת. על העורכים שהשתמשו בעורך החזותי בין 28 בנובמבר ל-2 בדצמבר לעבור על העריכות הרלוונטיות כדי לבדוק אם אין שם הפתעות. [https://phabricator.wikimedia.org/T411238]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הטיפול הלקוי בכתובות URL שהועתקו משורת הכתובת בדפדפן Microsoft Edge.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T341281]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* החל מהשבוע יקבלו המשתמשים של [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|תכונת הבטא]] &quot;{{int:codemirror-beta-feature-title}}&quot; את [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] בתור עורך דפי לואה, ג'אווסקריפט, CSS,&amp;rlm; JSON ו-Vue, במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]. יחד על זאת ישודרגו [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|הלינטרים]]. מדובר בחלק ממאמץ רחב להגיע בסוף להחלפת ACE שתביא לחווית עריכת הקוד האחידה. [https://phabricator.wikimedia.org/T373711]
* המפתחים מוזמנים לקחת חלק ב[https://wikimediafoundation.limesurvey.net/552643 סקר שביעות רצון המפתחים לשנת 2025] שיתקיים עד ל-5 בינואר 2026. אם בניתם תוכנה למערכת ויקימדית והייתם רוצים לשתף את החוויות או לתת משוב, נשמח מאוד לראות אתכם שם. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/W4WBKO6Q55UWWCCSFWQATKEXBEHP3QNR/]
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/50|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W50&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:46, 8 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29738112 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 51 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W51&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:18|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:18}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה של הוספת קישורים חיציניים בידי חשבונות זמניים שגרמה ליותר הפעלות hCaptcha מהצפוי, מבלי להציג את חלונית ה-captcha בלחיצה הראשונה על שמירת הדף. [https://phabricator.wikimedia.org/T411927]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;כדי לשפר את בסיס הנתונים ואת יעילות האתר לא יישמרו יותר בבסיס הנתונים קישורים חיצוניים למיזמי ויקימדיה. זה אומר שלא ניתן יהיה לחפש אותם ב-[[{{#special:LinkSearch}}]], הם לא ייבדקו בהוספה ברשימה השחורה של ספאם או במסנן ההשחתות, והם לא יופיעו בטבלת &lt;code dir=ltr&gt;externallinks&lt;/code&gt; ברפליקות בסיסי הנתונים. בעתיד זה יכול להתרחב לאתרים אחרים אמינים ביותר, בהפרדה לאתרי ויקי שונים. למשל, קישורים ל-Creative Commons בוויקישיתוף.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T405005]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.7|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/51|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W51&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:03, 15 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29796010 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2025 – גיליון 52 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2025-W52&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* החל מינואר [[mw:Special:MyLanguage/Extension:AbuseFilter/Access flags|ניתן יהיה לכוון]] את מסנני ההשחתה למצב הסתרה אוטומטית של פרטים שונים, כגון כללי הפעלה ורשימת עריכות ופעולות. זה יעזור ל[[w:he:ויקיפדיה:מעלים|מעלימים]] להשתמש במסנני העריכות למניעת [[w:he:דוקסינג|דוקסינג]] ומידע אחר הדורש הסתרה. [https://phabricator.wikimedia.org/T290324]
* הגיליון הבא של ידיעות הטכנולוגיה יופץ ב-12 בינואר 2026 עקב חגיגות השנה החדשה הנוצרית. תודה לכל המתרגמים, המפרסמים את החדשות ומשאירי המשוב בשנה החולפת.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:16|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:16}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, לחיצה על &quot;צעדים ראשונים&quot; בסיכום השנה של יישומון ויקיפדיה באנדרואיד גרמה לקריסתו, ועכשיו זה תוקן. [https://phabricator.wikimedia.org/T411546]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* יחידות ממשק דוגמת השוואות בין גרסאות או קטגוריות הכילו אטריבוט &lt;code dir=ltr&gt;data-mw=&quot;interface&quot;&lt;/code&gt; כדי להבדיל אותם מתוכן ויקי. האטריבוט שינה את שמו ל-&lt;code dir=ltr&gt;data-mw-interface=&quot;&quot;&lt;/code&gt; כדי למנוע התנגשויות אפשריות עם אטריבוטים אחרים של &lt;code dir=ltr&gt;data-mw&lt;/code&gt; שנוצרים בידי פרסואיד. [https://phabricator.wikimedia.org/T409187]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע ובשבוע הבא.
'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|האקטון ויקימדיה צפון מערב אירופה 2026]] יתקיים בין 13 ל-14 במרץ 2026 בארנהם שבהולנד. באמצע דצמבר נפתחה הגשת הבקשות להשתתפות והיא תסתיים באמצע ינואר, או מוקדם יותר אם ייגמר המקום. ישנם כמאה מקומות, ולכן מומלץ להזדרז.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/52|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2025-W52&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:45, 22 בדצמבר 2025 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29831856 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 03 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W03&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* קרן ויקימדיה פרסמה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]] מספר שאלות מנחות לתוכנית השנתית לתקופה שבין יולי 2026 ליוני 2027. הן מתמקדות במגמות עולמיות, חוויות מהירות ובריאות יותר, תמיכה משופרת במשתמשים חדשים ומתקדמים, שיפור בשיתוף פעולה בין המיזמים וצמיחת מספר הקוראים תוך כדי שמירת הקיימים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

'''עדכונים לעורכים'''
* כחלק מפעולה משותפת של הצוות הטכני של הקהילה על פרויקט [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W372|רשימות מעקב מרובות]], המראה של הדף &quot;[[Special:EditWatchlist|הצגה ועריכה של רשימת המעקב]]&quot; יעודכן כשלב הראשון לקראת הפעלת רשימות המעקב המרובות. בנוסף, החלוקה לדפים ב[[Special:Search|חיפוש ויקי]] תעודכן גם היא כחלק מהעבודה על המשאלה לגבי [[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist/W186|חידוש של חלוקה לדפים ומעבר בין דפים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411596]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] היא [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|הרחבת]] מדיה-ויקי המאפשרת לקבל את רשימות המעקב מאתרי ויקי שונים באותו דף. היא עודכנה לאחרונה כדי להראות קרובה יותר ל[[Special:Watchlist|רשימת המעקב]] הרגילה, כולל התאמה לחשבונות הזמניים (למשל, הפניית הקישורים בשמות המשתמש מדפי משתמש לדפי התרומות, ותיקון המראה של הקישורים הללו באתרים מימין לשמאל), הדגשת שמות הדפים ופתיחת הקישורים בתקצירי העריכות ובתוויות בלשונית חדשה של הדפדפן. [https://phabricator.wikimedia.org/T398361][https://phabricator.wikimedia.org/T298919][https://phabricator.wikimedia.org/T273526][https://phabricator.wikimedia.org/T286309]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, בהמשך השבוע תתוקן הבעיה בגללה בחסימות הגלובליות לא הייתה אפשרות למנוע שליחת מיילים. [https://phabricator.wikimedia.org/T401293]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Citation tool|כלי הציטוט בעורך החזותי]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Reference Previews|תצוגה מקדימה של הערות שוליים]] תומכים מעכשיו גם במפות כסוג ההערה. [https://phabricator.wikimedia.org/T411083]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.10|MediaWiki]]/[[mw:MediaWiki 1.46/wmf.11|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/03|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W03&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:34, 12 בינואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29907192 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 04 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W04&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* המגש המופיע ב[[Special:Diff|מיוחד:הבדלים]] בתצוגה ניידת עוצב מחדש. הוא מוסתר עכשיו כברירת מחדל, וכולל קישור לביטול העריכה המוצגת, מה שמאפשר לעורכים ומנטרים לפעול בקלות יותר מבלי לסבך את הממשק. [https://phabricator.wikimedia.org/T402297] 
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] ממשיכה להשתפר. היא מזהה עכשיו אוטומטית את כיווניות הטקסט, מה שמבטיח הצגה נכונה של אתרים עם שמות דומיין לא רגילים, ומראה תיאור מפורט של פעולות היומן. בהמשך השבוע יתווספו קישור קבוע לגרסת יצירת הדף ומחלקות CSS לכל חלקי הרשומה. [https://phabricator.wikimedia.org/T412505][https://phabricator.wikimedia.org/T287929][https://phabricator.wikimedia.org/T262768][https://phabricator.wikimedia.org/T414135]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:32|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:32}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, ניתנה התייחסות לבעיה בווקטור החדש בה יעד הקישור לעוגן הוסתר בידי הכותרת הדביקה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406114]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כפי שהוזכר ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2025/44|הודעת הפסקת השימוש באוקטובר 2025]] יתחיל צוות הממשקים של מדיה-ויקי לכבות את כל נקודות הקצה להעברה הכוללות קו נטוי בסוף ב-REST API של מדיה-ויקי החל מהשבוע של 26 בינואר. השינויים יגיעו לכל אתרי ויקי עד ל-30 בינואר. כל משתמשי ה-API המדובר מתבקשים לעבור לגרסאות ללא קו נטוי. ניתן למצוא, להשוות ולבדוק את שתי האפשרויות ב[https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox ארגז בחול של REST]. במקרה של שאלות או בעיות יש למלא טאסק בפבריקטור ב[https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ לוח העבודה הרלוונטי].
* התיעוד האינטראקטיבי של [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia REST API|REST API של ויקימדיה]] הועבר. השאילתות עברו קודם דרך [[mw:Special:MyLanguage/RESTBase|RESTBase]], למשל: &lt;code dir=ltr&gt;https://en.wikipedia.org/api/rest_v1/&lt;/code&gt;, ועכשיו הן מופנות ל[[w:en:Special:RestSandbox|ארגז החול של REST]].
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikidata Platform|צוות פלטפורמת ויקינתונים של הקרן]] (WDP) פרסם את [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Wikidata Platform team/Newsletter|הידיעון לחודש ינואר]], הכולל עדכונים על הורדת נקודת הקצה לגרף השלם הישנה, שינוי במדיניות User-Agent, שעות קבלה חודשיות בנושא העברת Blazegraph, ומאמאצים לצמצם את הבעיות שנוצרו עקב חלוקת הגרף. ניתן [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/WDP team updates|לעשות מינוי]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.12|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Wikimedia Hackathon Northwestern Europe 2026|ההאקתון הצפון מערבי של ויקימדיה לשנת 2026]] יתקיין בין 13 ל-14 במרץ בארנהיים שבהולנד. תקופת הגשת הבקשות להשתתפות התחילה באמצע דצמבר ותסתיים עוד מעט או ברגע שיתקבלו מספיק בקשות. מדובר בהאקתון טכני בן יומיים המאחד אנשי ויקימדיה מהאזור. מקווים שתגיעו!

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/04|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W04&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:30, 19 בינואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29943403 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 05 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W05&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* קרן ויקימדיה מזמינה להעיר הערות עד 28 בפברואר לגבי [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Year1 Reflections and Proposed Way Forward 2026 Update|תוכניות מוצעות]] של [[:m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council|המועצה המייעצת למוצר וטכנולוגיה]].
* כל המשתמשים הרשומים יכולים להשתמש עכשיו במפתח מעבר (passkey) עבור [[m:Special:MyLanguage/Help:Two-factor authentication|האימות הדו-שלבי]], 2FA. מפתחות המעבר הם דרך פשוטה להתחבר ללא מכשיר נוסף. הם מאמתים את זהות המשתמש באמצעות טביעת אצבע, סריקת פנים או קוד PIN. כדי להפעיל מפתח מעבר יש קודם להפעיל שרות 2FA רגיל. כרגע להתחברות עם מפתח המעבר על המשתמשים להכניס גם ססמה. בהמשך הרבעון הצורך הזה יתבטל, ואפשר יהיה להתחבר בלחיצה אחת עם המפתח. המשתמשים עם הרשאות מורחבות יצטרכו גם להפעיל 2FA רגיל. מדובר בחלק מ[[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security|מיזם ההבטחה]].
* תורמים לא רשומים בכתובת IP חסומות או בטווחים חסומים יכולים עכשיו להתבטא באתרי ויקי כדי לערער על החסימה באמצעות יצירת חשבון זמני וערעור על דף שיחת המשתמש, אלא אם הופעלה האפשרות למנוע מהמשתמש לערוך את דף שיחתו. זה פותר את בעיית המשתמשים הלא מחוברים לחשבון שלא יכולים לבצע הליך שחרור מהחסימה הרגיל דרך דף שיחתם. [https://phabricator.wikimedia.org/T398673]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:20|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:20}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, באימות הדו שלבי, 2FA, עודכן התיאור של דרכי הפעולה בדף הניהול. התיאור נעשה בהיר יותר וקל יותר להבנה ולשימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T332385]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* התווסף משתנה חדש למסנן ההשחתות, &lt;code&gt;account_type&lt;/code&gt;, כדי לספק דרך אמינה לזיהוי סוג החשבון שנוצר בפעולות &lt;code&gt;createaccount&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;autocreateaccount&lt;/code&gt;. כחלק מהשינוי שונה שמו של המשתנה &lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; ל-&lt;code&gt;account_name&lt;/code&gt;, ו-&lt;code&gt;accountname&lt;/code&gt; הפך למיושן. על עורכי המסננים לעדכן את אלו שמשתמשים בבדיקות סוגי החשבון שנעשו hardcoded או במשתנה המיושן. [https://phabricator.wikimedia.org/T414049]
* בקרוב יפסיקו לעבוד קריאות לתמונות ממוזערות בגדלים לא תקניים ושימוש בקריאות לא תקניות אליהם בשאילתות ישרות ל-&lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;upload.wikimedia.org/…&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. זה נעשה כדי למנוע שימוש חיצוני לרעה באמצעות סורקי רשת ובוטים. חלק מהמשתמשים בעלי CSS/JS מותאמים אישית, עורכי ממשק הרשאים לערוך גאדג'טים ועיצובים מקומיים ומפעילי הכלים יצטרכו לעדכן את הקוד לשימוש בגדלים תקניים של התמונות הממוזערות. ניתן לקבל [[phab:T414805|פרטים, קישורים לחיפוש ודוגמאות לטיקון]] בפבריקטור.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.13|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/05|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W05&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 23:18, 26 בינואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=29969530 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 06 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W06&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* הדף &quot;{{int:pageinfo-toolboxlink}}&quot; המציג נתונים על דפי ויקי, כמו [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=info}} כאן], כולל מעכשיו תוכן עניינים אוטומטי. אם הוא הוכנס קודם באמצעות עריכה מקומית של &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;[[MediaWiki:Pageinfo-header]]&lt;/span&gt;, ניתן להסיר זאת. [https://phabricator.wikimedia.org/T363726]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, העורך החזותי הוסיף בעבר הדגשה או גופן נטוי בתיאורי קישורים ובכך סיבך את קוד ויקי. זה תוקן עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T409669]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* לא פורסם דאמפ XML ב-20 לינואר. מעכשיו הדאמפים יווצרו פעם בחודש בלבד. [https://phabricator.wikimedia.org/T414389]
* צוות הממשקים של מדיה-ויקי הפסיק לתמוך בכל נקודות קצה להמרה המסתיימות בקו נטוי ב-[https://www.mediawiki.org/wiki/Special:MyLanguage/API:REST%20API REST API של מדיה ויקי]. כל משתמשי API המשתמשים בנקודות כאלו מתבקשים לעבור לגרסה ללא קו נטוי. במקרה של שאלות או בעיות ניתן לפתוח כרטיס תקלה חדשה בפבריקטור באמצעות התג [https://phabricator.wikimedia.org/project/view/6931/ MW-Interfaces-Team board].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.14|MediaWiki]]

'''מגדלור השבוע'''
* תזכורת למשתמשים על כך שקרן ויקימדיה פרסמה מספר שאלות מנחות לקראת התוכנית השנתית לתקופה בין יולי 2026 עד יוני 2027 ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027/Product &amp; Technology OKRs|מטא]] וב-[[diffblog:2025/12/10/shaping-wikimedia-foundations-2026-2027-annual-goals-key-questions-for-the-wikimedia-movement/|Diff]]. השאלות מתמקדות בטרנדים עולמיים, חוויה מהירה יותר ובריאה יותר, תמיכה טובה יותר במשתמשים חדשים, חיזוק עורכים וחיזוק משתמשים מתקדמים, שיפור שיתוף פעולה בין מיזמים וגידול ושימור של קוראים. ניתן להשאיר משוב ולהציע רעיונות ב[[m:Talk:Wikimedia Foundation Annual Plan/2026-2027|דף השיחה]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/06|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W06&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:44, 2 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30000986 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 07 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W07&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] משתמשים מחוברים לחשבון בעלי רשימות מעקב גדולות או מורכבות יכולים עכשיו לארגן ולסנן דפים במעקב כדי לשפר את תהליך עבודתם, באמצעות תכונה חדשה, [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]]. לאחר הוספת תוויות אישיות (למשל, דפים שיצרתי, דפים לניטור, דפי דיון) המשתמשים יוכלו לזהות מהר יותר את מה שדורש את תשומת ליבם, להוריד לחץ קוגניטיבי ולהגיב יותר ביעילות. זה משפר את שימושיות רשימת המעקב, במיוחד עבור העורכים הכבדים.
* תכונה חדשה בדף [[Special:Contributions|מיוחד:תרומות]] מציגה [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|חשבונות זמניים]] שיש סיכוי גבוה שאותו בן אדם מנהל אותם, כדי לצמצם את הזמן הדרוש לניטור. בזמן בדיקת התרומות של החשבונות הזמניים יכולים עכשיו משתמשים בעלי גישה לכתובות IP לראות תרומות מחשבונות זמניים קשורים. התכונה מוצאת את כל כתובות ה-IP הקשורים לחשבון זמני נתון תוך כדי תקופה בה נשמרים הנתונים ומראה את כל התרומות של כל החשבונות הזמניים ששייכים לכתבות הללו. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts#February 2026: Improvements to the patroller tooling|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T415674] 
* כשעורכים רואים תצוגה מקדימה בעורך קוד מקור, מופיעה הודעת תזכורת בראש הדף על כך שמדובר בתצוגה מקדימה בלבד. מעכשיו הרקע שלה אפור נייטרלי במקום צהוב של אזהרה. זה עוזר להבדיל את ההודעה מאזהרות ממשיות, דוגמת התנגשות עריכה או בעיה ביעד ההפניה, שיופיעו עכשיו בתיבות אזהרה או שגיאה נפרדות. [https://phabricator.wikimedia.org/T414742]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. ההרחבה ממשיכה להשתפר, ומעכשיו היא תומכת בהצגה נכונה של יותר מאתר ויקיבייס אחד בו זמנית, כמו, למשל, [[d:|ויקינתונים]] ו-[[testwikidata:|testwikidata]]. בנוסף תוקנו בעיות הכיווניות עבור המשתמשים המעדיפים להקבל את התצוגה בוויקינתונים בשפות מימין לשמאל, דוגמת עברית. [https://phabricator.wikimedia.org/T415440][https://phabricator.wikimedia.org/T415458]
* &quot;קישורי הקסם&quot; האוטומטיים עבור ISBN,&amp;rlm; RFC ו-PMID [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic links|הוכרזו כמיושנים משנת 2021]] עקב חוסר גמישות וקשי מעבר לשפות אחרות. חלק מאתרי ויקי החליפו בהצלחה את קישורי הקסם עבור RFC ועבור PMID לקישורים חיצוניים מתאימים, אבל בדרך כלל קיים צורך בתבנית להחלפת הפונקציונליות של קישורי הקסם עבור ISBN. מעכשיו קיימת [[mw:Special:MyLanguage/Help:Magic words#isbn|פונקציית פרסר חדשה]], &lt;code dir=ltr&gt;&lt;nowiki&gt;{{#isbn}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, הבאה להחליף את הפונקציונליות הבסיסית של קישורי הקסם עבור ISBN. זה מקל על אתרי ויקי שרוצים להפסיק להשתמש בקישורי הקסם המיושנים. [https://phabricator.wikimedia.org/T145604]
* שני אתרי ויקי חדשים נוצרו: 
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q35401|ג'ו]] ([[w:kaj:|&lt;code&gt;w:kaj:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413283]
** {{int:project-localized-name-group-wikipedia}} בשפת [[d:Q1186896|הנוואט]] ([[w:ppl:|&lt;code&gt;w:ppl:&lt;/code&gt;]]) [https://phabricator.wikimedia.org/T413273]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. 

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* נוצרה קבוצת משתמשים גלובלית חדשה בשם [[{{int:grouppage-local-bot}}|{{int:group-local-bot}}]]. היא תשמש לצרכים פנימיים בידי תוכנה כדי לאפשר לבוטים של הקהילות לעבור על הגבלות קצב העבודה שנוצרו כדי להלחם בבוטים ל[[w:he:גרידת נתונים|גרידת נתונים]]. החשבונות שקיבלו דגל בוט באתר ויקי אחד של הקרן לפחות יתווספו לקבוצה הזאת אוטומטית. זה לא ישנה את ההרשאות של הבוט. [https://phabricator.wikimedia.org/T415588]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.15|MediaWiki]]

'''פגישות ואירועים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Users and Developers Conference Spring 2026|ועדת המשתמשים והמפתחים של מדיה-ויקי, אביב 2026]] תתקיים בסולט לייק סיטי בארה&quot;ב בין 25 ל-27 במרץ. הארוע מאורגן בידי קהילת מדיה ויקי מחוץ לקרן ויקימדיה ועבורה. ניתן להציע נושאים ולהרשם כדי להשתתף. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/AZBWVI46SDEB65PGR5J6E4TYOQQEZXM7/]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W07&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:31, 10 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30026671 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 08 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W08&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Site Reliability Engineering|צוות SRE]] יבצע ניקוי כללי במופע ה-[[m:Special:MyLanguage/Etherpad|Etherpad]] של ויקימדיה, עורך מבוסס רשת לעריכה משותפת של מסמכים בזמן אמת. כל הקבצים יימחקו לגמרי אחרי 30 באפריל 2026. אם יתברר שיש צורך בהארכה הצוות ישקול את זה לפי מקרים ספציפיים. יש ליצור גיבוי מקומי לכל תוכן שחייבים לשמור, כי לא יהיה ניתן לשחזר את מה שיימחק. הניקוי עוזר לצמצם את גודל בסיס הנתונים ולהקטין את השפעת התשתית. Etherpad ימשיך לספק שירותי שיתוף פעולה בזמן אמת, אבל אין לצפות לשמירת תוכן לטווח ארוך. פעולות הניקוי יכולות לחזור בעתיד ללא אזהרה מראש. [https://phabricator.wikimedia.org/T415237]

'''עדכונים לעורכים'''
* צוות שליפת המידע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|ניסוי ביישומוני אנדרואיד לניידים]] שיבדוק יכולות של חיפוש המשלב שאילתות סמנטיות עם שאילתות לפי מילות מפתח. השיפור של חיפוש ויקי יאפשר לקוראים למצוא את מבוקשם ישירות בוויקיפדיה ביתר קלות. הניסוי יתחיל קודם בוויקיפדיה היוונית בסוף פברואר, ויצטרפו אליה גם ויקיפדיות האנגלית, הצרפתית והפורטוגזית במרץ. ניתן לקרוא פרטים נוספים ב-[https://diff.wikimedia.org/2026/01/08/semantic-search-making-it-easier-to-find-the-information-readers-want/ Diff].&amp;rlm; [https://www.mediawiki.org/wiki/Readers/Information_Retrieval]
* צוות הקוראים החדשים יתחיל ב[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/WE3.10.2 Mobile Table of Contents|ניסוי]] למשתמשים בדפדפנים בניידים, במהלכו יתווסף תוכן העניינים וכל הפרקים בדף ייפתחו אוטומטית, וזאת כדי כדי ללמוד יותר על בעיות הניווט בהן נתקלים המשתמשים. הניסוי יתקיים בוויקיפדיות הערבית, הסינית, האנגלית, הצרפתית, האינדונזית והווייטנאמית.
* עד כה הופיעו הודעות למשתמשים ([[{{ns:8}}:Sitenotice]] או [[{{ns:8}}:Anonnotice]]) רק במצב מחשב. מעכשיו הם יופיעו בכל מקום. משתמשים בדפדפנים ניידים יראו אותם וכך יוכלו להתעדכן. על מפעילי האתרים להיות מוכנים לבדוק את ההודעות ולתקנן במידת הצורך כדי שהן לא יפריעו לערכים בניידים. במקרה של רצון לבטל את השינוי, מפעילי ממשק יכולים להוסיף את הקוד &lt;span style=&quot;white-space:nowrap;&quot;&gt;&lt;code dir=&quot;ltr&quot;&gt;#siteNotice { display: none; }&lt;/code&gt;&lt;/span&gt; לדף [[{{ns:8}}:Minerva.css]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T138572][https://phabricator.wikimedia.org/T416644]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:19|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:19}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה התקלה בדף [[Special:RecentChanges|מיוחד:שינויים אחרונים]], בגללה לחיצת ההסתרה על מסננים  פעילים גרמה להעלמות לא מכוונת של הכפתור &quot;הצגת השינויים החדשים מאז ...&quot;. הכפתור פועל עכשיו בצורה תקינה. [https://phabricator.wikimedia.org/T406339]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* תיעוד חדש זמין כדי לעזור לעורכים לדבג תכונות הקשורות לחיפוש ויקי. הוא תומך בפתרון בעיות דוגמת אי הופעת דפים בתוצאות, קבלת דירוג שגוי, או כשצריך לבדוק מה התוכן שנעשה עליו אינדקס, מה שעוזר להקל על הבנה וניתוח של התנהגות החיפוש. ניתן לקבל [[mw:Help:CirrusSearch/Debug|פרטים נוספים]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T411169]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.16|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/08|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W08&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:17, 16 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30086330 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 09 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W09&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Reference Check|בדיקת ההערות]] התחילה לפעול בוויקיפדיה האנגלית, ובכך קיימת בכל ויקיפדיות. התכונה ממליצה למשתמשים החדשים להוסיף מקור לפני פרסום תוכן חדש, וזה מצמצם את כמות השחזורים בגלל מקורות ומשפר את האפשרות לאמת את המידע. בבדיקת A/B התוצאות היו משמעותיות, המשתמשים החדשים אצלם הופעלה בדיקת ההערות הוסיפו מקורות פי 2.2 פעמים יותר במצב מחשב ופי 17.5 יותר במצב נייד. [https://analytics.wikimedia.org/published/reports/editing/reference_check_ab_test_report_final_2025.html]
'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Extension:InterwikiSorting|ההרחבה InterwikiSorting]] שאפשרה [[m:Special:MyLanguage/Interwiki sorting order|למיין את קישורי הבינוויקי]] הוסרה מוויקיפדיה. כתוצאה מכך העורכים שהדליקו מיון במצב לא מצומצם, עם רשימת קישורים מלאה, יראו מעכשיו סדר אחר. הקישורים ימויינו לפי סדר האלפ-בית של קוד השפה שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T253764]
* בהמשך השבוע יראו המשתמשים העורכים בעורך החזותי הנייד פרק בדף כפתור חדש לעריכת דף שלם. בלחיצה ניתן יהיה לערוך את הערך כולו. זה יעזור במקרים בהם השינוי שהתחיל בפרק מסויים גולש לפרקים אחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T387175][https://phabricator.wikimedia.org/T409112]
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חוויית הקריאה]] מזמין עורכים להעריך האם המצב הכהה אצלם בוויקי עדיין נחשב לתכונת בטא, בהתאם לחוויותיהם לגבי טיב העבודה שלו במצב מחשב ובמצב נייד. אם התכונה נראית מוכנה, ניתן לעדכן את הודעות הממשק &lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:skin-theme-description&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;MediaWiki:Vector-night-mode-beta-tag&lt;/code&gt; בהתאם, כדי להראות שהמצב הכהה מוכן ולא נחשב לבטא יותר.
* [[mw:Wikimedia_Apps/Team/iOS/Activity_Tab|לשונית הפעילות]] המשופרת המציגה תובנות לקוראים זמינה עכשיו לכל המשתמשים ביישומון ויקיפדיה ל-iOS, גרסת 7.9.0 ומעלה. לאחר בדיקת A/B שהראתה אחוז גבוה של משתמשים היוצרים חשבון בין אלו שהתכונה זמינה להם, היא נפרסה לכל 100% המשתמשים, יחד עם מספר עדכונים. לשונית הפעילות מראה עכשיו קו הזמן של הערכים שנערכו בידי המשתמש, מציעה תובנות שונות לגבי עריכה, דוגמת מונה העריכות וטרנדים לצפיית בערכים, ואפשרויות לשנות את החוויה ביישומון לפי העדפות אישיות.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:21|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:21}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מ[[mw:Special:MyLanguage/Extension:DiscussionTools|כלי שיחה]] לעבוד בניידים, והפונקציונליות המלאה חזרה לפעול. [https://phabricator.wikimedia.org/T415303]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] מאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים בדף אחד. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] המאפשרת זאת ממשיכה להשתפר. השדרוג האחרון הוא יצירת [[mw:Extension:GlobalWatchlist#hook|hook חדש]], &lt;code dir=ltr&gt;ext.globalwatchlist.rebuild&lt;/code&gt;, שנדלק אחרי כל בנייה מחדש של רשימת המעקב. זה מאפשר ליצור גאדג'טים וסקריפטים אישיים עבור הדף המיוחד המדובר. [https://phabricator.wikimedia.org/T275159]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.17|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/09|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W09&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:04, 23 בפברואר 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30119102 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 10 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W10&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* מספר ויקיפדיות עברו ל[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments|מצב חגיגות 25]] לוויקיפדיה. מדובר בוויקיפדיות בבטאווית, ברטונית, סינית, צ'כית, הולנדית, אנגלית, צרפתית, גורונטלו, אינדונזית, איטלקית, לוקסמבורגית, מאדורית, סיציליאנית, ספרדית, ויאטנאמית ותאית. המצב יתקיים לתקופה מוגבלת בה תופיע דמות קמיע חגיגית לרגל יום ההולדת, בייבי גלוב. הדמות מופיעה בכ-[[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments/article configuration|2500 ערכים]], מחכה להתגלות בידי הקוראים. הקהילות יכולות להחליט להדליק את הדמות באמצעות קבלת הסכמה במזנון שלהם ובקשה ממפעיל להפעיל את התכונה באמצעות [[m:Special:MyLanguage/Wikipedia 25/Easter egg experiments#Community Configuration Demo|הגדרות הקהילה]] באתרי ויקי שלהן.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות משנה]], תכונה חדשה לשימוש מחדש בהערות שוליים עם פרטים אחרים, התחילה לעבוד בוויקיפדיות השוודית והפולנית וב[[:phab:T418209|מספר אתרי ויקי אחרים]]. ניתן [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#test|לנסות את התכונה]] באתרי ויקי הללו, כמו גם בטסטוויקי וב[https://en.wikipedia.beta.wmcloud.org/wiki/Sub-referencing בטא ויקי]. פורסמו [[:m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Learnings|תוצאות הניסוי]] שבוצע בוויקיפדיה הגרמנית. אתרי ויקי [[:m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Pilot wikis|המעוניינים להצטרף לניסוי]] מוזמנים לפנות לוויקימדיה גרמניה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check#Paste check|בדיקת ההדבקה]] תפעל בכל אתרי ויקיפדיה השבוע. התכונה מציעה למשתמשים חדשים שמדביקים לעורך החזותי טקסט שייתכן שלא כתבו בעצמם לשקול את סיכוני הפרות זכויות היוצרים. התכונה [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Tags|מתייגת]] את כל העריכות בהן הופעלה לבדיקה אפשרית בהמשך. מפעילים מקומיים יכולים לשנות את ההגדרות השונות באמצעות הדף [[{{#special:EditChecks}}]]. [[mw:Special:MyLanguage/Edit check/Paste Check#A/B Experiment|מחקר]] ב-22 אתרי ויקי גילה כי הבדיקה צמצמה ב-18% את מספר העריכות המשוחזרות בהשוואה לקבוצת ביקורת.  המתרגמים יכולים [https://translatewiki.net/w/i.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=ext-visualeditor-ve-mw-editcheck&amp;filter=&amp;optional=1&amp;action=translate לעזור בתרגום] התכונה הזאת ונוספות הקשורות אליה.
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience|צוות חווית הקריאה]] ישנה את מראה התפריט בפינה השמאלית העליונה לכל משתמשי הניידים כדי שיהיה דומה יותר למצב מחשב. כרגע התפריט מוצג רק למשתמשים במצב נייד מתקדם. השינוי היחידי הוא מעבר של כמה כפתורים מהתפריט הימני לפינה השמאלית העליונה למשתמשים שלא הדליקו את המצב המתקדם. השינוי צפוי ב-9 במרץ ומטרתו לשפר את ממשק המשתמש. [https://phabricator.wikimedia.org/T413912]
* החל מהשבוע של 2 במרץ המכתבים הנשלחים בזמן הוספת, הורדת או שינוי כתובת המייל המחובר לחשבון יהפכו לנעימים יותר לקריאה ובעלי HTML נקי יותר מהטקסט הפשוט שנשלח עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T410807]
* נכון לעכשיו נשמרות בהיסטוריית ההודעות 2000 הודעות למשתמש החל מ-2013, שנת הפעלתן. מעכשיו יישמרו הודעות מחמש השנים האחרונות בלבד, אבל עד ל-10000 הודעות. זה יעזור לבריאות התשתיות וימנע מהודעות לא מספיק ישנות להעלם מוקדם מדי. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* [[m:Special:GlobalWatchlist|רשימת המעקב הגלובלית]] המאפשרת צפיה ברשימות המעקב מאתרי ויקי רבים באותו דף ממשיכה להשתפר. העדכון האחרון משפר את השימוש בשפות בתוויות הדפים בוויקינתונים. [[mw:Special:MyLanguage/Extension:GlobalWatchlist|ההרחבה]] מפעילה עכשיו את [[mw:Special:MyLanguage/Manual:Language#Fallback languages|מערכת השפות החלופיות]] לדפי ויקינתונים ללא תוויות בשפה המוצגת, ומראה את התוויות הללו בשפה המוגדרת על ידי המשתמש בווידינתונים במקרה שלא סופק פרמטר &lt;code dir=ltr&gt;uselang=&lt;/code&gt; בשורת הכתובת. [https://phabricator.wikimedia.org/T373686][https://phabricator.wikimedia.org/T416111]
* צוות ויקיפדיה לאנדרואיד החל בטסט בטא ל[[mw:Special:MyLanguage/Readers/Information Retrieval/Phase 1|חיפוש משולב]] בוויקיפדיה היוונית. החיפוש המשולב מטפל בו זמנית בשאילתות סמנטיות ובמילות חיפוש כדי לאפשר לקוראים למצוא ביתר קלות את מבוקשם בלי לצאת  מוויקיפדיה.
* מטעמי אבטחה חייבים חברי קבוצות משתמשים מסוימות [[m:Special:MyLanguage/Mandatory two-factor authentication for users with some extended rights|להפעיל את האימות הדו שלבי]] (2FA). עכשיו 2FA נדרש כדי להשתמש בהרשאות הקבוצה אך לא מונע חברות בה. מכיוון שבשיטה הזאת ישנן מספר בעיות המצב [[phab:T418580|ישתנה בהדרגה]] במרץ. חברי הקבוצות לא יוכלו יותר לכבות את מצב האימות היחיד בחשבונם מבלי להפעיל חלופה קודם. לא ניתן יהיה לצרף לקבוצה משתמשים ללא 2FA מופעל. ניתן יהיה להמשיך ולהוריד שיטות 2FA שונות כל עוד לפחות שיטה אחת נשארת. חברי הקבוצות הקיימים ללא 2FA המופעל יוסרו מהקבוצות. מדובר במפעילי CentralNotice, בודקים, עורכי ממשק, מסתירים, צוותי ויקינתונים וויקיפונקציות, משרד IT של הקרן ו-T&amp;S. לא ישתנה דבר לשאר המשתמשים. לוח הזמנים מופיע בקישור המצורף לפברוקטור. [https://phabricator.wikimedia.org/T418580]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:27|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:27}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה משתמשים לא יכלו ליצור מופע ב[https://www.wikibase.cloud/ ענן ויקיבייס]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416807]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כדי לקדם את [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|השימוש ההוגן בתשתיות]] תפעיל הקרן בחודשים הקרובים הגבלת קצב גלובלית בין API שונים. בתחילת מרץ יהודקו ההגבלות על שאילתות לא מזוהות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ואלו שנעשו מדפדפנים. באפריל יעלה הקצב המורשה לתנועה שזוהתה. ההגבלות הוצבו למקסימום האפשרי כדי להקל על הקהילות. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או באמצעות הרשאות בוט בכל ויקי שהיא לא אמורים להיות מושפעים, נכון לעכשיו, אבל לכל המפתחים כדאי לדבוק בטכניקות המומלצות המעודכנות. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]].
* שירות השאילתות של ויקינתונים מפעיל את נקודת הקצה של LDF, קטעי מידע מחוברים, והיא תפסיק לפעול בפברואר. נקודת הקצה שירתה תנועה מוגבלת שעברה בהצלחה לדרכי גישת מידע אחרים המתאימים יותר למקרים הספציפיים. החומרה שהתפנתה תועבר למאמצי מעבר ב-backend הנערכים עכשיו. [https://phabricator.wikimedia.org/T415696]
* פרסר הפרסואיד החדש [[mw:Special:MyLanguage/Parsoid/Parser Unification/Updates|ממשיך להיות מופעל באתרי ויקי נוספים]], ובכך משפר את קיימות הפלטפורמה ומקל על הוספת תכונות חדשות בכתיבה ובקריאה. כרגע פרסואיד הוא פרסר ברירת מחדל ב-488 אתרי ויקי של הקרן, כולל 268 ויקיפדיות, מה שמכסה יותר מעשירית מכל קריאות הדפים בוויקיפדיות.
* [[m:Talk:Wikimedia Enterprise#Exceptional access criteria|פורסמו]] התהליך והקריטריונים ל[[Special:MyLanguage/Wikimedia Enterprise#Access|בקשות לגישה ללא הגבלות]] לפיד המחוזק של ה-API ב-Wikimedia Enterprise, כך שאלו לא יפגעו בשימושים הנוספים. זה נעשה כדי לספק תיעוד מפורט ונקי יותר למשתמשים.
* ה-[https://techblog.wikimedia.org/ Tech Blog], הבלוג המוקדש לקהילה הטכנית של ויקימדיה, [https://techblog.wikimedia.org/2026/02/24/a-tech-blog-diff/ יעבור] ל-[[diffblog:|Diff]], בלוג החדשות והאירועים של הקהילה. המעבר יושלם באפריל 2026, ולאחר מכן יתקבלו פוסטים חדשים לפרסום. הקוראים יוכלו למצוא את הפוסטים החדשים והישנים ב[https://diff.wikimedia.org/techblog דף הנחיתה].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.18|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/10|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W10&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:52, 2 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30137798 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 11 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W11&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.
* בשבוע שעבר עברו כל אתרי ויקי לשעתיים למצב של קריאה בלבד, וסקריפטים של משתמשים וגאדג'טים לא היו זמינים אף יותר זמן. זה קרה כתוצאה מאירוע אבטחה שטופל מאז. מתקיימת עבודה כדי למנוע הישנות המקרה. למידע מעודכן ניתן לפנות ל[[m:Steward's noticeboard#Statement on Meta about today's user script security incident|פוסט בלוח ההודעות של דיילים]] ([[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Product and Technology/Product Safety and Integrity/March 2026 User Script Incident|תרגומים]]).

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים עם חסימות מרובות יוכלו לראות עכשיו סיבות לכל חסימה בנפרד בניידים במקום הודעה אחת גנרית. זה יעזור להם להבין למה נחסמו ומה לעשות כדי לפתור את הבעיות. למשל, המשתמשים שנפגעו בגלל שימוש ב-VPN נפוץ, כמו [[Special:MyLanguage/Apple iCloud Private Relay|iCloud Private Relay]], יקבלו הנחיות ברורות יותר לגבי מה עליהם לעשות כדי לחזור ולערוך. [https://phabricator.wikimedia.org/T357118]
* בהמשך השבוע יתחיל [[mw:Special:MyLanguage/VisualEditor/Suggestion Mode|מצב ההצעות]] להיות זמין כתכונת בטא בעורך החזותי בכל ויקיפדיות. התכונה מציעה באופן יזום סוגים שונים של פעולות שיכולות לשפר את הערכים ומפנה לכללים רלוונטיים. ניתן לשנות את ההגדרות מקומית, כמו גם להוסיף סוגי הצעות חדשים. ההגדות הקיימות מופיעות בדף [[Special:EditChecks]], ישנן גם [[mw:Special:MyLanguage/Help:Suggestion mode#For administrators %E2%80%93 local customization|הנחיות מקומיות למפעילים לעדכון ההגדרות]]. התכונה קשורה ל[[mw:Special:MyLanguage/Help:Edit check|בדיקת עריכה]] המציעה שיפורים תוך כדי כתיבת תוכן חדש. צוות העריכה מתכנן לבדוק את ההשפעה על המשתמשים החדשים באמצעות ניסוי ביקורת. [https://phabricator.wikimedia.org/T404600]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בה הסמן הופיע במקום הלא נכון בצביעת הקוד CodeMirror בעורך קוד מקור המקלה על קריאת הקוד. זה נוגע למשתמשים שיצרו כללי סגנון חלופיים לגפנים המופיעים בזמן יצירת נושא חדש בכלי שיחה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418793]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* עדכון לגבי הגבלות השימוש ב-API: כדי לעזור להבטיח [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתיות]] יופעלו השבוע הגבלות קצב לקריאות ללא User-Agent מתאים המגיעות מחוץ ל-Toolforge/WMCS ולקריאות מתוך דפדנים ללא הזדהות. הגבלות רחבות יותר יופעלו על תנועת רשת מזוהה באפריל. בוטים הרצים ב-Toolforge/WMCS או בעלי הרשאות בוט בכל אתרי ויקי לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת מומלץ לכל המפתחים לפעול לפי כללי ההתנהגות הרלוונטיים. ניתן לקבל [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|פרטים נוספים]].
* התחיל לעבוד API חדש, GraphQL. הוא פותח כחלופה גמישה לבחירת תכונות של WQDS, שירות השאילתות של ויקינתונים, כדי לשפר את חווית המפתח ואת יכולת ההסתגלות, ולייעל את הגישה לנתונים. ניתן לנסות ו[[d:Wikidata:Wikibase GraphQL#Feedback and development|להשאיר משוב]], כמו גם [https://greatquestion.co/wikimediadeutschland/GraphQLAPI/apply להרשם לבדיקות בשימוש].
* [[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group|צוות הכלים ללא תמיכה של PTAC]] ממשך לשפר את [[commons:Special:MyLanguage/Commons:Video2commons#|Video2Commons]]. בפברואר טופלו בעיות בזיהוי, ניהול קבצים גדולים, שקיפות תור המשימות, ובעיות בהבנת התנהגות ההעלאה. נמשכת העבודה בכמה תחומים, כולל שינויים הקשורים להעלאות מיושנות בצד השרת. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל[[m:Special:MyLanguage/Product and Technology Advisory Council/Unsupported Tools Working Group#February 2026|עדכון]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.19|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* צוות הנחיות הערכים מזמין עורכי ויקיפדיה מנוסים מכמה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Pilot wikis and collaborators#Collaborators|אתרי ויקי נבחרים]] ותורמים מעוניינים מוויקיפדיות אחרות למלא שאלון הזמין ב[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfmLeVWnxmsCbPoI_UF2jyRcn73WRGWCVPHzerXb4Cz97X_Ag/viewform אנגלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd6rzr4XXQw8r4024fE3geTPFe13M_6w7Mitj-YJi0sOlWTAw/viewform?usp=header ערבית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSdok3-RfB18lcugYTUMGkpwmqG_8p760Wv4dCXitOXOszjUDw/viewform?usp=header בנגאלית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjTfYp4jEo0akA4B1e-Nfg3QZPCudUjhJzHzzDi6AHyAaMGA/viewform?usp=header יפנית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScteVoI29Aue4xc72dekk-6RYtvmMgQxzMI900UOawrFrSTWg/viewform?usp=header פורטוגזית], [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSetdxnYwL3ub2vqA7awCg5hJZPMIYcDPaiTe12rY9h0GYnVlw/viewform?usp=header פרסית] ו[https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScNvfJF-Ot-4pzA4qAN771_0QDJ4Li19YcUsaTgSKW8Nc7U_Q/viewform?usp=header טורקית]. התשובות יעזרו להתאים הנחיות לעורכים פחות מנוסים ולעזור להם ללמוד את כללי המדיניות וההתנהגות בקהילה בזמן יצירת הערכים. ניתן ללמוד עוד ב[[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|דף המיזם]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/11|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W11&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 20:53, 9 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30213008 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 12 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W12&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] הידועה גם בתור [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]] שימשה לצביעת קוד ויקי החל מנובמבר 2024. היא תצא מהבטא לקראת מאי 2026 כדי להביא שיפורים ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Features|תכונות]] חדשות לכל העורכים המשתמשים בהדגשה התקנית. ניתן לפנות עם שאלות או חששות בעניין היציאה מהבטא לדף [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|הזה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* בעבר השינויים בקבוצות משתמשים מקומיות שנעשו בידי הדיילים בוצעו במטא והופיעו ביומנים רק שם. מעכשיו השינויים יופיעו גם בוויקי המקומית הרלוונטית כדי להקל על גישה מלאה לשינויים בהרשאות המשתמשים באתרי ויקי שונים. רשומות היומן לשינויים כאלו בעבר יעודכנו בדיעבד במהלך השבועות הקרובים. [https://phabricator.wikimedia.org/T6055]
* באתרי ויקי המפעילים את ההרחבה לניטור בשם [[m:Special:MyLanguage/Flagged Revisions|Flagged Revisions]], כולל ויקיטקסט בעברית, מופיע מספר השינויים הדורשים ניטור בראש הדף בשם [[{{#Special:PendingChanges}}]] (מיוחד:שינויים ממתינים). עד כה הופיע מספר גדול מדי, כי הוא כלל דפים שלא צריכים יותר ניטור עקב הסרתם מהמערכת ללא ניטור. למשל, דפים שנמחקו, הועברו למרחב שם ללא ניטור, או בגלל שינויים בהגדרות האתר. מעכשיו יופיע המספר הנכון, ובחלק מאתרי ויקי הוא יקטן משמעותית כתוצאה מכך. לא צפוי שינוי ברשימת הדפים. [https://phabricator.wikimedia.org/T413016]
* שפת התכנות של ויקיפונקציות נכתבה מחדש, והגרסה החדשה שלה כבר פורסמה. המטרה בשינוי היא להעלות יציבות באמצעות צמצום דרישות הזיכרון. השינוי גם מקטין את זמני הביצוע, מפשט את הקוד, משפר את האבסטרקציות, וזה יאפשר הוספת תכונות חדשות בעתיד. ניתן לקרוא [[f:Special:MyLanguage/Wikifunctions:Status updates/2026-03-11|פרטים]] על השינויים.
* המשתמשים יכולים עכשיו למיין את תוצאות חיפוש ויקי אלפבטית. העדכון נותן דרך נוספת לבצע חיפוש מהר יותר וקל יותר. בעבר התוצאות מויינו לפי תאריך עריכה, תאריך יצירה או רלוונטיות. לשימוש בתכונה החדשה יש ללחוץ על &quot;חיפוש מתקדם&quot; ולבחור את הדרך הרצויה בשדה &quot;סדר מיון&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T403775]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:28|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:28}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקן הבאג שמנע מאשף ההעלאות בוויקישיתוף לייבא קבצים מ-Flickr.&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T419263]
'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* דף מיוחד חדש בשם [[{{#special:LintTemplateErrors}}]] יציג את רשימת הדפים המציגים שגיאות לינטר, כדי שניתן יהיה למצוא אותם בקלות. הרשימות ממוינות  לפי מספר השגיאות, למשל, [[{{#special:LintTemplateErrors}}/night-mode-unaware-background-color]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T170874]
* המשתמשים בתכונת בטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מקבלים זה זמן מה את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|CodeEditor]]&amp;rlm; (ACE) לצביעת התחביר בדפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue ולואה. יחד עם הוצאת CodeMirror 6 מתוך בטא מתוכננת גם החלפת ACE כעורך התקני לסוגי הדפים הללו לקראת מאי 2026. [[mw:Special:MyLanguage/Help talk:Extension:CodeMirror|השארת משוב או חששות]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* המודולים של [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] ב-JavaScript ישודרגו בקרוב ל-CodeMirror 6. לקראת השדרוג הוכרז השימוש ב-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror&lt;/code&gt; ו-&lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.lib&lt;/code&gt; בגאדג'טים וסקריפטים אישיים כמיושן ביולי 2025. השימוש בהוק &lt;code dir=ltr&gt;ext.CodeMirror.switch&lt;/code&gt; הוכרז כמיושן במרץ 2025. התורמים יכולים עכשיו להתאים את הסקריפטים והגאדג'טים שלהם ל-CodeMirror 6. מידע נוסף מופיע ב[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror#Gadgets and user scripts|מדריך המעבר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T373720]
* צוות הממשקים של מדיהוויקי מרחיב את הכיסוי של הגדרות המודול REST API כך שיכלול גם את [[mw:Special:MyLanguage/API:REST API/Extensions|הרחבות ה-API]]. המודולים של REST API הם קבוצות של נקודות קצה רלוונטיות שניתן לנהל ולעדכן בנפרד זה מזה. קיימים מודולים עבור API של [https://phabricator.wikimedia.org/T414470 GrowthExperiments] ושל [https://phabricator.wikimedia.org/T419053 ויקיפונקציות]. במעבר הרחבות ה-API למבנה הזה יועבר גם התיעוד של OpenAPI הראשי של מדיהוויקי ושל תצוגת ארגז החול REST, והוא יהיה זמין בבחירת המודולים בתפריט של [https://test.wikipedia.org/wiki/Special:RestSandbox REST Sandbox] בדף [[{{#Special:RestSandbox}}]] בכל אתרי ויקי.
* הרחבת ה-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto|Scribunto]] מספקת מידע מגוון לגבי אתר ויקי בו היא רצה באמצעות הספרייה [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual|mw.site]]. החל מהשבוע שעבר הספרייה מאפשרת גם לקבל את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:Scribunto/Lua reference manual#mw.site.wikiId|הדרך]] לגישה ל[[mw:Special:MyLanguage/Manual:Wiki ID|מזהה ויקי]] שניתן להשתמש בו בניהול מודולים בין אתר ויקי אחד לאחרים. [https://phabricator.wikimedia.org/T146616]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.20|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* התחרות [[m:Special:MyLanguage/Coolest Tool Award|הכלי המדליק 2026]] בין הכלים הטכניים הקהילתיים הטובים ביותר פתוחה להזמנות. ניתן להציע את הכלי האהוב באמצעות [https://wikimediafoundation.limesurvey.net/435684?lang=en טופס ההגשה] עד ל-23 במרץ 2026. למידע נוסף בנושאי הפרטית וניהול הנתונים ניתן לגשת ל[[foundation:Special:MyLanguage/Legal:Coolest_Tool_Award_2026_Survey_Privacy_Statement|הצהרת הפרטיות]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/12|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W12&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:36, 16 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30260505 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 13 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W13&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו להתחבר בלי סיסמה, באמצעות מפתח מעבר (passkey). מדובר בשיטה בטוחה התומכת בטביעת אצבע, זיהוי פנים או קוד PIN. כתוצאה מהשינוי ירגישו כל המשתמשים שיבחרו להתחבר בלי סיסמה שנהיה קל יותר, מהיר יותר ובטוח יותר להתחבר לחשבון. אפשרות ההתחברות באמצעות מפתח מופיעה עכשיו כהצעה למילוי אוטומטי בשדה שם המשתמש. בקרוב יופיע כפתור חדש &quot;[[phab:T417120|להתחבר עם מפתח]]&quot; למשתמשים שכבר הדליקו את התכונה החדשה. העדכון הזה ישפר את האבטחה ואת חוויית המשתמש. [[c:File:Passwordless_login_screencast.webm|סרטון צילום מסך]] מדגים את ההתחברות בלי סיסמה צעד אחר צעד.
* [[m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|כל אתרי ויקי יעברו למצב לקריאה בלבד]] למשך כמה דקות ביום רביעי, 25 במרץ 2026, ב-[https://zonestamp.toolforge.org/1774450800 15:00 UTC] (או 17:00 שעון ישראל). מדובר בבדיקת גיבוי של מעבר מרכז הנתונים [[wikitech:Deployments/Yearly calendar|המתקיים מדי חצה שנה]]. במהלת המעבר תופנה כל תנועת הרשת של ויקימדיה ממרכז מידע ראשי אחד למרכז גיבוי כדי לבדוק זמינות ולמנוע הפרעות בשירות אפילו במצבי חירום.

'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשי אתרי ויקימדיה יכולים עכשיו לייבא את ההודעות וההתרעות שלהם שגילן יותר מחמש שנים באמצעות [[toolforge:echo-chamber|כלי חדש בטולפורדג']]. זה יאפשר למשתמשים לשמור על הודעות משובות והן לא יאבדו במהלך המחיקה המתוכנן של כל ההודעות מלפני יותר מחמש שנים, כפי שכבר פורסם. [https://phabricator.wikimedia.org/T383948]
* עורכי ויקיפדיות באינדונזית, תאית, טורקית ובאנגלית פשוטה יכולים עכשיו להשתמש בדף Special:PersonalDashboard. זאת [[mw:Special:MyLanguage/Moderator Tools/Dashboard|הגרסה הראשונית של החוויה]] שמציגה למשתמשים דרכי ניטור, ומקלה עליהם לעבור מעריכות בלבד להשתתפות מתקדמת יותר בניטור האתר שלהם. [https://phabricator.wikimedia.org/T402647]
* בדף [[Special:Block|מיוחד:חסימה]] הופיעו שני שיפורי ממשק קטנים. המפעילים יכולים עכשיו לבצע חסימות ללא הגבלת זמן באמצעות כפתור רדיו מיועד בפרק המוקדש לזמן החסימה. כמו כן, הבחירה בחסימה ללא הגבלת זמן תציע רשימת סיבות שונה לבחירה. את הרשימה ניתן לעדכן בדף [[MediaWiki:Ipbreason-indef-dropdown|מדיה ויקי:Ipbreason-indef-dropdown]].&amp;rlm; [https://phabricator.wikimedia.org/T401823]
* משתמשים בניידים ב[[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#Logged-out|מספר אתרי ויקי]], לא כולל בעברית, יכולים לראות אזהרת עריכה מחוץ לחשבון משופרת, וזאת הודות לעדכונים האחרונים של צוות Growth. השינויים נפרסו בשבוע שעבר כחלק מהמאצים המתמשכים והבדיקות שמטרתם לשפר את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments|חוויית יצירת החשבון בניידים]] ובכך להגדיל את השתתפות. [https://phabricator.wikimedia.org/T408484]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:36|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:36}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקן הבאג שמנע ממשתמשי הדפדפנים הניידים לראות סיבות לחסימות מרובות. עכשיו מופיעות כל החסימות התקפות בוויקיפדיה.

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* מארזים שנבנו באמצעות טולפורג' יקבלו בקרוב גרסת buildpacks משודרגת, ובכך תתאפשר תמיכה בגרסאות חדשות יותר של שפות תכנות, כמו כן יוכנסו שיפורים ותיקונים נוספים. משתמשי Toolforge Build Service מוזמנים לעבור על [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/cloud-announce@lists.wikimedia.org/thread/EMYTA32EV2V5SQ2JIEOD2CL66YFIZEKV/ הודעת המייל] שנשלחה לאחרונה ולעדכן את הגדרות הבנייה במידת הצורך כדי להבטיח את תאימות הכלים שלהם. [https://wikitech.wikimedia.org/w/index.php?title=Help:Toolforge/Building_container_images&amp;oldid=2392097#Buildpack_environment_upgrade_process][https://phabricator.wikimedia.org/T380127]

* אתר ויקי לתיעוד [https://api.wikimedia.org/wiki/Main_Page פורטל API] ייסגר ביוני 2026. מפתחות API שנוצרו בפורטל ימשיכו לעבוד כרגיל. נקודות הקצה של api.wikimedia.org יוכרזו כמיושנות בהדרגה החל מיולי 2026. התיעוד שבפורטל יעבור לאתר [[mw:Wikimedia APIs|mediawiki.org]]. פרטים נוספים מופיעים ב[[wikitech:API Portal/Deprecation|דף המיזם]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.21|MediaWiki]]

'''לעומק'''
* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|מיזם המשאלות הטכניות של ויקימדיה הגרמנית]] שוקל לבצע שיפורים ב[[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names|שמות ההערות הנוצרות אוטומטית בעורך החזותי]]. אנא בדקו את [[m:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Proposed solutions|הפתרונות המוצעים]] והשתתפו ב[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/References/VisualEditor automatic reference names#Request for comment|דיון]].

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/13|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W13&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:51, 23 במרץ 2026 (IST)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30268305 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 14 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W14&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* גרסת הבטא של [[abstract:|Abstract Wikipedia]], אתר ויקימדיה חדש שלא תלוי בשפה, נפתחה השבוע. האתר מאפשר לקהילות לבנות ערכי ויקיפדיה בשפתם המקומית, כך שניתן יהיה לקרוא אותם בקלות גם בשפות אחרות. האתר משתמש באלגוריתמים מוויקיפונקציות בהתבסס על מבנה הנתונים מוויקינתונים.

'''עדכונים לעורכים'''
* הצוות Growth מריץ בדיקת A/B לגבי הודעה ברורה יותר וידידותית יותר למשתמש המזמינה ליצור חשבון ויקי. כרגע כשמשתמשים לא מחוברים בנייד מתחילים לערוך, הם מקבלים הודעת אזהרה צורמת שיכולה לגרום לתחושת ייאוש. היא גם מדברת על חשבונות זמניים כאמצעי ברירת מחדל, במקום לעודד יצירת חשבון. הבדיקה רצה על עשר ויקיפדיות, כולל ערבית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account Creation Experiments#2. Improve logged-out warning message (T415160)|ראו פרטים נוספים]].
* צוות היישומונים של ויקימדיה מזמין להשאיר משוב בנושא [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Apps/Team/Future of Editing on the Mobile Apps|דרך העריכה הנכונה ביישומוני ויקיפדיה לניידים]]. הדיון מתמקד בשיפורים בדרכי גישה לכלי עריכה לאחר לחיצה על כפתור העריכה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לעודד את הקוראים המעוניינים בעריכה ולתת להם דרך ידידותית יותר להתחיל בכך.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:45|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:45}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בשליפת מידע מארכיון הנתונים הגדול [https://www.newspapers.com Newspapers.com] עקב חסימת הבקשות ל[[mw:Special:MyLanguage/Citoid|ציטואיד]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T419903]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.22|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/14|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W14&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 22:26, 30 במרץ 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30329462 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 15 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W15&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''

* ההרחבה [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents]] כוללת עכשיו כלי חדש, הצבת יעדים. הוא מאפשר למארגנים לקבוע יעדים לאירועים, דוגמת מספר ערכים ליצירה או מספר תורמים משתתפים, ולעקוב אחר היעדים הללו בזמן אמת. כמו כן, העורכים יכולים לעבוד כדי להשיג מטרות משותפות ולראות את ההשפעה הכוללת תוך כדי כך. הכלי זמין בכל אתרי ויקי של ויקימדיה. ניתן לקרוא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CampaignEvents/Registration/Collaborative contributions#Goal setting|תיעוד]].
* [[File:Maki-gift-15.svg|12px|link=|class=skin-invert|סקר המשאלות]] [[mw:Special:MyLanguage/Help:Watchlist labels|תוויות רשימת המעקב]] החדשות, שפורסמו ב[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/07|גיליון 7 של ידיעות הטכנולוגיה השנה]], זמינות עכשיו גם בעורך החזותי, גם בעורך קוד מקור, וגם באמצעות אייקון הכוכב למעקב בראשית הדף (או כפתור המעקב בעיצובים בהם אין כוכב). עד עכשיו אפשר היה להוסיף תוויות רק באמצעות [[Special:EditWatchlist|מיוחד:עריכת רשימת המעקב]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:23|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:23}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה שגרמה לדפי שיחה בניידים הכוללים נושאים ריקים לצאת מכלל שימוש. [https://phabricator.wikimedia.org/T419171]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* &lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|הערות שוליים משניות]] המאפשרות לעורכים להוסיף פרטים להערות קיימות ללא צורך לכתוב את ההערות הללו מחדש יתחילו לפעול ב[[phab:T414094|אתרי ויקי נוספים]] בהמשך השנה. לכל האתרים מימין לשמאל, כולל בעברית, זה יגיע בסוף במועד לא ידוע. אתרי ויקי המשתמשים בגאדג'ט [[mw:Special:MyLanguage/Reference Tooltips|Reference Tooltips]] מוזמנים לעדכן את הקוד, הנמצא בדרך כלל בדף [[m:MediaWiki:Gadget-ReferenceTooltips.js]], בדומה למה שנעשה [https://en.wikipedia.org/w/index.php?diff=1344408362 כאן], כדי לוודא תאימות להערות המשניות. ייתכן שגם גאדג'טים אחרים המטפלים בהערות שוליים יצטרכו תיקון.&lt;/span&gt; [https://phabricator.wikimedia.org/T416304]
* כל אתרי ויקיחדשות ייסגרו ויעברו למצב לקריאה בלבד ב-4 במאי 2026. התוכן יישאר זמין אבל לא יהיו עריכות חדשות או ערכים חדשים. הסגירה אושרה בדי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לאחר דיונים נרחבים. [[m:Wikimedia Foundation Board noticeboard#Board of Trustees Approves Closure of Wikinews|לקריאה נוספת]].
* ל-[[:mw:Special:MyLanguage/API:Action API|Action API]] יש כמה פורמטים להצגת התוצאות. הפורמט &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;format=php&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; יוסר בקרוב. יש לוודא שסקריפטים ובוטים שהשתמשו בו יעברו ל[[mw:Special:MyLanguage/API:Data formats#Output|פורמט JSON]]. ההסרה צפויה להשפיע על מעט מאוד סקריפטים ובוטים. [https://phabricator.wikimedia.org/T118538]
* הדף [[Special:NamespaceInfo|מיוחד:NamespaceInfo]] מציג מעכשיו גם שמות נרדפים של מרחבי השם. למשל, בוויקיפדיה העברית מופיע &quot;וק&quot; לצד &quot;ויקיפדיה&quot;. [https://phabricator.wikimedia.org/T381455]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.23|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/15|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W15&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 19:19, 6 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30362761 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 16 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W16&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* עורכים מנוסים מוזמנים [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Main_Page לבדוק] את תכונת [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance|הנחיית הערכים]] שנוצרה כדי לעזור לעורכים פחות מנוסים ליצור ערכים בוויקיפדיה בעלי מבנה נכון ובהתאמה למדיניות. הסברים לגבי אופן ביצוע הבדיקה [[mw:Special:MyLanguage/Article guidance/Test feature guide|זמינים]] למעוניינים. כמו כן, אחרי קריאת [https://b24e11a4f1.catalyst.wmcloud.org/wiki/Category:Pages_using_article_guidance קווי המתאר], מומלץ להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Article guidance|דף השיחה של המיזם]]. בהתבסס על תגובות התכונה תשופר ותעלה למספר ויקיפדיות לניסוי והתאמות. ישנו [[c:File:Article Guidance workflow demo - April 2026.webm|סרטון וידאו]] המסביר את התכונה.
'''עדכונים לעורכים'''
* משתמשים מאומתים יכולים מעכשיו להשתמש בדף [[Special:ChangeContentModel|מיוחד:שינוי מודל התוכן]] כדי [[mw:Special:MyLanguage/Help:ChangeContentModel|ליצור דפים חדשים עם מודל תוכן לבחירה]], דוגמת רשימות לשליחת הודעות המוניות, ברוב אתרי ויקי. זה יהפוך את הפורמטים המגוונים של הדפים לנגישים יותר. ניתן לבדוק האם ההרשאה קיימת באתר ויקי מסוים בדף [[Special:ListGroupRights|מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T248294]
* צוות Growth התחיל את [[mw:Special:MyLanguage/Contributors/Account_Creation_Experiments|ניסוי יצירת החשבונות]] בו ייבדק האם הוספת כפתור ליצירת חשבון בראש הדף בדפדפנים הניידים יעלה את כמות החשבונות החדשים ויעודד משתמשים נוספים בניידים לתרום לאתרי ויקי. הניסוי מתקיים עכשיו בוויקיפדיות בהינדי, אינדונזית, בנגלית, תאית ועברית אצל 10% ממשתמשים לא מחוברים בניידים.
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. למשל, תוקנה הבעיה בגללה העורך החזותי נתקע בחלונות עם האנימציה המכובה. [https://phabricator.wikimedia.org/T382856]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* בהמשך השבוע {{int:group-abusefilter}} שישי להם את תכונת הבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]] מופעלת יקבלו את [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]] בתור העורך ב[[Special:AbuseFilter|מסנן ההשחתות]]. זה נעשה כחלק מהמהלך הרחב יותר להפוך את חווית המשתמשים לאחידה יותר בכל סוגי העורכים. [https://phabricator.wikimedia.org/T399673][https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* כלים ובוטים המשתמשים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Notifications/API|API ההודעות]] יצטרכו לעדכן את ההרשאות של OAuth או של  BotPassword כדי לקבל גישה להודעות פרטיות. [https://phabricator.wikimedia.org/T421991]
* כתוצאה משדרוג ספרייה ישתבש המיון של הקטגוריות החל מ-20 באפריל. סקריפט המעבר ירוץ כדי לתקן את זה, עניין שייקח שעות או ימים, תלוי בגודל האתר. למשל, זה ייקח שבוע בוויקיאנגלית. [https://phabricator.wikimedia.org/T422544]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.24|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/16|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W16&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:19, 13 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30380527 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 17 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W17&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|תרגומים לשפות נוספות]].

'''מגדלור השבוע'''
* ב-21 אפריל, לאחר שנתיים של פיתוח, ייצא מבטא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|{{int:codemirror-beta-feature-title}}]], המכונה גם [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror 6]]. הוא מביא לשיפורים בקריאות טקסט וקוד ויקי, צמצום טעויות הקלדה ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|שיפורים]] נוספים לכל משתמשי צביעת התחביר התקנית. תודה ענקית למתנדב [https://phabricator.wikimedia.org/p/Bhsd/ Bhsd] שפיתח את רוב התכונות, כולל [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Code folding|קיפול הקוד]], [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Autocompletion|השלמה אוטומטית]] ו[[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror#Linting|לינטר]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T259059]
* עדכון רחב ליישומון ויקיפדיה עבור iOS יוצא בימים האלו, והוא נועד לחדש את העיצוב כדי להתאים אותו לגרסה האחרונה של &quot;Liquid Glass&quot; של Apple. [https://apps.apple.com/us/app/wikipedia/id324715238 ניתן להוריד את הגרסה החדשה] כדי לראות את העדכון.

'''עדכונים לעורכים'''
* [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] היא תכונה המאפשרת לקוראים לשמור ערכים ברשימה לקריאה עתידית. התכונה זמינה עכשיו בבטא  בוויקיפדיות הערבית, הצרפתית, האינדונזית, הווייטנאמית והסינית, ומופעלת כברירת מחדל לכל החשבונות החדשים בכל ויקיפדיות.
* ניסוי החוקר את [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Growth/Mobile page previews|הרחבת Page Previews לדפדפנים ניידים]] יתחיל בשבוע של 20 באפריל בוויקיפדיות הערבית, האנגלית, הצרפתית, האיטלקית, הפולנית והווייטנאמית. מדובר בחלונות קופצים המציגים תמונה ממוזערת, פסקה ראשונה וקישור לפתיחת הערך כולו, מה שמביא לשיפור במציאת התוכן. הכלי כבר מופעל במצב מחשב וביישומונים. ניתן לקרוא [[m:Special:MyLanguage/List of experiments in Product and Technology#Template|פרטים נוספים]] על הניסוי והכלי.
* בחלק מאתרי ויקי יראו משתמשים מחוברים שלא [[mw:Special:MyLanguage/Help:Email confirmation|וידאו את כתובת המייל שלהם]] באנרים המזמינים אותם לעשות את זה. וידוא כתובת המייל מאפשר למשתמשים להחזיר גישה לחשבון אחרי איבוד ססמה. [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity/Account Security#Encouraging users to confirm their email addresses|עוד בנושא]]. [https://phabricator.wikimedia.org/T421366]
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:15|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:15}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה עורך קוד מקור 2017 התקשה בעריכת דפים גדולים מאוד. זה כלל טעינה אטית, לאגים בתצוגה מקדימה ובגלגול הדף, ובעיות בביצועים במהלך בחירת, חיתוך והדבקת התוכן. [https://phabricator.wikimedia.org/T184857]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* כחלק ממעברו של [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:CodeMirror|CodeMirror]] מחוץ לבטא, ישתמשו כל העורכים ב-[[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] במקום [[mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeEditor|ACE]]&amp;rlm; (CodeEditor) לצביעת התחביר בזמן עריכת דפי JavaScript,&amp;rlm; CSS,&amp;rlm; JSON,&amp;rlm; Vue&amp;rlm; ולואה. [https://phabricator.wikimedia.org/T419332]
* השירות &lt;code&gt;mirrors.wikimedia.org&lt;/code&gt; עבור משתמשי Debian ו-Ubuntu ייסגר ב-15 במאי. משאבי השירות יוחלפו באפשרויות חדשות וטובות יותר. חלק מהמשתמשים יצטרכו לעבור לשרת אחר, מה שיכול לקחת זמן. [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/LJYRIS4WB66HIRCAO4GIDTXCMDVZRBMA/ פרטים נוספים]. [https://phabricator.wikimedia.org/T416707]
* הטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; הוסרו מ[[wikitech:Help:Wiki Replicas|וויקירפליקות]]. אם הכלים או השאילתות שלכם פונים ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;image&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; או ל-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;oldimage&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ישירות, אנא עדכנו אותם כדי שישתמשו בטבלאות &lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;file&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; ו-&lt;bdi lang=&quot;zxx&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;filerevision&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;/bdi&gt; לפני 28 במאי. [https://phabricator.wikimedia.org/T28741]
* בעקבות היישום של הגבלות גלובליות על קצב API בזמן האחרון תמשיך קרן ויקימדיה לוודא [[mw:Special:MyLanguage/MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]] באמצעות השתת הגבלות גלובליות על טראפיק API מזוהה, בשבוע האחרון של אפריל. ההגבלות נקבעו גבוהות ככל האפשר בכוונה, כדי לצמצם השפעות על הקהילה. בוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף ראו [[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* ה-[[mw:Special:MyLanguage/Attribution API|Attribution API]] זמין עכשיו ב[[mw:Special:MyLanguage/Wikimedia APIs/Stability policy|בטא]]. ה-API הזה שולף מידע על קרדיטים של ערכים וקבצים במדיה-ויקי כשנעשה בהם שימוש. התיעוד זמין באמצעות הדף המיוחד של ארגז החול של REST בכל אתרי ויקי של ויקימדיה, דוגמת [https://en.wikipedia.org/w/index.php?api=attribution.v0-beta&amp;title=Special%3ARestSandbox ארגז החול של REST בוויקיאנגלית]. ניתן להשאיר משוב ב[[mw:Talk:Attribution API|דף השיחה של המיזם]].
* לא תהיה גרסת מדיה־ויקי חדשה השבוע.

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/17|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W17&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 18:01, 20 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:STei (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30432763 --&gt;

== ידיעות הטכנולוגיה 2026 – גיליון 18 ==

&lt;section begin=&quot;technews-2026-W18&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;
להלן '''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' האחרונות מהקהילה הטכנית של קרן ויקימדיה. אנא ספרו למשתמשים אחרים על השינויים האלה. לא כל השינויים ישפיעו עליכם. יש [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|תרגומים לשפות נוספות]].

'''עדכונים לעורכים'''
* במסגרת שיפור ההגנה נגד משחיתים נעשה שינוי בדרך בה משתמשים חדשים נכנסים אוטומטית לקבוצת המשתמשים המאומתים, [[{{int:grouppage-autoconfirmed/{{CONTENTLANGUAGE}}}}|{{int:group-autoconfirmed}}]]. עד כה זה קרה לאחר ותק מסוים שנקבע מראש מרגע יצירת החשבון ולאחר מספר מסוים של עריכות, שנקבע מראש גם כן. נעשה בזה שימוש לרעה בידי משחיתים שיצרו חשבונות והשתמשו בהם לאחר המתנה. כדי למנוע זאת בשבוע הבא המנגנון ישתנה והוותק יחושב מהעריכה הראשונה במקום מרגע ההרשמה. כל המספרים יישארו כבעבר. השינוי לא יפעל באתרי ויקי בהם הוחלט כי אין צורך בכמות עריכות מסוימת כדי להצטרף לקבוצה. [https://phabricator.wikimedia.org/T418484]
* כל המשתמשים החדשים באתרי ויקיפדיה, כמו גם שאר המשתמשים שהדליקו את ההפעלה האוטומטית של תכונות הבטא החדשות, יכולים עכשיו להשתמש בתכונת [[mw:Special:MyLanguage/Readers/Reader Experience/WE3.3.4 Reading lists|רשימות קריאה]] כדי לשמור ערכים לקריאה עתידית. זה מאפשר לארגן את כל מה שהמשתמש מעוניין לקרוא במקום אחד, לגישה קלה יותר. 
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] ראו את {{PLURAL:30|התקלה שדווחה|כל {{formatnum:30}} התקלות שדווחו}} בידי הקהילות ו[[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Recently resolved community tasks|תוקנו השבוע]]. לדוגמה, תוקנה הבעיה בגללה תמונות בתבניות מידע קיבלו שוליים ענקיים בפיירפוקס. [https://phabricator.wikimedia.org/T423676]

'''עדכונים לעורכים הטכניים'''
* להזכירכם, הגבלות הקצב הגלובליות של API יופעלו השבוע לטראפיק API מזוהה. זה יעזור לוודא [[mw:MediaWiki Product Insights/Responsible Reuse|שימוש הוגן בתשתית]]. הבוטים הרצים על Toolforge/WMCS או עם הרשאות בוט על ויקי כלשהיא לא יושפעו נכון לעכשיו. בכל זאת, כדאי למפתחים להשתמש בהמלצות המעודכנות. למידע נוסף, כולל הגבלות מעודכנות, ראו [[mw:Wikimedia APIs/Rate limits|Wikimedia APIs/Rate limits]] ו-[[mw:Wikimedia APIs/Rate limits/FAQ|FAQ]].
* [[File:Reload icon with two arrows.svg|12px|link=|class=skin-invert|דיווח חוזר]] פירוט עדכוני הקוד השבוע: [[mw:MediaWiki 1.46/wmf.26|MediaWiki]]

את '''''[[m:Special:MyLanguage/Tech/News|ידיעות הטכנולוגיה]]''' מכינים [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/Writers|שגרירים טכנולוגיים]] והן נשלחות באמצעות [[m:Special:MyLanguage/User:MediaWiki message delivery|בוט]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News#contribute|לתרום]] • [[m:Special:MyLanguage/Tech/News/2026/18|לתרגם]] • [[m:Tech|לקבל עזרה]] • [[m:Talk:Tech/News|לשלוח משוב]] • [[m:Global message delivery/Targets/Tech ambassadors|לעשות או לבטל מינוי]].''
&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;technews-2026-W18&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 21:06, 27 באפריל 2026 (IDT)

(ההודעה הזאת נשלחה אל [[:שיחת משתמש:איתן96]] והיא מתפרסמת כאן בגלל הפניה.)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:UOzurumba (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/Tech_ambassadors&amp;oldid=30458046 --&gt;</text>
      <sha1>q3kov3yiwogqqe8goz5ofbm5cofwons</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית לח יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>272256</id>
    <revision>
      <id>3008171</id>
      <parentid>3005965</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:07:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>ויבוא אליה פעמים</comment>
      <origin>3008171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10744" sha1="8rk7jzazzcg4uf1ro4mjkir11oi8v3c" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח יז|יח|לח יט|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לָּהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ.}}
== וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ ==
=== תשלום? ===
ליהודה אין במה לשלם. אין לו כסף או גדי, אבל יש לו דברים בעלי ערך רב, דברים אישיים שהוא נושא איתו כל הזמן. לא ברור שתמר ידעה שליהודה לא יהיה כסף. גם אם הוא היה משלם היא היתה מסמנת את התשלום ומזכירה לו. אבל למזלה לא היה ליהודה דבר בשווי ערך של גדי בכיסו.

כל השיחה היא אודות הערבון לתשלום. תמר שאלה מה יהיה התשלום, אבל לא נאמר שהיא הסכימה לתשלום עצמו כתנאי לשכיבה. תמר למעשה לא קיבלה ממנו תשלום, כי יהודה העדיף להפסיק לחפש אותה, ואת הערבון היא השיבה, כך שיהודה לא שכב עם זונה בתשלום והוא נשא אותה לאישה בביאה, לאחר שהוא ביקש לבוא אליה. יהודה לא הבין שהוא הציע לייבם אותה והיא הסכימה ללא תשלום, כמובן במרמה, אבל זה לא עזר ליעקב כאשר לבן חיתן לו את לאה ([[ביאור:בראשית כט כה]]). תמר עשתה ליהודה, מה שיהודה עשה לה כאשר הוא אמר לה לחכות עד ששלה יגדל, אבל למעשה הוא לא הבטיח לתת לה את שלה כאשר שלה יגדל ([[ביאור:בראשית לח יא]]).

=== חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ ===
תמר בקשה את סמלי רום מעמדו - כל אלו היו אישיים ליהודה ומסמלים אותו ואת כבודו. כבוד זה יוענק לבכורו, ואת זה תמר טוענת שמגיע לה, לפחות בצורה זמנית. &lt;br&gt;
קשה לדעת אם תמר חשבה שהיא תשתמש בסמלים האלו כדי להציל את נפשה, אולם סביר שהיא ידעה שאם היא תכנס להריון הדבר יוודע ויהודה יכעס.
* '''חֹתָמְךָ''' - טבעת הכבוד של יהודה, סימן מזהה, סימן של שלטון ושררה בביתו, כככתוב: &quot;וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית מא מב]]). &lt;br&gt;הוא העביר את שלטונו לתמר, והיא יכולה לחתום בשמו פקודות.
* '''וּפְתִילֶךָ''' - החגורה שיהודה השתמש לקשור את בגדו. הפתיל היה קישוט יפה, צבעוני, עם קשרים מיוחדים. &lt;br&gt;ללא החגורה הכותנת של יהודה נפתחה וחשפה את גופו ורגשותיו. ללא החגורה (או תחליף), הוא נעשה אסיר באוהלה.
* '''וּמַטְּךָ''' - לבטח יהודה רכש מטה מגולף. המטה הזה היה כמו שרביט הזהב של אחשורש, או המטה של משה, שבו הוא עשה את פקודות אדוני. &lt;br&gt;המטה משמש כנשק. יהודה וויתר ואיבד את נשקו וכוחו להלחם.
תמר הסירה מיהודה את כל אותות מעלתו והשאירה אותו כאדם פשוט. יהודה הסכים. הוא היה בטוח שהוא ישלח את הגדי ויקבל חזרה את רכושו היקר. יהודה לא רצה לעמוד על המקח ולהשאיר ערבון קטן יותר. יהודה היה בטוח בעצמו, ולא רצה להראות שללא אותות השלטון שלו הוא חסר ערך.

יהודה זכר איך לקחו ליוסף את כותנתו והילד הפך לעבד. כאן יהודה ישאר יהודה התקיף, גם ללא קישוטים.

=== וַיָּבֹא אֵלֶיהָ ===
אדם נושא אישה באחת משלושה דרכים: בכסף ובשטר ובביאה. היבמה נקנית בביאה ([[ירושלמי קידושין א א]]). חז&quot;ל קבעו שיבמה הופכת לאשת האיש בין אם היתה רמיה, טעות, שגיאה, חוסר ידיעה או כל תרוץ אחר. כל ביאה שהיא הופכת את היבמה לאשת הקרוב ([[יבמות נג ב]]). כך חשבה תמר כאשר היא אמרה: &quot;כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה&quot; ([[ביאור:בראשית לח יד]]) ולא רק ליבום. רמאות אינה מבטלת את הנשואין, הן לבן רימה את יעקב ונתן לו את לאה בחושך, יעקב בא אליה ולא היה יכול לטעון שהיא לא אשתו ([[ביאור:בראשית כט כה]]). 

יהודה היה יכול בקלות לבקש ממנה להסיר את הצעיף ולוודא את זהותה.יתכן שיהודה חשב שהוא נושא אישה בביאה, אבל ביאה לזונה בתשלום לא נחשבת לביאה. אולם למעשה יהודה לא שילם, כי יהודה לא הגיש את הגדי, וקיבל חזרה את הערבון. יהודה עשה נסיון לשלם, אולם הנסיון נכשל. הוא החליט שעדיף לא להתאמץ כי &quot;פֶּן נִהְיֶה לָבוּז&quot; ([[ביאור:בראשית לח כג]]), ולא לפרסם בערים שהאישה שמחזיקה בחפציו מוזמנת לבוא ולקבל את הגדי שלה. הוא ידע שאנשי העיר עוינים את הקדשה, ככתוב: &quot;אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ, לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה&quot; ([[ביאור:בראשית לח כב]]), וייתכן שהיא היתה צריכה לזוז. יהודה ידע שהערבון בידיה אינו תשלום, כי הוא ידע שאם היא תנסה למכור את החפצים שהוא איבד, יאשימו אותה בגנבה ויהרגו אותה. 

כיוון שהוא לא התאמץ, הרי כאילו שהוא לא שילם והפר את הבטחתו וכך הוא נשא אותה בביאה, אפילו אם היא לא היתה יבמתו.

לאחר שהוא בא אליה, היא יכלה להודיע לו מה קרה ולדרוש שהיא אישתו.&lt;br&gt;
דבר כזה היה מסוכן, כי הוא יכול לקחת בכוח את הערבון, ולטעון שהוא בכלל לא מכיר אותה, ומעולם לא בא אליה. כמובן, הוא גם יכול להרוג אותה, וחוץ מחירה, שתמיד יעיד לטובתו, אין אף עד נוסף.

=== וַיָּבֹא אֵלֶיהָ - פעמים ===
כשם ששתי בנות לוט קיימו יבום לאביהם, וכך הבטיחו לו לפחות בן אחד שישא את הבטחת אלוהים לתת ללוט נחלה בעבר הירדן המזרחי ([[ביאור:דברים ב ט|ביאור:דברים ב ט,יט]]), &lt;br&gt;
כך גם כאן בביאה אחת יהודה בא לתמר פעמים, כי פעמים היא כלתו, אלמנת שני בניו, המקיימת יבום בשביל שני בניו ער ואונן, כדי להשיב לו את שני הבנים שמתו ללא יורש. ואכן אלוהים, בחוש ההומור שלו, נותן לתמר תאומים.

כך לוט קיבל שני בנים, ויהודה קיבל שני בנים. בועז ורות שהם היורשים של תמר והבכירה של לוט הביאו רק בן אחד - עובד (אובד) ([[ביאור:רות ד יז]]).

=== ויעזוב יהודה וחירה וילכו לגז בתמנתה ===
יהודה לא הרגיש ולא נתן חשיבות לעובדה שהאישה לא בקשה פרטים על הגדי, כגון: גיל, משקל, צבע, מין. יהודה היה צריך להבין שהגדי לא מעניין אותה, והיא לא תתאמץ לקבל אותו.

'''שגיאה גדולה עשה יהודה שעזב את הערבון ללא שמירה.''' חירה רעהו היה איתו ([[ביאור:בראשית לח יב]]), כי הוא ידע לאיפה ללכת לחפש את הקדשה. אם יהודה היה משאיר אותו עם תמר, ממשיך לבד ושולח נער אחר עם הגדי, חירה היה מוודא שתמר תקבל את הגדי שלה ותאבד את ערבון, או שחירה היה לומד מי היא האישה הזאת. כמובן כל אחד חכם לאחר המעשה, אבל אנחנו יכולים ללמוד מנסיונם.

=== וַתַּהַר לוֹ ===
מפתיע שמפעם אחת, בדיוק בחמשת הימים הקריטיים של המחזור, תמר נכנסה להריון עם תאומים לא זהים.&lt;br&gt;
* ייתכן שבמזל תמר נכנסה להריון בדיוק ביום הזה.
* ייתכן שהיתה פה יד אלוהים לעזור לתמר וליהודה.
* ייתכן שאחרי שתמר שכבה עם יהודה, היא שכבה עם איש אחר מספר פעמים, כי יהודה לא היה מסוגל לדעת אם הילוד הוא שלו או לא, ולכן הוגד ליהודה שתמר זנתה.
* ייתכן שתמר פירסמה שהיא בהריון, למרות שהיא לא היתה בהריון, וכאשר היא הודיעה ליהודה שהוא שכב איתה, יהודה לקח אותה לאישה, שכב איתה מספר פעמים, ואז היא נכנסה להריון.

