ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.26</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>3009057</id>
      <parentid>3008604</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T16:41:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009057</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4228" sha1="0lerwguj8jr9gmko4i9dditjs2rf3hl" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- כותרת ראשית של התבנית --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- תיבת גמרא נקייה - שימוש ב-class פשוט בלבד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; style=&quot;margin-top:10px;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; text-align:center; border:1px solid #3d995c;&quot;&gt;
        לחץ כאן לתצוגת גמרא נקייה (מקור)
    &lt;/div&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:5px;&quot;&gt;
        {{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- תיבת גמרא ריף ראש - שים לב: ללא מחלקת הסתרה בטעינה כדי שיעבוד באנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; style=&quot;margin-top:10px;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;background:#6b46c1; color:white; padding:8px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; text-align:center;&quot;&gt;
        תצוגת גמרא ריף ראש (הדף המלא)
    &lt;/div&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:5px;&quot;&gt;
        &lt;!-- כאן שאר תוכן הדף --&gt;
        תוכן הגמרא והמפרשים כאן...
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0lerwguj8jr9gmko4i9dditjs2rf3hl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009058</id>
      <parentid>3009057</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T16:44:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009058</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1943" sha1="bsxf0nlhokum8z6yvmew7d84w2cpgwq" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px; direction:rtl;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin-top:10px;&quot;&gt;
[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{הסתרה
|כותרת=לחצו כאן לצפייה ב: גמרא נקייה (מקור)
|תוכן={{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
|עיצוב כותרת=background:#50C878; color:black; font-weight:bold; text-align:center; cursor:pointer; border:1px solid #6b46c1; border-radius:5px;
|עיצוב תוכן=background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; font-size:1.1em; line-height:1.6; text-