בהמשך נאמר: &quot;וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים&quot; ([[ביאור:בראשית לח כד]]). האשמה כזו יכולה להביא עונש מוות למאשים ללא הוכחה, לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 1. הכתוב אומר שאחרי שלושה חודשים הוגד ליהודה שתמר בהריון ([[ביאור:בראשית לח כד]]). בשלב זה ההריון עדיין לא נראה, אבל קיימים סימנים שהאשה בהריון וסובלת, במיוחד שהיו לה תאומים. כך שאפשר שהעובדה שתמר בהריון התפרסמה בין המשרתות של תמר. מהכתוב לא נאמר שתמר לא זנתה באמת בנוסף ליהודה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח יז|יח|לח יט|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>8rk7jzazzcg4uf1ro4mjkir11oi8v3c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא על פי המסורה/תורה כתיב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>274305</id>
    <revision>
      <id>3008165</id>
      <parentid>2897080</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:35:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="705124" sha1="jqra5vd74pdb39kfek2ew40t84j9w9m" xml:space="preserve">{{תבנית:מקרא על פי המסורה}}
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|- align=center
|[[#בראשית|'''בראשית''']]
|[[#שמות|'''שמות''']]
|[[#ויקרא|'''ויקרא''']]
|[[#במדבר|'''במדבר''']]
|[[#דברים|'''דברים''']]
|- align=center
|[[#נח|נֹח]]
|[[#וארא|וארא]]
|[[#צו|צו]]
|[[#נשא|נשֹא]]
|[[#ואתחנן|ואתחנן]]
|- align=center
|[[#לך לך|לך־לך]]
|[[#בא|בֹא]]
|[[#שמיני|שמיני]]
|[[#בהעלתך|בהעלֹתך]]
|[[#עקב|עקב]]
|- align=center
|[[#וירא|וירא]]
|[[#בשלח|בשלח]]
|[[#תזריע|תזריע]]
|[[#שלח|שלח]]
|[[#ראה|ראה]]
|- align=center
|[[#חיי שרה|חיי שרה]]
|[[#יתרו|יתרו]]
|[[#מצרע|מצֹרע]]
|[[#קרח|קֹרח]]
|[[#שפטים|שֹפטים]]
|- align=center
|[[#תולדת|תולדֹת]]
|[[#משפטים|משפטים]]
|[[#אחרי מות|אחרי מות]]
|[[#חקת|חֻקת]]
|[[#כי תצא|כי־תצא]]
|- align=center
|[[#ויצא|ויצא]]
|[[#תרומה|תרומה]]
|[[#קדשים|קדֹשים]]
|[[#בלק|בלק]]
|[[#כי תבוא|כי־תבוא]]
|- align=center
|[[#וישלח|וישלח]]
|[[#תצוה|תצוה]]
|[[#אמר|אמֹר]]
|[[#פינחס|פינחס]]
|[[#נצבים|נִצבים]]
|- align=center
|[[#וישב|וישב]]
|[[#כי תשא|כי תשא]]
|[[#בהר|בהר]]
|[[#מטות|מטות]]
|[[#וילך|וילך]]
|- align=center
|[[#מקץ|מקץ]]
|[[#ויקהל|ויקהל]]
|[[#בחקתי|בחֻקֹתי]]
|[[#מסעי|מסעי]]
|[[#האזינו|האזינו]]
|- align=center
|[[#ויגש|ויגש]]
|[[#פקודי|פקודי]]
|colspan=2|
|[[#וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
|- align=center
|[[#ויחי|ויחי]]
|colspan=4|
|}


&lt;קטע התחלה=פרשת בראשית/&gt;{{עוגן בשורה|בראשית}}{{מ:אות-ג|ב}}ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד
{{פפ}}
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני
{{פפ}}
ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי
{{פפ}}
ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי
{{פפ}}
ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי
{{פפ}}
ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי
{{פפ}}
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
{{פפ}}
אלה תולדות השמים והארץ ב{{מ:אות-ק|ה}}בראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
{{סס}}אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
{{סס}}ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם
{{פפ}}
ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים
{{סס}}והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז מנשוא}}}} הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה
{{סס}}זה ספר{{קק|{{הערה|בספרי תימן {{אות-ג|ס}}פר בסמ&quot;ך גדולה}}}} תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת
{{סס}}ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת
{{סס}}ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת
{{סס}}ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת
{{סס}}ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת
{{סס}}ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
{{סס}}ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים
{{סס}}ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת
{{סס}}ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת
{{סס}}ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם
{{פפ}}
וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני יהוה&lt;קטע סוף=פרשת בראשית/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת נח/&gt;{{עוגן בשורה|נח}}אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ
{{סס}}ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז מעינות}}}} תהום רבה וארבת השמים נפתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
{{סס}}וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ {{כו&quot;ק-אותיות|הוצא|היצא}} אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה
{{סס}}ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ
{{פפ}}
ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה ויהיו{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז ויהי}}}} כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת
{{פפ}}
ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים
{{סס}}וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם
{{סס}}ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול
{{פפ}}
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ
{{פפ}}
אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות
{{סס}}ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ותהי שרי עקרה אין לה ולד ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן&lt;קטע סוף=פרשת נח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת לך לך/&gt;{{עוגן בשורה|לך לך}}ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה
{{פפ}}
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה
{{פפ}}
ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם
{{סס}}אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי
{{סס}}ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני {{מ:אות מנוקדת|וביניׄך}} ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם
{{סס}}ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר
{{סס}}ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו&lt;קטע סוף=פרשת לך לך/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת וירא/&gt;{{עוגן בשורה|וירא}}וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמרו {{מ:אות מנוקדת|אׄליׄוׄ}} איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו ויאמר אל נא אחי תרעו הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה ויאמר לוט אלהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה {{מ:אות מנוקדת|ובקוׄמה}} ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה ותהרין שתי בנות לוט מאביהן ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום
{{סס}}ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם
{{סס}}ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים
{{פפ}}
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה ויאמר אברהם אנכי אשבע והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים
{{פפ}}
ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע
{{פפ}}
ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה&lt;קטע סוף=פרשת וירא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת חיי שרה/&gt;{{עוגן בשורה|חיי שרה}}ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולב{{מ:אות-ק|כ}}תה ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני ויענו בני חת את אברהם לאמר לו שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך וישתחו אברהם לפני עם הארץ וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה ויען עפרון את אברהם לאמר לו אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת
{{סס}}ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון ויקד האיש וישתחו ליהוה ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו {{כו&quot;ק-אותיות|ויישם|ויושם}} לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר ויאמר עבד אברהם אנכי ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו
{{פפ}}
ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי
{{פפ}}
ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל&lt;קטע סוף=פרשת חיי שרה/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת תולדת/&gt;{{עוגן בשורה|תולדת}}ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה ויאמר יהוה לה שני {{כו&quot;ק-אותיות|גיים|גוים}} בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה
{{פפ}}
ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי וישב יצחק בגרר וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ ויעל משם באר שבע וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה
{{סס}}ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה
{{סס}}ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי {{כו&quot;ק-אותיות|צידה|ציד}} ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש יעבדוך עמים {{כו&quot;ק-אותיות|וישתחו|וישתחוו}} לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד ותאמר רבקה אל יצחק {{מ:אות-ק|ק}}צתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה
{{סס}}{{עוגן בשורה|ויצא}}ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב ותהר בלהה ותלד ליעקב בן ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן ותאמר לאה {{כו&quot;ק-אותיות|בגד|בא גד}} ותקרא את שמו גד ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ויאמר לבן הן לו יהי כדברך ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך ויקח יעקב אבן וירימה מצבה ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים&lt;קטע סוף=פרשת תולדת/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת וישלח/&gt;{{עוגן בשורה|וישלח}}וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו {{מ:אות מנוקדת|וׄיׄשׄקׄהׄוׄ}} ויבכו וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות
{{סס}}ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל
{{סס}}ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו
{{פפ}}
ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות
{{פפ}}
וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל
{{פפ}}
ויהיו בני יעקב שנים עשר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון בני רחל יוסף ובנימן ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו
{{פפ}}
ואלה תלדות עשו הוא אדום עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל ואהליבמה ילדה את {{כו&quot;ק-אותיות|יעיש|יעוש}} ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את {{כו&quot;ק-אותיות|יעיש|יעוש}} ואת יעלם ואת קרח אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום
{{סס}}אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן אלה בני דישן עוץ וארן אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר
{{פפ}}
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום&lt;קטע סוף=פרשת וישלח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת וישב/&gt;{{עוגן בשורה|וישב}}וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר וילכו אחיו לרעות {{מ:אות מנוקדת|אׄתׄ}} צאן אביהם בשכם ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים
{{פפ}}
ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח
{{סס}}ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר {{כו&quot;ק-אותיות|אסורי|אסירי}} המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח
{{פפ}}
ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו&lt;קטע סוף=פרשת וישב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=פרשת מקץ/&gt;{{עוגן בשורה|מקץ}}ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע{{קק|{{הערה|בספרי תימן פוטיפרע בתיבה אחת}}}} כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע{{קק|{{הערה|בספרי תימן פוטיפרע בתיבה אחת}}}} כהן און ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו {{כו&quot;ק-אותיות|וישתחו|וישתחוו}} וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם&lt;קטע סוף=פרשת מקץ/&gt;
&lt;קטע התחלה=פרשת ויגש/&gt;{{סס}}{{עוגן בשורה|ויגש}}ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה
{{סס}}ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרן וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרן וחמול ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרן ובני זבלון סרד ואלון ויחלאל אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע{{קק|{{הערה|בספרי תימן פוטיפרע בתיבה אחת}}}} כהן אן את מנשה ואת אפרים ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים
{{סס}}ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד&lt;קטע סוף=פרשת ויגש/&gt; &lt;קטע התחלה=פרשת ויחי/&gt;{{עוגן בשורה|ויחי}}ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
{{פפ}}
ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי
{{פפ}}
ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה
{{פפ}}
שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל
{{פפ}}
יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
{{פפ}}
זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן
{{פפ}}
יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד
{{סס}}דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור לישועתך קויתי יהוה
{{סס}}גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב
{{סס}}מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך
{{סס}}נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר
{{סס}}בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו
{{פפ}}
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן ויעשו בניו לו כן כאשר צום וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים&lt;קטע סוף=פרשת ויחי/&gt;
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|שמות}}ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולן ובנימן דן ונפתלי גד ואשר ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם
{{פפ}}
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן{{קק|{{הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב אליהן}}}} המילדת וילדו וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון
{{פפ}}
וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
{{פפ}}
ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים
{{סס}}ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה ויאמר אליו יהוה {{כו&quot;ק-אותיות|מזה|מה זה}} בידך ויאמר מטה ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת
{{פפ}}
וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו
{{סס}}{{עוגן בשורה|וארא}}וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים
{{סס}}אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה ובני יצהר קרח ונפג וזכרי ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|בא}}ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם
{{סס}}ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
{{פפ}}
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו
{{סס}}ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים
{{פפ}}
ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו תושב ושכיר לא יאכל בו בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו כל עדת ישראל יעשו אתו וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
{{סס}}ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ היום אתם יצאים בחדש האביב והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה
{{פפ}}
והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים
{{סס}}{{עוגן בשורה|בשלח}}ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו
{{פפ}}
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו&lt;br&gt;
לאמר{{ססס}}אשירה ליהוה כי גאה גאה{{ססס}}סוס&lt;br&gt;
ורכבו רמה בים{{ססס}}עזי וזמרת יה ויהי לי&lt;br&gt;
לישועה{{ססס}}זה אלי ואנוהו{{ססס}}אלהי&lt;br&gt;
אבי וארממנהו{{ססס}}יהוה איש מלחמה יהוה&lt;br&gt;
שמו{{ססס}}מרכבת פרעה וחילו ירה בים{{ססס}}ומבחר&lt;br&gt;
שלשיו טבעו בים סוף{{ססס}}תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו&lt;br&gt;
אבן{{ססס}}ימינך יהוה נאדרי בכח{{ססס}}ימינך&lt;br&gt;
יהוה תרעץ אויב{{ססס}}וברב גאונך תהרס&lt;br&gt;
קמיך{{ססס}}תשלח חרנך יאכלמו כקש{{ססס}}וברוח&lt;br&gt;
אפיך נערמו מים{{ססס}}נצבו כמו נד&lt;br&gt;
נזלים{{ססס}}קפאו תהמת בלב ים{{ססס}}אמר&lt;br&gt;
אויב ארדף אשיג{{ססס}}אחלק שלל תמלאמו&lt;br&gt;
נפשי{{ססס}}אריק חרבי תורישמו ידי{{ססס}}נשפת&lt;br&gt;
ברוחך כסמו ים{{ססס}}צללו כעופרת במים&lt;br&gt;
אדירים{{ססס}}מי כמכה באלם יהוה{{ססס}}מי&lt;br&gt;
כמכה נאדר בקדש{{ססס}}נורא תהלת עשה&lt;br&gt;
פלא{{ססס}}נטית ימינך תבלעמו ארץ{{ססס}}נחית&lt;br&gt;
בחסדך עם זו גאלת{{ססס}}נהלת בעזך אל נוה&lt;br&gt;
קדשך{{ססס}}שמעו עמים ירגזון{{ססס}}חיל&lt;br&gt;
אחז ישבי פלשת{{ססס}}אז נבהלו אלופי&lt;br&gt;
אדום{{ססס}}אילי מואב יאחזמו רעד{{ססס}}נמגו&lt;br&gt;
כל ישבי כנען{{ססס}}תפל עליהם אימתה&lt;br&gt;
ופחד{{ססס}}בגדל זרועך ידמו כאבן{{ססס}}עד&lt;br&gt;
יעבר עמך יהוה{{ססס}}עד יעבר עם זו&lt;br&gt;
קנית{{ססס}}תבאמו ותטעמו בהר נחלתך{{ססס}}מכון&lt;br&gt;
לשבתך פעלת יהוה{{ססס}}מקדש אדני כוננו&lt;br&gt;
ידיך{{ססס}}יהוה ימלך לעלם ועד{{ססס}}כי&lt;br&gt;
בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים{{ססס}}וישב יהוה עלהם&lt;br&gt;
את מי הים{{ססס}}ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים&lt;br&gt;
{{פפ}}
ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
{{סס}}ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה וילנו העם על משה לאמר מה נשתה ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך
{{סס}}ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים {{כו&quot;ק-אותיות|וילינו|וילונו}} כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי {{כו&quot;ק-אותיות|תלונו|תלינו}} עלינו ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי וישבתו העם ביום השבעי ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען והעמר עשרית האיפה הוא
{{פפ}}
ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין
{{פפ}}
ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ויאמר כי יד על כס יה{{קק|{{הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב כסיה בתיבה אחת}}}} מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|יתרו}}וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו
{{פפ}}
בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם וירד משה אל העם ויאמר אלהם
{{סס}}וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר
{{סס}}אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי
{{סס}}לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא
{{פפ}}
זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו
{{סס}}כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך
{{סס}}לא תרצח
{{סס}}לא תנאף
{{סס}}לא תגנב
{{סס}}לא תענה ברעך עד שקר
{{סס}}לא תחמד בית רעך{{ססס}}לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך
{{פפ}}
וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|משפטים}}ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם
{{סס}}וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים אם רעה בעיני אדניה אשר {{כו&quot;ק-אותיות|לא|לו}} יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף
{{סס}}מכה איש ומת מות יומת ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה
{{סס}}וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
{{סס}}ומכה אביו ואמו מות יומת
{{סס}}וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת
{{סס}}ומקלל אביו ואמו מות יומת
{{סס}}וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא
{{סס}}וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא
{{סס}}וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
{{סס}}וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו
{{פפ}}
וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל
{{סס}}וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו
{{סס}}וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו
{{סס}}כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם
{{סס}}כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
{{סס}}כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה
{{סס}}כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
{{סס}}כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם
{{פפ}}
וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו
{{סס}}וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת
{{סס}}מכשפה לא תחיה כל שכב עם בהמה מות יומת
{{סס}}זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים
{{פפ}}
אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני
{{סס}}אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו
{{סס}}לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת ודל לא תהדר בריבו
{{סס}}כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו
{{סס}}כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו
{{סס}}לא תטה משפט אבינך בריבו מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך שלש רגלים תחג לי בשנה את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
{{פפ}}
הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך
{{סס}}לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך לא תכרת להם ולאלהיהם ברית לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש
{{פפ}}
ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|תרומה}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו
{{סס}}ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל
{{פפ}}
ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד
{{פפ}}
ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז תיעשה}}}} המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר
{{סס}}ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד {{קק|{{הערה|ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה}}}}ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
{{פפ}}
ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר
{{סס}}ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת
{{סס}}ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו
{{סס}}ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת
{{סס}}{{עוגן בשורה|תצוה}}ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל
{{סס}}ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש
{{פפ}}
ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן
{{סס}}ועשית משבצת זהב ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת
{{סס}}ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויהלם והטור השלישי לשם שבו ואחלמה והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז האפוד}}}} ביתה ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד
{{סס}}ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות
{{סס}}ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו
{{סס}}וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש
{{סס}}וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם
{{פפ}}
ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|כי תשא}}וידבר יהוה אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה לאמר ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש
{{סס}}ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו
{{פפ}}
ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל
{{פפ}}
ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה ויאמר פני ילכו והנחתי לך ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם ויאמר הראני נא את כבדך ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו
{{פפ}}
{{קק|{{הערה|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה}}}}ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת {{מ:אות-ג|נ}}צר{{קק|{{הערה|בספרי תימן נצר בנו&quot;ן רגילה}}}} חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים וימהר משה ויקד ארצה וישתחו ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון כי לא תשתחוה לאל אח{{מ:אות-ג|ר}} כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו
{{סס}}{{עוגן בשורה|ויקהל}}ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת
{{פפ}}
ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה
{{פפ}}
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר
{{סס}}ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד
{{פפ}}
ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
{{סס}}ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת
{{פפ}}
ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני {{כו&quot;ק-אותיות|קצוותו|קצותיו}} ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים
{{פפ}}
ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור
{{פפ}}
ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה
{{פפ}}
ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח
{{סס}}ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו
{{סס}}ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד
{{סס}}ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה כל קלעי החצר סביב שש משזר והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת
{{סס}}{{עוגן בשורה|פקודי}}אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש
{{סס}}כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב כתפת עשו לו חברת על שני {{כו&quot;ק-אותיות|קצוותו|קצותיו}} חבר וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויהלם והטור השלישי לשם שבו ואחלמה והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצת זהב במלאתם והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו
{{פפ}}
ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך את ארון העדת ואת בדיו ואת הכפרת את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה
{{סס}}ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}וישם את מסך הפתח למשכן ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה
{{סס}}ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה
{{פפ}}
ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|ויקרא}}ויקר{{מ:אות-ק|א}} אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה
{{סס}}ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה
{{פפ}}
ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה
{{סס}}ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
{{סס}}וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן
{{סס}}ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא
{{סס}}ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח
{{סס}}ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה
{{פפ}}
ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח ליהוה
{{פפ}}
ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה
{{פפ}}
ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף
{{פפ}}
ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא
{{פפ}}
אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו
{{פפ}}
ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו
{{פפ}}
ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו
{{פפ}}
ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו
{{סס}}ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת הוא והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו
{{פפ}}
ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו אשם הוא אשם אשם ליהוה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|צו}}וידבר יהוה אל משה לאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על {{מ:אות-ק|מ}}וקדה{{קק|{{הערה|בספרי תימן מוקדה במ&quot;ם רגילה}}}} על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
{{סס}}וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף
{{פפ}}
וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
{{פפ}}
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
{{פפ}}
{{קק|{{הערה|אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז}}}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
{{פפ}}
{{קק|{{הערה|אין פרשה בספרי תימן}}}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה
{{סס}}{{עוגן בשורה|שמיני}}ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון ויקרב את העלה ויעשה כמשפט ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה
{{פפ}}
וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה וישמע משה וייטב בעיניו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה ואת הדאה ואת האיה למינה את כל ערב למינו ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר {{כו&quot;ק-אותיות|לא|לו}} כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם
{{סס}}וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם
{{סס}}וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל כל הולך על גח{{מ:אות-ג|ו}}ן וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|תזריע}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא
{{פפ}}
נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטמא וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא
{{פפ}}
ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן
{{סס}}או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא
{{פפ}}
ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור והת{{מ:אות-ג|ג}}לח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן
{{סס}}ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא
{{סס}}ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו
{{סס}}והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|מצרע}}וידבר יהוה אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר
{{סס}}ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית ולשאת ולספחת ולבהרת להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו
{{סס}}ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב
{{פפ}}
ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא
{{סס}}ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|אחרי מות}}וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה
{{סס}}איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה
{{סס}}ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה
{{סס}}ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא
{{סס}}ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן
{{סס}}ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה
{{סס}}ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה
{{סס}}ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא
{{סס}}ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא
{{סס}}ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא
{{סס}}ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה
{{סס}}ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא
{{סס}}ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|קדשים}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך{{קק|{{הערה|בכתר ארם צובה היה כתוב רעיך}}}} אני יהוה לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא
{{פפ}}
וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה
{{סס}}וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|אמר}}ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא לא יטמא בעל בעמיו להחלו לא {{כו&quot;ק-אותיות|יקרחה|יקרחו}} קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף
{{סס}}והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה והוא אשה בבתוליה יקח אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם
{{פפ}}
אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם
{{סס}}וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד
{{פפ}}
ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם
{{סס}}ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|בהר}}וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
{{סס}}וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
{{סס}}כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו
{{סס}}ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר {{כו&quot;ק-אותיות|לא|לו}} חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם
{{סס}}וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
{{סס}}וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
{{סס}}וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|בחקתי}}אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות
{{פפ}}
ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו
{{סס}}ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן
{{סס}}ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|במדבר}}וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור לשמעון שלמיאל בן צורישדי ליהודה נחשון בן עמינדב ליששכר נתנאל בן צוער לזבולן אליאב בן חלן לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור לבנימן אבידן בן גדעני לדן אחיעזר בן עמישדי לאשר פגעיאל בן עכרן לגד אליסף בן דעואל לנפתלי אחירע בן עינן אלה {{כו&quot;ק-אותיות|קריאי|קרואי}} העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמת{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז בשמות}}}} ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני
{{סס}}ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות
{{פפ}}
לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
{{פפ}}
לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
{{פפ}}
לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
{{פפ}}
לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
{{פפ}}
לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
{{פפ}}
לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות
{{פפ}}
לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים
{{פפ}}
לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
{{פפ}}
לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות
{{פפ}}
לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות
{{פפ}}
בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
{{פפ}}
אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו
{{סס}}דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו
{{סס}}ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם
{{סס}}דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו
{{סס}}דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם
{{פפ}}
אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו
{{פפ}}
ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו
{{סס}}ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת כל פקודי הלוים אשר פקד משה {{מ:אות מנוקדת|וׄאׄהׄרׄןׄ}} על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|נשא}}וידבר יהוה אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
{{סס}}בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
{{סס}}ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם
{{סס}}יברכך יהוה וישמרך{{ססס}}יאר יהוה פניו אליך ויחנך{{ססס}}ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום
{{סס}}ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם
{{סס}}ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן ויאמר יהוה אל משה לאמר קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח
{{סס}}ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב
{{פפ}}
ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער
{{פפ}}
ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן
{{פפ}}
ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור
{{פפ}}
ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי
{{פפ}}
ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל
{{פפ}}
ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד
{{פפ}}
ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור
{{פפ}}
ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני
{{פפ}}
ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי
{{פפ}}
ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן
{{פפ}}
ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן
{{פפ}}
זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|בהעלתך}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך {{מ:אות מנוקדת|רחקהׄ}} לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ
{{סס}}וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז חדשכם}}}} ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם
{{פפ}}
ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו
{{סס}}ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה
{{סס}}{{נו&quot;ן הפוכה במקרא|׆}}{{ססס}}ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל{{ססס}}{{נו&quot;ן הפוכה במקרא|׆}}
{{פפ}}
ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות
{{פפ}}
ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה
{{סס}}ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה ויחר אף יהוה בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|שלח}}וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור למטה שמעון שפט בן חורי למטה יהודה כלב בן יפנה למטה יששכר יגאל בן יוסף למטה אפרים הושע בן נון למטה בנימן פלטי בן רפוא למטה זבולן גדיאל בן סודי למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי למטה דן עמיאל בן גמלי למטה אשר סתור בן מיכאל למטה נפתלי נחבי בן ופסי למטה גד גאואל בן מכי אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר ועתה {{מ:אות-ג|י}}גדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה ויאמר יהוה סלחתי כדברך ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו {{כו&quot;ק-אותיות|וילונו|וילינו}} עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם
{{סס}}וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה
{{סס}}ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה
{{פפ}}
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|קרח}}ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה וישמע משה ויפל על פניו וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי {{כו&quot;ק-אותיות|תלונו|תלינו}} עליו וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה
{{סס}}וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
{{פפ}}
וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
{{סס}}וידבר יהוה אל משה לאמר הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
{{פפ}}
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע
{{סס}}ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת
{{פפ}}
וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו כל חרם בישראל לך יהיה כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
{{סס}}ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|חקת}}וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב
{{פפ}}
ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם
{{סס}}וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו
{{פפ}}
ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל
{{סס}}וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה
{{פפ}}
ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי ויסעו בני ישראל ויחנו באבת ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש משם נסעו ויחנו בנחל זרד משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים
{{סס}}אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן
{{פפ}}
וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח {{מ:אות מנוקדת|אשרׄ}} עד מידבא וישב ישראל בארץ האמרי וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה {{כו&quot;ק-אותיות|ויירש|ויורש}} את האמרי אשר שם ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו
{{סס}}{{עוגן בשורה|בלק}}וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא וישלח מלאכים אל בלעם בן בער{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז בעור}}}} פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל וירד מיעקב והאביד שריד מעיר וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו
{{פפ}}
וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|פינחס}}וידבר יהוה אל משה לאמר פינחס{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פ{{אות-ק|י}}נחס ביו&quot;ד זעירא}}}} בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ואשכנז וי&quot;ו קטיעא}}}} והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר צרור את המדינים והכיתם אותם כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור ויהי אחרי המגפה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים ובני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם {{כו&quot;ק-אותיות|קרואי|קריאי}} העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס ובני קרח לא מתו
{{סס}}בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים
{{סס}}בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות
{{סס}}בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות
{{סס}}בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות
{{סס}}בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות
{{סס}}בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות
{{סס}}אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם
{{סס}}בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות
{{סס}}אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות
{{סס}}בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי ושם בת אשר שרח אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
{{סס}}בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט
{{סס}}ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
{{סס}}ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו ויקרב משה את משפט{{מ:אות-ג|ן}} לפני יהוה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה לאמר כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן
{{סס}}וידבר משה אל יהוה לאמר יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה
{{פפ}}
וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה
{{פפ}}
ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו
{{סס}}ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
{{סס}}וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים שעיר עזים אחד לכפר עליכם מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם
{{פפ}}
ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה
{{סס}}ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
{{סס}}ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם {{מ:אות מנוקדת|ועשרוׄן}} עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
{{סס}}וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
{{סס}}וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
{{סס}}וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
{{סס}}וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
{{סס}}וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה
{{סס}}וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
{{סס}}ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|מטות}}וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו
{{סס}}ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו
{{סס}}ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה
{{סס}}ויאמר יהוה אל משה לאמר שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים ובקר שנים ושבעים אלף וחמרים אחד וששים אלף ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות ובקר ששה ושלשים אלף וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ונפש אדם ששה עשר אלף ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות אנשי הצבא בזזו איש לו ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה
{{פפ}}
ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה
{{סס}}ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה ולמה {{כו&quot;ק-אותיות|תנואון|תניאון}} את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה
{{סס}}ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה
{{פפ}}
ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|מסעי}}אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה ויסעו מדפקה ויחנו באלוש ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה ויסעו מלבנה ויחנו ברסה ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת ויסעו מתחת ויחנו בתרח ויסעו מתרח ויחנו במתקה ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר
{{סס}}וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן ויסעו מפונן ויחנו באבת ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב
{{סס}}וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה {{כו&quot;ק-אותיות|והיה|והיו}} תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד למטה בנימן אלידד בן כסלון ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל
{{פפ}}
ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|דברים}}אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים
{{סס}}ויאמר יהוה אלי לאמר רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר
{{סס}}ונפן ונעבר דרך מדבר מואב ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם
{{סס}}וידבר יהוה אלי לאמר אתה עבר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה
{{סס}}ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן כל אלה ערים בצרת חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל עיר מתם הנשים והטף וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד הר חרמון צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה ולמכיר נתתי את הגלעד ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם
{{סס}}{{עוגן בשורה|ואתחנן}}ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה ונשב בגיא מול בית פעור
{{פפ}}
ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא
{{פפ}}
כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים
{{פפ}}
אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם ונס אל אחת מן הערים האל וחי את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן הוא חרמון וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה
{{פפ}}
ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר
{{סס}}אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי {{כו&quot;ק-אותיות|מצותו|מצותי}}
{{סס}}לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא
{{סס}}שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת
{{סס}}כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך
{{סס}}לא תרצח
{{סס}}ולא תנאף
{{סס}}ולא תגנב
{{סס}}ולא תענה ברעך עד שוא
{{סס}}ולא תחמד אשת רעך{{ססס}}ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך
{{סס}}את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש
{{פפ}}
שמ{{מ:אות-ג|ע}} ישראל יהוה אלהינו יהוה אח{{מ:אות-ג|ד}} ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך
{{סס}}והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה
{{סס}}לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה
{{סס}}כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו
{{סס}}כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|עקב}}והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך
{{סס}}כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא
{{פפ}}
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה
{{פפ}}
והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם
{{פפ}}
שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה
{{פפ}}
בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם
{{פפ}}
ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש
{{סס}}כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
{{סס}}והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ{{קק|{{הערה|בספרי תימן האר{{אות-ג|ץ}} בצד&quot;י גדולה}}}}
{{סס}}כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם
{{סס}}{{עוגן בשורה|ראה}}ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם
{{סס}}והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן ליהוה אלהיכם כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך
{{סס}}כי ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך
{{סס}}כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו
{{פפ}}
כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך
{{סס}}כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך
{{סס}}כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך
{{סס}}בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה
{{סס}}לא תאכל כל תועבה זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו
{{סס}}את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם
{{סס}}כל צפור טהרה תאכלו וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה והראה ואת האיה והדיה למינה ואת כל ערב למינו ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו את הכוס ואת הינשוף והתנשמת והקאת ואת הרחמה ואת השלך והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו כל עוף טהור תאכלו לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
{{פפ}}
עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך
{{סס}}מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה
{{סס}}מקץ שבע שנים תעשה שמטה וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו
{{סס}}כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך
{{סס}}כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה
{{פפ}}
כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים
{{פפ}}
שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה
{{סס}}שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה
{{פפ}}
חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך
{{סס}}{{עוגן בשורה|שפטים}}שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך
{{סס}}לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך
{{סס}}לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא
{{סס}}כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך
{{פפ}}
כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד
{{סס}}כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל
{{סס}}לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו
{{סס}}וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים
{{סס}}וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות
{{סס}}כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך תמים תהיה עם יהוה אלהיך כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו
{{סס}}כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים
{{פפ}}
וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך
{{סס}}לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה
{{סס}}לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל
{{סס}}{{עוגן בשורה|כי תצא}}כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם
{{סס}}כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם
{{סס}}כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה
{{פפ}}
כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל וענו ואמרו ידינו לא {{כו&quot;ק-אותיות|שפכה|שפכו}} את הדם הזה ועינינו לא ראו כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה
{{סס}}כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה
{{סס}}כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה
{{סס}}כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו
{{סס}}וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה
{{סס}}לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם
{{סס}}לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו
{{סס}}לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה
{{פפ}}
כי יקרא קן{{קק|{{הערה|בספרי תימן {{אות-ג|ק}}ן בקו&quot;ף גדולה}}}} צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים
{{סס}}כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם
{{סס}}לא תחרש בשור ובחמר יחדו לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו
{{סס}}גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה
{{סס}}כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו
{{סס}}ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך
{{סס}}כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל
{{סס}}כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך
{{סס}}ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה
{{סס}}כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו
{{סס}}לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו
{{סס}}לא יבא פצוע דכא{{קק|{{הערה|בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דכה}}}} וכרות שפכה בקהל יהוה
{{סס}}לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה
{{סס}}לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם
{{סס}}לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה
{{סס}}כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך
{{סס}}לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו
{{סס}}לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם
{{סס}}לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה
{{סס}}כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך
{{סס}}כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן
{{סס}}כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך
{{סס}}כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה
{{סס}}כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל
{{סס}}כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך
{{סס}}השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים
{{סס}}כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך
{{סס}}לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא
{{סס}}לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו
{{סס}}לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה
{{סס}}כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך
{{סס}}כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה
{{סס}}כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך לא תחסם שור בדישו
{{סס}}כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
{{סס}}כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו וקצתה את כפה לא תחוס עינך
{{סס}}לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול
{{פפ}}
זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|כי תבוא}}והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך
{{סס}}כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש
{{סס}}היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר
{{פפ}}
ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב
{{סס}}וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום
{{סס}}ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם
{{סס}}ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן
{{סס}}ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן {{קק|{{הערה|ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה}}}}ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן
{{סס}}ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן
{{פפ}}
והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם
{{פפ}}
והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ארור טנאך ומשארתך ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרת צאנך ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד יככה יהוה בשחין מצרים {{כו&quot;ק-אותיות|ובעפלים|ובטחרים}} ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע אשה תארש ואיש אחר {{כו&quot;ק-אותיות|ישגלנה|ישכבנה}} בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה
{{סס}}אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב
{{פפ}}
ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|נצבים}}אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול ויש{{מ:אות-ג|ל}}כם אל ארץ אחרת כיום הזה הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת {{מ:אות מנוקדת|לׄנׄוׄ וׄלׄבׄנׄיׄנׄוׄ עׄד}} עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת
{{סס}}והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך
{{סס}}כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו
{{סס}}ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא תאריכן ימים על האדמה אשר אתה עבר את הירדן לבוא שמה לרשתה העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|וילך}}וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך
{{סס}}ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה
{{פפ}}
ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|האזינו}}האזינו השמים ואדברה{{ססס}}ותשמע הארץ אמרי פי&lt;br&gt;
יערף כמטר לקחי{{ססס}}תזל כטל אמרתי&lt;br&gt;
כשעירם עלי דשא{{ססס}}וכרביבים עלי עשב&lt;br&gt;
כי שם יהוה אקרא{{ססס}}הבו גדל לאלהינו&lt;br&gt;
הצור תמים פעלו{{ססס}}כי כל דרכיו משפט&lt;br&gt;
אל אמונה ואין עול{{ססס}}צדיק וישר הוא&lt;br&gt;
שחת לו לא בניו מומם{{ססס}}דור עקש ופתלתל&lt;br&gt;
{{מ:אות-ג|ה}} ליהוה{{קק|{{הערה|בספרי תימן {{אות-ג|ה}}ליהוה בתיבה אחת}}}} תגמלו זאת{{ססס}}עם נבל ולא חכם&lt;br&gt;
הלוא הוא אביך קנך{{ססס}}הוא עשך ויכננך&lt;br&gt;
זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר{{ססס}}שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך&lt;br&gt;
בהנחל עליון גוים{{ססס}}בהפרידו בני אדם&lt;br&gt;
יצב גבלת עמים{{ססס}}למספר בני ישראל&lt;br&gt;
כי חלק יהוה עמו{{ססס}}יעקב חבל נחלתו&lt;br&gt;
ימצאהו בארץ מדבר{{ססס}}ובתהו ילל ישמן&lt;br&gt;
יסבבנהו יבוננהו{{ססס}}יצרנהו כאישון עינו&lt;br&gt;
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף{{ססס}}יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו&lt;br&gt;
יהוה בדד ינחנו{{ססס}}ואין עמו אל נכר&lt;br&gt;
ירכבהו על במותי ארץ{{ססס}}ויאכל תנובת שדי&lt;br&gt;
וינקהו דבש מסלע{{ססס}}ושמן מחלמיש צור&lt;br&gt;
חמאת בקר וחלב צאן{{ססס}}עם חלב כרים ואילים&lt;br&gt;
בני בשן ועתודים{{ססס}}עם חלב כליות חטה&lt;br&gt;
ודם ענב תשתה חמר{{ססס}}וישמן ישרון ויבעט&lt;br&gt;
שמנת עבית כשית{{ססס}}ויטש אלוה עשהו&lt;br&gt;
וינבל צור ישעתו{{ססס}}יקנאהו בזרים&lt;br&gt;
בתועבת יכעיסהו{{ססס}}יזבחו לשדים לא אלה&lt;br&gt;
אלהים לא ידעום{{ססס}}חדשים מקרב באו&lt;br&gt;
לא שערום אבתיכם{{ססס}}צור ילדך תש{{מ:אות-ק|י}}&lt;br&gt;
ותשכח אל מחללך{{ססס}}וירא יהוה וינאץ&lt;br&gt;
מכעס בניו ובנתיו{{ססס}}ויאמר אסתירה פני מהם&lt;br&gt;
אראה מה אחריתם{{ססס}}כי דור תהפכת המה&lt;br&gt;
בנים לא אמן בם{{ססס}}הם קנאוני בלא אל&lt;br&gt;
כעסוני בהבליהם{{ססס}}ואני אקניאם בלא עם&lt;br&gt;
בגוי נבל אכעיסם{{ססס}}כי אש קדחה באפי&lt;br&gt;
ותיקד עד שאול תחתית{{ססס}}ותאכל ארץ ויבלה&lt;br&gt;
ותלהט מוסדי הרים{{ססס}}אספה עלימו רעות&lt;br&gt;
חצי אכלה בם{{ססס}}מזי רעב ולחמי רשף&lt;br&gt;
וקטב מרירי{{ססס}}ושן בהמת אשלח בם&lt;br&gt;
עם חמת זחלי עפר{{ססס}}מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור&lt;br&gt;
גם בתולה יונק עם איש שיבה{{ססס}}אמרתי אפאיהם&lt;br&gt;
אשביתה מאנוש זכרם{{ססס}}לולי כעס אויב אגור&lt;br&gt;
פן ינכרו צרימו{{ססס}}פן יאמרו ידנו רמה&lt;br&gt;
ולא יהוה פעל כל זאת{{ססס}}כי גוי אבד עצות המה&lt;br&gt;
ואין בהם תבונה{{ססס}}לו חכמו ישכילו זאת&lt;br&gt;
יבינו לאחריתם{{ססס}}איכה ירדף אחד אלף&lt;br&gt;
ושנים יניסו רבבה{{ססס}}אם לא כי צורם מכרם&lt;br&gt;
ויהוה הסגירם{{ססס}}כי לא כצורנו צורם&lt;br&gt;
ואיבינו פלילים{{ססס}}כי מגפן סדם גפנם&lt;br&gt;
ומשדמת עמרה{{ססס}}ענבמו ענבי רוש&lt;br&gt;
אשכלת מררת למו{{ססס}}חמת תנינם יינם&lt;br&gt;
וראש פתנים אכזר{{ססס}}הלא הוא כמס עמדי&lt;br&gt;
חתום באוצרתי{{ססס}}לי נקם ושלם&lt;br&gt;
לעת תמוט רגלם{{ססס}}כי קרוב יום אידם&lt;br&gt;
וחש עתדת למו{{ססס}}כי ידין יהוה עמו&lt;br&gt;
ועל עבדיו יתנחם{{ססס}}כי יראה כי אזלת יד&lt;br&gt;
ואפס עצור ועזוב{{ססס}}ואמר אי אלהימו&lt;br&gt;
צור חסיו בו{{ססס}}אשר חלב זבחימו יאכלו&lt;br&gt;
ישתו יין נסיכם{{ססס}}יקומו ויעזרכם&lt;br&gt;
יהי עליכם סתרה{{ססס}}ראו עתה כי אני אני הוא&lt;br&gt;
ואין אלהים עמדי{{ססס}}אני אמית ואחיה&lt;br&gt;
מחצתי ואני ארפא{{ססס}}ואין מידי מציל&lt;br&gt;
כי אשא אל שמים ידי{{ססס}}ואמרתי חי אנכי לעלם&lt;br&gt;
אם שנותי ברק חרבי{{ססס}}ותאחז במשפט ידי&lt;br&gt;
אשיב נקם לצרי{{ססס}}ולמשנאי אשלם&lt;br&gt;
אשכיר חצי מדם{{ססס}}וחרבי תאכל בשר&lt;br&gt;
מדם חלל ושביה{{ססס}}מראש פרעות אויב&lt;br&gt;
הרנינו גוים עמו{{ססס}}כי דם עבדיו יקום&lt;br&gt;
ונקם ישיב לצריו{{ססס}}וכפר אדמתו עמו&lt;br&gt;
{{פפ}}
ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה
{{פפ}}
וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל
{{פפ}}
{{עוגן בשורה|וזאת הברכה}}וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו {{כו&quot;ק-אותיות|אשדת|אש דת}} למו אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר
{{סס}}וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה
{{פפ}}
וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון
{{סס}}לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן
{{סס}}וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה
{{סס}}ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול
{{סס}}ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל
{{סס}}ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה
{{סס}}ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל אשריך{{קק|{{הערה|בספרי תימן {{אות-ג|א}}שריך באל&quot;ף גדולה}}}} ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך
{{סס}}ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל


==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>jqra5vd74pdb39kfek2ew40t84j9w9m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278751</id>
    <revision>
      <id>3008253</id>
      <parentid>1453206</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T06:29:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ז */</comment>
      <origin>3008253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1854" sha1="haimqsd7julw2f8sq7pq7l4g1616786" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק ו|פרק ז|פרק ח}}
==פרק ז==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרקים ז ח הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרקים ז ח הרב בלאס]]
כבר בארנו שיתוף שם מלאך, ושהוא כולל השכלים והגלגלים והיסודות, כי כולם עושים מצוה. אבל לא תחשוב שהגלגלים או השכלים כדמות שאר הכוחות הגשמיות, אשר הם טבע ולא ישיגו פעולותיהם. אבל הגלגלים והשכלים משיגים פעולותיהם ובוחרים ומנהיגים, אבל לא כבחירתנו והנהגתנו, אשר היא כולה בעניינים מתחדשים. כבר סיפרה התורה עניינים העירונו על זה. אמר המלאך אל לוט: &quot;כי לא אוכל לעשות&quot; וגו' {{ממ|בראשית|יט|כב}}, ואמר לו להנצלו: &quot;הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה&quot; {{קטן|(שם, כא)}}; ואמר: &quot;השמר מפניו ושמע בקולו&quot; וגו' {{ממ|שמות|כג|כא}}. אלו כולם יורוך על השגתם לפעולותיהם, והיות להם רצון ובחירה במה שהושפע להם מן ההנהגה כמו שיש לנו רצון במה שהושפע לנו ונוכל עליו בעיקר הוייתנו. אלא שאנחנו נעשה הפחות, ויקדם להנהגתנו ופעולתנו ההעדר. אבל השכלים והגלגלים אינם כן, אבל יעשו הטוב לעולם, ואין אצלם כי אם הטוב, כמו שנבאר בפרקים הבאים, וכל מה שיש להם הוא נמצא בשלמות ובפועל תמיד מעת שנמצאו:
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/ז]]</text>
      <sha1>haimqsd7julw2f8sq7pq7l4g1616786</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עשרת בני המן/צורות נוספות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364190</id>
    <revision>
      <id>3008251</id>
      <parentid>945180</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T06:04:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות */</comment>
      <origin>3008251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4909" sha1="f3qaynf2xqw2kva4vsbcj6khaqp9cbs" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

&lt;קטע התחלה=עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות/&gt;
==עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות==
{{תצוגת כתי&quot;ל|עשרת בני המן (שימוש מוקפד בפרשות סתומות כדי ליצור מעין צורת השיר)|File:Leningrad-codex-18-22-megilloth.pdf|33}}
[[File:BL Or 2375 09 Esther.pdf|thumb|left||250px|עשרת בני המן בתוך כתב־יד תימני של ספרי הכתובים משנת ר&quot;מ (1480). בדרך כלל כל פסוק נכתב שלוש פעמים ברציפות: מקרא ותרגום ותפסיר. ואילו בעשרת בני המן, כדי לשמור על מעין צורת השיר שנוצר ע&quot;י השימוש כדין בפרשות סתומות, כתב הסופר את כל פסוקי עשרת בני המן ביחד.|page=65]]
[[File:Esther-Keter-Dayan.pdf|thumb|left||250px|עשרת בני המן בתוך מגילת אסתר כתובה על קלף (מאת הסופר אופיר דיין), לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים אליו.{{הערה|1=בנוסח הכתיב של עשרת בני המן כתוב במגילה זו &quot;ארידי&quot; בכתיב מלא, בשונה ממהדורתנו (&quot;אֲרִדַ֖י&quot;), כי כך היה כתוב בתיקון הסופרים שהיה מונח לפני הסופר. למידע נוסף ראו בהערת הנוסח שבדף העריכה ל[[אסתר ט/טעמים|פרק ט']]; להרחבה בנושא ראו את מאמרו של אדם בן-נון &quot;ארידי / ארדי&quot; (תשע&quot;ד), וכן את [https://maharitz.co.il/?CategoryID=276&amp;ArticleID=5922 התגובה הזאת] למאמרו.}}|page=13]]
[[File:Esther-elihu.djvu|thumb|left||250px|עשרת בני המן בתוך מגילת אסתר כתובה על קלף (מאת הסופר אליהוא שנון).|page=9]]
נספח זה מציג את עשרת בני המן במבחר צורות כתיבה שימושיות. לצורת השיר (לפי כתר ארם צובה) ראו ברצף הפסוקים ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|'''מגילת אסתר (פרשות בכתר)''']] או ב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|'''מגילת אסתר (פרשות סתומות)''']] וב'''[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']]'''.

===עשרת בני המן בכתיבה רגילה===

&lt;קטע התחלה=כתיבה רגילה/&gt;{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
וּבְשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֗ה הָרְג֤וּ הַיְּהוּדִים֙ וְאַבֵּ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}פַּרְשַׁנְדָּ֛{{אות-ק|תָ}}א וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}דַּֽלְפ֖וֹן וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אַסְפָּֽתָא׃ וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}פּוֹרָ֛תָא וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲדַלְיָ֖א וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲרִידָֽתָא׃ וְאֵ֤ת{{מ:פסק}}פַּרְמַ֙{{אות-ק|שְׁ}}תָּא֙ וְאֵ֣ת{{מ:פסק}}אֲרִיסַ֔י וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲרִדַ֖י וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{אות-ג|וַ}}יְ{{אות-ק|זָֽ}}תָא׃ עֲ֠שֶׂ֠רֶת בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}&lt;קטע סוף=כתיבה רגילה/&gt;

===חלוקה לשורות לפי פסוק===

&lt;קטע התחלה=חלוקה לשורות/&gt;{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}}
וּבְשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֗ה הָרְג֤וּ הַיְּהוּדִים֙ וְאַבֵּ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃{{ר4}}וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}פַּרְשַׁנְדָּ֛{{אות-ק|תָ}}א וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}דַּֽלְפ֖וֹן וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אַסְפָּֽתָא׃{{ר4}}וְאֵ֧ת{{מ:פסק}}פּוֹרָ֛תָא וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲדַלְיָ֖א וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲרִידָֽתָא׃{{ר4}}וְאֵ֤ת{{מ:פסק}}פַּרְמַ֙{{אות-ק|שְׁ}}תָּא֙ וְאֵ֣ת{{מ:פסק}}אֲרִיסַ֔י וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}אֲרִדַ֖י וְאֵ֥ת{{מ:פסק}}{{אות-ג|וַ}}יְ{{אות-ק|זָֽ}}תָא׃{{ר4}}עֲ֠שֶׂ֠רֶת בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃
{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}}&lt;קטע סוף=חלוקה לשורות/&gt;
&lt;קטע סוף=עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות/&gt;</text>
      <sha1>f3qaynf2xqw2kva4vsbcj6khaqp9cbs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חותם הארבעה/פרק 8</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364952</id>
    <revision>
      <id>3008222</id>
      <parentid>3007739</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T19:31:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מיכה מ</username>
        <id>40615</id>
      </contributor>
      <origin>3008222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24489" sha1="iqngezrjxeqbm2pu2gctz8e6hq7mk70" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=ארתור קונן דויל
|שם ספר=חותם הארבעה
|שם נוסף=פרק 8: הבלתי-סדירים מרחוב בייקר
|הבא=חותם הארבעה/פרק 9
|רישום הבא=פרק 9
|סוגה=
}}

&quot;מה עכשיו?&quot; שאלתי.  &quot;טובי איבד את סגולתו להצליח בכל תנאי&quot;.

&quot;הוא פעל לפי תחושותיו,&quot; אמר הולמס, מרים אותו מן החבית ומוליך אותו החוצה ממגרש העצים.  &quot;אם תחשוב כמה קריאוסוט מובל ברחובות לונדון מדי יום, אין פלא שמסלולינו הצטלבו. הוא משמש הרבה עכשיו, במיוחד לצורך ייבוש של עץ.  טובי המסכן לא אשם.&quot;

&quot;אנחנו חייבים לעלות שוב על נתיב הריח העיקרי, אני מניח.&quot;

&quot;כן, ולמרבה המזל, איננו צריכים ללכת רחוק.  מה שבלבל את הכלב בפינת נייט'ס פלייס היה שהיו שני מסלולים שונים בכיוונים מנוגדים, אנחנו הלכנו במסלול הלא נכון.  מה שנשאר הוא ללכת בשני.&quot;

לא היה בכך כל קושי. כשהוביל את טובי למקום שבו הוא שגה, הוא חיפש סביבו במעגל רחב ולבסוף זינק לכיוון חדש.

&quot;אנחנו חייבים לדאוג שהוא לא יביא אותנו עכשיו למקום שממנו הגיעה חבית הקריאוסוט,&quot; ציינתי.

&quot;חשבתי על זה.  אבל אתה רואה שהוא נשאר על המדרכה, ואילו החבית עברה על גבי הכביש.  לא, אנחנו עכשיו על נתיב הריח האמיתי.&quot;

נתיב הריח פנה מטה לעבר הנהר, עובר דרך בלמונט פלייס ורחוב פרינס'ז.  בקצה רחוב ברוד הוא רץ ישר אל שפת המים, במקום בו היה מזח עץ קטן. טובי הוליך אותנו ממש עד קצה המזח, ושם עמד, מייבב, מביט על הזרם החשוך שמעבר לקצה.

&quot;אין לנו מזל, &quot;אמר הולמס. &quot;הם לקחו סירה מכאן.&quot;

כמה סירות משוטים קטנות ודוגיות צפו במים וליד קצה המזח. לקחנו את טובי לכל אחת מהן בתורה, אבל אף שהוא ריחרח במלוא הרצינות, הוא לא נתן סימן לדבר.

סמוך לרציף העגינה הגס היה בית לבנים קטן, עם שלט עץ שנתלה דרך החלון השני. &quot;מרדכי סמית&quot; נכתב עליו באותיות-דפוס גדולות, ומתחתיהן &quot;סירות להשכרה לפי שעה או יום&quot;. כתובת שנייה מעל הדלת הודיעה לנו כי סירת קיטור היתה זמינה; את ההצהרה הזו אישרה ערימת קוקס&lt;ref&gt;פחמי-אבן המשמשים להסקת מנועי קיטור&lt;/ref&gt; גדולה על הרציף.  שרלוק הולמס התבונן סביבו אט-אט, ופניו עטו הבעה מבשרת-רעות.

&quot;זה נראה רע,&quot; אמר.  &quot;האנשים האלה פִקְחים מכפי שציפיתי. נראה שהם כיסו את עקבותיהם.  היה כאן, אני חושש, שיתוף-פעולה מאורגן מראש&quot;.

בדיוק כשהוא התקרב לדלת הבית היא נפתחה, וילד קטן מתולתל כבן שש רץ החוצה, ובעקבותיו אישה מוצקה, אדומת פנים, וספוג גדול בידה.

&quot;אתה תחזור לפה ותתרחץ, ג'ק,&quot; צעקה.  &quot;תחזור, שד משחת, כי אם אבא שלך יחזור הביתה וימצא אותך ככה אתה כבר תראה מה יהיה&quot;.

&quot;איזה ילד חמוד!&quot; אמר הולמס אסטרטגית.  &quot;איזה שובב ורוד-לחיים!  עכשיו, ג'ק, יש משהו שאתה רוצה?&quot;

הילד הרהר לרגע.

&quot;הייתי רוצה שילינ',&quot; אמר.

&quot;שום דבר שהיית רוצה יותר?&quot;

&quot;הייתי רוצה יותר שני שילינ',&quot; ענה ילד-הפלא לאחר מעט מחשבה.

&quot;אז הנה לך. תפוס! - ילד נאה, מרת סמית!&quot;

&quot;שאלוהים יברך אותך, אדוני, הוא באמת ככה, ועוד יותר.  זה נהיה כמעט יותר מדי קשה בשבילי להסתדר אתו, במיוחד 'שבעלי הולך לימים שלמים&quot;.

&quot;הוא לא כאן?&quot; אמר הולמס בקול מאוכזב. &quot;זה מצער אותי, כי רציתי לדבר עם מר סמית&quot;.

&quot;הוא לא חזר מאז אתמול בבוקר, אדוני, והאמת שאני מתחילה קצת לפחוד עליו, אבל אם זה לגבי סירה, אדוני, אולי אני גם יכולה לעזור לך&quot;.

&quot;רציתי לשכור את סירת הקיטור שלו&quot;.

&quot;אבל, שאלוהים יברך אותך, אדוני, זה הסירת קיטור שהוא נעלם איתה.  זה מה שאנ'לא מבינה; כי אני יודעת שאין שמה יותר פחם ממה שצריך לשוט איתה נגיד עד ווליץ' ובחזרה.  אם הוא היה לוקח ת'ארבה אז לא הייתי דואגת; המון פעמים היו לו עבודות איתה שהוא שט עד גרייבסנד, ואז, אם היה שם הרבה מה לעשות, הוא היה נש'ר שם ללילה, אבל מה עוזרת סירת קיטור בלי פחם?&quot;

&quot;הוא היה יכול לקנות קצת פחם באיזה רציף במורד הנהר.&quot;

&quot;הוא היה יכול, אדוני, אבל זאת לא היתה הדרך שלו.  הרבה פעמים שמעתי אותו כועס על המחירים שהם לוקחים בשביל כמה שקים מסכנים.  חוץ מזה, אנ'לא אוהבת את האיש עם הרגל-עץ, עם הפרצוף המכוער שלו והצורת דיבור המוזרה שלו.  מה יש לו כל הזמן לחפש פה?&quot;

&quot;אדם בעל רגל-עץ?&quot; אמר הולמס בפליאה קלה.

&quot;כן, אדוני, טיפוס שחום, עם פרצוף כמו קוף, שכבר בא כמה פעמים לבעלי.  זה הוא היה שהעיר אותו בלילה, ויותר מזה, האיש שלי ידע שהוא בא, כי הוא כבר הכין את הסירה עם קיטור דולק. אני אומרת לך באמת, אדוני, אני לא מרגישה טוב עם זה.&quot;

&quot;אבל, מרת סמית היקרה שלי,&quot; אמר הולמס, מושך בכתפיו.  &quot;את מפחידה את עצמך בגלל כלום.  איך היית יכולה לדעת שזה האיש בעל רגל-העץ שהגיע בלילה?  אני לא ממש מבין איך את יכולה להיות כל-כך בטוחה.&quot;

&quot;הקול שלו, אדוני.  הכרתי את הקול שלו, שהוא כזה עבה ומעורפל.  הוא דפק על התריס - בערך בשלוש זה היה.  'תרים רגל, חבריקו,' הוא אומר: &quot;הגיע הזמן לעלות למשמרת.'  הזקן שלי העיר את ג'ים - זה הבכור שלי - והם הלכו בלי להגיד לי חצי מלה.  יכולתי לשמוע את הרגל עץ דופקת על האבנים.&quot;

&quot;והאם האיש הזה בעל רגל-העץ היה לבדו?&quot;

&quot;לא יכולה ל'גיד, ממש לא, אדוני.  אני לא שמעתי אף אחד אחר&quot;.

&quot;חבל, מרת סמית, כי אני רציתי סירת קיטור, ושמעתי דברים טובים על - תני לי להיזכר, איך קוראים לה?&quot;

&quot;ה''אורורה'', אדוני.&quot;

&quot;אה!  היא לא הסירה הירוקה הישנה הזו עם פס צהוב, הרחבה מאד במרכז?&quot;

&quot;לא, ממש לא.  היא קטנה וזריזה יותר מכל סירה על הנהר הזה. צבעו אותה מחדש לא מזמן, שחורה עם שני קווים אדומים.&quot;

&quot;תודה.  אני מקווה שתשמעי בקרוב ממר סמית.  אני יורד במורד הנהר, ואם אראה במקרה את ה''אורורה'' אני אגיד לו שאת מוטרדת.  ארובה שחורה, את אומרת?&quot;

&quot;לא, אדוני, שחורה עם פס לבן&quot;.

&quot;אה, כמובן.  הצדדים הם אלה שהיו שחורים.  בוקר טוב לך, מרת סמית.  יש כאן שַיָּט עם סירת מעבורת, ווטסון.  ניקח אותה ונחצה את הנהר&quot;.

&quot;הדבר החשוב ביותר עם אנשים מהסוג הזה,&quot; אמר הולמס כשישבנו בין חבלי הסירה, &quot;הוא לעולם לא להביא אותם לחשוב שהמידע שלהם עשוי להיות בעל חשיבות, ולו הזעומה ביותר, עבורך.  אם תעשה זאת, הם יחתמו את פיהם מיד כמו צדפה.  אם אתה מקשיב להם בלית ברירה, כביכול, יש לך סיכויים מצוינים להשיג את מה שאתה רוצה.&quot;

&quot;המסלול שלנו נראה עכשיו די ברור,&quot; אמרתי.

&quot;מה היית עושה, אם כך?&quot;

&quot;הייתי שוכר סירה ושט במורד הנהר בעקבות ה''אורורה''&quot;.

&quot;ידידי היקר, תהיה זו משימה עצומה.  היא היתה עשויה לעגון בכל מזח שהוא משני עברי הנהר, מכאן ועד גריניץ'.  מתחת לגשר יש מבוך מושלם של נקודות עגינה לאורך קילומטרים.  יקח לך ימים על ימים למצות אותם, אם תעשה זאת לבדך.&quot;

&quot;הפעל את המשטרה, אם כך.&quot;

&quot;לא.  סביר להניח שברגע האחרון אני אקרא לאתלני ג'ונס.  הוא לא בחור גרוע, ולא הייתי רוצה לעשות דבר שיפגע בו מבחינה מקצועית.  אבל יש לי חשק לעבוד על זה בעצמי, אם כבר הרחקנו לכת עד כאן.&quot;

&quot;אולי נוכל לפרסם מודעות, אם כן, ולבקש מידע מעובדי הרציפים?&quot;

&quot;עוד יותר גרוע!  האנשים שלנו היו יודעים שעלינו על עקבותיהם, והם היו נעלמים אל מחוץ למדינה.  כפי שזה כעת, עדיין יש אפשרות שהם יעזבו, אבל כל עוד הם חושבים שהם בטוחים לגמרי הם לא ימהרו.  האנרגיה של ג'ונס תועיל לנו, משום שהשקפתו על המקרה תדחף את עצמה, ללא ספק, לעתונות היומית, והנמלטים יחשבו שכולם במסלול הלא-נכון.&quot;

&quot;מה נעשה, אם כן?&quot; שאלתי כשירדנו מהסירה ליד כלא מילבנק.

&quot;ניקח את הכרכרה הזו, ניסע הביתה, נאכל ארוחת בוקר, ונתפוס איזו שעה של שינה.  יש סיכוי טוב שנצטרך להיות שוב על רגלינו הלילה.  עצור במשרד טלגרף, רַכָּב!  אנחנו נשמור את טובי, עדיין יתכן שיהיה לנו צורך בו.&quot;

עצרנו ליד משרד הדואר של רחוב פטר הגדול, והולמס שיגר את המברק שלו.

&quot;למי אתה חושב שזה?&quot; הוא שאל כשחזרנו לנסוע.

&quot;ממש אין לי מושג.&quot;

&quot;אתה זוכר את מחלקת רחוב בייקר של הבולשת, שבה נעזרתי במקרה של ג'פרסון הופ?&quot;

&quot;היטב,&quot; אמרתי, תוך כדי צחוק.

&quot;זה בדיוק המקרה שבו הם עשויים להראות מה רב ערכם.  אם ייכשלו, יש לי אמצעים אחרים; אבל אני אנסה אותם קודם.  המברק הזה היה לעוזר הקטן והמלוכלך שלי, ויגינס, ואני מצפה שהוא והכנופיה שלו יהיו איתנו עוד לפני שנסיים את ארוחת הבוקר שלנו.&quot;

השעה היתה כבר בין שמונה לתשע, והתחלתי לחוש בתגובה חזקה לאחר רצף הארועים המסעירים של הלילה.  הייתי צולע ועייף, מוחי מעורפל וגופי מותש.  לא היתה לי ההתלהבות המקצועית שהניעה את בן-לווייתי להמשיך הלאה, וגם לא יכולתי לראות בַּמקרה רק בעיה אינטלקטואלית מופשטת.  באשר למותו של ברתולומיאו שולטו, לא שמעתי עליו טובות, ולא יכולתי לחוש סלידה עזה כלפי הרוצחים שלו.  האוצר, לעומת זאת, היה ענין אחר. הוא, או חלק ממנו, היה שייך בדין לעלמה מורסטן.  כל עוד היה סיכוי להשיב אותו, הייתי נכון להקדיש את חיי למטרה אחת ויחידה זו.  אכן, אילו הייתי מוצא אותו, היא ודאי היתה יוצאת מהשג ידי לָנֶצח.  אולם, אהבה אשר תושפע ממחשבה כזו תהיה קטנונית ואנוכית.  אם הולמס היה יכול לעבוד כדי למצוא את הפושעים, לי היתה סיבה חזקה פי עשרה שדחפה אותי למצוא את האוצר.

אמבטיה ברחוב בייקר והחלפה של כל בגדי ריעננו אותי להפליא.  כשירדתי לחדר שלנו מצאתי את ארוחת הבוקר ערוכה ואת הולמס מוזג את הקפה.
{{תרגום מכונה}}
&quot;הנה זה, &quot;אמר, צוחק ומצביע על עיתון פתוח. &quot;הג'ונס הנמרץ והכתב הנמצא בכל מקום סידרו את זה ביניהם, אבל היה לך מספיק מהמקרה.

לקחתי ממנו את העיתון וקראתי את ההודעה הקצרה, שעמדה בראש &quot;העסק המסתורי בעמק נורווד&quot;.

בערך בשתים-עשרה בלילה בלילה [נאמר בתקן] מר ברתולומיאו שולטו, פונדיצ'רי לודג ', נורווד עילית, נמצא מת בחדרו בנסיבות המצביעות על עבירה. עד כמה שאנחנו יכולים ללמוד, לא נמצאו שרידי אלימות של ממש על אישיותו של מר שולטו, אבל אוסף יקר של אבני חן הודיות שהוריש האב המנוח מאביו.התגלית נעשתה לראשונה על ידי מר שרלוק הולמס וד&quot;ר ווטסון, שקרא לבית עם מר תדיאוס שולטו, אחיו של המנוח. במזלו הטוב, מר אטלני ג'ונס, החבר הידוע של כוח המשטרה הבלשית, היה במקרה בתחנת המשטרה בנורווד והיה על הקרקע בתוך חצי שעה מההתרעה הראשונה. הפקולטות המאומנות והמנוסות שלו כוונו מיד לזיהוי הפושעים, בתוצאה המספקת כי האח, תדיאוש שולטו, כבר נעצר, יחד עם סוכנת הבית, גברת ברנסטון, משרת הודי בשם לאל לראו, פורטר או שומר סף, בשם מקמרדו. ברור למדי שהגנב או הגנבים הכירו היטב את הבית, שכן הידע הטכני המוכר של מר ג'ונס וכוחותיו של התצפית הדקה אפשרו לו להוכיח באופן חד משמעי, כי הפיות לא יכלו להיכנס בדלת או על ידי אבל הם בוודאי עשו את דרכם על גג הבניין, וכך דרך דלת כניסה לחדר שבו התקשר עם זה שבו נמצא הגוף. עובדה זו, שנעשתה בבירור, מוכיחה בהחלטיות כי לא היה זה פריצה אקראית בלבד. הפעולה המהירה והנמרצת של קציני החוק מראה את היתרון הגדול של הנוכחות באירועים כאלה של נפש אחת נמרצת ואדוקה. איננו יכולים אלא לחשוב כי הוא מספק ויכוח למי שרוצה לראות את הבלשים שלנו מבוזרים יותר, וכך נוצר קשר קרוב ואפקטיבי יותר עם המקרים שחובתם לחקור.

&quot;זה לא מדהים!&quot; אמר הולמס, מגחך מעל ספל הקפה שלו. &quot;מה אתה חושב על זה?&quot;

&quot;אני חושב שיש לנו גילוח קרוב של עצמנו להיות נעצר על הפשע.&quot;

אני לא אענה על ביטחוננו עכשיו אם יקרה לו עוד אחד מהתקפי האנרגיה שלו &quot;.

ברגע זה נשמע צלצול פעמון בפעמון, ויכולתי לשמוע את גברת הדסון, בעלת הבית שלנו, מרימה את קולה ביבבה של התנצלות ואכזבה.

&quot;בשמים, הולמס, &quot;אמרתי, מתרומם למחצה, &quot;אני מאמין שהם באמת עוקבים אחרינו&quot;.

&quot;לא, זה לא כל כך נורא, זה הכוח הלא רשמי - רחוב בייקר לא-סדיר&quot;.

בזמן שדיבר נשמע קול צעדים מהירים על המדרגות, רעש של קולות גבוהים, ובמהירות של תריסר ערבים ערבים מלוכלכים ומרופטים. היתה בהם איזו משמעת, למרות כניסתם הסוערת, כי הם נעמדו מיד בשורה ועמדו מולנו בפרצופים צפויים. אחד ממספרם, גבוה מבוגר יותר מהאחרים, ניצב קדימה באווירה של עליונות מתרוצצת, שהיתה מצחיקה מאוד בדחליל קטן ומזויף שכזה.

&quot;שמעתי את ההודעה שלך, אדוני, &quot;אמר, &quot;והביא אותם בחדות, שלושה בוב ומדבר לכרטיסים&quot;.

&quot;הנה אתה, &quot;אמר הולמס והוציא כסף. &quot;בעתיד הם יכולים לדווח לך, ויגינס, ואתה אלי, אני לא יכול שהבית יפלוש בדרך הזאת, אבל טוב שאתה צריך לשמוע את ההוראות, אני רוצה למצוא את מקום הימצאותו של קיטור השיקה את אורורה, הבעלים של מרדכי סמית, שחור עם שני פסים אדומים, משפך שחור עם להקה לבנה.היא נמצאת במורד הנהר איפשהו, אני רוצה שנער אחד יהיה ליד הבמה של מרדכי סמית מול מילבנק כדי לומר אם הסירה תחזור אתה חייב לחלק את זה בינך לבין שני הבנקים ביסודיות, תן לי לדעת ברגע שיש לך חדשות.

&quot;כן, גונור, &quot;אמר ויגינס.

&quot;מדידת השכר הישנה, ​​וגינאה לילד שימצא את הסירה, הנה יום מראש.

הוא הושיט להם שילינג כל אחד, והם התרחקו במורד המדרגות, וראיתי אותם כעבור רגע זורמים במורד הרחוב.

&quot;אם השקתה מעל המים הם ימצאו אותה, &quot;אמר הולמס, קם מהשולחן והדליק את המקטרת. &quot;הם יכולים ללכת לכל מקום, לראות הכל, לשמוע את כולם, אני מצפה לשמוע לפני הערב שהם זיהו אותה.באותו זמן, אנחנו לא יכולים לעשות דבר מלבד לחכות לתוצאות.אנחנו לא יכולים להרים את השביל השבור עד שאנחנו מוצאים את Aurora או מר מרדכי סמית &quot;.

&quot;טובי היה יכול לאכול את השטויות האלה, אני מעז לומר, אתה הולך לישון, הולמס? &quot;&quot;לא.

אני לא עייף, יש לי חוקה מוזרה, אני אף פעם לא זוכרת שהרגשתי עייפה מהעבודה, אף על פי שהבטלה מתישה אותי לגמרי, אני הולכת לעשן ולחשוב על העסק המוזר הזה, שהלקוח היפה שלי הציג לפנינו. לעולם לא היתה לנו משימה קלה, זו של חיינו צריכה להיות.גפיים בעלי רגליים לא כל כך נפוצים, אבל האדם האחר חייב, אני חושב, להיות ייחודי לחלוטין&quot;.

&quot;האיש האחר הזה שוב!&quot;

&quot;אין לי כל כוונה לעשות לו תעלומה, בכל אופן, אבל אתה חייב לחשוב על דעתך, עכשיו, שקול את הנתונים, רגליים זעירות, בהונות רגליים, רגליים עירומות, גמישות רבה, חצים מורעלים קטנים, מה אתה עושה מכל זה?

&quot;פראי!&quot; קראתי. &quot;אולי אחד ההודים האלה שהיו המקורבים לג'ונתן סמול&quot;.

&quot;בקושי, &quot;אמר. &quot;כשראיתי לראשונה סימנים של נשק מוזר, נטהתי לחשוב כך, אבל אופים המרשים של הסימנים גרם לי לשקול מחדש את השקפותי: חלק מתושבי חצי האי ההודי הם אנשים קטנים, אבל אף אחד מהם לא יכול היה להשאיר סימנים כאלה הינדו הנכונה יש לה רגליים ארוכות ורזות.המוחמדן הסנדל, בעל הבוהן הגדולה, מופרד היטב מהאחרים, כי בדרך כלל חוצים את הרצועה, גם את החצים הקטנים האלה אפשר לירות רק בדרך אחת. אם כן, איפה נוכל למצוא את הפרא שלנו? &quot;

&quot;דרום אמריקה, &quot;סיכנתי.

הוא הושיט את ידו והוריד נפח גדול מן המדף.

&quot;זהו הכרך הראשון של קובץ גאוגרפי המתפרסם כעת, אפשר לראות בו את הסמכות האחרונה, מה יש לנו כאן?

&quot;'איי אנדמן, הממוקמת 340 קילומטרים מצפון לסומטרה, במפרץ בנגל'.

&quot;מה זה כל זה? אקלים לחות, שוניות אלמוגים, כרישים, פורט בלייר, צריפים אסירים, רוטלנד איילנד, כותנה - אה הנה אנחנו!

&quot;האבוריג'ים של איי אנדמן עשויים אולי לטעון שההבחנה היא הגזע הקטן ביותר על פני האדמה הזאת, אם כי כמה אנתרופולוגים מעדיפים את בושמן של אפריקה, את האינדיאנים של דיגר של אמריקה ואת טרה דל פו'יאס, הגובה הממוצע הוא מתחת לארבע רגליים, אם כי אנשים מבוגרים רבים עשויים להיות קטנים בהרבה מאלה, הם אנשים נוקבים, עצבניים ובלתי נסבלים, אם כי מסוגלים ליצור את קשרי הידידות המסורים ביותר, כאשר הביטחון שלהם נרכש פעם.

&quot;תגיד את זה, ווטסון, עכשיו תקשיב לזה.

&quot;&quot;הם מטבעם מחרידים, יש להם ראש גדול, מעוות, עיניים קטנות וקשות, ותווי ראש מעוותים, אבל הרגליים והידיים שלהם קטנות להפליא, ולכן הן בלתי נסבלות ועזות, שכן כל המאמצים של הפקידים הבריטים נכשלו לזכות בהם בכל עת, הם תמיד היו טרוריסטים לצוותי ספינות, כשהם מעיפים את הניצולים עם מועדוני האבן שלהם או יורים בהם עם החצים המורעלים שלהם, הטבח הזה מסתיים תמיד בחגיגה קניבלית &quot;.

&quot;אנשים נחמדים, חביבים, ווטסון י אם הבחור הזה הושאר למכשיריו הבלתי-משוחזרים, אולי היה זה רומן מחריד עוד יותר, ואני חושב שגם אם ג'ונתן סמול ייתן עסקה טובה העסיקו אותו &quot;.

&quot;אבל איך הוא היה צריך להיות כל כך בן לוויה?&quot;

&quot;אה, זה יותר ממה שאני יכול להגיד, אבל מאז, כבר, כבר קבענו ש&quot;קטן&quot; בא מן האנדאמים, זה לא כל כך נפלא שהאי הזה צריך להיות איתו.לא ספק נדע הכול על זה הפעם, תראי, ווטסון, אתה נראה כל הזמן, שכב שם על הספה וראה אם ​​אני יכול להרדים אותך.

הוא הרים את הכינור שלו מהפינה, וכשהתמתחתי, הוא התחיל לנגן קצת אוויר חלוש, חלומי ומלודי - שלו, ללא ספק, משום שהיה לו כישרון מופלא לאלתור.יש לי זיכרון מעורפל של איבריו הכחושים, פניו הרציניים ועלייתו וקשתו של הקשת. ואז נראה שאני צף בשלווה על ים ים רך, עד שמצאתי את עצמי בתוך חלום, ופניה המתוקות של מרי מורסטן מביטות בי.</text>
      <sha1>iqngezrjxeqbm2pu2gctz8e6hq7mk70</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשר שני א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365208</id>
    <revision>
      <id>3008194</id>
      <parentid>3007899</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:50:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3008194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18163" sha1="etvdug8fbf3wyvozma1a5xttdq8d5ss" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני||א|ב}}
 
===[[משנה מעשר שני א א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|אין מוכרין}} ופירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש אין מוכרין היינו שמוכרו בדמים, ואין מחליפין רוצה לומר שמחליפין באוכל אחר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|אין מוכרין}} בין הפירות עצמן בין הסלעים שנתפש קדושתו עליהם ובא למכרן במעות או בפירות בפחות בשביל טורח הדרך. ובירושלמי אין מוכרין אותו מפני שכתוב בו קדושה וכל מעשר הארץ וכו' קדש לה', אין ממשכנין אותו מפני שכתוב בו ברכה דכתיב בפרשת ראה גבי מעשר שני כי יברכך ה' אלהיך, וקיימא לן בבבא מציעא דאין ממשכנין אלא בפחות שבכלים כדכתיב יוציא אליך וכיון דכתיב ביה ברכה הוא חשוב ונכבד בעיני המקום, והאי טעמא איצטריך לר' יהודה דסבירא ליה במתניתין דבפרק האיש מקדש דמעשר שני ממון הדיוט הוא, דאילו לר&quot;מ כיון דממון גבוה הוא פשיטא דאין ממשכנין ואפילו ממשכנו אינו משכון דלאו דידיה דהאי הוא ולאו דידיה דהאי הוא. ר' יוסי בשם ר' זעירא ור' יודן בשם ר' אילא לעולם ר' יהודה מודה למתניתין וטעמא מפני פלפולו, פירש הרש&quot;ש ז&quot;ל שלא יטעה נמי כי מחללו על הכסף לאכול הכסף דלא ידע דמוכרו אין המנה מחולל וכי מחללו המנה מחולל. ור' יוסי בשם ר' אחא דברי הכל היא וטעמא כדי שיהו הכל זקוקין למחיצתו פירוש שלא יתבטל אדם מלעלות לירושלם, דרחמנא תלי טעמא למען תלמד ליראה וגו' ואם ימצא מי שיעלה פירותיו ויתן לו כאן מעות לאכילה יתבטלו עליותיו: 

{{דה מפרש|אבל נותנין זה לזה מתנת חנם}} מתניתין כפשטה אתיא כר&quot;מ דסבירא ליה בפרק יש בכור אין מתנה כמכר, ואפילו לחכמים דפליגי עליה התם מיתוקמא במזמינו על שלחנו, ור' מנא אמר מתניתין ר' יהודה היא דסבירא ליה ממון הדיוט ודלא כר&quot;מ. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל על מה שכתב ר&quot;ע ז&quot;ל שמזמינו על השלחן כתב אין לשון המשנה משמע כן, וגם בירושלמי אינו כן ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|מעשר בהמה וכו'}} לשון החכם הר&quot;ס ז&quot;ל בבכורות פ&quot;ה תנן כל פסולי המוקדשים נמכרין באיטליז ונשחטים באיטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר משמע הא בבית נמכרין והכא תנן דאין מעשר נמכר כלל, ובגמרא מוקי לה התם במעשר של יתומים ומשום השב אבדה, אי נמי בהבלעה שמכרו כולו עורו ובשרו וגידו וחלבו וקרניו ע&quot;כ. עוד כתב על מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל ואיידי דבעי למיתני סיפא גבי בכור מוכרים אותו תמים חי וכו', כתב פירוש דלאחר שחיטה פשיטא שאין מוכרין אותו דהוה ליה קדשים קלים, ויש מחלוקת בירושלמי במקדש בו לאחר שחיטה אם היא מקודשת, ובפרקא קמא דתמורה אמרינן לא שנו אלא בזמן הזה, ולפי זה לא שייך למיתני בבכור תמים חי ושחוט דאי אפשר לשחוט בכור תמים בזמן הזה עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ולא בעל מום חי ושחוט}} בירושלמי משמע דמדאורייתא הוא דמפרש טעמא לא חלקה תורה בין חי בין שחוט בין תם בין בעל מום, אבל בפרק כל פסולי המוקדשין מסקינן דגזרה דרבנן היא ורבנן הוא דגזור לאחר שחיטה אטו לפני שחיטה כדאיתא התם, ודוקא בבשר גזור שהוא דבר הנישום מחיים פירוש דמחיים בני אדם שמין כמה שוה הבשר שכל חשיבות הבהמה אינו אלא בשביל הבשר, אבל העור דאינו נישום מחיים לא גזור רבנן שלא ימכר ואפילו בשר בהבלעה על ידי עורו וגידו וקרניו שרי: 

{{דה מפרש|ואין מקדשין בו את האשה}} תניא אבל מקדשין בגידיו ובקרניו ובטלפיו ובעצמיו אף על גב דקדושין הוי כמכר דכתיב כי יקח איש אשה מכל מקום משום דכתיב ביה ברכה ואין ברכה בלא אשה מקדשין, וכיון דתרי קראי כתיבי חד מוקמינן אבשר וחד מוקמינן אעצמות ומסתברא דאיסורא מוקמינן אבשר שכל חשיבות הבהמה אינו אלא בבשר ולא בגידין ובעצמות, אבל בקדושין פרק האומר בגמרא דילן שרי אפילו בבשר דמדאורייתא יכול למכור הבשר אחר שחיטה וכדכתבינן: 

{{דה מפרש|הבבור וכו'}} בבבא קמא כתוב תם חי ולא שחוט, וכתבו תוספות ז&quot;ל הא לא איצטריך לאשמועינן דבבכור בזמן הזה מוקמינן לה דאין שייך בו מכירה לאחר שחיטה דמיתסר בהנאה, אבל קא משמע לן דמוכרין אותו חי אף על גב דמעשר אין נמכר דנאמר בו לא ימכר ולא יגאל, וכן איתא בפרקא קמא דתמורה עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

ועיין בתמורה פרקא קמא בברייתא דאיתא התם בדף ה', והכי גרסינן התם פרקא קמא דתמורה דף ז' אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו דנמכר תמים חי אלא בזמן הזה, הואיל ואית ליה לכהן זכייה בגויה יכול למכרו אפילו בהיותו תם בין כהן לכהן בין כהן לישראל והלוקח ימתין עד שיפול בו מום ויאכלנו, דבכור בזמן הזה משנפל בו מום אין בו אלא איסור גזל אם אינו נותנו לכהן ואם הכהן מכרו לו מותר לו לאכלו במומו ואפילו עובד כוכבים מותר לאכול ממנו, וכדתנן בפרק כל פסולי ובית הלל מתירין ואפילו עובד כוכבים, אבל תם שחוט בזמן הזה ליכא אבל בזמן שבית המקדש קיים כיון דתם להקרבה הוא דקאי אין מוכרין אותו תמים חי דלית ליה לכהן זכייה בגויה אלא מהקטרת אימורין ואילך. וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל ובפרקא קמא דבבא קמא משמע לפי המסקנא דאפילו ר' יוסי הגלילי מודה דלא הוי ממון בעלים בזמן שבית המקדש קיים ע&quot;כ, ובסמוך ארמוז עוד בזה. 

תו גרסינן התם אמר רב חסדא לא שנו דנמכר תם אלא כהן לכהן אבל כהן לישראל אסור מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות, והאי כהן נמי מיחזי דמשום הכי מוזיל לישראל כשמוכר לו הבכור תם כי היכי דליתיב ליה בכורות שיולדו לו בעדרו דבכור תם בזמן הזה אין מי שיקננו אלא בזול דבעי לוקח לשהוייה עד שיומם, הלכך הוי האי כהן דמוזיל גביה דישראל ככהן המסייע ואסור, ורב אשי פליג עליה התם: 

{{דה מפרש|ומקדשין בו את האשה}} א&quot;ר יהודה בן פזי בשם גרמיה בין חי בין שחוט דכתיב יהיה לך אפילו לאחר שחיטה, אבל בשם ר&quot;י בן לוי אמר דדוקא כשהוא חי מקדשים בו דאית ליה לכהן זכייה בגויה אבל אם נשחט ונזרק דמו על גבי המזבח הוי קדשי מזבח ושלחן גבוה הוי ואין מקדשין בו, ויליף לה מקרא דכתיב כחזה התנופה מה חזה התנופה נאכל לזכרים ולנקבות דכתיב בפרק שמיני גבי חזה התנופה אתה ובניך ובנותיך אף בבכור כן אבל לא לדבר אחר, ובגמרא דילן בפרק האומר מפיק לה מקרא דכתיב לאש מה אש לאכילה אף הוא נמי הוי לאכילה ולא לדבר אחר, ועיין במה שכתבתי בפרקא קמא דבבא קמא סימן ב' בשם הרא&quot;ש ז&quot;ל דמשמע מיניה דמתניתין ר' יוסי הגלילי היא בלבד דסבירא ליה דבכור ממונו דכהן הוא לקדש בו את האשה, אבל לרבנן כהן שקדש את האשה בבכור חי לא הוי מקודשת ע&quot;כ. ועיין במה שכתוב לעיל בסמוך בשם ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|אין מחללין מעשר שני על אסימון}} מתניתין דלא כר' דוסא דתנן בפ&quot;ג דמסכת עדויות מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא וחכמים אוסרין, וטעמיה דר' דוסא דלא דריש וצרת אלא כפשטיה שהוא נצרר בסודר: 

{{דה מפרש|ולא על המעות שאינם ברשותו}} כגון שנפל כיסו לים הגדול אבל אם הם בביתו כיון שהם במקום המשתמר ברשותו קרינן בהו, והיינו דתנן לקמן פ&quot;ד היה עומד בגרן ואין בידו מעות אומר לחברו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה חוזר ואומר הרי הן מחוללין על מעות שבבית:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|הלוקח בהמה וכו'}} והאי דנקט הכא הלוקח דיעבד גבי בהמה לזבחי שלמים אגב חיה נקט ליה דעיקר מעשר שני לשלמים הן: 

{{דה מפרש|האגוזים והשקדים יצאו קליפיהם לחולין}} הא אתי מקל וחומר מצאן אגב גזותיה דמרבינן ליה מבי&quot;ת דובצאן, דהא גזה דלמיגז קיימא ומזדבנא צאן לחודיה וגיזה לחודה ויוצאה לחולין הני דלעולם נמכרין כן לא כל שכן, ועיין בר&quot;פ בכל מערבין: 

{{דה מפרש|התמד}} עיין לעיל פ&quot;ה דמעשרות סימן ו', ומדברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם בפ&quot;ז נראה דבחדא סגי או החמיץ או רמא תלתא ואשכח ארבעה. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל התמד עד שלא החמיץ נראה לי לפרש דמייתי להאי עניינא הכא משום דלעיל קאמר שמותר לקנות בהמה שיש בה בשר ועור במעות של מעשר שני אף על פי שהעור לבדו אסור לקנות במעות מעשר שני, וכן התמד גם כן אף על פי שהמים אסור לקנות בדמי מעשר שני מכל מקום על ידי היין שיש בו מותר לקנותו והיינו כשהחמיץ שאז יש בו טעם של יין אף על פי שהמים מרובים על התמד עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|הלוקח חיה וכו' לא יצא העור}} מפרש ליה רבי אלעזר התם במנחות דרוצה לומר לא קנה מעשר וכן ר' אמי, וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל אף על גב דר' יוחנן רבם פליג עלייהו ומפרש למתניתין כפשטה. ולדידהו צריכין אנו לומר דבדין הוא דבעי למיתני נמי הכא לא קנה מעשר כדקתני גבי הלוקח מים ומלח, אלא אגב רישא דקתני יצא העור לחולין תני סיפא נמי לא יצא העור לחולין. וכן מצאתי אחר כך שפירש גם כן ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל. ונראה לעניות דעתי דלדידהו גרסינן בהאי בבא לא יצא העור היו&quot;ד והצד&quot;י בנקודת צירי כלומר לא יבא לצאת לחולין דמעיקרא לא חל עליה קדושת מעשר: 

{{דה מפרש|לא יצא קנקן לחולין}} וכן גם כן בסיפא לא יצאו דמי הכלי כלומר וצריך לאכול כנגדן: 

{{דה מפרש|סלי תאנים}} היא גרסת ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל שכך פירש סלי תאנים וסלי וכו' בלחין מיירי דאילו קופה של גרוגרות הא מפליג לעיל בין דרוסות לשאינם דרוסות ע&quot;כ, וכן הוא הגרסא בירושלמי, וכן הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הלוקח מים ומלח וכו'}} והני מים ומלח ופירות המחוברין לקרקע. לא שנא שלקחן בירושלם לא שנא חוץ לירושלם לא שנא בשוגג ולא שנא במזיד: 

{{דה מפרש|הלוקח פירות שוגג וכו' מזיד יעלו ויאכלו במקום}} וקתני הלוקח דיעבד אין לכתחלה לא לפי שאין מחללין מעות על הפירות ברחוק מקום דלא שרי קרא לפדות הכסף במידי דאכילה אלא תוך העיר אלא הכסף עצמו מוליכין כדכתיב וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום ובתר הכי ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך וגו':   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|הלוקח בהמה וכו'}} כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דבפרק האיש מקדש (קידושין ד' נ&quot;ו) תניא א&quot;ר יהודה במה דברים אמורים במתכוין ולקחה מתחלה לשם שלמים אז במזיד תעלה ותאכל במקום אבל לקחה מתחלה לשם חולין דמזיד דידהו מתכוין להוציא מעשר לחולין הוא בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן שוגג דמקח טעות הוא מזיד דקנסינן ליה למוכר דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב ובתוספתא מסיים בה אם היתה בעלת מום בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם אם היו פירות טמאים בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן ע&quot;כ. ועיין במה שכתוב שם בפרק האיש מקדש סימן ח'. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל הלוקח בהמה תמימה דחזיא לקרבן וחוץ לירושלם דיעבד אין לכתחלה לא ועוד דתכחיש גופה בדרך ועוד דחיישינן לגדול עדרים והכי תניא בהאיש מקדש בהדיא אין לוקחין בהמה ממעות מעשר שני ואם לקח בשוגג וכו' וסתמא דמתניתין ר&quot;מ היא למאי דגרסינן מתחללין דיעבד על בהמה חיה ועוף בין חיים בין שחוטים דברי ר&quot;מ דלא חייש דילמא יגדל מהם עדרים בדיעבד וחכמים אומרים אין מתחללין ע&quot;כ וקל להבין אמאי לא עריב בבא דפירות עם בבא דבהמה חדא משום דבעי לאשמועינן דהבהמה תקבר עם עורה ועוד משום דגבי בהמה איכא פלוגתא:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני א ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|אין לוקחין עבדים ושפחות וכו'}} ספרים אחרים לא גרסינן שפחות והתם בקדושין נמי לא גרסינן שפחות: 

{{דה מפרש|וקרקעות}} אפילו פירות המחוברין לקרקע תנן לעיל דלא קנה מעשר וכל שכן קרקע עצמו וקושיא זו פריך לה בירושלמי ומשני תרי שינויי חד מינייהו דמתניתין דהכא בדרך מכירה ומש&quot;ה כיון שמכר לו הקרקע דרך מכירה מתחלל והמעות קנויין אצל המוכר והלוקח יאכל כנגדן ומתניתין דלעיל מיירי על ידי חלול שאמר הרי מעות הללו מחוללין על פירות המחוברין והוא הדין דבהמה טמאה אי קנאה בחלול דודאי אינו מתחלל אלא דוקא במקח וממכר וגם בגמרא דילן פריך לה ומשני לה: 

{{דה מפרש|חטאות ואשמות}} במשניות החכם ה&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל נמחקו: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל וקי&quot;ל דכל דבר שהוא בא חובה אינו בא אלא מן החולין. אמר המלקט במתניתין דבסוף פרק התודה: 

{{דה מפרש|מצאתי}} מוגה פה חלוקה אחרת וזו היא אין סכין כלים בשמן של מעשר שני ואם סך יאכל כנגדו זה הכלל וכו': 

{{דה מפרש|כל שהוא חוץ לאכילה}} הא מידי דאכילה אפילו דגים וחגבים כמהין ופטריות קונה ואפילו לכתחלה ואין צריך לאכול כנגדו ומתניתין ר&quot;ע היא ודלא כר' ישמעאל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;


&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני א]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|א]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>etvdug8fbf3wyvozma1a5xttdq8d5ss</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/393</title>
    <ns>104</ns>
    <id>383472</id>
    <revision>
      <id>3008197</id>
      <parentid>2998644</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T15:14:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008197</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4883" sha1="p8g88ya4s3cz3tbjc304hh99f2eku0q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;עמד&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=הילני המלכה/&gt;
את אוצרותיה והצילה את העם מרעב.

ו[[בבא בתרא יא ב|ב&quot;ב יא:]] יסופר מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת, וזה יען שאז מלך בנה לכן תלו הצדקות הגדולות על שמו.
&lt;קטע סוף=הילני המלכה/&gt;&lt;קטע התחלה=היני/&gt;
==היני==
איסי בר היני [[שבת קמז א|שבת קמז.]]
ר' לוי בר היני (הינא) ירושלמי [[ירושלמי תרומות ד ב|תרומות פ&quot;ד ה&quot;ב]].
&lt;קטע סוף=היני/&gt;&lt;קטע התחלה=רב הינק/&gt;
==רב הינק==
נזכר [[פסחים קא ב|פסחים קא:]] א&quot;ל רב אידי בר אבין לרב חסדא הכי תנינא לה במתניתא דבי רב הינק, ואמרי לה במתניתא דבי בר הינק כוותיך.
&lt;קטע סוף=רב הינק/&gt;&lt;קטע התחלה=הלל הבבלי/&gt;
==הלל הבבלי {{קטן|או}} הזקן==
{{קטן|(ﬠבדון בן הלל הפרﬠתוני, [[שופטים יב יג|שופטים פי&quot;ב-יג]])}}

הדגול מרבבה הלזה אשר עליו נאמר [[סוכה כ א|סוכה כ.]] בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה ﬠזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, היה באמת איש פלאי, איש אשר שולח ממרום להציל את אש-דת מכליון, ואשר ההשגחה העליונה האצילה ﬠליו את כל טובה, במﬠלות ומדות טובות רמות ונשגבות ובאריכת ימים.

הלל הוא כמﬠט האחד בין חכמי חז&quot;ל אשר ידוﬠ לנו מתי נולד וכמה שנים היה לנשיא בישראל וימי חייו, כדמפורש ספרי ברכה סל&quot;ו שהלל חי קך שנה, ﬠלה מבבל בן ארבעים שנה, ושימש חכמים ארבעים שנה, ופרנס את ישראל ארבעים שנה. וב[[שבת טו א|שבת טו.]] אמרו הלל ושמעון [בנו], גמליאל [הזקן] ושמﬠון [הנהרג] נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה, {{קטן|(פי' שאלו הד' נשיאים שמשו במאה שנים האחרונות לפני החורבן)}}, וכשידוע לנו בבירור שהלל היה נשיא ארבעים שנה א&quot;כ נפטר ששים שנה לפני החורבן. וחורבן הבית היה בשנת ג' אלפים תתכט-ל שהוא שפב לשטרות ושבעים למנין העמים, א&quot;כ נולד הלל בשנת ג' אלפים תרנ-א, רב לשטרות.

והנה אף שאי אפשר לנו להכחיש על לא דבר מה שמפורש בדברי חז&quot;ל ע&quot;פ קבלתם האמיתי, ובדורות הללו לא לפלא לחיות קך' שנה, אﬠפ&quot;כ בא הרב החכם ראה&quot;ו בד&quot;ור ח&quot;א צד 147 בהﬠרה א' ואחריו מר שלמה ברמן בספרו מגבורי האומה, ויאמרו בפשיטות שהלל חי שמונים שנה, ואינם מביאין שום ראיה לדבריהם, ואך יﬠן שכן הוא רצונם {{קטן|(והאם ראה&quot;ו בﬠצמו לא האריך ימים קרוב למאה שנה?)}}

והנה אם לא יאמינו לקול אות הראשון מה שמפורש בספרי, יאמינו לקול אות האחרון אשר בע&quot;כ יודו שהלל חי לא פחות מן קכ שנה. כי מצינו בילקוט חוקת רמז תשמא {{קטן|(מספרי זוטא הנאבד לנו)}} וז&quot;ל שאלו את הלל באיזה לבוש הפרה נשרפת, א&quot;ל בגדול אמרו לו אינה נשרפת אלא בלבן, אמר להם אני ראיתי את יהושﬠ בן פרחיה ששרפה בגדול אמרו לו אנו ראינו ששרפה בלבן - אמר להם אל תבוזו שכחה לאדם שאם מה שראו ﬠיני שכחתי וכו'. וכן מובא בספרי ריש חוקת בלשון וי&quot;א הלל הזקן היה. והנה כבר בארנו ששמﬠיה ואבטליון ﬠלו לגדולה, עוד במלוך שלמנצא המלכה כי שמﬠון בן שטח אחיה נפטר קודם אחותו ואז שימש הלל לפניהם, וידוﬠ שינאי המלך מלך כז' שנה ואחיו מלך אך שנה אחת, ושנים אחדות טרם שהתחבר יוחנן כה&quot;ג להצדוקים, והנה ﬠברו משך זמן שלשים שנה מן ימי נשיאות יהושﬠ בן פרחיה כאשר בארנו בﬠרכו כשנﬠשה יוחנן כה&quot;ג לצדוקי ואז ברח יהושﬠ ב&quot;פ לאלכסנדריא, ומפורש ב[[משנה פרה ג ה|פרה פ&quot;ג מ&quot;ה]] שבימי יוחנן כה&quot;ג ﬠשו פרה אדומה ובל&quot;ס נﬠשית ﬠ&quot;פ הוראת הנשיא ר' יהושﬠ בן פרחיה, ומזה&lt;noinclude&gt;&lt;references/&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>p8g88ya4s3cz3tbjc304hh99f2eku0q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור הגר&quot;א על אורח חיים לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>393955</id>
    <revision>
      <id>3008275</id>
      <parentid>1443945</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>א. שראל</username>
        <id>16249</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3008275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35722" sha1="5p1tqqcrvlunypi08bitz3xtctt0wje" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|ביאור הגר&quot;א|אורח חיים|לא|לב|לג}}
==סעיף א==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;'''א מצות כו'.''' מתני' כ&quot;ח א':

'''שהן כו'.''' רש&quot;י שם ומכילתא סוף פ' בא והיה לאות על ידך שד' מקומות מזכיר פרשת תפילין קדש לי כל בכור והיה כי יביאך שמע ישראל והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ד' פרשיות של יד הן כרך אחד ארבע פרשיות של ראש הן ארבע טוטפות ואלו הן קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע וכותבן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו וז&quot;ש וצריך כו':

'''ולכתחלה כו'.''' כיון דקודם בפסוק רי&quot;א וב&quot;ש ולא מדינא:&lt;קטע סוף=א/&gt;

==סעיף ג==

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''סעי' ג' יכתבם כו'.''' ירושלמי פ&quot;ק דמגילה הל&quot;מ שיהיו כותבין בעורות בדיו ועבה&quot;ג:

'''שחור בין כו'.''' דמ&quot;ש בדיו למעוטי שאר צבעוני' כגון האדום וירוק וכיוצא. רמב&quot;ם בפ&quot;א וכמש&quot;ו כ' אפי' אות כו' ואמר בין כו' דלא כר&quot;ת שאוסר במי עפצים כמ&quot;ש בתוס' שבת כ&quot;ג א' ומגילה י&quot;ט א' וגיטין י&quot;ט א' ונדה כ' א' אבל הרא&quot;ש סתר דבריו דמי עפצים לבד לא אבל עם קומוס וכיוצא אפי' על קלף מעופץ טוב וז&quot;ש שיש בו כו' וגם ל&quot;ד במי עפצים כמו שהוכיחו בתוס' הנ&quot;ל ובירושלמי פ&quot;ב דגיטין הני בני מדינח' ערומין סגין כו' שופכין עליהם דיו שאין בהם מי עפצים אלמא בין כך ובין כך נקרא דיו:

'''ולכתחלה כו'.''' שבת כ&quot;ג א' כל העשנים כו' וערש&quot;י שם:

'''כ' אפי' כו'.''' רמב&quot;ם ור&quot;ל הא דאמר שם האזכרות ל&quot;ד ה&quot;ה בשאר כיון שכ' שלא בדיו אלא דבר בהוה:

'''אם זרק כו'''' כן פי' נ&quot;י דמ&quot;ש את האזכרות כו' שזרק זהב עליהן וכ' ב&quot;י דלהכי נקט אזכרות דבשאר מעביר הזהב כו' כמ&quot;ש שם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==סעיף ד==

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;'''ס&quot;ד ויכתוב כו'.''' שבת ק&quot;ג ב':

'''שלא כו'.''' מנחות ל&quot;ד א':

'''ויהא כו'.''' שם פ&quot;ט ב':

'''וכן מצוה כו'.''' שבת קל&quot;ג ב' וכ&quot;ש מבפנים ממשכן. מרדכי וכן בארון ועיין יומא ע&quot;ב ב' מבית כו' אבל תוס' ל&quot;ב ב' ד&quot;ה הא ואור&quot;ת דס&quot;ת כו' וכ&quot;כ רמב&quot;ם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

==סעיף ה==

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;'''ס&quot;ה צריך כו'.''' מנחות ל&quot;ז א' מה כתיבה כו':

'''אפי' כו'.''' שם:

'''ואם כו'.''' שבת ק&quot;ג א' וארישא קאי אבל שולט בשתי ידיו כשר בדיעבד כמש&quot;ש:

'''אם אפשר כו'.''' משום דבסה&quot;ת נסתפק בדבר דאפשר שבת שאני דמלאכת מחשבת בעינן כמ&quot;ש בי&quot;ט י&quot;ג ב' ושאר פוסקים לא הזכירו:

'''ואיטר כו'.''' מנחות ושבת שם:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==סעיף ו==

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;'''ס&quot;ו אין כו'.''' לשון ש&quot;ע אין לשרטט וכמ&quot;ש תוס' במנחות שם ד&quot;ה הא כו' וי&quot;ל כו' ורמ&quot;א הגיה תיבת צריך כמ&quot;ש בטור א&quot;צ כו' ואם ירצה לשרטט הרשות בידו וכמ&quot;ש בסה&quot;ת דלא מקרי הדיוט אלא כשעושה משום חומרא אבל כה&quot;ג שכוונתו לכתוב יותר ביושר ש&quot;ד:

'''כי אם כו'.''' תוס' שם מהא דגיטין ו' ב' ותוס' שם ד&quot;ה אר&quot;י כו' ועי&quot;ד סי' רפ&quot;ד ס&quot;ב בהגה:

'''ואם אינו כו'.''' תוס' דגיטין שם משום זה אלי כו':

'''ולא כו'.''' שז&quot;ש במ&quot;ז מסרגלין בקנה לאו לאפוקי סכין אלא לאפוקי עופרת וכיוצא כו'. סה&quot;ת והג&quot;מ:

'''וי&quot;א כו'.''' ר&quot;ל שצריך ד' שרטוטין דלא כש&quot;ע שאין מצריך רק א' למעלה וכ&quot;כ תוס' בגיטין שם סד&quot;ה הנ&quot;ל דהא דקאמר יריעה שאינה מסורגלת פסולה היינו ד' שרטוטין מלמעלה ומלמטה ומצדדין וה&quot;ה לתפילין דהא לדעתם ס&quot;ת ותפילין שוין וכמש&quot;ש וכ&quot;כ סמ&quot;ג וסמ&quot;ק ומרדכי וערא&quot;ש אבל לדידן דקי&quot;ל ס&quot;ת צריכה שירטוט כמ&quot;ש בי&quot;ד סי' רע&quot;א ס&quot;ה א&quot;צ לזה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

==סעיף ז==

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;'''ס&quot;ז ולא על הגויל.''' שבת שם ועתוס' דמנחות ל&quot;ה א' ד&quot;ה שין כו':

'''ואם כו'.''' קאי אכולם כמש&quot;ש ושם ובירושלמי פ&quot;ג דמגילה הל&quot;מ שיהיו כותבין בדיו ובעור מסורגל וכורכין בשיער וטולין במטלת ודובקין בדבק ותופרין בגידין וכותבין על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום נחשתן ואם שינה פסול וכ&quot;ה במ&quot;ס פ&quot;א:

'''מהו כו'.''' וקלפים כו'. תוס' בשבת שם:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==סעיף ח==

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;'''ס&quot;ח צריך כו'.''' כמ&quot;ש במגילה י&quot;ט א' דיפתרא כו' וכ&quot;ש סת&quot;מ דבעיספר כמש&quot;ש ט' א' ובמנחות ל' ל&quot;ד ובפ&quot;א דמ&quot;ס אין כותבין על הדיפתרא:

'''או בסיד.''' דהוא כמו עפצים ממ&quot;ש במנחות ל&quot;א ב' הא דאפיצן וע' תוס' שם ובשבת ע&quot;ט ב' ובמגילה י&quot;ט א':

'''וצריך כו'.''' גיטין נ&quot;ד ב' ההוא כו' ושם מ&quot;ה ב' וסנהדרין מ&quot;ח ב' ומנחות מ&quot;ב ב' כרשב&quot;ג דרבא ס&quot;ל כוותיה וכפי תוס' שם ושם:

'''טוב.''' בתחלת. כמש&quot;ל סי' י&quot;א ס&quot;א:

'''או כו'.''' דחמירא מתפילין כמ&quot;ש בברכות ספ&quot;ג ומותר לשנותו כמ&quot;ש במנחות ל&quot;ד ב':

'''אבל כו'.''' דקילא מתפילין כמש&quot;ש ל&quot;ב א' ושבת ע&quot;ט ב':&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==סעיף ט==

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;'''ס&quot;ט אם עובדו כו'.''' נתבאר בסי' י&quot;א ס&quot;ב:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==סעיף יא==

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;'''ס&quot;יא עור כו'.''' כת' בטור שם וברא&quot;ש ה' ס&quot;ת בשם גאון דכשר בכה&quot;ג:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==סעיף יב==

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;'''ס&quot;יב ועוף.''' מימרא שם:

'''ולא כו'.''' בעיא דלא אפשיטא שם ולחומרא:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==סעיף יד==

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;'''ס&quot;יד הסופרים כו'.''' ט&quot;ס ונתחלף והיה אם שמוע עם והיה כי יביאך וכ&quot;ז משום זה אלי ואנוהו כמ&quot;ש וזהו כו':&lt;קטע סוף=יד/&gt;

==סעיף טו==

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;'''ס&quot;טו אם כו'.''' רמב&quot;ם וכלשון שני שברש&quot;י וכ' סה&quot;ת שזה עיקר דתוכו מ' חללו כמו חק תוכות וכן בירושלמי כמ&quot;ש למטה אבל לשון ראשון ל&quot;נ דמ&quot;ש רגל ימיני או שמאלי:

'''שהנקב כו'.''' כן פירשו כל המפרשים דסתמא קאמר ופליגי עם הירושלמי:

'''אבל בירושלמי כו'.''' אמר אשיאן ניקב נקב באמצע הבית אם היה גויל מקיפו מכל צדדיו כשר וא&quot;ל פסול:

'''ניקב כו'.''' שהרא&quot;ש כ' דלשון ראשון עיקר דללשון שני קשה אמאי נקט הא' יותר משאר האותיות שיש להן תוך אבל סה&quot;ה כ' דלשון שני עיקר וקושייתו י&quot;ל דנקט אגב שר&quot;ל רגל הימני וז&quot;ש אבל שאר כו':&lt;קטע סוף=טו/&gt;

==סעיף טז==

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;'''ס&quot;טז הפשוטות כו'.''' כ&quot;כ המרדכי לחלק בין עובדא דהכא שהוא מהפשוטות כמש&quot;ש וי&quot;ו דויהרג לההיא דסט&quot;ו:

'''וא&quot;צ כו'.''' כ&quot;מ מרש&quot;י שם ד&quot;ה דלא חכים כו'. מ&quot;כ:

'''מיהו כו'.''' שתועלת קריאת התינוק דגילוי מילתא הוא שהאות כתיקונו שם:

'''הא דמכשרינין כו'.''' ממש&quot;ש כל אות שאין מוקף כו' וז&quot;ש בסט&quot;ו אם לאחר שנכתב כו' וז&quot;ש בלי היקף קלף מתחלתו כו':

'''או אם כו'.''' אע&quot;ג דבירושלמי פ&quot;ב דברכות אמרינן עירב האותיות אית תני כשר ואית תני פסול מ&quot;ד כשר מלמטה מ&quot;ד פסול מלמעלה כגון ארצנו ותפארתנו אבל ארצך תפארתך צריכא ור&quot;ל מלמעלה שעד שלא נעשה האות נפסלה משא&quot;כ למטה שאחר שנגמר צורת האות נדבקה ובאמצע איבעיא להו כ' המרדכי וש&quot;פ אמנם בתלמודנו אמרו כל אות שאין מוקף גויל כו' ולא מפליג בין למטה או למעלה שלעולם צריך היקף ע&quot;ש:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

==סעיף יז==

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;'''ס&quot;יז אם כו'.''' וה&quot;ה כו' כמ&quot;ש בגיטין כ' א':

'''לתוך האות כו'.''' דלא כסמ&quot;ק שמכשיר בנפלה לאחר שנגמר האות מירושלמי הנ&quot;ל דקי&quot;ל דלא כירושלמי ועוד הוכיחו מפ&quot;ה דמ&quot;ס הלכה ז' אבל הדיו שנטפה ע&quot;ג הכתב מותר למחקו כו' ואינה ראיה דשם למחקו כל האות וכמ&quot;ש בי&quot;ד סי' רע&quot;ו סי&quot;א בהג&quot;ה:

'''דלי&quot;ת כו' ב' במקום כ&quot;ף.''' שבת ק&quot;ג ב' ואפי' בדיעבד מדפריך על רב חסדא ור&quot;ח דיעבד קאמר:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

==סעיף יח==

&lt;קטע התחלה=יח/&gt;'''ס&quot;יח מ&quot;ם פתוחה כו'.''' שם בברייתא דלא כרב חסדא וכן כל הפוסקים הביאו הברייתא לבד ובספ&quot;ב דמ&quot;ס כל האותיות הכפולים בא&quot;ב כותב את הראשונים בתחלת התיבה ובאמצע התיבה והאחרונים בסוף ואם שינה פסול:

'''אם נדבקה כו'.''' מנחות כ&quot;ט ל&quot;ד ודלא כירושלמי כמש&quot;ל סט&quot;ז:

'''ואם גרר כו'.''' ממ&quot;ש בשבת ק&quot;ד ב' כגון שנטלו לגגו כו'. מרדכי סי' תתקנ&quot;ב וצ&quot;ע דהא אמרי' שם ג&quot;כ שנטלו לתגו כו'. בברייתא שם ק&quot;ג ב' וה&quot;ה לקוף דתלייתם חד טעמא להו כמש&quot;ש ק&quot;ך א' ומנחות כ&quot;ט ב'. ריב&quot;ש. וג&quot;כ אינו מוכרח דשם משום שנדמה לאחרת כמש&quot;ל סי' ל&quot;ו ס&quot;א ובי&quot;ד סי' רע&quot;ד ס&quot;ה וע&quot;ש בטור וכ' הריב&quot;ש ואע&quot;ג דאמרינן במנחות שם חזינן לספרי כו' ומשמע דמצוה מן המובחר הוא וכמ&quot;ש במרדכי סי' תתקנ&quot;ג יש לדחות דשם שהיו מפרידין הרבה וערש&quot;י בגיטין פ&quot;ה ב' ד&quot;ה ולא לכתוב למחך כו' אבל פשטא דשמעתין משמע כדברי המרדכי ואע&quot;ג דאמרינן בשבת שם לעיכובא ההין חיתין כו' כיון שחטרו לגגו דחי&quot;ת היה ניכר בלא&quot;ה וז&quot;ש חטרו כו' ותלו כו':

'''אם נגעו כו'. אם נגע כו' וכן כו'.''' אע&quot;ג דאין נדמה משום זה לאות אחרת י&quot;ל דהוה שינוי בצורתה וכמש&quot;ל סי' ל&quot;ו ס&quot;א וכמו קוצו של יוד לפי' תוס' כ&quot;ט א' ד&quot;ה קוצו:

'''ואין כו'.''' כיון שנגע האות:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

==סעיף יט==

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;'''ס&quot;יט בתחלה בפיו.''' כר&quot;ל:

'''לשם כו'.''' גיטין מ&quot;ה ב' ורשב&quot;ג עיבוד כו':

'''וי&quot;א כו'.''' כ&quot;מ לכאורה שם ושם כ' א' ושבת ק&quot;ד ב' הרי שהיה צריך כו' מ' דווקא משום שכוונתו לתיבה אחרת אבל כוונתו לשם סגי בהכי:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

==סעיף כ==

&lt;קטע התחלה=כ/&gt;'''ס&quot;כ צריך כו'.''' עתו' מנחות ל' א' ד&quot;ה אבל כו' ל&quot;ב ב' ד&quot;ה כתבה כו':&lt;קטע סוף=כ/&gt;

==סעיף כא==

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;'''ס&quot;כא כל פרשה כו'.''' ויחזור כו' כמ&quot;ש בגיטין י&quot;ט ב' ועיי' תוס' שם ד&quot;ה צריכי כו' והיה רגיל ר&quot;י כו':&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==סעיף כב==

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;'''סכ&quot;ב טוב כו'.''' עפ&quot;ה דמסכת סופרים ה' ו':

'''וכן כו'.''' משום דאז אין תקנה כמ&quot;ש בסכ&quot;ג:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==סעיף כג==

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;'''סכ&quot;ג אם כו'.''' כמ&quot;ש במכילתא כנ&quot;ל ס&quot;א ובירושלמי פ&quot;ק דמגילה תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות דלא כתוס' ל&quot;ב א' ד&quot;ה דילמא כו':

'''והיו כו'.''' כמ&quot;ש בברכות ומגילה וסוטה:

'''אבל אם כו'.''' כמ&quot;ש ברפ&quot;ב דמ&quot;ס עירב את האותיות או שהפסיק באמצע השם לא יקרא בו:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

==סעיף כד==

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;'''סכ&quot;ד מותר כו'.''' למ&quot;ד ב' וא&quot;ר הלכה תולין כו' ורבה בב&quot;ח כו' וכפי' תוס' שם דתולין גרע ממוחק דרב עצמו ס&quot;ל בירושלמי דמוחק כו' וא&quot;כ גרר ומחק לכל האמוראים מותר ועי&quot;ד סי' רע&quot;ו סעי' ו' ז':

'''ולא ימחוק כו'.''' עתוס' שם ד&quot;ה ר&quot;י כו' ואינו הדור כ&quot;כ ולכתחלה ודאי יצא דברי כולם:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

==סעיף כה==

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;'''סכ&quot;ה או שהיתה אות כו'.''' זהו מן הפסולין דברייתא דשבת הנ&quot;ל שנדמה לאותיות אחרות וכן ברישא נגע רגל כו' שנשתנה צורת האות וכמש&quot;ל סי' ל&quot;ו ס&quot;א שלא כו' ולא כו' משא&quot;כ בסיפא:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

==סעיף כו==

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;'''סכ&quot;ו אם אותיות כו'.''' כמ&quot;ש בפ&quot;ה דמ&quot;ס המוחק אות אחת מן השם עובר בל&quot;ת כו' אבל הדיו שנטף ע&quot;ג הכתב מותר למחקו שלא היתה כוונתו אלא לתקן:&lt;קטע סוף=כו/&gt;

==סעיף כז==

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;'''סכ&quot;ז אותיות כו'.''' שם פ&quot;ג הלכה ח' ע&quot;ש וכמ&quot;ש בפי&quot;ב דשבת ובפ&quot;ב דגיטין דכתב ע&quot;ג כתב לא הוי כתב וע' תוס' דשבת ק&quot;ד ב' ד&quot;ה אמר וי&quot;ל כו' ובכאן אף שמשמר שלא יתקלקל אח&quot;כ בתר השתא אזלי' וע&quot;ש צ&quot;ד ב' אתמר כו' וק&quot;ל כר&quot;ש ע' תה&quot;ד:&lt;קטע סוף=כז/&gt;

==סעיף כח==

&lt;קטע התחלה=כח/&gt;'''סכ&quot;ח יש ליזהר כו'.''' עתוס' דגיטי' כ' ב' ד&quot;ה ל&quot;צ. ור&quot;י אומר כו' אבל הרמב&quot;ן כ' שזה יותר קרוב ליפסל שמבטל צורת האות אלא כמ&quot;ש ריב&quot;ם שם וכמו שמסיים בתוס' שם וער&quot;ן שם:&lt;קטע סוף=כח/&gt;

==סעיף כט==

&lt;קטע התחלה=כט/&gt;'''סכ&quot;ט אם כו'.''' כן דייק הרי&quot;א מלשון סמ&quot;ג וליתא דלעולם צריך לקרות בפיו ועסי' תרצ&quot;א ס&quot;ב:&lt;קטע סוף=כט/&gt;

==סעיף לב==

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;'''סל&quot;ב צריך כו'.''' ל&quot;ב א' כמלא כו' ופי' הגאונים כחצי צפורן וכמ&quot;ש בי&quot;ד רסי' רפ&quot;ח וכ' בסה&quot;ת הטעם כדי לכתוב גגה של למ&quot;ד וכ&quot;ף ונו&quot;ן פשוטה:

'''שיהיו כו'.''' כמש&quot;ל סט&quot;ז:

'''ובתחלתן כו'.''' עתו' שם ד&quot;ה ועושה כו' לכתחלה ט&quot;ס וצ&quot;ל בתחלה ור&quot;ל כמו ספרים וכמ&quot;ש ר&quot;י בתוס' דב&quot;ב י&quot;ג ב' ד&quot;ה ועושה וכ&quot;כ כל הפוסקים שם וה&quot;ה בתפילין וכמש&quot;ל סמ&quot;ד יגלגל כו' וכ&quot;כ המרדכי בה' מזוזה אבל בה' תפילין כ' אומר ר&quot;צ שא&quot;צ להניח במזוזה ותפילין כדי היקף אחרי שאין להם עמוד בסופה כמו ספרים וגם כי אין קורין בהם כמו בספרים ועוד דבמזוזה נוהגין לכתוב שדי מבחוץ בתחלתן וא&quot;כ ע&quot;כ אין שם היקף כלל וכ&quot;כ בסה&quot;ת ודברי הרא&quot;ש סותרין זה את זה שבה' תפילין פ' שא&quot;צ כדעת סה&quot;ת ובה' מזוזה חזר בו וכ' שצריך וכ&quot;ה בטוש&quot;ע שבי&quot;ד סי' רפ&quot;ח פסק שצריך וכבר הקשה ב&quot;י בעצמו ואיני יודע למה סתם כאן ודאי אין לחלק בין תפילין למזוזה:

'''וצריך להניח כו'.''' ל' א':

'''גם צריך כו'.''' דבריו תמוהים דבריב&quot;ש שאל השואל אם יש לפוסלו אם הניח מעט חלק והשיב אע&quot;ג דבפ&quot;ג דמ&quot;ס פוסל הייינו בנקד בדיו אבל בלא&quot;ה אין לפסול כיון שאין שיעור פרשה וגם אין לפסול משום שעשאה כשירה דשם דוקא אריח על לבינה וגם שם צריך שיעור פרשה ורבותא קמ&quot;ל אע&quot;ג דעשאה כשירה אפ&quot;ה פסולה ע&quot;ש וכמש&quot;ש ס&quot;ס רע&quot;ד בהג&quot;ה והוכיח עוד ממ&quot;ש הרמב&quot;ם וש&quot;ע סי' רע&quot;ג ס&quot;ד ואם לאו כו' אבל לכתחלה ודאי אין להניח ועמ&quot;א:&lt;קטע סוף=לב/&gt;

==סעיף לג==

&lt;קטע התחלה=לג/&gt;'''סל&quot;ג יעשה כו'.''' ר&quot;ל לכתחלה משים זה אלי ואנוהו:

'''יזהר כו'.''' סתם כאן כדעת הרא&quot;ש שמ&quot;ש שם נזדמנה לו תיבה בת כו' דדוקא בת חמש קאמר דיותר משתי אותיות אין לכתוב חוץ לדף דאל&quot;כ הל&quot;ל בסתם לא יכתוב רוב התיבה חוץ לדף אבל הרמב&quot;ם פ&quot;ז כ' אפי' תיבה בת עשר אותיות או פחות או יותר מותר לכתוב חציה חוץ לדף והיקל עוד דאף חציה מותר ולמד ממש&quot;ש תיבה בת שתי אותיות כו' דוקא כולה אבל חציה מותר ומשמע מדבריו דאף בתיבה בת שלש אותיות ב' אותיות אסור חוץ לדף אבל הרא&quot;ש כ' דמותר ממ&quot;ש תיבה בת כו' משמע דוקא כולה אסור הלא&quot;ה לעולם מותר וז&quot;ש כאן ג' אותיות בין מתיבה גדולה בין מקטנה אבל בי&quot;ד סי' רע&quot;ג ס&quot;ד כ' דברי הרמב&quot;ם ובתיבה בת ג' אותיות פסק כדעת הרא&quot;ש:&lt;קטע סוף=לג/&gt;

==סעיף לה==

&lt;קטע התחלה=לה/&gt;'''סל&quot;ה אותיות השם כו'.''' תוס' שם ד&quot;ה שלשה כו' דחוץ לדף מדין תליה הוא ואין תולין מקצת השם כמש&quot;ש אר&quot;ח הלכה כר&quot;ש שזורי והביאה הרי&quot;ף ורא&quot;ש שם וכ&quot;פ כל הפוסקים וכמ&quot;ש בי&quot;ד סי' רע&quot;ו ס&quot;ו וצ&quot;ע דאמרינן בחולין ע&quot;ה ב' א&quot;ל אנא כו' ועתוס' שם ד&quot;ה אנא כו':&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==סעיף לו==

&lt;קטע התחלה=לו/&gt;'''סל&quot;ו יעשה כו'.''' כמו שהם בתורה וכמ&quot;ש במזוזה ל&quot;א ל&quot;ב:

'''ואם שינה פסול.''' כמ&quot;ש בשבת ק&quot;ג ב' ובמ&quot;ס פ&quot;א הלכה י&quot;ד פתוחה שעשאה סתומה סתומה שעשאה פתיחה ה&quot;ז יגנוז:

'''ויש מכשירין כו'.''' כמ&quot;ש במזוזה שם רנב&quot;י אמר מצוה כו' והטעם כמש&quot;ש הואיל ואינן סמוכות כו' וא&quot;כ ה&quot;נ ור&quot;ל בדיעבד כמ&quot;ש שם ושם ודברי הרמב&quot;ם וש&quot;ע צ&quot;ע וגם דברי הרב שכ' ובמדינות כו' צ&quot;ע ועמ&quot;א שתי' משום דא&quot;א לעשות בסתומה אליבא דכ&quot;ע ודבריו אין מובנים:

'''ולכן כו'.''' זה לשון הרמב&quot;ם רפ&quot;ח פתוחה יש לה ב' צורות אם גמר באמצע השיטה ונשאר ריווח כשיעור מניח ומתחיל בתחילת שיטה שניה וא&quot;ל נשאר כשיעור או שגמר בסוף שיטה מניח שיטה בלא כתב ומתחיל מתחילת שיטה שלישית. סתומה יש לה ג' צורות אם גמר באמצע שיטה ונשאר ריוח כשיעור וכדי לכתוב תיבה א' בסוף השיטה שיהא הריוח באמצע מניח ואם לא נשאר כשיעור הנ&quot;ל יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח בתחילת שיטה שנייה ויתחיל מאמצע השיטה ואם גמר בסוף שיטה מניח בתחילת שיטה שניה ריוח כשיעור ומתחיל מאמצע השיטה נמצא שפתוחה תחלתה בתחילת השיטה לעולם וסתומה תחלתה מאמצע השיטה לעולם והריוח בין בפתוחה בין בסתומה לעולם שיעור ט' אותיות ובפ&quot;ו כ' כמו שלשה אשר אלא שכ' שם זה למצוה ואם שינה לא פסל ופי' ב&quot;י בי&quot;ד סי' ער&quot;ה דוקא ג' אשר לא בעינן אבל ט' אותיות קטנות ודאי בעינן אף לעיכובא וכ&quot;כ סה&quot;ת והמרדכי השיעור מפורש בין לסתומה בין לפתוחה ט' אותיות והכי איתא במ&quot;ס ריוח בין פ' לפ' ג' תיבות של ג' ג' אותיות וכל דברי הרמב&quot;ם הנ&quot;ל בנויים ע&quot;פ מ&quot;ס שבסוף פ&quot;א איתא נוסחא המדוייקת שהביא ב&quot;י שם בשם ריא&quot;כ איזו היא פתוחה כל שהתחיל מראש השיטה כמה יניח בסוף ויתחיל מראש השיטה והיא נקראת פתוחה כדי לכתוב ג' תיבות משם של ג' אותיוח גמר הפרש' בסוף השיטה משייר שיטה אחת גמר בסוף הדף מניח שיטה בתחילת הדף ואם נשארה שיטה בסוף הדף מתחיל מתחילתו ואיזו היא סתומה כל שהתחיל מאמצע השיטה וכמה יניח באמצע השיטה ריוח והיא נקראת סתומה כדי לכתוב ג' תיבות וט&quot;ס שם בב&quot;י שכ' ופירש&quot;י סתומה כו' וצ&quot;ל כמ&quot;ש ובמ&quot;ס שלנו כתובה בשיבוש וכמ&quot;ש המרדכי ע&quot;ש ותוס' ל&quot;ב א' ד&quot;ה והאידנא והרא&quot;ש שם והטור ר&quot;ס ער&quot;ה חולקין על הרמב&quot;ם ע&quot;פ סידור קדמונים והעתיקו מ&quot;ס כמ&quot;ש לפנינו ומודים להרמב&quot;ם בצורה ראשונה של פתוחה וצורה ראשונה של סתומה אבל בצורות האחרות פליגי צורה השנייה של פתוחה לדידהו ה&quot;ל סתומה וב' צורות האחרונו' של סתומה לדידהו ה&quot;ל פתוחה והביאו ראיה מירושלמי פ&quot;ק דמגילה פתוחה מראשה פתוחה פתוחה מסופה פתוחה פתוחה מכאן ומכאן סתומה ודחקו עצמן בסיפא דכ&quot;ש דמכאן ומכאן דה&quot;ל פתוחה ופי' שם ע&quot;ש אבל הרמב&quot;ם מפרש פתוחה מראשה פתוחה שפתוחה מראשה לסופה והשתא דברי הירושלמי כפשטיה והן הן עצמן שתי הפתוחות שכ' הרמב&quot;ם וכן סתומה השניה של הרמב&quot;ם וכ&quot;ש שתים האחרות שהן סתומות וכמ&quot;ש הריא&quot;כ שם הכלל להרמב&quot;ם כל שמתחיל בתחילת השיטה הוי פתוחה ובאמצע סתומה ולהרא&quot;ש כל שפתוח מצד אחד וכ&quot;ש מכאן ומכאן הוי פתוחה וכל שהריוח באמצעיתו או שיטה שלימה שהוא כמו באמצע לדידיה ה&quot;ל סתומה גם מחולקין עליו בשיעור הריוח ובזה הסכימו הפוסקים להרמב&quot;ם וכ' ב&quot;י וש&quot;ע שם וירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה צורה הראשונה של הפתוחה ושל הסתומה דבזה אין חולק וכ' בד&quot;מ ובהג&quot;ה שם אם יוכל לכוין הרי טוב ואם לאו אל יזוז מדברי הרמב&quot;ם כי כ&quot;ה בספרים הישנים וכן בספר עזרא ע&quot;ש והנה כאן בפתוחה אפשר לעשות כן אבל סתומה א&quot;א לכן כ' כאן ולכן נהגו כו'. וכן נהגו במזוזה שוהיה אם שמוע מתחיל בחמצע שיטה וכן הכריח במרדכי סי' תתקס&quot;ע בשם ר&quot;י דזהו סתומה ממה שכותבין במזוזה כן ע&quot;כ פי' הירושלמי על דרך אחר ע&quot;ש שהאריך ובסוף כ' ובסמ&quot;ג פי' מ&quot;ש בירושלמי פתוחה מכאן ומכאן סתומה פי' שלא הניח במקום א' כשיעור אלא בצירוף שניהן כשיעור ובזה א&quot;צ לדחוק מה שדחקו תוס' לעיל וכ&quot;כ הרא&quot;ש בה' מזוזה שם אמאי דקאמר והאידנא נהוג עלמא בסתומות כו' והעתיק דברי הירושלמי הנ&quot;ל שרב פסק לעשות פתוחה כמו שהעתיקו תוס' הנ&quot;ל דברי הירושלמי אית תנאי כו' וכ' הרא&quot;ש והכי נהוג עלמא ר&quot;ל לשיטתו דפתוחה בראשה פתוחה וכנ&quot;ל וכתב וטוב שלא יניח כשיעור בסוף השיטה וכן בראש השיטה לקיים מ&quot;ש והאידנא כו' והנה גם הרמב&quot;ם יודה בזה דל&quot;ק שצריך לפניה כשיעור אלא אם גמר בסוף שיטה ובזה יצא ידי כולם וכ&quot;כ בט&quot;ז:&lt;קטע סוף=לו/&gt;

==סעיף לז==

&lt;קטע התחלה=לז/&gt;'''סל&quot;ז ורשאי כו'.''' שגם הוא נק' עור כמש&quot;ש ל&quot;ד ב' ת&quot;ר יכול כו' הא כיצד כו' ת&quot;ר כיצד כו' אלמא קורא הפרשיות עורות וכן הרצועות כמש&quot;ש ל&quot;ה א' תפילין אין קושרין כו' ולכאורה מ' דוקא מקלף כמו הפרשיות דבחדא מחתא מחתינהו כנ&quot;ל אבל ממ&quot;ש בעירובין צ&quot;ו ב' וכי טרח כו' אלמא עור הבתים רגילין להיות כמו קמיע ובשבת ע&quot;ח ב' עור כדי לעשות קמיע קלף כדי כו' וכן שם ע&quot;ט א' בעא מיניה רבא מר&quot;נ כו' ת&quot;ש כו' ג' עורות הן כו' וכן הרצועות וערש&quot;י שם ד&quot;ה אלא במינן כו':

'''או כו'.''' ר&quot;ל אע&quot;ג דלענין טומאה חשיב כבשר כמ&quot;ש בחולין קכ&quot;ב א' וכ&quot;פ הרמב&quot;ם בפ&quot;א מה' אבות הטומאה ובפ&quot;ד מהמ&quot;א ולא השמיט אלא עור הראש של עגל הרך ועור בית הפרסו' דמ&quot;ש דיחידאה הוא לא אמרו אלא על אלו השנים עור הפרסות שם נ&quot;ה ב' עור הראש שם קכ&quot;ב ב' ובזה מתורץ קושית תוס' בזבחים כ&quot;ח א' ד&quot;ה תנינא כו' מ&quot;מ לענין תפילין הוי כעור דהא אמרינן שם ע&quot;ו ב' א&quot;ל בר גוזלא כו' וכן כל עוף כמ&quot;ש הפוסקים וש&quot;ע שם וה&quot;ה לענין טומאה כמש&quot;ש הנהו גידין רכין כו' שאני הכא דהדר ביה כו' ואפ&quot;ה כותבין עליו תפילין כמש&quot;ל סי&quot;ב ואף משל גוזל כמ&quot;ש בשבת ק&quot;ח א' בכנפיו כו' ע&quot;ש:

'''וכן כו'.''' כנ&quot;ל:

'''צריך כו'.''' פלוגתא דרבנן ורשב&quot;ג גיטין מ&quot;ה סנהדרין מ&quot;ח מנחות מ&quot;ב ופי' תוס' שם ושם דרבא כרשב&quot;ג ושכן הלכה והביאו ראיה מגיטין נ&quot;ד אבל רש&quot;י והרמב&quot;ם מפ' דרב' כת&quot;ק ומחלקים בין עור הבתים לקלף הפרשיות וכמ&quot;ש תוס' שם בשם י&quot;מ אף שדחו אותה:&lt;קטע סוף=לז/&gt;

==סעיף לח==

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;'''סל&quot;ח מעור א' כו'.''' רש&quot;י שם פי' מעור אחד שלם וכ&quot;כ שימושא רבא וש&quot;פ אף שהתוס' כתבו ל&quot;ב א' ד&quot;ה להשלים אף בתפורות נק' עור א' לחד תי' כ&quot;כ:&lt;קטע סוף=לח/&gt;

==סעיף לט==

&lt;קטע התחלה=לט/&gt;'''סל&quot;ט בין כו'.''' תוס' שם ד&quot;ה תפילין כו' וש&quot;פ דלא כה&quot;ג שכ' בשל יד אורכן כחצי אצבע אמה ורחבן כרוחב אצבע. מרדכי:

'''דהיינו כו'.''' רש&quot;י:

'''וצריך לרבע כו'.''' אף שבתוס' הנ&quot;ל נסתפקו בזה אבל הרא&quot;ש ומרדכי פי' דמ&quot;ש תפילין מרובעות קאי אבתים ור&quot;פ הוסיף דאף בתפרן ור&quot;ל שיהיו התפירות מרובע וה&quot;ה התיתורא עצמו דאי בתפרן דוקא א&quot;כ מאי סייעתא מהעוש' תפלתו כו' ולפירש&quot;י קאי הכל על הבתים שפי' בתפרן שלא יקלקל בתפירתו את הריבוע וכשיטתו שכ' שם ד&quot;ה תיתורא שהוא בעור א' עם הבתים אבל ר&quot;י פי' כמ&quot;ש הגאונים שלוקחין עור אחר להתיתורא עם המעברתא וכמ&quot;ש בסמ&quot;ד וכ&quot;כ הרא&quot;ש ועתוס' דמגילה כ&quot;ד ב' ד&quot;ה בתפרן ובמרדכי ולכן פי' בתפרן על התפירה עצמה וכ&quot;ד כל הגאונים דבעי' התפירה מרובעת וגם התיתורא:

'''אבל כו'.''' דריבוע לא נאמר אלא על אורך ורוחב:

'''עשאם כו'.''' עט&quot;ז:&lt;קטע סוף=לט/&gt;

==סעיף מ==

&lt;קטע התחלה=מ/&gt;'''ס&quot;מ עור כו'.''' עתוס' שם ד&quot;ה רצועות כו' וכ' הרא&quot;ש ומ&quot;מ מצוה כו' משום זה אלי ואנוהו אבל המרדכי כ' בשם ר&quot;י דמדינא בעינן שחורות מדפריך בשבת כ&quot;ח ב' והאר&quot;י רצועות כו' ותימא מאי ס&quot;ד מה ענין זה לזה אלא ה&quot;פ כשם שהל&quot;מ שיהא מצבע הבתים ה&quot;ה לענין טהורות ומשני נהי דבהא גמירי כו':

'''חריץ כו'.''' כאביי וכפירש&quot;י שם דאביי גדול מרב דימי כמ&quot;ש בפ&quot;ב דב&quot;ב. מרדכי ואע&quot;ג דבמימרא שניה קי&quot;ל כרב דימי. התם משום דסוגיא דפי&quot;ד דשבת ופ&quot;ט דחולין כוותיה:

'''ואם לא כו'.''' רמב&quot;ם דמפ' דאביי ל&quot;ק אלא לכתחלה ובדיעבד מודה לרב דימי וכמש&quot;ש ל&quot;ד ב' ואם אין חריצן כו' וז&quot;ש והוא כו':&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==סעיף מא==

&lt;קטע התחלה=מא/&gt;'''סמ&quot;א אורך כו'.''' אבל תוס' חולקים ע&quot;ז ועתוס' דעירובין צ&quot;ה ב' ד&quot;ה מקום כו' וכ&quot;כ ש&quot;ר וסה&quot;ת וסמ&quot;ג ומרדכי ועתו' דסוכה ה' א' ד&quot;ה ואל כו' וביומא י&quot;ב ב' כ&quot;ה א' וראייתם דציץ במקום תפילין ממה שקראה תורה לשל כ&quot;ג מצנפת ושל כהן הדיוט מגבעות אלא דשל כ&quot;ג היתה קצרה משום ציץ ותפילין משא&quot;כ בשל כהן הדיוט דאינו אלא משום תפילין וע' תוס' דסוכה ה' א' הנ&quot;ל אבל הרמב&quot;ם בפ&quot;ח מה' כלי המקדש כתב ומצנפת האמור' באהרן היא המגבעות האמורה בבניו אלא שכ&quot;ג צנוף בה כמי שלופף על השבר ובניו צנופין בה ככובע ולפיכך נקראת מגבעות וכ&quot;כ הרמב&quot;ן בפ' תצוה והביא ראיה ממ&quot;ש בספ&quot;ז דיומא וההדיוט בארבעה כו' מוסיף כו' ושם סוף הפרק כ' המצנפת של כ&quot;ג או כהן הדיוט ארכו ט&quot;ז אמות כו':&lt;קטע סוף=מא/&gt;

==סעיף מב==

&lt;קטע התחלה=מב/&gt;'''סמ&quot;ב שיעשה כו'.''' רש&quot;י:

'''אחר כו'.''' תוס' שם ד&quot;ה שי&quot;ן כו' וכ' המרדכי ופי' בתיקון דימין המניח קאמר וכ&quot;כ הרא&quot;ש וש&quot;פ:&lt;קטע סוף=מב/&gt;

==סעיף מג==

&lt;קטע התחלה=מג/&gt;'''סמ&quot;ג חריץ כו'.''' כן פי' הרא&quot;ש ומרדכי בשם י&quot;מ להא דאביי וכתב המרדכי א&quot;נ על יו&quot;ד שבשי&quot;ן קאי וכמ&quot;ש בהג&quot;ה וכן כו':

'''ולא כו'.''' דצריך שיהא כל השי&quot;ן נראה ולפרש&quot;י וראו כל עמי כו' משום שי&quot;ן:&lt;קטע סוף=מג/&gt;

==סעיף מד==

&lt;קטע התחלה=מד/&gt;'''סמ&quot;ד והיינו כו'.''' כפי' הגאונים ואין להקשות דא&quot;כ בשבת כ&quot;ח ב' לוקמי' בתיתורא ומעברתא י&quot;ל כיון דתפור לו ה&quot;ה כמוהו משא&quot;כ ברצועות. מרדכי:

'''יגלגל כו'.''' כמש&quot;ש ל&quot;א ב' וכנ&quot;ל סל&quot;ב וע&quot;ל סי' תרצ&quot;א ס&quot;ב מש&quot;ש וע' תוס' ל&quot;ה א' ד&quot;ה מעברתא ואין נראה לפסול כו' חדא כו':

'''וכורכם כו'.''' ממ&quot;ש בירושלמי פ&quot;ק דמגילה הל&quot;מ שיהו כותבין בעורות כו' וכורכן בשיער וטולן במטלית ולכן כ' הרמב&quot;ם שכורך עליהן מטלית אבל בש&quot;ר כ' בקלף ומטלית ר&quot;ל מקלף וסה&quot;ת וש&quot;פ כ' דאין ראיה מהירושלמי דשם איירי לענין קרע וכמ&quot;ש במ&quot;ס והרמב&quot;ם פוסל אפי' בדיעבד כשיטתו דס&quot;ל שהוא הל&quot;מ וחלקו עליו ומ&quot;מ כתב המרדכי פוק חזי כו' דנהגו כש&quot;ר וז&quot;ש בשבת ע&quot;ט ב' במזוזה עצמה דעצמה לכאורה מיותר:

'''ויש כו'.''' כמ&quot;ש בשבת שם לא הוכשרו כו' וצ&quot;ע למה לא אוקים שם על המטלית:

'''ונוהגין כו'.''' כי הרמב&quot;ם כ' המטלית קודם כריכת השיער וכמ&quot;ש בש&quot;ע והקשה הסמ&quot;ג דהא בירושלמי הנ&quot;ל הוא להיפך וכן בש&quot;ר לכן כ' האגור ונוהגין כו' אבל לדינא אין קפידא איזו קודם:

'''ונהגו כו'.''' כמ&quot;ש ובזרוע עוזו כו' וכ&quot;ה בזוהר ח&quot;ב רל&quot;ז ב':

'''ואם כו'.''' ג&quot;כ מטעם הנ&quot;ל אלא דשל עגל יותר עדיף כמ&quot;ש וכף רגליהם כו' ועז&quot;ח ל&quot;ב ד':&lt;קטע סוף=מד/&gt;

==סעיף מה==

&lt;קטע התחלה=מה/&gt;'''סמ&quot;ה יתן כו'.''' עתוס' ל&quot;ג א' ד&quot;ה הא כו' והמרדכי שם האריך ופ' כרש&quot;י וכ&quot;ה הסכמת הפוסקים:&lt;קטע סוף=מה/&gt;

==סעיף מו==

&lt;קטע התחלה=מו/&gt;'''סמ&quot;ו וראשי הפרשה כו'.''' כמ&quot;ש בירושלמי פ&quot;ב דמגילה צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח ולפרש&quot;י ר&quot;ל שיהא סוף הגלילה לצד חוץ שיהא הקורא קורא כסדרן כמ&quot;ש הרא&quot;ש וש&quot;פ וכמ&quot;ש בי&quot;ד סי' רפ&quot;ט ס&quot;ו ואמרינן נמי בתפילין שם ל&quot;ד ב' ל&quot;ק כו' והקורא קורא כסדרן וז&quot;ש בש&quot;ע יהיה הגליון כו' כדרך הקריאה וכ&quot;ש לפר&quot;ת בירושלמי הנ&quot;ל וכמ&quot;ש בי&quot;ד שם בהג&quot;ה ויכוין כו':&lt;קטע סוף=מו/&gt;

==סעיף מז==

&lt;קטע התחלה=מז/&gt;'''סמ&quot;ז והמנהג כו'.''' כמש&quot;ש וצריך כו' ור&quot;י ל&quot;פ אלא בדיעבד:

'''ויזהרו.''' כנ&quot;ל:&lt;קטע סוף=מז/&gt;

==סעיף נ==

&lt;קטע התחלה=נ/&gt;'''ס&quot;נ אין לקנות כו'.''' כמ&quot;ש בחולין ס&quot;ג ב' ודילמא דעוף כו':

'''מקום כו'.''' שם ל&quot;א ב' אבל בגרדין לא וכ' בע&quot;ה ובנ&quot;א אבל בגרדין ל&quot;ל בה והן טלידוראש שעושין מן הקלף כיון דמינו הוא מותר שהן כגידין עצמן וכ' ב&quot;י מקום כו' יש לסמוך עליו שלא להתבטל ממצות תפילין:&lt;קטע סוף=נ/&gt;

==סעיף נא==

&lt;קטע התחלה=נא/&gt;'''סנ&quot;א ויעביר חוט כו'.''' עתוס' ל&quot;ד ב' ד&quot;ה ושוין כו' ובמרדכי פי' בשם רי&quot;ף מעברתא הוא כה&quot;ג:

'''ויש מי כו'.''' ע&quot;ל סי' ל&quot;ג ס&quot;ב:&lt;קטע סוף=נא/&gt;

==סעיף נב==

&lt;קטע התחלה=נב/&gt;'''סנ&quot;ב יכניס כו'.''' אף שבתו' ל&quot;ה ב' ד&quot;ה אלו וש&quot;מ הקשו על פרש&quot;י המרדכי האריך ליישב הכל ע&quot;ש:

'''ונוהגים כו'.''' עתוס' שם א' ד&quot;ה מעברתא. וי&quot;מ כו' וכ&quot;כ הגאונים:

'''ולא כו'.''' ב&quot;ש:&lt;קטע סוף=נב/&gt;</text>
      <sha1>5p1tqqcrvlunypi08bitz3xtctt0wje</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/מב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469998</id>
    <revision>
      <id>3008298</id>
      <parentid>2784560</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:26:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3008298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5555" sha1="e8f12kram2w9c3wb12y3a03l3g9ak4z" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(מב, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;משנות דבר תשמע \ ומחסוף כל סוד עצה:{{ש}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מב, א, שולי) משנות דבר תשמע \ ומחסוף על אור עצה: ''[טרם נבדק]''

(מב, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;והיית בוש באמת \ ומצא חן [...] כל חי:{{ש}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מב, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אך על אלה אל תבוש \ ואל תשא פ[..]ם וחטא:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מב, א, שולי) אך אל אלה אל תבוש \ ואל תשא פ[..]ם וחטא:

(מב, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;על תורת עליון וחוק \ ועל מצדיק להצדיק רשע:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(מב, ב, שולי) אל תורת עליון וחוק \ ועל משפט להצדיק רשע: ''[טרם נבדק]''

(מב, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;על חשבון ב חובי ואדון \ ועל מחלקות נחלה ויש:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(מב, ג) על חשבון ב שותף וארח \ ועל מחלקות נחלה וישר: ''[טרם נבדק]''

(מב, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;ועל שחק מאזנים ופלס \ ועל תמהות איפה ואבן:{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מב, ד, שולי) ועל שחק מאזנים ופלס \ תמורת אפה ואפה: ''[טרם נבדק]''

(מב, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;על מקנה בין רב למעט \&lt;קטע סוף=ד/&gt; (מב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;ועל ממ[.]יר [...]ר תגר:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(מב, ד) על חשבון בין רב למעט \ (מב, ה) ועל מוסר [...]ר תגר: ''[טרם נבדק]''

(מב, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;על אשה רעה חותם חכם \ ומקום ידים רפות תפתח:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(מב, ו, שולי) על אשה טפשה חותם חכם \ ומקום ידים רפות תפתח:

(מב, ו, שולי) ע' אשה ר' חותם \ ומ' יד' ר' תפתח:

(מב, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;על מקום תפקד יד תספור \ ומתת ולקח הכל בכתב:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(מב, ז) על מקום מפקד יד תחשוב \ ושואה ותתה הכל בכתב: ''[טרם נבדק]''

(מב, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;על מוסר פותה כסיל ושב וישיש ונוטל עצה בזנות:{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;והיית זהיר באמת \ וא[.]ש צנוע לפני כל חי:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

''[יש רווח כאן בכ&quot;י]''

(מב, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;בת לאב מטמנת שקר \ דאגה תפ[...]{{ש}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מב, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;בנעוריה פן [...] \ ובבתוליה פן [...]&lt;קטע סוף=ט/&gt;
 
(מב, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;בבתוליה פן תפותה \ וב[...]{{ש}}&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מב, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;בבית אביה פן [...] \ ובבית  [...]&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מב, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;[...]ל[...]ל[...] \ [...]ם סרה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מב, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;דבת [...]ק[...]ם \ ו[...] שער:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מב, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;[.]קום תגור אל יהי אשנב \ ובית מביט מבוא סביב:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מב, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;לכל זכר אל תתן תאר \ ובית נשים אל תסתויד:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(מב, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;כי מבגד [...]ש \ ומאשה רעת אשה:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(מב, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;מטוב רוע איש מטיב אשה \ ובית מחרפת תביע אשה:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

''[יש רווח כאן בקלף]''

(מב, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;אזכר נא מעשי אל \ וזה חזיתי ואספרה:{{ש}}&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(מב, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;באומר אלהים ר[...]ו \ ופועל רצונו לקחו:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(מב, טו, שולי) באומר אלהים מעשיו \ ופועל רצונו לקח:  ''[טרם נבדק]''

(מב, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;שמש זורחת על כל נגלתה \ וכבוד ייי על כל מעשיו:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(מב, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;לא הספיקו קדושי אל \ לספר נפלאות ייי:{{ש}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(מב, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;אימץ אלהים צבאיו \ להתחזק לפני כבודו:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(מב, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;תהום ולב חקר \ ובכל מערומיהם יתבונן:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(מב, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;מחוה חליפות נהיות \ ומגלה חקר נסתרות:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(מב, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;ל[...]דר ממנו כל שכל \ ולא חלפו כל דבר:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(מב, כ, שולי) ל[...]דר ממנו כל שכל \ ולא חלף מנו כ' דבר: ''[טרם נבדק]''

(מב, כא) &lt;קטע התחלה=כא&gt;ג[...]תו תכן \ אחד הוא מעולם:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(מב, כא, שולי) גבורות [...]תו תכן \ אחד הוא מהעולם:  ''[טרם נבדק]''

(מב, כא) &lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ש}}[...]לא נאצל \ ולא צריך לכל מבין:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(מב, כב)

(מב, כג) הוא [...] \ [...]

(מב, כד)

(מב, כה)  &lt;קטע התחלה=כה/&gt;זה על [...] חלף טובו:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

(מב, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ש}}וימי יש [...]&lt;קטע סוף=כה/&gt;

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>e8f12kram2w9c3wb12y3a03l3g9ak4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/מג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470258</id>
    <revision>
      <id>3008295</id>
      <parentid>2778720</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:17:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3008295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3248" sha1="6azbx4zj0w1gwhfd31nipgjii06td4z" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(מג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;ועצם שמים מרביט הדרו \ ולכל [...]&lt;קטע סוף=א/&gt; ''בסוף דף יב, א בכ&quot;י''

(מג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ש}}תואר מרום רעק על טוהר \ ועצם שמים מביט נהרה&lt;קטע סוף=א/&gt; ''בשוליים בדף יב, ב בכ&quot;י''

(מג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שמש מביע בצרתו חמה \ מה נורא מעשי ייי:&lt;קטע סוף=ב/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מג, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בהצהירו ירתיח תבל \ לפני חרבו מי יתלכל:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כור נפוח מהם מצוק \ שולח שמש ידליק ה[..]ם:&lt;קטע סוף=ד/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ש}}לשאון מאור תגמר נושבת \ ומנורה תכוה עין:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ה) כי גדיל ייי עושהו \ ודבריו ינצח אביריו:

(מג, ו) וגם ירח ירח עתות שכות \ [...] קץ ואות עולם:

(מג, ז) בם מועד וזמני חוק \ וחפץ [...] תקופתו:

(מג, ח) חדש בחדשו הוא מתחדש \ מה נורא בהשתנותו:

(מג, ח) כלי צבא [...]לי מרום \ מרצף רקיע [...]:

(מג, ט) תואר שמים והדר כוכב \ ואורו מזהיר במרו[...]ל:

(מג, י) בדבר אל יעמד חק \ ולא ישח באשמרותם:

(מג, יא) ראה קשת וברף עושיה \ כי מאד נא[...] [...]

(מג, יב) חוק הקיפה ב[...]דה \ ויד אל נטתה [...]

(מג, יג) גבורתו תתוה ברק \ ותנצח [...]

(מג, יד) למען ברא [...] \ ויעף [...]

(מג, טו) [...] \ ל[...]

(מג, טז)

(מג, יז) קול [...]ל ארצו \ [...]

(מג, יז) רשף יניף של[...] \ וכארבה ישכון דרתו:

(מג, יח) תואר לבנה יגהה עינים \ וממטרו יהמה לבב:

(מג, יט) וגם כפ[...]ון \ ויציץ כספיר ציצים:

(מג, כ) צינת רוח צפון ישיב \ וכרקב יקפיא מקורו:

(מג, כ) על כל מעמד מים יקרים \ וכשרין ילבש מקוה:

(מג, כא) יבול כחרב ישיק \ ונוה צמחים כלהבה:

(מג, כב) מרפא כל מערף ענן טל \ פורע לדשן שרב:

(מג, כג) מחשבת[...]ק רבה \ ויט בתהום איים:

(מג, כד) יורדי הים יספרו קצהו \ לשמע אזננו נשתומם:

(מג, כה) שם פלאות תמהי מעשהו \ מין כל חי וגבורות רבה:

(מג, כו) למענו יצלח מלאך \ ובדבריו יפעל רצון:

(מג, כז) עוד כאלה לא נוסף \ וקץ דבר הוא הכל:

(מג, כח) [...]לה עוד כי לא נחקור \ והוא גדול מכל מעשיו:

(מג, כט) [...] מאד \ ונפלאות דבריו:

(מג, ל) [...]ל[...]מו קול בכל תוכלו כי יש עוד:

(מג, ל) מרומים תחליפו כח ואל תלאו כי לא ת

(מג, לא)

(מג, לב) רוב [...] \ מעט [...] ממעשיו:

(מג, לג) את הכ[...] \ [...]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>6azbx4zj0w1gwhfd31nipgjii06td4z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008296</id>
      <parentid>3008295</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:22:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3008296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3769" sha1="jteaaxw0lyo8sumvxa7npebmaqe5am4" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(מג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;ועצם שמים מרביט הדרו \ ולכל [...]&lt;קטע סוף=א/&gt; ''[בסוף דף יב, א בכ&quot;י]''

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ש}}תואר מרום רעק על טוהר \ ועצם שמים מביט נהרה&lt;קטע סוף=א/&gt; ''[בשוליים בדף יב, ב בכ&quot;י]''

(מג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שמש מביע בצרתו חמה \ מה נורא מעשי ייי:&lt;קטע סוף=ב/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מג, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בהצהירו ירתיח תבל \ לפני חרבו מי יתלכל:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כור נפוח מהם מצוק \ שולח שמש ידליק ה[..]ם:&lt;קטע סוף=ד/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ש}}לשאון מאור תגמר נושבת \ ומנורה תכוה עין:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כי גדיל ייי עושהו \ ודבריו ינצח אביריו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(מג, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וגם ירח ירח עתות שכות \ [...] קץ ואות עולם:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(מג, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;בם מועד וזמני חוק \ וחפץ [...] תקופתו:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;חדש בחדשו הוא מתחדש \ מה נורא בהשתנותו:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ש}}כלי צבא [...]לי מרום \ מרצף רקיע [...]:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;תואר שמים והדר כוכב \ ואורו מזהיר במרו[...]ל:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מג, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;בדבר אל יעמד חק \ ולא ישח באשמרותם:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מג, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;ראה קשת וברף עושיה \ כי מאד נא[...] [...]&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מג, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;חוק הקיפה ב[...]דה \ ויד אל נטתה [...]&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(מג, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;גבורתו תתוה ברק \ ותנצח [...]&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(מג, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;למען ברא [...] \ ויעף [...]&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(מג, טו) [...] \ ל[...]

(מג, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;[אינו מצוי]&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(מג, יז) קול [...]ל ארצו \ [...]

(מג, יז) רשף יניף של[...] \ וכארבה ישכון דרתו:

(מג, יח) תואר לבנה יגהה עינים \ וממטרו יהמה לבב:

(מג, יט) וגם כפ[...]ון \ ויציץ כספיר ציצים:

(מג, כ) צינת רוח צפון ישיב \ וכרקב יקפיא מקורו:

(מג, כ) על כל מעמד מים יקרים \ וכשרין ילבש מקוה:

(מג, כא) יבול כחרב ישיק \ ונוה צמחים כלהבה:

(מג, כב) מרפא כל מערף ענן טל \ פורע לדשן שרב:

(מג, כג) מחשבת[...]ק רבה \ ויט בתהום איים:

(מג, כד) יורדי הים יספרו קצהו \ לשמע אזננו נשתומם:

(מג, כה) שם פלאות תמהי מעשהו \ מין כל חי וגבורות רבה:

(מג, כו) למענו יצלח מלאך \ ובדבריו יפעל רצון:

(מג, כז) עוד כאלה לא נוסף \ וקץ דבר הוא הכל:

(מג, כח) [...]לה עוד כי לא נחקור \ והוא גדול מכל מעשיו:

(מג, כט) [...] מאד \ ונפלאות דבריו:

(מג, ל) [...]ל[...]מו קול בכל תוכלו כי יש עוד:

(מג, ל) מרומים תחליפו כח ואל תלאו כי לא ת

(מג, לא)

(מג, לב) רוב [...] \ מעט [...] ממעשיו:

(מג, לג) את הכ[...] \ [...]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>jteaaxw0lyo8sumvxa7npebmaqe5am4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008297</id>
      <parentid>3008296</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:23:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3008297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3769" sha1="dhkkiyvfxafi6gqqdxia6yvkvfc1fma" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(מג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;ועצם שמים מרביט הדרו \ ולכל [...]&lt;קטע סוף=א/&gt; ''[בסוף דף יב, א בכ&quot;י]''

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ש}}תואר מרום רעק על טוהר \ ועצם שמים מביט נהרה&lt;קטע סוף=א/&gt; ''[בשוליים בדף יב, ב בכ&quot;י]''

(מג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שמש מביע בצרתו חמה \ מה נורא מעשי ייי:&lt;קטע סוף=ב/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מג, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בהצהירו ירתיח תבל \ לפני חרבו מי יתלכל:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כור נפוח מהם מצוק \ שולח שמש ידליק ה[..]ם:&lt;קטע סוף=ד/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ש}}לשאון מאור תגמר נושבת \ ומנורה תכוה עין:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כי גדיל ייי עושהו \ ודבריו ינצח אביריו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(מג, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וגם ירח ירח עתות שכות \ [...] קץ ואות עולם:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(מג, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;בם מועד וזמני חוק \ וחפץ [...] תקופתו:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;חדש בחדשו הוא מתחדש \ מה נורא בהשתנותו:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ש}}כלי צבא [...]לי מרום \ מרצף רקיע [...]:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;תואר שמים והדר כוכב \ ואורו מזהיר במרו[...]ל:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מג, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;בדבר אל יעמד חק \ ולא ישח באשמרותם:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מג, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;ראה קשת וברף עושיה \ כי מאד נא[...] [...]&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מג, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;חוק הקיפה ב[...]דה \ ויד אל נטתה [...]&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(מג, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;גבורתו תתוה ברק \ ותנצח [...]&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(מג, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;למען ברא [...] \ ויעף [...]&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(מג, טו) [...] \ ל[...]

(מג, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;[אינו מצוי]&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(מג, יז) קול [...]ל ארצו \ [...]

(מג, יז) רשף יניף של[...] \ וכארבה ישכון דרתו:

(מג, יח) תואר לבנה יגהה עינים \ וממטרו יהמה לבב:

(מג, יט) וגם כפ[...]ון \ ויציץ כספיר ציצים:

(מג, כ) צינת רוח צפון ישיב \ וכרקב יקפיא מקורו:

(מג, כ) על כל מעמד מים יקרים \ וכשרין ילבש מקוה:

(מג, כא) יבול כחרב ישיק \ ונוה צמחים כלהבה:

(מג, כב) מרפא כל מערף ענן טל \ פורע לדשן שרב:

(מג, כג) מחשבת[...]ק רבה \ ויט בתהום איים:

(מג, כד) יורדי הים יספרו קצהו \ לשמע אזננו נשתומם:

(מג, כה) שם פלאות תמהי מעשהו \ מין כל חי וגבורות רבה:

(מג, כו) למענו יצלח מלאך \ ובדבריו יפעל רצון:

(מג, כז) עוד כאלה לא נוסף \ וקץ דבר הוא הכל:

(מג, כח) [...]לה עוד כי לא נחקור \ והוא גדול מכל מעשיו:

(מג, כט) [...] מאד \ ונפלאות דבריו:

(מג, ל) [...]ל[...]מו קול בכל תוכלו כי יש עוד:

(מג, ל) מרומים תחליפו כח ואל תלאו כי לא ת

(מג, לא)

(מג, לב) רוב [...] \ מעט [...] ממעשיו:

(מג, לג) את הכ[...] \ [...]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>dhkkiyvfxafi6gqqdxia6yvkvfc1fma</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/345</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1719356</id>
    <revision>
      <id>3008224</id>
      <parentid>2864585</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T19:45:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008224</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3968" sha1="mkftldujabaffd3v6hcvkyyqeqz996b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪774‬‬

‫רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
והטעם עצמו ״שהלכות קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו&quot; איזה חילוק יכול
להיות בזה בין משנה לברייתא.

והירושלמי הלא יאמר מפורש ״תמן מרין הלכה כרשב&quot;ג '''בכל מקום'''
וכו׳ אמרין ובלבד במשנתנו.&quot;

אבל כל הדברים הולכים למישרים, מבארים את עצמן, ופורשים אור על
כל המעשים אז.

כשנתבונן בכל דברי רשב״ג אשר באו לפנינו '''במשנה''' נראה שם דבר
חדש מאד אשר לא הושם אליו לב.

והוא כי לא נמצא לו שם '''בשום''' מקום מחלוקת עם התנאים בני דורו
פה אל פה.

ולא לבד שלא בא לו במשנה עמהם מחלוקת פה אל פה, או שקלא וטרי׳
יחד ככל אשר נמצא זה לכל ראשי הדור הזה יחד, כר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳
שמעון ור׳ יוסי, אם מפורש בשמם או שקלא וטרי׳ בין ר׳ מאיר וחכמים בין ר׳
שמעון וחכמים וכו׳ ואשר לא נמצא מכל זה דבר לרשב&quot;ג,

כי אם שגם לא נמצא שם הדרך הפשוטה בכל מקום במחלוקת יחד ״ר׳
מאיר אומר כך ורשב&quot;ג אומר כך&quot; או ״ר׳ יהודה אומר כך ורשב&quot;ג אומר כך׳׳.

כל מה שנמצא לרשב&quot;ג במשנתנו הוא רק שבאו דבריו או על דברי יסוד
המשנה, או שבאו דבריו אחר דברי התנאים ועליהם.

ב) ואמנם כי נראה עוד יותר הרבה כי רוב דברי רשב״ג במשנתנו אינם כי
אם לפרש וגם במקום שדבריו לחלוק, אין זה כי אם מחלוקת עם תנאי המתיבתא
בנוגע לסגנון דברי המשנה, שהוא לא יגרוס בסגנון דברי המשנה כסגנונם הם.

אבל לא שנחלק עם תנאי דורו בדרך שנחלקו הם זה עם זה במקרה הבא
איך הדין לפי דברי יסוד המשנה.

וכל זה בנוגע לדבריו בהמשנה.

לא כן דבריו בהברייתות, שם רוב כל המחלקאות הנם עם רבי בנו ושם
באמת מחלקותיו עמו כמחלוקאות התנאים זה עם זה.

וזה לפי שעם רבי בנו בישיבת רשב&quot;ג נחלקו פה אל פה, ובעניני חקירות
חדשות ככל דברי התנאים בדור ההוא{{שוליים|(מט)}}.

לא כן בהמשנה אשר דברי רבי מעטים שם מאד, ועיקר מה שנסדר שם
מדור ההוא, מר׳ מאיר מר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון ר׳ אלעזר, עמהם עצמם לא
נחלק רשב&quot;ג.

כל דבריו מזה וכיוצא בו במשנה הוא רק מה שהוסיף על כל סידור
הדברים ממה שידע דעת המתיבתא אשר רב יקרא זה ״בית דינו״.
&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;
----------------
&lt;קטע התחלה=הערות לד/&gt;
{{שוליים|(מט)}}‬ ‫זולתי איזה מקומות היוצאות מן הכלל שנחלק רשב״ג בברייתות עם תנאי
דורו לא עם רבי בנו.

כמו מחלוקתו חולין ד' ד׳ עם אלעזר במצת כותי, ומס׳ תענית כ״ט &quot;ואסור לספר ולכבס
מר״ח עד התענית דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר כל החדש כלו אסור רשב״ג אומר אינו אסור
אלא אותה שבת בלבד.״

וספק גדול הוא גם בזה אם נחלקו יחד או שבברייתא נקבצו דעות כולם יחד.

אבל בכל האופנים אין זה ענין למחלקאות של שאלות כוללות מתוך יסוד המשנה ועל פיה.
&lt;קטע סוף=הערות לד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mkftldujabaffd3v6hcvkyyqeqz996b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008227</id>
      <parentid>3008224</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T19:55:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008227</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4020" sha1="avczqa92xpt70yif7i353l5nm0wffb6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪774‬‬

‫רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
והטעם עצמו ״שהלכות קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו&quot; איזה חילוק יכול
להיות בזה בין משנה לברייתא.

והירושלמי הלא יאמר מפורש ״תמן מרין הלכה כרשב&quot;ג '''בכל מקום'''
וכו׳ אמרין ובלבד במשנתנו.&quot;

אבל כל הדברים הולכים למישרים, מבארים את עצמן, ופורשים אור על
כל המעשים אז.

כשנתבונן בכל דברי רשב״ג אשר באו לפנינו '''במשנה''' נראה שם דבר
חדש מאד אשר לא הושם אליו לב.

והוא כי לא נמצא לו שם '''בשום''' מקום מחלוקת עם התנאים בני דורו
פה אל פה.

ולא לבד שלא בא לו במשנה עמהם מחלוקת פה אל פה, או שקלא וטרי׳
יחד ככל אשר נמצא זה לכל ראשי הדור הזה יחד, כר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳
שמעון ור׳ יוסי, אם מפורש בשמם או שקלא וטרי׳ בין ר׳ מאיר וחכמים בין ר׳
שמעון וחכמים וכו׳ ואשר לא נמצא מכל זה דבר לרשב&quot;ג,

כי אם שגם לא נמצא שם הדרך הפשוטה בכל מקום במחלוקת יחד ״ר׳
מאיר אומר כך ורשב&quot;ג אומר כך&quot; או ״ר׳ יהודה אומר כך ורשב&quot;ג אומר כך׳׳.

כל מה שנמצא לרשב&quot;ג במשנתנו הוא רק שבאו דבריו או על דברי יסוד
המשנה, או שבאו דבריו אחר דברי התנאים ועליהם.

ב) ואמנם כי נראה עוד יותר הרבה כי רוב דברי רשב״ג במשנתנו אינם כי
אם לפרש וגם במקום שדבריו לחלוק, אין זה כי אם מחלוקת עם תנאי המתיבתא
בנוגע לסגנון דברי המשנה, שהוא לא יגרוס בסגנון דברי המשנה כסגנונם הם.

אבל לא שנחלק עם תנאי דורו בדרך שנחלקו הם זה עם זה במקרה הבא
איך הדין לפי דברי יסוד המשנה.

וכל זה בנוגע לדבריו בהמשנה.

לא כן דבריו בהברייתות, שם רוב כל המחלקאות הנם עם רבי בנו ושם
באמת מחלקותיו עמו כמחלוקאות התנאים זה עם זה.

וזה לפי שעם רבי בנו בישיבת רשב&quot;ג נחלקו פה אל פה, ובעניני חקירות
חדשות ככל דברי התנאים בדור ההוא{{שוליים|(מט)}}.

לא כן בהמשנה אשר דברי רבי מעטים שם מאד, ועיקר מה שנסדר שם
מדור ההוא, מר׳ מאיר מר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ שמעון ר׳ אלעזר, עמהם עצמם לא
נחלק רשב&quot;ג.

כל דבריו מזה וכיוצא בו במשנה הוא רק מה שהוסיף על כל סידור
הדברים ממה שידע דעת המתיבתא אשר רב יקרא זה ״בית דינו״.
&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;
----------------
&lt;קטע התחלה=הערות לד/&gt;
{{שולייםלמטה|(מט)}}‬ ‫זולתי איזה מקומות היוצאות מן הכלל שנחלק רשב״ג בברייתות עם תנאי
דורו לא עם רבי בנו.

כמו מחלוקתו [[חולין ד א|חולין ד' ד׳]] עם אלעזר במצת כותי, ומס׳ [[תענית כט ב|תענית כ״ט]] &quot;ואסור לספר ולכבס
מר״ח עד התענית דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר כל החדש כלו אסור רשב״ג אומר אינו אסור
אלא אותה שבת בלבד.״

וספק גדול הוא גם בזה אם נחלקו יחד או שבברייתא נקבצו דעות כולם יחד.

אבל בכל האופנים אין זה ענין למחלקאות של שאלות כוללות מתוך יסוד המשנה ועל פיה.
&lt;קטע סוף=הערות לד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>avczqa92xpt70yif7i353l5nm0wffb6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהי ימי שנותי כלו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726738</id>
    <revision>
      <id>3008160</id>
      <parentid>3006834</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:27:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>גם במחזור ויטרי אינו, ויעויינו דברי צימליך על מחזור נירנברג</comment>
      <origin>3008160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6055" sha1="ltvfscdjicaympkjroowbvrfnfbcfu8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אהבה מאת ר' יוסף, ויש שייחסוה ל[[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת ראשונה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''. &lt;noinclude&gt;א-4447.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֱלֹהַי|1}}
{{סי|יְ}}מֵי שְׁנוֹתַי כָּלוּ בְּאֶרֶץ גָּלוּתִי{{ש}}
כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא מִצַּר לְרַוְחָתִי{{ש}}
עָזוּב וְלֹא עָזוּב וְאֵין בִּי עֶזְרָתִי{{ש}}
גּוֹלֶה וְאֵין גּוֹלֶה סוֹד קֵץ תְּשׁוּעָתִי{{ש}}
מְנוֹדֵד בְּלִי מְעוֹדֵד מְאַסֵּף חֶרְפָּתִי{{ש}}
דִּבַּת עָם אֶשְׁמַע וּמוּסַר כְּלִמָּתִי{{ש}}
בֶּאֱמֹר לִי אַיֵּה אֵפוֹא תִּקְוָתִי{{ש}}
אָכֵן כָּל הַיּוֹם זֹאת הִיא שִׂיחָתִי{{ש}}
חֶלְקִי וְצוּר לְבָבִי וְתוֹרָתִי מְנָתִי{{ש}}
אֲיַחֵל וְלֹא אַחֵל דְּבָרוֹ עַד הֱיוֹתִי{{ש}}
אֲצַפֶּה וְלֹא אַרְפֶּה וְלָאֵל צִפִּיתִי{{ש}}
אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי {{סי|אֱלֹהַי|1}}{{ממס|תהלים צא ב}}

{{סי|עַמִּי|1}}
{{סי|וְ}}נַחֲלָתִי שַׂמְתִּי בְּיַד עוֹבְרֵי רְצוֹנִי{{ש}}
בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב זֹאת אָמַר צוּר קוֹנִי{{ש}}
לִי צַר וַתִּקְצַר רוּחִי לְעַם עָנִי{{ש}}
קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעִי קַלַּנִי{{ש}}
וְאָנִיעַ בְּרֹאשִׁי אוֹי לִי מְעוֹנִי{{ש}}
וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבַי וְאַכְרִיתֵם בְּיַד יְמִינִי{{ש}}
אָפֵר עֲצַת גּוֹיִם וּמַחְשְׁבוֹתָם אָנִיא{{ש}}
יָזְמוּ וְהֶעֱרִימוּ עֵצָה וְלֹא מִנִּי{{ש}}
נֹטַע אֹזֶן הֲלֹא קוֹל שָׁמְעָה אָזְנִי{{ש}}
יוֹצֵר עַיִן הֶן כֹּל רָאֲתָה עֵינִי{{ש}}
רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי {{סי|עַמִּי|1}}{{ממס|שמות ג ז}}

{{סי|אֱלֹהַי|1}}
{{סי|סִ}}בְרִי בְּךָ שַׁתִּי, וּמַֽתִּי מִתַּאֲוַת{{ש}}
נַפְשִׁי וְאֵין דּוֹרְשִׁי, וּבִלְבָבִי מִכְוַת{{ש}}
אֵשׁ עַל הַר קָדְשִׁי שֶׁשָּׁמֵם, וּנְוַת{{ש}}
בַּיִת קֵן אֵין לָהּ אֻמְלָלָה דָּוַת{{ש}}
לִי זָרִים אוֹמְרִים בְּגֹדֶל וּבְגַאֲוַת{{ש}}
רוּחַ, עַל רוּחַ תִּבְטְחִי וַתִּוָּתְ־{{ש}}
־רִי בַּשְּׁבִי כִּצְבִי מֻדָּח, וּמַה תִּקְוַת{{ש}}
עַם נַעֲנֶה, אֶעֱנֶה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוַת{{ש}}
צֶדֶק, וְעַל עִקַּר דָּת וְכָל יָקָר שָׁוַת{{ש}}
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ אֵלַי בְּנֵי נַעֲוַת{{ש}}
סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוַת {{סי|אֱלֹהָי|1}}{{ממס|תהלים קיט קטו}}

{{סי|עַמִּי|1}}
{{סי|פָּ}}נִיתִי עָנִיתִי אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעַר{{ש}}
נְאֻם יְיָ לְיִשְׂרָאֵל אָהַבְתִּי נַעַר{{ש}}
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא אִם מִזְּכוּת נֹעַר{{ש}}
אֵדַע כִּי יִכְבַּד וְאָבִין כִּי יִצְעַר{{ש}}
עֵינַי בְּכָל עוֹיְנָיו וּמַשְׂטִינָיו אֶגְעַר{{ש}}
בְּהַר שֵׂעִיר אַסְעִיר וְעַרְעֵר יִתְעַרְעַר{{ש}}
לֹא לָךְ חֲזִיר יַעַר כְּבוֹד בֵּית הַיַּעַר{{ש}}
צֵא אִישׁ הַדָּמִים מֵעַמִּים נִבְעָר{{ש}}
לַחֲרָפוֹת עוֹלָם לְחֵמָה וּלְצַעַר{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר {{סי|עַמִּי|1}}{{ממס|עובדיה א יג}}&lt;noinclude&gt;

{{הור2|בית זה אינו בדפוסים. הוא נמצא במחזור נירנברג, וצ&quot;ע אם הוא חלק מהפיוט או הוספה.}}
{{הור|סימן: '''שבתי בן יצחק חזק'''.}}
{{סי|אֱלֹהַי|1}} {{סי|שְׁ}}בוּעַת הוֹרִים זְכוֹר וְאַהֲבַת אֵיתָנַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה שַׂמְתָּ אֶת מְעוֹנַי{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד אַיַּחֵל לָךְ יִשְׁעִי וְאוֹר עֵינַי{{ש}}
{{סי|י}}וֹם נָקָם תָּחִישׁ לִפְדּוֹת אֶת הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ סִבְרָם [סָבַר] אַבְרָם וּבְךָ כׇּל רַעְיוֹנַי{{ש}}
{{סי|נְ}}תוֹץ צָרַי עוֹכְרַי אֲשֶׁר חִילְלוּ סְפוּנַי{{ש}}
{{סי|י}}וֹם {{סי|צָ}}רוּ עַל עִיר וְשָׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
{{סי|חִ}}ילְלוּ {{סי|קְ}}דוֹשַׁי וְדָת נְתוּנָה בְסִנַּי{{ש}}
{{סי|ח}}וּשָׁה לַגְּרוּשָׁה שְׁנַת רָצוֹן, יְיָ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוֹק מַיִּם טְהוֹרִים לְהַעֲבִיר אֶת זְדוֹנַי{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשׁ יַעֲקֹב הוֹאֵל סְלַח וּמְחוֹל עַוֹּנַי{{ש}}
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יְיָ {{סי|אֱלֹהָי|1}}{{ממס|ירמיהו לא יז}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ltvfscdjicaympkjroowbvrfnfbcfu8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008162</id>
      <parentid>3008160</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:28:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6061" sha1="pyblxmyw941wa5bwh5em4lxo3fhe2x1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אהבה מאת ר' יוסף, ויש שייחסוה ל[[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת ראשונה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''. &lt;noinclude&gt;א-4447.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֱלֹהַי|1}}
{{סי|יְ}}מֵי שְׁנוֹתַי כָּלוּ בְּאֶרֶץ גָּלוּתִי{{ש}}
כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא מִצַּר לְרַוְחָתִי{{ש}}
עָזוּב וְלֹא עָזוּב וְאֵין בִּי עֶזְרָתִי{{ש}}
גּוֹלֶה וְאֵין גּוֹלֶה סוֹד קֵץ תְּשׁוּעָתִי{{ש}}
מְנוֹדֵד בְּלִי מְעוֹדֵד מְאַסֵּף חֶרְפָּתִי{{ש}}
דִּבַּת עָם אֶשְׁמַע וּמוּסַר כְּלִמָּתִי{{ש}}
בֶּאֱמֹר לִי אַיֵּה אֵפוֹא תִּקְוָתִי{{ש}}
אָכֵן כָּל הַיּוֹם זֹאת הִיא שִׂיחָתִי{{ש}}
חֶלְקִי וְצוּר לְבָבִי וְתוֹרָתִי מְנָתִי{{ש}}
אֲיַחֵל וְלֹא אַחֵל דְּבָרוֹ עַד הֱיוֹתִי{{ש}}
אֲצַפֶּה וְלֹא אַרְפֶּה וְלָאֵל צִפִּיתִי{{ש}}
אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי {{סי|אֱלֹהַי|1}}{{ממס|תהלים צא ב}}

{{סי|עַמִּי|1}}
{{סי|וְ}}נַחֲלָתִי שַׂמְתִּי בְּיַד עוֹבְרֵי רְצוֹנִי{{ש}}
בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב זֹאת אָמַר צוּר קוֹנִי{{ש}}
לִי צַר וַתִּקְצַר רוּחִי לְעַם עָנִי{{ש}}
קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעִי קַלַּנִי{{ש}}
וְאָנִיעַ בְּרֹאשִׁי אוֹי לִי מְעוֹנִי{{ש}}
וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבַי וְאַכְרִיתֵם בְּיַד יְמִינִי{{ש}}
אָפֵר עֲצַת גּוֹיִם וּמַחְשְׁבוֹתָם אָנִיא{{ש}}
יָזְמוּ וְהֶעֱרִימוּ עֵצָה וְלֹא מִנִּי{{ש}}
נֹטַע אֹזֶן הֲלֹא קוֹל שָׁמְעָה אָזְנִי{{ש}}
יוֹצֵר עַיִן הֶן כֹּל רָאֲתָה עֵינִי{{ש}}
רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי {{סי|עַמִּי|1}}{{ממס|שמות ג ז}}

{{סי|אֱלֹהַי|1}}
{{סי|סִ}}בְרִי בְּךָ שַׁתִּי, וּמַֽתִּי מִתַּאֲוַת{{ש}}
נַפְשִׁי וְאֵין דּוֹרְשִׁי, וּבִלְבָבִי מִכְוַת{{ש}}
אֵשׁ עַל הַר קָדְשִׁי שֶׁשָּׁמֵם, וּנְוַת{{ש}}
בַּיִת קֵן אֵין לָהּ אֻמְלָלָה דָּוַת{{ש}}
לִי זָרִים אוֹמְרִים בְּגֹדֶל וּבְגַאֲוַת{{ש}}
רוּחַ, עַל רוּחַ תִּבְטְחִי וַתִּוָּתְ־{{ש}}
־רִי בַּשְּׁבִי כִּצְבִי מֻדָּח, וּמַה תִּקְוַת{{ש}}
עַם נַעֲנֶה, אֶעֱנֶה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוַת{{ש}}
צֶדֶק, וְעַל עִקַּר דָּת וְכָל יָקָר שָׁוַת{{ש}}
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ אֵלַי בְּנֵי נַעֲוַת{{ש}}
סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוַת {{סי|אֱלֹהָי|1}}{{ממס|תהלים קיט קטו}}

{{סי|עַמִּי|1}}
{{סי|פָּ}}נִיתִי עָנִיתִי אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעַר{{ש}}
נְאֻם יְיָ לְיִשְׂרָאֵל אָהַבְתִּי נַעַר{{ש}}
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא אִם מִזְּכוּת נֹעַר{{ש}}
אֵדַע כִּי יִכְבַּד וְאָבִין כִּי יִצְעַר{{ש}}
עֵינַי בְּכָל עוֹיְנָיו וּמַשְׂטִינָיו אֶגְעַר{{ש}}
בְּהַר שֵׂעִיר אַסְעִיר וְעַרְעֵר יִתְעַרְעַר{{ש}}
לֹא לָךְ חֲזִיר יַעַר כְּבוֹד בֵּית הַיַּעַר{{ש}}
צֵא אִישׁ הַדָּמִים מֵעַמִּים נִבְעָר{{ש}}
לַחֲרָפוֹת עוֹלָם לְחֵמָה וּלְצַעַר{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר {{סי|עַמִּי|1}}{{ממס|עובדיה א יג}}&lt;noinclude&gt;

{{הור2|בית זה אינו בדפוסים. הוא נמצא במחזור נירנברג, וצ&quot;ע אם הוא חלק מהפיוט או הוספה.}}
{{הור|סימן: '''שבתי בן יצחק חזק'''.}}{{ש}}
{{סי|אֱלֹהַי|1}} {{סי|שְׁ}}בוּעַת הוֹרִים זְכוֹר וְאַהֲבַת אֵיתָנַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה שַׂמְתָּ אֶת מְעוֹנַי{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד אַיַּחֵל לָךְ יִשְׁעִי וְאוֹר עֵינַי{{ש}}
{{סי|י}}וֹם נָקָם תָּחִישׁ לִפְדּוֹת אֶת הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ סִבְרָם [סָבַר] אַבְרָם וּבְךָ כׇּל רַעְיוֹנַי{{ש}}
{{סי|נְ}}תוֹץ צָרַי עוֹכְרַי אֲשֶׁר חִילְלוּ סְפוּנַי{{ש}}
{{סי|י}}וֹם {{סי|צָ}}רוּ עַל עִיר וְשָׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
{{סי|חִ}}ילְלוּ {{סי|קְ}}דוֹשַׁי וְדָת נְתוּנָה בְסִנַּי{{ש}}
{{סי|ח}}וּשָׁה לַגְּרוּשָׁה שְׁנַת רָצוֹן, יְיָ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוֹק מַיִּם טְהוֹרִים לְהַעֲבִיר אֶת זְדוֹנַי{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשׁ יַעֲקֹב הוֹאֵל סְלַח וּמְחוֹל עַוֹּנַי{{ש}}
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יְיָ {{סי|אֱלֹהָי|1}}{{ממס|ירמיהו לא יז}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pyblxmyw941wa5bwh5em4lxo3fhe2x1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008169</id>
      <parentid>3008162</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:57:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה קלה לניקוד (הקדמתני...). אגב, הוא מועתק גם בכ&quot;י ברלין 1224, בשולי העמוד</comment>
      <origin>3008169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6055" sha1="4x0kh6qk2cdv19rnvoj6m6lwjktpear" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אהבה מאת ר' יוסף, ויש שייחסוה ל[[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת ראשונה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''. &lt;noinclude&gt;א-4447.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|אֱלֹהַי|1}}
{{סי|יְ}}מֵי שְׁנוֹתַי כָּלוּ בְּאֶרֶץ גָּלוּתִי{{ש}}
כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא מִצַּר לְרַוְחָתִי{{ש}}
עָזוּב וְלֹא עָזוּב וְאֵין בִּי עֶזְרָתִי{{ש}}
גּוֹלֶה וְאֵין גּוֹלֶה סוֹד קֵץ תְּשׁוּעָתִי{{ש}}
מְנוֹדֵד בְּלִי מְעוֹדֵד מְאַסֵּף חֶרְפָּתִי{{ש}}
דִּבַּת עָם אֶשְׁמַע וּמוּסַר כְּלִמָּתִי{{ש}}
בֶּאֱמֹר לִי אַיֵּה אֵפוֹא תִּקְוָתִי{{ש}}
אָכֵן כָּל הַיּוֹם זֹאת הִיא שִׂיחָתִי{{ש}}
חֶלְקִי וְצוּר לְבָבִי וְתוֹרָתִי מְנָתִי{{ש}}
אֲיַחֵל וְלֹא אַחֵל דְּבָרוֹ עַד הֱיוֹתִי{{ש}}
אֲצַפֶּה וְלֹא אַרְפֶּה וְלָאֵל צִפִּיתִי{{ש}}
אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי {{סי|אֱלֹהַי|1}}{{ממס|תהלים צא ב}}

{{סי|עַמִּי|1}}
{{סי|וְ}}נַחֲלָתִי שַׂמְתִּי בְּיַד עוֹבְרֵי רְצוֹנִי{{ש}}
בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב זֹאת אָמַר צוּר קוֹנִי{{ש}}
לִי צַר וַתִּקְצַר רוּחִי לְעַם עָנִי{{ש}}
קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעִי קַלַּנִי{{ש}}
וְאָנִיעַ בְּרֹאשִׁי אוֹי לִי מְעוֹנִי{{ש}}
וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבַי וְאַכְרִיתֵם בְּיַד יְמִינִי{{ש}}
אָפֵר עֲצַת גּוֹיִם וּמַחְשְׁבוֹתָם אָנִיא{{ש}}
יָזְמוּ וְהֶעֱרִימוּ עֵצָה וְלֹא מִנִּי{{ש}}
נֹטַע אֹזֶן הֲלֹא קוֹל שָׁמְעָה אָזְנִי{{ש}}
יוֹצֵר עַיִן הֶן כֹּל רָאֲתָה עֵינִי{{ש}}
רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי {{סי|עַמִּי|1}}{{ממס|שמות ג ז}}

{{סי|אֱלֹהַי|1}}
{{סי|סִ}}בְרִי בְּךָ שַׁתִּי, וּמַֽתִּי מִתַּאֲוַת{{ש}}
נַפְשִׁי וְאֵין דּוֹרְשִׁי, וּבִלְבָבִי מִכְוַת{{ש}}
אֵשׁ עַל הַר קָדְשִׁי שֶׁשָּׁמֵם, וּנְוַת{{ש}}
בַּיִת קֵן אֵין לָהּ אֻמְלָלָה דָּוַת{{ש}}
לִי זָרִים אוֹמְרִים בְּגֹדֶל וּבְגַאֲוַת{{ש}}
רוּחַ, עַל רוּחַ תִּבְטְחִי וַתִּוָּתְ־{{ש}}
־רִי בַּשְּׁבִי כִּצְבִי מֻדָּח, וּמַה תִּקְוַת{{ש}}
עַם נַעֲנֶה, אֶעֱנֶה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוַת{{ש}}
צֶדֶק, וְעַל עִקַּר דָּת וְכָל יָקָר שָׁוַת{{ש}}
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ אֵלַי בְּנֵי נַעֲוַת{{ש}}
סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוַת {{סי|אֱלֹהָי|1}}{{ממס|תהלים קיט קטו}}

{{סי|עַמִּי|1}}
{{סי|פָּ}}נִיתִי עָנִיתִי אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעַר{{ש}}
נְאֻם יְיָ לְיִשְׂרָאֵל אָהַבְתִּי נַעַר{{ש}}
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא אִם מִזְּכוּת נֹעַר{{ש}}
אֵדַע כִּי יִכְבַּד וְאָבִין כִּי יִצְעַר{{ש}}
עֵינַי בְּכָל עוֹיְנָיו וּמַשְׂטִינָיו אֶגְעַר{{ש}}
בְּהַר שֵׂעִיר אַסְעִיר וְעַרְעֵר יִתְעַרְעַר{{ש}}
לֹא לָךְ חֲזִיר יַעַר כְּבוֹד בֵּית הַיַּעַר{{ש}}
צֵא אִישׁ הַדָּמִים מֵעַמִּים נִבְעָר{{ש}}
לַחֲרָפוֹת עוֹלָם לְחֵמָה וּלְצַעַר{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר {{סי|עַמִּי|1}}{{ממס|עובדיה א יג}}&lt;noinclude&gt;

{{הור2|בית זה אינו בדפוסים. הוא נמצא במחזור נירנברג, וצ&quot;ע אם הוא חלק מהפיוט או הוספה.}}
{{הור|סימן: '''שבתי בן יצחק חזק'''.}}{{ש}}
{{סי|אֱלֹהַי|1}} {{סי|שְׁ}}בוּעַת הוֹרִים זְכוֹר וְאַהֲבַת אֵיתָנַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה שַׂמְתָּ אֶת מְעוֹנַי{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד אֲיַחֵל לָךְ יִשְׁעִי וְאוֹר עֵינַי{{ש}}
{{סי|י}}וֹם נָקָם תָּחִישׁ לִפְדּוֹת אֶת הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ סִבְרָם [סָבַר] אַבְרָם וּבְךָ כׇּל רַעְיוֹנַי{{ש}}
{{סי|נְ}}תוֹץ צָרַי עוֹכְרַי אֲשֶׁר חִלְּלוּ סְפוּנַי{{ש}}
{{סי|י}}וֹם {{סי|צָ}}רוּ עַל עִיר וְשָׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
{{סי|חִ}}לְּלוּ {{סי|קְ}}דוֹשַׁי וְדָת נְתוּנָה בְסִינַי{{ש}}
{{סי|ח}}וּשָׁה לַגְּרוּשָׁה שְׁנַת רָצוֹן, יְיָ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוֹק מַיִם טְהוֹרִים לְהַעֲבִיר אֶת זְדוֹנַי{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשׁ יַעֲקֹב הוֹאֵל סְלַח וּמְחוֹל עֲוֺנַי{{ש}}
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יְיָ {{סי|אֱלֹהָי|1}}{{ממס|ירמיהו לא יז}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4x0kh6qk2cdv19rnvoj6m6lwjktpear</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728618</id>
    <revision>
      <id>3008156</id>
      <parentid>3008148</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:19:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19131" sha1="s00q9o0v6yl4akaw1id7rwh2v1ax3tk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פו|ב|פו א|פז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פו עמוד ב] {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קורה ארבעה מתרת במים, הא קא אזיל דלי לאידך גיסא ומייתי! - קים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים. - תחת קורה מיהא הא עריבי מיא! אלא: משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? - אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים.  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא קיימא לן דבית הלל למעלה ממש אמר. ועל זה סומכין העולם שעושין בתי כסאות על המים ואין המחיצות מגיעות למים. ואף על גב דאמרינן לקמן בפירקין (דף פז ב) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה עשרה טפחים לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. הלכה כאיכא דאמרי דמסיק לא תימא למלאות הוא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל. ומיהו מחיצה שאינה עשויה לשם המים אלא לשם צניעות בית הכסא לא מהניא דמחיצה לשם מים בעינן‌‌. דלא קיימא לן כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מהכותל שביניהם. ואף על פי דגבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים פרש&quot;י אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה כל סביבה או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה בין מלמעלה על הגזוזטרא בין מלמטה מחובר להגזוזטרא אלמא מהני סביב הגזוזטרא אף על פי שאותה המחיצה אין עשויה לשם המים. איכא למימר אף על פי דבעינן הכא זה וזה בבור היינו משום דלמעלה לא הוי היכר דנעשית בשביל המים אבל בגזוזטרא אפילו למעלה הוי היכר שעשויה כדי למלאות הימנו. דבענין אחר לא היה צריך מחיצה אלא כדי להתיר לדלות ממנו בשבת. אבל בבית הכסא צריך מחיצה לצניעות הלכך צריך לעשות מחיצה למטה מחובר לבית הכסא לשם המים והיינו לשיטת רש&quot;י דפירש דלא קי&quot;ל כרב יהודה. מיהו תימה על מה שפי' רש&quot;י דסוגיא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא וברייתא דיעקב קרחינאה כוותיה קיימי. וגם צריך לומר דרב יהודה דאמר קורה ארבעה מתרת בחורבה לית ליה דרב נחמן דאמר מתרת במים משום דעריבי מיא. ולכאורה נראה דאדרבה רב נחמן לא שרי אלא במים דליכא אלא בקיעת דגים אבל בחורבה לא. הלכך נראה לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים בקורה ד' דמותר‌ בלא שיקוע משום דפי תקרה יורד וסותם חשיב טפי‌ אבל במחיצה תלויה קיימא לן כרב יהודה דבעי שיקוע. ור&quot;ח ז&quot;ל פירש דקיימא לן כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כותיה. וזה לשונו. רב יהודה חייש שלא יהא מוליך מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה משל זה. לפיכך מצריך שיהו ראשי הקנים בולטין למעלה מן המים טפח או חוצצים ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו. אלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה‌ מתרת בחורבה ורב נחמן אמר קורה ארבעה מתרת במים הא קאזיל דלי ומייתי מיא לאידך גיסא דבור. ומשני קים להו לרבנן דאין דלי מהלך תותי קורה חוץ לארבעה טפחים. תותי קורה מיהא עריבי מיא וקחציב דלי מיא דביני וביני. קל הוא שהקילו חכמים במים דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים אף על פי שאין מגעת עד הקרקע רק שיהו הקנים שקועים טפח בבור שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו. הכא נמי כיון דלא אזיל דלי טפי מד' טפחים‌ ואף על גב דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן. וקי&quot;ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כוותיה‌‌‌. וכן פסק רב אלפס ז&quot;ל כיון דסוגיא כרב יהודה. והראב&quot;ד והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל פירשו על דרך רש&quot;י.‌ ואני אומר לרבינו חננאל ורב אלפס בתי כסאות סגי להו במחיצה תלויה ממש. דדוקא בבור שבין שתי חצירות מצריך רב יהודה שיקוע ראשי הקנים בבור שלא ילך הדלי להדיא לרשות חבירו לשאוב מים. אבל בבית הכסא מודים דלא בעיא שיקוע. דעדיף בית הכסא מקורה ארבעה שמתרת במים: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים - פסולה, ממטה למעלה, אם גבוהות עשרה טפחים - כשירה. רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה עשרה, כך מלמעלה למטה עשרה. ולא היא, לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה. רבי יהודה לא סבר לה כרבי יוסי; עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בעירובי חצירות דרבנן - אבל סוכה דאורייתא - לא. ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יוסי - אלא בסוכה דאיסור עשה הוא, אבל שבת דאיסור סקילה הוא - לא אמר. ואם תאמר: אותו מעשה שנעשה בציפורי על פי מי נעשה? לא על פי רבי יוסי, אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה. דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום, למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. פרסו? לכתחילה מי שרי? והא }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת! - אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבה: רבי יהודה ורבי חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד. רבי יהודה - הא דאמרן. רבי חנניא בן עקביא - (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתרת במים''' -  בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה:

'''לאידך גיסא''' -  תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו:

'''עריבי מיא''' -  ורב יהודה הפסק מחיצה בעי:

'''אלא קל הוא שהקילו חכמים במים''' -  וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ה&quot;ג אלא קל הוא כו':

'''מחצה תלויה מתרת אף ביבשה''' -  הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור:

'''המשלשל''' -  טריציי&quot;ר בלע&quot;ז:

'''מלמעלה למטה''' -  שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה:

'''גבוהות מן הארץ שלשה''' -  דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה:

'''מלמטה למעלה''' -  שנוגעות בקרקע:

'''אם גבוהות עשרה טפחים כשירה''' -  ואע&quot;פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים:

'''כשם שמלמטה למעלה''' -  מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך:

'''כך מלמעלה למטה''' -  די לה באריג עשרה ואע&quot;פ שאינה מגעת לארץ:

'''אבל שבת דאיסור סקילה''' -  אע&quot;ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון:

'''ואם תאמר''' -  הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה:

'''מעשה שנעשה בציפורי''' -  על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן:

'''ע&quot;פ מי נעשה''' -  והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|לב|ב}} אחר ר' יוסי לציפורי: 

'''ה&quot;ג לא ע&quot;פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה''' - שכבר נפטר ר' יוסי ול&quot;ג לא ע&quot;פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן:

'''ולא הביאו ספר תורה''' -  לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי:

'''הכל מודים''' -  ר&quot;א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ&quot;ד פוקקין בו ואע&quot;ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (דף קכה:):

'''אמרו דבר אחד''' -  הקילו הרבה במים:

'''גזוזטרא''' -  שהיא למעלה מן הים:

'''שיש בה ארבעה''' -  מרובעות שהן כ&quot;ד טפחים על כ&quot;ד טפחים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פו ב קורה ד' מתרת בחורבה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_קורה ד' מתרת בחורבה]]
'''קורה''' ד' מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ואין נראה לר&quot;י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה&quot;ר לא ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל אלא מטעם פי תקרה ופי תקרה לא אשכחנא תנאי דפליגי ורב נמי דאית ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד וסותם קאמר הכא בסמוך דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב הא קאזיל דלי לאידך גיסא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_הא קאזיל דלי לאידך גיסא]]
''' הא''' קאזיל דלי לאידך גיסא. פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת&quot;ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת&quot;ק היינו מלמעלן דרשב&quot;ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב&quot;ג ה&quot;ה לת&quot;ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א&quot;כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב אלא קל הוא שהקילו חכמים במים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_אלא קל הוא שהקילו חכמים במים]]
''' אלא''' קל הוא שהקילו חכמים במים. פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב&quot;ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע&quot;פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור&quot;ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול&quot;ג אלא ור&quot;ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה&quot;פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה&quot;י אבל כרמלית גמורה דלאו בר. איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה&quot;פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע&quot;י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות]]
''' עד''' כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות. וא&quot;ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי&quot;ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן:
[[File:תוס עירובין 8 פו ב גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פו_ב_גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה]]
''' גזוזטרא''' שיש בה ארבעה על ארבעה כו'. משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה&quot;י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא&quot;כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה&quot;י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה&quot;י והא טרסקל לא הוי רה&quot;י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:) וי&quot;ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א&quot;נ סתמא פתוח לרה&quot;י והויא כחור היחיד ור&quot;י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא&quot;ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ&quot;ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי&quot;ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פו|ב}}</text>
      <sha1>s00q9o0v6yl4akaw1id7rwh2v1ax3tk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728619</id>
    <revision>
      <id>3008183</id>
      <parentid>2938655</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:01:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13443" sha1="da57y94rd53oi5u2tdvz4p1avfm7i99" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|א|פו ב|פז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פז עמוד א] חוקק בה ארבע על ארבע וממלא. אמר ליה אביי: ודילמא לא היא; עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם - אלא דאמר גוד אחית מחיצתא אבל כוף וגוד - לא. ועד כאן לא קאמר רבי חנניא בן עקביא התם - אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה, אבל בשאר מימות - לא. אמר אביי: ולדברי רבי חנניא בן עקביא, היתה סמוכה לכותל בפחות משלשה טפחים - צריך שיהא אורכה ארבע אמות ורוחבה אחד עשר ומשהו. היתה זקופה - צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה ששה טפחים ושני משהויין. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: היתה עומדת בקרן זוית - צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה שני טפחים ושני משהויין. ואלא הא דתניא, רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא, היכי משכחת לה? - דעבידא כי אסיתא. }}
משנה. {{שוליים|א}}אמת המים שהיא עוברת בחצר - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה. רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה. אמר רבי יהודה: מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת. אמרו לו: מפני שלא היה בה כשיעור. 
גמרא. תנו רבנן: עשו לה מחיצה בכניסה ולא עשו לה מחיצה ביציאה, עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה עשרה טפחים ביציאה ובכניסה. רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה. אמר רבי יהודה: מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי, והיו ממלאין הימנה בשבת על פי הזקנים. אמרו לו: משם ראייה? מפני שלא היתה עמוקה עשרה טפחים ורוחבה ארבעה. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש מחיצה של אמת המים צריכה להיות משוקעת בתוך אמת המים כדי שתחלוק בין המים שברה&quot;ר למים שברשות היחיד כמחיצה של בור שצריכה להיות משוקעת בתוכו לחלוק בין רשותו לרשות חבירו }}:
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא אידך}} תנו רבנן: {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמת המים העוברת בין החלונות, פחות משלשה - משלשל דלי וממלא, שלשה - אין משלשל דלי וממלא. רבן שמעון בן גמליאל אומר: פחות מארבעה - משלשל דלי וממלא. ארבעה - אין משלשל דלי וממלא. במאי עסקינן? אילימא באמת המים גופה, ואלא הא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אין כרמלית פחותה מארבעה - לימא כתנאי אמרה לשמעתיה - אלא באגפיה, ולהחליף - והא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! - התם רשויות דאורייתא, }}
1(]רמב&quot;ם הלכות שבת פרק טו הלכה יא[ אמת המים שהיא עוברת בחצר אם יש בגובהה עשרה טפחים וברחבה ארבעה או יתר על כן עד עשר אמות אין ממלאין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה, ואם אין בגובהה עשרה או שאין ברחבה ארבעה ממלאין ממנה בלא מחיצה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חוקק בה''' -  נקב באמצעיתה ואפילו אין לה מחיצות סביב הויין לה י' טפחים הנשארים סביב הנקב לכל צד ורואין אותן כאילו היו כפופין למטה כעין מחיצה תלויה על המים ואמר נמי גוד אחית כאילו יורדות וסותמות עד המים והויין מים שכנגד הנקב רשות היחיד ובציר מהכי לא סגי דאין מחיצה פחות מי' גובה ואין מחיצה פחות מד' טפחים חלל שביניהם:

'''כוף''' -  רוחב הנסר שיהא כפוף למטה כמחיצה ואכתי הויא מחיצה תלויה ומבעי לן למימר תו גוד אחית:

'''אלא בימה של טבריא''' -  דהכי אמר לקמן דלאנשי טבריא התיר:

'''אוגנים''' -  שפה גבוה דהויא כמחיצות סביב לה דאיכא קצת הכירא דהיתר דהא כרמלית מדרבנן היא גזרה משום הוצאה מרה&quot;י לרה&quot;ר הואיל ויש לה קצת היתר ואע&quot;ג דאכתי כרמלית היא דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוא מיהו בתקנתא פורתא כי הא סגי:

'''היתה סמוכה''' -  שהיתה כותל העליה על שפת המים ואותו הנסר נתון על שני זיזין היוצאים מן הכותל ושפת הנסר פחות מג' סמוך לכותל הויא לה האי כותל חדא מן המחיצות והאויר פחות משלשה שבינה ולכותל מהני לנקב ומוסיף עליו טפח ומשהו פגם ברוחב הנסר על פני ד' לארכה להשלים הנקב לד' על ד' וצריך להיות בה רוחב עוד י' טפחים למימר בהו כוף למחיצה שנייה כנגד הכותל הרי י&quot;א רוחב ומשהו וארכה ד' אמות להיות י' טפחים לב' ראשיה עד הנקב דנימא כוף וכשאתה כופף את ב' הראשים אע&quot;פ שהנסר רחב י&quot;א ומשהו אין מועיל למחיצות חלל הנקב אלא טפח ומשהו מזה וטפח ומשהו מזה שהרי י' טפחים בולטין מן המחיצה האמצעית ולחוץ לצד המים שהרי המחיצה האמצעית כשכפפנו אותה נמצאת עומדת בשפת הפגם ואין מחיצות הראשין נמשכין ממנה לצד הכותל אלא טפח ומשהו והוא מצטרף עם פחות משלשה לבוד והויא מחיצה ד':

'''היתה זקופה''' -  לארכה צריך שיהא ארכה י' ורחבה ו' ושני משהויין וזקופה רחבה כנגד הכותל מופלג ד' מן הכותל וכוף שפת רחב טפח ומשהו לכאן לצד הכותל והרי שפתה עכשיו בפחות מג' סמוך לכותל והוא לבוד הרי מחיצת ד' לכאן ועוד כוף טפח ומשהו בשפת רחבה השני לצד הכותל הרי טפח ומשהו מחיצה ופחות מג' לבוד הרי מחיצת ד' מכאן ומחיצה הג' שכנגד הכותל רחבה ד' שלימין הרי חלל ד' במחיצותיו וגובהן י' ופותח חלון בכותלו וממלא:

'''היתה עומדת בקרן זוית''' -  ששני כתלים מחיצות למים ואינה צריכה אלא שתי מחיצות צריך שיהא גובה ארכה כשהיא זקופה י' טפחים ורחבה ב' טפחים ושני משהויין ומעמידה זקופה שפת עוביה כנגד כותל האחד מופלג ממנו פחות מג' והוא לבוד נמצאת כאן מחיצה רחבה ה' ומשהו וכותל השני מכוון כנגד רחבה מופלג ממנו ד' כוף טפח ומשהו היתירין על מדת רחבה והטה אותם לצד כותל המופלג ד' נמצאת שפת הנסר עומדת בפחות מג' והוא לבוד הרי ב' מחיצות של ד':

'''ואלא הא דבעי ר' חנניא''' -  כ&quot;ד על כ&quot;ד היכי משכחת לה:

'''דעבידא כאסיתא''' -  שאין כותל סמוך לה וקבועה על יתידות וצריך להיות כל חללה וכל מחיצותיה ממנה ונעשה כעין מדוכה. אסיתא מורטי&quot;ר:

'''מתני' אמת המים''' -  אפילו ברה&quot;י כרמלית היא:

'''עשו לה מחיצה''' -  בתוך אוגניה על פני רוחבה שיהא ניכר שבשביל המים נעשית ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת לה ואע&quot;ג דמחיצה תלויה מתרת במים ה&quot;מ היכא דנראית מחיצה שנעשית בשביל המים כגון גזוזטרא דמתני' וכגון מחיצה שבתוך הבור:

'''של אבל''' -  שם העיר והיתה עוברת בתוך החצירות וממלאין הימנה בחצירות דמהניא לה מחיצת כותל בחצר תלויה עליה ורבי יהודה לטעמיה דפליג נמי במתני' אבור:

'''שלא היתה כשיעור''' -  כרמלית או בעומק י' או ברוחב ד' שאין מים נעשין רשות לעצמן בפחות מעומק י' ברוחב ד' ואם עוברת ברה&quot;ר הויין רה&quot;ר כדתנן בהזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} הזורק ד' אמות בים פטור דכרמלית היא ואם היה רקק מים ורה&quot;ר מהלכת בו חייב דרה&quot;ר הוא וכמה הוא רקק מים פחות מי' טפחים אלמא מים שאינן עמוקין י' אינם רשות לעצמן וכי הוו נמי בחצר הוו להו רה&quot;י:

'''גמ' עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה''' -  לא מהני מידי דהא מחוברת למים שחוץ לחצר ביציאתה ונעשית הכל כרמלית אבל כי עשו בכניסה וביציאה אינה כרמלית דומה כמי שמתחלת בחצר זו:

'''שלא היתה עמוקה י'''' -  או לא היתה רחבה ד' דלא חשיב פחות מד' למיהוי רשותא לנפשיה:

'''בין החלונות''' -  למבוי או לחצר ובתים מכאן ומכאן על שפתו וחלונות פתוחין להן למלאות:

'''פחות מג'''' -  מפרש ואזיל במאי קאמר:

'''במאי עסקינן''' -  האי שיעורא דג' וד':

'''אי נימא ברוחב אמת המים''' -  דקאמר ת&quot;ק ג' רוחב הויא כרמלית ואין ממלאין ממנה לרה&quot;י:

'''לימא כתנאי אמרה''' -  דהא רבנן בג' רוחב קרו לה כרמלית (ואין ממלאין ממנה ברה&quot;י):

'''אלא באגפיה ולהחליף''' -  דיש באמה שיעור כרמלית והכא בשיש לה אגפים גבוהים ומהני למיהוי הנך אגפים מקום פטור כי לית להו רוחב ג' ומשלשלין את הדלי ומניחו על אגפים ומשם מחליפו לאמה וממלאהו וחוזר ומניחו על אגפים ומשמחליפו לרה&quot;י דהשתא מהני אגפים להחליף המשאוי מכרמלית לרה&quot;י ומרשות היחיד לכרמלית וקאמרי רבנן דאי אית בהו רוחב ג' תו לא הוי מקום פטור אלא רשותא באנפי נפשיה ולא בטיל להכא ולהכא:

'''והא כי אתא רב דימי גופיה אמר ובלבד שלא יחליפו''' -  דרך מקום פטור דהא כיון דאמרינן מותר לאלו ולאלו לכתף עליו מקום פטור חשיב ליה וקאמר לא יחליפו:

'''התם רשויות דאורייתא''' -  רשות היחיד ורבים איסורא דאורייתא להוציא מזה לזה אשתכח דמתעבדא איסורא דאורייתא דרך מקום פטור אבל מכרמלית לרה&quot;י רשויות דרבנן ומחליפין דרך מקום פטור ואע&quot;ג דחשיב רב דימי מקום פטור בפחות מארבעה והכא קאמרי רבנן דשלשה לא הוי מקום פטור. ליכא למימר דהא שמעתא בתרייתא דרב דימי כתנאי אמרה דאיכא למימר דגבי רשויות דאורייתא דחשיבי הוי פחות מד' הסמוך להו בטל אצלן אבל לגבי כרמלית לא בטיל מכי הוי רוחב שלשה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז א אמר ר' יהודה מעשה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_א_אמר ר' יהודה מעשה]]
'''אמר''' ר' יהודה מעשה כו'. אין זה מעשה לסתור דאמילתיה דלעיל קאי דלא בעי מחיצה לשם מים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|א}}</text>
      <sha1>da57y94rd53oi5u2tdvz4p1avfm7i99</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728620</id>
    <revision>
      <id>3008191</id>
      <parentid>2938656</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:34:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15285" sha1="gewqbyqbwa3l9j1mm9vh14l43kxwxnq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פז עמוד ב] הכא רשויות דרבנן. והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא) +מסורת הש&quot;ס: [דתנן]:+ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא. ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל לחלופי‌ מחצר לחצר דרך הכותל לא. אלמא אית ליה לרבי יוחנן דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|.- ההיא זעירי אמרה. - ולזעירי קשיא הא! - זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא. - ותיהוי כי חורי כרמלית! - אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי אמר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רבינא אומר}}: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו תימא יש חורין לכרמלית - הני מילי בסמוכה, הכא - במופלגת. }}רבינא {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אשי }}אמר: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כגון דעביד לה ניפקי אפומה. ואזדו רבנן לטעמייהו, ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רב אלפס ז&quot;ל כתב לעיל בפרק חלון (סימן א') הא דאמר ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפ' כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון ברה&quot;י וברשות הרבים. אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה מותר לכתף עליו ולהחליף. והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל כתב דאשינויא דרב אשי דהוא בתראה סמכינן ולא צריכין לשינויא דחיקא דלעיל לפלוגי דרב דימי אדזעירי ולחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן. ואדרבה ברשויות דרבנן אשכחן דמחמרי' טפי בהאי ענינא כדאמר לעיל (דף עז א) ברשויות דרבנן עבדו רבנן חזוק טפי משל תורה. וכן רבי יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו'. אבל להחליף מחצר זו לחצר זו אסור. ועוד הביא ראיה מפרק המוצא תפילין (דף קא ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח. ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות כלומר מאסקופת כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור. וקאמר עלה ש&quot;מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אלמא איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן. והתוס' הקשו לקמן מהך דשמעתין ותירצו דרב דימי סבר דברייתא דלקמן פליג אהך דהכא והכי אמר לקמן איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאיהו קאמר דוקא ברשויות דאורייתא והך ברייתא סוברת אפילו ברשויות דרבנן ואתיא כזעירי דאמר דרב דימי תנאי היא ומאן דאסר‌ אסר אפילו בדרבנן‌ ושינויא דחיקא היא. ונראין דברי הר&quot;ז ז&quot;ל וכן דעת הראב&quot;ד: }}
משנה. {{שוליים|א}}גזוזטרא שהיא למעלה מן המים - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה. {{שוליים|ב}}וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות, עד שיערבו. 
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן: משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא. תנו רבנן: שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית. ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל - הרי הוא בכי יתן, ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו בכי יתן. וסתם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן''' -  כגון ב' חצירות:

'''נמי אמר''' -  דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

'''אויר ב' רשויות שולטת בו''' -  דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

'''ולא יזיז''' -  בראשו אפילו כמלא נימא וכ&quot;ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

'''אלו מעלין כו'''' -  דבטיל לגבייהו לקולא:

'''ואזדא ר' יוחנן לטעמיה''' -  מסקנא דאתקפתא היא:

'''ההוא''' -  דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

'''זעירי אמרה''' -  משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

'''ולזעירי קשיא הא''' -  דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

'''זעירי מוקי''' -  פלוגתייהו דרשב&quot;ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

'''ודרב דימי''' -  דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

'''ותיהוי כי חורי כרמלית''' -  האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|ב}} חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה&quot;ר ה&quot;נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

'''אין תורת חורין לכרמלית''' -  דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

'''בסמוכה''' -  כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

'''במופלגת''' -  שאין בה כשיעור אלא למרחק:

'''רבינא אמר''' -  האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב&quot;ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

'''אלא דעבד לה ניפקי''' -  מוצאות:

'''אפומה''' -  בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

'''ורבן שמעון לטעמיה''' -  דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

'''מתני' אא&quot;כ עשו לה''' -  כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע&quot;פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

'''בין מלמטה''' -  מחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

'''זו למעלה מזו''' -  אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

'''שתיהן אסורות''' -  למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ&quot;ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה&quot;י קא ממלא:

'''גמ' חוקק בה כו'''' -  ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

'''ממלאין מים מגזוזטרא''' -  שיש בה ד' אמות על ד' אמות:

'''וטומנין''' -  פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

'''אלונטית''' -  בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

'''השכים''' -  קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז ב הכא רשויות דרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_הכא רשויות דרבנן]]
'''הכא''' רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא&quot;ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ&quot;א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי&quot;ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:

''' ולזעירי''' קשיא. אע&quot;ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ&quot;מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור&quot;י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:

''' גזוזטרא''' שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל:

''' אלא''' א&quot;כ עשו לה מחיצה כו'. וא&quot;ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור&quot;י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א&quot;נ אור&quot;י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:

''' עושה''' מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} עושה מקום ד' וממלא ע&quot;י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:

''' בין''' מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

''' מתני'''' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|ב}}</text>
      <sha1>gewqbyqbwa3l9j1mm9vh14l43kxwxnq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008199</id>
      <parentid>3008191</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T15:55:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15415" sha1="3etr2qq2uenmu1qka99mhg9nioapaxb" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פז עמוד ב] הכא רשויות דרבנן. והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא) +מסורת הש&quot;ס: [דתנן]:+ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא. ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל לחלופי‌ מחצר לחצר דרך הכותל לא. אלמא אית ליה לרבי יוחנן דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|.- ההיא זעירי אמרה. - ולזעירי קשיא הא! - זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא. - ותיהוי כי חורי כרמלית! - אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי אמר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רבינא אומר}}: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו תימא יש חורין לכרמלית - הני מילי בסמוכה, הכא - במופלגת. }}רבינא {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אשי }}אמר: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כגון דעביד לה ניפקי אפומה. ואזדו רבנן לטעמייהו, ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רב אלפס ז&quot;ל כתב לעיל בפרק חלון (סימן א') הא דאמר ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפ' כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון ברה&quot;י וברשות הרבים. אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה מותר לכתף עליו ולהחליף. והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל כתב דאשינויא דרב אשי דהוא בתראה סמכינן ולא צריכין לשינויא דחיקא דלעיל לפלוגי דרב דימי אדזעירי ולחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן. ואדרבה ברשויות דרבנן אשכחן דמחמרי' טפי בהאי ענינא כדאמר לעיל (דף עז א) ברשויות דרבנן עבדו רבנן חזוק טפי משל תורה. וכן רבי יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו'. אבל להחליף מחצר זו לחצר זו אסור. ועוד הביא ראיה מפרק המוצא תפילין (דף קא ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח. ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות כלומר מאסקופת כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור. וקאמר עלה ש&quot;מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אלמא איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן. והתוס' הקשו לקמן מהך דשמעתין ותירצו דרב דימי סבר דברייתא דלקמן פליג אהך דהכא והכי אמר לקמן איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאיהו קאמר דוקא ברשויות דאורייתא והך ברייתא סוברת אפילו ברשויות דרבנן ואתיא כזעירי דאמר דרב דימי תנאי היא ומאן דאסר‌ אסר אפילו בדרבנן‌ ושינויא דחיקא היא. ונראין דברי הר&quot;ז ז&quot;ל וכן דעת הראב&quot;ד: }}
משנה. {{שוליים|א}}גזוזטרא שהיא למעלה מן המים - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה. {{שוליים|ב}}וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות, עד שיערבו. 
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן: משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא. תנו רבנן: שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית. ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל - הרי הוא בכי יתן, ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו בכי יתן. וסתם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן''' -  כגון ב' חצירות:

'''נמי אמר''' -  דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

'''אויר ב' רשויות שולטת בו''' -  דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

'''ולא יזיז''' -  בראשו אפילו כמלא נימא וכ&quot;ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

'''אלו מעלין כו'''' -  דבטיל לגבייהו לקולא:

'''ואזדא ר' יוחנן לטעמיה''' -  מסקנא דאתקפתא היא:

'''ההוא''' -  דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

'''זעירי אמרה''' -  משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

'''ולזעירי קשיא הא''' -  דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

'''זעירי מוקי''' -  פלוגתייהו דרשב&quot;ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

'''ודרב דימי''' -  דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

'''ותיהוי כי חורי כרמלית''' -  האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|ב}} חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה&quot;ר ה&quot;נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

'''אין תורת חורין לכרמלית''' -  דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

'''בסמוכה''' -  כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

'''במופלגת''' -  שאין בה כשיעור אלא למרחק:

'''רבינא אמר''' -  האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב&quot;ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

'''אלא דעבד לה ניפקי''' -  מוצאות:

'''אפומה''' -  בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

'''ורבן שמעון לטעמיה''' -  דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

'''מתני' אא&quot;כ עשו לה''' -  כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע&quot;פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

'''בין מלמטה''' -  מחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

'''זו למעלה מזו''' -  אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

'''שתיהן אסורות''' -  למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ&quot;ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה&quot;י קא ממלא:

'''גמ' חוקק בה כו'''' -  ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

'''ממלאין מים מגזוזטרא''' -  שיש בה ד' אמות על ד' אמות:

'''וטומנין''' -  פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

'''אלונטית''' -  בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

'''השכים''' -  קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז ב הכא רשויות דרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_הכא רשויות דרבנן]]
'''הכא''' רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא&quot;ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ&quot;א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי&quot;ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב ולזעירי קשיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_ולזעירי קשיא]]
''' ולזעירי''' קשיא. אע&quot;ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ&quot;מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור&quot;י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:

''' גזוזטרא''' שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל:

''' אלא''' א&quot;כ עשו לה מחיצה כו'. וא&quot;ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור&quot;י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א&quot;נ אור&quot;י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:

''' עושה''' מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} עושה מקום ד' וממלא ע&quot;י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:

''' בין''' מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

''' מתני'''' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|ב}}</text>
      <sha1>3etr2qq2uenmu1qka99mhg9nioapaxb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008200</id>
      <parentid>3008199</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T16:08:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15662" sha1="isaeawdajtdvywk9h1s44lr6k4maofv" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פז עמוד ב] הכא רשויות דרבנן. והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא) +מסורת הש&quot;ס: [דתנן]:+ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא. ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל לחלופי‌ מחצר לחצר דרך הכותל לא. אלמא אית ליה לרבי יוחנן דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|.- ההיא זעירי אמרה. - ולזעירי קשיא הא! - זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא. - ותיהוי כי חורי כרמלית! - אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי אמר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רבינא אומר}}: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו תימא יש חורין לכרמלית - הני מילי בסמוכה, הכא - במופלגת. }}רבינא {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אשי }}אמר: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כגון דעביד לה ניפקי אפומה. ואזדו רבנן לטעמייהו, ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רב אלפס ז&quot;ל כתב לעיל בפרק חלון (סימן א') הא דאמר ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפ' כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון ברה&quot;י וברשות הרבים. אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה מותר לכתף עליו ולהחליף. והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל כתב דאשינויא דרב אשי דהוא בתראה סמכינן ולא צריכין לשינויא דחיקא דלעיל לפלוגי דרב דימי אדזעירי ולחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן. ואדרבה ברשויות דרבנן אשכחן דמחמרי' טפי בהאי ענינא כדאמר לעיל (דף עז א) ברשויות דרבנן עבדו רבנן חזוק טפי משל תורה. וכן רבי יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו'. אבל להחליף מחצר זו לחצר זו אסור. ועוד הביא ראיה מפרק המוצא תפילין (דף קא ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח. ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות כלומר מאסקופת כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור. וקאמר עלה ש&quot;מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אלמא איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן. והתוס' הקשו לקמן מהך דשמעתין ותירצו דרב דימי סבר דברייתא דלקמן פליג אהך דהכא והכי אמר לקמן איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאיהו קאמר דוקא ברשויות דאורייתא והך ברייתא סוברת אפילו ברשויות דרבנן ואתיא כזעירי דאמר דרב דימי תנאי היא ומאן דאסר‌ אסר אפילו בדרבנן‌ ושינויא דחיקא היא. ונראין דברי הר&quot;ז ז&quot;ל וכן דעת הראב&quot;ד: }}
משנה. {{שוליים|א}}גזוזטרא שהיא למעלה מן המים - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה. {{שוליים|ב}}וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות, עד שיערבו. 
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן: משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא. תנו רבנן: שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית. ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל - הרי הוא בכי יתן, ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו בכי יתן. וסתם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן''' -  כגון ב' חצירות:

'''נמי אמר''' -  דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

'''אויר ב' רשויות שולטת בו''' -  דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

'''ולא יזיז''' -  בראשו אפילו כמלא נימא וכ&quot;ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

'''אלו מעלין כו'''' -  דבטיל לגבייהו לקולא:

'''ואזדא ר' יוחנן לטעמיה''' -  מסקנא דאתקפתא היא:

'''ההוא''' -  דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

'''זעירי אמרה''' -  משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

'''ולזעירי קשיא הא''' -  דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

'''זעירי מוקי''' -  פלוגתייהו דרשב&quot;ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

'''ודרב דימי''' -  דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

'''ותיהוי כי חורי כרמלית''' -  האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|ב}} חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה&quot;ר ה&quot;נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

'''אין תורת חורין לכרמלית''' -  דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

'''בסמוכה''' -  כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

'''במופלגת''' -  שאין בה כשיעור אלא למרחק:

'''רבינא אמר''' -  האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב&quot;ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

'''אלא דעבד לה ניפקי''' -  מוצאות:

'''אפומה''' -  בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

'''ורבן שמעון לטעמיה''' -  דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

'''מתני' אא&quot;כ עשו לה''' -  כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע&quot;פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

'''בין מלמטה''' -  מחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

'''זו למעלה מזו''' -  אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

'''שתיהן אסורות''' -  למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ&quot;ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה&quot;י קא ממלא:

'''גמ' חוקק בה כו'''' -  ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

'''ממלאין מים מגזוזטרא''' -  שיש בה ד' אמות על ד' אמות:

'''וטומנין''' -  פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

'''אלונטית''' -  בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

'''השכים''' -  קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז ב הכא רשויות דרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_הכא רשויות דרבנן]]
'''הכא''' רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא&quot;ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ&quot;א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי&quot;ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב ולזעירי קשיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_ולזעירי קשיא]]
''' ולזעירי''' קשיא. אע&quot;ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ&quot;מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור&quot;י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב גזוזטרא שהיא למעלה מן הים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_גזוזטרא שהיא למעלה מן הים]]
''' גזוזטרא''' שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל פו עמוד ב גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה:

''' אלא''' א&quot;כ עשו לה מחיצה כו'. וא&quot;ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור&quot;י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א&quot;נ אור&quot;י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:

''' עושה''' מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} עושה מקום ד' וממלא ע&quot;י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:

''' בין''' מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

''' מתני'''' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|ב}}</text>
      <sha1>isaeawdajtdvywk9h1s44lr6k4maofv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008201</id>
      <parentid>3008200</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T16:19:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15816" sha1="ez630heez5zgy97v2msphc03705g8ex" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פז עמוד ב] הכא רשויות דרבנן. והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא) +מסורת הש&quot;ס: [דתנן]:+ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא. ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל לחלופי‌ מחצר לחצר דרך הכותל לא. אלמא אית ליה לרבי יוחנן דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|.- ההיא זעירי אמרה. - ולזעירי קשיא הא! - זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא. - ותיהוי כי חורי כרמלית! - אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי אמר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רבינא אומר}}: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו תימא יש חורין לכרמלית - הני מילי בסמוכה, הכא - במופלגת. }}רבינא {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אשי }}אמר: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כגון דעביד לה ניפקי אפומה. ואזדו רבנן לטעמייהו, ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רב אלפס ז&quot;ל כתב לעיל בפרק חלון (סימן א') הא דאמר ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפ' כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון ברה&quot;י וברשות הרבים. אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה מותר לכתף עליו ולהחליף. והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל כתב דאשינויא דרב אשי דהוא בתראה סמכינן ולא צריכין לשינויא דחיקא דלעיל לפלוגי דרב דימי אדזעירי ולחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן. ואדרבה ברשויות דרבנן אשכחן דמחמרי' טפי בהאי ענינא כדאמר לעיל (דף עז א) ברשויות דרבנן עבדו רבנן חזוק טפי משל תורה. וכן רבי יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו'. אבל להחליף מחצר זו לחצר זו אסור. ועוד הביא ראיה מפרק המוצא תפילין (דף קא ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח. ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות כלומר מאסקופת כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור. וקאמר עלה ש&quot;מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אלמא איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן. והתוס' הקשו לקמן מהך דשמעתין ותירצו דרב דימי סבר דברייתא דלקמן פליג אהך דהכא והכי אמר לקמן איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאיהו קאמר דוקא ברשויות דאורייתא והך ברייתא סוברת אפילו ברשויות דרבנן ואתיא כזעירי דאמר דרב דימי תנאי היא ומאן דאסר‌ אסר אפילו בדרבנן‌ ושינויא דחיקא היא. ונראין דברי הר&quot;ז ז&quot;ל וכן דעת הראב&quot;ד: }}
משנה. {{שוליים|א}}גזוזטרא שהיא למעלה מן המים - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה. {{שוליים|ב}}וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות, עד שיערבו. 
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן: משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא. תנו רבנן: שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית. ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל - הרי הוא בכי יתן, ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו בכי יתן. וסתם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן''' -  כגון ב' חצירות:

'''נמי אמר''' -  דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

'''אויר ב' רשויות שולטת בו''' -  דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

'''ולא יזיז''' -  בראשו אפילו כמלא נימא וכ&quot;ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

'''אלו מעלין כו'''' -  דבטיל לגבייהו לקולא:

'''ואזדא ר' יוחנן לטעמיה''' -  מסקנא דאתקפתא היא:

'''ההוא''' -  דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

'''זעירי אמרה''' -  משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

'''ולזעירי קשיא הא''' -  דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

'''זעירי מוקי''' -  פלוגתייהו דרשב&quot;ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

'''ודרב דימי''' -  דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

'''ותיהוי כי חורי כרמלית''' -  האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|ב}} חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה&quot;ר ה&quot;נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

'''אין תורת חורין לכרמלית''' -  דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

'''בסמוכה''' -  כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

'''במופלגת''' -  שאין בה כשיעור אלא למרחק:

'''רבינא אמר''' -  האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב&quot;ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

'''אלא דעבד לה ניפקי''' -  מוצאות:

'''אפומה''' -  בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

'''ורבן שמעון לטעמיה''' -  דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

'''מתני' אא&quot;כ עשו לה''' -  כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע&quot;פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

'''בין מלמטה''' -  מחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

'''זו למעלה מזו''' -  אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

'''שתיהן אסורות''' -  למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ&quot;ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה&quot;י קא ממלא:

'''גמ' חוקק בה כו'''' -  ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

'''ממלאין מים מגזוזטרא''' -  שיש בה ד' אמות על ד' אמות:

'''וטומנין''' -  פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

'''אלונטית''' -  בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

'''השכים''' -  קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז ב הכא רשויות דרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_הכא רשויות דרבנן]]
'''הכא''' רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא&quot;ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ&quot;א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי&quot;ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב ולזעירי קשיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_ולזעירי קשיא]]
''' ולזעירי''' קשיא. אע&quot;ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ&quot;מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור&quot;י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב גזוזטרא שהיא למעלה מן הים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_גזוזטרא שהיא למעלה מן הים]]
''' גזוזטרא''' שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל פו עמוד ב גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה]]
''' אלא''' א&quot;כ עשו לה מחיצה כו'. וא&quot;ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור&quot;י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א&quot;נ אור&quot;י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:

''' עושה''' מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} עושה מקום ד' וממלא ע&quot;י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:

''' בין''' מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

''' מתני'''' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|ב}}</text>
      <sha1>ez630heez5zgy97v2msphc03705g8ex</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008202</id>
      <parentid>3008201</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T16:37:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15964" sha1="my5q6vbkgwb6zih62b4qzms611ehj5b" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פז עמוד ב] הכא רשויות דרבנן. והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא) +מסורת הש&quot;ס: [דתנן]:+ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא. ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל לחלופי‌ מחצר לחצר דרך הכותל לא. אלמא אית ליה לרבי יוחנן דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|.- ההיא זעירי אמרה. - ולזעירי קשיא הא! - זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא. - ותיהוי כי חורי כרמלית! - אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי אמר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רבינא אומר}}: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו תימא יש חורין לכרמלית - הני מילי בסמוכה, הכא - במופלגת. }}רבינא {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אשי }}אמר: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כגון דעביד לה ניפקי אפומה. ואזדו רבנן לטעמייהו, ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רב אלפס ז&quot;ל כתב לעיל בפרק חלון (סימן א') הא דאמר ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפ' כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון ברה&quot;י וברשות הרבים. אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה מותר לכתף עליו ולהחליף. והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל כתב דאשינויא דרב אשי דהוא בתראה סמכינן ולא צריכין לשינויא דחיקא דלעיל לפלוגי דרב דימי אדזעירי ולחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן. ואדרבה ברשויות דרבנן אשכחן דמחמרי' טפי בהאי ענינא כדאמר לעיל (דף עז א) ברשויות דרבנן עבדו רבנן חזוק טפי משל תורה. וכן רבי יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו'. אבל להחליף מחצר זו לחצר זו אסור. ועוד הביא ראיה מפרק המוצא תפילין (דף קא ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח. ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות כלומר מאסקופת כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור. וקאמר עלה ש&quot;מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אלמא איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן. והתוס' הקשו לקמן מהך דשמעתין ותירצו דרב דימי סבר דברייתא דלקמן פליג אהך דהכא והכי אמר לקמן איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאיהו קאמר דוקא ברשויות דאורייתא והך ברייתא סוברת אפילו ברשויות דרבנן ואתיא כזעירי דאמר דרב דימי תנאי היא ומאן דאסר‌ אסר אפילו בדרבנן‌ ושינויא דחיקא היא. ונראין דברי הר&quot;ז ז&quot;ל וכן דעת הראב&quot;ד: }}
משנה. {{שוליים|א}}גזוזטרא שהיא למעלה מן המים - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה. {{שוליים|ב}}וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות, עד שיערבו. 
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן: משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא. תנו רבנן: שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית. ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל - הרי הוא בכי יתן, ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו בכי יתן. וסתם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן''' -  כגון ב' חצירות:

'''נמי אמר''' -  דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

'''אויר ב' רשויות שולטת בו''' -  דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

'''ולא יזיז''' -  בראשו אפילו כמלא נימא וכ&quot;ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

'''אלו מעלין כו'''' -  דבטיל לגבייהו לקולא:

'''ואזדא ר' יוחנן לטעמיה''' -  מסקנא דאתקפתא היא:

'''ההוא''' -  דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

'''זעירי אמרה''' -  משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

'''ולזעירי קשיא הא''' -  דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

'''זעירי מוקי''' -  פלוגתייהו דרשב&quot;ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

'''ודרב דימי''' -  דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

'''ותיהוי כי חורי כרמלית''' -  האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|ב}} חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה&quot;ר ה&quot;נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

'''אין תורת חורין לכרמלית''' -  דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

'''בסמוכה''' -  כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

'''במופלגת''' -  שאין בה כשיעור אלא למרחק:

'''רבינא אמר''' -  האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב&quot;ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

'''אלא דעבד לה ניפקי''' -  מוצאות:

'''אפומה''' -  בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

'''ורבן שמעון לטעמיה''' -  דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

'''מתני' אא&quot;כ עשו לה''' -  כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע&quot;פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

'''בין מלמטה''' -  מחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

'''זו למעלה מזו''' -  אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

'''שתיהן אסורות''' -  למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ&quot;ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה&quot;י קא ממלא:

'''גמ' חוקק בה כו'''' -  ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

'''ממלאין מים מגזוזטרא''' -  שיש בה ד' אמות על ד' אמות:

'''וטומנין''' -  פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

'''אלונטית''' -  בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

'''השכים''' -  קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז ב הכא רשויות דרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_הכא רשויות דרבנן]]
'''הכא''' רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא&quot;ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ&quot;א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי&quot;ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב ולזעירי קשיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_ולזעירי קשיא]]
''' ולזעירי''' קשיא. אע&quot;ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ&quot;מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור&quot;י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב גזוזטרא שהיא למעלה מן הים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_גזוזטרא שהיא למעלה מן הים]]
''' גזוזטרא''' שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל פו עמוד ב גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה]]
''' אלא''' א&quot;כ עשו לה מחיצה כו'. וא&quot;ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור&quot;י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א&quot;נ אור&quot;י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב עושה מחיצה גבוה י'.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_עושה מחיצה גבוה י']]
''' עושה''' מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} עושה מקום ד' וממלא ע&quot;י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:

''' בין''' מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

''' מתני'''' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|ב}}</text>
      <sha1>my5q6vbkgwb6zih62b4qzms611ehj5b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008204</id>
      <parentid>3008202</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T16:53:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16122" sha1="d4ajvzve5gm8k5qqgczqnofxl5mmhia" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פז עמוד ב] הכא רשויות דרבנן. והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא) +מסורת הש&quot;ס: [דתנן]:+ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא. ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל לחלופי‌ מחצר לחצר דרך הכותל לא. אלמא אית ליה לרבי יוחנן דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|.- ההיא זעירי אמרה. - ולזעירי קשיא הא! - זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא. - ותיהוי כי חורי כרמלית! - אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי אמר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רבינא אומר}}: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו תימא יש חורין לכרמלית - הני מילי בסמוכה, הכא - במופלגת. }}רבינא {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אשי }}אמר: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כגון דעביד לה ניפקי אפומה. ואזדו רבנן לטעמייהו, ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רב אלפס ז&quot;ל כתב לעיל בפרק חלון (סימן א') הא דאמר ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפ' כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון ברה&quot;י וברשות הרבים. אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה מותר לכתף עליו ולהחליף. והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל כתב דאשינויא דרב אשי דהוא בתראה סמכינן ולא צריכין לשינויא דחיקא דלעיל לפלוגי דרב דימי אדזעירי ולחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן. ואדרבה ברשויות דרבנן אשכחן דמחמרי' טפי בהאי ענינא כדאמר לעיל (דף עז א) ברשויות דרבנן עבדו רבנן חזוק טפי משל תורה. וכן רבי יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו'. אבל להחליף מחצר זו לחצר זו אסור. ועוד הביא ראיה מפרק המוצא תפילין (דף קא ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח. ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות כלומר מאסקופת כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור. וקאמר עלה ש&quot;מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אלמא איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן. והתוס' הקשו לקמן מהך דשמעתין ותירצו דרב דימי סבר דברייתא דלקמן פליג אהך דהכא והכי אמר לקמן איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאיהו קאמר דוקא ברשויות דאורייתא והך ברייתא סוברת אפילו ברשויות דרבנן ואתיא כזעירי דאמר דרב דימי תנאי היא ומאן דאסר‌ אסר אפילו בדרבנן‌ ושינויא דחיקא היא. ונראין דברי הר&quot;ז ז&quot;ל וכן דעת הראב&quot;ד: }}
משנה. {{שוליים|א}}גזוזטרא שהיא למעלה מן המים - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה. {{שוליים|ב}}וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות, עד שיערבו. 
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן: משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא. תנו רבנן: שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית. ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל - הרי הוא בכי יתן, ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו בכי יתן. וסתם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן''' -  כגון ב' חצירות:

'''נמי אמר''' -  דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

'''אויר ב' רשויות שולטת בו''' -  דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

'''ולא יזיז''' -  בראשו אפילו כמלא נימא וכ&quot;ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

'''אלו מעלין כו'''' -  דבטיל לגבייהו לקולא:

'''ואזדא ר' יוחנן לטעמיה''' -  מסקנא דאתקפתא היא:

'''ההוא''' -  דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

'''זעירי אמרה''' -  משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

'''ולזעירי קשיא הא''' -  דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

'''זעירי מוקי''' -  פלוגתייהו דרשב&quot;ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

'''ודרב דימי''' -  דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

'''ותיהוי כי חורי כרמלית''' -  האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|ב}} חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה&quot;ר ה&quot;נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

'''אין תורת חורין לכרמלית''' -  דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

'''בסמוכה''' -  כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

'''במופלגת''' -  שאין בה כשיעור אלא למרחק:

'''רבינא אמר''' -  האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב&quot;ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

'''אלא דעבד לה ניפקי''' -  מוצאות:

'''אפומה''' -  בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

'''ורבן שמעון לטעמיה''' -  דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

'''מתני' אא&quot;כ עשו לה''' -  כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע&quot;פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

'''בין מלמטה''' -  מחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

'''זו למעלה מזו''' -  אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

'''שתיהן אסורות''' -  למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ&quot;ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה&quot;י קא ממלא:

'''גמ' חוקק בה כו'''' -  ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

'''ממלאין מים מגזוזטרא''' -  שיש בה ד' אמות על ד' אמות:

'''וטומנין''' -  פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

'''אלונטית''' -  בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

'''השכים''' -  קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז ב הכא רשויות דרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_הכא רשויות דרבנן]]
'''הכא''' רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא&quot;ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ&quot;א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי&quot;ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב ולזעירי קשיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_ולזעירי קשיא]]
''' ולזעירי''' קשיא. אע&quot;ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ&quot;מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור&quot;י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב גזוזטרא שהיא למעלה מן הים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_גזוזטרא שהיא למעלה מן הים]]
''' גזוזטרא''' שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל פו עמוד ב גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה]]
''' אלא''' א&quot;כ עשו לה מחיצה כו'. וא&quot;ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור&quot;י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א&quot;נ אור&quot;י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב עושה מחיצה גבוה י'.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_עושה מחיצה גבוה י']]
''' עושה''' מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} עושה מקום ד' וממלא ע&quot;י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב בין מלמעלה בין מלמטה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_בין מלמעלה בין מלמטה]]
''' בין''' מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:

''' מתני'''' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|ב}}</text>
      <sha1>d4ajvzve5gm8k5qqgczqnofxl5mmhia</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008205</id>
      <parentid>3008204</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T17:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16264" sha1="cl8b1v3subixcgmnee9c0f6n208cihu" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פז|ב|פז א|פח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פז עמוד ב] הכא רשויות דרבנן. והא רבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר, (דתניא) +מסורת הש&quot;ס: [דתנן]:+ כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות - אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נפרץ הכותל, עד עשר אמות - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן - מערבין אחד ואין מערבין שנים. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? - אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא. ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אבל לחלופי‌ מחצר לחצר דרך הכותל לא. אלמא אית ליה לרבי יוחנן דאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|.- ההיא זעירי אמרה. - ולזעירי קשיא הא! - זעירי מוקים לה באמת המים גופה. ורב דימי תנאי היא. - ותיהוי כי חורי כרמלית! - אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: אין חורין לכרמלית. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אשי אמר}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רבינא אומר}}: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו תימא יש חורין לכרמלית - הני מילי בסמוכה, הכא - במופלגת. }}רבינא {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אשי }}אמר: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כגון דעביד לה ניפקי אפומה. ואזדו רבנן לטעמייהו, ורבן שמעון בן גמליאל לטעמיה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש| רב אלפס ז&quot;ל כתב לעיל בפרק חלון (סימן א') הא דאמר ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפ' כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון ברה&quot;י וברשות הרבים. אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה מותר לכתף עליו ולהחליף. והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל כתב דאשינויא דרב אשי דהוא בתראה סמכינן ולא צריכין לשינויא דחיקא דלעיל לפלוגי דרב דימי אדזעירי ולחלק בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן. ואדרבה ברשויות דרבנן אשכחן דמחמרי' טפי בהאי ענינא כדאמר לעיל (דף עז א) ברשויות דרבנן עבדו רבנן חזוק טפי משל תורה. וכן רבי יוחנן אומר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו'. אבל להחליף מחצר זו לחצר זו אסור. ועוד הביא ראיה מפרק המוצא תפילין (דף קא ב) גבי הא דתניא וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון שעל גבי הפתח. ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות כלומר מאסקופת כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור. וקאמר עלה ש&quot;מ איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אלמא איתא לדרב דימי דאמר אסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן. והתוס' הקשו לקמן מהך דשמעתין ותירצו דרב דימי סבר דברייתא דלקמן פליג אהך דהכא והכי אמר לקמן איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאיהו קאמר דוקא ברשויות דאורייתא והך ברייתא סוברת אפילו ברשויות דרבנן ואתיא כזעירי דאמר דרב דימי תנאי היא ומאן דאסר‌ אסר אפילו בדרבנן‌ ושינויא דחיקא היא. ונראין דברי הר&quot;ז ז&quot;ל וכן דעת הראב&quot;ד: }}
משנה. {{שוליים|א}}גזוזטרא שהיא למעלה מן המים - אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים, בין מלמעלה בין מלמטה. {{שוליים|ב}}וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות, עד שיערבו. 
גמרא.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא, חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות - חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן: משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא. תנו רבנן: שלשה דברים התיר רבי חנניא בן עקביא לאנשי טבריא: ממלאין מים מגזוזטרא בשבת, וטומנין בעצה, ומסתפגין באלונטית. ממלאין מים מגזוזטרא בשבת - הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השכים להביא פסולת, אם בשביל שיש עליו טל - הרי הוא בכי יתן, ואם בשביל שלא יבטל ממלאכתו - אינו בכי יתן. וסתם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא ר' יוחנן ברשויות דרבנן''' -  כגון ב' חצירות:

'''נמי אמר''' -  דלא יחליפו דרך מקום פטור דקאמר אלו מעלין מכאן לכותל ואלו מעלין מכאן והוא הדין דמורידין אבל לאחלופי לא דאמר התם ואזדא ר' יוחנן לטעמיה ומייתי עלה להא דרב דימי מקום שאין בו ד' על ד' בטל לאלו ולאלו ובלבד שלא יחליפו:

'''אויר ב' רשויות שולטת בו''' -  דכיון דלא הוי ד' על ד' לא הוי רשותא לנפשיה ושולטין שניהם ברוחבו:

'''ולא יזיז''' -  בראשו אפילו כמלא נימא וכ&quot;ש שלא יוריד הימנה כלום ולא יעלה מן החצירות עליו כלום:

'''אלו מעלין כו'''' -  דבטיל לגבייהו לקולא:

'''ואזדא ר' יוחנן לטעמיה''' -  מסקנא דאתקפתא היא:

'''ההוא''' -  דאלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן דמשמע אבל לאחלופי לא:

'''זעירי אמרה''' -  משמיה דר' יוחנן אבל לרב דימי אליבא דר' יוחנן מותר להחליף:

'''ולזעירי קשיא הא''' -  דקתני לעיל פחות מג' משלשל דלי וממלא וליכא לאוקמא אלא באגפיה ולהחליף אלמא ברשויות דרבנן מחליפין דרך מקום פטור:

'''זעירי מוקי''' -  פלוגתייהו דרשב&quot;ג ורבנן ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מקריא כרמלית:

'''ודרב דימי''' -  דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא:

'''ותיהוי כי חורי כרמלית''' -  האי אמה אפילו לית בה שיעור כרמלית ליתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרינן במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|ב}} חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמי כגון כותל הסמוך לרשות הרבים ויש בו חור וזרק ארבע אמות ונח שם חייב דחשיבי ליה הנחה ברה&quot;ר ה&quot;נ הואיל ויש בה שיעור כרמלית קודם שתכנס לעיר השתא נמי תיתסר דמכרמלית אתיא:

'''אין תורת חורין לכרמלית''' -  דלא אחמירו ביה רבנן כולי האי:

'''בסמוכה''' -  כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים:

'''במופלגת''' -  שאין בה כשיעור אלא למרחק:

'''רבינא אמר''' -  האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב&quot;ג לא בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף:

'''אלא דעבד לה ניפקי''' -  מוצאות:

'''אפומה''' -  בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיברה באמצע שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד אבל ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפירצה היא:

'''ורבן שמעון לטעמיה''' -  דאמר בפרק קמא פחות מד' לבוד:

'''מתני' אא&quot;כ עשו לה''' -  כל סביבותיו או סביב הנקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה דגוד אחית אמר להכשיר אע&quot;פ שהיא תלויה אבל כוף וגוד כחנניא בן עקביא לא אמר:

'''בין מלמטה''' -  מחוברת לגזוזטרא מתחתיה:

'''זו למעלה מזו''' -  אפילו זו שלא כנגד זו ובלבד שלא תהא מופלגת מכנגדה במשך הכותל ארבעה כדאמר בגמרא:

'''שתיהן אסורות''' -  למלאות בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צ&quot;ל שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה&quot;י קא ממלא:

'''גמ' חוקק בה כו'''' -  ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרינן כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

'''ממלאין מים מגזוזטרא''' -  שיש בה ד' אמות על ד' אמות:

'''וטומנין''' -  פירותיהן בעצה פסולת קטנית ואף על פי שלקטו מן השדה בהשכמה והטל עליו אין מכשירין את הפירות כדמפרש לקמיה:

'''אלונטית''' -  בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מבית המרחץ:

'''השכים''' -  קודם היום להביא פסולת תבואה מן השדה להטמין בו פירות אם לכך נתכוון להשכים שרוצה ונוח לו בטל שעליו והשכים עד שלא ייבש הרי הוא בכי יותן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פז ב הכא רשויות דרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_הכא רשויות דרבנן]]
'''הכא''' רשויות דרבנן. בריש חלון (לעיל דף עו:) סבר רב איפכא דברשויות דרבנן כי אין ד' בכותל שבין ב' חצירות לא יזיז אפילו כמלא נימא דעשו הם חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וא&quot;ת דלקמן בפ' בתרא (דף קא:) משמע דרב דימי אוסר להחליף אפילו ברשויות דרבנן גבי הא דתניא וחכ&quot;א אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע&quot;ש ומניחו באיסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ד' על ד' אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות פי' מאיסקופה כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך מנעול שהוא מקום פטור ואסור להחליף ומסיק עלה שמע מינה איתא לדרב דימי וי&quot;ל דרב דימי ודאי קסבר דברייתא דלקמן פליגא אהך דשמעתין והכי פירושא איתא לדרב דימי ועדיפא מדידיה דאפילו ברשויות דרבנן אוסר להחליף כזעירי דשמעתין:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב ולזעירי קשיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_ולזעירי קשיא]]
''' ולזעירי''' קשיא. אע&quot;ג דהברייתא בפ' בתרא אתיא כוותיה מ&quot;מ בעי לאוקמי גם ברייתא דהכא כוותיה מיהו אור&quot;י דזעירי לא אתי כר' יהודה דשרי בשבת בסוף הזורק (דף קא.) בספינה שגבוהה ועמוקה י' לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה דרך למעלה מי' שהוא מקום פטור כדמוכח התם:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב גזוזטרא שהיא למעלה מן הים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_גזוזטרא שהיא למעלה מן הים]]
''' גזוזטרא''' שהיא למעלה מן הים. פי' לעיל פו עמוד ב גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_אלא א&quot;כ עשו לה מחיצה]]
''' אלא''' א&quot;כ עשו לה מחיצה כו'. וא&quot;ת דהכא בעינן מחיצה ובמסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמר רב הונא ספינה מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא ואור&quot;י דהתם שהמים עמוקים י' דאמרינן אין ספינה מהלכת בפחות מעשרה וכרמלית מארעא משחינן והוי מים למעלה מי' מקום פטור והכא מיירי בשאין המים עמוקים י' דכי אמרינן מארעא משחינן אכתי מיא כרמלית אי נמי אפילו יש כאן עמוק י' גזרו אטו שאר גזוזטרא דאין תחתיה עמוק י' דשם צריך מחיצה למלאות ולכך לא פליג בשום גזוזטרא אבל ספינה לעולם מהלכת למעלה מי' א&quot;נ אור&quot;י דהכא אפילו עמוק איכא למיחש שמא יעלה הים שירטון אבל ספינה דמהלכת כל שעה ליכא למיחש להכי:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב עושה מחיצה גבוה י'.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_עושה מחיצה גבוה י']]
''' עושה''' מחיצה גבוה י'. והא דאמר רבה בר רב הונא בפ' הזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ק|ב}} עושה מקום ד' וממלא ע&quot;י מחיצות י' קאמר ולהכי בעי מקום ד' כדפי' בקונטרס לעיל דאין מחיצה לפחות מד' ולא כפירש הקונטרס דהתם:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב בין מלמעלה בין מלמטה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_בין מלמעלה בין מלמטה]]
''' בין''' מלמעלה בין מלמטה. מתוך פירוש הקונטרס משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה ולמטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב אפילו למעלה הוי היכר:
[[File:תוס עירובין 8 פז ב מתני' דלא כחנניה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פז_ב_מתני' דלא כחנניה]]
''' מתני'''' דלא כחנניה. אף על גב דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתניתין נמי לא מיפליגא ומיירי בכל מימות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פז|ב}}</text>
      <sha1>cl8b1v3subixcgmnee9c0f6n208cihu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728621</id>
    <revision>
      <id>3008208</id>
      <parentid>2938657</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T17:47:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14132" sha1="0g89ct7ohcr0clbedqiik59ny1wbiwr" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פח|א|פז ב|פח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פח עמוד א] אנשי טבריא כמי שלא יבטל ממלאכתו דמי. ומסתפגין באלונטית מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון, ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודין על אותו דבר. רבי שמעון אומר: אף מביאה בידו לתוך ביתו. אמר רבה בר רב הונא: לא שנו אלא למלאות, אבל לשפוך - אסור. מתקיף לה רב שיזבי: וכי מה בין זה לעוקה? - הני תיימי, והני לא תיימי. איכא דאמרי, }}אמר {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבה בר }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|רבי אבא אמר }}רב הונא: לא תימא למלאות הוא דשרי, אבל לשפוך אסור. {{שוליים|ב}}אלא, אפילו לשפוך נמי שרי. אמר רב שיזבי: פשיטא! היינו עוקה! - מהו דתימא: הני תיימי מיא, והני לא תיימי מיא קא משמע לן. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן שתי גזוזטראות זו וכו'. אמר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא שנו אלא בסמוכה, אבל במופלגת - עליונה מותרת. ורב לטעמיה, דאמר רב: אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. אמר רבה אמר רבי חייא, ורב יוסף אמר רבי אושעיא: יש גזל בשבת, וחורבה מחזיר לבעלים. הא גופא קשיא! אמרת יש גזל בשבת אלמא: קניא. וחורבה מחזיר לבעלים - אלמא: לא קניא! - הכי קאמר: יש דין גזל בשבת. כיצד - דחורבה מחזיר לבעלים. אמר רבה: ומותבינן אשמעתין: וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו'. ואי אמרת יש דין גזל בשבת, אמאי אסורות? - אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כגון שעשו מחיצה בשותפות. - אי הכי, כי עשו לתחתונה נמי! - כיון דעשו לתחתונה - גלוי גלי דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי. }}
משנה. {{שוליים|ה}}חצר שהיא פחותה מארבע אמות, אין שופכין בתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה. בין מבחוץ בין מבפנים, אלא שמבחוץ צריך לקמור, מבפנים אין צריך לקמור. רבי אליעזר בן יעקב אומר: {{שוליים|ו}}ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים - שופכים לתוכו מים בשבת. וחכמים אומרים: אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב, אבל שופך הוא לגג, והמים יורדין לביב. החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות. {{שוליים|ז}}וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו, מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה, את שעשו עוקה - מותרין, את שלא עשו עוקה - אסורין. 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י דטעמא דביב קמור ארבע אמות משום דקיימא לן בארבע אמות יש שיעור לקבל סאתים מים שאדם עשוי להסתפק בכל יום וצריך לומר דאיירי בביב שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות. דבפחות מכן לא תיימי מיא כמו גבי חצר דאם לא כן איזה שיעור ניתן לרחבו. ורשב&quot;ם פירש טעמא דקמור‌ ביב משום חשדא וכיון שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים אין הרואה סובר דשמחצר יצאו כשהשליכם בעל החצר זה בשבת כיון דיציאת המים מופלג מן החצר. ובגמרא משמע כפרש&quot;י דמדמי ד' אמות דביב לארבע אמות דחצר דמוקי כולה מתני' כרבי אליעזר בן יעקב. ולפירוש רשב&quot;ם סילון של עץ שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת‌ דקי&quot;ל (לעיל סב א) משנת ראב&quot;י קב ונקי‌. אף על גב דלא מיבלעי בסילון של עץ לא חיישינן מכיון דליכא חשדא. אבל לפרש&quot;י אפילו הוא ד' אמות על ד' אמות אסור משום דלא מיבלעי בעץ.‌ מיהו אם הוא מרוצף באבנים מותר דאיבלעו מיא:}}
גמרא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|חצר שפחותה מד' אמות וכו':. }}מאי טעמא? אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום, בארבע אמות - אדם רוצה לזלפן,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אנשי טבריא''' -  בעלי מלאכה היו:

'''מסתפג אדם''' -  ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט:

'''לאוליירין''' -  בלנין:

'''על אותו דבר''' -  סחיטה:

'''אף מביאה בידו''' -  ואין חוששין שמא ישכח ויסחוט:

'''לא שנו''' -  שמחיצה תלויה מתרת בגזוזטרא לרבנן אלא למלאות:

'''אבל לשפוך''' -  שופכין בנקב למים. אסור מפני שהנהר מוליך השופכין חוץ למחיצת הגזוזטרא:

'''מה בין זה לעוקה''' -  דתנן במתני' חצר שפחותה מארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אא&quot;כ עשו לה עוקה גומא מחזקת סאתים ותני עלה אע&quot;פ שנתמלאה העוקה מבעוד יום שופכין לה מים בשבת ואף על פי שהמים יוצאין הימנה לרה&quot;ר:

'''התם תיימי מיא''' -  המים עשויין לכלות ולהבלע בקרקע הלכך כי שפיך אדעתא דליבלעו בדוכתייהו קא שפיך ואי נפקי לבר לאו מחשבתו להכי הוא ולא נתקיימה מחשבתו ושרי דאפילו איכוון איסור ממש ליכא דהא ברשות היחיד שפיך אבל הכא מידע ידיע דודאי נפקי ולא תיימי:

'''אפילו לשפוך נמי שרי''' -  דאיהו לא איכפת ליה דליפקו לבראי אבל חצר הפחותה מארבע אמות ניחא ליה דליפוק לבר שלא ילכלך את חצרו הלכך בעי עוקה דבעוקה ניחא ליה דליבלעו:

'''בסמוכה''' -  שאינה רחוקה מתחתונה במשך הכותל ארבעה טפחים ואני שמעתי שאינה גבוהה ממנה עשרה ולא מצינו לשון הפלגה בתלמוד בגובה אלא במשך כדתנן במתניתין באנשי חצר ומרפסת ועוד לרב מה לי גבוהה או נמוכה הא איהו דאמר (לעיל ד' פג:) לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין ועוד מהא מתניתא מותבינן תיובתא לשמואל בפירקין לעיל [פד:] ואי רב גופיה כדקיימן בגו עשרה דהדדי אוקמה היכי מותיב לה ואביי דתרצה כגון דקיימן בגו עשרה דהדדי מאי חדושיה:

'''עליונה מותרת''' -  כדאמרינן דאין תשמיש לתחתונה בעליונה אלא דרך אויר זריקת משך ארבעה טפחים ורב לטעמיה דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר:

'''יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים''' -  השתא ס&quot;ד דהכי קאמר מותר לגזול בשבת רשויות ולהשתמש בה בחורבתו של חבירו הסמוכה לו כי היכי דרגיל בה בחול הואיל וסתם חורבה אין הבעלים משתמשין בה כל כך קני לה האי בגזלתו כשאר גזלנים ונעשית רשותו וחורבה מחזיר לבעלים משמע על כרחו איסור שבת מחזירה לבעלים וצריך להחזירה ואין קנויה לו אלמא אסור להשתמש בה:

'''יש דין גזל''' -  דין השבת גזלה נוהג ברשות של שבת דחורבה מחזיר הגזילה לבעלים ואסור להשתמש בה:

'''אמאי אוסרת''' -  הא רשותא דעליונה היא ותחתונה זו שלא כדין משתמשת בה בחול ואפ&quot;ה כיון דרגילה בה אסרה עלה:

'''שעשו''' -  אותה מחיצה של עליונה בשותפות:

'''א&quot;ה כי עשו''' -  בני תחתונה לתחתונה אם יש להם שותפות בעליונה נמי אסרי עלה:

'''גלויי גליא דעתה''' -  תחתונה לעליונה דסלקה נפשה בשבת מינה דהא מחיצה זו אינה נעשית אלא להיתר שבת:

'''מתני' אין שופכין לתוכה מים כו'''' -  מפרש לה בגמרא:

'''עוקא''' -  גומא:

'''סאתים''' -  בגמ' מפרש טעמא דשעורא:

'''מן הנקב ולמטה''' -  שמחזיק סאתים החלל שלה:

'''בין מבפנים''' -  בין שעשה לעוקה בתוך החצר בין שעשאה ברה&quot;ר סמוך לחצר:

'''אלא שמבחוץ צריך לקמור''' -  לכסות פיה בנסרים שיפלו המים מידיו לתוך מקום פטור:

'''ביב''' -  חריץ העשוי לקלח שופכין שבחצר לרה&quot;ר:

'''שהוא קמור במשך ארבע אמות ברה&quot;ר''' -  קים לן בארבע אמות יש שיעור ליבלע בהם סאתים מים שאדם עשוי להסתפק בכל יום:

'''שופכין לתוכו''' -  דתיימי מיא ואי נמי לא תיימי דיש בו מים מבע&quot;י כיון דרוב ימות השנה עשוין ליבלע הכי נמי כי נפקי לבראי לאו להכי איכוון וכיון דלא נתקיימה מחשבתו שרי דאפילו מתכוין לאו איסורא דאורייתא איכא הכא דהא לאו ברה&quot;ר זריק להו איהו גופיה אלא מאיליהן יוצאין הלכך כי לא מיכוין שרי לכתחלה:

'''לא ישפוך על פי הביב''' -  כלומר בתוך החריץ ואע&quot;פ שיש אורך מכאן עד יציאתו מאה אמה ויכולין ליבלע כיון דבגופיה קא שפיך מקלחי להדיא ובכח לרשות הרבים והרואה אומר ששופכן סמוך ליציאתו ובעי דליפקו כדאמר בגמ' גזרה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים בשבת:

'''דיוטאות''' -  עליות וחצר פחותה מארבע אמות לפניהם ששופכין בה מימיהם:

'''מקצתם''' -  בני האחת עשו עוקה בחצר ובני האחת לא עשו:

'''גמ' מ&quot;ט''' -  אחצר פחותה מארבע אמות קאי דמשמע הא ארבע אמות שרי:

'''אדם רוצה לזלפן''' -  שראויה היא לזלף להרביץ עפרה שלא יעלה אבקה דבימות החמה מוקמינן לה למתני' לקמן בברייתא וכיון דרוצה לזלפן אי נמי שפיך להו ונפקי לא מתקיימא מחשבתו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פח א הני תיימי והני לא תיימי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פח_א_הני תיימי והני לא תיימי]]
'''הני''' תיימי והני לא תיימי. תימה לר&quot;י דבמס' שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמרינן דשופכין דספינה שדי להו אדופני דספינה משום דכחו בכרמלית לא גזרו ואע&quot;ג דנפלו מיד לכרמלית ומהאי טעמא נמי לישתרי הכא ואפילו לישנא בתרא לא שריא לשפוך אלא משום שאינו חושש שיצאו לכרמלית כדפי' בקונטרס ויש לומר דבגזוזטרא פעמים כששופכין ממנה המים הולך מיד עד מקום שרשות הרבים מהלכת ברקק מים והוי כחו ברשות הרבים ולא פלוג בכל גזוזטראות אבל ספינה לא שכיחא לגמרי שתהלך סמוך לרקק:

''' ביב''' שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים. פירש בקונטרס בארבע אמות קים ליה שיש שיעור ליבלע סאתים מים שעשוי להסתפק בכל יום והיינו טעמא דקאמר בגמ' גבי חצר ארבע אמות תיימי ולפירושו נראה דאיירי בביב שיש לו ארבע על ארבע דפחות מכאן לא תיימי כמו גבי חצר כדפירש רש&quot;י בגמרא דאיזו שיעור ניתן לרחבו ולרבינו שמואל נראה טעמא דקמירת ביב משום חשדא וכיון דקמור הוא ד' אמות ברה&quot;ר. הרואה מים יוצאין מן הביב אינו סבור שיוצאין מן החצר כיון שרחוק מן החצר ד' אמות ובגמ' משמע כפירוש הקונטרס דמדמה ארבע אמות דביב לארבע אמות דחצר דקאמר כולה כר&quot;א בן יעקב כו' ולפי' רבינו שמואל סילון שקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לו מים בשבת דקי&quot;ל משנת ר&quot;א בן יעקב קב ונקי אבל לפ&quot;ה דהטעם משום דמיבלעי אסור דבשל עץ לא מיבלעי ומיהו אומר ר&quot;י דאפילו עשוי כעין רצפה של אבנים מיבלעי ושרי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פח|א}}</text>
      <sha1>0g89ct7ohcr0clbedqiik59ny1wbiwr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008211</id>
      <parentid>3008208</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:09:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14334" sha1="2btbhynv90u17ou0v3ih4fyg2es3kvg" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פח|א|פז ב|פח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פח עמוד א] אנשי טבריא כמי שלא יבטל ממלאכתו דמי. ומסתפגין באלונטית מאי היא? דתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון, ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודין על אותו דבר. רבי שמעון אומר: אף מביאה בידו לתוך ביתו. אמר רבה בר רב הונא: לא שנו אלא למלאות, אבל לשפוך - אסור. מתקיף לה רב שיזבי: וכי מה בין זה לעוקה? - הני תיימי, והני לא תיימי. איכא דאמרי, }}אמר {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבה בר }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|רבי אבא אמר }}רב הונא: לא תימא למלאות הוא דשרי, אבל לשפוך אסור. {{שוליים|ב}}אלא, אפילו לשפוך נמי שרי. אמר רב שיזבי: פשיטא! היינו עוקה! - מהו דתימא: הני תיימי מיא, והני לא תיימי מיא קא משמע לן. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן שתי גזוזטראות זו וכו'. אמר רב הונא אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא שנו אלא בסמוכה, אבל במופלגת - עליונה מותרת. ורב לטעמיה, דאמר רב: אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. אמר רבה אמר רבי חייא, ורב יוסף אמר רבי אושעיא: יש גזל בשבת, וחורבה מחזיר לבעלים. הא גופא קשיא! אמרת יש גזל בשבת אלמא: קניא. וחורבה מחזיר לבעלים - אלמא: לא קניא! - הכי קאמר: יש דין גזל בשבת. כיצד - דחורבה מחזיר לבעלים. אמר רבה: ומותבינן אשמעתין: וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו'. ואי אמרת יש דין גזל בשבת, אמאי אסורות? - אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כגון שעשו מחיצה בשותפות. - אי הכי, כי עשו לתחתונה נמי! - כיון דעשו לתחתונה - גלוי גלי דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי. }}
משנה. {{שוליים|ה}}חצר שהיא פחותה מארבע אמות, אין שופכין בתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה. בין מבחוץ בין מבפנים, אלא שמבחוץ צריך לקמור, מבפנים אין צריך לקמור. רבי אליעזר בן יעקב אומר: {{שוליים|ו}}ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים - שופכים לתוכו מים בשבת. וחכמים אומרים: אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב, אבל שופך הוא לגג, והמים יורדין לביב. החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות. {{שוליים|ז}}וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו, מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה, את שעשו עוקה - מותרין, את שלא עשו עוקה - אסורין. 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י דטעמא דביב קמור ארבע אמות משום דקיימא לן בארבע אמות יש שיעור לקבל סאתים מים שאדם עשוי להסתפק בכל יום וצריך לומר דאיירי בביב שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות. דבפחות מכן לא תיימי מיא כמו גבי חצר דאם לא כן איזה שיעור ניתן לרחבו. ורשב&quot;ם פירש טעמא דקמור‌ ביב משום חשדא וכיון שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים אין הרואה סובר דשמחצר יצאו כשהשליכם בעל החצר זה בשבת כיון דיציאת המים מופלג מן החצר. ובגמרא משמע כפרש&quot;י דמדמי ד' אמות דביב לארבע אמות דחצר דמוקי כולה מתני' כרבי אליעזר בן יעקב. ולפירוש רשב&quot;ם סילון של עץ שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת‌ דקי&quot;ל (לעיל סב א) משנת ראב&quot;י קב ונקי‌. אף על גב דלא מיבלעי בסילון של עץ לא חיישינן מכיון דליכא חשדא. אבל לפרש&quot;י אפילו הוא ד' אמות על ד' אמות אסור משום דלא מיבלעי בעץ.‌ מיהו אם הוא מרוצף באבנים מותר דאיבלעו מיא:}}
גמרא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|חצר שפחותה מד' אמות וכו':. }}מאי טעמא? אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום, בארבע אמות - אדם רוצה לזלפן,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אנשי טבריא''' -  בעלי מלאכה היו:

'''מסתפג אדם''' -  ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט:

'''לאוליירין''' -  בלנין:

'''על אותו דבר''' -  סחיטה:

'''אף מביאה בידו''' -  ואין חוששין שמא ישכח ויסחוט:

'''לא שנו''' -  שמחיצה תלויה מתרת בגזוזטרא לרבנן אלא למלאות:

'''אבל לשפוך''' -  שופכין בנקב למים. אסור מפני שהנהר מוליך השופכין חוץ למחיצת הגזוזטרא:

'''מה בין זה לעוקה''' -  דתנן במתני' חצר שפחותה מארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אא&quot;כ עשו לה עוקה גומא מחזקת סאתים ותני עלה אע&quot;פ שנתמלאה העוקה מבעוד יום שופכין לה מים בשבת ואף על פי שהמים יוצאין הימנה לרה&quot;ר:

'''התם תיימי מיא''' -  המים עשויין לכלות ולהבלע בקרקע הלכך כי שפיך אדעתא דליבלעו בדוכתייהו קא שפיך ואי נפקי לבר לאו מחשבתו להכי הוא ולא נתקיימה מחשבתו ושרי דאפילו איכוון איסור ממש ליכא דהא ברשות היחיד שפיך אבל הכא מידע ידיע דודאי נפקי ולא תיימי:

'''אפילו לשפוך נמי שרי''' -  דאיהו לא איכפת ליה דליפקו לבראי אבל חצר הפחותה מארבע אמות ניחא ליה דליפוק לבר שלא ילכלך את חצרו הלכך בעי עוקה דבעוקה ניחא ליה דליבלעו:

'''בסמוכה''' -  שאינה רחוקה מתחתונה במשך הכותל ארבעה טפחים ואני שמעתי שאינה גבוהה ממנה עשרה ולא מצינו לשון הפלגה בתלמוד בגובה אלא במשך כדתנן במתניתין באנשי חצר ומרפסת ועוד לרב מה לי גבוהה או נמוכה הא איהו דאמר (לעיל ד' פג:) לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהם אסורין ועוד מהא מתניתא מותבינן תיובתא לשמואל בפירקין לעיל [פד:] ואי רב גופיה כדקיימן בגו עשרה דהדדי אוקמה היכי מותיב לה ואביי דתרצה כגון דקיימן בגו עשרה דהדדי מאי חדושיה:

'''עליונה מותרת''' -  כדאמרינן דאין תשמיש לתחתונה בעליונה אלא דרך אויר זריקת משך ארבעה טפחים ורב לטעמיה דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר:

'''יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים''' -  השתא ס&quot;ד דהכי קאמר מותר לגזול בשבת רשויות ולהשתמש בה בחורבתו של חבירו הסמוכה לו כי היכי דרגיל בה בחול הואיל וסתם חורבה אין הבעלים משתמשין בה כל כך קני לה האי בגזלתו כשאר גזלנים ונעשית רשותו וחורבה מחזיר לבעלים משמע על כרחו איסור שבת מחזירה לבעלים וצריך להחזירה ואין קנויה לו אלמא אסור להשתמש בה:

'''יש דין גזל''' -  דין השבת גזלה נוהג ברשות של שבת דחורבה מחזיר הגזילה לבעלים ואסור להשתמש בה:

'''אמאי אוסרת''' -  הא רשותא דעליונה היא ותחתונה זו שלא כדין משתמשת בה בחול ואפ&quot;ה כיון דרגילה בה אסרה עלה:

'''שעשו''' -  אותה מחיצה של עליונה בשותפות:

'''א&quot;ה כי עשו''' -  בני תחתונה לתחתונה אם יש להם שותפות בעליונה נמי אסרי עלה:

'''גלויי גליא דעתה''' -  תחתונה לעליונה דסלקה נפשה בשבת מינה דהא מחיצה זו אינה נעשית אלא להיתר שבת:

'''מתני' אין שופכין לתוכה מים כו'''' -  מפרש לה בגמרא:

'''עוקא''' -  גומא:

'''סאתים''' -  בגמ' מפרש טעמא דשעורא:

'''מן הנקב ולמטה''' -  שמחזיק סאתים החלל שלה:

'''בין מבפנים''' -  בין שעשה לעוקה בתוך החצר בין שעשאה ברה&quot;ר סמוך לחצר:

'''אלא שמבחוץ צריך לקמור''' -  לכסות פיה בנסרים שיפלו המים מידיו לתוך מקום פטור:

'''ביב''' -  חריץ העשוי לקלח שופכין שבחצר לרה&quot;ר:

'''שהוא קמור במשך ארבע אמות ברה&quot;ר''' -  קים לן בארבע אמות יש שיעור ליבלע בהם סאתים מים שאדם עשוי להסתפק בכל יום:

'''שופכין לתוכו''' -  דתיימי מיא ואי נמי לא תיימי דיש בו מים מבע&quot;י כיון דרוב ימות השנה עשוין ליבלע הכי נמי כי נפקי לבראי לאו להכי איכוון וכיון דלא נתקיימה מחשבתו שרי דאפילו מתכוין לאו איסורא דאורייתא איכא הכא דהא לאו ברה&quot;ר זריק להו איהו גופיה אלא מאיליהן יוצאין הלכך כי לא מיכוין שרי לכתחלה:

'''לא ישפוך על פי הביב''' -  כלומר בתוך החריץ ואע&quot;פ שיש אורך מכאן עד יציאתו מאה אמה ויכולין ליבלע כיון דבגופיה קא שפיך מקלחי להדיא ובכח לרשות הרבים והרואה אומר ששופכן סמוך ליציאתו ובעי דליפקו כדאמר בגמ' גזרה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים בשבת:

'''דיוטאות''' -  עליות וחצר פחותה מארבע אמות לפניהם ששופכין בה מימיהם:

'''מקצתם''' -  בני האחת עשו עוקה בחצר ובני האחת לא עשו:

'''גמ' מ&quot;ט''' -  אחצר פחותה מארבע אמות קאי דמשמע הא ארבע אמות שרי:

'''אדם רוצה לזלפן''' -  שראויה היא לזלף להרביץ עפרה שלא יעלה אבקה דבימות החמה מוקמינן לה למתני' לקמן בברייתא וכיון דרוצה לזלפן אי נמי שפיך להו ונפקי לא מתקיימא מחשבתו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פח א הני תיימי והני לא תיימי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פח_א_הני תיימי והני לא תיימי]]
'''הני''' תיימי והני לא תיימי. תימה לר&quot;י דבמס' שבת בפרק הזורק (דף ק:) אמרינן דשופכין דספינה שדי להו אדופני דספינה משום דכחו בכרמלית לא גזרו ואע&quot;ג דנפלו מיד לכרמלית ומהאי טעמא נמי לישתרי הכא ואפילו לישנא בתרא לא שריא לשפוך אלא משום שאינו חושש שיצאו לכרמלית כדפי' בקונטרס ויש לומר דבגזוזטרא פעמים כששופכין ממנה המים הולך מיד עד מקום שרשות הרבים מהלכת ברקק מים והוי כחו ברשות הרבים ולא פלוג בכל גזוזטראות אבל ספינה לא שכיחא לגמרי שתהלך סמוך לרקק:
[[File:תוס עירובין 8 פח א ביב שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פח_א_ביב שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים]]
''' ביב''' שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים. פירש בקונטרס בארבע אמות קים ליה שיש שיעור ליבלע סאתים מים שעשוי להסתפק בכל יום והיינו טעמא דקאמר בגמ' גבי חצר ארבע אמות תיימי ולפירושו נראה דאיירי בביב שיש לו ארבע על ארבע דפחות מכאן לא תיימי כמו גבי חצר כדפירש רש&quot;י בגמרא דאיזו שיעור ניתן לרחבו ולרבינו שמואל נראה טעמא דקמירת ביב משום חשדא וכיון דקמור הוא ד' אמות ברה&quot;ר. הרואה מים יוצאין מן הביב אינו סבור שיוצאין מן החצר כיון שרחוק מן החצר ד' אמות ובגמ' משמע כפירוש הקונטרס דמדמה ארבע אמות דביב לארבע אמות דחצר דקאמר כולה כר&quot;א בן יעקב כו' ולפי' רבינו שמואל סילון שקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לו מים בשבת דקי&quot;ל משנת ר&quot;א בן יעקב קב ונקי אבל לפ&quot;ה דהטעם משום דמיבלעי אסור דבשל עץ לא מיבלעי ומיהו אומר ר&quot;י דאפילו עשוי כעין רצפה של אבנים מיבלעי ושרי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פח|א}}</text>
      <sha1>2btbhynv90u17ou0v3ih4fyg2es3kvg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728622</id>
    <revision>
      <id>3008215</id>
      <parentid>2938658</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:40:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15496" sha1="b7tvl0qtacmz96sv7njoj156oh6mimb" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פח|ב|פח א|פט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פח עמוד ב] פחות מארבע {{הל&quot;מ-רק-ריף|אמות - אדם רוצה ל}}שופכן. אי דעביד עוקה - שרי, אי לא - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש שנעשה כשופך לרשות הרבים}}. רבי זירא אמר: {{שוליים|א}}ארבע אמות - תיימי מיא, פחות מארבע אמות - לא תיימי {{הל&quot;מ-ריף-ראש|מיא אלא נפקי לרה&quot;ר}}. מאי בינייהו? - אמר אביי: אריך וקטין איכא בינייהו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לרבה אסור כיון דקטינא לא מזלפי לר' זירא כיון דאריכא תיימי ביה מיא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ולא נפקי לרשות הרבים:. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|‌ נראה לי דהלכה כר' זירא דמתני' דייק כוותיה. מדקתני חצר שפחותה מארבע אמות ולא קתני חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות. הלכך אפילו אריך וקטין ובלבד שיחזיק בריבוע ד' אמות על ד' אמות. אבל רב האי והראב&quot;ד ור&quot;ח ז&quot;ל כתבו דכשיש בו אורך ד' אמות אף על פי שאין ברחבו ד' אמות. וסברא דרש&quot;י נראה לי עיקר. דעל כרחך צריך ליתן שיעור ברוחב. דלא מסתבר דבאורך ד' אמות ברוחב טפח תיימי סאתים מים. ועוד דלישנא דאריך וקטין משמע כפי' רש&quot;י דלפירושם הו&quot;ל למימר איכא בינייהו שאין ברחבו ד'. אבל לישנא דאריך וקטין משמע ששיעור הקרקע שוה לשניהם אלא למר בעינן מרובע ולמר אפילו אריך וקטין וכן אריך וקטין דאמרינן גבי גינה וקרפף בפ' עושין פסין (דף כג ב):}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן: חצר ואכסדרה מצטרפין לארבע אמות. בשלמא לרבי זירא - ניחא, אלא לרבה קשיא! - תרגמא רבי זירא אליבא דרבה: באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה. תא שמע: חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות - אין שופכין לתוכה מים בשבת. בשלמא לרבה - ניחא, אלא לרבי זירא קשיא! - אמר לך רבי זירא: הא מני - רבנן היא, ומתניתין רבי אליעזר בן יעקב היא. ומאי דוחקיה דרבי זירא לאוקמה למתניתין כרבי אליעזר בן יעקב? - אמר רבא: מתניתין קשיתיה; מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה, ליתני חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות! אלא לאו - שמע מינה דרבי אליעזר בן יעקב היא, שמע מינה. - והא מדסיפא רבי אליעזר בן יעקב, רישא לאו רבי אליעזר בן יעקב! - כולה רבי אליעזר בן יעקב היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: חצר שהיא פחותה מארבע אמות - אין שופכין לתוכה מים בשבת, הא ארבע אמות - שופכין, שרבי אליעזר בן יעקב אומר: ביב הקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב הקמור. מתניתין דלא כחנניא. דתניא, חנניא אומר: אפילו גג מאה אמה - לא ישפוך, לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|, וחכ&quot;א אפילו גג וכו': }}{{שוליים|ב}}תנא: במה דברים אמורים - בימות החמה, אבל בימות הגשמים - שופך ושונה ואינו נמנע{{הל&quot;מ-רק-ראש| רש&quot;י פי' דאעוקה קאי. והא דקבעה בעל הגמרא בתר מתניתין דביב ולא קבעה אעוקה. משום דפריך עלה משופכין. ורבינו תם ז&quot;ל פי' דקאי אלא ישפוך על פי הביב והא דקאמר והא שופכין‌ משום דרגילין לשפוך בביב שופכין מאוסין.}}. מאי טעמא? - אמר רבא: אדם רוצה שיבלעו מים במקומן.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר ליה אביי: והרי שופכין, דאדם רוצה שיבלעו, וקתני לא ישפוך! אמר ליה: התם }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|למאי ניחוש לה? אי משום קלקול חצירו - הא מיקלקלא וקיימא, ואי משום גזירה שמא יאמרו }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|מאי איכא למימר }}צנורו של פלוני מקלח מים - סתם צנורות מקלחים הם. אמר רב נחמן: בימות הגשמים, עוקה מחזיק סאתים - נותנין לו סאתים, מחזיק סאה - נותנין לו סאה. בימות החמה, מחזיק סאתים - נותנין לו סאתים, סאה - אין נותנין לו כל עיקר. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בימות החמה נמי, מחזיק סאה ניתיב ליה סאה! - }}גזירה דלמא אתי ליתן ליה סאתים. - אי הכי, בימות הגשמים נמי ליגזור! - התם מאי ניחוש לה? אי משום קילקול - הא מיקלקלא וקיימא, אי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים - סתם צנורות מקלחין הן. אמר אביי: {{שוליים|ג}}הלכך, אפילו כור ואפילו כוריים שרי. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אביי קאי אהאי דקאמר בימות הגשמים נמי בבית סאה נגזור דלמא אתי למיעבד בה סאתים ומשני דבימות הגשמים ליכא למיגזר ועלה קאמר אביי כיון דליכא למיגזר אפילו כור או כוריים שרי ליתן בבית סאה. וליכא לפרושי דאביי בעוקה בית סאתים קאמר. דהא רב נחמן גופיה אפילו כור אפילו כוריים שרי כמו שפרש&quot;י דהא דקאמר רב נחמן עוקה מחזקת סאתים נותנים בה סאתים על כרחך‌ בית סאתים לאו דוקא והוא הדין טובא. דאי בית סאתים דוקא א&quot;כ אין חילוק בין בית סאתים לבית סאה דלתרוייהו אין שופכין אלא שיעור העוקה‌ ואמאי נקט (במתני') מחזקת סאתים. הלכך אבית סאה קאי וקאמר דבימות הגשמים נותן בה אפילו כור ואפילו כוריים כיון דליכא למיחש למידי. ומסתברא אפילו בלא עוקה נמי כיון דליכא למיחש למידי דבית סאה לא מעלה ולא מוריד דאין זה שיעור שנתנו חכמים לעוקה. וכן משמע לישנא דברייתא במה דברים אמורים שהצריכו חכמים עוקה בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע אף בלא עוקה. והלכתא כאביי דבתראה הוא וגם מסתבר טעמיה. והרמב&quot;ם ז&quot;ל (פט&quot;ו)‌ לא כתב כן:}}
וכן שתי דיוטאות {{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו כנגד זו. אמר רבא: אפילו עירבו. אמר (ליה) אביי: מאי טעמא? אילימא משום נפישא דמיא - והתניא: אחת לי עוקה ואחת לי גיסטרא בריכה ועריבה, אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת - שופכין לתוכן מים בשבת! - אלא, אי איתמר הכי איתמר: }}אמר רבא
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''פחות מד'''' -  אינו ראוי לזלף ושופכן וכי נפקי מקיימא מחשבתו וגזור רבנן עליה דילמא אתי למישרי זריקה בהדיא לרה&quot;ר:

'''תיימי''' -  מיא בד' אמות ראוין ליבלע סאתים הלכך אי נמי נפקי לבר לא מקיימא מחשבתו:

'''דאריך וקטין''' -  כגון שישנה ח' אמות על שתים דאיכא קרקע כשיעור ד' מרובעות ויש מקום להבלע סאתים אבל לזלף אינה ראויה (לרב) אסור לשפוך בלא עוקה לר' זירא לא בעי עוקה ובין למר ובין למר ד' אמות דמתני' באורך וברוחב משמע דאי לא יהיב שיעורא נמי לפותיא אין כאן שיעור מפורש כלום ומשמע אפילו רחבה משהו וליכא לאוקומי בה טעמא:

'''תנן החצר ואכסדרה מצטרפין לד' אמות''' -  לפוטרה מן העוקה קס&quot;ד באכסדרה העומדת חוץ לחצר כנגד אחד מן המקצועות ומצטרפת להשלים השיעור אלמא טעמא כדי שיהא שם שיעור לבליעת המים הוא דהא הכא לאו ד' מרובעות נינהו דליתחזו לזלף:

'''באכסדרה מהלכת על פני כל החצר''' -  כגון חצר ארבע על שתים ואכסדרה מהלכת על פני כולה להשלים ד' על ד': ד' אמות על ד' אמות גרס בברייתא אלמא מרובעות בעינן:

'''הא מני רבנן היא''' -  דלא שרו ליה משום שיעור מקום בליעת המים כדתנן במתני' אפילו ביב מאה אמה לא ישפוך לתוכו אלא על הגג או על החצר אלמא טעמא דידהו משום זילוף הוא וגבי ביב מגלי דעתיה דקא שפיך דלאו בר זילוף הוא ורישא דמתניתין ר&quot;א בן יעקב היא דאמר טעמא משום שיעור מקום לבליעה כדתנן ביב שהוא קמור ד' אמות:

'''ומאי דוחקיה דרבי זירא''' -  לפרושי מתני' משום דתיימי מיא ושרי ליה באריך וקטין ומיבעי ליה לאוקומי כר&quot;א לוקמה דבעיא ד' אמות מרובעות ומשום זילוף וכרבנן:

'''שהיא פחותה''' -  משמע שחסר שיעורה הא יש בה שיעור ד' אמות על ד' אמות לא שנא בריבוע ולא שנא באריך וקטין שרי:

'''ליתני חצר שאינה ד' על ד' אמות''' -  דמשמע שאינה עשויה בריבוע זה ואפילו יש בה כשיעור:

'''מתני'''' -  דקתני לרבנן אבל שופך הוא על הגג והן יורדין לביב כלומר לצנור החקוק בו:

'''דלא כחנניא''' -  דלדידיה בחצר שרי בגג אסור גגין שלהן לא היו משופעין אלא חלקין כעין עליות שלנו וטחין אותו בטיח מעזיבה וחוקקין צנורות לקלח גשמים ושופכין השופכין שם:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך עוקה:

'''שיבלעו במקומן''' -  ולא איכפת ליה דליפקו דבלאו הכי חצרו מטונפת ועומדת מפני הגשמים:

'''א&quot;ל אביי והרי שופכין''' -  הנשפכין לו לביב ארוך מאה אמה שיש בו שיעור להיבלע בו וקא אמרו רבנן במתניתין לא ישפוך להנך דביב קרי שופכין סתמא ולהנך דחצר קרי מים לפי שפעמים הוא מזלפן:

'''התם''' -  בימות הגשמים למאי ניחוש אי משום דניחא ליה דניפקו משום קלקול חצרו:

'''הא מקלקלא וקיימא''' -  בגשמים:

'''אי משום שלא יאמרו''' -  ואתי למעבד בימות החמה אי נמי אתי למימר שרי לזרוק בהדיא לרה&quot;ר דמה לי בצנור ומה לי ברה&quot;ר ממש האי נמי להכי מתכוון להא ליכא למיחש דסתם צנורות בימות הגשמים מקלחין הן ואמרו מי גשמים נינהו אבל גבי ביב בימות החמה אע&quot;ג דיש בו שיעור ואדם רוצה שיבלעו במקומן איכא למיחש שמא יאמרו:

'''מחזיק סאה''' -  עוקה נותנין לו רשות להסתפק ולשפוך סאה והאי דקאמרי לעיל שופך ושונה ואינו נמנע ס&quot;ל לר&quot;נ בעוקה קטנה ושיעור מדתה קאמר תנא דברייתא דשרי:

'''התם למאי ניחוש לה''' -  אי נמי אתי למיתב סאתים לא איכפת לן דהא הוא גופיה לא יליף מינה חורבה למימר כי היכי דשרי ליה לשפוך בעוקה זו כדי לצאת לחוץ ה&quot;נ שרי למשדינהו לבראי דהא לא מקיימא מחשבתו ולא ניחא ליה דליפקו מיא דהא חצרו מקלקלא וקיימא:

'''ואי משום שמא יאמרו''' -  הרואים הרי צנורו של פלוני כו' וסבורין שהוא מתכוון לכך:

'''סתם צנורות כו'''' -  ומיהו לכתחלה לא שרינן ליה טפי משיעורא:

'''אמר אביי הלכך''' -  כיון דליכא למיחש למידי:

'''אפילו כור וכוריים''' -  קא שרי תנא דברייתא:

'''ואפילו עירבו''' -  שתי העליות דליכא למיחש אי שרי להו להני ע&quot;י עוקא דהנך אתי לאפוקי מאני מן הבתים ולהורידן לחצר בהדיא עד שפת העוקה ברגליהם וקא מטלטל בחצר דלא מיערב אפילו הכי אסור:

'''משום נפישא דמיא''' -  דיש כאן ארבע סאים לשני בתים:

'''גיסטרא''' -  כלי חרס שנסדק ונתנו שם חציו לקבל המים להכי נקט גיסטרא דלא חזיא לתשמישא אחרינא:

'''בריכה''' -  חריץ רחב כעין ביבר שעושין לדגים:

'''עריבה''' -  ספינה קטנה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פח א תנא במה דברים אמורים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פח_א_תנא במה דברים אמורים]]
'''תנא''' במה דברים אמורים. פי' הקונט' במה דברים אמורים דצריך עוקה ולפירושו צ&quot;ל דלרב נחמן דבסמוך ה&quot;פ במה דברים אמורים שצריך עוקה של סאתים אבל בימות הגשמים אין צריך עוקה של סאתים אבל עוקה של סאה צריך ודוקא כדי מדתה שופך ושונה בה וכן פירש בקונטרס בסמוך והא דלא מייתי הש&quot;ס הך ברייתא לעיל אמתני' דעוקה משום דבעי לאקשויי עלה ממתני' דביב ור&quot;ת מפרש דאמתני' לא ישפוך על הביב קיימא ברייתא והא דקאמר והרי שופכין כלומר והרי ביב וגרסינן אלא למאי ניחוש לה ולא כמו שכתוב בספרים אלא התם:

''' מחזיק''' סאתים נותן לתוכו סאתים. לאו דוקא סאתים אלא אפילו כוריים דאי לאו הכי אין חילוק בין סאתים לסאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פח|ב}}</text>
      <sha1>b7tvl0qtacmz96sv7njoj156oh6mimb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008219</id>
      <parentid>3008215</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:50:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15684" sha1="osr13pkrxu5hgdy0rbvaffg6g7mw9m8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פח|ב|פח א|פט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פח עמוד ב] פחות מארבע {{הל&quot;מ-רק-ריף|אמות - אדם רוצה ל}}שופכן. אי דעביד עוקה - שרי, אי לא - אסור {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש שנעשה כשופך לרשות הרבים}}. רבי זירא אמר: {{שוליים|א}}ארבע אמות - תיימי מיא, פחות מארבע אמות - לא תיימי {{הל&quot;מ-ריף-ראש|מיא אלא נפקי לרה&quot;ר}}. מאי בינייהו? - אמר אביי: אריך וקטין איכא בינייהו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לרבה אסור כיון דקטינא לא מזלפי לר' זירא כיון דאריכא תיימי ביה מיא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ולא נפקי לרשות הרבים:. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|‌ נראה לי דהלכה כר' זירא דמתני' דייק כוותיה. מדקתני חצר שפחותה מארבע אמות ולא קתני חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות. הלכך אפילו אריך וקטין ובלבד שיחזיק בריבוע ד' אמות על ד' אמות. אבל רב האי והראב&quot;ד ור&quot;ח ז&quot;ל כתבו דכשיש בו אורך ד' אמות אף על פי שאין ברחבו ד' אמות. וסברא דרש&quot;י נראה לי עיקר. דעל כרחך צריך ליתן שיעור ברוחב. דלא מסתבר דבאורך ד' אמות ברוחב טפח תיימי סאתים מים. ועוד דלישנא דאריך וקטין משמע כפי' רש&quot;י דלפירושם הו&quot;ל למימר איכא בינייהו שאין ברחבו ד'. אבל לישנא דאריך וקטין משמע ששיעור הקרקע שוה לשניהם אלא למר בעינן מרובע ולמר אפילו אריך וקטין וכן אריך וקטין דאמרינן גבי גינה וקרפף בפ' עושין פסין (דף כג ב):}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן: חצר ואכסדרה מצטרפין לארבע אמות. בשלמא לרבי זירא - ניחא, אלא לרבה קשיא! - תרגמא רבי זירא אליבא דרבה: באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה. תא שמע: חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות - אין שופכין לתוכה מים בשבת. בשלמא לרבה - ניחא, אלא לרבי זירא קשיא! - אמר לך רבי זירא: הא מני - רבנן היא, ומתניתין רבי אליעזר בן יעקב היא. ומאי דוחקיה דרבי זירא לאוקמה למתניתין כרבי אליעזר בן יעקב? - אמר רבא: מתניתין קשיתיה; מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה, ליתני חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות! אלא לאו - שמע מינה דרבי אליעזר בן יעקב היא, שמע מינה. - והא מדסיפא רבי אליעזר בן יעקב, רישא לאו רבי אליעזר בן יעקב! - כולה רבי אליעזר בן יעקב היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: חצר שהיא פחותה מארבע אמות - אין שופכין לתוכה מים בשבת, הא ארבע אמות - שופכין, שרבי אליעזר בן יעקב אומר: ביב הקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב הקמור. מתניתין דלא כחנניא. דתניא, חנניא אומר: אפילו גג מאה אמה - לא ישפוך, לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח}}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|, וחכ&quot;א אפילו גג וכו': }}{{שוליים|ב}}תנא: במה דברים אמורים - בימות החמה, אבל בימות הגשמים - שופך ושונה ואינו נמנע{{הל&quot;מ-רק-ראש| רש&quot;י פי' דאעוקה קאי. והא דקבעה בעל הגמרא בתר מתניתין דביב ולא קבעה אעוקה. משום דפריך עלה משופכין. ורבינו תם ז&quot;ל פי' דקאי אלא ישפוך על פי הביב והא דקאמר והא שופכין‌ משום דרגילין לשפוך בביב שופכין מאוסין.}}. מאי טעמא? - אמר רבא: אדם רוצה שיבלעו מים במקומן.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר ליה אביי: והרי שופכין, דאדם רוצה שיבלעו, וקתני לא ישפוך! אמר ליה: התם }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|למאי ניחוש לה? אי משום קלקול חצירו - הא מיקלקלא וקיימא, ואי משום גזירה שמא יאמרו }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|מאי איכא למימר }}צנורו של פלוני מקלח מים - סתם צנורות מקלחים הם. אמר רב נחמן: בימות הגשמים, עוקה מחזיק סאתים - נותנין לו סאתים, מחזיק סאה - נותנין לו סאה. בימות החמה, מחזיק סאתים - נותנין לו סאתים, סאה - אין נותנין לו כל עיקר. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בימות החמה נמי, מחזיק סאה ניתיב ליה סאה! - }}גזירה דלמא אתי ליתן ליה סאתים. - אי הכי, בימות הגשמים נמי ליגזור! - התם מאי ניחוש לה? אי משום קילקול - הא מיקלקלא וקיימא, אי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים - סתם צנורות מקלחין הן. אמר אביי: {{שוליים|ג}}הלכך, אפילו כור ואפילו כוריים שרי. {{הל&quot;מ-רק-ראש|אביי קאי אהאי דקאמר בימות הגשמים נמי בבית סאה נגזור דלמא אתי למיעבד בה סאתים ומשני דבימות הגשמים ליכא למיגזר ועלה קאמר אביי כיון דליכא למיגזר אפילו כור או כוריים שרי ליתן בבית סאה. וליכא לפרושי דאביי בעוקה בית סאתים קאמר. דהא רב נחמן גופיה אפילו כור אפילו כוריים שרי כמו שפרש&quot;י דהא דקאמר רב נחמן עוקה מחזקת סאתים נותנים בה סאתים על כרחך‌ בית סאתים לאו דוקא והוא הדין טובא. דאי בית סאתים דוקא א&quot;כ אין חילוק בין בית סאתים לבית סאה דלתרוייהו אין שופכין אלא שיעור העוקה‌ ואמאי נקט (במתני') מחזקת סאתים. הלכך אבית סאה קאי וקאמר דבימות הגשמים נותן בה אפילו כור ואפילו כוריים כיון דליכא למיחש למידי. ומסתברא אפילו בלא עוקה נמי כיון דליכא למיחש למידי דבית סאה לא מעלה ולא מוריד דאין זה שיעור שנתנו חכמים לעוקה. וכן משמע לישנא דברייתא במה דברים אמורים שהצריכו חכמים עוקה בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע אף בלא עוקה. והלכתא כאביי דבתראה הוא וגם מסתבר טעמיה. והרמב&quot;ם ז&quot;ל (פט&quot;ו)‌ לא כתב כן:}}
וכן שתי דיוטאות {{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו כנגד זו. אמר רבא: אפילו עירבו. אמר (ליה) אביי: מאי טעמא? אילימא משום נפישא דמיא - והתניא: אחת לי עוקה ואחת לי גיסטרא בריכה ועריבה, אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת - שופכין לתוכן מים בשבת! - אלא, אי איתמר הכי איתמר: }}אמר רבא
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''פחות מד'''' -  אינו ראוי לזלף ושופכן וכי נפקי מקיימא מחשבתו וגזור רבנן עליה דילמא אתי למישרי זריקה בהדיא לרה&quot;ר:

'''תיימי''' -  מיא בד' אמות ראוין ליבלע סאתים הלכך אי נמי נפקי לבר לא מקיימא מחשבתו:

'''דאריך וקטין''' -  כגון שישנה ח' אמות על שתים דאיכא קרקע כשיעור ד' מרובעות ויש מקום להבלע סאתים אבל לזלף אינה ראויה (לרב) אסור לשפוך בלא עוקה לר' זירא לא בעי עוקה ובין למר ובין למר ד' אמות דמתני' באורך וברוחב משמע דאי לא יהיב שיעורא נמי לפותיא אין כאן שיעור מפורש כלום ומשמע אפילו רחבה משהו וליכא לאוקומי בה טעמא:

'''תנן החצר ואכסדרה מצטרפין לד' אמות''' -  לפוטרה מן העוקה קס&quot;ד באכסדרה העומדת חוץ לחצר כנגד אחד מן המקצועות ומצטרפת להשלים השיעור אלמא טעמא כדי שיהא שם שיעור לבליעת המים הוא דהא הכא לאו ד' מרובעות נינהו דליתחזו לזלף:

'''באכסדרה מהלכת על פני כל החצר''' -  כגון חצר ארבע על שתים ואכסדרה מהלכת על פני כולה להשלים ד' על ד': ד' אמות על ד' אמות גרס בברייתא אלמא מרובעות בעינן:

'''הא מני רבנן היא''' -  דלא שרו ליה משום שיעור מקום בליעת המים כדתנן במתני' אפילו ביב מאה אמה לא ישפוך לתוכו אלא על הגג או על החצר אלמא טעמא דידהו משום זילוף הוא וגבי ביב מגלי דעתיה דקא שפיך דלאו בר זילוף הוא ורישא דמתניתין ר&quot;א בן יעקב היא דאמר טעמא משום שיעור מקום לבליעה כדתנן ביב שהוא קמור ד' אמות:

'''ומאי דוחקיה דרבי זירא''' -  לפרושי מתני' משום דתיימי מיא ושרי ליה באריך וקטין ומיבעי ליה לאוקומי כר&quot;א לוקמה דבעיא ד' אמות מרובעות ומשום זילוף וכרבנן:

'''שהיא פחותה''' -  משמע שחסר שיעורה הא יש בה שיעור ד' אמות על ד' אמות לא שנא בריבוע ולא שנא באריך וקטין שרי:

'''ליתני חצר שאינה ד' על ד' אמות''' -  דמשמע שאינה עשויה בריבוע זה ואפילו יש בה כשיעור:

'''מתני'''' -  דקתני לרבנן אבל שופך הוא על הגג והן יורדין לביב כלומר לצנור החקוק בו:

'''דלא כחנניא''' -  דלדידיה בחצר שרי בגג אסור גגין שלהן לא היו משופעין אלא חלקין כעין עליות שלנו וטחין אותו בטיח מעזיבה וחוקקין צנורות לקלח גשמים ושופכין השופכין שם:

'''במה דברים אמורים''' -  דצריך עוקה:

'''שיבלעו במקומן''' -  ולא איכפת ליה דליפקו דבלאו הכי חצרו מטונפת ועומדת מפני הגשמים:

'''א&quot;ל אביי והרי שופכין''' -  הנשפכין לו לביב ארוך מאה אמה שיש בו שיעור להיבלע בו וקא אמרו רבנן במתניתין לא ישפוך להנך דביב קרי שופכין סתמא ולהנך דחצר קרי מים לפי שפעמים הוא מזלפן:

'''התם''' -  בימות הגשמים למאי ניחוש אי משום דניחא ליה דניפקו משום קלקול חצרו:

'''הא מקלקלא וקיימא''' -  בגשמים:

'''אי משום שלא יאמרו''' -  ואתי למעבד בימות החמה אי נמי אתי למימר שרי לזרוק בהדיא לרה&quot;ר דמה לי בצנור ומה לי ברה&quot;ר ממש האי נמי להכי מתכוון להא ליכא למיחש דסתם צנורות בימות הגשמים מקלחין הן ואמרו מי גשמים נינהו אבל גבי ביב בימות החמה אע&quot;ג דיש בו שיעור ואדם רוצה שיבלעו במקומן איכא למיחש שמא יאמרו:

'''מחזיק סאה''' -  עוקה נותנין לו רשות להסתפק ולשפוך סאה והאי דקאמרי לעיל שופך ושונה ואינו נמנע ס&quot;ל לר&quot;נ בעוקה קטנה ושיעור מדתה קאמר תנא דברייתא דשרי:

'''התם למאי ניחוש לה''' -  אי נמי אתי למיתב סאתים לא איכפת לן דהא הוא גופיה לא יליף מינה חורבה למימר כי היכי דשרי ליה לשפוך בעוקה זו כדי לצאת לחוץ ה&quot;נ שרי למשדינהו לבראי דהא לא מקיימא מחשבתו ולא ניחא ליה דליפקו מיא דהא חצרו מקלקלא וקיימא:

'''ואי משום שמא יאמרו''' -  הרואים הרי צנורו של פלוני כו' וסבורין שהוא מתכוון לכך:

'''סתם צנורות כו'''' -  ומיהו לכתחלה לא שרינן ליה טפי משיעורא:

'''אמר אביי הלכך''' -  כיון דליכא למיחש למידי:

'''אפילו כור וכוריים''' -  קא שרי תנא דברייתא:

'''ואפילו עירבו''' -  שתי העליות דליכא למיחש אי שרי להו להני ע&quot;י עוקא דהנך אתי לאפוקי מאני מן הבתים ולהורידן לחצר בהדיא עד שפת העוקה ברגליהם וקא מטלטל בחצר דלא מיערב אפילו הכי אסור:

'''משום נפישא דמיא''' -  דיש כאן ארבע סאים לשני בתים:

'''גיסטרא''' -  כלי חרס שנסדק ונתנו שם חציו לקבל המים להכי נקט גיסטרא דלא חזיא לתשמישא אחרינא:

'''בריכה''' -  חריץ רחב כעין ביבר שעושין לדגים:

'''עריבה''' -  ספינה קטנה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פח א תנא במה דברים אמורים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פח_א_תנא במה דברים אמורים]]
'''תנא''' במה דברים אמורים. פי' הקונט' במה דברים אמורים דצריך עוקה ולפירושו צ&quot;ל דלרב נחמן דבסמוך ה&quot;פ במה דברים אמורים שצריך עוקה של סאתים אבל בימות הגשמים אין צריך עוקה של סאתים אבל עוקה של סאה צריך ודוקא כדי מדתה שופך ושונה בה וכן פירש בקונטרס בסמוך והא דלא מייתי הש&quot;ס הך ברייתא לעיל אמתני' דעוקה משום דבעי לאקשויי עלה ממתני' דביב ור&quot;ת מפרש דאמתני' לא ישפוך על הביב קיימא ברייתא והא דקאמר והרי שופכין כלומר והרי ביב וגרסינן אלא למאי ניחוש לה ולא כמו שכתוב בספרים אלא התם:
[[File:תוס עירובין 8 פח ב מחזיק סאתים נותן לתוכו סאתים.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פח_ב_מחזיק סאתים נותן לתוכו סאתים]]
''' מחזיק''' סאתים נותן לתוכו סאתים. לאו דוקא סאתים אלא אפילו כוריים דאי לאו הכי אין חילוק בין סאתים לסאה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פח|ב}}</text>
      <sha1>osr13pkrxu5hgdy0rbvaffg6g7mw9m8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728623</id>
    <revision>
      <id>3008221</id>
      <parentid>2938659</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T19:25:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9681" sha1="p1sgjasl9dux7svdbq3kqh4h5kp44vq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פט|א|פח ב|פט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פט עמוד א] {{שוליים|א}}לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו - מותרין. וכי לא עירבו מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי לטלטולי ממאני דבתים להתם לחצר. {{הל&quot;מ-רק-ראש| וא&quot;ת בלא עירבו תרוייהו ליתסרו. וי&quot;ל דמיירי בשאינן שופכין ממש לתוך העוקה בחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין לעוקה. ואף על גב דאז הוה כחו בחצר שאינה מעורבת.‌ לא אסרו חכמים אלא כחו בכרמלית אבל כחו בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רשב&quot;ם דמותר לשפוך מים בחצירו אף על פי שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת:}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא''' -  לשפת העוקה לשפוך לתוכה: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני' כל גגות העיר רשות אחת''' -  ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

'''ובלבד שלא יהא גג גבוה''' -  מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

'''וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות לעצמו''' -  ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

'''ר' שמעון''' -  מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר&quot;ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

'''לכלים ששבתו בתוכן''' -  כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

'''אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית''' -  והביאום לחצירן ע&quot;י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

'''גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות''' -  שעומדת כל אחת לבדה:

'''והן רשות אחת''' -  שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

'''כגון עמוד''' -  גבוה עשרה בחצר:

'''אסור לכתף עליו''' -  מן החצר ואע&quot;פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

'''גזירה משום תל גבוה י'''' -  ברה&quot;ר דהוה רה&quot;י דלא ליתי לכתופי עליה:

'''אמת הריחים''' -  כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

'''הואיל ואדם קובע להן מקום''' -  דדמו לתל:

'''ואמר רב יהודה''' -  לקמן בפירקין:

'''כשתימצי לומר''' -  כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

'''חצירות רשות לעצמן''' -  ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

'''מאי לאו''' -  הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה&quot;י:

'''רב אמר אין מטלטלין''' -  לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

'''אלא בד' אמות''' -  דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה&quot;ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

'''מותר לטלטל בכולו''' -  שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

'''במחיצות הניכרות''' -  שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

'''כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות''' -  שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

'''לא אמרינן גוד אסיק''' -  בכי האי גוונא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פט א לא שנו אלא שלא עירבו.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פט_א_לא שנו אלא שלא עירבו]]
'''לא''' שנו אלא שלא עירבו. וא&quot;ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי&quot;ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע&quot;ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ&quot;מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע&quot;פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' כל גגות. גזרה משום תל ברה&quot;ר. אף על גב דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ' אע&quot;פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר&quot;י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר&quot;ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר' מאיר שרי ר' יוחנן לעיל בריש חלון (דף עז.) ולקמן בפירקין [דף צב.]:

''' מאי''' לאו דשרי לטלטולי דרך כותל. המ&quot;ל כשאין הכותל רחב ארבעה:

''' רב''' אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר&quot;ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א&quot;נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר&quot;ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ&quot;מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש&quot;י. בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו. א&quot;נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן:

''' במחיצות''' שאינן ניכרות. כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור&quot;י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה&quot;ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש&quot;י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פט א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|פט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פט|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>p1sgjasl9dux7svdbq3kqh4h5kp44vq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008238</id>
      <parentid>3008221</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T04:24:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3008238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12323" sha1="gb7gn1z73m056ufgz0luckkwqd9k2gm" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פט|א|פח ב|פט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פט עמוד א] {{שוליים|א}}לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו - מותרין. וכי לא עירבו מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי לטלטולי ממאני דבתים להתם לחצר. {{הל&quot;מ-רק-ראש| וא&quot;ת בלא עירבו תרוייהו ליתסרו. וי&quot;ל דמיירי בשאינן שופכין ממש לתוך העוקה בחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין לעוקה. ואף על גב דאז הוה כחו בחצר שאינה מעורבת.‌ לא אסרו חכמים אלא כחו בכרמלית אבל כחו בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רשב&quot;ם דמותר לשפוך מים בחצירו אף על פי שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת:}}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כיצד משתתפין'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;
'''מתני' '''כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר&quot;מ וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו רבי שמעון אומר {{שוליים|ב}}אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

'''גמ' ''' יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מי' רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך י' נמי אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה&quot;י גבוה עשרה ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה&quot;ר ה&quot;נ גזירה משום תל ברה&quot;ר סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר ר&quot;מ אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום והרי כותל שבין ב' חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי ר&quot;מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו:

איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמו' לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;


&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא''' -  לשפת העוקה לשפוך לתוכה: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני' כל גגות העיר רשות אחת''' -  ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

'''ובלבד שלא יהא גג גבוה''' -  מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

'''וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות לעצמו''' -  ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

'''ר' שמעון''' -  מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר&quot;ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

'''לכלים ששבתו בתוכן''' -  כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

'''אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית''' -  והביאום לחצירן ע&quot;י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

'''גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות''' -  שעומדת כל אחת לבדה:

'''והן רשות אחת''' -  שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

'''כגון עמוד''' -  גבוה עשרה בחצר:

'''אסור לכתף עליו''' -  מן החצר ואע&quot;פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

'''גזירה משום תל גבוה י'''' -  ברה&quot;ר דהוה רה&quot;י דלא ליתי לכתופי עליה:

'''אמת הריחים''' -  כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

'''הואיל ואדם קובע להן מקום''' -  דדמו לתל:

'''ואמר רב יהודה''' -  לקמן בפירקין:

'''כשתימצי לומר''' -  כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

'''חצירות רשות לעצמן''' -  ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

'''מאי לאו''' -  הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה&quot;י:

'''רב אמר אין מטלטלין''' -  לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

'''אלא בד' אמות''' -  דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה&quot;ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

'''מותר לטלטל בכולו''' -  שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

'''במחיצות הניכרות''' -  שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

'''כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות''' -  שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

'''לא אמרינן גוד אסיק''' -  בכי האי גוונא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פט א לא שנו אלא שלא עירבו.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פט_א_לא שנו אלא שלא עירבו]]
'''לא''' שנו אלא שלא עירבו. וא&quot;ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי&quot;ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע&quot;ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ&quot;מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע&quot;פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' כל גגות. גזרה משום תל ברה&quot;ר. אף על גב דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ' אע&quot;פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר&quot;י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר&quot;ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר' מאיר שרי ר' יוחנן לעיל בריש חלון (דף עז.) ולקמן בפירקין [דף צב.]:

''' מאי''' לאו דשרי לטלטולי דרך כותל. המ&quot;ל כשאין הכותל רחב ארבעה:

''' רב''' אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר&quot;ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א&quot;נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר&quot;ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ&quot;מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש&quot;י. בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו. א&quot;נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן:

''' במחיצות''' שאינן ניכרות. כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור&quot;י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה&quot;ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש&quot;י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פט א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|פט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פט|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>gb7gn1z73m056ufgz0luckkwqd9k2gm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008241</id>
      <parentid>3008238</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T04:56:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12453" sha1="2kkbng88jkpgdvbezdcrvt947i6vcvd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פט|א|פח ב|פט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פט עמוד א] {{שוליים|א}}לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו - מותרין. וכי לא עירבו מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי לטלטולי ממאני דבתים להתם לחצר. {{הל&quot;מ-רק-ראש| וא&quot;ת בלא עירבו תרוייהו ליתסרו. וי&quot;ל דמיירי בשאינן שופכין ממש לתוך העוקה בחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין לעוקה. ואף על גב דאז הוה כחו בחצר שאינה מעורבת.‌ לא אסרו חכמים אלא כחו בכרמלית אבל כחו בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רשב&quot;ם דמותר לשפוך מים בחצירו אף על פי שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת:}}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כיצד משתתפין'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;
'''מתני' '''כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר&quot;מ וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו רבי שמעון אומר {{שוליים|ב}}אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

'''גמ' ''' יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מי' רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך י' נמי אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה&quot;י גבוה עשרה ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה&quot;ר ה&quot;נ גזירה משום תל ברה&quot;ר סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר ר&quot;מ אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום והרי כותל שבין ב' חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי ר&quot;מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו:

איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמו' לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;


&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא''' -  לשפת העוקה לשפוך לתוכה: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני' כל גגות העיר רשות אחת''' -  ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

'''ובלבד שלא יהא גג גבוה''' -  מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

'''וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות לעצמו''' -  ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

'''ר' שמעון''' -  מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר&quot;ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

'''לכלים ששבתו בתוכן''' -  כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

'''אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית''' -  והביאום לחצירן ע&quot;י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

'''גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות''' -  שעומדת כל אחת לבדה:

'''והן רשות אחת''' -  שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

'''כגון עמוד''' -  גבוה עשרה בחצר:

'''אסור לכתף עליו''' -  מן החצר ואע&quot;פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

'''גזירה משום תל גבוה י'''' -  ברה&quot;ר דהוה רה&quot;י דלא ליתי לכתופי עליה:

'''אמת הריחים''' -  כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

'''הואיל ואדם קובע להן מקום''' -  דדמו לתל:

'''ואמר רב יהודה''' -  לקמן בפירקין:

'''כשתימצי לומר''' -  כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

'''חצירות רשות לעצמן''' -  ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

'''מאי לאו''' -  הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה&quot;י:

'''רב אמר אין מטלטלין''' -  לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

'''אלא בד' אמות''' -  דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה&quot;ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

'''מותר לטלטל בכולו''' -  שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

'''במחיצות הניכרות''' -  שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

'''כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות''' -  שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

'''לא אמרינן גוד אסיק''' -  בכי האי גוונא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פט א לא שנו אלא שלא עירבו.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פט_א_לא שנו אלא שלא עירבו]]
'''לא''' שנו אלא שלא עירבו. וא&quot;ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי&quot;ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע&quot;ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ&quot;מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע&quot;פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;

[[File:תוס עירובין 9 פט א מתני' כל גגות.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_מתני' כל גגות]]
'''מתני'''' כל גגות. גזרה משום תל ברה&quot;ר. אף על גב דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ' אע&quot;פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר&quot;י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר&quot;ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר' מאיר שרי ר' יוחנן לעיל בריש חלון (דף עז.) ולקמן בפירקין [דף צב.]:

''' מאי''' לאו דשרי לטלטולי דרך כותל. המ&quot;ל כשאין הכותל רחב ארבעה:

''' רב''' אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר&quot;ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א&quot;נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר&quot;ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ&quot;מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש&quot;י. בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו. א&quot;נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן:

''' במחיצות''' שאינן ניכרות. כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור&quot;י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה&quot;ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש&quot;י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פט א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|פט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פט|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>2kkbng88jkpgdvbezdcrvt947i6vcvd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008245</id>
      <parentid>3008241</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:11:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12643" sha1="sp3zjf57guoovm0ei7nojxn9hkbs27q" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פט|א|פח ב|פט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פט עמוד א] {{שוליים|א}}לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו - מותרין. וכי לא עירבו מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי לטלטולי ממאני דבתים להתם לחצר. {{הל&quot;מ-רק-ראש| וא&quot;ת בלא עירבו תרוייהו ליתסרו. וי&quot;ל דמיירי בשאינן שופכין ממש לתוך העוקה בחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין לעוקה. ואף על גב דאז הוה כחו בחצר שאינה מעורבת.‌ לא אסרו חכמים אלא כחו בכרמלית אבל כחו בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רשב&quot;ם דמותר לשפוך מים בחצירו אף על פי שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת:}}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כיצד משתתפין'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;
'''מתני' '''כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר&quot;מ וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו רבי שמעון אומר {{שוליים|ב}}אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

'''גמ' ''' יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מי' רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך י' נמי אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה&quot;י גבוה עשרה ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה&quot;ר ה&quot;נ גזירה משום תל ברה&quot;ר סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר ר&quot;מ אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום והרי כותל שבין ב' חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי ר&quot;מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו:

איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמו' לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;


&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא''' -  לשפת העוקה לשפוך לתוכה: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני' כל גגות העיר רשות אחת''' -  ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

'''ובלבד שלא יהא גג גבוה''' -  מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

'''וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות לעצמו''' -  ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

'''ר' שמעון''' -  מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר&quot;ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

'''לכלים ששבתו בתוכן''' -  כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

'''אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית''' -  והביאום לחצירן ע&quot;י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

'''גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות''' -  שעומדת כל אחת לבדה:

'''והן רשות אחת''' -  שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

'''כגון עמוד''' -  גבוה עשרה בחצר:

'''אסור לכתף עליו''' -  מן החצר ואע&quot;פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

'''גזירה משום תל גבוה י'''' -  ברה&quot;ר דהוה רה&quot;י דלא ליתי לכתופי עליה:

'''אמת הריחים''' -  כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

'''הואיל ואדם קובע להן מקום''' -  דדמו לתל:

'''ואמר רב יהודה''' -  לקמן בפירקין:

'''כשתימצי לומר''' -  כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

'''חצירות רשות לעצמן''' -  ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

'''מאי לאו''' -  הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה&quot;י:

'''רב אמר אין מטלטלין''' -  לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

'''אלא בד' אמות''' -  דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה&quot;ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

'''מותר לטלטל בכולו''' -  שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

'''במחיצות הניכרות''' -  שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

'''כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות''' -  שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

'''לא אמרינן גוד אסיק''' -  בכי האי גוונא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פט א לא שנו אלא שלא עירבו.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פט_א_לא שנו אלא שלא עירבו]]
'''לא''' שנו אלא שלא עירבו. וא&quot;ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי&quot;ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע&quot;ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ&quot;מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע&quot;פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;

[[File:תוס עירובין 9 פט א מתני' כל גגות.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_מתני' כל גגות]]
'''מתני'''' כל גגות. גזרה משום תל ברה&quot;ר. אף על גב דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ' אע&quot;פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר&quot;י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר&quot;ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר' מאיר שרי ר' יוחנן לעיל בריש חלון (דף עז.) ולקמן בפירקין [דף צב.]:
[[File:תוס עירובין 9 פט א מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל]]
''' מאי''' לאו דשרי לטלטולי דרך כותל. המ&quot;ל כשאין הכותל רחב ארבעה:

''' רב''' אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר&quot;ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א&quot;נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר&quot;ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ&quot;מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש&quot;י. בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו. א&quot;נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן:

''' במחיצות''' שאינן ניכרות. כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור&quot;י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה&quot;ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש&quot;י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פט א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|פט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פט|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>sp3zjf57guoovm0ei7nojxn9hkbs27q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008249</id>
      <parentid>3008245</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T05:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12829" sha1="3vapkioowj7xt40wokuj0z7u14qr7ta" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פט|א|פח ב|פט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פט עמוד א] {{שוליים|א}}לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו - מותרין. וכי לא עירבו מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי לטלטולי ממאני דבתים להתם לחצר. {{הל&quot;מ-רק-ראש| וא&quot;ת בלא עירבו תרוייהו ליתסרו. וי&quot;ל דמיירי בשאינן שופכין ממש לתוך העוקה בחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין לעוקה. ואף על גב דאז הוה כחו בחצר שאינה מעורבת.‌ לא אסרו חכמים אלא כחו בכרמלית אבל כחו בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רשב&quot;ם דמותר לשפוך מים בחצירו אף על פי שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת:}}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כיצד משתתפין'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;
'''מתני' '''כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר&quot;מ וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו רבי שמעון אומר {{שוליים|ב}}אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

'''גמ' ''' יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מי' רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך י' נמי אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה&quot;י גבוה עשרה ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה&quot;ר ה&quot;נ גזירה משום תל ברה&quot;ר סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר ר&quot;מ אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום והרי כותל שבין ב' חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי ר&quot;מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו:

איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמו' לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;


&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא''' -  לשפת העוקה לשפוך לתוכה: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני' כל גגות העיר רשות אחת''' -  ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

'''ובלבד שלא יהא גג גבוה''' -  מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

'''וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות לעצמו''' -  ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

'''ר' שמעון''' -  מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר&quot;ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

'''לכלים ששבתו בתוכן''' -  כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

'''אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית''' -  והביאום לחצירן ע&quot;י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

'''גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות''' -  שעומדת כל אחת לבדה:

'''והן רשות אחת''' -  שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

'''כגון עמוד''' -  גבוה עשרה בחצר:

'''אסור לכתף עליו''' -  מן החצר ואע&quot;פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

'''גזירה משום תל גבוה י'''' -  ברה&quot;ר דהוה רה&quot;י דלא ליתי לכתופי עליה:

'''אמת הריחים''' -  כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

'''הואיל ואדם קובע להן מקום''' -  דדמו לתל:

'''ואמר רב יהודה''' -  לקמן בפירקין:

'''כשתימצי לומר''' -  כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

'''חצירות רשות לעצמן''' -  ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

'''מאי לאו''' -  הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה&quot;י:

'''רב אמר אין מטלטלין''' -  לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

'''אלא בד' אמות''' -  דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה&quot;ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

'''מותר לטלטל בכולו''' -  שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

'''במחיצות הניכרות''' -  שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

'''כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות''' -  שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

'''לא אמרינן גוד אסיק''' -  בכי האי גוונא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פט א לא שנו אלא שלא עירבו.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פט_א_לא שנו אלא שלא עירבו]]
'''לא''' שנו אלא שלא עירבו. וא&quot;ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי&quot;ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע&quot;ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ&quot;מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע&quot;פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;

[[File:תוס עירובין 9 פט א מתני' כל גגות.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_מתני' כל גגות]]
'''מתני'''' כל גגות. גזרה משום תל ברה&quot;ר. אף על גב דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ' אע&quot;פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר&quot;י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר&quot;ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר' מאיר שרי ר' יוחנן לעיל בריש חלון (דף עז.) ולקמן בפירקין [דף צב.]:
[[File:תוס עירובין 9 פט א מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל]]
''' מאי''' לאו דשרי לטלטולי דרך כותל. המ&quot;ל כשאין הכותל רחב ארבעה:
[[File:תוס עירובין 9 פט א רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד'.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד']]
''' רב''' אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר&quot;ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א&quot;נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר&quot;ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ&quot;מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש&quot;י. בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו. א&quot;נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן:

''' במחיצות''' שאינן ניכרות. כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור&quot;י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה&quot;ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש&quot;י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פט א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|פט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פט|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>3vapkioowj7xt40wokuj0z7u14qr7ta</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008274</id>
      <parentid>3008249</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:55:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12989" sha1="au2c5sx5k62drwmjzpxriuo8168mums" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פט|א|פח ב|פט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פט עמוד א] {{שוליים|א}}לא שנו אלא שלא עירבו, אבל עירבו - מותרין. וכי לא עירבו מאי טעמא לא? אמר רב אשי: גזירה דילמא אתי לאפוקי לטלטולי ממאני דבתים להתם לחצר. {{הל&quot;מ-רק-ראש| וא&quot;ת בלא עירבו תרוייהו ליתסרו. וי&quot;ל דמיירי בשאינן שופכין ממש לתוך העוקה בחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין לעוקה. ואף על גב דאז הוה כחו בחצר שאינה מעורבת.‌ לא אסרו חכמים אלא כחו בכרמלית אבל כחו בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רשב&quot;ם דמותר לשפוך מים בחצירו אף על פי שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת:}}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כיצד משתתפין'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;
'''מתני' '''כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר&quot;מ וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו רבי שמעון אומר {{שוליים|ב}}אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

'''גמ' ''' יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מי' רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך י' נמי אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה&quot;י גבוה עשרה ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה&quot;ר ה&quot;נ גזירה משום תל ברה&quot;ר סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר ר&quot;מ אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום והרי כותל שבין ב' חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי ר&quot;מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו:

איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמו' לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;


&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הכי גרסינן דלמא אתי לאפוקי מיא במאני דבתים להכא''' -  לשפת העוקה לשפוך לתוכה: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;


'''מתני' כל גגות העיר רשות אחת''' -  ואף על פי שדיורין חלוקין למטה לשני בני אדם הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשות וכלים ששבתו בגג זה מותרין להוציאם לזה:

'''ובלבד שלא יהא גג גבוה''' -  מחבירו עשרה דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין וטעמא מפרש בגמ':

'''וחכ&quot;א כל אחד ואחד רשות לעצמו''' -  ואם לא עירבו דיורין של מטה אסור לטלטל מזה לזה:

'''ר' שמעון''' -  מיקל מכולם ואמר חצירות וגגות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולם אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה אפילו מחצר של רבים לחצר רבים בלא עירוב ולית ליה לר&quot;ש עירובי חצירות אלא משום היתר כלי הבית:

'''לכלים ששבתו בתוכן''' -  כלים ששבתו באחד מהן מוציאין אותן מזה לזה:

'''אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית''' -  והביאום לחצירן ע&quot;י שעירבו בני החצר אסור להוציאן מחצירו לחצר אחרת אם לא עירבו ב' החצירות יחד:

'''גמ' כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות''' -  שעומדת כל אחת לבדה:

'''והן רשות אחת''' -  שם אחת להן ששתיהן רשות היחיד:

'''כגון עמוד''' -  גבוה עשרה בחצר:

'''אסור לכתף עליו''' -  מן החצר ואע&quot;פ שרשות חצר עולה עד לרקיע:

'''גזירה משום תל גבוה י'''' -  ברה&quot;ר דהוה רה&quot;י דלא ליתי לכתופי עליה:

'''אמת הריחים''' -  כל בנין העמדת הריחים מקום מושבן קרי ליה אמת הריחים:

'''הואיל ואדם קובע להן מקום''' -  דדמו לתל:

'''ואמר רב יהודה''' -  לקמן בפירקין:

'''כשתימצי לומר''' -  כשתדקדק בדבריהם תמצא כן:

'''חצירות רשות לעצמן''' -  ומטלטלין מחצר של רבים לחצר של רבים בלא עירוב וכן של יחיד דכי היכי דאמר ר' מאיר גגות רשות אחת הן שמעינן מינה דחצירות נמי רשות אחת שהרי אין תשמישן מיוחד כבתים ודמו לגגין אבל מגג לחצר לא כדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' וכל שכן מגג לחצר:

'''מאי לאו''' -  הא דקאמרינן חצירות רשות לעצמן דשרי לטלטולי דרך כותל ולא גזר משום תל אלמא גג גבוה ונמוך טעמא אחרינא הוא וקרפף אם יש יותר מבית סאתים (הן) מטלטלין מזה לזה תוך ד' ואי של בית סאתים מטלטלין טלטול גמור אבל מהן לחצירות לא דלא דמו לחצירות דחצירות רשות שותפות וקרפף רה&quot;י:

'''רב אמר אין מטלטלין''' -  לרבנן בגג הסמוך לחבירו:

'''אלא בד' אמות''' -  דכיון דלרבנן כל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה אוסרין זה על זה דה&quot;ל רשות פרוצה במלואה למקום האסור לה:

'''מותר לטלטל בכולו''' -  שמחיצות המבדילות למטה מן הדיורין אמרינן גוד אסקינהו למעלה ויפרידו ביניהן:

'''במחיצות הניכרות''' -  שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדין על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם:

'''כולי עלמא לא פליגי''' -  דאמרינן בהו גוד אסיק דדמו לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק משוך והעלה:

'''כי פליגי בשאין המחיצות ניכרות''' -  שהגגין מחוברין יחד ומכסין המחיצות שבין הדיורין:

'''לא אמרינן גוד אסיק''' -  בכי האי גוונא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פט א לא שנו אלא שלא עירבו.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פט_א_לא שנו אלא שלא עירבו]]
'''לא''' שנו אלא שלא עירבו. וא&quot;ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי&quot;ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע&quot;ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ&quot;מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע&quot;פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר: 
&lt;center&gt;'''פרק תשיעי - כל גגות'''&lt;/center&gt;

[[File:תוס עירובין 9 פט א מתני' כל גגות.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_מתני' כל גגות]]
'''מתני'''' כל גגות. גזרה משום תל ברה&quot;ר. אף על גב דקיימא לן כר' מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ' אע&quot;פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר&quot;י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר&quot;ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר' מאיר שרי ר' יוחנן לעיל בריש חלון (דף עז.) ולקמן בפירקין [דף צב.]:
[[File:תוס עירובין 9 פט א מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל]]
''' מאי''' לאו דשרי לטלטולי דרך כותל. המ&quot;ל כשאין הכותל רחב ארבעה:
[[File:תוס עירובין 9 פט א רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד'.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד']]
''' רב''' אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר&quot;ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א&quot;נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר&quot;ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ&quot;מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש&quot;י. בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו. א&quot;נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן:
[[File:תוס עירובין 9 פט א במחיצות שאינן ניכרות.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_א_במחיצות שאינן ניכרות]]
''' במחיצות''' שאינן ניכרות. כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור&quot;י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה&quot;ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש&quot;י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פט א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|פט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פט|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>au2c5sx5k62drwmjzpxriuo8168mums</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728624</id>
    <revision>
      <id>3008276</id>
      <parentid>2938660</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:06:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3008276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12607" sha1="etksxwlprjoebz033ys6ne9pq8f13t3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פט|ב|פט א|צ א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פט עמוד ב] רשות לעצמו, בשלמא לשמואל - ניחא, אלא לרב קשיא! - אמרי בי רב משמיה דרב: שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה. והא אמר רבי אלעזר: כי הוינן בבבל הוה אמרינן: בי רב משמיה דרב אמרו: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, והני דבי שמואל תנו: אין להן אלא גגן. מאי אין להן אלא גגן - לאו דשרו לטלטולי בכוליה? - ומי אלימא ממתניתין, דאוקימנא שלא יטלטל שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה - הכי נמי: שתי אמות בגג זה ושתי אמות בגג זה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: גג גדול הסמוך לקטן - הגדול מותר והקטן אסור. ואמרת לן עלה, אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שיש דיורין על זה ודיורין על זה, דהויא לה הא דקטן מחיצה נדרסת. אבל אין דיורין על זה ועל זה - שניהן מותרין. - אמר ליה: אנא הכי אמרי לכו: לא שנו אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה, דגדול מישתרי בגיפופי, וקטן נפרץ במלואו. אבל אין מחיצה לא על זה ולא על זה - שניהן אסורין. - והא דיורין אמרת לן! - אי אמרי לכו דיורין - הכי אמרי לכו: לא שנו אלא שיש מחיצה ראויה לדירה על זה ומחיצה ראויה לדירה על זה, דגדול מישתרי בגיפופי וקטן נפרץ במלואו. אבל יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול, ואין ראויה לדירה על הקטן - אפילו קטן שרי לבני גדול. מאי טעמא - כיון דלא עבוד מחיצה - סלוקי סליקו נפשייהו מהכא. כהא דאמר רב נחמן: עשה סולם קבוע לגגו - הותר בכל הגגין כולן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר אביי: בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה ארבע - הותר בכל הגגין כולן. אמר רבא: פעמים שהדקה לאיסור. היכי דמי - דעבידא להדי תרביצא דביתיה, דאמר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''רשות לעצמו''' -  קא סלקא דעתך כל אחד יטלטל בגגו משמע:

'''והני דבי שמואל תנו''' -  אית מתניתא בידייהו דמותבי מינה תיובתא לדבי רב דקתני אין להן לכל אחד אלא גגו דמשמע דלא יטלטלו אלא בגגו הא בגגו יטלטלו:

'''לא שמיע לי הא שמעתא''' -  דשמואל דנימא גוד אסיק במחיצות כי הני שאין ניכרות:

'''גג גדול סמוך לקטן''' -  גדול עודף עליו לכאן ולכאן:

'''הגדול מותר''' -  לטלטל בו דיורין שבו ואפילו לרב דהא מחיצות של מטה שישנן בעודפו לכאן ולכאן מחיצות הניכרות הן וגוד אסקינהו ואית להו גיפופי והך פירצה שכנגד הקטן פתחא הוי לגדול ואין קטן אוסר עליו דהוי כשתי חצירות ופתח ביניהם:

'''אבל קטן אסור''' -  דלדידיה הוי מלואו ולאו פתחא הוא ואסרי עליה בני גדול:

'''שיש דיורין על זה ועל זה''' -  שעוברין כל שעה מזה לזה הלכך ליכא למימר גוד אסיק במחיצה התחתונה שביניהם מפני שנדסרת היא:

'''אבל אין בהן דיורים''' -  אמרינן בה גוד אסיק ומותר אף הקטן אלמא אף במחיצה שאינה ניכרת אית ליה לשמואל גוד אסיק דאי לאו דמחוברין הן אין דריסה מזה לזה:

'''שיש מחיצה על זה ועל זה''' -  כל סביבותיהן חוץ מכנגד חבורן דהשתא מישתרי גדול בגיפופי:

'''אבל אין מחיצה לא לכאן ולא לכאן שניהן אסורין''' -  דקטן נמי אסר אגדול דהואיל ולא הוו גיפופי ממש אלא על ידי גוד אסיק לא הוו גיפופי לשוויה פתחא לגביה דפתחא דמינכר בעינן וכה&quot;ג לא עבדי אינשי:

'''אי אמרי לכו דיורין''' -  אם הזכרתי לכם שום דירה בדבר כך אמרתי לכם רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

'''לא שנו''' -  דקטן אסור בין לדיורי קטן בין לדיורי גדול אלא שיש מחיצה ראויה לדירה כלומר מחיצה קבוע וקיימא דתרוייהו גלו דעתייהו דבעו אשתמושי כל חד בדידיה הלכך גדול מותר בשלו דפתחא הוא ולא אסר קטן עלייהו וקטן אסור לשניהם משום דנפרץ במלואו לגדול ואסרי עליה בני גדול ולדידהו נמי לא מישתרי דכיון דעבד ליה מריה מחיצה קבועה לא סליק נפשיה מיניה ולא אחלי לגבייהו:

'''סלוקי סליקו נפשייהו''' -  בני קטן מגגו ואחליה לבני גדול:

'''הותר בכל הגגין''' -  ואפילו לרבנן דכיון דאינהו לא עביד סולם סליקו נפשייהו ואחלינהו לגביה:

'''בנה עלייה''' -  והקיף כל גגו מחיצות לעלייה:

'''דקה''' -  פתח קטן פתוח לצד הגגין:

'''הותר בכולן''' -  דגלי דעתיה דקא מחזיק בהו והם לא הקפידו לעשות כן אחלינהו לגביה:

'''פעמים שהדקה לאיסור''' -  ואפילו לרבי מאיר דמשוי כל הגגות רשות אחת אסור בהן:

'''דעבדה להדי תרביציה''' -  שפתח לצד גינתו ומחיצה של צד הגגין הניח סתומה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;בפ' בכל מערבין (לעיל דף לג:) והואיל וכן כל הגג אסור כי כל הגג נפרץ במילואו לכרמלית לאותה בליטה הבולטת לרה&quot;ר. ואע&quot;ג דלא שלטי ביה רבים שהרי גבוה י' נעשה כרמלית דלא מצינו מקום פטור רוחב ד' דהא בית שאין תוכו י' וקרויו משלימין ליו&quot;ד הוי תוכו כרמלית ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אע&quot;ג דלא שלטי ביה רבים שהרי סתום הוא מכל צד והא דאמר בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ז|א}} דאין כרמלית למעלה מי' היינו שמכח קרקע הכרמלית אין נעשה האויר כרמלית למעלה מי' כדאמר התם דאקילו ביה רבנן קולי רה&quot;ר שהאויר למעלה מי' מקום פטור וגזוזטרא דלא הויא כרמלית אלא רשות היחיד היינו משום דגוד אחית דבקיעת דגים לא הויא בקיעה כדפיר' לעיל או בפתוח. לרה&quot;ר דהוי כי חורי רשות היחיד וכן זיז היוצא לרשות הרבים רחב ד' דהוי רשות היחיד היינו סמוך לחלון תוך י' דהוי כי חורי רשות היחיד ומנעול דחשיב ליה בהמוצא תפילין (לקמן דף קא:) רה&quot;י היינו משום דליכא בקיעת גדיים שהאיסקופה גבוה שלשה אי נמי שיש במנעול עצמו גבוה י' דהוי רשות היחיד אפילו איכא רה&quot;ר גמורה תחתיו כמו עגלות דהוו רה&quot;י ותחתיהן רה&quot;ר. בהזורק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|צט|א}} ורש&quot;י פירש נמי לקמן אמתניתין דגג גדול הסמוך לקטן גבי מה חצר דמינכרא מחיצות שלא יהא גג בולט חוצה להן דאי לא מינכרא לא אמר גוד אסיק וגדול נמי אסור שאין לו שום מחיצה וכל שאין לו מחיצה אינו רשות היחיד וכן בשמעתין גבי גגין השוין לר&quot;מ כו' דפריך קשיא דרב אדרב פי' בקונטרס דלית ליה גוד אסיק ה&quot;נ בגגין השוין לרבי מאיר נהי דלא אסור כל חד אחבריה דחדא רשותא משוי להו מיהו בני רה&quot;ר העוברים לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונה אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצה לגגין כו' מיהו בירושלמי משמע דלא חשיב כרמלית והכי איתא אמר ר' יוחנן זיזין וכתלים שהיו גבוהים י' ורחבין ד' מותרין כאן. וכאן ובלבד שלא יחליף משמע דחשיב להו מקום פטור מדשרי לבני רשות הרבים ורשות היחיד וכתלים דקאמר התם נראה דהיינו אבנים הבולטין מן הכותל דאילו כותל גבוה י' ורחב ד' הוי ודאי רה&quot;י והא דנקט רחב ד' לרבותא דאפ&quot;ה הוי מקום פטור וכל שכן אם אינם רחבים ד' ולא קשיא ההיא דבית שאין תוכו י' דהוי כרמלית אע&quot;ג דלא מצי רבים לאישתמושי דהכא כיון שהוא למעלה מי' יש לו ליחשב מקום פטור אע&quot;ג דרחב ד' כיון דלא הוי לא רה&quot;ר ולא רה&quot;י והא דפריך קשיא דרב אדרב לאו משום דרה&quot;ר אוסרת כדפי' בקונטרס דלעולם אין רה&quot;ר אוסרת למעלה מי' אלא משום דידע שפיר דאיירי ביתר מבית סאתים כדמסיק ומ&quot;מ פריך לשמואל משום דאין נראה לו לומר דהני מחיצות למעלה לא עבידן ולא הוי מוקף לדירה והא דקאמרינן נמי לקמן גג דמינכרא מחיצה דאי לא מינכרא גדול נמי אסור משום דקטן אוסר עליו אבל כי מינכרא אין הקטן אוסר עליו משום גוד אסיק אפילו לשוייה פתחא דלא כרב יוסף דבסמוך דאמר אם אין . מחיצה לא על זה ולא על זה שניהם אסורין דלא אמר גוד אסיק לשויה פתחא משום דפתחא כי האי גוונא לא עבדי אינשי:
[[File:תוס עירובין 9 פט ב וקטן נפרץ במילואו.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_פט_ב_וקטן נפרץ במילואו]]
''' וקטן''' נפרץ במילואו. כגון שהגג קטן נכנס לתוך הגדול כדאוקימנא פרק קמא (דף ט:) דמתניתין דחצר קטנה שנפרצה לגדולה בנכנסין כותלי קטנה לגדולה שלא יהא נראה מבחוץ ושוה מבפנים:

''' ועשה''' לפניה דקה ד' הותר בכל הגגין. לפי מה שמפרש בכיצד מעברין (לעיל דף נט: ושם סא.) דדקה היא מחיצה מפרש ר&quot;י הכא דכשבנה עלייה ועשה מחיצה כל סביב גגו ופתחה לצד הגגין ועשה לפני הפתח דקה ד' אז הוי תשמיש קבוע אבל בלא דקה ירא להשתמש שם תשמיש קבוע מפני בני גגין אחרים וקשה דבלא דקה נמי אמר לעיל דאם יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ולא על הקטן דאפילו קטן נמי שרי לבני גדול ור&quot;ח גרס הותרו כל הגגין פירוש אם עירבו שאר הגגין וזה לא עירב עמהם אינו אוסר עליהם דכיון דעשה דקה סילק עצמו מהם וצריך לומר לפירושו דלצד הגגין הוא פרוץ במילואו או עלייה אינה אלא בחצי הגג שאם היה כל הגג מוקף מחיצה בלא דקה נמי לא היה אוסר ולשון פעמים שהדקה לאיסור צריך ליישב דהדקה אינה עושה לא איסור ולא היתר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|פט|ב}}</text>
      <sha1>etksxwlprjoebz033ys6ne9pq8f13t3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:The Seliḥot for the Entire Year.pdf/69</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1735927</id>
    <revision>
      <id>3008261</id>
      <parentid>2975532</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T07:50:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008261</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3326" sha1="6m20jej9lsd2pm960orny98rlm34l1k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;{{טקסט מנוקד}}&lt;/noinclude&gt;חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים עִמָּנוּ. מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם נֶאֱמָנוּ: זַעַף נִשָּׂא וְתַשׁ כֹּחֵנוּ. יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ: חַלְחָלוֹת רַבּוֹת בִּלּוּ בְשָֹרֵנוּ. נָא אַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ: טֹרַח הַצָּרוֹת אֵין לְהִסָּפֵר. אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר: יָדַעְנוּ צוּרֵנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. אֱמֶת עָשִֹיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: כַּעַס יוּפַר וְחָרוֹן יֶחְדָּל. כִּי קָטֹן יַעֲקֹב וָדָל: לַחַץ יוּסַר וְעֹל יְחֻבָּל. כִּי כָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל: מְנָת מִדָּתֵנוּ לֹא תִגְבֶּה. כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה: נַחֵם עַל הָרָעָה לְאֻמָּתֶךָ. מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד אֻמָּנוּתֶךָ: סָלְחָן אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ. עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ: עָרְפֵּנוּ כֹף לְךָ לְהִשְׁתַּעְבֵּד. לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתְךָ וּלְכַבֵּד: פּוֹקְדֶיךָ קִדְּשׁוּ צוֹם לִקְבּוֹעַ. וְדַעְתָּם קְצָרָה צָרְכָּם לִתְבּוֹעַ: צָקוּן לַחֲשָׁם לְפָנֶיךָ תָּבוֹא. לְחַתֵּל לְאִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאוֹבוֹ: קוֹל יַעֲקֹב נוֹהֵם מִתְּהוֹמוֹתֶיךָ. תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ: רוֹדֶה רוֹדֵף בְּאַף תְּכַלֶּה. שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן תְּגַלֶּה: שַׁרְתָּ וְרַדְתָּ{{הערה|שַׂחְתָּ וְאָהַבְתָּ כן היה כתוב בכי&quot;י ובא המגיה ותקן שרת ורדת.}} מִנֹּעַר קְנוֹתֵנוּ. אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָתֵנוּ: תָּעִינוּ לִשְֹמֹאל יְמִינְךָ תְּקָרֲבֵנוּ. כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ: תַּבִּיט וְתָצִיץ וְתַשְׁגִּיחַ לִרְחוּמֶיךָ. תִּתְאַזֵּר בַּחֲנִינוּתֶךָ תִּתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ. תִּתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ. וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעַנְוְתָנוּתֶךָ: {{ק|'''אל מלך יושב''' וכו'}}.{{סוף}}

{{טקסט מנוקד|גודל=14}}בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ. בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָנוּ. חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ. תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ: שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ&lt;noinclude&gt;{{סוף}}
----
&lt;references /&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6m20jej9lsd2pm960orny98rlm34l1k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008262</id>
      <parentid>3008261</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T07:50:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3008262</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3326" sha1="4oa3ap3qbl2ycvm1gg5qks02336h5i3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;{{טקסט מנוקד}}&lt;/noinclude&gt;חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים עִמָּנוּ. מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם נֶאֱמָנוּ: זַעַף נִשָּׂא וְתַשׁ כֹּחֵנוּ. יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ: חַלְחָלוֹת רַבּוֹת בִּלּוּ בְשָֹרֵנוּ. נָא אַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ: טֹרַח הַצָּרוֹת אֵין לְהִסָּפֵר. אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר: יָדַעְנוּ צוּרֵנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ. אֱמֶת עָשִֹיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: כַּעַס יוּפַר וְחָרוֹן יֶחְדָּל. כִּי קָטֹן יַעֲקֹב וָדָל: לַחַץ יוּסַר וְעֹל יְחֻבָּל. כִּי כָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל: מְנָת מִדָּתֵנוּ לֹא תִגְבֶּה. כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה: נַחֵם עַל הָרָעָה לְאֻמָּתֶךָ. מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד אֻמָּנוּתֶךָ: סָלְחָן אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ. עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ: עָרְפֵּנוּ כֹף לְךָ לְהִשְׁתַּעְבֵּד. לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתְךָ וּלְכַבֵּד: פּוֹקְדֶיךָ קִדְּשׁוּ צוֹם לִקְבּוֹעַ. וְדַעְתָּם קְצָרָה צָרְכָּם לִתְבּוֹעַ: צָקוּן לַחֲשָׁם לְפָנֶיךָ תָּבוֹא. לְחַתֵּל לְאִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאוֹבוֹ: קוֹל יַעֲקֹב נוֹהֵם מִתְּהוֹמוֹתֶיךָ. תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ: רוֹדֶה רוֹדֵף בְּאַף תְּכַלֶּה. שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן תְּגַלֶּה: שַׁרְתָּ וְרַדְתָּ{{הערה|שַׂחְתָּ וְאָהַבְתָּ כן היה כתוב בכי&quot;י ובא המגיה ותקן שרת ורדת.}} מִנֹּעַר קְנוֹתֵנוּ. אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָתֵנוּ: תָּעִינוּ לִשְֹמֹאל יְמִינְךָ תְּקָרֲבֵנוּ. כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ: תַּבִּיט וְתָצִיץ וְתַשְׁגִּיחַ לִרְחוּמֶיךָ. תִּתְאַזֵּר בַּחֲנִינוּתֶךָ תִּתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ. תִּתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ. וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעַנְוְתָנוּתֶךָ: {{ק|'''אל מלך יושב''' וכו'}}.{{סוף}}

{{טקסט מנוקד|גודל=14}}בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ. בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָנוּ. חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ. תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ: שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ&lt;noinclude&gt;{{סוף}}
----
&lt;references /&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4oa3ap3qbl2ycvm1gg5qks02336h5i3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית טו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1736021</id>
    <revision>
      <id>3008212</id>
      <parentid>2986318</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:14:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38844" sha1="4ov9awcnp3ucou1yt49277m7nbfdppw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית יד|טו|בראשית טז}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית טו/&gt;{{צ-ברשי|בראשית|טו|א}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=א|דיבור=אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה}}כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַחַר&quot; - {{ב|סָמוּךְ|מיד אחרי}}, &quot;אַחֲרֵי&quot; - {{ב|מֻפְלָג|הרבה אחרי}}.{{הערה|כר' הונא ב[[בראשית רבה מד ה]]: &quot;רבי יודן ורבי הונא תרויהון בשם רבי יוסי בן זימרא. רבי יודן אמר: בכל מקום שנאמר 'אחרי' - סמוך, 'אחר' - מופלג. ור' הונא אמר: בכל מקום שנאמר 'אחר' - סמוך, 'אחרי' - מופלג&quot;.}} &quot;אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot; - אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס זֶה שֶׁהָרַג אֶת הַמְּלָכִים, וְהָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל כָּל צִדְקוֹתַי? לְכָךְ אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: &quot;אַל תִּירָא אַבְרָם&quot;.{{נוסח|
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אָנֹכִי מָגֵן לָךְ}}|ז=אין כאן דיבור חדש}}מִן הָעוֹנֶשׁ, שֶׁלֹּא תֵעָנֵשׁ עַל כָּל אוֹתָן נְפָשׁוֹת שֶׁהָרַגְתָּ. וּמַה שֶּׁאַתָּה דוֹאֵג עַל קִבּוּל שְׂכָרְךָ – &quot;שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד&quot;. {{הערה|[[בראשית רבה מד ד]]: &quot;...ורבנן אמרי חדא: לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר 'ירדתי לכבשן האש ונצלתי, ירדתי למלחמת המלכים ונצלתי, תאמר שנתקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום לעתיד לבא', אמר הקדוש ברוך הוא: 'אל תירא, אנכי מגן לך, וכל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חנם עשיתי עמך, אבל שכרך מתוקן לעתיד לבא - שכרך הרבה מאד' &quot;.}}
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|ב}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=ב|דיבור=הוֹלֵךְ עֲרִירִי}}מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן &quot;{{ב|יוֹרֵשׁ|&quot;עֵר&quot; פירש כ&quot;בן&quot; ו&quot;עֲרִירִי&quot; פירש &quot;ללא בנים&quot; (כמו לקלף - להוריד קליפה, לעשב - לעקור עשבים)}}&quot;, {{ב|וְחִבֵּר לוֹ|וטען שזה כמו בביטוי}} &quot;{{ב|עֵר וְעוֹנָה|&quot;יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה '''עֵר וְעֹנֶה''' מֵאׇהֳלֵי יַעֲקֹב&quot;}}&quot; {{קטן|([[מלאכי ב יב|מלאכי ב, יב]])}}. &quot;עֲרִירִי&quot; – בְּלֹא יוֹרֵשׁ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר {{קטן|([[איוב לא יב|איוב לא, יב]])}}: &quot;וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְּשָׁרֵשׁ&quot; – תְּעַקֵּר שָׁרָשֶׁיהָ, כָּךְ לְשׁוֹן &quot;עֲרִירִי&quot; חֲסַר בָּנִים, וּבְלַעַ&quot;ז {{לעז|דישאנפנטי&quot;ץ|desanfantez|תרגום=חסר־ילדים|הערה=האל&quot;ף מציינת מעין התחלת מילה, כי היה ברור לכותבים הרכב המילה: des- קידומת השלילה, ו-enfant &quot;ילד&quot;. הסיומת ב-z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.|מספר=3014}}.{{ש}}
וְלִי נִרְאֶה &quot;עֵר וְעוֹנָה&quot; מִגִּזְרַת &quot;וְלִבִּי עֵר&quot; {{קטן|([[שיר השירים ה ב|שיר השירים ה, ב]])}}, וַ&quot;עֲרִירִי&quot; לְשׁוֹן חוּרְבָּן. וְכֵן &quot;עָרוּ עָרוּ&quot; {{קטן|([[תהלים קלז ז|תהלים קלז, ז]])}}, וְכֵן &quot;עָרוֹת יְסוֹד&quot; {{קטן|([[חבקוק ג יג|חבקוק ג, יג]])}}, וְכֵן &quot;עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר&quot; {{קטן|([[ירמיהו נא נח|ירמיהו נא, נח]])}}, וְכֵן &quot;כִּי אַרְזָה עֵרָה&quot; {{קטן|([[צפניה ב יד|צפניה ב, יד]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי}}כְּתַרְגּוּמוֹ {{קטן|(&quot;{{ב|וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּבְבֵּיתִי|בן מנהל המשק הזה שבביתי}}&quot;)}}, שֶׁכָּל בֵּיתִי נִזּוֹן {{ב|עַל פִּיו|בזכות ניהולו (המילה &quot;בן&quot; אינה &quot;צאצא&quot; אלא תפקיד, בדומה ל&quot;בן חיל&quot;)}}. כְּמוֹ {{קטן|(להלן [[בראשית מא מ|מא, מ]])}}: &quot;וְעַל פִּיךָ {{ב|יִשַּׁק|המילה &quot;יִשַּׁק&quot; שנאמרה לגבי יוסף על ידי פרעה, היא במשמעות דומה למילה &quot;מֶשֶׁק&quot; אצלינו (אונקלוס מתרגם את &quot;וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק&quot;: &quot;וְעַל מֵימְרָךְ '''יִתְּזָן''' כָּל עַמִּי&quot; - יפורנס)}} – {{ב|אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלִּי|אחראי על רכושי}}. וְאִלּוּ הָיָה לִי בֵן, הָיָה בְנִי מְמֻנֶּה עַל שֶׁלִּי.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=דַּמֶּשֶׂק}}לְפִי הַתַּרְגּוּם: מִדַּמֶּשֶׂק הָיָה {{קטן|(&quot;דְּמַשְׂקָאָה&quot;)}}.{{ש}}
וּלְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁרָדַף הַמְּלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק.{{הערה|[[בראשית רבה מד ]]: &quot;ריש לקיש בשם בר קפרא אמר: בן משק ביתי - בר ביתי הוא אליעזר שעל ידו רדפתי מלכים עד דמשק&quot;}}{{ש}}
וּבַתַּלְמוּד {{נוסח|שֶׁלָּנוּ|ז=חסר}} דָּרְשׁוּ {{ב|נוֹטְרִיקוֹן|ראשי תיבות (של המילה &quot;דמשק&quot;)}}: &quot;דּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה&quot; מִתּוֹרַת רַבּוֹ לַאֲחֵרִים.{{הערה|([[יומא כח ב]]: &quot;הוא דמשק אליעזר - א&quot;ר אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים&quot;}}
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|ג}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=ג|דיבור=הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע}}וּמַה תּוֹעֶלֶת בְּכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי?&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|ה}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=ה|דיבור=וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה}}לְפִי פְשׁוּטוֹ: הוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ לַחוּץ לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים.{{ש}}
וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ אָמַר לוֹ: {{ב|צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ|אל תהיה כפוף לחוקי הטבע והמזל}}, שֶׁרָאִיתָ {{ב|בַּמַּזָּלוֹת|בכוכבים (אסטרולוגיה)}} שֶׁאֵינְךָ עָתִיד לְהַעֲמִיד בֵּן. אַבְרָם אֵין לוֹ בֵן, אֲבָל אַבְרָהָם יֵשׁ לוֹ בֵן. שָׂרַי לֹא תֵלֵד, אֲבָל שָׂרָה תֵלֵד. אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם שֵׁם אַחֵר וְיִשְׁתַּנֶּה הַמַּזָּל.{{הערה|([[בראשית רבה מד י]]: &quot;אמר רב שמואל בר רב יצחק: המזל דוחקני ואומר לי אברם אין את מוליד? א&quot;ל הקדוש ברוך הוא: הן כדבריך - 'אברם' לא מוליד, 'אברהם' מוליד. 'שרי אשתך לא תקרא שמה שרי', - 'שרי' לא תלד, 'שרה' תלד&quot;; [[נדרים לב א|נדרים ל&quot;ב ע&quot;א]]: &quot;...אמר לפניו: רבונו של עולם הסתכלתי במזל שלי ואיני ראוי להוליד בן? אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך - אין מזל לישראל&quot;. (ובלשון דומה ב[[שבת קנו א]])}}{{ש}}
דָּבָר אַחֵר: הוֹצִיאוֹ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִגְבִּיהוֹ {{ב|לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים|מעל הכוכבים - באופן סימלי לכך שאברהם לא מושפע מאסטרולוגיה}}. וְזֶהוּ לְשׁוֹן &quot;הַבָּטָה&quot;, מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.{{הערה|[[בראשית רבה מד יב]]: &quot;אמר רבי יהודה בשם ר' יוחנן: העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע הוא דאמר ליה 'הבט נא השמימה' - אין הבטה אלא מלמעלה למטה&quot;.}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=ו|דיבור=וְהֶאֱמִן בַּה'}}לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת {{ב|עַל זֹאת|על בשורת הזרע, שהרי בקרוב יווכח בכך, כשיוולד לו בן}}. אֲבָל עַל יְרוּשַּׁת הָאָרֶץ שָׁאַל לוֹ אוֹת, וְאָמַר לוֹ &quot;בַּמָּה אֵדַע&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית טו ח|פסוק ח]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲשָׁבָהּ לְאַבְרָם לִזְכוּת וְלִצְדָקָה עַל הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין בּוֹ.{{ש}}
{{ב|דָּבָר אַחֵר|שאלת רש&quot;י היא לגבי הסתירה בין &quot;וְהֶאֱמִן בַּה'&quot; ל-&quot;בַּמָּה אֵדַע&quot;.{{ש}}תשובה א: האמין לגבי הזרע וחשש לגבי הארץ.{{ש}}תשובה ב: גם לגבי הארץ זה לא היה חשש אלא שאלה לגבי הזכות הגורמת.}}: &quot;בַּמָּה אֵדַע&quot; – לֹא שָׁאַל לוֹ אוֹת, אֶלָּא אָמַר לְפָנָיו: הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בָהּ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּזְכוּת {{ב|הַקָּרְבָּנוֹת|כפי שנרמז מחיות המוזכרות בפסוק הבא, וכפי שרש&quot;י מפרש לגבי כל אחת מהן}}.{{הערה|[[בראשית רבה מד יד]]: &quot;ר' חייא ברבי חנינא אמר לא כקורא תגר אלא אמר לו: באיזו זכות? א&quot;ל: בכפרות שאני נותן לפניך&quot;; [[תענית כז ב]] (ובלשון דומה ב[[מגילה לא ב]]): &quot;א&quot;ר יעקב בר אחא אמר רב אסי: אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (בראשית טו, ב) 'ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה' - אמר אברהם: רבש&quot;ע, שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? א&quot;ל: לאו. אמר לפניו: רבש&quot;ע, הודיעני במה אירשנה? א&quot;ל: (בראשית טו, ט) קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו'. אמר לפניו: רבש&quot;ע, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות - בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם&quot;.}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=ט|דיבור=עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת}}שְׁלֹשָׁה עֲגָלִים, רֶמֶז לִֹשְלֹשָה פָרִים: פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת}}רֶמֶז לַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה {{ב|בִּפְנִים|&quot;וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶל מִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot; - [[ויקרא טז טו]]}}, וּשְׂעִירֵי מוּסָפִין שֶׁל מוֹעֵד, וּשְׂעִיר חַטָּאת יָחִיד}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ}}אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְכִבְשָׂה שֶׁל {{ב|חַטַּאת יָחִיד|}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְתוֹר וְגוֹזָל}}{{ב|תּוֹר וּבֶן יוֹנָה|ב[[W:קורבן עולה ויורד|קורבן עולה ויורד]] ו[[W:קרבן מצורע|קרבן מצורע]]}}.{{הערה|[[בראשית רבה מד יד]]: &quot;הראה לו ג' מיני פרים וג' מיני שעירים וג' מיני אילים ג' מיני פרים פר יום הכפורים ופר הבא על כל המצות ועגלה ערופה וג' מיני שעירים...&quot;}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|י}}
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=י|דיבור=וַיְבַתֵּר אֹתָם}}חִלֵּק כָּל אֶחָד לִשְׁנֵי חֲלָקִים. וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ: לְפִי שֶׁהָיָה כוֹרֵת בְּרִית עִמּוֹ לִשְׁמוֹר הַבְטָחָתוֹ לְהוֹרִישׁ לְבָנָיו אֶת הָאָרֶץ, כְּדִכְתִיב {{קטן|(להלן [[בראשית טו יח|פסוק יח]])}}: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר...&quot;, וְדֶרֶךְ כּוֹרְתֵי בְרִית לְחַלֵּק בְּהֵמָה וְלַעֲבוֹר בֵּין בְּתָרֶיהָ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[ירמיהו לד יט|ירמיהו לד, יט]])}}: &quot;הָעוֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל&quot; – אַף כַּאן &quot;תַּנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית טו יז|פסוק יז]])}}, הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל שְׁכִינָה {{נוסח|שֶׁהִיא|ז=שֶׁהוּא}} אֵשׁ.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר}}לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת נִמְשְׁלוּ לְפָרִים וְאֵילִים וּשְׂעִירִים, שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[תהלים כב יג|תהלים כב, יג]])}}: &quot;סְבָבוּנִי '''פָּרִים''' רַבִּים...&quot;, וְאוֹמֵר {{קטן|([[דניאל ח כ|דניאל ח, כ]])}}: &quot;'''הָאַיִל''' אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס&quot;, וְאוֹמֵר {{קטן|([[דניאל ח כא|שם כא]])}}: &quot;וְהַצָּפִיר '''הַשָּׂעִיר''' מֶלֶךְ יָוָן&quot;. וְיִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לִבְנֵי יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[שיר השירים ב יד|שיר השירים ב, יד]])}}: &quot;'''יוֹנָתִי''' בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע&quot;.
:לְפִיכָךְ בָּתַר הַבְּהֵמוֹת - רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת כָּלִין וְהוֹלְכִים.
:&quot;וְאֶת הַצִּפּוֹר לֹא בָתָר&quot; - רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִין לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=יא|דיבור=הָעַיִט}}הוּא עוֹף, עַל שֵׁם שֶׁהוּא עָט וְשׁוֹאֵף אֶל הַנְּבֵלוֹת {{ב|לָטוּשׁ|לטוס, לעוף (כמו ב[[איוב ט כו]])}} עֲלֵי אוֹכֶל, כְּמוֹ {{קטן|([[שמואל א טו יט|שמ&quot;א טו, יט]])}}: &quot;וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל&quot;.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל הַפְּגָרִים}}&quot;הַפְּגָרִים&quot; מְתַרְגְּמִינָן &quot;פַּגְלַיָּא&quot;, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּרְגְּלוּ לְתַרְגֵּם &quot;אִישׁ בִּתְרוֹ&quot; – &quot;וִיהַב פַּלְגַיָּא&quot;, נִתְחַלֵּף לָהֶם תֵּיבַת &quot;פַּגְלַיָּא&quot; לְ&quot;פַלְגַיָּא&quot; וְתִרְגְּמוּ &quot;הַפְּגָרִים&quot; – &quot;פַּלְגַיָּא&quot;. וְכָל הַמְּתַרְגֵּם כֵּן טוֹעֶה, לְפִי שֶׁאֵין לְהַקִּישׁ &quot;בְּתָרִים&quot; לִ&quot;פְגָרִים&quot;, שֶׁ&quot;בְּתָרִים&quot; תַּרְגּומוּ &quot;פַּלְגַיָּא&quot;, וּ&quot;פְגָרִים&quot; תַּרְגוּמוֹ &quot;פַּגְלַיָּא&quot; לְשׁוֹן פִּגּוּל, כְּמוֹ {{קטן|([[ויקרא יט ז|ויקרא יט, ז]])}}: &quot;פִּגּוּל הוּא&quot;, לְשׁוֹן &quot;פֶּגֶר&quot;.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיַּשֵּׁב}}לְשׁוֹן {{ב|נְשִׁיבָה וְהַפְרָחָה|ניפנוף היד כדי לגרש}}, כְּמוֹ {{קטן|([[תהלים קמז יח|תהלים קמז, יח]])}}: &quot;יַשֵּׁב רוּחוֹ&quot;. רֶמֶז שֶׁיָּבֹא דָּוִד בֶּן יִשַּׁי לְכַלּוֹתָם, {{ב|וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם|דוד המלך הצליח להכניע אויבים רבים, אך לא זכה להביא לעולם שלום מוחלט}} עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר פרק כח]]: &quot;ירד העיט עליהם לפרדן ולאבדן, ואין העיט זה אלא בן דוד שנמשל כעיט, שנאמר: הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי וכו' ([[ירמיהו יב ט]])&quot;.}}
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|יב}}
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=יב|דיבור=וְהִנֵּה אֵימָה...}}רֶמֶז לְצָרוֹת וְחֹשֶׁךְ שֶׁל {{ב|גָּלֻיּוֹת|כל מילה רומזת לאחת מ[[:קטגוריה:ארבע גלויות
|ארבעת הגלויות]] - ראו פירוט במדרש}}.{{הערה|[[בראשית רבה מד יז]]: &quot;אימה זו בבל [...] חשיכה זו מדי [...] גדולה זו יון [...] נופלת עליו זו אדום [...] ויש שמחלפין: נופלת עליו זו בבל [...] גדולה זו מדי [...] חשיכה זו יון [...] אימה זו אדום [...]&quot;}}
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|יג}}
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=יג|דיבור=כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ}}{{ב|מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק|יצחק הוא זרעו של אברהם, ולכן יש לחשב את 400 השנה מאז שנולד}} עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. כֵּיצַד? יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב כְּשֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם אָמַר {{קטן|(להלן [[בראשית מז ט|מז, ט]])}}: &quot;יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה&quot;, הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים. וּבְמִצְרַיִם הָיוּ מָאתַיִם וָעֶשֶׂר {{ב|כְּמִנְיַן &quot;רְד&quot;וּ&quot;|גימטריה של 'רדו' היא 210}},{{הערה|כפי שלמדו חז&quot;ל מהפסוק &quot;וַיֹּאמֶר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, '''רְדוּ''' שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת&quot; ([[בראשית מב ב]]) - ר' רש&quot;י שם המביא מ[[בראשית רבה צא ב]]: &quot;א&quot;ר אבא בר כהנא: בישרם שהן עתידין לעשות שם ר&quot;י שנה - מנין רד&quot;ו&quot;. (יתכן שם שהמילה 'רדו' רומזת לכך שהמצרים רדו בפרך בישראל).)}} הֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.{{ש}}
וְאִם תֹּאמַר: בְּמִצְרַיִם הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת - הֲרֵי קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה, צֵא וַחֲשׁוֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל קְהָת וְשֶׁל עַמְרָם וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מֵהֶן כָּל הַשָּׁנִים שֶׁחַי קְהָת אַחַר לֵידַת עַמְרָם, וְשֶׁחַי עַמְרָם אַחַר לֵידַת מֹשֶׁה.{{הערה|[[סדר עולם רבא פרק ג]]}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם}}{{ב|וְלֹא נֶאֱמַר &quot;בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;|התורה לא כתבה &quot;בארץ מצרים&quot;, אלא הגדירה את הגלות כשהות במקום שאינו שייך להם. לפי הפירוש, מרגע שנולד יצחק, כל מקום שבו שהו האבות נחשב ל&quot;ארץ לא להם&quot;, כי הארץ אמנם הובטחה להם, אך עדיין לא הייתה בבעלותם בפועל. לכן הם כגרים בה, ויש שימוש רק בלשון 'ויגר', 'גר' וכו'}} אֶלָּא &quot;לֹא לָהֶם&quot;: וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק &quot;וַיָּגָר אַבְרָהָם...&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית כא לד|כא, לד]])}}, וּבְיִצְחָק &quot;גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית כו ג|כו, ג]])}}, &quot;וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם&quot; {{קטן|([[תהלים קה כג|תהלים קה, כג]])}}, &quot;{{ב|לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ|שאמרו בני יעקב לפרעה}}&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית מז ד|מז, ד]])}}.&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;text-align:center;font-size:70%&quot;
|'''תקופה'''
|'''פירוט החשבון'''
|'''שנים'''
|'''סך הכל מצטבר'''
|-
|'''מלידת יצחק עד לידת יעקב'''
|&quot;וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם&quot;
|60
|60
|-
|'''מלידת יעקב עד הירידה למצרים'''
|&quot;וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה&quot;
|130
|190
|-
|'''השהות במצרים (רד&quot;ו)'''
|משלימה את המניין ל-400
|'''210'''
|'''400'''
|}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;text-align:center;font-size:70%&quot;
|'''אישיות'''
|'''שנים'''
|'''הערות לכרונולוגיה'''
|-
|'''קְהָת'''
|'''133''' ([[שמות ו, יח]])
|היה בין היורדים למצרים עם יעקב: &quot;וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה&quot;.
|-
|'''עַמְרָם'''
|'''137''' ([[שמות ו, כ]])
|נולד במצרים לאחר הירידה (בזמן שקהת עוד חי): &quot;וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה&quot;.
|-
|'''מֹשֶׁה'''
|'''80''' (בזמן היציאה)
|[[שמות ז, ז]]: &quot;וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה... בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה&quot;.
|-
|'''סה&quot;כ מקסימלי'''
|'''350 שנה'''
|אפילו אם עמרם נולד ביום שקהת מת, ומשה נולד ביום שעמרם מת.
|}


{{צ-ברשי|בראשית|טו|יד}}
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=יד|דיבור=וְגַם אֶת הַגּוֹי}}&quot;וְגַם&quot; לְרַבּוֹת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁאַף הֵם כָּלִים עַל שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל.{{הערה|[[בראשית רבה מד יט]]: &quot;היה לומר 'גם' מאי 'וגם'? אלא 'גם' הוא מצרים 'וגם' לרבות ארבעה גליות&quot;}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=דָּן אָנֹכִי}}בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת.{{הערה|ב[[בראשית רבה מד כ]] זה נלמד מהאות יו&quot;ד (גימטריה של 10) במילה &quot;וְאַחֲרֵי&quot;: &quot;א&quot;ר אחא: 'אחר כן' אין כתיב כאן, אלא 'אחרי' - משאביא עליהם עשר מכות&quot;}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל}}בְּמָמוֹן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[שמות יב לו|שמות יב, לו]])}}: &quot;וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם&quot;.{{הערה|([[ברכות ט א|ברכות ט' ע&quot;א-ע&quot;ב]]: &quot;דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי רבי ינאי: אין נא אלא לשון בקשה: אמר ליה הקב&quot;ה למשה: 'בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל: בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק: 'ועבדום וענו אותם' קיים בהם, 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' לא קיים בהם&quot;}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|טו}}
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=טו|דיבור=וְאַתָּה תָּבֹא}}וְלֹא תִרְאֶה {{ב|כָּל אֵלֶּה|את תקופת העבדות הקשה שבסוף ה-400 שנה}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶל אֲבוֹתֶיךָ}}אָבִיו עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא מְבַשְּׂרוֹ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו? לִמֶּדְךָ שֶׁעָשָׂה תֶרַח תְּשׁוּבָה.{{הערה|[[בראשית לח יב]]: &quot;א&quot;ר אבא בר כהנא: כל מי שנכפל שמו יש לו חלק לעוה&quot;ז ולעוה&quot;ב. אתיבון ליה, והכתיב: 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח', יש לו בעה&quot;ז ויש לו לעוה&quot;ב אתמהא? א&quot;ל אף היא לא תברא, דא&quot;ר יודן משום ר' אבא בר כהנא (שם טו): 'ואתה תבוא אל אבותיך בשלום', בשרו שיש לאביו חלק לעוה&quot;ב. 'תקבר בשיבה טובה', בשרו שישמעאל עושה תשובה&quot;.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה}}בִּשְּׂרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו, וְלֹא יֵצֵא עֵשָׂו לְתַרְבּוּת רָעָה בְּיָמָיו. וּלְפִיכָךְ מֵת חָמֵשׁ שָׁנִים {{ב|קוֹדֶם זְמַנּוֹ|בן 175, בעוד שיצחק חי 180 שנה}}, וּבוֹ בַיּוֹם מָרַד עֵשָׂו.{{הערה|[[בראשית רבה סג יב]]: &quot; &quot;וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה&quot; - [...] את מוצא אברהם חיה קע&quot;ה שנה ויצחק ק&quot;פ - אלא אותן ה' שנים שמנע הקדוש ברוך הוא מחייו מפני שעבר עשו שתי עבירות [...] אמר הקב&quot;ה כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו (בראשית טו, טו): &quot;וְאַתָּה תָּבֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם [תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה]&quot; - זו היא שיבה טובה והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ושופך דמים?! מוטב לו שיפטר בשלום&quot;.}}
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;text-align:center;font-size:70%&quot;
|'''האירוע / הנתון'''
|'''גיל הדמויות'''
|'''הציטוט מהפסוק (ספר בראשית)'''
|-
|'''הולדת יצחק'''
|אברהם בן 100
|&quot;וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ&quot; (כ&quot;א, ה)
|-
|'''הולדת יעקב ועשו'''
|יצחק בן 60
|&quot;וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם&quot; (כ&quot;ה, כ&quot;ו)
|-
|'''גיל אברהם בלידת נכדיו'''
|אברהם בן 160
|(חישוב: 100 שנים עד יצחק + 60 שנים עד הנכדים)
|-
|'''פטירת אברהם'''
|בן 175
|&quot;וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם... מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים&quot; (כ&quot;ה, ז)
|-
|'''פטירת יצחק'''
|בן 180
|&quot;וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה&quot; (ל&quot;ה, כ&quot;ח)
|}


{{צ-ברשי|בראשית|טו|טז}}
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=טז|דיבור=וְדוֹר רְבִיעִי}}לְאַחַר שֶׁיִּגְלוּ לְמִצְרַיִם יִהְיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, וְהָרְבִיעִי יָשׁוּבוּ לָאָרֶץ הַזֹּאת, {{ב|לְפִי שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ|פירוש המילה &quot;הֵנָּה&quot; הוא: לארץ הזאת, לארץ שאברהם נמצא בה כעת}} וְכָרַת בְּרִית זוֹ, כְּדִכְתִיב {{קטן|(לעיל [[בראשית טו ז|פסוק ז]])}}: &quot;לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ&quot;.{{ש}}
וְכֵן הָיָה: יַעֲקֹב יָרַד לְמִצְרַיִם, צֵא וַחֲשׁוֹב {{ב|דּוֹרוֹתָיו|דור 1 (היורדים): יהודה (בנו של יעקב, הוא זה שירד למצרים).{{ש}}דור 2: פֶּרֶץ (בנו של יהודה).{{ש}}דור 3: חֶצְרוֹן (בנו של פרץ).{{ש}}דור 4 (השבים): כָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן.}}: יְהוּדָה פֶּרֶץ וְחֶצְרוֹן, {{ב|וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן|הוא [[W:כלב בן יפונה|כלב בן יפונה]] (נקרא 'יפונה' כי &quot;פנה מעצת המרגלים&quot; - [[סוטה יא ב|סוטה י&quot;א ע&quot;ב]])}} מִבָּאֵי הָאָרֶץ הָיָה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי}}לִהְיוֹת מִשְׁתַּלֵּחַ מֵאַרְצוֹ עַד אוֹתוֹ זְמַן, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מֵאֻמָּה עַד {{ב|שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָהּ|כביכול כלי בנפח סאה שמתמלא לאט לאט בחטאי האומה, עד שהוא עולה על גדותיו}}, שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[ישעיהו כז ח|ישעיהו כז, ח]])}}: &quot;{{ב|בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה|נדרש כך: כאשר תתמלא הסאה, רק אז ה' ישלח אותם מהעולם}}&quot;.{{הערה|[[סוטה ט א]]: &quot;דא&quot;ר חיננא בר פפא: אין הקב&quot;ה נפרע מן האומה עד שעת {{ב|שילוחה|רש&quot;י: &quot;איבודה מן העולם&quot;}}, שנאמר: בסאסאה בשלחה וגו' [...] אמר רב המנונא: אין הקב&quot;ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר ([[איוב כ, כב]]): במלאות ספקו יצר לו וגו' &quot;}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|יז}}
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=יז|דיבור=וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה}}כְּמוֹ: &quot;וַיְהִי הֵם מֵרִיקִים שַׂקֵּיהֶם&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית מב לה|מב, לה]])}}, &quot;וַיְהִי הֵם קוֹבְרִים אִישׁ&quot; {{קטן|([[מלכים ב יג כא|מל&quot;ב יג, כא]])}}. כְּלוֹמַר: {{ב|וַיְהִי דָּבָר זֶה|ויהי הדבר שהשמש שקעה וכו'.  ולכן נכתב &quot;ויהי&quot; ולא &quot;ותהי&quot; כלפי השמש}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה}}שָׁקְעָה.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַעֲלָטָה הָיָה}}חָשַׁךְ הַיּוֹם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן...}}רָמַז לוֹ שֶׁיִּפְּלוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּגֵּיהִנֹּם.{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר פרק כח]]: &quot;ר' עזריה אומר: לא נבראו מלכיות האלו אלא עצים לגיהנם, שנאמר 'והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר' (בראשית טו). ואין 'תנור' אלא גיהנם שנמשלה כתנור, שנאמר 'נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם' (ישעיה לא)&quot;.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בָּאָה}}טַעֲמוֹ {{ב|לְמַעְלָה|מלעיל, באות בי&quot;ת}}, לְכָךְ הוּא מְבוֹאָר שֶׁבָּאָה כְבָר. וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ לְמַטָּה בָאַלֶ&quot;ף, הָיָה מְבוֹאָר כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְּבָר כְּתִיב &quot;וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹא&quot; {{קטן|(לעיל [[בראשית טו יב|פסוק יב]])}}, וְהַעֲבָרַת תַּנּוּר עָשָׁן לְאַחַר מִכַּאן הָיְתָה, נִמְצָא שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה.{{ש}}
וְזֶה חִלּוּק בְּכָל תֵּיבָה לְשׁוֹן נְקֵבָה {{ב|שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת|בימינו: [[W:גזרת נעו&quot;י|גזרת נעו&quot;י]]}}, כְּמוֹ: בָּא, קָם, שָׁב – כְּשֶׁהַטַּעַם לְמַעְלָה לְשׁוֹן עָבַר הוּא, כְּגוֹן זֶה וּכְגוֹן: &quot;וְרָחֵל '''בָּ'''אָה&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית כט ט|כט, ט]])}}, &quot;'''קָ'''מָה אֲלֻמָּתִי&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית לז ז|לז, ז]])}}, &quot;הִנֵּה '''שָׁ'''בָה יְבִמְתֵּךְ&quot; {{קטן|([[רות א טו|רות א, טו]])}}. וּכְשֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה הוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁיו וְהוֹלֵךְ, כְּמוֹ: &quot;בָּ'''אָ'''ה עִם הַצֹּאן&quot; {{קטן|(להלן [[בראשית כט ו|כט, ו]])}}, &quot;בָּעֶרֶב הִיא בָ'''אָ'''ה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁ'''בָ'''ה&quot; {{קטן|([[אסתר ב יד|אסתר ב, יד]])}}.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|יח}}
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=יח|דיבור=לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי}}אֲמִירָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הִיא עֲשׂוּיָה.{{הערה|[[בראשית רבה מד כב]]: &quot;ר' הונא ור' דוסתאי בשם רשב&quot;ג: אף מאמרו של הקדוש ברוך הוא מעשה, שנא' 'לזרעך נתתי'. 'אתן את הארץ הזאת' - אין כתיב כאן, אלא 'נתתי את הארץ הזאת' &quot;.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַנָּהָר הַגָּדוֹל}}לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹרְאֵהוּ &quot;גָּדוֹל&quot;, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְאוּחָר בְּאַרְבָּעָה נְהָרוֹת הַיּוֹצְאִים מֵעֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|(לעיל [[בראשית ב יד|ב, יד]])}}: &quot;וְהַנָהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת&quot;. {{ב|מְשַׁל הֶדְיוֹט|כמו בפתגם העממי}}: &quot;{{ב|עֶבֶד מֶלֶךְ - מֶלֶךְ|חולקים כבוד לעבד המלך כי הוא מקורב למלך}}&quot; {{קטן|([[שבועות מז ב|שבועות מ&quot;ז ע&quot;ב]])}}, &quot;הִדָּבֵק {{ב|לְשַׁחֲוָר|למושל}} וְיִשְׁתַּחֲווּ לָךְ&quot;.{{הערה|[[ספרי על דברים א|ספרי על דברים א ז]]: &quot;עד הנהר הגדול נהר פרת - שרובו ותוקפו כנגד ארץ ישראל. משל ההדיוט אומר: עבד מלך - מלך, הדבק לשחוור - וישתחוו לך&quot;.}}
&lt;קטע סוף=יח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|יט}}
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=יט|דיבור=אֶת הַקֵּינִי}}עֶשֶׂר אֻמּוֹת יֵשׁ כַּאן, {{ב|וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא שִׁבְעָה גוֹיִם|והרי ב[[דברים ז א]] מזכיר שבפועל נתן לישראל רק ארצות של שבעה: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ: הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי&quot;}}? {{ב|וְהַשְּׁלֹשָׁה|השלושה שמוזכרים כאן ולא ניתנו לישראל עדיין הם}} אֱדוֹם וּמוֹאָב וְעַמּוֹן, וְהֵם &quot;קֵינִי קְנִזִּי קַדְמֹנִי&quot;, עֲתִידִים לִהְיוֹת יְרוּשָּׁה לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר {{קטן|([[ישעיהו יא יד|ישעיהו יא, יד]])}}: &quot;אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם&quot;.{{הערה|[[בראשית רבה מד כג]]: &quot;רבי חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן: כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים [...] ולא נתן להם אלא ז': את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי - הרי שבעה, ולמה נתן להם שבעה וכו'&quot;.}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|טו|כ}}
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=טו|פסוק=כ|דיבור=וְאֶת הָרְפָאִים}}{{ב|אֶרֶץ עוֹג|שהרי גם &quot;רפאים&quot; לא מוזכרת ברשימת 7 העמים ב[[דברים ז א]]? לכן עונה רש&quot;י שרפאים היא ארץ עוג שאכן נכבשה}}, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ {{קטן|([[דברים ג יג|דברים ג, יג]])}}: &quot;הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים&quot;.&lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית טו/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references/&gt;
{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית יד|טו|בראשית טז}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית טו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4ov9awcnp3ucou1yt49277m7nbfdppw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית לט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1736048</id>
    <revision>
      <id>3008214</id>
      <parentid>2986347</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:38:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>ביאור ומקורות</comment>
      <origin>3008214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18072" sha1="9gd8rjnktp9x6ow0ss1q4fvjk9e5nrm" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית לח|לט|בראשית מ}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית לט/&gt;{{צ-ברשי|בראשית|לט|א}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=א|דיבור=וְיוֹסֵף הוּרַד}}חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֶׁהִפְסִיק בּוֹ כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה לִמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, 
:לוֹמַר {{ב|שֶׁבִּשְׁבִילוֹ|בגלל שיהודה לא מנע את מכירת יוסף (כפי שפירט רש&quot;י [[ביאור:רש&quot;י בראשית לח|בתחילת הפרק הקודם]])}} הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. 
:וְעוֹד, כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר לְמַעֲשֵׂה תָּמָר, לוֹמָר לְךָ: מַה {{ב|זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם|תמר נתכוונה לשם שמיים (כפי שכתב רש&quot;י בפרק הקודם: &quot;לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָּנִים&quot;)}}, אַף {{ב|זוֹ|אשת פוטיפר}} לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁרָאֲתָה {{ב|בָּאִצְטְרוֹלוֹגִין|אסטרולוגיה}} שֶׁלָּהּ שֶׁעֲתִידָה לְהַעֲמִיד בָּנִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם {{ב|מִמֶּנָּה|הבנים יוולדו ישירות מקשר בינה ליוסף}}, {{ב|אִם מִבִּתָּהּ|או (כפי שאכן היה) מביתה, אסנת - [[בראשית מו כ]]: &quot;וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם&quot;}}.{{הערה|[[בראשית רבה פה ב|ב&quot;ר פה, ב]]: וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא - ולא היה צריך קרייה למימר אלא 'ויוסף הורד מצרימה', ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו? [...] רבי אלעזר אמר: כדי לסמוך ירידה לירידה [...] ר&quot;ש בר נחמן אמר: כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר - מה זו לשם שמים, אף זו לשם שמים. דא&quot;ר יהושע בן לוי: רואה היתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אִם ממנה אִם מבִּתה.}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|ג}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=ג|דיבור=כִּי ה' אִתּוֹ}}שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו.{{הערה|[[מדרש תנחומא וישב ח]]: וירא אדוניו כי ה' אתו וגו', וכי פוטיפר רשע היה רואה שהקב&quot;ה עמו? ומה הוא 'כי ה' אתו'? אלא שלא היה שמו של הקדוש ברוך הוא זז מפיו. היה נכנס לשמשו והוא היה מלחש ואומר: רבון העולם אתה הוא בטחוני, אתה הוא פטרוני, תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ובעיני פוטיפר אדוני. ופוטיפר אומר לו: מה אתה מלחש? שמא כשפים אתה עושה לי? והוא משיבו: לא! אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך. לפיכך כתיב 'וירא אדוניו כי ה' אתו'.}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|ד}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=ד|דיבור=וְכָל יֶשׁ לוֹ}}הֲרֵי לָשׁוֹן קָצָר, חָסֵר &quot;אֲשֶׁר&quot;.{{הערה|אונקלוס: וְכָל דְּאִית לֵיהּ מְסַר בִּידֵיהּ.}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=ו|פסוק אחרון=ז|דיבור=וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה}}לֹא הָיָה {{ב|נוֹתֵן לִבּוֹ לִכְלוּם|משגיח עליו בכלל}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי אִם הַלֶּחֶם}}הִיא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.{{הערה|תרגום יונתן: וְלָא יְדַע עִמֵיהּ מִדַעַם אֱלָהֵן אִנְתְּתֵיהּ דִשְׁכִיב גַבָּהּ.{{ש}}[[בראשית רבה פו ו|ב&quot;ר פו, ו]]: כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל - לשון נקי.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר}}כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ {{ב|מוֹשֵׁל|אחראי על כל בית פוטיפר, כפי שמפורט בתחילת הפסוק}}, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְֹעָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְֹעָרְךָ? אֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת {{ב|הַדֹּב|דוגמה לחיה מסוכנת - ר' רש&quot;י לעיל [[ביאור:רש&quot;י בראשית לז#לג|לז, לג]]: &quot;חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ – נִצְנְצָה בוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: סוֹפוֹ שֶׁתִּתְגָּרֶה בוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר&quot;}}! מִיָּד: 
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|שורה חדשה=לא|פיסוק אחר=...|דיבור=וַתִּשָא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו}}{{הערה|[[מדרש תנחומא וישב ח]]: כיון שראה יוסף את עצמו בכך התחיל אוכל ושותה מסלסל בשערו ואומר 'ברוך המקום שהשכיחני בית אבי'. א&quot;ל הקב&quot;ה: אביך מתאבל עליך בשק ואפר ואתה אוכל ושותה ומסלסל בשערך? הרי {{ב|אדונתך מזדווגת|גבירתך ניטפלת}} לך ומצירה לך.}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=ז|דיבור=אַחַר}}כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַחַר&quot;, {{ב|סָמוּךְ|הדבר ארע מיד לאחר מכן (מיד אחר החטא הגיע העונש, כפי שהסביר רש&quot;י על הפסוק הקודם)}}.{{הערה|כרב הונא ב[[בראשית רבה מד ה|ב&quot;ר מד, ה]]: רבי יודן אמר: בכל מקום שנאמר 'אחרי' - סמוך; 'אחר' - מופלג. ור' הונא אמר: בכל מקום שנאמר 'אחר' - סמוך; 'אחרי' - מופלג (וכן גם הזכיר זאת רש&quot;י לעיל [[ביאור:רש&quot;י בראשית טו|טו, א]]);{{ש}}[[בראשית רבה פז ג|פז, ג]]: &quot;ותשא אשת אדוניו את עיניה&quot; - מה כתיב למעלה מן הענין? 'ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה'. לגבור שהיה עומד בשוק וממשמש בעיניו ומתקן בשערו {{ב|ומתלה בעקיבו|הולך בצורה גאוותנית על עקביו}}. אמר: לי נאה לי יאי נאה גבור. אמרו ליה: {{ב|אי את גבור אי את יאי|אם אתה גיבור, אם אתה יאה}} {{ב|הא דובא קמך קום קפחינה|הנה דוב (חיה אימתנית) מולך, קום והכנע אותו! בוא נראה אם הכוח שלך שווה משהו}}.}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=ט|דיבור=וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים}}בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת.{{הערה|[[סנהדרין נו א|סנהדרין נ&quot;ו ע&quot;א]]: תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח [...] גילוי עריות...}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|י}}
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=י|דיבור=לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ}}אֲפִלּוּ בְּלֹא תַּשְׁמִישׁ.{{הערה|[[בראשית רבה פז ו|ב&quot;ר פז, ו]]: וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ - בעוה&quot;ז, לִהְיוֹת עִמָּהּ - שלא יהיה עמה בגיהנם לעתיד לבא. ד&quot;א: וְלֹא שֹׁמֵעַ אֵלֶיהָ - אפילו בשכיבה בלא תשמיש.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לִהְיוֹת עִמָּהּ}}לָעוֹלָם הַבָּא.{{הערה|(בראשית רבה שם - ר' הערה קודמת;{{ש}}[[סוטה ג ב|סוטה ג' ע&quot;ב]]: ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה. לשכב אצלה - בעולם הזה, להיות עמה - לעולם הבא.{{ש}}[[מדרש תנחומא וישב ח]]: וכך אמר לה יוסף: אפי' פנויות שלכם אסורות לנו כ&quot;ש אשת איש. ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה. לשכב אצלה - בעולם הזה, להיות עמה - לעולם הבא בגיהנם. ממה שאמר הכתוב 'להיות עמה', את למד שהבא על עובדת עכ&quot;ם קשורה בו ככלב.}}&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=יא|דיבור=וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה}}כְּלוֹמַר: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹם מְיֻחָד; יוֹם {{ב|צְחוֹק|מסיבות והוללות}}, {{ב|יוֹם אֵיד|בלשון חז&quot;ל המונח &quot;יום אידם&quot; הפך לכינוי גנאי קבוע ליום חג של עובדי אלילים. החכמים בחרו להשתמש במילה שמשמעותה &quot;אסון&quot; מתוך הסתייגות וסלידה מע&quot;ז}} שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָלְכוּ כֻּלָּם לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה. אָמְרָה: {{ב|אֵין לִי יוֹם הָגוּן|אין הזדמנות מתאימה יותר}} לְהִזָּקֵק לְיוֹסֵף כְּהַיּוֹם הַזֶּה. אָמְרָה לָהֶם: חוֹלָה אֲנִי וְאֵינִי יְכוֹלָה לֵילֵךְ.{{הערה|[[סוטה לו ב|סוטה ל&quot;ו ע&quot;ב]]: תנא דבי ר' ישמעאל: אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם, והיא אמרה להן חולה היא. אמרה: אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה;{{ש}}[[בראשית רבה פז ז|ב&quot;ר פז, ז]]: ...ור' נחמיה אמר: יום תיאטירון היה, והלכו הכל לראותו.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ}}רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: {{ב|מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ|לעשות את עבודתו הרגילה}}; וְחַד אָמַר: {{ב|לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו עִמָּהּ|שגם יוסף תיכנן בהתחלה לשכב עימה}}, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֵית לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּ', {{ב|כִּדְאִיתָא|כפי שמופיע}} בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה.{{הערה|[[סוטה לו ב|סוטה שם]]: באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון. אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם - רצונך שימחה שמך מביניהם [...] מיד ([[בראשית מט, כד]]) 'ותשב באיתן קשתו' וכו'. ובאופן דומה ב[[בראשית רבה פז ז|ב&quot;ר שם]]; [[מדרש תנחומא וישב ט|תנחומא ט]]: רבותינו חולקין בדבר. יש אומרים: לעשות צרכו נכנס {{ב|ובקש עצמו ולא מצא דכתיב 'ואין איש'|רצה לחטוא אך לא היה זה בכוחו}}, ויש אומרים: לעשות מלאכתו - מלאכה שעליו מן הבית, ורבי יהודה אומר: אותו היום יום זבוחו של נילוס היה ויצאו כלם ונשתיירה היא והוא עמה בבית, ותתפשהו בבגדו ועלה עמה למטה ובקש עצמו ולא מצא, שראה דמות דיוקנו של אביו והפיל עצמו בקרקע ונעץ עשר אצבעותיו בקרקע.}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|יד}}
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=יד|דיבור=רְאוּ הֵבִיא לָנוּ}}הֲרֵי זֶה לְשׁוֹן קְצָרָה, &quot;הֵבִיא לָנוּ&quot; וְלֹא פֵּרֵשׁ מִי הֱבִיאוֹ; וְעַל בַּעֲלָהּ אוֹמֶרֶת כֵּן.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עִבְרִי}}{{ב|מֵעֵבֶר הַנָּהָר|שמוצאו מעבר לנהר פרת, אור כשדים\חרן}}, {{ב|מִבְּנֵי עֵבֶר|או הסבר אחר: שהוא צאצא של נינו של שם בן נח (ראו [[ביאור:בראשית י|בראשית י]] והערת שוליים שם)}}.{{הערה|ראו [[בראשית רבה מב ח|ב&quot;ר מב, ח]]: &quot;ויגד לאברם העברי&quot; - ... רבי נחמיה אומר: שהוא מבני בניו של עֵבֶר. רבנין אמרין: שהוא מעבר הנהר.}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|טז}}
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=טז|דיבור=אֲדֹנָיו}}שֶׁל יוֹסֵף.{{הערה|יתכן שרש&quot;י מדגיש זאת בגלל שנושא המשפט הוא אשת פוטיפר והיה ניתן לצפות למילה &quot;אדוניה&quot;. &quot;אֲדֹנָיו&quot; - האדון של יוסף, כמו גם &quot;בִּגְדוֹ&quot; בתחילת הפסוק - הבגד של יוסף.}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|יז}}
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=יז|דיבור=בָּא אֵלַי}}{{ב|לְצַחֶק בִּי|רש&quot;י משנה את סדר המילים בפסוק ומעביר את &quot;לְצַחֶק בִּי&quot; להתחלה כדי להבהיר ש&quot;לְצַחֶק בִּי&quot; לא משוייך ל&quot;אֲשֶׁר הֵבֵאתָ&quot;. כלומר, אין כאן האשמה של פוטיפר שהוא בכוונה הביא את העבד העברי כדי לצחק באישתו.}} הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|יט}}
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=יט|דיבור=וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו וְגוֹ'}}בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ אָמְרָה לוֹ כֵּן, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה: &quot;{{ב|כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה|ויש כאן יתור שהרי כבר נכתב &quot;כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot; בפסוק יז}} עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ&quot;, עִנְיְנֵי תַּשְׁמִישׁ כָּאֵלֶּה.{{הערה|[[בראשית רבה פז ט|ב&quot;ר פז, ט]]: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדוֹנָיו וְגוֹ' כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה - רבי אבהו אמר: בשעת תשמיש.}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|כא}}
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=כא|דיבור=וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד}}שֶׁהָיָה {{ב|מְקֻבָּל לְכָל רוֹאָיו|המילה &quot;חסד&quot; שלא במשמעות הנפוצה שלה (גמילות חסדים) אלא במשמעות של &quot;חן וחסד&quot;}}, לְשׁוֹן &quot;כַּלָּה נָאָה {{ב|וַחֲסוּדָה|כפי שרש&quot;י מפרש בגמרא בכתובות: &quot;חוט של חסד משוך עליה&quot;}}&quot; {{ב|שֶׁבַּמִּשְׁנָה|בריתא (משנה חיצונית)}}.{{הערה|[[כתובות יז א|כתובות י&quot;ז ע&quot;א]]: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה; [[W:בראשית רבתי|בראשית רבתי]]:  ויט אליו חסד - באסתר כתיב 'ותשא חן וחסד' גו' ([[אסתר ב, יז]]), לפי שהעמידו מדיות נאות מכאן ופרסיות נאות מכאן והי(ה) באמצע, לכך ותשא חן [וחסד], {{ב|ולואי בטעונה תתקיים|הלוואי שעם כל החן והחסד, היא אכן תצליח לשאת את המשא הכבד שהוטל עליה ולעמוד במשימה}}, אבל יוסף שהיה בין מצריים כעורים 'ויט אליו {{ב|חסד|רק &quot;חסד&quot; ללא &quot;חן&quot;}}' - טפה אחת ודיו.}}&lt;קטע סוף=כא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|כב}}
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=כב|דיבור=הוּא הָיָה עוֹשֶׂה}}כְּתַרְגּוּמוֹ, &quot;{{ב|בְּמֵימְרֵיהּ הֲוָה מִתְעֲבֵיד|על פי דברו היה נעשה (ואין לפרש שהוא היה עושה לבד את עבודתם של כולם)}}&quot;.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|לט|כג}}
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=לט|פסוק=כג|דיבור=בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ}}בִּשְׁבִיל שֶׁה' אִתּוֹ.{{הערה|תרגום יונתן: בְּגִין דְמֵימַר דַיְיָ הֲוָה בְּסַעֲדֵיהּ.}}&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע סוף=בראשית לט/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references/&gt;
{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית לח|לט|בראשית מ}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית לט]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9gd8rjnktp9x6ow0ss1q4fvjk9e5nrm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים/האחים מבאהקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739202</id>
    <revision>
      <id>3008259</id>
      <parentid>3007936</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T07:32:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3008259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15116" sha1="shr71ku11k4r9jx219nd9es4qveknsl" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=יון אאורטנאסון
|שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים
|שם נוסף=האחים מבאהקי
|הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר
|רישום הקודם=ארנליוטור הנסתר
|הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון
|רישום הבא=האחים והגליון
|סוגה=אגדות
}}
{{בעבודה}}

לפני שנים רבות בחווה ששמה [[:w:is:Bakki í Svarfaðardal|בַּאהְקִי]] ב[[:w:en:Svarfaðardalur|סְוָורְפָדָ'רְטָלוּר]]{{הערה|כנראה ישנה חוות באהקי ב[[:w:en:Fljót|פליוט]] כפי שניתן להסיק מ&quot;[[:w:is:Ármann á Alþingi|אאורמן באלת'ינגי]]&quot;. [[:is:Baldvin Einarsson|בלדווין איינרסון]] שבעצמו היה מפליוט מעיד שם על בן ארצו סיקוואט: &quot;אף אחד לא יכול להגיד על סיקוואט שהוא טיפש למרות שנאמר עליו שהוא יליד פליוט שבסקגפיורד שתמיד השמועות מתייחסות אליה כמקום של טיפשות כמו [[:w:is:Flóinn|פלויין]], כפי שמראה השיר:&lt;br&gt;''שניים הם המחוזות, פלויין ופליוט,&lt;br&gt;שרוב האנשים דומים שם, וכו' ''&quot;&lt;br&gt;&lt;small&gt;הערת המתרגם: סיקוואט היה דמות בדיונית במגזין &quot;אאורמן באלת'ינגי&quot; של איינרסון שייצגה דווקא את אלו המשתמשים בשכל הישר, כך שאולי היה כאן נסיון של איינרסון לנער את הסטיגמה שדבקה במולדתו. בכל מקרה החלק המעניין הוא שסטיגמה החלמאית על באהקי היתה כל כך חזקה שברגע שהוצגה סטיגמה כזו לגבי פליוט הסיק אאורטנסון שחוות באהקי נמצאת בה.&lt;/small&gt;}} חי איכר. היו לו שלושה בנים: קִיסְטְלַה, אֶיְרִיק והֶלְגַה. הם נחשבו לטיפשים וישנם סיפורים רבים על טיפשותם, ורק מעטים מהם מופיעים כאן.

פעם אחת כשהיו האחים כבר גדולים, הם שטו בים עם אביהם כדי לדוג דגים. במהרה חש הזקן ברע עד כדי כך שנשכב שם. הם הביאו איתם חבית קטנה של בלנדה {{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: בלנדה, הגירסה האיסלנדית ל[[:w:en:blaand|בלאנד הסקוטי]], הוא משקה עשוי מי גבינה או חלב מהולים במים שמשתמר היטב בגלל החומציות ומזין יותר ממים רגילים. דייגים היו נוהגים לקחת חבית קטנה של בלנדה לשיט כדי להתחזק ולהתרענן.&lt;/small&gt;}} ובתוך זמן קצר האיש קרא לבניו וביקש מהם את  החבית. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה&quot; (ככה הם תמיד היו אומרים כשאחד מהם היה מדבר עם האחרים, כי הם ידעו שאלו השמות של כולם,) &quot;אבא מבקש את החבית.&quot; ואחר ענה לו: &quot;קיסטלה-אריק-הלגה, אבא מבקש את החבית&quot; גם השלישי אמר אותו דבר, וכך הם חזרו על זה עד שהזקן מת, כי אף אחד מהם לא הבין מה האיש רוצה מהחבית. מאז נוצר הכינוי &quot;מבקש את החבית&quot; למי שגוסס.

לאחר מכן חזרו האחים ליבשה, הכינו את גופתו של האיש לקבורה וקשרו אותה לסוסה החומה שהיתה בבעלותו ואז שילחו אותה משם ונתנו לה להחליט לאן היא הולכת. הם אמרו שברונקה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;ברונה&quot; באיסלנדית משמעו &quot;חומה&quot;, מכאן השם &quot;ברונקה&quot; לסוסה.&lt;/small&gt;}} הזקנה תמצא את דרכה. בסוף הם מצאו את ברונקה בלי שום דבר קשור אליה בחצר האחורית שלהם וידעו שהיא אכן מצאה את דרכה, אבל לא שמו לב למה שקרה לאיש.

לאחר מות אביהם חיו האחים בבאהקי ונקראו על שם החווה וכינויים היה האחים מבאהקי או האידיוטים מבהאקי. הם ירשו את הסוסה החומה מהזקן ודאגו לה היטב. יום אחד נשבה רוח חזקה והם פחדו שברונקה תעוף, לכן הם החליטו לשים עליה משהו כבד, והעמיסו עליה הרבה סלעים שיחזיקו אותה במקום. אחרי זה היא גם לא עפה וגם לא קמה יותר.

כשברונקה עדיין היתה ברשותם של האחים הם טיילו פעם בחורף על הקרח לאור הירח כשאחד מהם רוכב על הסוסה והאחרים הולכים לידה. הם שמו לב שהיה בחור שתמיד רכב לצד האח שרכב, ונראה להם תמוה שהוא לא הוציא מילה מפיו, אך הם שמעו שעם כל צעד של הסוסה הוא אמר: &quot;קאורי, קאורי.&quot; זה נראה להם חשוד כי זה לא היה השם של אף אחד מהם. האח שרכב חשב לעבור ברכיבה את הבחור הנלווה. אך ככל שהתאמץ יותר ברכיבה שמע אותו אומר בקצב גבוה יותר &quot;קאורי, קאורי.&quot; והאחים האחרים ראו שהבחור רכב תמיד לצד אחיהם, בין אם רכב לאט או מהר. לבסוף הם הגיעו הביתה ואז ראו שכשהאח שרכב ירד מהסוסה ירד גם הבחור הנלווה והכניס את סוסו באותו זמן כמו אח שלהם, אך הוא נעלם מעיניהם לחלוטין כשהם נכנסו והשאירו את אור הירח מאחור.{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הסיפור ידוע בשם &quot;הצל על הקרח&quot;.&lt;/small&gt;}}

אם אחד האחים היה צריך ללכת למקום כלשהו תמיד הם הלכו כולם. pעם אחת הם הלכו למסע ארוך של בערך שלושה תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ' (ברבים: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר) משמעה &quot;דרך של חבר פרלמנט&quot;, מדובר ביחידת מרחק סטנדרטית שמוגדרת כמרחק שאדם היה אמור לעבור ביום אחד בדרכו להתכנסות של ההנהגה ואורכה כ37.5 ק&quot;מ. כך שמסע האחים היה למרחק של כ-112 ק&quot;מ.&lt;/small&gt;}}. לאחר שעברו שני שליש מן הדרך הם נזכרו שהם התכוונו להשאיל סוס למסע. אז הם פנו חזרה הביתה, השיגו את הסוס ויצאו שוב למסע.

פעם אחת הלכו האחים כמו תמיד להביא לבעלת האדמות שלהם את דמי השכירות על באהקי. בעלת אדמות היתה אלמנה. הם שילמו לה את חובם ונשארו אצלה ללילה. למחרת בבוקר הם פנו ללכת הביתה והיתה לפניהם דרך ארוכה. כשהתקדמו כבר יותר מחצי הדרך אמר אחד מהם: &quot;היי, קיסטלה-איריק-הלגה, נזכרתי שלא ביקשנו מהאישה שיברך אותנו האל בשלום.&quot;{{הערה|זהו מנהג ישן וטוב של ארץ זו באיזורים הכפריים, או לפחות היה, שכשמגישים לך אוכל בין אם אתה אורח או בן בית, לפני שאתה אוכל אתה אומר לאלו שהגישו לך: &quot;יובא בחסדי האל האוכל&quot; או &quot;יברך האל את המזון&quot; ובגמר הארוחה אומרים &quot;יברך האל&quot; או &quot;ברכת האל על המזון&quot;.}} האחרים קלטו שהוא צודק. אז הם חזרו אל האלמנה וביקשו ממנה: &quot;תני לנו את ברכת האל לשלום.&quot; אז הם פנו לביתם, אך כשהגיעו לאמצע הדרך הם נזכרו שהם לא הודו לאלמנה על הטרחה, וכדי שאף אחד לא יצחק עליהם על שהם חסרי נימוס הם חזרו שוב, הודו לה מקרב לב על הטרחה ואז הלכו הביתה.

פעם אחת היו האחים בדרכים ופגשו אדם שהחזיק חיה שהם מעולם לא ראו. הם שאלו איך קוראים לחיה הזו ומה עושים איתה. האיש אמר שזה חתול ושהוא הורג עכברים ונפטר מהם בבתים. לאחים זה נראה היה אוצר גדול והם שאלו האם הוא ימכור את החתול. האיש אמר שהם יכולים להציע לו סכום גדול כדי שהוא יסכים למכור אותו ויצא שהם קנו את החתול בהון עתק. הם הלכו הביתה עם החתול והיו מאוד מרוצים מעצמם. כשהגיעו הביתה הם נזכרו ששכחו לשאול אותו מה אוכל חתול. הם הלכו אל ביתו של האיש שמכר להם את החתול. כבר ירד הערב ואחד מהם ניגש לחלון וקרא &quot;מה אוכל החתול?&quot; האיש ענה בגסות: &quot;החתול הארור אוכל הכל.&quot; עם זה הם חזרו לביתם והתחילו להרהר על כך שהחתול אוכל הכל. אחד מהם אמר: &quot;אם החתול הארור אוכל הכל, זה כולל גם את אחי.&quot; וכך אמר כל אחד את דברו. הם הגיעו למסקנה שעדיף שלא יהיה להם את החתול הזה על הראש לאורך זמן. אז הם מצאו מישהו שיגמור אותו וככה הם יצאו טוב מהעיסקה על החתול.

פעם קנו האחים גיגית עץ גדולה בבּוֹרְגַּרְפְיוֹרְד בדרום ופירקו אותה כדי שיהיה להם קל להוביל אותה. כשהגיעו הביתה הרכיבו את הכלי והתחילו למלא אותו. אבל הוא התעקש לדלוף. הלכו האחים לבדוק מה הסיבה. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה, לא פלא שהכלי דולף, התחתית שלו נשארה בבורגרפיורד בדרום.&quot; מאז הדבר משמש כפתגם: &quot;לא פלא שהכלי דולף.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפתגם משמש גם באיסלנדית מודרנית למקרים בהם יש כשל ברור מראש.&lt;/small&gt;}}

פעם בא הבישוף של הולה לסיור בבאהקי{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מדובר בסוג סיור מסוים (vísitazíuferð) שנועד לפיקוח על הכנסיה המקומית.&lt;/small&gt;}}. האחים היו בבית ומאחר שרצו להגיש לבישוף משהו, הציעו לו לשתות והבישוף הסכים. הכלי המרשים ביותר שהיה ברשותם של האחים היה סיר לילה חדש, אז הם הגישו לבישוף שמנת בכלי הזה. הבישוף לא הסכים לקחת את הכלי או לשתות ממנו. האחים הביטו זה בזה ואמרו: &quot;קיסטלה-אייריק-הלגה, הוא לא רוצה לשתות את השמנת פה בבאהקי. אז מצידי שילך וישתה שתן.&quot;

האחים מבאהקי שמו לב שמזג האויר היה קר יותר בחורף מאשר בקיץ, וגם שככל שהיה קר יותר בבית כלשהו כך החלונות בו היו גדולים יותר. הם הסיקו מכך שכל הכפור הדוקר נובע מכך שלבית יש חלונות. הם לקחו יוזמה ובנו את ביתם בעיצוב חדש שלא היו בו חלונות, ולא קשה לנחש שכתוצאה מכך היה בפנים חושך מוחלט. אבל הם ניחמו את עצמם בכך שיהיה שם חם בחורף והם גם חשבו שאפשר לתקן את זה עם תכנית טובה. אז הם לקחו יוזמה ביום יפה כשאור השמש היה בהיר וחזק בשיא הקיץ והלכו להוציא את החושך מהבית בכובעים שלהם, ויש שאומרים במגשי עץ. הם שפכו מהם את החושך ואז נשאו איתם פנימה אור שמש והכינו עצמם היטב לכך שמעתה יהיה אור. אך כשחדלו ממעשיהם בערב והתיישבו בבית הם לא ראו אפילו את כף היד של עצמם יותר משראו אותה קודם.

קיץ אחד היתה לאחים פרה ללא עגל. הם חשבו שזו בעיה רצינית ורצו להשיג פר כדי להרביע{{הערה|כיום אנו הרבה פעמים אומרים &quot;לשטח פרה&quot;  כמו ב&quot;לשטח כביסה&quot;. &lt;small&gt;הערת המתרגם: המילה ל&quot;להרביע&quot; באיסלנדית היא Kefla (&quot;קפלה&quot;), המילה ל&quot;לשטח&quot; היא &quot;Kelfa&quot; (&quot;קלווה&quot;). אאורטנסון למעשה מציין כאן מראש שהבלבול בין השניים הוא לא דבר חדש, פשוט האחים לקחו את זה מילולית.&lt;/small&gt;}} אותה. פעם כשהפרה היתה מיוחמת הלכו איתה אל איכר שהיה לו פר וביקשו שיאפשר להשתמש בו. האיכר הרשה והפנה אותם אל הפר שהיה המרעה. אז האחים הלכו עם הפרונת{{הערה|כך &lt;small&gt;(הערת המתרגם: במילה האיסלנדית Kusu שתורגמה כאן &quot;פרונת&quot;)&lt;/small&gt; נקראות פרות צפונית ל[[:w:en:Skagafjörður|סְקָגַפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Eyjafjörður|אֵיְיָפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Suður-Þingeyjarsýsla|מחוז תִ'ינְגֵיְיָר]] ו[[:w:en:Norður-Múlasýsla|במחוז מוּלָה]]. במקומות אחרים היא נקראת kýr או kusa וגם baula או belja.}} אל הפר וטרחו ועמלו שם זמן רב. לבסוף הם חזרו הביתה אל האיכר ואמרו לו שהפר שלו חסר ערך בכל מה שנוגע לפרות. האיכר שאל אותם איך הם החזיקו את הפרה, וגרם להבין בעצמם שהם טיפלו בעניין כמו טיפשים, כצפוי. &quot;אוי, לא,&quot; אמרו הם &quot;השכבנו את הפרה על הגב והרמנו אותה באויר.&quot; &quot;כך חשדתי,&quot; אמר האיכר, &quot;אתם לא הטיפש הממוצע.&quot;

אמרו לאחים מבאהקי שכדאי להם לעשות מדי פעם אמבטיה חמה לרגליים. אבל מכיוון שהיו להם תמיד מעט עצים להסקה לא היה להם פנאי לחמם מים לשם כך. פעם קרה שהם נתקלו בבריכת מים חמים או מעיין רותח בדרכם, והם כבר היו להוטים לקבל אמבט חם לרגליים בחינם.

-- התרגום בעבודה --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]</text>
      <sha1>shr71ku11k4r9jx219nd9es4qveknsl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008264</id>
      <parentid>3008259</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3008264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15871" sha1="d0x9gbrhq70o77kuk90yg2wpaok5tj4" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=יון אאורטנאסון
|שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים
|שם נוסף=האחים מבאהקי
|הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר
|רישום הקודם=ארנליוטור הנסתר
|הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון
|רישום הבא=האחים והגליון
|סוגה=אגדות
}}
{{בעבודה}}

לפני שנים רבות בחווה ששמה [[:w:is:Bakki í Svarfaðardal|בַּאהְקִי]] ב[[:w:en:Svarfaðardalur|סְוָורְפָדָ'רְטָלוּר]]{{הערה|כנראה ישנה חוות באהקי ב[[:w:en:Fljót|פליוט]] כפי שניתן להסיק מ&quot;[[:w:is:Ármann á Alþingi|אאורמן באלת'ינגי]]&quot;. [[:is:Baldvin Einarsson|בלדווין איינרסון]] שבעצמו היה מפליוט מעיד שם על בן ארצו סיקוואט: &quot;אף אחד לא יכול להגיד על סיקוואט שהוא טיפש למרות שנאמר עליו שהוא יליד פליוט שבסקגפיורד שתמיד השמועות מתייחסות אליה כמקום של טיפשות כמו [[:w:is:Flóinn|פלויין]], כפי שמראה השיר:&lt;br&gt;''שניים הם המחוזות, פלויין ופליוט,&lt;br&gt;שרוב האנשים דומים שם, וכו' ''&quot;&lt;br&gt;&lt;small&gt;הערת המתרגם: סיקוואט היה דמות בדיונית במגזין &quot;אאורמן באלת'ינגי&quot; של איינרסון שייצגה דווקא את אלו המשתמשים בשכל הישר, כך שאולי היה כאן נסיון של איינרסון לנער את הסטיגמה שדבקה במולדתו. בכל מקרה החלק המעניין הוא שסטיגמה החלמאית על באהקי היתה כל כך חזקה שברגע שהוצגה סטיגמה כזו לגבי פליוט הסיק אאורטנסון שחוות באהקי נמצאת בה.&lt;/small&gt;}} חי איכר. היו לו שלושה בנים: קִיסְטְלַה, אֶיְרִיק והֶלְגַה. הם נחשבו לטיפשים וישנם סיפורים רבים על טיפשותם, ורק מעטים מהם מופיעים כאן.

פעם אחת כשהיו האחים כבר גדולים, הם שטו בים עם אביהם כדי לדוג דגים. במהרה חש הזקן ברע עד כדי כך שנשכב שם. הם הביאו איתם חבית קטנה של בלנדה {{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: בלנדה, הגירסה האיסלנדית ל[[:w:en:blaand|בלאנד הסקוטי]], הוא משקה עשוי מי גבינה או חלב מהולים במים שמשתמר היטב בגלל החומציות ומזין יותר ממים רגילים. דייגים היו נוהגים לקחת חבית קטנה של בלנדה לשיט כדי להתחזק ולהתרענן.&lt;/small&gt;}} ובתוך זמן קצר האיש קרא לבניו וביקש מהם את  החבית. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה&quot; (ככה הם תמיד היו אומרים כשאחד מהם היה מדבר עם האחרים, כי הם ידעו שאלו השמות של כולם,) &quot;אבא מבקש את החבית.&quot; ואחר ענה לו: &quot;קיסטלה-אריק-הלגה, אבא מבקש את החבית&quot; גם השלישי אמר אותו דבר, וכך הם חזרו על זה עד שהזקן מת, כי אף אחד מהם לא הבין מה האיש רוצה מהחבית. מאז נוצר הכינוי &quot;מבקש את החבית&quot; למי שגוסס.

לאחר מכן חזרו האחים ליבשה, הכינו את גופתו של האיש לקבורה וקשרו אותה לסוסה החומה שהיתה בבעלותו ואז שילחו אותה משם ונתנו לה להחליט לאן היא הולכת. הם אמרו שברונקה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;ברונה&quot; באיסלנדית משמעו &quot;חומה&quot;, מכאן השם &quot;ברונקה&quot; לסוסה.&lt;/small&gt;}} הזקנה תמצא את דרכה. בסוף הם מצאו את ברונקה בלי שום דבר קשור אליה בחצר האחורית שלהם וידעו שהיא אכן מצאה את דרכה, אבל לא שמו לב למה שקרה לאיש.

לאחר מות אביהם חיו האחים בבאהקי ונקראו על שם החווה וכינויים היה האחים מבאהקי או האידיוטים מבהאקי. הם ירשו את הסוסה החומה מהזקן ודאגו לה היטב. יום אחד נשבה רוח חזקה והם פחדו שברונקה תעוף, לכן הם החליטו לשים עליה משהו כבד, והעמיסו עליה הרבה סלעים שיחזיקו אותה במקום. אחרי זה היא גם לא עפה וגם לא קמה יותר.

כשברונקה עדיין היתה ברשותם של האחים הם טיילו פעם בחורף על הקרח לאור הירח כשאחד מהם רוכב על הסוסה והאחרים הולכים לידה. הם שמו לב שהיה בחור שתמיד רכב לצד האח שרכב, ונראה להם תמוה שהוא לא הוציא מילה מפיו, אך הם שמעו שעם כל צעד של הסוסה הוא אמר: &quot;קאורי, קאורי.&quot; זה נראה להם חשוד כי זה לא היה השם של אף אחד מהם. האח שרכב חשב לעבור ברכיבה את הבחור הנלווה. אך ככל שהתאמץ יותר ברכיבה שמע אותו אומר בקצב גבוה יותר &quot;קאורי, קאורי.&quot; והאחים האחרים ראו שהבחור רכב תמיד לצד אחיהם, בין אם רכב לאט או מהר. לבסוף הם הגיעו הביתה ואז ראו שכשהאח שרכב ירד מהסוסה ירד גם הבחור הנלווה והכניס את סוסו באותו זמן כמו אח שלהם, אך הוא נעלם מעיניהם לחלוטין כשהם נכנסו והשאירו את אור הירח מאחור.{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הסיפור ידוע בשם &quot;הצל על הקרח&quot;.&lt;/small&gt;}}

אם אחד האחים היה צריך ללכת למקום כלשהו תמיד הם הלכו כולם. pעם אחת הם הלכו למסע ארוך של בערך שלושה תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ' (ברבים: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר) משמעה &quot;דרך של חבר פרלמנט&quot;, מדובר ביחידת מרחק סטנדרטית שמוגדרת כמרחק שאדם היה אמור לעבור ביום אחד בדרכו להתכנסות של ההנהגה ואורכה כ37.5 ק&quot;מ. כך שמסע האחים היה למרחק של כ-112 ק&quot;מ.&lt;/small&gt;}}. לאחר שעברו שני שליש מן הדרך הם נזכרו שהם התכוונו להשאיל סוס למסע. אז הם פנו חזרה הביתה, השיגו את הסוס ויצאו שוב למסע.

פעם אחת הלכו האחים כמו תמיד להביא לבעלת האדמות שלהם את דמי השכירות על באהקי. בעלת אדמות היתה אלמנה. הם שילמו לה את חובם ונשארו אצלה ללילה. למחרת בבוקר הם פנו ללכת הביתה והיתה לפניהם דרך ארוכה. כשהתקדמו כבר יותר מחצי הדרך אמר אחד מהם: &quot;היי, קיסטלה-איריק-הלגה, נזכרתי שלא ביקשנו מהאישה שיברך אותנו האל בשלום.&quot;{{הערה|זהו מנהג ישן וטוב של ארץ זו באיזורים הכפריים, או לפחות היה, שכשמגישים לך אוכל בין אם אתה אורח או בן בית, לפני שאתה אוכל אתה אומר לאלו שהגישו לך: &quot;יובא בחסדי האל האוכל&quot; או &quot;יברך האל את המזון&quot; ובגמר הארוחה אומרים &quot;יברך האל&quot; או &quot;ברכת האל על המזון&quot;.}} האחרים קלטו שהוא צודק. אז הם חזרו אל האלמנה וביקשו ממנה: &quot;תני לנו את ברכת האל לשלום.&quot; אז הם פנו לביתם, אך כשהגיעו לאמצע הדרך הם נזכרו שהם לא הודו לאלמנה על הטרחה, וכדי שאף אחד לא יצחק עליהם על שהם חסרי נימוס הם חזרו שוב, הודו לה מקרב לב על הטרחה ואז הלכו הביתה.

פעם אחת היו האחים בדרכים ופגשו אדם שהחזיק חיה שהם מעולם לא ראו. הם שאלו איך קוראים לחיה הזו ומה עושים איתה. האיש אמר שזה חתול ושהוא הורג עכברים ונפטר מהם בבתים. לאחים זה נראה היה אוצר גדול והם שאלו האם הוא ימכור את החתול. האיש אמר שהם יכולים להציע לו סכום גדול כדי שהוא יסכים למכור אותו ויצא שהם קנו את החתול בהון עתק. הם הלכו הביתה עם החתול והיו מאוד מרוצים מעצמם. כשהגיעו הביתה הם נזכרו ששכחו לשאול אותו מה אוכל חתול. הם הלכו אל ביתו של האיש שמכר להם את החתול. כבר ירד הערב ואחד מהם ניגש לחלון וקרא &quot;מה אוכל החתול?&quot; האיש ענה בגסות: &quot;החתול הארור אוכל הכל.&quot; עם זה הם חזרו לביתם והתחילו להרהר על כך שהחתול אוכל הכל. אחד מהם אמר: &quot;אם החתול הארור אוכל הכל, זה כולל גם את אחי.&quot; וכך אמר כל אחד את דברו. הם הגיעו למסקנה שעדיף שלא יהיה להם את החתול הזה על הראש לאורך זמן. אז הם מצאו מישהו שיגמור אותו וככה הם יצאו טוב מהעיסקה על החתול.

פעם קנו האחים גיגית עץ גדולה בבּוֹרְגַּרְפְיוֹרְד בדרום ופירקו אותה כדי שיהיה להם קל להוביל אותה. כשהגיעו הביתה הרכיבו את הכלי והתחילו למלא אותו. אבל הוא התעקש לדלוף. הלכו האחים לבדוק מה הסיבה. אמר אחד מהם: &quot;קיסטלה-איריק-הלגה, לא פלא שהכלי דולף, התחתית שלו נשארה בבורגרפיורד בדרום.&quot; מאז הדבר משמש כפתגם: &quot;לא פלא שהכלי דולף.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפתגם משמש גם באיסלנדית מודרנית למקרים בהם יש כשל ברור מראש.&lt;/small&gt;}}

פעם בא הבישוף של הולה לסיור בבאהקי{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מדובר בסוג סיור מסוים (vísitazíuferð) שנועד לפיקוח על הכנסיה המקומית.&lt;/small&gt;}}. האחים היו בבית ומאחר שרצו להגיש לבישוף משהו, הציעו לו לשתות והבישוף הסכים. הכלי המרשים ביותר שהיה ברשותם של האחים היה סיר לילה חדש, אז הם הגישו לבישוף שמנת בכלי הזה. הבישוף לא הסכים לקחת את הכלי או לשתות ממנו. האחים הביטו זה בזה ואמרו: &quot;קיסטלה-אייריק-הלגה, הוא לא רוצה לשתות את השמנת פה בבאהקי. אז מצידי שילך וישתה שתן.&quot;

האחים מבאהקי שמו לב שמזג האויר היה קר יותר בחורף מאשר בקיץ, וגם שככל שהיה קר יותר בבית כלשהו כך החלונות בו היו גדולים יותר. הם הסיקו מכך שכל הכפור הדוקר נובע מכך שלבית יש חלונות. הם לקחו יוזמה ובנו את ביתם בעיצוב חדש שלא היו בו חלונות, ולא קשה לנחש שכתוצאה מכך היה בפנים חושך מוחלט. אבל הם ניחמו את עצמם בכך שיהיה שם חם בחורף והם גם חשבו שאפשר לתקן את זה עם תכנית טובה. אז הם לקחו יוזמה ביום יפה כשאור השמש היה בהיר וחזק בשיא הקיץ והלכו להוציא את החושך מהבית בכובעים שלהם, ויש שאומרים במגשי עץ. הם שפכו מהם את החושך ואז נשאו איתם פנימה אור שמש והכינו עצמם היטב לכך שמעתה יהיה אור. אך כשחדלו ממעשיהם בערב והתיישבו בבית הם לא ראו אפילו את כף היד של עצמם יותר משראו אותה קודם.

קיץ אחד היתה לאחים פרה ללא עגל. הם חשבו שזו בעיה רצינית ורצו להשיג פר כדי להרביע{{הערה|כיום אנו הרבה פעמים אומרים &quot;לשטח פרה&quot;  כמו ב&quot;לשטח כביסה&quot;. &lt;small&gt;הערת המתרגם: המילה ל&quot;להרביע&quot; באיסלנדית היא Kefla (&quot;קפלה&quot;), המילה ל&quot;לשטח&quot; היא &quot;Kelfa&quot; (&quot;קלווה&quot;). אאורטנסון למעשה מציין כאן מראש שהבלבול בין השניים הוא לא דבר חדש, פשוט האחים לקחו את זה מילולית.&lt;/small&gt;}} אותה. פעם כשהפרה היתה מיוחמת הלכו איתה אל איכר שהיה לו פר וביקשו שיאפשר להשתמש בו. האיכר הרשה והפנה אותם אל הפר שהיה המרעה. אז האחים הלכו עם הפרונת{{הערה|כך &lt;small&gt;(הערת המתרגם: במילה האיסלנדית Kusu שתורגמה כאן &quot;פרונת&quot;)&lt;/small&gt; נקראות פרות צפונית ל[[:w:en:Skagafjörður|סְקָגַפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Eyjafjörður|אֵיְיָפְיוֹרְד]], ב[[:w:en:Suður-Þingeyjarsýsla|מחוז תִ'ינְגֵיְיָר]] ו[[:w:en:Norður-Múlasýsla|במחוז מוּלָה]]. במקומות אחרים היא נקראת kýr או kusa וגם baula או belja.}} אל הפר וטרחו ועמלו שם זמן רב. לבסוף הם חזרו הביתה אל האיכר ואמרו לו שהפר שלו חסר ערך בכל מה שנוגע לפרות. האיכר שאל אותם איך הם החזיקו את הפרה, וגרם להבין בעצמם שהם טיפלו בעניין כמו טיפשים, כצפוי. &quot;אוי, לא,&quot; אמרו הם &quot;השכבנו את הפרה על הגב והרמנו אותה באויר.&quot; &quot;כך חשדתי,&quot; אמר האיכר, &quot;אתם לא הטיפש הממוצע.&quot;

אמרו לאחים מבאהקי שכדאי להם לעשות מדי פעם אמבטיה חמה לרגליים. אבל מכיוון שהיו להם תמיד מעט עצים להסקה לא היה להם פנאי לחמם מים לשם כך. פעם קרה שהם נתקלו בבריכת מים חמים או נביעה רותחת בדרכם, והם כבר היו להוטים לקבל אמבט חם לרגליים בחינם. הם חלצו את הנעליים והגרביים, התיישבו זה לצד זה מסביב לנביעה והכניסו את הרגליים. כשפנו להביט בהן אף אחד מהם לא הצליח לזהות מי מהרגליים הן שלו ומי של האחרים, והם ישבו שם זמן רב חסרי אונים. הם לא העזו לזוז כי הם חששו שהם עלולים לטעות ולקחת רגל של מישהו אחר, וכך הם ישבו שם עד שהגיע לשם תייר. הם קראו לו והתחננו אליו בכל פה שיבחין איזו רגל שייכת למי. האיש צעד לעברם והיכה במקלו על כפות רגליהם ואז הם כבר ידעו איפה הרגליים שלהם.

-- התרגום בעבודה --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]</text>
      <sha1>d0x9gbrhq70o77kuk90yg2wpaok5tj4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yack67/bloc-notes</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739711</id>
    <revision>
      <id>3008192</id>
      <parentid>3008142</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:44:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10106" sha1="gmj1kpjqnrrcspeoltfrunvcjmswxxw" xml:space="preserve">==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].
==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}
==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, חופת חתנים 99, חזונים 117, יפה נוף 39, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102],</text>
      <sha1>gmj1kpjqnrrcspeoltfrunvcjmswxxw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008207</id>
      <parentid>3008192</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T17:24:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ש-273 */</comment>
      <origin>3008207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11503" sha1="50qb9pdpk6u8yjcaztkfipl8kg1ipus" xml:space="preserve">==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].
==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}
==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102], סדר סליחות 50, סדר התחנונים [23], סליחות טורינא 67, ע&quot;י 728, פירסט 103, רומא ב' 290, רומא שד&quot;ל ח&quot;ב 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], שינגילי-ב 70; שירי שלמה-ב&quot;ר ח&quot;ב 4, שער השמים ח&quot;ב 102; תחנונים 1597, 51, תחנונים וסליחות 49; -שמ&quot;ן 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — רבעון האנגלי ח 269, תרגום ביהודית: אויערבאך-אידישע דענקער 88. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' בוסתן אל-אוקול לר' נתנאל אלפיומי, הוצאת לעווין עמ' 71, לוח 71, צ 411. הערה: ה' שובין במבוא לסדר פיוט אקדמות (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.</text>
      <sha1>50qb9pdpk6u8yjcaztkfipl8kg1ipus</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008236</id>
      <parentid>3008207</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T23:36:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ש-273 */</comment>
      <origin>3008236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11868" sha1="puabb0nkq6y4cvwgupfa3tk904oilpe" xml:space="preserve">==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].
==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}
==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י]] 728, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, רומא ב' 290, רומא שד&quot;ל ח&quot;ב 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], שינגילי-ב 70; שירי שלמה-ב&quot;ר ח&quot;ב 4, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; תחנונים 1597, 51, תחנונים וסליחות 49; -שמ&quot;ן 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — רבעון האנגלי ח 269, תרגום ביהודית: אויערבאך-אידישע דענקער 88. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' בוסתן אל-אוקול לר' נתנאל אלפיומי, הוצאת לעווין עמ' 71, לוח 71, צ 411. הערה: ה' שובין במבוא לסדר פיוט אקדמות (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.</text>
      <sha1>puabb0nkq6y4cvwgupfa3tk904oilpe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית מועד/דרוש ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739776</id>
    <revision>
      <id>3008228</id>
      <parentid>3007365</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T21:14:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3008228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38305" sha1="r4chotzauro3vzlywo79vx4elfr0pdz" xml:space="preserve">== דרוש ששי - ליום שני של ראש השנה: ==

'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;שתקיעת שופר סימן לנצחון המלחמה&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''. 

'''&lt;big&gt;יום תרועה יהיה לכם&lt;/big&gt;'''. 

'''במדרש''': '''כתוב אחד אומר זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה. הא כיצד בזמן שבא בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין. וכשאינו בא בשבת תוקעין. ארשב&quot;י ידחה במקדש שהן יודעין זמנו של חדש ואל ידחה בגבולין שאין יודעים בזמנו של חדש דארשב&quot;י יום תרועה יהיה לכם ועשיתם אשה מקום שהקרבנות נעשין. א&quot;ר תחליפא בכל המוספין כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם א&quot;ל הקב&quot;ה לישראל בני מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה הה&quot;ד כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה וכו'''': 

===השלום הוצרך להשלים ההפכים:===
'''יותר''' כבוד ושמחה איתא ללוכד אויבו ומנצחו בעל כרחו מההורגו במלחמה ויותר אם ישלים אתו מרצונו ויכנע לפניו בבאו עמו במסורת ולא יתגר בו כלל כי לא ירגז עליו. לפשיטות המונח יש לדעת ראשונה כי השלום הוצרך בעבור חיבור ההפכים ויחוד החלקים והמלחמה מתעוררת מדחייתם זה לזה ומפירודם זה מזה. והנה אלקינו יתברך שמו בבריאת עולמו הוציא במאמרו מאין ליש שביש אש מאור אלקותו הנעלם והיה זה כח נגלה ראשון נקרא &quot;אל&quot;, וכנגדו טפה מן הי&quot;ם וחבר אותה לאותו שביב וברא העולם בשם אלהי&quot;ם, השביב אש מ&quot;אל&quot; וטפה מן הי&quot;ם אש ומים וברוח המכריע חברם כאחד והיה העולם אחד. וכדי שישתלמו מהם כל ההפכים המתפשטים ונמשכים ושיהיו מצורפים שכל את ידיו היינו שפנה שביב האש לשמאל וההיא טפה מן הים לימין, שאם השביב היה פונה לימין לא היה העולם יכול לעמוד שהרי דרום שהוא הימין חומו גדול והאש היה שורף ומכלה הכל, אבל מתקן לשמאל שהוא קר כי מחממתו בחומו הגדול וכן אם הטפה היה פונה לשמאל לא היה העולם יכול לעמוד שהרי צפון שהוא השמאל רק והטפה הזאת היתה שוטפת וטובעת הכל. ולפיכך הלכה לה לדרום ללחלח ניגובו. ככה אמרו רז&quot;ל על כסיל וכימה שנתן החם לצפון והקר לדרום, ואולם רוחו ית' הוא המקבצם ומחברם כדכתיב ורוח אלקים מרחפת על פני המים. הכל תלוי ברוח והוא המשלים ההפכים והעד רוח במספר קטן כמו שלום. וע&quot;ז נאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. ומה שדרשוהו רז&quot;ל על מיכא&quot;ל וגבריא&quot;ל שמיכא&quot;ל כנגד המים וגבריא&quot;ל כנגד האש מסכים לכוונתינו ואין אנו עתה בביאור זה כי אם לומר שהקב&quot;ה הוא מלך שהשלום שלו וברוחו המציא ההפכים ובו גם כן חברם ועשה מהם העולם. וכאמרו ברוחו שמים שפרה. כי שמים אש ומים וע&quot;י רוחו נתעצמו ונעשו כשופר הזה המשמיע קול כך השמים משמיעים קול מצד הרוח האלקי המניע בם. ותיבת שפרה רמז לשופר והוא קול השפר הכתוב במתן תורה שבקול אותו שופר רצוני ברוח המשמיע אותו הקול נברא העולם ונתן לנו התורה, ולפי שבעה&quot;ז חסרו ו' דברים כתיב השפר חסר ו' והן אותיות שפרה. וביובל הרומז לעה&quot;ב המלא על כל גדותיו כתיב שופר מלא בוא&quot;ו. אח&quot;כ אמר חללה ידו נחש בריח. היינו מציאות החומר שממנו נתהוה יצה&quot;ר נחש בריח. 

===זהו שכתוב ורוח אלקים כו' ויאמר אלקים:===
הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן. בפסוק זה הורה על מציאות העולם והתחלותיו שהן שתים הצורה והחומר באות מקצות מדותיו המיוחדות בו ית' ולכן דרכו כתיב, ומה שמץ דבר נשמע בו בבריאת העולם שהוא על דרכו זה הולך ובא, והראיה תרועת שופר שהיא גבורת המציאות היוצאת מבינה. רעם גבורתו דמינה מתערין דינין ולכן גבורתו קרי, וכן אמר מ&quot;י יתבונ&quot;ן. וכאשר נתבונן על תרועת שופר נעמוד על קצה תעלת הברכה העליונה אשר ממנה יוצא ובא כל דבר ואליה ישוב כראשונה. ועל כן צותה התורה לתקוע שופר בר&quot;ה לסייענו בדבר זה, רצוני להעמידנו על ראשיתנו וסופנו למען נחדל מעשק ידינו ונשוב לעשות רצונו בלבב שלם, וזה כי כל עוד שיתקיים חיבור ההפכים בתחתונים כמו שהוא בעליונים רק שלום ואמת יהיה גם בשפלים כמו שהוא במרומיו אבל משחטאנו לפניו ית' היינו בדבר שלפניו ב&quot;ה שקעקענו חיבור הצורה והחומר שהתחלתם לפניו במרום ע&quot;י החטא נולד פקפוק ופירוד בחלקים התחתונים שהיו מחוברים וזה ע&quot;י היצה&quot;ר שנפרד ומרד ביצ&quot;ט וגרם כל חירום וכל מלחמה, ולהחזיר חיבור זה בשלום ומישור צריך לחזק היסודות הרעועות שנתרועעו בעבירות ולאחוז בכנפות הארץ היינו הצורה והחומר שני הסימנים שנדלדלו ברובם וזה לא יעלה כי אם עם אמצעי וכלי הגון לכך בפעולה מתיחסת להתחלת חידוש מציאותם הראשון שתעיר כחם לעשות פעולתן באמת היינו ליחד מדות שמו ב&quot;ה באופן שיגולו רחמיו על מעשיו. אי נמי שיעשה אותנו כבריה חדשה וכל כך יהיה ע&quot;י תקיעת שופר בר&quot;ה כי השופר עצמו כלי מיוחד למדת יחוד וחיבור ההפכים ושילומם וקיומם ולכן נסדק או הוסיף עליו פסול שאינו אחד. וגם שנמצא אותו במלחמה כאמרו כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה. הנה הוא קם כנגד הגורמים פירוד ופירוק כי לכך היו ישראל תוקעין בו במלחמותיהם כי השופר חזק לנגח בו המשחיתים ישובו של עולם. אמנם השופר עצמו מורה קיבוץ ואסיפה אם מצדו שהוא מקשיי ואם מתקיעתו שהוא מקיבוץ ואסיפת הכחות בו כמו שיבא. ולכן תקיעת שופר התעוררות להתחלות המציאות שזכרנו אשר בהם נברא העולם ואדם כיוצא בו. 

===סוד אמ&quot;ש שמ&quot;א אש&quot;ם לכפר על המחשבה הדיבור והמעשה:===
והנה ידוע שהכל נברא במאמרו ית' הכולל בכחו קול רוח דיבור כאחד אשר מהם היה הוה ויהיה אש רוח ומים, כי הא&quot;ש יוצא מהדיבור הלוחש וממלל, הרו&quot;ח הוא מן הרוח, המי&quot;ם מן הקול מקלות מים רבים. ואלו הם מגיני ארץ יסודי העולם שאמרנו וכמו כן יסודי האדם. ולפי שנשמעים כאחד בתקיעת שופר שהיא מאמר סתום הנה יש בתקיעת שופר התעוררות לא&quot;ש לרו&quot;ח למי&quot;ם בהיות התקיעה כלולה מדבו&quot;ר רו&quot;ח וקו&quot;ל. באופן שיתחדשו התחלותינו מכח תקיעת שופר להיות ביחוד וחיבור עולה יפה לרצון הבורא ב&quot;ה. ועם שדבור האדם עצמו כלול מקול ורוח בהיותו מכח האש והרוח והמים שהם דבור רוח וקול, עכ&quot;ז אינו כדאי ואינו די דבור האדם ביום זה שהוא יום דין לעורר ולצרף התחלות הללו יחד כי אם ע&quot;י כלי הגון לכך היינו באמצעות תקיעת שופר כמו אומן שלא יוכל לעשות מלאכתו אלא בכלי מיוחד למעשהו והשופר כלי מיוחד לדבור האדם שהוא מעשהו. 

===צורך השופר בראש השנה:===
והוצרך לכך בשעה כזו לפי שהאדם רעוע מתולדתו ויש בהבל פיו חטא ולא יוכל לתקן את אשר עוותו הוא בעצמו כי אם באמצעות ראוי והוא השופר כלי חשוב לענין זה בהיותו מיוחד ומחובר מההפכים הנזכרים ונשמע בו קול רוח ודבור ולכן יתעוררו ממנו התחלות העולם לחדש מציאותו כמשפט הראשון. וכמו כן מתעוררות התחלות האדם שהן מחוברות בנפש רוח ונשמה רמוזות בקר&quot;ן ובשפ&quot;ר. קר&quot;ן - קו&quot;ל ר&quot;וח דב&quot;ור שהוא נענוע הנפש אם פנימי ואם חיצון. שפ&quot;ר - נש&quot;מה נפ&quot;ש רו&quot;ח. ובכן בתקיעת שופר יתחברו כחותיו של אדם שהיו נפרדות ועלולות להיות כאחד חזקות לעלות לעילות שלהן המיוחדות ולכך צותה תורה לתקוע בר&quot;ה בשופר יען שהוא יום מיועד לדין ובודאי כי קול מלחמה במחנה מצד המדינים התובעים והנתבעים הנשמעים במרום דבריהם לפני רבון העולמים. 

===גם צמר הכבשים מורה יחוד כי עוד אחר שנגזז מחובר הפך זרע פשתן המורה פירוד וגם שיכונס אינו מתחבר וזה חילוף הבל וקין וסוד כלאים צמר ופשתים:===
ועל כן נקרא יום תרועה סתם היינו יום מלחמה כאמרו בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה. וכן אמר בתרועה בקול שופר. יום שופר ותרועה כי הבא להלחם נגד אויבו מעיר עליו אכזריות חימה ושטף אף וכן העובר עבירה קונה לו קטיגור מעיר עליו קנאה בהיותו נרגן מפריד אלוף החיבור הנהוג מתחלה, ולכך יעמוד נגדו בקרן השור היינו בכח הדין שגר אלפיך להזיקו ולנגחו במלחמה זו שהיא במדת הדין הקשה, ועל כן ראתה חכמת התורה להגן עלינו במצות תקיעת שופר שהוא קרן הכבשים המורה רחמים ושלום הפך קרן השור כי הכבשים הפריד יעקב ונתן אותם ביד בניו להיות נוהגים בהם בעבודת ה', את הכבש האחד תעשה בבקר וכו' לעורר הרחמים. ומה שא&quot;א להתכפר ולהתרצות בקרבן יתכפר בתקיעת שופר המעולה מהקרבן המקריב האיש עצמו לפני קונו וקרנו תרום בכבוד שמרים נשמתו ורוחו ונפשו של אדם עד רום המעלות וכל זה מכח הרחמים הנזכרים על הדין. כדאמר ר' אבהו למה תוקעין בשופר של איל, אמר הקב&quot;ה תקעו לפני בר&quot;ה בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם. כלומר שעקד הדין עם הרחמים. וכן אמר ר' חנינא בן דוסא אותו האיל לא יצא ממנו דבר לבטלה, אפרו נראה ע&quot;ג מזבח הפנימי שנאמר וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה. גידיו לנבלים שהיה דוד מנגן בהם, עורו אזור מתניו של אליהו, קרנו השמאלי תקע בו הקב&quot;ה בסיני שנאמר ויהי קול השופר, והימני הגדול מהשמאלי עתיד לתקוע בו בקבוץ גליות שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. הנה האיל המנגח בחוזק נהפך כלו לרצות בזכות עקדת יצחק אע&quot;ה שעקד מדת הדין עם מדת הרחמים בפעל עקדתו והיא עוברת עלינו תמיד לקשור הדין עם הרחמים, והאפר הנשאר מן העצים אשר אכל האש אינו סימן לדין אלא להעיר הרחמים ביום הכפורים, וכן הגידין שהן קשין נתקנו לנגן בשמחה של מצוה, העור שהוא הקליפה נהיה לאזור עוז לאליהו השלוח למטה לעת המצטרך ומתלבש ומתחזק באזור. קרניו המורים נגיחה ומכה נהפכו למזור ולרפואה היינו תורה וקבוץ גליות. הרי שהאיל עם שהוא חזק וכחו סימן דין ובפרט קרניו ולכן תוקעין בקרניו בר&quot;ה שהוא דין ולא נוכל להתעלם ממנו ע&quot;י התקיעה נהפוך הוא לרחמים וכן כתיב עלה אלקים בתרועה היינו בדין תחלה, ה' בקול שופר היינו ברחמים אח&quot;כ ע&quot;י קול שופר, וכן מורה הטעם שעל והנה אי&quot;ל וטעם שעל אח&quot;ר נאחז בסבך בקרניו שנהפך הדין לרחמים גדולים כי ראשונה היה איל מנגח בדין עם קרניו במה שמערער על העיון ועל המעשה אשר אינו נעשה פתגם אחר העקדה נאחז בסבך בקרניו כי לא היו עוד נגד ישראל אבל לסיועם בדין בעבור העותם כפופים לפניו ית' כאמרם ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם נפשיכם לפני וקיימתם העיון והמעשה. ובכן נמצא שתקיעת שופר היא לנו לשלום ולשמחה גשמית ורוחנית. גשמית שבשעה שהיו עושין מלך היו תוקעין כדכתיב ויתקעו בשופר וכו'. רוחנית דכתיב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. וידוע שהחצוצרות היו שתים ושל כסף והשופר א' מצופה זהב פשוט, וזה דוקא בר&quot;ה ובמקדש ושופר מאריך שמצות היום בשופר, ובתענית היו שתי חצוצרות באמצע ופיהן של שופרות מצופה כסף וכפופין וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות. והטעם כמו שאמרנו שר&quot;ה יום דין ולכן השופר שהיו תוקעין בו במקדש היה מצופה זהב רמז לדין ופשוט להורות שבריאת העולם היתה מכח פשוט וישר ושתי חצוצרות היו של כסף רמז לחסד ורחמים המטים כלפי חסד והחצוצרות מעשה ידי אומן כי כן החסד והרחמים פועלים בעבור מעשה ידי אדם והשופר באמצע לכבוד היום ולהגן על הדין מכל צד אך השופר מאריך שמצות היום בשופר. ובתעניות שהיו על הצרות השופר היה מצופה כסף שהבקשה מצד החסד והיה כפוף להורות כניעה. וגם שהצרה אינה אלא על הנטיה והעיקום שנולד מהעבירה והחצוצרות היו מאריכות לבשם הדין ולשמחו למען ינחם ה' עמו. ואמנם חוץ למקדש אין עושין כסדר הזה לפי שאין הפעולות נגלות ונראות כן. ועם הכל נראה שאפילו התרועה שהוא רעדה וחרדה מתהפך בתקיעת מצוה לגילה כאמרו וגילו ברעדה ולכן כתיב יעתר אל אלוה ויצרהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו. כי התרועה תרצה אותנו לפניו ית' וכן אמר עד ימלא שחק פיך ושפתיך תרועה. ועל זה נאמר ותרועת מלך בו. לא תרועת שטן שהיא קול ענות ענוי וצרה אלא תרועת הצלחה שהיא קול רנה וישועה ונצחון וחדוה. הנה כי מתוך דין יצא לנו רחמים ושלום כי כן תרועה משמשת שתי לשונות שבירה ופירוד וחיבור וריעות. ואולם ראוי לדעת שאין התרועה נהפכת מרעה לטובה ממלחמה לשלום כי אם מתוך פחד ורעדה שנתעורר בתרועה להעביר רעת יצר הרע מנגד עינינו ונעקור אותו משרשי לבנו שזה יעלה לידינו בשמענו התרועה וימס לבבנו מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ בדין ותרועה. 

===פירוש תרועה תסיר הרעה:===
וכשנקדים לעקור יצה&quot;ר מלבנו לא נפחד עוד מאימת דין ולזה אמרה תורה יום תרועה יהיה לכם. היינו יום שתעקרו הרעה מכם על דרך תשרש שר&quot;ל תעקר השרש. אף כאן תרועה ר&quot;ל תעקר הרעה וזו סגולת התרועה לכל אנשי לבב לעורר הרע ולבטלו מעיקרו אשר בזה לא ימצא השטן עילה לקטרג עלינו כי אם יאמר שהוא זה האדם שמלא מרמות ותוך כשקדם זה והרחיק את פשעיו ממנו יתבהל על מה שטען עליו, משל למי שהלשין על חבירו שגנב חפץ ושהוא בפי אמתחתו וחיפשו אחריו ולא מצאו דבר לפי שקדם להחזירו למקומו שהטוען נשאר נבהל ואין לו פה לדבר, כך השטן הטוען עלינו כשנקדים להעביר הרעה ממנו לא יוכל למצא בנו עילה ושחיתה ויסתתמו טענותיו ומצד התעוררותנו מהרעה יתעורר ויחרד כל העולם לקראתנו עד שהשטן שהוא אב יצה&quot;ר נבהל מזה. וכשמעו קול תרועתנו היינו התעוררות תשובתנו. אינו יכול לקטרג עוד לפי שכבר עמדנו נגדו ובקשנו לבטלו מעיקרו. 

===פירוש למה תוקעין ומריעין וכו':===
וזה כוונת ר&quot;י בפרק קמא דר&quot;ה למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן. ופירשו קמאי שבתחלה כשהן יושבין מתחיל להתפחד, ולבסוף כשהן עומדין מתפחד יותר שמא הגיע זמנו להיות נבלע כמו שנאמר בלע המות לנצח. הרצון שהשטן שהוא יצה&quot;ר הוא מלאך המות הנקרא בשמות אלו לפי שמקטרג קודם החטא היינו שמראה מקום הוא לו ובשעת החטא שהאדם מסופק אם לעבור אם לאו ואחר החטא להביא עליו הרעה הנה ימנע מהקטרוג. אם מצד זכות המצוה המקדמת לפניו ותעכב על ידו ואם מצד התשובה הרודפת אחריו ועוברת עליו ובכללה הזמן המיועד לקרא דרור בארץ שישוב כל דבר לאחוזתו כי אז גם השטן יעבור מן העולם ויבולע במקומו וכלה כחו. וזה יהיה ביום ההוא שעליו כתיב יתקע בשופר גדול. על כן בראשונה כשאנו תוקעין בישיבה בהיל ובעית קצת כי יסתתמו טענותיו מן המצוה הזאת שתמנעה מקטרג עלינו ועדיין סומך שירבו העונות כל כך שיקוב הדין את ההר ויוכל להזיק. 

===טעם לתקיעות מעומד:===
אך כשתוקעין עוד על סדר הברכות אחרי שכבר יצאנו מהתקיעות לפי המצוה בהיל ובעית לגמרי יען כי התקיעה על סדר הברכות התעוררות חזק למה שעתיד להיות בהתחדשות העולם אשר אז יתקיים בו בלע המות לנצח. ולנו תהיה עמידה נצחית. ולכן עומדין בתקיעות הללו שהן מכח התשובה והזמן המיוחד לעמוד לעולם. ואין תוקעין על סדר זה אלא בצבור לפי שכל זה לא יהיה אלא בקבוץ גליות שנהיה כלנו צבור אחד והרי כי אם מצד זכות המצוה שהיא בתקיעות הראשונות. ואם מצד העת שניתן לגאולה העומד בתקיעות השנייות מתערבב שטן ויאלם פיו. 

===טעם לתקיעות על סדר הברכות:===
ואך חילוק התקיעות על סדר ברכות מוסף הוא כי חידוש העולם יש לו שלשה סמוכים ראש תוך סוף סוד ארץ רוחב עומק וכלם מצטרפים יחד בלי הפסק כלל ולכן אין להפסיק עד גמר כל הברכות והתקיעות חידוש הראש היינו בריאת העולם שחדש ההוייה ומלך עליה באמרו ה' מלך תגל הארץ, חידוש התוך היינו מה שפעל ופועל הקב&quot;ה בעולם להודיע ולהזכיר לבריות שהוא מנהיגו ה' מלך עולם ועד. חידוש הסוף הוא מה שעתיד לחדש העולם בניסים ונפלאות כעין מה שהיו ונעשו לישראל תכלית הכל ואז ה' ימלוך לעולם ועד. 

===טעם לג' מברכות שבמוסף ר&quot;ה:===
ובשלש ברכות שבמוסף ר&quot;ה סדורות שלש בחינות הללו עם שבכל אחת מהן כלולות גם כן ותקנו י' פסוקים בכל אחת מהן כנגד י' מאמרות שהן התחלות ההוויות כלן. מלכיות כנגד חידוש הראש היינו חידוש בריאת העולם שבה נודע מלכותו יתברך. זכרונות כנגד חידוש התוך היינו חידוש הבא לרגל הנהגתו ית' נגד טבע הבריאה להראות שבידו הכל, כענין המבול וזכירתו ב&quot;ה לצדיקים כמו שמורים הפסוקים בעניינם. שופרות כנגד חידוש הסוף היינו חידוש הבריאה מעיקרה שתהיה בתקיעת שופר הגדול דוגמא למתן תורה שנתחדש טבע יצירת ישראל, וכן תהיה לעתיד ולכן סיימו ברכה זו על ענין מתן תורה שהיה כקול שופר המורה תכלית העולם והנסים שנעשו ושיעשו הם לתכלית זה. ותקנו לתקוע לכל ברכה כי כל חידוש מכח הקול והרוח והדיבור הכלול בתקיעת שופר ותקיעתנו זאת תעורר התחלות העולם שהן ראש תוך וסוף כאחד. וזה למה שכל דבר מתעורר מצד, ולפיכך פעולותינו מעוררות המדות שכנגדן, ולכן תקיעת שופר תעורר ההתחלות התלויות בקול רוח ודיבור כאמור עם מה שבתקיעה זו נתקעה נפשינו בכסאו ית' ולא תקע נפשו ית' ממנו, והוא כשנכוון בה לאמתו כי אז יש בה כח לעורר עלינו דברים כאשר עם לבבנו דברים טובים דברים ניחומים, והיא הכוונה למה שדרז&quot;ל אמר הב&quot;ה לישראל אמרו לפני בר&quot;ה מלכיות זכרונות שופרות. מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שאזכור אתכם לטובה ובמה בשופר, כי מזה נראה איך פעולותינו מעוררות המדות המכוונות אליהם. ולמדנו הקב&quot;ה סדר מצא חפצינו והוא על דרך מי שיבקש מטותא מאת המלך לחזור אצלו כמאז היה כי יבא לו מצד גדולת ומעלת שלימות המלך, ויזכור גם כן קצת זכייותיו שקדמו או זכות אבותייו שהיו משרתיו, וכל זה ע&quot;י אמצעי הגון וכדאי, ולכן ראו חז&quot;ל שנאמר מלכייות להעלות מלכותו ית' על ראש בקשתנו ובכן נעורר המדות. שהן מלכיות אלקותו. וזהו מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כלומר שתעוררו מדותי עליכם. זכרונות לזכור קצת זכיות שיש לנו מצד האבות וזהו כדי שאזכור אתכם לטובה. והאמצעי ההגון להתעוררות הוא השופר וזהו ובמה בשופר, כלומר באמצעות מה בשופר שכלול בתקיעתו קול רוח ודיבור שהן התחלות הכל כמו שאמרנו, וגם שדיבור האדם עצמו כלול מרוח וקול שהם אש רוח ומים. ויראה אם כן שיותר היה מעולה להתעוררות העליון דיבורנו בפינו שהרי חשוב כלי הנגון בפה מכלי הנגון ביד להיותו יותר רוחני ועצמי והוא הדין לנגון בפה ממש בלי שום כלי שחשוב מנגון כלי הפה לפי שהדבר הנעשה בלי כלי יותר רוחני ושכלי מהנעשה בכלי. אך עם כל זה כלים הללו באים חובה ליום זה כי אנחנו צריכים לאמצעיים רבים להשיג מבוקשנו ולסתום פיהם של מקטרגים שהם רבים ומינים שונים. ולכן צריכים אנו לכלים מכלים שונים ועל כלם מהשופר כמו שנאמר. נוסף כי יש דופי נו מצד הגוף ודברנו דופי ואינו כדאי דיבורנו לבקוע מאליו במקטרגים ועם תקיעת השופר יעלה דיבור נפשנו בלי אמצעות הגוף וכאילו הנפש מתפשטת באותה שעה מהגוף ועולה בלהב הקול. ומכאן מודעא רבא כמה צריך לכוין בשמיעת קול השופר ולהראות בעצמנו כאילו נפשנו יוצאת לקראת קריאת הקול ההוא וקול השופר רמז לקול הנפש ביציאתה מן הגוף ובהתפשטה ממנו בתרועה. ובזה מערבב שטן שנשמע לו קול הנפש כאילו מתפשטת ונעתקת מהגוף מעצמה בלתי מלאך. ואם כן הוא כאילו עבר ובטל וזה טעם שכלי לתקיעת שופר, רצוני לרמוז להתפשטות הנפש מהגוף. ויען כי אין העתקה מדבר אל הפכו כי אם ע&quot;י אמצעי לכן להעתיק הנפש מיצה&quot;ר ליצ&quot;ט צריך תקיעת שופר הקרובה לנפש ומגעת מכחה, ולזה תתפעל בה וכאילו נעתקת מגשמות הגוף ובחזרתה תתחדש ותחדש הגוף עמה. והוא שאמרו במדרש רבה: בחדש חדשו מעשיכם שופר שפרו מעשיכם. חדשו מעשיכם כנגד הנפש המחודשת שפרו מעשיכם כנגד הגוף המתחדש גם הוא. א&quot;נ חדשו מעשיכם במצות חדשות שפרו מעשיכם המכוערים בתשובה המשפרת העבירה. 

===התקיעה להעתיק הפנש מהחומריות:===
א&quot;ל הקב&quot;ה לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא הרחמים והופך לכם מה&quot;ד למדה&quot;ר, אימתי בחדש השביעי. הרצון שאם תעשו תשובה תצאו מצרה לרוחה כשופר שמכניס מצד הצר ומוציא מצד הרחב כמו שכתוב מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה, היינו קראתי מצד שכינה תתאה המצר לה ממנו ענני במרחב יה היינו שכינה עילאה הרחבה מני ים. ולהיות ר&quot;ה חק ומשפט לדון כל בריה בעמק הדין נצטוינו לתקוע בשופר להרים קרן הדין ולחדשו ברחמים גדולים כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועלינו יזרח ה' באור פניו להוציא דיננו לאור. וגם שהשטן פוגע ומחשיך עצה במילין שלא יתחדשו הבריות אלא ישולחו ביד פשעם ומבקש לכסות האור המחדש וזהו בכסה לשון כיסוי כ&quot;ה ה' היינו הלבנה כ&quot;ס ה' אחרונה המכוסה מקטרוג השטן שביום הכסה יבא ביתו ליטול רשות מן הדין. והקב&quot;ה לימד לנו ארחות חיים להסיר עופר המקטרגים בתקיעת שופר הגורמת לה חידוש אשר ייטב לנו ולא יתחבר לה כסא הוות יוצר עמל עלי חק. 

===טעם שאין מזכירין ראש חדש בר&quot;ה:===
גם אפשר לומר שתיבת בכסה כ&quot;ס ה', רמז לשכינה תתאה הנקראת חדש והיא כס ה' שכינה עילאה ה' ראשונה שבשם ב&quot;ה והיא שנה וחשבון שנה ר&quot;ה לשנים לשמיטין וליובלות, ולפיכך נעלם זכרון ראש חדש בזכרון ר&quot;ה כמו הקטן המתכסה בגדול, משל לממונה של מלך הידוע על דין ובבא המלך אצלו אינו נזכר הוא לשר ולשופט אלא הכל נחתך ע&quot;פ המלך. הנה מצאנו כי התעוררות התחתונים מעורר העליונים לפעול התחדשות בהם, ובפרט תקיעת שופר שיש בה הרבה כח מכל פעולה והמתעוררת חידוש בהיותה מיוחדת מהנפש ומתיחסת להתחלת המציאות וכן איתא בדברי רשב&quot;י ע&quot;ה בפרשת תצוה בענין השופר. ואחרי ששמענו עיקר תקיעת שופר בכללה נזכור דרך העברה טעמא על התקיעות בפרט ולא נאריך כי הראשונים כתבו עליהן מה שמספיק: 

ידוע מדברי המשנה כי מן התורה תקיעת שופר היא תר&quot;ת ג' פעמים כי כל תקיעות החדש השביעי שוות. ונאמרה תרועה ב' פעמים בר&quot;ה וא' ביובל הרי ג' תרועות וכל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה דגמרינן מוהעברת שופר תרועה תעבירו שופר בכל ארצכם הרי ט' תקיעות בשופר. ויש לומר שרומזות לתשע מדות הקדש הפועלות בעשירית שהשופר כנגדה הרי עשר מדות כנגד עשר מאמרות שבהם נברא העולם וכלן רמוזות בי' שיש לה ראש תוך סוף שלש של שלש שלש וכן שיעור התקיעה שלש כחות שכל אחד כלול משלש והכח המיחדן הרי עשר וכלן כח אחד והתקיעות שיש כנגד הרחמים הנכפלים במדה הששית החתומה בו' שחשבונה שש והתרועות שלש כנגד הדין הנחלק על ג' מדות שכל אחת נקראת אלקים על שם הדין העולה מהן והן מלכות פחד בינה. או נאמר כנגד שלשה מיני דין האמורים בדרוש שקדם והיא היא ומסתבר יפה לפי ששני דינין שייכין בדין ר&quot;ה וכן נזכרה תרועה בר&quot;ה ב' פעמים. ודין אחד על עוה&quot;ב וכנגדה תרועה אחת נאמרה ביובל הרומז עוה&quot;ב ושני פעמים נזכר שופר ביובל חד לגופיה וחד לר&quot;ה. וכבר אמרו ששופר מלא רמז לרחמים שפר חסר למלכות שופר הגדול לבינה ושופר של רחמים מעורר שופר הגדול למעלה ושופר הקטן למטה זה היה מספיק בזמן שהיו ישראל על אדמתן עומדים על בריין. אבל בגלות נתערבבו הדברים והוחלנו ממשא מלך ושרים ולפיכך צריכים אנו להרבות בתקיעות להסיר הספקות ולעורר המדות. ותקנו ל' תקיעות כנגד ל' כנויים המשמשים לשמות הקדושים. וכנגד ל' יום שהלבנה מהלכת בהם. ויש מחלקים אותם שלשה לכל שם מעשר שמות הקדש הפועלות בעשר מדות הרי שלשים כנויים הבאים לצורך הימים שאנו מתגלגלים בגלייות המסובבים מהכנויים, ובזמן שב&quot;ה קיים הם מסובבין מהשמות עצמן. זהו תוכן מוצא ריבוי התקיעות וכן קביעות שני ימים של ר&quot;ה בכל מקום ואסמכום לאמרו לעשות דבר יום ביומו אלו שני ימים של ר&quot;ה הראשון כנגד בית דין של מעלה החזק הוא והשני כנגד בית של מטה הרפה כי תרי דיני מתדני ברייתא וזה לרווחא דמילתא שגם שיצא הדין בחזקת היד בראשון תנוח רתיחתו מידי עברו בבית דין של מטה בשני, וזה ע&quot;ד שאמרו פ&quot;ח מיומא אלמלא לא נצטננו הגחלים מידו של מיכאל לידו של גבריאל לא נשתייר שריד ופליט. ושמות התקיעות ומהותן מורות פעולותן כי התקיעה רחמים והשלשה שברים דין רפה והתרועה דין קשה. ולפי שאנו עולים ממטה למעלה מקדימין השלשה שברים לתרועה ומצרפין ש&quot;ש ותרועה כי כן מצטרפות שתי מדות של בתי דינין ומחלקין המדות בשלשה סימנים כנגד ג' ספרים הנפתחים בר&quot;ה ולהכניס הרחמים ביניהם כי הפשוטה היא הויה והשלשה שברים ותרועה הפסד ומיתה וההויה היא תחלה ואחר כך ההפסד והמיתה. ואחר כך חוזרת ההוייה. ולכן תוקעין פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה. 

===הג' סימנים כנגד ג' אבות:===
וכל התקיעות באות לבשם ולערב המדות שכלן תהיין מאירות לישראל כי כן נתקנו והוכנו מן האבות ולזה אנו עושים שלשה סימנים בתקיעות כנגד האבות כי ברית אבות הוא זה היינו להיות כל המדות ערוכות לרחם על ישראל כאילו כלן מדה אחת של רחמים וכן שלשת סימנים תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת הן סימני האבות והתפלות שלהם שבהן ערבו המדות כאמור. ועוד מיני התקיעות שהם קש&quot;ת היינו תקיעה ש&quot;ש תרועה הן כנגד ג' גווני הקשת המורים סימני אבותינו הקדושים אשר בעבורם כל המדות מתמלאות עלינו רחמים. ולכן אנו אומרים אחרי התקיעות זכור ברית אברהם ועקדת יצחק ושוב ברחמים על שארית ישראל וכו'. לחבר יחד כל האבות שהכינו המדות לכך וכשם שהכינו למעלה כך הכינו למטה. וזהו כפל זכור ברית אברהם ועקדת יצחק והשב שבות אהלי יעקב והושיענו למען שמך. כי זו בקשה לצורך מטה. ולכן אמר אהלי יעקב. ולמה שאלינו נודע הדרך להפוך מה&quot;ד למה&quot;ר והיא בתקיעת שופר וזה היה לנו מצד ברית אבותינו שהשתדלו בתקון זה וכאמרנו ויגולו רחמיך על מדותיך וכו'. עלינו נאמר אשרי העם יודעי תרועה וכו'. וראשונה זכר רגלי הכסא שבו נדון העולם כלו והולך לנגדו אשר לארבע רגליו, נמצאו הדברים מורכבים מארבע יסודות והן סבות מעורות בארבעה דברים שאמר הכתוב צדק ומשפט מכון כסאן חסד ואמת יקדמו פניך. אשר מתוכם יצא לאור משפטנו לפי שישראל יודעים ליחד אלו המדות וזה אמרו אשרי העם יודעי תרועה אלו ישראל שיודים כיצד מתאחדות המדות ברחמים. וכן א&quot;ר יאשיהו וכי אין א&quot;ה יודעות להריע כמה קרנות יש להם וכו' אלא שהן מכירין לפתות בוראן בתרועה ועומד מכסא דין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למה&quot;ר. הרצון שהאל ית' פועל בנו במדות שמתעוררות בפעולותינו ומתאחדות בכיוון ייחוד לבבנו ולהן כשאנו מעוררים הרחמים עם שמדת הדין נתעוררה כבר עלינו היא מתאחדת עם מדת הרחמים ומתרצית ומתפייסת להיות אתה וכמוה פעולת גם היא רחמים, וזהו מכירין לפתות בוראן כלומר יודעין שמדותיו יתברך עם שהן רבות וחלוקות בפעולותיהן מתאחדות בכח הרחמים המיחד את כל המדות באופן שמה&quot;ד תפעל עם הרחמים. 

===צירוף תרועה:===
וזהו אמרו בתרועה, כי בתרועה עצמה שהיא מדת הדין תהא פועלת הרחמים וכל כך למה שהיא מצות התורה שיש לה שבעים פנים וכלם מתאחדים ומתחברים אשר כנגדם בית דין הגדול שבעים סנהדרין והם רמוזים בתרועה שצירוף תרוע&quot;ה תור&quot;ה ע'. 


{{להשלים}}</text>
      <sha1>r4chotzauro3vzlywo79vx4elfr0pdz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהיכם יחשוף זרועו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739860</id>
    <revision>
      <id>3008185</id>
      <parentid>3007074</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:17:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ראיתיו נדפס בסידור בית תפלה כמנהג  האשכנזים ליוורנו ה'תרל&quot;א</comment>
      <origin>3008185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1557" sha1="43tej7orts93o0oe00r4up6u7nivb5h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
|שם = אלהיכם יחשוף זרועו
|סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
|מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת שובה|שבת תשובה]]
|מחבר = ר' יהודה?
|מיוחס ל =
|אקרוסטיכון = יהודה?{{הערה|כך כתב [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4585|דוידזון]]}}
|צורה = 
|אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4585|א-4585]]
|מנהגים = [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 נדפס] בסידור (של&quot;ה) שער השמים לשבת תשובה, וכן מנהג האשכנזים באיטליה.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}{{ש}}
אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|יַ}}חֲשׂוֹף זְרוֹעוֹ לְקַבֵּץ פְּזוּרֵיכֶם
:וְאָז {{סי|הָ}}רִים {{סי|וּ}}גְבָעוֹת פֶּה יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם
:עֵת יָסִיר לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם
:וְ{{סי|הַ}}כֹּל יַעֲנוּ בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּכֶם
:{{סי|דִּ}}רְשׁוּ אֶת יְיָ אוֹתוֹ בְּמוֹצַאֲכֶם
:קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב וְשׁוּבוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם.
&lt;noinclude&gt;{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>43tej7orts93o0oe00r4up6u7nivb5h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008226</id>
      <parentid>3008185</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T19:55:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1603" sha1="56f84fvplj5mw1ckqloteru8095fk46" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
|שם = אלהיכם יחשוף זרועו
|סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
|מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת שובה|שבת תשובה]]
|מחבר = ר' יהודה?
|מיוחס ל =
|אקרוסטיכון = יהודה?{{הערה|כך כתב [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4585|דוידזון]]}}
|צורה = 
|אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4585|א-4585]]
|מנהגים = [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 נדפס] עם הוראה 'לשבת תשובה' בסידור (של&quot;ה) שער השמים ובעוד סדורים כמנהג אשכנז באשכנז ובאיטליה .
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}{{ש}}
אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|יַ}}חֲשׂוֹף זְרוֹעוֹ לְקַבֵּץ פְּזוּרֵיכֶם
:וְאָז {{סי|הָ}}רִים {{סי|וּ}}גְבָעוֹת פֶּה יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם
:עֵת יָסִיר לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם
:וְ{{סי|הַ}}כֹּל יַעֲנוּ בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּכֶם
:{{סי|דִּ}}רְשׁוּ אֶת יְיָ אוֹתוֹ בְּמוֹצַאֲכֶם
:קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב וְשׁוּבוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם.
&lt;noinclude&gt;{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבת שובה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>56f84fvplj5mw1ckqloteru8095fk46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739951</id>
    <revision>
      <id>3008180</id>
      <parentid>3008143</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:48:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אר&quot;צ */</comment>
      <origin>3008180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12235" sha1="qif343dsj7p3giwzu6rw6eupizq9gvy" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902].
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871.
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807.

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>qif343dsj7p3giwzu6rw6eupizq9gvy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008190</id>
      <parentid>3008180</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T14:34:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12343" sha1="h7x5v66emv5lbdebg9inwr38kkry4ma" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[

======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>h7x5v66emv5lbdebg9inwr38kkry4ma</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008203</id>
      <parentid>3008190</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T16:47:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12550" sha1="6bum9kbvzs5htyyxu81j8ir25ufe47s" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>6bum9kbvzs5htyyxu81j8ir25ufe47s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008206</id>
      <parentid>3008203</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T17:08:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12980" sha1="4ha50q61z6l3q9odnj1em58qywu0ieh" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>4ha50q61z6l3q9odnj1em58qywu0ieh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008213</id>
      <parentid>3008206</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:35:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13351" sha1="fzttb8vvwyv7dht0vlx1dcn4l5n6ozv" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>fzttb8vvwyv7dht0vlx1dcn4l5n6ozv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008216</id>
      <parentid>3008213</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:40:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13550" sha1="k2f5aibexpo0k3eat7u9lo36y6ff95o" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======עבודת ישראל======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>k2f5aibexpo0k3eat7u9lo36y6ff95o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008217</id>
      <parentid>3008216</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:43:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13534" sha1="mi8j8toog2vwlsfdpj188y4n83fpvg9" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>mi8j8toog2vwlsfdpj188y4n83fpvg9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008234</id>
      <parentid>3008217</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T23:33:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18226" sha1="n9kr7qmec4jp07rt8c8czxl9rb093z3" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;א-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו עמ' 398) ומדוקעם (ליבטל, שנה ה' עמ' 397) ומברלינר (אויס מיינער ביבליאטהעק, עמ' 3) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>n9kr7qmec4jp07rt8c8czxl9rb093z3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008260</id>
      <parentid>3008234</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T07:37:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ראב&quot;א-איגר (רשימה) */</comment>
      <origin>3008260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18227" sha1="tdfg2vj0naphem02dsdreo761j9upvo" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]

======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו עמ' 398) ומדוקעם (ליבטל, שנה ה' עמ' 397) ומברלינר (אויס מיינער ביבליאטהעק, עמ' 3) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>tdfg2vj0naphem02dsdreo761j9upvo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008292</id>
      <parentid>3008260</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T10:44:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רומניא ב */</comment>
      <origin>3008292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18228" sha1="imd0pf0yh94a165v85ng7c3uigkfm8f" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]

======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו עמ' 398) ומדוקעס (ליבטל, שנה ה' עמ' 397) ומברלינר (אויס מיינער ביבליאטהעק, עמ' 3) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]

======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]</text>
      <sha1>imd0pf0yh94a165v85ng7c3uigkfm8f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739954</id>
    <revision>
      <id>3008232</id>
      <parentid>3008144</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T21:54:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2631" sha1="hr126vvelyjqfjrlj5o6mx35euz6vz2" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Berliner======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>hr126vvelyjqfjrlj5o6mx35euz6vz2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008233</id>
      <parentid>3008232</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T23:22:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2797" sha1="abjpnt5hnuytqlvk7iuuceyfg40kv6x" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Berliner======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Hebräische Bibliographie======
redigirt von M. Steinschneider. Berlin 1858-1881. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2249537 I-IX]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>abjpnt5hnuytqlvk7iuuceyfg40kv6x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008235</id>
      <parentid>3008233</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T23:35:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* Hebräische Bibliographie */</comment>
      <origin>3008235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2868" sha1="hox6oz2b40mmpap1t2yqzpzwrjjz6vv" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Berliner======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Hebräische Bibliographie======
redigirt von M. Steinschneider. Berlin 1858-1881. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2249537 I-IX]  [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/cb32786237v/date כל השנים]

======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>hox6oz2b40mmpap1t2yqzpzwrjjz6vv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008294</id>
      <parentid>3008235</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:04:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3269" sha1="la59imfis8ghetyfiecm32gwyl73oxi" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Berliner======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Hebräische Bibliographie======
redigirt von M. Steinschneider. Berlin 1858-1881. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2249537 I-IX]  [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/cb32786237v/date כל השנים]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Steinschneider======
(Steinschneider), M.
:(1) Catalogue der heb. Handschr. in der Stadtbibliothek zu Hamburg. Hamburg 1878. [https://books.google.com.jm/books?id=tAYVAAAAQAAJ&amp;printsec=frontcover#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
:(2) Verzeichmis der Hebräischen Handschriften in der k. Bibliothek zur Berlin. Berlin 1878-1879. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/4023874 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>la59imfis8ghetyfiecm32gwyl73oxi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008299</id>
      <parentid>3008294</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:31:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4211" sha1="10a563zpax1eu3jz4b4nrie7lil29lq" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Berliner======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Dukes======
:(Dukes), L. (1) Ehrensäulen und Denksteine zu einem künftigen Pantheon hebräischer Dichter und Dichtungen. Wien 1837. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1368223 *]
:(2) Zur Kenntniss der nuilhebräischen religiösen Poesie. Frankfurt a. M. 1842. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsdvk&amp;seq=7 *]
:(3) Moses ben Ezra. Altona [1839]. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.$b149437&amp;seq=1 *]
:(4) Philosophisches aus dem zehnten Jahrhundert. Nakel 1868. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hn3pqz&amp;seq=7 *]
:(5) Rabbinische Blumenlese. Leipzig 1844. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah4phv&amp;seq=5 *]
:(6) Zur rabbinischen Spruchkunde. Wien 1851. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433110029521&amp;seq=7 *]
:(7) Salomo ben Gabirol aus Malaga und die ethischen werke desselben. Hannover 1860. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsbuc&amp;seq=5 *]
======Hebräische Bibliographie======
redigirt von M. Steinschneider. Berlin 1858-1881. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2249537 I-IX]  [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/cb32786237v/date כל השנים]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Steinschneider======
(Steinschneider), M.
:(1) Catalogue der heb. Handschr. in der Stadtbibliothek zu Hamburg. Hamburg 1878. [https://books.google.com.jm/books?id=tAYVAAAAQAAJ&amp;printsec=frontcover#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
:(2) Verzeichnis der Hebräischen Handschriften in der k. Bibliothek zur Berlin. Berlin 1878-1879. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/4023874 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>10a563zpax1eu3jz4b4nrie7lil29lq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008300</id>
      <parentid>3008299</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:32:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4212" sha1="gljm6llx3ds892bzxao4n6huckzplqw" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Berliner======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Dukes======
(Dukes), L. 
:(1) Ehrensäulen und Denksteine zu einem künftigen Pantheon hebräischer Dichter und Dichtungen. Wien 1837. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1368223 *]
:(2) Zur Kenntniss der nuilhebräischen religiösen Poesie. Frankfurt a. M. 1842. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsdvk&amp;seq=7 *]
:(3) Moses ben Ezra. Altona [1839]. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.$b149437&amp;seq=1 *]
:(4) Philosophisches aus dem zehnten Jahrhundert. Nakel 1868. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hn3pqz&amp;seq=7 *]
:(5) Rabbinische Blumenlese. Leipzig 1844. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah4phv&amp;seq=5 *]
:(6) Zur rabbinischen Spruchkunde. Wien 1851. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433110029521&amp;seq=7 *]
:(7) Salomo ben Gabirol aus Malaga und die ethischen werke desselben. Hannover 1860. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsbuc&amp;seq=5 *]
======Hebräische Bibliographie======
redigirt von M. Steinschneider. Berlin 1858-1881. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2249537 I-IX]  [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/cb32786237v/date כל השנים]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Steinschneider======
(Steinschneider), M.
:(1) Catalogue der heb. Handschr. in der Stadtbibliothek zu Hamburg. Hamburg 1878. [https://books.google.com.jm/books?id=tAYVAAAAQAAJ&amp;printsec=frontcover#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
:(2) Verzeichnis der Hebräischen Handschriften in der k. Bibliothek zur Berlin. Berlin 1878-1879. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/4023874 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>gljm6llx3ds892bzxao4n6huckzplqw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008301</id>
      <parentid>3008300</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T11:40:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4363" sha1="nmc7m5wotzwhn3ufut778gunyj82u71" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
======Albrecht======
(Albrecht), K. Studien zu den Dichtungen Abrahams, 6 Ezra. Leipzig, 1903. [https://www.jstor.org/stable/43367064 *]
======Berliner======
(Berliner), A.
:(1) Aus meiner Bibliothek. Frankfurt a. M. 1898. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1312075 *]
:(2) Geschichte der Juden in Rom. Frankfurt a. M. 1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
:(3) Synagogal-Poesien. Hebräische Texte mit d. deutschen Uebertragung. Berlin 1884. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah21pz&amp;seq=6 *]
:(4) Ueber den Einfluss des ersten hebräisehen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden. Frankfurt a. M. 1896. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1169950 *]
:(5) Gesammelte Schriften. Band I: Italien, Frankfurt a. M. 1913. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/890958 *]
======Ben Chananja======
Monattschrift. Herausg. von Leopold Löw. Szegedin 1858-1867. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2542917 *]
======Brody======
(Brody), H.
:(1) Die Handschriften der Prager Jüd. Gemeindebibliothek. Prag 1911. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021297860205171/NLI עליו]
:(2) Drei unbekannte Freudschafts-gedichte des Joseph ibn Zaddik. Prag 1910. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010809280205171/NLI עליו]
======Brody and Albrecht======
The New-Hebrew School of Poets of the Spanish-Arabian Epoch. London 1906. [https://hebrewbooks.org/39556 *]
======Dukes======
(Dukes), L. 
:(1) Ehrensäulen und Denksteine zu einem künftigen Pantheon hebräischer Dichter und Dichtungen. Wien 1837. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1368223 *]
:(2) Zur Kenntniss der nuilhebräischen religiösen Poesie. Frankfurt a. M. 1842. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsdvk&amp;seq=7 *]
:(3) Moses ben Ezra. Altona [1839]. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.$b149437&amp;seq=1 *]
:(4) Philosophisches aus dem zehnten Jahrhundert. Nakel 1868. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hn3pqz&amp;seq=7 *]
:(5) Rabbinische Blumenlese. Leipzig 1844. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.ah4phv&amp;seq=5 *]
:(6) Zur rabbinischen Spruchkunde. Wien 1851. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433110029521&amp;seq=7 *]
:(7) Salomo ben Gabirol aus Malaga und die ethischen werke desselben. Hannover 1860. [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=hvd.hnsbuc&amp;seq=5 *]
======Literatublatt======
des Orients ed. Julius Fürst. Leipzig 1840-1851. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2360092 *]
======Hebräische Bibliographie======
redigirt von M. Steinschneider. Berlin 1858-1881. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2249537 I-IX]  [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/cb32786237v/date כל השנים]
======Magazin======
für die Wissenschaft des Judenthums. Herausg. von A. Berliner and D. Hoffmann. Berlin 1874-1893. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/titleinfo/2572068 *]
======Steinschneider======
(Steinschneider), M.
:(1) Catalogue der heb. Handschr. in der Stadtbibliothek zu Hamburg. Hamburg 1878. [https://books.google.com.jm/books?id=tAYVAAAAQAAJ&amp;printsec=frontcover#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
:(2) Verzeichnis der Hebräischen Handschriften in der k. Bibliothek zur Berlin. Berlin 1878-1879. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/4023874 *]
======Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.======
Leipzig 1847. [https://opendata.uni-halle.de//handle/1981185920/112960 *]
======Zunz======
(Zunz), L.
:(1) Die gottesdienstliche Vorträge der Juden. Frankfurt am Main 1892.[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1335705 *]
:(2) Literaturgeschichte der Synagogalen Poesie. Berlin 1865. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/structure/1337803 *] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=1 עמודי 667-742]
:(3) Die Ritus des synagogalen Gottesdienstes. Berlin 1859. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1317815 *]
:(4) Die synagogale Poesie des Mittelalters. Berlin 1855. [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>nmc7m5wotzwhn3ufut778gunyj82u71</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/ערכים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739955</id>
    <revision>
      <id>3008218</id>
      <parentid>3007764</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T18:46:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3008218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="94323" sha1="7672f8egwbnffc4gbixghjumbe2nzws" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

איומתי שמחי ועלזי{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

אין כמוך באלמים{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

אל אל חי ארנן{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

אלהי ימי שנותי כלו{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}

אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

אראלים וחשמלים יתנו שיר{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}

ארוגי עוז{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}

ארנן חסדך לבוקר{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}

הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}
=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}

ויושע אור ישראל{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}

יחיד ערץ{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

שביה עניה{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

שנותינו ספו{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>7672f8egwbnffc4gbixghjumbe2nzws</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/340</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740013</id>
    <revision>
      <id>3008182</id>
      <parentid>3007594</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:55:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3008182</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3964" sha1="fi32qzhninj58l8u1oxlwivo2kev95a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;שפח

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

פרק ל״ג.

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה.

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
הידיעות הכוללות אשר קבלו שרי רומא בארץ ישראל הביאו כי התחילו
הרומיים להבין ולדעת היכן טמון הכח הכללי בישראל.

מימי אדריאנוס אשר על פי גזרותיו החלו להשתמש במארבים מאלה
בישראל אשר הקדיחו תבשילם ברבים כמו אלישע בן אבויה והסרדיוט מתלמידי
ר׳ יהושע (עי׳ דברינו בפרק ח׳ עמוד ‪666‬), החלו להבין ולדעת את סוד אחדותם
של ישראל שאין כחה גדול בהנשיאות לבד, כי אם במה שהנשיא הנהו יחד עם
זה גם ראש המתיבתא היחידה הכוללת,

החלו להבין ולדעת, כי הנשיא גדול כחו רק מפני שהנהו עומד בראש כל
חכמי הדור, בראש הסנהדרין הכללית של כל ישראל, אשר לאורם ילכו כל קהל
הגולה, כל האומה כולה בכל מקום שהם בארץ ובחוץ לארץ.

ועל כן לא ארכו ימי היות רבן שמעון בן גמליאל ראש המתיבתא ואחרי
זמן קצר נתבטל הדבר.

ובפעם הזאת לא הי׳ הדבר כמו בימי רבן גמליאל, ולא רדפו לא את
הנשיאות לעצמה, ולא את המתיבתא לעצמה, כי אם מתוך ידיעה שלמה של אלה
מישראל אשר התמכרו להם לא נתנו לאחר את דבר המתיבתא הכללית עם הנשיאות.

ועל כן אחרי זמן נתבטל דבר היות רבן שמעון בן גמליאל לריש המתיבתא.

אבל ד׳ השומר ארחות עמו ארחות ישראל הביא להם תשועה ממקום אחר
כי תתנהג דבר המתיבתא בימים ההם אשר הי׳ הדור האחרון להתנאים (עי׳ ח&quot;ב
פרק כ&quot;ב) וימי סוף סידור המשנה, וההכנה לחתימתה.

והן הדברים אשר באו במס׳ [[שבת לג ב|שבת ד׳ ל&quot;ג]] אשר בדברי ימינו לא הושם
עליהם לב כל עיקר, ושם נאמר:

״ואמאי קרו ליה (בברייתא לר׳ יהודה) ראש המדברים בכל מקום דיהבי
ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר׳ יהורה ואמר
כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר׳ יוסי
שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי אמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן
תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן
מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות (על ידי דלטורי ישראל)
אמרו יהודה שעלה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי '''שמעון שגינה יהרג'''.״

ורבינו הגדול רש״י ז&quot;ל כתב שם &quot;יתעלה להיות ראש המדברים&quot;.

ובודאי שכדברי רבינו כן הדבר שהרי הן דברי הגמ׳ ״ואמאי קרו ליה ראש
המדברים וכו׳ דיתבי וכו׳&quot;.

ובדברי ימינו אשר לא נחקרו, לא עמדו על הדברים האלה לא לדעתם
לא להבינם.

אבל הלא הדברים כמו שהם יפלאו מאד שאיזה ענין יש לזה שעל פי
המלכות הי׳ ר׳ יהודה לראש המדברים אם ישבו‬ איזה אנשים יחדיו או אם ישבו
באקראי שנים שלשה חכמים.

כי מי ישים לב לדברים כאלה, ומה ענין לפקודת המלכות על זה.
&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fi32qzhninj58l8u1oxlwivo2kev95a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:איומתי שמחי ועלזי</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740052</id>
    <revision>
      <id>3008154</id>
      <parentid>3007939</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:12:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3008154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2189" sha1="ee5qbvyq1ojsztj5n4dhyiuf1vmjeia" xml:space="preserve">==הערות==
כמה הערות לנוסח הפיוט:
# בכמה כתבי יד (פרמה 2885, ברלין 1224) המילה הפותחת (וכן בכל המחרוזות האי-זוגיות) היא 'יחידתי', ובאחרים (מחזור נירנברג) היא 'איומתי' כבדפוסים. 
# הפיוט ארוך למדי, וכנראה משום כך הוא קוצר בדרכים שונות, עד כה מצאתיו בשלמות ברצף רק בקונטרס הפיוטים הנספח למחזור ויטרי. בדפוסים נשמטו שתי המחרוזות הפותחות 'ותהי לי עוד' ו'אל תיראי'. במחזור נירנברג הפיוט מועתק במלואו אך מפוצל לשנים – חציו הראשון בשבת שניה וחציו השני בשבת שלישית &lt;small&gt;(ועל כן צימליך ופרנקל כשעסקו במחזור נירנברג ראו בהם שני פיוטים נפרדים)&lt;/small&gt;. בכ&quot;י ברלין 1224 נשמטו ארבע המחרוזות של אותיות א' ול'. בכ&quot;י פרמה 2885 הפיוט מועתק פעמים – בשבת שלישית ובשבת חמישית, אף לאאחת מהן בשלמותו. בשני המקרים הועתקו מחרוזות נוספות בשולים, אך גם בהן חסרה 'אל תיראי'.
# בשלושת המחזורים כתובי היד שראיתי הפיוט מוגדר כ'אהבה' ולא כ'מאורה', וכיתר הפיוטים מסוג זה לשבתות הספירה. יתכן שיש כאן רק שגרת לישנא של הסופרים, אבל מסתבר שהוא באמת נאמר כאהבה. ההקפדה לסיים את המחרוזות בפסוק מעניין אור מטה את הדעת שהפיוט כן נכתב כמאורה, אבל אולי בשל תבניתו ובשל הנוהג לומר אהבות בשבתות הספירה הוא הוסב לשמש אהבה. גם בקונטרס הפיטים שבמחזור ויטרי כי&quot;ל הוא מופיע בין המאורות, וכן בלבוש ובדפוסי מנהג פולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:31, 26 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ee5qbvyq1ojsztj5n4dhyiuf1vmjeia</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/343</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740056</id>
    <revision>
      <id>3008152</id>
      <parentid>3008151</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:01:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008152</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4264" sha1="qazsnwla244yw6e97xp43cywvz430c5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪772‬‬

הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
ואז נמלטו ר׳ שמעון ובנו וישבו במערה י״ב שנה או י&quot;ג ככל אשר בא
שם באורך ויבואר לפנינו.

וכבר שב ר' שמעון, כמו שידובר ב[[מנחות קג ב|מנחות שם]] מר' שמעון אשר ישב גם
הוא עמהם שם במתיבתא.

לפי שבאמת כן הדבר שהי׳ הדבר כן כל ימי חיי רבן שמעון בן גמליאל.

והדבר יוצא מפורש שגם אחרי מות ר' שמעון בן יוחאי, לא הי׳ רבן
שמעון בן גמליאל ריש המתיבתא כי אם שישב לעצמו בישיבה פרטית אשר עשה לו.

ובא במס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]]:

״דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי
'''יתבי קמייהו''' ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ורבי אארעא וכו׳ עבדי להו ספסלי
אסקינהו אמר להן ר׳ שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם וכו׳
אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחי׳ ומי שאין לו אב ימות אחתוהו
נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון וכו׳.״

ומבואר כי שם ישבו רק רבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה, אבל
לא כל יתר חכמי הדור, לפי שלא הי׳ זה בהמתיבתא הכוללת, כי אם בבית
ישיבה פרטית אשר עשה לו רשב״ג, אחרי אשר על פי חפץ הממשלה לא
הי׳ יכול לשבת ראש בהמתיבתא הכללית.

וזה הי׳ כבר אחרי מות ר׳ שמעון במו שהוא לשונו של ר׳ יהושע בן
קרחה על ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ״מי שאין לו אב ימות״.

ובמשנה [[בכורות מ א|בכורות ד׳ מ׳]] ([[משנה בכורות ו ט|פ&quot;ו מ&quot;ט]]) &quot;מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון
'''ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים''' ואמרו הרי זה מום.״

והנה זה ודאי כי ״ושלח רבן שמעון בן גמליאל לחכמים״ היינו להמתיבתא
הכללית.

ומבואר כי לא לבד שהוא לא ישב שם כי אם שגם לא הי׳ יכול &quot;לבוא
לשם, שאם לא כן לא הי׳ דרכם לשלוח כי אם להציע הדברים בעצמם כמו
במשנה [[ביצה כז ב|ביצה ד׳ כ&quot;ז]] ״בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה ושאלו את ר׳
טדפון עליה ועל החלה שנטמאת '''ונכנס לבית המדרש''' ושאל ואמרו לו לא
יזיזם ממקומם.&quot;

והדברים ההם אשר נראה מדברי הברייתא ב[[קידושין נב ב|קדושין ד׳ נ&quot;ב]] כי ר׳ יהודה הי׳
הראש בהמתיבתא, כמו שנתבאר, באו כן ממש גם בענין אחר לגמרי במס׳ [[נזיר מט ב|נזיר ד׳
מ״ט]], ואשר לא יוכל להיות ספק שלמדו זה בהמתיבתא בזמן אחר מהענין ב[[קידושין נב ב|קדושין שם]].

וב[[נזיר מט ב|נזיר ד׳ מ&quot;ט]] על המשנה ״על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל
כזית מן המת וכו'״ בא:

״תנו רבנן אחר פטירתו של ר‘ מאיר אמר להם ר׳ יהודה לתלמידיו אל
יכנסו וכו׳ דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי ר׳ מאיר (נוסח יסוד
המשנה) על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת כעס ר׳ יהודה
וכו׳ אמר ר׳ יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק תורה מה תהא עליה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;
-----------
&lt;קטע התחלה=הערות לג/&gt;
*) כן נמצא בקצת ספרים כגון בדפוס אלטונא ונראה שלדעת המחבר הוא הנוסח הישר
והקדום ובטעות הגיהו בס&quot;א ״ושאל&quot; תחת &quot;ושלח״. המו&quot;ל.

&lt;קטע סוף=הערות לג/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qazsnwla244yw6e97xp43cywvz430c5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שמות כו/הערות נוסח</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740063</id>
    <revision>
      <id>3008155</id>
      <parentid>3008093</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:14:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <origin>3008155</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2106" sha1="57qk8mlwx3mx9j8f50c8swkwcxvc9yl" xml:space="preserve">== פרשה בשמות כו:ז ==

אולי ראוי לציין בהערת מסורה שיש פרשה פתוחה בשמות כו:ז (ועשית ירעות עזים) בכתבי יד ל1,ל,ש,ב. וגם כן יש פרשה פתוחה בס&quot;ת MS Or. 1462 (לפני התיקון) שכתובה ע&quot;פ הכתר.

כל זה בניגוד לרשימת הרמב&quot;ם (ובעקבותו ספרי ספרד, אשכנז, ותימן) שאינו מונה פרשה כאן. כת&quot;י ש2 מתאים לשיטה זו.

ועוד כנראה שבכת&quot;י ו יש פרשה סתומה.

[[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) 00:14, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה רבה [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236241&amp;diff=3008153&amp;oldid=2987662 הוספתי הערה לפי דבריך]. הזכרת לי דבר שהייתי כבר צריך לטפל בו בעבר, אבל לא בצעתי.

:אגב נראה שכתי&quot;ו יש פרשה פתוחה ברורה (לא סתומה). כתב היד היחיד שבו מצאתי פרשה סתומה הוא ק3. עוד לא מצאתי כתב יד בלי פרשה.

:בזכות ההערה שלך כאן, ראיתי גם את מה שכתבת לגבי &quot;כס יה&quot; בשמות י&quot;ז, ותיקנתי שם את ההערה. בדרך כלל, אני רואה כל תגובה שנכתבת בדפי הפרקים במהדורת הטעמים (כלומר הדפים המסתיימים ב&quot;/טעמים&quot;). הדפים של &quot;הערות נוסח&quot; נוצרו באופן אוטומטי, ולכן הם לא ברשימת המעקב שלי. אז אם תוכל, אשמח אם את התגובות שלך תוכל לכתוב בדפי השיחה של פרק הטעמים.

:תודה שבזכותך המהדורה משתפרת! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:13, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>57qk8mlwx3mx9j8f50c8swkwcxvc9yl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008158</id>
      <parentid>3008155</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T12:23:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה בשמות כו:ז */</comment>
      <origin>3008158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2117" sha1="9slvqs0ms6zgd7qaqzygrdv1hg6v6ht" xml:space="preserve">== פרשה בשמות כו:ז ==

אולי ראוי לציין בהערת מסורה שיש פרשה פתוחה בשמות כו:ז (ועשית ירעות עזים) בכתבי יד ל1,ל,ש,ב. וגם כן יש פרשה פתוחה בס&quot;ת MS Or. 1462 (לפני התיקון) שכתובה ע&quot;פ הכתר.

כל זה בניגוד לרשימת הרמב&quot;ם (ובעקבותו ספרי ספרד, אשכנז, ותימן) שאינו מונה פרשה כאן. כת&quot;י ש2 מתאים לשיטה זו.

ועוד כנראה שבכת&quot;י ו יש פרשה סתומה.

[[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]] ([[שיחת משתמש:אהרן פולד|שיחה]]) 00:14, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה רבה [[משתמש:אהרן פולד|אהרן פולד]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236241&amp;diff=3008157&amp;oldid=2987662 הוספתי הערה לפי דבריך]. הזכרת לי דבר שהייתי כבר צריך לטפל בו בעבר, אבל לא בצעתי.

:אגב נראה שכתי&quot;ו יש פרשה פתוחה ברורה (לא סתומה). כתב היד היחיד שבו מצאתי פרשה סתומה הוא ק3. עוד לא מצאתי כתב יד מזרחי בלי פרשה.

:בזכות ההערה שלך כאן, ראיתי גם את מה שכתבת לגבי &quot;כס יה&quot; בשמות י&quot;ז, ותיקנתי שם את ההערה. בדרך כלל, אני רואה כל תגובה שנכתבת בדפי הפרקים במהדורת הטעמים (כלומר הדפים המסתיימים ב&quot;/טעמים&quot;). הדפים של &quot;הערות נוסח&quot; נוצרו באופן אוטומטי, ולכן הם לא ברשימת המעקב שלי. אז אם תוכל, אשמח אם את התגובות שלך תוכל לכתוב בדפי השיחה של פרק הטעמים.

:תודה שבזכותך המהדורה משתפרת! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:13, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9slvqs0ms6zgd7qaqzygrdv1hg6v6ht</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/344</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740066</id>
    <revision>
      <id>3008173</id>
      <timestamp>2026-04-27T13:26:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה  שפז &lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt; והדבר מובן מעצמו שאף שהסיגנון גם שם גם כאן ״לאחר פטירתו של ר׳ מאיד וכו'״ לא היו שני הדברים יחד, שהרי הענינים רחוקים לגמרי זה מזה.  אבל כך הי׳ דרכם בסגנונם שמפני ששני הדברים היו לאחר פטירתו של ר׳ מאיר ובא...&quot;</comment>
      <origin>3008173</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4245" sha1="8ciighye9jfvfxg9x9uvn8zwutmscr9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפז
&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
והדבר מובן מעצמו שאף שהסיגנון גם שם גם כאן ״לאחר פטירתו של ר׳
מאיד וכו'״ לא היו שני הדברים יחד, שהרי הענינים רחוקים לגמרי זה מזה.

אבל כך הי׳ דרכם בסגנונם שמפני ששני הדברים היו לאחר פטירתו של ר׳
מאיר ובאו על ידי סומכוס ובשניהם כעס ר׳ יהודה ואמר כן, ובשניהם השיב ר׳
יוסי כדבריו, על כן בא בשניהם סגנון אחד, אף שזה ודאי שהיו בשני זמנים
שונים.

והדבר מבואר כי בכל הזמן הזה הי׳ שם ר׳ יהודה הראש בהמתיבתא הכללית.

ומזה גם בא במשנה במס׳ [[בבא קמא לז א|בבא קמא ל״ז]] ([[משנה בבא קמא ב ב|פ״ב מ&quot;ב]]) על דברי יסוד המשנה שם

״שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם וכו׳ מועד לקטנים
וכו׳ את שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו'״ בא שם על זה במשנה ״'''אמרו'''
'''לפני ר׳ יהודה''' הרי שהי׳ מועד לשבתות וכו׳ אמר להם לשבתות וכו׳.״

והוא כמו ב[[כתובות עה א|כתובות ד׳ ע״ה]] ([[משנה כתובות ח א|פ&quot;ח מ״א]]) האשה וכו' ביש אומרים וכו׳ וביה‬
‫אומרים וכו׳ אלו ואלו מודים וכו׳ אמר ר׳ יהודד‪ .‬א מ ר ו ה כ מ י ם ל פ נ י רבן‬
‫גמליאל הואיל וזבד‪ .‬וכו״׳ •והבונד‪ .‬במתיבתא בהיות שם רבן גמליאל ריש המתיבתא‪.‬‬
‫וכן הדבר עם ר׳ יהודה בבבא קמא שם‪■ .‬‬
‫ואמנם כי עוד יותר מכל זד‪ .‬יתברר לנו הדבר מתוך עצם כל ענינו של‬
‫^‬
‫רשביג בכל המשנד‪,.‬‬
‫ומשם יתראד‪ .‬לפנינו עוד דבר גדול מאד וד‪.‬וא נודל נפשם של ראשי הכמי‬
‫'‬
‫התורה‪.‬‬
‫כי אף כי חזקד‪ .‬עליהם דבר הממשלה לבלי לאהד את המ׳תיבתא עם‬
‫הנשיאות‪ ,‬ולבלי יהי׳ הניישיא ראש ד‪.‬םנד‪.‬דרין‪,‬‬
‫בכל זה קראו הם בין בני ישראל עצמם את םנד‪.‬דרי המתיבתא בשם בית‬
‫דינו של הנשיא בהיות בזה אחדות ישראל וכל דבר כה הנשיאות‪.‬‬

‫פרק ל״ד‪.‬‬

רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו‪.‬‬

‫הדבר ידוע כי הלכד‪ .‬כר׳ שמעון בן גמליאל במשנתנו‪ ,‬והדבר הזד‪ .‬הוא‬
‫קבלת רב באר&gt;ןי ישראל בבוא שם זמן קצר אחרי פטירת רשביג‪.‬‬
‫ובירושלמי בבא בתרא פרק י׳ הלכה ח׳ באז‬
‫״תמן מרין בכל מקום הלכד‪ .‬כרשב־נ חוץ מערב וצ;דן וראי׳ אחרונה‬‫א מ ר י ן ו ב ל ב ד ב מ ש נ ת נ ו ר׳ אמי בר קרחד‪ .‬בשם רב ולמד‪ .‬אמרו'בכל‬
‫מקום■ הלכד‪ .‬כרשב׳ג שד‪.‬לכות קצובותהי׳ אומר מפי בית דינו‪.‬״‬
‫ובחכמת ‪.‬ישראל ’ אשר כל העינינים האלה הנם שם נגיושים ורנזושים לא‬
‫הושם לב לברר את ’ הדברים‪ ,‬האלד‪'.‬וענינם מד‪ .‬הוא‪ ,‬וישאלו חתומים וסתומים‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים יפלאו משני הצדדים‪ ,‬בכל התנאים אשר פסקו כמותם כמו הלכד‪.‬‬
‫‪:‬ר׳ עקיבא ׳מחבירו‪ ,‬או הלכד‪ .‬כר׳ יוסי דנימוקו עמו‪ ,‬הוא כלל על עצמו ועל‬
‫דבריו ואין חילוק בין שבאו דבריו במשנד‪ .‬י או בברייתא‪ ,‬ומדוע נשתנד‪ .‬הדבר‬
‫אצל רשב*נ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8ciighye9jfvfxg9x9uvn8zwutmscr9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008174</id>
      <parentid>3008173</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:27:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008174</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4245" sha1="htsrkidl72agb65qm5pzpojj3e3egl3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפז
&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
והדבר מובן מעצמו שאף שהסיגנון גם שם גם כאן ״לאחר פטירתו של ר׳
מאיד וכו'״ לא היו שני הדברים יחד, שהרי הענינים רחוקים לגמרי זה מזה.

אבל כך הי׳ דרכם בסגנונם שמפני ששני הדברים היו לאחר פטירתו של ר׳
מאיר ובאו על ידי סומכוס ובשניהם כעס ר׳ יהודה ואמר כן, ובשניהם השיב ר׳
יוסי כדבריו, על כן בא בשניהם סגנון אחד, אף שזה ודאי שהיו בשני זמנים
שונים.

והדבר מבואר כי בכל הזמן הזה הי׳ שם ר׳ יהודה הראש בהמתיבתא הכללית.

ומזה גם בא במשנה במס׳ [[בבא קמא לז א|בבא קמא ל״ז]] ([[משנה בבא קמא ד ב|פ״ד מ&quot;ב]]) על דברי יסוד המשנה שם

״שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם וכו׳ מועד לקטנים
וכו׳ את שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו'״ בא שם על זה במשנה ״'''אמרו'''
'''לפני ר׳ יהודה''' הרי שהי׳ מועד לשבתות וכו׳ אמר להם לשבתות וכו׳.״

והוא כמו ב[[כתובות עה א|כתובות ד׳ ע״ה]] ([[משנה כתובות ח א|פ&quot;ח מ״א]]) האשה וכו' ביש אומרים וכו׳ וביה‬
‫אומרים וכו׳ אלו ואלו מודים וכו׳ אמר ר׳ יהודד‪ .‬א מ ר ו ה כ מ י ם ל פ נ י רבן‬
‫גמליאל הואיל וזבד‪ .‬וכו״׳ •והבונד‪ .‬במתיבתא בהיות שם רבן גמליאל ריש המתיבתא‪.‬‬
‫וכן הדבר עם ר׳ יהודה בבבא קמא שם‪■ .‬‬
‫ואמנם כי עוד יותר מכל זד‪ .‬יתברר לנו הדבר מתוך עצם כל ענינו של‬
‫^‬
‫רשביג בכל המשנד‪,.‬‬
‫ומשם יתראד‪ .‬לפנינו עוד דבר גדול מאד וד‪.‬וא נודל נפשם של ראשי הכמי‬
‫'‬
‫התורה‪.‬‬
‫כי אף כי חזקד‪ .‬עליהם דבר הממשלה לבלי לאהד את המ׳תיבתא עם‬
‫הנשיאות‪ ,‬ולבלי יהי׳ הניישיא ראש ד‪.‬םנד‪.‬דרין‪,‬‬
‫בכל זה קראו הם בין בני ישראל עצמם את םנד‪.‬דרי המתיבתא בשם בית‬
‫דינו של הנשיא בהיות בזה אחדות ישראל וכל דבר כה הנשיאות‪.‬‬

‫פרק ל״ד‪.‬‬

רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו‪.‬‬

‫הדבר ידוע כי הלכד‪ .‬כר׳ שמעון בן גמליאל במשנתנו‪ ,‬והדבר הזד‪ .‬הוא‬
‫קבלת רב באר&gt;ןי ישראל בבוא שם זמן קצר אחרי פטירת רשביג‪.‬‬
‫ובירושלמי בבא בתרא פרק י׳ הלכה ח׳ באז‬
‫״תמן מרין בכל מקום הלכד‪ .‬כרשב־נ חוץ מערב וצ;דן וראי׳ אחרונה‬‫א מ ר י ן ו ב ל ב ד ב מ ש נ ת נ ו ר׳ אמי בר קרחד‪ .‬בשם רב ולמד‪ .‬אמרו'בכל‬
‫מקום■ הלכד‪ .‬כרשב׳ג שד‪.‬לכות קצובותהי׳ אומר מפי בית דינו‪.‬״‬
‫ובחכמת ‪.‬ישראל ’ אשר כל העינינים האלה הנם שם נגיושים ורנזושים לא‬
‫הושם לב לברר את ’ הדברים‪ ,‬האלד‪'.‬וענינם מד‪ .‬הוא‪ ,‬וישאלו חתומים וסתומים‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים יפלאו משני הצדדים‪ ,‬בכל התנאים אשר פסקו כמותם כמו הלכד‪.‬‬
‫‪:‬ר׳ עקיבא ׳מחבירו‪ ,‬או הלכד‪ .‬כר׳ יוסי דנימוקו עמו‪ ,‬הוא כלל על עצמו ועל‬
‫דבריו ואין חילוק בין שבאו דבריו במשנד‪ .‬י או בברייתא‪ ,‬ומדוע נשתנד‪ .‬הדבר‬
‫אצל רשב*נ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>htsrkidl72agb65qm5pzpojj3e3egl3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008175</id>
      <parentid>3008174</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:28:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008175</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4243" sha1="fvqjcbp0icuna6egiu153htv19cpov6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפז
&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
והדבר מובן מעצמו שאף שהסיגנון גם שם גם כאן ״לאחר פטירתו של ר׳
מאיד וכו'״ לא היו שני הדברים יחד, שהרי הענינים רחוקים לגמרי זה מזה.

אבל כך הי׳ דרכם בסגנונם שמפני ששני הדברים היו לאחר פטירתו של ר׳
מאיר ובאו על ידי סומכוס ובשניהם כעס ר׳ יהודה ואמר כן, ובשניהם השיב ר׳
יוסי כדבריו, על כן בא בשניהם סגנון אחד, אף שזה ודאי שהיו בשני זמנים
שונים.

והדבר מבואר כי בכל הזמן הזה הי׳ שם ר׳ יהודה הראש בהמתיבתא הכללית.

ומזה גם בא במשנה במס׳ [[בבא קמא לז א|בבא קמא ל״ז]] ([[משנה בבא קמא ד ב|פ״ד מ&quot;ב]]) על דברי יסוד המשנה שם

״שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם וכו׳ מועד לקטנים
וכו׳ את שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו'״ בא שם על זה במשנה ״'''אמרו'''
'''לפני ר׳ יהודה''' הרי שהי׳ מועד לשבתות וכו׳ אמר להם לשבתות וכו׳.״

והוא כמו ב[[כתובות עח א|כתובות ד׳ ע״ח]] ([[משנה כתובות ח א|פ&quot;ח מ״א]]) האשה וכו' ב&quot;ש אומרים וכו׳ וב&quot;ה‬
‫אומרים וכו׳ אלו ואלו מודים וכו׳ אמר ר׳ יהודד‪ .‬א מ ר ו ה כ מ י ם ל פ נ י רבן‬
‫גמליאל הואיל וזבד‪ .‬וכו״׳ •והבונד‪ .‬במתיבתא בהיות שם רבן גמליאל ריש המתיבתא‪.‬‬
‫וכן הדבר עם ר׳ יהודה בבבא קמא שם‪■ .‬‬
‫ואמנם כי עוד יותר מכל זד‪ .‬יתברר לנו הדבר מתוך עצם כל ענינו של‬
‫^‬
‫רשביג בכל המשנד‪,.‬‬
‫ומשם יתראד‪ .‬לפנינו עוד דבר גדול מאד וד‪.‬וא נודל נפשם של ראשי הכמי‬
‫'‬
‫התורה‪.‬‬
‫כי אף כי חזקד‪ .‬עליהם דבר הממשלה לבלי לאהד את המ׳תיבתא עם‬
‫הנשיאות‪ ,‬ולבלי יהי׳ הניישיא ראש ד‪.‬םנד‪.‬דרין‪,‬‬
‫בכל זה קראו הם בין בני ישראל עצמם את םנד‪.‬דרי המתיבתא בשם בית‬
‫דינו של הנשיא בהיות בזה אחדות ישראל וכל דבר כה הנשיאות‪.‬‬

‫פרק ל״ד‪.‬‬

רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו‪.‬‬

‫הדבר ידוע כי הלכד‪ .‬כר׳ שמעון בן גמליאל במשנתנו‪ ,‬והדבר הזד‪ .‬הוא‬
‫קבלת רב באר&gt;ןי ישראל בבוא שם זמן קצר אחרי פטירת רשביג‪.‬‬
‫ובירושלמי בבא בתרא פרק י׳ הלכה ח׳ באז‬
‫״תמן מרין בכל מקום הלכד‪ .‬כרשב־נ חוץ מערב וצ;דן וראי׳ אחרונה‬‫א מ ר י ן ו ב ל ב ד ב מ ש נ ת נ ו ר׳ אמי בר קרחד‪ .‬בשם רב ולמד‪ .‬אמרו'בכל‬
‫מקום■ הלכד‪ .‬כרשב׳ג שד‪.‬לכות קצובותהי׳ אומר מפי בית דינו‪.‬״‬
‫ובחכמת ‪.‬ישראל ’ אשר כל העינינים האלה הנם שם נגיושים ורנזושים לא‬
‫הושם לב לברר את ’ הדברים‪ ,‬האלד‪'.‬וענינם מד‪ .‬הוא‪ ,‬וישאלו חתומים וסתומים‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים יפלאו משני הצדדים‪ ,‬בכל התנאים אשר פסקו כמותם כמו הלכד‪.‬‬
‫‪:‬ר׳ עקיבא ׳מחבירו‪ ,‬או הלכד‪ .‬כר׳ יוסי דנימוקו עמו‪ ,‬הוא כלל על עצמו ועל‬
‫דבריו ואין חילוק בין שבאו דבריו במשנד‪ .‬י או בברייתא‪ ,‬ומדוע נשתנד‪ .‬הדבר‬
‫אצל רשב*נ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fvqjcbp0icuna6egiu153htv19cpov6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008176</id>
      <parentid>3008175</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:33:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008176</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4078" sha1="or0nnro9hdysilfet98sp45eq4ms7v7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפז
&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
והדבר מובן מעצמו שאף שהסיגנון גם שם גם כאן ״לאחר פטירתו של ר׳
מאיד וכו'״ לא היו שני הדברים יחד, שהרי הענינים רחוקים לגמרי זה מזה.

אבל כך הי׳ דרכם בסגנונם שמפני ששני הדברים היו לאחר פטירתו של ר׳
מאיר ובאו על ידי סומכוס ובשניהם כעס ר׳ יהודה ואמר כן, ובשניהם השיב ר׳
יוסי כדבריו, על כן בא בשניהם סגנון אחד, אף שזה ודאי שהיו בשני זמנים
שונים.

והדבר מבואר כי בכל הזמן הזה הי׳ שם ר׳ יהודה הראש בהמתיבתא הכללית.

ומזה גם בא במשנה במס׳ [[בבא קמא לז א|בבא קמא ל״ז]] ([[משנה בבא קמא ד ב|פ״ד מ&quot;ב]]) על דברי יסוד המשנה שם

״שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם וכו׳ מועד לקטנים
וכו׳ את שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו'״ בא שם על זה במשנה ״'''אמרו'''
'''לפני ר׳ יהודה''' הרי שהי׳ מועד לשבתות וכו׳ אמר להם לשבתות וכו׳.״

והוא כמו ב[[כתובות עח א|כתובות ד׳ ע״ח]] ([[משנה כתובות ח א|פ&quot;ח מ״א]]) האשה וכו' ב&quot;ש אומרים וכו׳ וב&quot;ה
אומרים וכו׳ אלו ואלו מודים וכו׳ אמר ר׳ יהודה '''אמרו חכמים לפני''' רבן
גמליאל הואיל וזכה וכו'&quot; והכונה במתיבתא בהיות שם רבן גמליאל ריש המתיבתא.

וכן הדבר עם ר׳ יהודה בבבא קמא שם.

ואמנם כי עוד יותר מכל זה יתברר לנו הדבר מתוך עצם כל ענינו של
רשב&quot;ג בכל המשנה.

ומשם יתראה לפנינו עוד דבר גדול מאד והוא גודל נפשם של ראשי חכמי
התורה.

כי אף כי חזקה עליהם דבר הממשלה לבלי לאחד את המתיבתא עם
הנשיאות, ולבלי יהי׳ הנשיא ראש הסנהדרין,

בכל זה קראו הם בין בני ישראל עצמם את סנהדרי המתיבתא בשם בית
דינו של הנשיא בהיות בזה אחדות ישראל וכל דבר כח הנשיאות.
&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;
‫פרק ל״ד‪.‬‬

רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו.‬‬
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
הדבר ידוע כי הלכה כר׳ שמעון בן גמליאל במשנתנו, והדבר הזה הוא
קבלת רב בארץ ישראל בבוא שם זמן קצר אחרי פטירת רשב&quot;ג.

וב[[ירושלמי בבא בתרא י ח|ירושלמי בבא בתרא פרק י׳ הלכה ח׳]] בא:

״תמן מרין בכל מקום הלכד‪ .‬כרשב־נ חוץ מערב וצ;דן וראי׳ אחרונה‬‫א מ ר י ן ו ב ל ב ד ב מ ש נ ת נ ו ר׳ אמי בר קרחד‪ .‬בשם רב ולמד‪ .‬אמרו'בכל‬
‫מקום■ הלכד‪ .‬כרשב׳ג שד‪.‬לכות קצובותהי׳ אומר מפי בית דינו‪.‬״‬
‫ובחכמת ‪.‬ישראל ’ אשר כל העינינים האלה הנם שם נגיושים ורנזושים לא‬
‫הושם לב לברר את ’ הדברים‪ ,‬האלד‪'.‬וענינם מד‪ .‬הוא‪ ,‬וישאלו חתומים וסתומים‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים יפלאו משני הצדדים‪ ,‬בכל התנאים אשר פסקו כמותם כמו הלכד‪.‬‬
‫‪:‬ר׳ עקיבא ׳מחבירו‪ ,‬או הלכד‪ .‬כר׳ יוסי דנימוקו עמו‪ ,‬הוא כלל על עצמו ועל‬
‫דבריו ואין חילוק בין שבאו דבריו במשנד‪ .‬י או בברייתא‪ ,‬ומדוע נשתנד‪ .‬הדבר‬
‫אצל רשב*נ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>or0nnro9hdysilfet98sp45eq4ms7v7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008177</id>
      <parentid>3008176</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T13:36:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008177</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3999" sha1="oemzf9c873donbuqjirwfevjd1l9qe9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפז
&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
והדבר מובן מעצמו שאף שהסיגנון גם שם גם כאן ״לאחר פטירתו של ר׳
מאיד וכו'״ לא היו שני הדברים יחד, שהרי הענינים רחוקים לגמרי זה מזה.

אבל כך הי׳ דרכם בסגנונם שמפני ששני הדברים היו לאחר פטירתו של ר׳
מאיר ובאו על ידי סומכוס ובשניהם כעס ר׳ יהודה ואמר כן, ובשניהם השיב ר׳
יוסי כדבריו, על כן בא בשניהם סגנון אחד, אף שזה ודאי שהיו בשני זמנים
שונים.

והדבר מבואר כי בכל הזמן הזה הי׳ שם ר׳ יהודה הראש בהמתיבתא הכללית.

ומזה גם בא במשנה במס׳ [[בבא קמא לז א|בבא קמא ל״ז]] ([[משנה בבא קמא ד ב|פ״ד מ&quot;ב]]) על דברי יסוד המשנה שם

״שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם וכו׳ מועד לקטנים
וכו׳ את שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו'״ בא שם על זה במשנה ״'''אמרו'''
'''לפני ר׳ יהודה''' הרי שהי׳ מועד לשבתות וכו׳ אמר להם לשבתות וכו׳.״

והוא כמו ב[[כתובות עח א|כתובות ד׳ ע״ח]] ([[משנה כתובות ח א|פ&quot;ח מ״א]]) האשה וכו' ב&quot;ש אומרים וכו׳ וב&quot;ה
אומרים וכו׳ אלו ואלו מודים וכו׳ אמר ר׳ יהודה '''אמרו חכמים לפני''' רבן
גמליאל הואיל וזכה וכו'&quot; והכונה במתיבתא בהיות שם רבן גמליאל ריש המתיבתא.

וכן הדבר עם ר׳ יהודה בבבא קמא שם.

ואמנם כי עוד יותר מכל זה יתברר לנו הדבר מתוך עצם כל ענינו של
רשב&quot;ג בכל המשנה.

ומשם יתראה לפנינו עוד דבר גדול מאד והוא גודל נפשם של ראשי חכמי
התורה.

כי אף כי חזקה עליהם דבר הממשלה לבלי לאחד את המתיבתא עם
הנשיאות, ולבלי יהי׳ הנשיא ראש הסנהדרין,

בכל זה קראו הם בין בני ישראל עצמם את סנהדרי המתיבתא בשם בית
דינו של הנשיא בהיות בזה אחדות ישראל וכל דבר כח הנשיאות.
&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;
‫פרק ל״ד‪.‬‬

רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו.‬‬
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
הדבר ידוע כי הלכה כר׳ שמעון בן גמליאל במשנתנו, והדבר הזה הוא
קבלת רב בארץ ישראל בבוא שם זמן קצר אחרי פטירת רשב&quot;ג.

וב[[ירושלמי בבא בתרא י ח|ירושלמי בבא בתרא פרק י׳ הלכה ח׳]] בא:

״תמן מרין בכל מקום הלכה כרשב&quot;ג חוץ מערב וצידן וראי׳ אחרונה
'''אמרין ובלבד במשנתנו''' ר׳ אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל
מקום הלכה כרשב&quot;ג שהלכות קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו.״

ובחכמת ישראל אשר כל העינינים האלה הנם שם נגיושים ורנזושים לא‬
‫הושם לב לברר את ’ הדברים‪ ,‬האלד‪'.‬וענינם מד‪ .‬הוא‪ ,‬וישאלו חתומים וסתומים‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים יפלאו משני הצדדים‪ ,‬בכל התנאים אשר פסקו כמותם כמו הלכד‪.‬‬
‫‪:‬ר׳ עקיבא ׳מחבירו‪ ,‬או הלכד‪ .‬כר׳ יוסי דנימוקו עמו‪ ,‬הוא כלל על עצמו ועל‬
‫דבריו ואין חילוק בין שבאו דבריו במשנד‪ .‬י או בברייתא‪ ,‬ומדוע נשתנד‪ .‬הדבר‬
‫אצל רשב*נ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oemzf9c873donbuqjirwfevjd1l9qe9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008223</id>
      <parentid>3008177</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T19:42:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008223</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3884" sha1="mbxibgz15ohrdsb41y3os1c8lm6nq6f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה

שפז
&lt;קטע התחלה=פרק לג/&gt;
והדבר מובן מעצמו שאף שהסיגנון גם שם גם כאן ״לאחר פטירתו של ר׳
מאיד וכו'״ לא היו שני הדברים יחד, שהרי הענינים רחוקים לגמרי זה מזה.

אבל כך הי׳ דרכם בסגנונם שמפני ששני הדברים היו לאחר פטירתו של ר׳
מאיר ובאו על ידי סומכוס ובשניהם כעס ר׳ יהודה ואמר כן, ובשניהם השיב ר׳
יוסי כדבריו, על כן בא בשניהם סגנון אחד, אף שזה ודאי שהיו בשני זמנים
שונים.

והדבר מבואר כי בכל הזמן הזה הי׳ שם ר׳ יהודה הראש בהמתיבתא הכללית.

ומזה גם בא במשנה במס׳ [[בבא קמא לז א|בבא קמא ל״ז]] ([[משנה בבא קמא ד ב|פ״ד מ&quot;ב]]) על דברי יסוד המשנה שם

״שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם וכו׳ מועד לקטנים
וכו׳ את שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו'״ בא שם על זה במשנה ״'''אמרו'''
'''לפני ר׳ יהודה''' הרי שהי׳ מועד לשבתות וכו׳ אמר להם לשבתות וכו׳.״

והוא כמו ב[[כתובות עח א|כתובות ד׳ ע״ח]] ([[משנה כתובות ח א|פ&quot;ח מ״א]]) האשה וכו' ב&quot;ש אומרים וכו׳ וב&quot;ה
אומרים וכו׳ אלו ואלו מודים וכו׳ אמר ר׳ יהודה '''אמרו חכמים לפני''' רבן
גמליאל הואיל וזכה וכו'&quot; והכונה במתיבתא בהיות שם רבן גמליאל ריש המתיבתא.

וכן הדבר עם ר׳ יהודה בבבא קמא שם.

ואמנם כי עוד יותר מכל זה יתברר לנו הדבר מתוך עצם כל ענינו של
רשב&quot;ג בכל המשנה.

ומשם יתראה לפנינו עוד דבר גדול מאד והוא גודל נפשם של ראשי חכמי
התורה.

כי אף כי חזקה עליהם דבר הממשלה לבלי לאחד את המתיבתא עם
הנשיאות, ולבלי יהי׳ הנשיא ראש הסנהדרין,

בכל זה קראו הם בין בני ישראל עצמם את סנהדרי המתיבתא בשם בית
דינו של הנשיא בהיות בזה אחדות ישראל וכל דבר כח הנשיאות.
&lt;קטע סוף=פרק לג/&gt;
‫פרק ל״ד‪.‬‬

רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו.‬‬
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
הדבר ידוע כי הלכה כר׳ שמעון בן גמליאל במשנתנו, והדבר הזה הוא
קבלת רב בארץ ישראל בבוא שם זמן קצר אחרי פטירת רשב&quot;ג.

וב[[ירושלמי בבא בתרא י ח|ירושלמי בבא בתרא פרק י׳ הלכה ח׳]] בא:

״תמן מרין בכל מקום הלכה כרשב&quot;ג חוץ מערב וצידן וראי׳ אחרונה
'''אמרין ובלבד במשנתנו''' ר׳ אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל
מקום הלכה כרשב&quot;ג שהלכות קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו.״

ובחכמת ישראל אשר כל העינינים האלה הנם שם נטושים ורטושים לא
הושם לב לברר את הדברים, האלה וענינם מה הוא, וישארו חתומים וסתומים.

והדברים יפלאו משני הצדדים, בכל התנאים אשר פסקו כמותם כמו הלכה
כ‬ר׳ עקיבא מחבירו, או הלכה כר׳ יוסי דנימוקו עמו, הוא כלל על עצמו ועל
דבריו ואין חילוק בין שבאו דבריו במשנה או בברייתא, ומדוע נשתנה הדבר
אצל רשב&quot;ג.
&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mbxibgz15ohrdsb41y3os1c8lm6nq6f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/393</title>
    <ns>105</ns>
    <id>1740067</id>
    <revision>
      <id>3008187</id>
      <timestamp>2026-04-27T14:17:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YonadavTapuchi</username>
        <id>14988</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקון שגיאת פענוח */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3008187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="300" sha1="irxgg8kgysrp1hqsotn8mnxm4k8bxko" xml:space="preserve">== תיקון שגיאת פענוח ==

ההפניה למסכת סוכה בפסקה הראשונה בערך על הלל הזקן לא מפנה לדף ב. אלא לדף כ. [[משתמש:YonadavTapuchi|YonadavTapuchi]] ([[שיחת משתמש:YonadavTapuchi|שיחה]]) 17:17, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>irxgg8kgysrp1hqsotn8mnxm4k8bxko</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008195</id>
      <parentid>3008187</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T15:11:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקון שגיאת פענוח */ תגובה: תודה, תוקן.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3008195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="426" sha1="hlqarssyanquky4cg64d0guesp9km13" xml:space="preserve">== תיקון שגיאת פענוח ==

ההפניה למסכת סוכה בפסקה הראשונה בערך על הלל הזקן לא מפנה לדף ב. אלא לדף כ. [[משתמש:YonadavTapuchi|YonadavTapuchi]] ([[שיחת משתמש:YonadavTapuchi|שיחה]]) 17:17, 27 באפריל 2026 (IDT)
: תודה, תוקן.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:11, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hlqarssyanquky4cg64d0guesp9km13</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008196</id>
      <parentid>3008195</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T15:13:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>OOPS</comment>
      <origin>3008187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="300" sha1="irxgg8kgysrp1hqsotn8mnxm4k8bxko" xml:space="preserve">== תיקון שגיאת פענוח ==

ההפניה למסכת סוכה בפסקה הראשונה בערך על הלל הזקן לא מפנה לדף ב. אלא לדף כ. [[משתמש:YonadavTapuchi|YonadavTapuchi]] ([[שיחת משתמש:YonadavTapuchi|שיחה]]) 17:17, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>irxgg8kgysrp1hqsotn8mnxm4k8bxko</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008198</id>
      <parentid>3008196</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T15:15:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקון שגיאת פענוח */ תגובה: עכשיו היא מפנה לדף כ. תודה על התיקון.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3008198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="472" sha1="h8khyvolre96tcn9ysm8l76y87hz0kt" xml:space="preserve">== תיקון שגיאת פענוח ==

ההפניה למסכת סוכה בפסקה הראשונה בערך על הלל הזקן לא מפנה לדף ב. אלא לדף כ. [[משתמש:YonadavTapuchi|YonadavTapuchi]] ([[שיחת משתמש:YonadavTapuchi|שיחה]]) 17:17, 27 באפריל 2026 (IDT)
: עכשיו היא מפנה לדף כ. תודה על התיקון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:15, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>h8khyvolre96tcn9ysm8l76y87hz0kt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אלהיכם יחשוף זרועו</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740068</id>
    <revision>
      <id>3008220</id>
      <timestamp>2026-04-27T18:54:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==אשכנזים שבאיטליה== במחזור כל השנה כמנהג ק&quot;ק אשכנזים, ונציה תקט&quot;ז (חלק ב דף רלט:), נדפס [[אלהיכם שופט צדק]], עם ההוראה 'יש נוהגים לומר', ולא מצאתי שם את אלהיכם יחשוף זרועו. ~~~~&quot;</comment>
      <origin>3008220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="435" sha1="nfm3motjgbengaq4bbnu6i63tf1kd5y" xml:space="preserve">==אשכנזים שבאיטליה==
במחזור כל השנה כמנהג ק&quot;ק אשכנזים, ונציה תקט&quot;ז (חלק ב דף רלט:), נדפס [[אלהיכם שופט צדק]], עם ההוראה 'יש נוהגים לומר', ולא מצאתי שם את אלהיכם יחשוף זרועו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:54, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>nfm3motjgbengaq4bbnu6i63tf1kd5y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008225</id>
      <parentid>3008220</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T19:54:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אשכנזים שבאיטליה */ תגובה</comment>
      <origin>3008225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="898" sha1="b2ki4ejopzvtte30susfal449g9l3ig" xml:space="preserve">==אשכנזים שבאיטליה==
במחזור כל השנה כמנהג ק&quot;ק אשכנזים, ונציה תקט&quot;ז (חלק ב דף רלט:), נדפס [[אלהיכם שופט צדק]], עם ההוראה 'יש נוהגים לומר', ולא מצאתי שם את אלהיכם יחשוף זרועו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:54, 27 באפריל 2026 (IDT)

:תודה רבה! מעניין מאד שזה היחיד שמצאנו את 'אלהיכם שופט צדק' בו, ויש הרבה שאין אף אחד משניהם, ומאידך בכל מהדורות הסידור של בית דפוס BRAGADINA בויניציא (משנת תקי&quot;ט) יש את 'אלהיכם יחשוף זרועו'. וצריך יותר עיון. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:54, 27 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>b2ki4ejopzvtte30susfal449g9l3ig</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/346</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740069</id>
    <revision>
      <id>3008229</id>
      <timestamp>2026-04-27T21:32:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו  שפח &lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt; וענין הדברים זה הוא‪ ,‬בדור האחרון של התנאים אך בדברים מעטים מאד‬ ‫נמנו ונמרו במחלוקאות שנחלקו‪ ,‬ורובם נשא־ו במחלוקת כמו שהם‪.‬‬ ‫מפני שכל זמן הדור‪ ,‬הזה לא ארכו‪ ,‬והצרות רבו מאד‪ ,‬לא הי* אםש...&quot;</comment>
      <origin>3008229</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3828" sha1="1f5797ptav1nzxe0f7ann508bagph7f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו

שפח
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
וענין הדברים זה הוא‪ ,‬בדור האחרון של התנאים אך בדברים מעטים מאד‬
‫נמנו ונמרו במחלוקאות שנחלקו‪ ,‬ורובם נשא־ו במחלוקת כמו שהם‪.‬‬
‫מפני שכל זמן הדור‪ ,‬הזה לא ארכו‪ ,‬והצרות רבו מאד‪ ,‬לא הי* אםשר לעמוד‬
‫למניץ על רוב הדברים כי העמדה למנין לא נעשה בין יום גלילה‪ ,‬והחלטת כל‬
‫דבר דרשה עת רבה מאד‪.‬‬
‫אבל אף שלא עמדו למנין‪ ,‬ולא נחלט הדבר בהכרעה של החלט נמור ידעו‬
‫בני הדור דעת המתיבתא להיכן היתה נוטה‪.‬‬
‫וזה הוא שהוסיף רשבינ בדבריו על דברי המחלקאות או על דברי יסוד‬
‫המשנה‪.‬‬
‫והן דברי הירושלמי הברורים והמפורשיפז‬
‫״ר׳ אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל מקום הלכה כרשביג שהלכות‬
‫קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו‪.‬״‬
‫והוא הי׳ יכול לעשות כן מפני כי דבריו לא היו בעת מעשה‪ ,‬טרם נחקר‬
‫הדין‪ ,‬ולא הי׳ זה רק נלוי דעתו לבד‪.‬‬
‫כי אם שדבריו באו לאחר זמן לאחר שכבר נחקר הדין במתיבתא‪,, ,‬מפני שהלכות‬
‫קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו״‪.‬‬
‫והדברים ברורים ומבררים את עצמן‪.‬‬
‫וכל זה מפני שהוא עצמו לא הי׳ בהמתיבתא עצמה‪ ,‬וישב בישיבתו הפרטית‬
‫וכמבואר‪.‬‬
‫ולפנינו בדברינו על דברי תנאי הדור הזה במשנתנו יבואר כל זה גם בנונע‬
‫לרשבינ ביחוד‪.‬‬
‫ואחרי אשר נתבארו לנו דברי הברייתא הזאת בנוגע לר׳ יהודה‪ ,‬נוכל לבאר‬
‫את הדברים שם בנונע לר׳ שמעון ור׳ יוסי‪.‬‬
&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;
‫פרק ל״ה‪.‬‬
ר' שמעון בן יוחאי׳ וזמן רדיפתו.

&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
שם ב[[שבת לג ב|מס׳ שבת ד' ל״ג]] בא:

״הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה
יתעלה יוסי ששתק יגלה לצפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי
מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף
גזירתא אמר ליה לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן
אזלו טשו במערתא וכו׳ איתיבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפתחא
דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו וכו׳.״

וב[[ירושלמי שביעית ט א|ירושלמי פ&quot;ט דשביעית הלכה א׳]] באה המעשה בקצרה, לא איך באה ולא
ענינה ״ר׳ שמעון בן יוחי עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין{{שוליים|(נ)}} במערת חרובין
דתרומה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;
------------------
&lt;קטע התחלה=הערות לה/&gt;
{{שולייםלמטה|(נ)}} גם במקום הזה אלו לא הי׳ לנו כל עיקר הדברים לא היינו יכולים להבין מה
הי' הדבר, וכבר הערנו על זה פעמים רבות.

&lt;קטע סוף=הערות לה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1f5797ptav1nzxe0f7ann508bagph7f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008230</id>
      <parentid>3008229</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T21:34:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008230</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3795" sha1="m8frzm8ezxl4vxyx0f0oogtsa7fajjq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו

שפח
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
וענין הדברים זה הוא‪ ,‬בדור האחרון של התנאים אך בדברים מעטים מאד‬
‫נמנו ונמרו במחלוקאות שנחלקו‪ ,‬ורובם נשא־ו במחלוקת כמו שהם‪.‬‬
‫מפני שכל זמן הדור‪ ,‬הזה לא ארכו‪ ,‬והצרות רבו מאד‪ ,‬לא הי* אםשר לעמוד‬
‫למניץ על רוב הדברים כי העמדה למנין לא נעשה בין יום גלילה‪ ,‬והחלטת כל‬
‫דבר דרשה עת רבה מאד‪.‬‬
‫אבל אף שלא עמדו למנין‪ ,‬ולא נחלט הדבר בהכרעה של החלט נמור ידעו‬
‫בני הדור דעת המתיבתא להיכן היתה נוטה‪.‬‬
‫וזה הוא שהוסיף רשבינ בדבריו על דברי המחלקאות או על דברי יסוד‬
‫המשנה‪.‬‬
‫והן דברי הירושלמי הברורים והמפורשיפז‬
‫״ר׳ אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל מקום הלכה כרשביג שהלכות‬
‫קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו‪.‬״‬
‫והוא הי׳ יכול לעשות כן מפני כי דבריו לא היו בעת מעשה‪ ,‬טרם נחקר‬
‫הדין‪ ,‬ולא הי׳ זה רק נלוי דעתו לבד‪.‬‬
‫כי אם שדבריו באו לאחר זמן לאחר שכבר נחקר הדין במתיבתא‪,, ,‬מפני שהלכות‬
‫קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו״‪.‬‬
‫והדברים ברורים ומבררים את עצמן‪.‬‬
‫וכל זה מפני שהוא עצמו לא הי׳ בהמתיבתא עצמה‪ ,‬וישב בישיבתו הפרטית‬
‫וכמבואר‪.‬‬
‫ולפנינו בדברינו על דברי תנאי הדור הזה במשנתנו יבואר כל זה גם בנונע‬
‫לרשבינ ביחוד‪.‬‬

ואחרי אשר נתבארו לנו דברי הברייתא הזאת בנוגע לר׳ יהודה, נוכל לבאר
את הדברים שם בנונע לר׳ שמעון ור׳ יוסי.

&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;

פרק ל״ה.

ר' שמעון בן יוחאי, וזמן רדיפתו.

&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
שם ב[[שבת לג ב|מס׳ שבת ד' ל״ג]] בא:

״הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה
יתעלה יוסי ששתק יגלה לצפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי
מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף
גזירתא אמר ליה לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן
אזלו טשו במערתא וכו׳ איתיבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפתחא
דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו וכו׳.״

וב[[ירושלמי שביעית ט א|ירושלמי פ&quot;ט דשביעית הלכה א׳]] באה המעשה בקצרה, לא איך באה ולא
ענינה ״ר׳ שמעון בן יוחי עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין{{שוליים|(נ)}} במערת חרובין
דתרומה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;
------------------
&lt;קטע התחלה=הערות לה/&gt;
{{שולייםלמטה|(נ)}} גם במקום הזה אלו לא הי׳ לנו כל עיקר הדברים לא היינו יכולים להבין מה
הי' הדבר, וכבר הערנו על זה פעמים רבות.

&lt;קטע סוף=הערות לה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>m8frzm8ezxl4vxyx0f0oogtsa7fajjq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008231</id>
      <parentid>3008230</parentid>
      <timestamp>2026-04-27T21:49:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008231</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3653" sha1="fizlh0pdb7b2l8aboo42veafnr77coq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו

שפח
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
וענין הדברים זה הוא, בדור האחרון של התנאים אך בדברים מעטים מאד
נמנו וגמרו במחלוקאות שנחלקו, ורובם נשארו במחלוקת כמו שהם.

מפני שכל זמן הדור הזה לא ארכו, והצרות רבו מאד, לא הי' אפשר לעמוד
למנין על רוב הדברים כי העמדה למנין לא נעשה בין יום ולילה, והחלטת כל
דבר דרשה עת רבה מאד.

אבל אף שלא עמדו למנין, ולא נחלט הדבר בהכרעה של החלט גמור ידעו
בני הדור דעת המתיבתא להיכן היתה נוטה.

וזה הוא שהוסיף רשב&quot;ג בדבריו על דברי המחלקאות או על דברי יסוד
המשנה.

והן דברי הירושלמי הברורים והמפורשים:

״ר׳ אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל מקום הלכה כרשב&quot;ג שהלכות
קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו.״

והוא הי׳ יכול לעשות כן מפני כי דבריו לא היו בעת מעשה‪ ,‬טרם נחקר‬
‫הדין‪ ,‬ולא הי׳ זה רק נלוי דעתו לבד‪.‬‬
‫כי אם שדבריו באו לאחר זמן לאחר שכבר נחקר הדין במתיבתא‪,, ,‬מפני שהלכות‬
‫קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו״‪.‬‬
‫והדברים ברורים ומבררים את עצמן‪.‬‬
‫וכל זה מפני שהוא עצמו לא הי׳ בהמתיבתא עצמה‪ ,‬וישב בישיבתו הפרטית‬
‫וכמבואר‪.‬‬
‫ולפנינו בדברינו על דברי תנאי הדור הזה במשנתנו יבואר כל זה גם בנונע‬
‫לרשבינ ביחוד‪.‬‬

ואחרי אשר נתבארו לנו דברי הברייתא הזאת בנוגע לר׳ יהודה, נוכל לבאר
את הדברים שם בנונע לר׳ שמעון ור׳ יוסי.

&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;

פרק ל״ה.

ר' שמעון בן יוחאי, וזמן רדיפתו.

&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
שם ב[[שבת לג ב|מס׳ שבת ד' ל״ג]] בא:

״הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה
יתעלה יוסי ששתק יגלה לצפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי
מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף
גזירתא אמר ליה לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן
אזלו טשו במערתא וכו׳ איתיבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפתחא
דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו וכו׳.״

וב[[ירושלמי שביעית ט א|ירושלמי פ&quot;ט דשביעית הלכה א׳]] באה המעשה בקצרה, לא איך באה ולא
ענינה ״ר׳ שמעון בן יוחי עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין{{שוליים|(נ)}} במערת חרובין
דתרומה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;
------------------
&lt;קטע התחלה=הערות לה/&gt;
{{שולייםלמטה|(נ)}} גם במקום הזה אלו לא הי׳ לנו כל עיקר הדברים לא היינו יכולים להבין מה
הי' הדבר, וכבר הערנו על זה פעמים רבות.

&lt;קטע סוף=הערות לה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fizlh0pdb7b2l8aboo42veafnr77coq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008250</id>
      <parentid>3008231</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T06:03:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008250</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3550" sha1="au15csc6sg30j0morh83xmx4kjvtppb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו

שפח
&lt;קטע התחלה=פרק לד/&gt;
וענין הדברים זה הוא, בדור האחרון של התנאים אך בדברים מעטים מאד
נמנו וגמרו במחלוקאות שנחלקו, ורובם נשארו במחלוקת כמו שהם.

מפני שכל זמן הדור הזה לא ארכו, והצרות רבו מאד, לא הי' אפשר לעמוד
למנין על רוב הדברים כי העמדה למנין לא נעשה בין יום ולילה, והחלטת כל
דבר דרשה עת רבה מאד.

אבל אף שלא עמדו למנין, ולא נחלט הדבר בהכרעה של החלט גמור ידעו
בני הדור דעת המתיבתא להיכן היתה נוטה.

וזה הוא שהוסיף רשב&quot;ג בדבריו על דברי המחלקאות או על דברי יסוד
המשנה.

והן דברי הירושלמי הברורים והמפורשים:

״ר׳ אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל מקום הלכה כרשב&quot;ג שהלכות
קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו.״

והוא הי׳ יכול לעשות כן מפני כי דבריו לא היו בעת מעשה, טרם נחקר
הדין, ולא הי׳ זה רק גלוי דעתו לבד.

כי אם שדבריו באו לאחר זמן לאחר שכבר נחקר הדין במתיבתא, &quot;מפני שהלכות
קצובות הי׳ אומר מפי בית דינו״.

והדברים ברורים ומבררים את עצמן.

וכל זה מפני שהוא עצמו לא הי׳ בהמתיבתא עצמה, וישב בישיבתו הפרטית
וכמבואר.

ולפנינו בדברינו על דברי תנאי הדור הזה במשנתנו יבואר כל זה גם בנוגע
לרשב&quot;ג ביחוד.

ואחרי אשר נתבארו לנו דברי הברייתא הזאת בנוגע לר׳ יהודה, נוכל לבאר
את הדברים שם בנוגע לר׳ שמעון ור׳ יוסי.

&lt;קטע סוף=פרק לד/&gt;

פרק ל״ה.

ר' שמעון בן יוחאי, וזמן רדיפתו.

&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
שם ב[[שבת לג ב|מס׳ שבת ד' ל״ג]] בא:

״הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה
יתעלה יוסי ששתק יגלה לצפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי
מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף
גזירתא אמר ליה לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן
אזלו טשו במערתא וכו׳ איתיבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפתחא
דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו וכו׳.״

וב[[ירושלמי שביעית ט א|ירושלמי פ&quot;ט דשביעית הלכה א׳]] באה המעשה בקצרה, לא איך באה ולא
ענינה ״ר׳ שמעון בן יוחי עביד טמיר במערתא תלת עשר שנין{{שוליים|(נ)}} במערת חרובין
דתרומה וכו׳.״
&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;
------------------
&lt;קטע התחלה=הערות לה/&gt;
{{שולייםלמטה|(נ)}} גם במקום הזה אלו לא הי׳ לנו כל עיקר הדברים לא היינו יכולים להבין מה
הי' הדבר, וכבר הערנו על זה פעמים רבות.

&lt;קטע סוף=הערות לה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>au15csc6sg30j0morh83xmx4kjvtppb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/347</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740070</id>
    <revision>
      <id>3008252</id>
      <timestamp>2026-04-28T06:11:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪776‬‬  ר' שמעון בן יוחאי ורדיפתו מהממשלה  &lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt; ובמדרש [[בראשית רבה עט ו|בראשית רבה פרשה ע&quot;ט]] &quot;ר׳ שמעון בן יוחי ור׳ אלעזר בריה הוו טמירין במערתא י״ג שנה ביומא דשמדא והיו אוכלין חרובין וכו'.״  והלשון במדרש ״ביומא דשמדא״ הוא ממש כהלשון במס׳ בבא...&quot;</comment>
      <origin>3008252</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4632" sha1="snfthlgy4pcyfzwr7a9sa4cfj0gyhg3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪776‬‬

ר' שמעון בן יוחאי ורדיפתו מהממשלה

&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
ובמדרש [[בראשית רבה עט ו|בראשית רבה פרשה ע&quot;ט]] &quot;ר׳ שמעון בן יוחי ור׳ אלעזר בריה הוו
טמירין במערתא י״ג שנה ביומא דשמדא והיו אוכלין חרובין וכו'.״

והלשון במדרש ״ביומא דשמדא״ הוא ממש כהלשון במס׳ [[בבא מציעא פו א|בבא מציעא
ד' פ&quot;ו]]:

״אמר רב כתנא אישתעי לי רב חמא בר ברתיה דחסא רבה בר נחמוני
'''אגב שמדא''' נח נפשיה אכלו ביה קורצא בי מלכא וכו׳ שדרו פריסתקא דמלכא
בתריה ולא אשכחיה ערק ואזל מפומבדיתא וכו'.״

והדבר ידוע כי לא הי׳ שמד בבבל בימי רבה בר נחמני, ולא נרדף אדם
אז זולתי רבה בר נחמני לבד, וגם אז לא נגעו בהמתיבתא ובשום אדם מישראל
זולתו.

אבל הוא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל שם ״אגב שמדא נח נפשיה מחמת אימת
המלכות מת.״

וממש כן הם גם דברי המדרש על ר׳ שמעון בן יוחי כי נטמן מאימת
המלבות כמו שהוא בגמ׳ שגזרו עליו ״שמעון שגינה יהרג״{{שוליים|(נא)}}.

רק מפני שבמדרש שם באו רק סוף הדברים ויותחל רק מזה ״רשביי עביד‬
‫טמיר במערתא י׳׳ג שנין״ וחסר איך בא הדבר נתפיש בקיצור מדוע נטמן שהי׳‬
‫■‬
‫זה מאימת המלבות‪.‬‬
‫והדבר פשוט שהי׳ זה בימי אנטונינום פיוס וכבל אש־ יבואר‪.‬‬
‫׳‬
‫אבל בדברי ימינו אשר כסו פניהם חרולים בא הרב ראפאפא־ט בבדם חמד‬
‫חלק שביעי וד‪.‬פך את כל סדרי הדברים ויאמר • שהי׳ זה עוד בימי אדריאנום‬
‫■‬
‫ולשונו שם ‪ 83‬ו ‪t‬‬
‫״והתם במעשה־דד׳ שימעון )במם׳ שבת( נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם‪,‬‬
‫ואם כן הי׳ זה אחר מות ר׳ עקיבא רבם וד‪.‬קיסר הנזבר שם איננו אחר זולת‬
‫אדריינוס‪ ,‬והמרצח הלזה פרש מצודתו דירעה במלחמד‪/.‬זו לא לבד על כל הלוחמים‬
‫והנסים ונו׳ וביהוד על תלמידי ר׳ עקיבא ובו׳ ואנו מוצאים אותם פה במעשה‬
‫דמם׳ שבת נדברים איש אל דעהו‪ ,‬אך עין הרשע עור לא שבעה ובו׳ ובאה‬
‫לאזנו על ר׳ שמעון ובו׳ ועד מד‪.‬רה חרץ משפטו למות‪ ,‬והוכרדז הנידון להחבא‬
‫במערה ודוי׳ זה ב ש נ ת נ׳ו ל ח ר ב ן ב י ת ה מ ק ד ש כשנד‪ .‬והצי אחרי מות ר׳‬
‫עקיבא ואדדיינוס האבזר מת בשנת ס־ה ‪ I‬לחרבן בית המקדש ועולה י״ב שינה‬
‫מעת הנזרד‪ .‬על ר״ש עד מות הקים־ או ו״נ שנה עד שנד‪ .‬אחת לאנטונינוס פיאום‬
‫וכו׳ ונם בבל השלשה מקימות של המדרש שהבאנו למעלה‪-‬על המחבוא _של‬
‫רשביי במערדי נמצא הד‪.‬וסםד‪ .‬ביומי דשמדא ׳ודעא זמן אדריינום ו כ ל ז ה ב ר ו ר‬
‫_‬
‫ב ל י ש ו ם ד ה י ה‪.‬״‬


------------------

{{שולייםלמטה|(נא)}} והשתמש בזה גם בלשון הרגיל‪ .‬בכתוב דהיינו ‪ nncrn‬להוראת בליון‪ ,‬כמו‬

‫ונשמדתי אני וביתי או נשמדו בעין דאר‪.‬‬
‫ומזה בא אצל רב שרירא גאון‪.‬באיגרתיה ״ודיעמיד ד' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא‬
‫)שמדה( על התלמידים של ר' עקיבא והות ססכא דישראל על תלמידים שניים דר׳ עקיבא דאמרו‬
‫'‬
‫‪,‬‬
‫דכנן ובו׳ כדאיתא ביבמות‪.‬״‬
‫‪ ,‬והדבר ידוע דביבמות שם ד' ס״ב בא מפורש בגם׳ ״תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר‬
‫רב חמא בר אבא ואיתימא ר׳ חייא בר אבין בולם מתו מיתה דער‪ .‬מאי היא אמר רב נחמן ]בר‬
‫יצהק[ אסכרה‪.‬״‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>snfthlgy4pcyfzwr7a9sa4cfj0gyhg3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008255</id>
      <parentid>3008252</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T06:49:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008255</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4486" sha1="rvmuih3ubxl94cx3cxue0vrv5fdesw1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪776‬‬

ר' שמעון בן יוחאי ורדיפתו מהממשלה

&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
ובמדרש [[בראשית רבה עט ו|בראשית רבה פרשה ע&quot;ט]] &quot;ר׳ שמעון בן יוחי ור׳ אלעזר בריה הוו
טמירין במערתא י״ג שנה ביומא דשמדא והיו אוכלין חרובין וכו'.״

והלשון במדרש ״ביומא דשמדא״ הוא ממש כהלשון במס׳ [[בבא מציעא פו א|בבא מציעא
ד' פ&quot;ו]]:

״אמר רב כתנא אישתעי לי רב חמא בר ברתיה דחסא רבה בר נחמוני
'''אגב שמדא''' נח נפשיה אכלו ביה קורצא בי מלכא וכו׳ שדרו פריסתקא דמלכא
בתריה ולא אשכחיה ערק ואזל מפומבדיתא וכו'.״

והדבר ידוע כי לא הי׳ שמד בבבל בימי רבה בר נחמני, ולא נרדף אדם
אז זולתי רבה בר נחמני לבד, וגם אז לא נגעו בהמתיבתא ובשום אדם מישראל
זולתו.

אבל הוא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל שם ״אגב שמדא נח נפשיה מחמת אימת
המלכות מת.״

וממש כן הם גם דברי המדרש על ר׳ שמעון בן יוחי כי נטמן מאימת
המלבות כמו שהוא בגמ׳ שגזרו עליו ״שמעון שגינה יהרג״{{שוליים|(נא)}}.

רק מפני שבמדרש שם באו רק סוף הדברים ויותחל רק מזה ״רשב&quot;י עביד
טמיר במערתא י&quot;ג שנין״ וחסר איך בא הדבר נתפרש בקיצור מדוע נטמן שהי׳
זה מאימת המלכות.

והדבר פשוט שהי׳ זה בימי אנטונינוס פיוס וככל אשר יבואר.

אבל בדברי ימינו אשר כסו פניהם חרולים בא הרב ראפאפארט בכרם חמד
חלק שביעי והפך את כל סדרי הדברים ויאמר שהי׳ זה עוד בימי אדריאנוס
ולשונו שם ‪183‬:

״והתם במעשה דר׳ שמעון (במס׳ שבת) נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם,
ואם כן הי׳ זה אחר מות ר׳ עקיבא רבם והקיסר הנזכר שם איננו אחר זולת
אדריינוס, והמרצח הלזה פרש מצודתו הרעה במלחמה זו לא לבד על כל הלוחמים
והנסים וכו׳ וביחוד על תלמידי ר׳ עקיבא וכו׳ ואנו מוצאים אותם פה במעשה
דמס׳ שבת נדברים איש אל רעהו, אך עין הרשע עוד לא שבעה וכו׳ ובאה
לאזנו על ר׳ שמעון ובו׳ ועד מד‪.‬רה חרץ משפטו למות‪ ,‬והוכרדז הנידון להחבא‬
‫במערה ודוי׳ זה ב ש נ ת נ׳ו ל ח ר ב ן ב י ת ה מ ק ד ש כשנד‪ .‬והצי אחרי מות ר׳‬
‫עקיבא ואדדיינוס האבזר מת בשנת ס־ה ‪ I‬לחרבן בית המקדש ועולה י״ב שינה‬
‫מעת הנזרד‪ .‬על ר״ש עד מות הקים־ או ו״נ שנה עד שנד‪ .‬אחת לאנטונינוס פיאום‬
‫וכו׳ ונם בבל השלשה מקימות של המדרש שהבאנו למעלה‪-‬על המחבוא _של‬
‫רשביי במערדי נמצא הד‪.‬וסםד‪ .‬ביומי דשמדא ׳ודעא זמן אדריינוס '''וכל זה ברור'''
'''בלי שום דחיה.״
&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;
------------------
&lt;קטע התחלה=הערות לה/&gt;
{{שולייםלמטה|(נא)}} והשתמש בזה גם בלשון הרגיל‪ .‬בכתוב דהיינו ‪ nncrn‬להוראת בליון‪ ,‬כמו‬

‫ונשמדתי אני וביתי או נשמדו בעין דאר‪.‬‬
‫ומזה בא אצל רב שרירא גאון‪.‬באיגרתיה ״ודיעמיד ד' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא‬
‫)שמדה( על התלמידים של ר' עקיבא והות ססכא דישראל על תלמידים שניים דר׳ עקיבא דאמרו‬
רבנן וכו׳ כדאיתא ביבמות.״

והדבר ידוע דביבמות שם ד' ס״ב בא מפורש בגם׳ ״תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר‬
‫רב חמא בר אבא ואיתימא ר׳ חייא בר אבין בולם מתו מיתה דער‪ .‬מאי היא אמר רב נחמן ]בר‬
‫יצחק] אסכרה‪.‬״‬
&lt;קטע סוף=הערות לה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rvmuih3ubxl94cx3cxue0vrv5fdesw1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008256</id>
      <parentid>3008255</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T07:06:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008256</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4322" sha1="fhn79ex0zxpbdgssw15jrpiq9vghplo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪776‬‬

ר' שמעון בן יוחאי ורדיפתו מהממשלה

&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
ובמדרש [[בראשית רבה עט ו|בראשית רבה פרשה ע&quot;ט]] &quot;ר׳ שמעון בן יוחי ור׳ אלעזר בריה הוו
טמירין במערתא י״ג שנה ביומא דשמדא והיו אוכלין חרובין וכו'.״

והלשון במדרש ״ביומא דשמדא״ הוא ממש כהלשון במס׳ [[בבא מציעא פו א|בבא מציעא
ד' פ&quot;ו]]:

״אמר רב כתנא אישתעי לי רב חמא בר ברתיה דחסא רבה בר נחמוני
'''אגב שמדא''' נח נפשיה אכלו ביה קורצא בי מלכא וכו׳ שדרו פריסתקא דמלכא
בתריה ולא אשכחיה ערק ואזל מפומבדיתא וכו'.״

והדבר ידוע כי לא הי׳ שמד בבבל בימי רבה בר נחמני, ולא נרדף אדם
אז זולתי רבה בר נחמני לבד, וגם אז לא נגעו בהמתיבתא ובשום אדם מישראל
זולתו.

אבל הוא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל שם ״אגב שמדא נח נפשיה מחמת אימת
המלכות מת.״

וממש כן הם גם דברי המדרש על ר׳ שמעון בן יוחי כי נטמן מאימת
המלבות כמו שהוא בגמ׳ שגזרו עליו ״שמעון שגינה יהרג״{{שוליים|(נא)}}.

רק מפני שבמדרש שם באו רק סוף הדברים ויותחל רק מזה ״רשב&quot;י עביד
טמיר במערתא י&quot;ג שנין״ וחסר איך בא הדבר נתפרש בקיצור מדוע נטמן שהי׳
זה מאימת המלכות.

והדבר פשוט שהי׳ זה בימי אנטונינוס פיוס וככל אשר יבואר.

אבל בדברי ימינו אשר כסו פניהם חרולים בא הרב ראפאפארט בכרם חמד
חלק שביעי והפך את כל סדרי הדברים ויאמר שהי׳ זה עוד בימי אדריאנוס
ולשונו שם ‪183‬:

״והתם במעשה דר׳ שמעון (במס׳ שבת) נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם,
ואם כן הי׳ זה אחר מות ר׳ עקיבא רבם והקיסר הנזכר שם איננו אחר זולת
אדריינוס, והמרצח הלזה פרש מצודתו הרעה במלחמה זו לא לבד על כל הלוחמים
והנסים וכו׳ וביחוד על תלמידי ר׳ עקיבא וכו׳ ואנו מוצאים אותם פה במעשה
דמס׳ שבת נדברים איש אל רעהו, אך עין הרשע עוד לא שבעה וכו׳ ובאה
לאזנו על ר׳ שמעון וכו׳ ועד מהרה חרץ משפטו למות, והוכרח הנידון להחבא
במערה והי׳ זה '''בשנת נ&quot;ו לחרבן בית המקדש''' כשנה וחצי אחרי מות ר׳
עקיבא ואדריינוס האכזר מת בשנת ס&quot;ה ‬לחרבן בית המקדש ועולה י״ב שנה
מעת הגזרה על ר״ש עד מות הקיסר או י״ג שנה עד שנה אחת לאנטונינוס פיאוס
וכו׳ ונם בכל השלשה מקומות של המדרש שהבאנו למעלה על המחבוא של
רשב&quot;י במערה נמצא ההוספה ביומי דשמדא והוא זמן אדריינוס '''וכל זה ברור'''
'''בלי שום דחיה.״
&lt;קטע סוף=פרק לה/&gt;
------------------
&lt;קטע התחלה=הערות לה/&gt;
{{שולייםלמטה|(נא)}} והשתמש בזה גם בלשון הרגיל בכתוב דהיינו השמדה להוראת כליון, כמו
ונשמדתי אני וביתי או נשמדו בעין דאר.

ומזה בא אצל רב שרירא גאון באיגרתיה ״והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא
(שמדה) על התלמידים של ר' עקיבא והות סמכא דישראל על תלמידים שניים דר׳ עקיבא דאמרו
רבנן וכו׳ כדאיתא ביבמות.״

והדבר ידוע דב[[יבמות סב ב|יבמות שם ד' ס״ב]] בא מפורש בגמ׳ ״תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר
רב חמא בר אבא ואיתימא ר׳ חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא אמר רב נחמן [בר
יצחק] אסכרה.״
&lt;קטע סוף=הערות לה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fhn79ex0zxpbdgssw15jrpiq9vghplo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-25725-56</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1740071</id>
    <revision>
      <id>3008254</id>
      <timestamp>2026-04-28T06:45:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3008254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="124" sha1="24xmjqjnuhp62fw5w8mct2zxd8xvjwz" xml:space="preserve">{{תודה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:45, 28 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>24xmjqjnuhp62fw5w8mct2zxd8xvjwz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/348</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740072</id>
    <revision>
      <id>3008257</id>
      <timestamp>2026-04-28T07:09:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;ר' שמעון בן יוחאי ורדיפתו מהממשלה  שפט &lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt; ומה נעשה לכל החוקרים האלה אשר בכל דבריהם הי׳ להם דרכי פלפולים לעיקר והחקירה בהדברים עצמם מהם והלאה.  והנה כל דבריו הם כי המעשה הזאת של ר׳ יהודה ר׳ יוסי ור' שמעון היתה בתוך ימי השמד של אדריאנוס אחרי לכ...&quot;</comment>
      <origin>3008257</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4583" sha1="t5i2tylfn87a85z8bsqzd944kz0z51a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ר' שמעון בן יוחאי ורדיפתו מהממשלה

שפט
&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
ומה נעשה לכל החוקרים האלה אשר בכל דבריהם הי׳ להם דרכי פלפולים
לעיקר והחקירה בהדברים עצמם מהם והלאה.

והנה כל דבריו הם כי המעשה הזאת של ר׳ יהודה ר׳ יוסי ור' שמעון
היתה בתוך ימי השמד של אדריאנוס אחרי לכידת ביתר, אשר ראפאפורט חשב
שהי׳ זה בשנת נ&quot;ה אחר החרבן, והי' דבר ר׳ שמעון בשנת נ&quot;ו, היינו בעצם הימים
אשר הותחל השמד, בשעה שהרומיים עברו בחרב נוקמת על ערי ישראל להשמיד
להרוג ולאבד, וגם קבורה לא ניתן לההרוגים ויהיו כדומן על פני השדה וכל ערי
ישראל נהפכו לשדה צלמות.

אבל האם אפשר הדבר בי בעת ההיא ישב ר׳ יהודה ואמר ״כמה נאים'‬
‫מעשיהם של אומה‪ .‬זו תקנו שווקים תקנו נשרים תל^ו מרחצאות״‪,.‬‬
‫דיא קאסיוס ‪ 69, 14‬בדברו על הימים אשר אחרי מלחמת ביתר ומצב‬
‫ארץ ישראל אז יאמר;‬
‫״אך מעמיים מהיהודים נשארו בחיים‪ ,‬המשים ממבצריהם היותר חזקים ותשע‬
‫מאות וחמשה ושמונים מ ה ע ר י ם ו ה כ פ ר י ם ה י ו ת ר מי ו ב י ם נ ה ר ס ו‬
‫ב ל ה ‪ ,‬חמש מאות ושמונים אלף אבדו הייהם אם בשדה המלחמה וכוי‪ ,‬ולבד כל‬
‫זה אין מספר לבל אלה אשר מתו ברעב ובתהלואים‪ ,‬או נם נשירפו חיים‪ ,‬ו כ ל ׳‬
‫א ר ץ י ה ו ד ה נ ה פ כ ה כ מ ע מי ל מ ד ב ר ש מ מ ה ‪&quot; .‬‬
‫בשעה ההיא ץצמה יאמר לנו ראפאפורט כי ישבו אז ר׳ יהודה וחביריו‬
‫בשלות השקמי‪ ,‬״פתה ר׳ יהודה ואמר כ מ ה נא ים מ ע ש י ה ם של אומה זו&quot;‪.‬‬
‫ועל דבלים בטלים באלה כתב לו ראפאפורט ״וכל זה ברור בלי שום דהיה&quot;‪,‬‬
‫מבלי אשר שם לב נם להדברים במקומם‪ ,‬הדברים אשר עליהם ידבר‪.‬‬
‫ונפלא הדבר עד כמה היו יוצאי הפזון בכל חקירותיהם‪ ,‬הן ידועים ומפורסמים‬
‫■‬
‫דברי הגמי במם׳ סנהדרין ד׳ י*ד;‬
‫״אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ור׳ יהורה בן בבא‬
‫שמו וכו׳ ימיפעם אהת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל הסומך יד‪,‬רנ‬
‫וכל הנסמך יהרג ועיר שסומבין בה תיחרב ותהומין וכו׳ מה עשה ר׳ יהודה בן‬
‫בבא הלך וישב לו בין שני ׳ הרים גדולים ובו׳ בין אושיא לשפרעם וסמך שם‬
‫חמשה זקנים ואלו הן ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ יוסי ור׳ אלעזר בן שמוע‬
‫רב אויא מוסיף אף ר׳ נחמי׳ כיון שהכירו אויביהם בהם אמר להם בניי רוצו אמרו‬
‫לו רבי מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין‬
‫אמרו לא זזו משם עד שנעצו בו שלש‪,‬מאות לונביות של ברזל ועשאוהו ככברה‪.‬״‬
‫וזה כידוע הי׳ באמת בראשית ימי השמד אשר גזרו אז שבל הסומך יהרג‬
‫וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב וכו׳‪.‬‬
‫והנה בשני המעשים הוכרח ר׳ שמעון להמלט על נפשו ובמעשה של‬
‫התחבאו בהמערה ישב שם שתים עשרה שנה‪.‬‬
‫ואם כן בד‪.‬כרח שהמעשר‪ .‬במס׳ שבת היתד‪ .‬אחרי מעשה הסמיכה אשר בא‬
‫לפני ר׳ יהודד‪ .‬בן בבא יחד עם חביריו‪.‬‬
‫אבל הלא מעשד‪ .‬הסמיכד‪ .‬בודאי הי׳ ■בראשית ימי השמד‪ ,‬ושם מפורש שכל‬
‫החבירים יהד הוכרחו אז לברוח מהארץ שד‪.‬די הגזרד‪ .‬היתד‪ .‬״וכל ל‪-‬נסמך יהרג״‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>t5i2tylfn87a85z8bsqzd944kz0z51a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008278</id>
      <parentid>3008257</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:09:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3008278</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4306" sha1="opf8j4xevtxjyyuqqbyov7yjznz6jf3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ר' שמעון בן יוחאי ורדיפתו מהממשלה

שפט
&lt;קטע התחלה=פרק לה/&gt;
ומה נעשה לכל החוקרים האלה אשר בכל דבריהם הי׳ להם דרכי פלפולים
לעיקר והחקירה בהדברים עצמם מהם והלאה.

והנה כל דבריו הם כי המעשה הזאת של ר׳ יהודה ר׳ יוסי ור' שמעון
היתה בתוך ימי השמד של אדריאנוס אחרי לכידת ביתר, אשר ראפאפורט חשב
שהי׳ זה בשנת נ&quot;ה אחר החרבן, והי' דבר ר׳ שמעון בשנת נ&quot;ו, היינו בעצם הימים
אשר הותחל השמד, בשעה שהרומיים עברו בחרב נוקמת על ערי ישראל להשמיד
להרוג ולאבד, וגם קבורה לא ניתן לההרוגים ויהיו כדומן על פני השדה וכל ערי
ישראל נהפכו לשדה צלמות.

אבל האם אפשר הדבר כי בעת ההיא ישב ר׳ יהודה ואמר ״כמה נאים
מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות״.

דיא קאסיוס ‪69, 14‬ בדברו על הימים אשר אחרי מלחמת ביתר ומצב
ארץ ישראל אז יאמר:

״אך מעטים מהיהודים נשארו בחיים, חמשים ממבצריהם היותר חזקים ותשע
מאות וחמשה ושמונים '''מהערים והכפרים היותר טובים נהרסו'''
'''כלה''', חמש מאות ושמונים אלף אבדו חייהם אם בשדה המלחמה וכו', ולבד כל
זה אין מספר לכל אלה אשר מתו ברעב ובתחלואים, או גם נשרפו חיים, '''וכל'''
'''ארץ יהודה נהפכה כמעט למדבר שממה'''.&quot;

בשעה ההיא עצמה יאמר לנו ראפאפורט כי ישבו אז ר׳ יהודה וחביריו
בשלות השקט, ״פתח ר׳ יהודה ואמר כמה נאים מעשיהם של אומה זו&quot;.

ועל דברים בטלים כאלה כתב לו ראפאפורט ״וכל זה ברור בלי שום דחיה&quot;,
מבלי אשר שם לב גם להדברים במקומם, הדברים אשר עליהם ידבר.

ונפלא הדבר עד כמה היו יוצאי חפזון בכל חקירותיהם, הן ידועים ומפורסמים
דברי הגמ' במס׳ [[סנהדרין יג ב|סנהדרין ד׳ י&quot;ד]]:

״אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ור׳ יהודה בן בבא
שמו וכו׳ שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל הסומך יהרג
וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב ותחומין וכו׳ מה עשה ר׳ יהודה בן
בבא הלך וישב לו בין שני הרים גדולים וכו׳ בין אושא לשפרעם וסמך שם
חמשה זקנים ואלו הן ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ יוסי ור׳ אלעזר בן שמוע
רב אויא מוסיף אף ר׳ נחמי׳ כיון שהכירו אויביהם בהם אמר להם בניי רוצו אמרו
לו רבי מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין
אמרו לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביות של ברזל ועשאוהו ככברה.״

וזה כידוע הי׳ באמת בראשית ימי השמד אשר גזרו אז שבל הסומך יהרג‬
‫וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב וכו׳‪.‬‬
‫והנה בשני המעשים הוכרח ר׳ שמעון להמלט על נפשו ובמעשה של‬
‫התחבאו בהמערה ישב שם שתים עשרה שנה‪.‬‬
‫ואם כן בד‪.‬כרח שהמעשר‪ .‬במס׳ שבת היתד‪ .‬אחרי מעשה הסמיכה אשר בא‬
‫לפני ר׳ יהודד‪ .‬בן בבא יחד עם חביריו‪.‬‬
‫אבל הלא מעשד‪ .‬הסמיכד‪ .‬בודאי הי׳ ■בראשית ימי השמד‪ ,‬ושם מפורש שכל‬
‫החבירים יהד הוכרחו אז לברוח מהארץ שד‪.‬די הגזרד‪ .‬היתד‪ .‬״וכל ל‪-‬נסמך יהרג״‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>opf8j4xevtxjyyuqqbyov7yjznz6jf3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:The Seliḥot for the Entire Year.pdf/70</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740073</id>
    <revision>
      <id>3008263</id>
      <timestamp>2026-04-28T07:58:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;בְּשַׁוְעֵנוּ אֵלֶיךָ. בְּנָשְׁאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ: שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ: שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ: וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ וְהָאֵר פ...&quot;</comment>
      <origin>3008263</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="637" sha1="hnwgav3mki9ct1bk3e84shew2ebln3s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}&lt;/noinclude&gt;בְּשַׁוְעֵנוּ אֵלֶיךָ. בְּנָשְׁאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ: שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ: שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ: וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי: {{ק|ליי הישועה וכו'}}.{{סוף}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hnwgav3mki9ct1bk3e84shew2ebln3s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008265</id>
      <parentid>3008263</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:02:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3008265</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="745" sha1="0osj0vojwfun60mrur7xefnyn3lh5r6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}&lt;/noinclude&gt;בְּשַׁוְעֵנוּ אֵלֶיךָ. בְּנָשְׁאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ: שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ: שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ: וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי: {{ק|ליי הישועה וכו'}}.{{סוף}}

{{ג|{{ג|לג}}}}{{רווח קשיח|4}}ע&quot;פ '''א&quot;ב''' חתום '''אליה בר שמעיה חזק.'''&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0osj0vojwfun60mrur7xefnyn3lh5r6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008272</id>
      <parentid>3008265</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T08:20:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3008272</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3393" sha1="guzkeqweevt6cwtgxjmquwo2l3lp7iu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}&lt;/noinclude&gt;בְּשַׁוְעֵנוּ אֵלֶיךָ. בְּנָשְׁאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ: שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ: שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ: וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי: {{ק|ליי הישועה וכו'}}.{{סוף}}


{{ג|{{ג|לג}}}}{{רווח קשיח|4}}ע&quot;פ '''א&quot;ב''' חתום '''אליה בר שמעיה חזק.'''

{{טקסט מנוקד}}יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בָּאנוּ לְחַלּוֹתְךָ וּבְשִׁבְרוֹן רוּחוֹת. גַּם עֶשְׁתּוֹנוֹת קִשַּׁטְנוּ וְהֵכַנּוּ סִתְרֵי טוּחוֹת. דָּגוּל תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת וְעֵינֶיךָ פְקוּחוֹת: הָשְׂקָדָה הֻשְׂרָגָה עָלַי עֲלָיַת תֵּכֶף מַכָּה. וְרוֹפֵא אָמָּן וּבָקִי אַיִן לְהַעֲלוֹת אֲרֻכָה. זֵד שׁוּחָה כוֹרֶה וְעֵינָיו יּצְפְּנוּ לְחֵלְכָה. חֲלַקְלַק וְרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו יִתְהַלֵּךְ עַל שְׂבָכָה: טֹרָדוּ חַתּוּ יְדִידֶיךָ הֶעְתִּיקוּ מִלִּין וְטַעֲנָה. יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הוּסַר מֵהֶם מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה. כְּרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת נִמָּלוּ וְנַפְשָׁם דָּאֲבָה וְנַעֲנָה. לִרְעָבָם מְרוֹרִים שָׂבשעוּ וְלִצְמָאָם רָווּ רֹאשׁ וְלַעֲנָה: מִמַּעַרְכֵי לֵב מַשְׁוֶה כָּל נָבוֹן וְרַבָּן. נֶעְלָם מֶשֶׁךְ הָעִדָּן וְנִסְתָּם בֶּשֶׁשׁ הַחָרְבָּן. סָפוּ תַמּוּ תְּמִידֵי כַּפָּרָה וּבֻטֵּל הַקָּרְבָּן. עֲבָדֶיךָ בְּקֹצֶר רוּחַ וּבְשַׁלְוָה יָהִיר וְסָרְבָן: פּוֹדָם וּמַצִּילָם הִנְשֵׁיתָ רַחֵם וְשָׁכַחְתָּ חַנּוֹת. צָפִיתָ הִבַּטְתָּ מֵעַל וְלָעַד זָכַרְתָּ צְחָנוֹת. קָצַפְתָּ עַד מְאֹד וְסָתַמְתָּ זַעַק וּתְחִנּוֹת. רִבֲבוֹת אֲלָפֶיךָ שׁוּבָה וּשְׁכוֹן בְּקֶרֶב מַחֲנוֹת: שַׁח גַּבְהוּת יְהוּדָה וְרוּם יִשְׂרָאֵל שָׁפֵל. תַּלְפִּיּוֹת חָרֵב וְלֹא נֹגַהּ לוֹ וְחָשַׁךְ בָּאֹפֶל. אוֹר לְצַלְמָוֶת הוּשַּׂם וְגִיהַּ הוּשַׁת לַעֲרָפֶל. לְאָן שַׁעַן הוֹרִים וּזְכוּת יְשֵׁנֵי מַכְפֵּל: יוֹצְרֵנוּ בְּדִינְךָ שַׁר לֹא נִשָּׂא וְנִגְדָּל.&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>guzkeqweevt6cwtgxjmquwo2l3lp7iu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:The Seliḥot for the Entire Year.pdf/71</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740074</id>
    <revision>
      <id>3008273</id>
      <timestamp>2026-04-28T08:27:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;הֻשְׁוָה שׁוֹעַ וְלֹא נִכָּר לִפְנֵי דָל. בָּזוּי לָמָּה נִכְבַּד וְקָטֹן גָּבַהּ וְגָדַל. רְצֵה יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַ עָצוּר וּפְרָזוֹן חָדָל: שְׁלֵמֶיךָ לֹא בָטְחוּ בַחֶרֶב וְלֹא סִבְּרוּ בַחֲנִית. מִבְטֶחָם צוֹם וָשַׂק וּמַשְׁעֵנָם תְּפִלָּה וְתַעֲ...&quot;</comment>
      <origin>3008273</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1106" sha1="i3myxjvo7z3p3wezzgag0uk7wyocs1x" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;{{טסקט מנוקד}}&lt;/noinclude&gt;הֻשְׁוָה שׁוֹעַ וְלֹא נִכָּר לִפְנֵי דָל. בָּזוּי לָמָּה נִכְבַּד וְקָטֹן גָּבַהּ וְגָדַל. רְצֵה יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַ עָצוּר וּפְרָזוֹן חָדָל: שְׁלֵמֶיךָ לֹא בָטְחוּ בַחֶרֶב וְלֹא סִבְּרוּ בַחֲנִית. מִבְטֶחָם צוֹם וָשַׂק וּמַשְׁעֵנָם תְּפִלָּה וְתַעֲנִית. עוֹד תּוֹסִיף יָדְךָ עֲלוּבֶיךָ לִקְנוֹת שֵׁנִית. יִדְּמוּ וְיִחֲלוּ לְךָ מִתַּחַת עֹל רַגְזָנִית: הַאֲזִינָה חִין עַם בָּזוּי מְדֻכָּא וּמְחֻלָּל. חַנּוּן זַעַק קְשֹׁב וְקַבֵּל בְּרָצוֹן מִפְלָל. קְטֹרֶת תְּפִלָּתִי תִּכּוֹן וּכְמִנְחָה טְהוֹרָה תֻּכְלָל. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>i3myxjvo7z3p3wezzgag0uk7wyocs1x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3008277</id>
      <parentid>3008273</parentid>
      <timestamp>2026-04-28T09:09:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3008277</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1106" sha1="jckqhyotnb2ilnnjotnuy4rozz7ko0s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;{{טקסט מנוקד}}&lt;/noinclude&gt;הֻשְׁוָה שׁוֹעַ וְלֹא נִכָּר לִפְנֵי דָל. בָּזוּי לָמָּה נִכְבַּד וְקָטֹן גָּבַהּ וְגָדַל. רְצֵה יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַ עָצוּר וּפְרָזוֹן חָדָל: שְׁלֵמֶיךָ לֹא בָטְחוּ בַחֶרֶב וְלֹא סִבְּרוּ בַחֲנִית. מִבְטֶחָם צוֹם וָשַׂק וּמַשְׁעֵנָם תְּפִלָּה וְתַעֲנִית. עוֹד תּוֹסִיף יָדְךָ עֲלוּבֶיךָ לִקְנוֹת שֵׁנִית. יִדְּמוּ וְיִחֲלוּ לְךָ מִתַּחַת עֹל רַגְזָנִית: הַאֲזִינָה חִין עַם בָּזוּי מְדֻכָּא וּמְחֻלָּל. חַנּוּן זַעַק קְשֹׁב וְקַבֵּל בְּרָצוֹן מִפְלָל. קְטֹרֶת תְּפִלָּתִי תִּכּוֹן וּכְמִנְחָה טְהוֹרָה תֻּכְלָל. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jckqhyotnb2ilnnjotnuy4rozz7ko0s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/הקדמה באנגלית לכרך רביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740075</id>
    <revision>
      <id>3008291</id>
      <timestamp>2026-04-28T10:37:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt; =PREFACE= {{ש}} &lt;big&gt;A&lt;/big&gt; LITERARY undertaking, which, for mere physical reasons, was bound to require nearly two decades for its execution, would naturally give the author ample cause for anxiety lest some unsuspected obstacle arise in the way of its progress. In carrying on a work of such large proportions, there are so many roads to travel, literally as well as figuratively, that with the best of intentions and with the u...&quot;</comment>
      <origin>3008291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18330" sha1="76u9kg7o0fk3lsjmcqlu5r25rl4yq8w" xml:space="preserve">&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
=PREFACE=
{{ש}}
&lt;big&gt;A&lt;/big&gt;
LITERARY undertaking, which, for mere physical reasons, was bound to require nearly two decades for its execution, would naturally give the author ample cause for anxiety lest some unsuspected obstacle arise in the way of its progress. In carrying on a work of such large proportions, there are so many roads to travel, literally as well as figuratively, that with the best of intentions and with the utmost zeal that one may possess, one never can be sure of reaching the goal. It is, therefore, with a sense of great relief and fervent thankfulness, that I am presenting now to the student of mediaeval Hebrew literature the concluding volume of the Thesaurus of Mediaeval Hebrew Poetry.&lt;br&gt;
It is true that the plan of the Thesaurus, as outlined in the [[אוצר השירה והפיוט/הקדמה בעברית|Hebrew introduction to the first volume]], was of a much larger scope than that which is found in these four volumes. In the enthusiasm, which is the portion of younger manhood, I had contemplated to include in the Thesaurus not only the topics which it does comprise, but also a history of Hebrew poetry, a treatise on Hebrew poetics, and a linguistic study of the [[W:פיוט|Piyyutim]], as well as a disquisition on the various [[לוח הפיוטים|Rituals]] and a few more cognate subjects. However, like all craftsmen, steeped in their work, I lost all sense of time; and now I find that the day is far advanced, and the hope of executing the plan, in all its details, is not so likely to be fulfilled.&lt;br&gt;
Yet, I make bold to say, that even without these additional parts, the Thesaurus, as a source book for students of mediaeval Hebrew poetry, is not incomplete as it stands. Of course, it is far from my intention to intimate, that I have exhausted all sources of mediaeval Hebrew poetry. As [[W:משה_שטיינשניידר|Steinschneider]] once expressed himself, in connection with a literary work of his own, a work like the Thesaurus is terminated only by the binder. Indeed, while the book was going through the press several scholars sent me valuable additions and notes of which I could not avail myself. Several new poets have come to light and a number of new compositions have been uncovered. The only claim that the Thesaurus can lay to completeness is that as far as humanly possible what has appeared in print up to the beginning of 1932 has been included in its record.&lt;br&gt;
Completeness, however, is not the only requisite of a book of reference. Correctness is even of greater importance. For this reason, the attention of the student is directed here to the third section of this volume, which contains additional sources and corrections to the poems described in the first three volumes. In consulting any item in the first three volumes, the reader is requested to look for the same number under the same letter in this section. He may find either a different reading, or additional sources, or a correction of a misprint, or a change in authorship. His attention is also called to the important corrections, indicated by a star, in the first section, the supplement to the key of sources.&lt;br&gt;
Another feature of this volume is the fourth section, which gives an alphabetical list of authors and their poems, likewise arranged alphabetically, with the corresponding numbers under which they are listed in the Thesaurus.{{הערה|In the case of Kerobahs only the first part is listed. This explains why Kalir's list of piyyutim is much smaller than one would expect, because his compositions contain a large number of Kerobahs.}}
While this list may serve me later as a basis for a history of Mediaeval Hebrew poetry, and it is my fond hope that the opportunity for writing this history may come soon, it is at present to be regarded as no more than an index of authors. For this reason no effort was made either to distinguish between the different poems which bear the one and the same acrostic,  such as Aaron, Abraham, Benjamin, Samuel, etc. though they may belong to different men, or to group together poems bearing different acrostics, as for example, Benjamin and Benjamin Ha-Kohen, though they may belong to the same man. Only after careful and painstaking study of the texts of the poems, or the MS. sources, may one be able to decide whether a poem with the acrostic Elazar, for instance, belongs to [[W:אלעזר בירבי קליר|Elazar Kalir]] or not, or one with the acrostic Judah belongs to [[W:יהודה הלוי|Judah Halevi]] or not. The loose and irresponsible way in which some editors ascribe poems with the acrostic Solomon to [[W:שלמה אבן גבירול|Ibn Gabirol]] or those with the acrostic Abraham to [[W:אברהם אבן עזרא|Abraham Ibn Ezra]] and similar ascriptions, will only prove a stumbling block to the future historian of mediaeval Hebrew poetry. At present I do not consider it my task to grapple with the difficult problem of definitely determining the authorship of the poems beyond what is indicated in the acrostic or is vouched for by [[W:יום-טוב ליפמן צונץ|Zunz]], [[W:שמואל דוד לוצאטו|Luzzatto]] and [[W:אליעזר לנדסהוט|Landshuth]] and other careful scholars, or is attested by a MS. source. In consequence of this, I refrained from assigning a number to each author, feeling sure that many poems bearing the same acrostic were written by different men, and in many cases different acrostics may only be slightly different insignia of the same man. However, it may interest the reader to know that a rough enumeration brings up the number of poets to 2843.&lt;br&gt;
The fifth section, the index of subjects, has an interest of its own and should lead students to further research. For instance, essays on historic and elegiac poems, should prove welcome contributions. The riddle in Hebrew poetry might likewise prove a very interesting popular theme. For these and several other subjects this index supplies the material. And I
hope students will be found who will avail themselves of it.&lt;br&gt;
Mention was thus far not made of section two, the supplement proper to the Thesaurus, because it has no new feature. It simply adds over four thousand poems, bringing up the total of poems in the four volumes to about 35,000. If the last numbers in each letter of the alphabet were added they would total 35,200. But as 254 numbers are eliminated in the notes because of duplication, or other error,{{הערה|Five of this number to be omitted, having come to my notice too late for insertion in the proper place will be noted here briefly. They are: No. א-3547, ו-74, י-910, מ-103, and ש-1462, because they are only variants of א-792, א-7827, י-4185, מ-1834, and ש-1591, respectively.}}
and some poems, on the other hand, are not given new numbers but have the preceeding numbers repeated with a letter of the alphabet added to it, it is safe to assume that the four volumes record at least 35,000 poems, just about six times as many as Zunz recorded in his [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|''Literaturgeschichte'']]. It is, however, to be regretted, that out of these 35,000 items, 2774, or about one-thirteenth of the entire number recorded, are still without printed or MS. sources. They are known to me only through the lists of Zunz, Luzzatto and Landshuth who failed to specify their sources. This is a deficiency which I could not overcome, and I gladly leave it for the ''[https://www.salmanschocken.com/he/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9F-%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ Forschungsinstitut für hebräische Dichtung]'' of Berlin to supply.&lt;br&gt;
It may be advisable to emphasize here the principle I followed in regard to the inclusion or exclusion of poems in the Thesaurus. Although this was stated clearly in the Hebrew preface to the first volume, some readers and reviewers have failed to note it. I therefore repeat that religious poetry written in a religious spirit like those current in the Orient, I have included even if the author is still living. Secular poems, on the other hand, I included only if they were written before 1740, which corresponds to the Jewish year 5500, the beginning of the Haskala period. The poems of [[W:רמח&quot;ל|Moses Hayyim Luzzatto]] were deliberately excluded, because he is generally regarded, justly or unjustly, as the Father of the [[W:תנועת ההשכלה היהודית|Haskalah Movement]]. On the other hand, a word of explanation is in place, why the [[W:התקווה|Ha-Tikwah]] is included. It gained the right for a place among the piyyutim by the simple fact that it has already found its way in some oriental book of prayers. So let no one deem it an idiosyncrasy on my part, that [[W:נפתלי הרץ אימבר|Naphtali Herz Imber]] is represented in the Thesaurus, while all the great modern poets are ignored. The plan of the work demanded the inclusion of the one and the exclusion of the others.&lt;br&gt;
It seems to me also appropriate to re-state here the method adopted in the use of [[W:כתב יד (העתק)|manuscript sources]] for this work. In the [[אוצר השירה והפיוט/הקדמה בעברית|Hebrew preface]] to the first volume, I stated that while my main aim was to record all poetic compositions found in printed sources, exceptions were made in regard to the compositions of the leading poets, such as Solomon Ibn Gabirol, Judah Ha-Levi, [[W:משה אבן עזרא|Moses Ibn Ezra]] and [[W:ישראל נג'ארה|Israel Nagara]]. I now want to add, that as the work progressed I found it advisable to make greater use of manuscript sources, and my travels in Europe and the Orient made this step practical. The reason for using MSS. was either because they contained the compositions of great and prolific poets, or because they were of such a nature that they seemed worthy of utilization.{{הערה|To facilitate reference to the 31 MSS. used I give here the sigla by which they are designated in the index of sources and its supplement:&lt;br&gt;
:אדלר (נו' 182),
:אדלר-ב (140)
:אדלר ג (300),
:אדלר ד (328)
:דאפיירה - א, 
:- ב, 
:- בודלי,
:- ק;
:דיואן ר' אלעזר הבבלי,
:דיואן-דרעי,
:כ&quot;י-כהנא,
:כ&quot;י תימן,
:כ&quot;י תימן-הקטן,
:מתק שפתים-כ&quot;י בודלי,
:ס&quot;מ,
:סקז&quot;י,
:פ-ג,
:פ-ז,
:פיו&quot;ש,
:קופ&quot;ז,
:קז&quot;י,
:ש-א,
:- ב,
:- ג,
:- ד,
:- ה,
:- ו,
:- ז,
:- ח;
:שה&quot;ש-פראנשים,
:שי&quot;ל
}} As a rule I refrained from using lists of poems made by others, and my information is derived directly from the MSS. themselves. I made, however, the following exceptions. I used [[W:בנימין זאב בכר|Bacher]]'s list of the poems of Nagara found in Kaufmann's MSS. designated by [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קא|קא]] and [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קב|קב]], Egers' list of Abraham Ibn Ezra's poems, designated by [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר (רשימה)|ראב&quot;ע-איגר (רשימה)]],[[W:en:Benzion Halper|Halper]]'s Catalogue of the MSS. in Dropsie College, designated by [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#הלפר-רשימה|הלפר-רשימה]], [[W:אדולף נויבאואר|Neubauer]]'s list of the Poems of Moses Ibn Ezra as given by him in his Catalogue No. 1972, designated by [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Neubauer|נ']] and his list of [[W:גניזת קהיר|Genizah]] Poems designated by [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Neubauer|נויבויער-כ&quot;י הגניזה]] and [[W:דוד סלימאן ששון|David Sassoon]]'s list of the poems of [[W:שמואל הנגיד|Samuel Ha-Nagid]] designated by [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#הנגיד-ששון|הנגיד-ששון]]. I also saw the usefulness of adding all the data contained in Luzzatto's Onomasticon.&lt;br&gt;
I now turn to the pleasant task of expressing my gratitude to all those, who, in one way or another, furthered the completion of this volume. And since this is the last volume, and it is not given to me to know when I might proceed with the other parts of this undertaking, it is but fit and proper first to point out the men who have gone before me, whose labors in this field have paved the way. But as I have already dealt with this subject at some length in an essay on [https://www.jstor.org/stable/3622181?seq=1 ''The Study of Mediaeval Hebrew Poetry in the Nineteenth Century''] ([https://www.jstor.org/journal/procameracadjewi Proceedings of the American Academy for Jewish Research], Ν. Υ., 1929), I must content myself here with the merest mention of these men, adding a few names which were unwittingly omitted in the essay.&lt;br&gt;
The outstanding men who helped the progress of the study of Mediaeval Hebrew Poetry, and to whose memory this Thesaurus might in a sense be regarded as a tribute of respect, were: [[W:בנימין זאב בכר|Wilhelm Bacher]], [[W:אברהם ברלינר|Abraham Berliner]], [[W:פרנץ דליטש|Franz Delitzsch]], [[W:יהודה ליב דוקעס|Leopold Dukes]], [[W:en:Hirsch Edelmann|H. Edelman]], [https://sefaria.jewishencyclopedia.com/articles/5447-eger J. Egers], [[W:אברהם גייגר|Abraham Geiger]],  [[W:צבי גרץ|H. Graetz]], [[W:אברהם אליהו הרכבי|A. Harkavy]], [[W:דוד גינצבורג|Baron David Günzburg]], [[W:וולף היידנהיים|Wolf Heidenheim]], [[W:שאול יצחק קמפף|S. I. Kaempf]], [[W:דוד כהנא (חוקר)|David Kahana]], [[W:דוד קאופמן|David Kaufmann]], [[W:אליעזר לנדסהוט|L. Landshuth]],  [[W:שמואל דוד לוצאטו|S. D. Luzzatto]], [[W:אדולף נויבאואר|Adolph Neubauer]], [[W:שמחה פינסקר|S. Pinsker]], [[W:שלמה יהודה רפפורט|S. J. Rapoport]], [[W:יעקב רייפמן|Jacob Reifman]], [[W:דוד רוזין|David Rosin]], [[W:מיכאל זקש|M. Sachs]], [[W:שניאור זק&quot;ש|S. Sachs]] and the last, but the greatest of them all, [[W:יום-טוב ליפמן צונץ|Leopold Zunz]]. Perhaps some might wish to add other names to this list, but no one will dispute, that the men included in the list stand out as the leaders in this field of research, and that the historian of Mediaeval Hebrew Poetry will have to give them a prominent place, when he comes to treat of those who edited, or elucidated, or traced the origin and development of Mediaeval Hebrew Poetry.&lt;br&gt;
Among those who furthered the completion of this volume, I wish to mention first Dr. [[W:סיירוס אדלר|Cyrus Adler]], President of the [[W:בית המדרש לרבנים באמריקה|Jewish Theological Seminary of America]], and the Board of Directors, presided over by Mr. [[W:en:Sol M. Stroock|Sol M. Stroock]], for the courteous way in which they helped me over a very trying period and enabled me to gather the strength and energy needed for the completion of this work. Of a different nature, but of no small importance, was the assistance I received from my former pupil, Rabbi Joseph Marcus. This young scholar, who won recognition for his discovery and edition of the Fifth MS. of [[W:בן סירא|Ben Sira]], has examined the entire Genizah collection in the library of the Jewish Theological Seminary of America, and all references in the Thesaurus to Adler MSS. were — with but few exceptions — given me by him.{{הערה|The exceptions are the four MSS. listed in the preceeding note. They deal mainly with the poems of Nagara.}} He also supplied me with the references to &quot;[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Die Ritus]]&quot; of Zunz. More than this, he called my attention to a number of duplications and other errors, and though I credit him in the body of the book for his corrections, I take this opportunity of thanking him for minor suggestions which I accepted without crediting him on each occasion, and also for the invaluable aid he gave me while the volume was going through the press and his help in reading proof.&lt;br&gt;
I must not forget also to thank those of my students who lifted a great burden off my shoulders in the mechanical preparation of the material for the index of authors.&lt;br&gt;
I am also indebted to Dr. [[W:חיים שירמן|J. Schirmann]] of the ''Forschungsinstitut für hebräische Dichtung'' of Berlin for a number of corrections based on manuscript sources.&lt;br&gt;
Other scholars who were helpful to me in connection with this volume, are mentioned each in his own place. This, however, is the only place where I can express my thanks to my friend the Rev. Dr. [[W:en:Hyman G. Enelow|H. G. Enelow]] for giving me advanced information about the poems which are to appear in the forthcoming volume of [https://www.hebrewbooks.org/21021 his edition] of the [[מנורת המאור (אלנקאווה)|Menorath Ha-Maor]] of [[W:ישראל אנקווה|Al-Nakawa]]. Similarly, I am thankful to my friend Dr. [[W:שמעון ברנשטיין|S. Bernstein]] for putting at my disposal the proof sheets of the several books of Mediaeval poetry which he has in press. Of course, my friend and colleague, Prof. [[W:אלכסנדר מרכס|Alexander Marx]] has been as helpful as heretofore, and so has been my friend Mr. [[W:יצחק ריבקינד|Isaac Rivkind]], of the library staff, in facilitating my work whenever I had need for the treasures of the library of the Jewish Theological Seminary.&lt;br&gt;
It remains for me only to conclude with the Rabbinic formula of thanksgiving: {{צ|שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה}} set aside for special occasions, because, for me, this is certainly an occasion which calls for the expression of such sentiment.
&lt;/div&gt;
ISRAEL DAVIDSON&lt;br&gt;
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;New York, November 4, 1932

==FOOTNOTES==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>76u9kg7o0fk3lsjmcqlu5r25rl4yq8w</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>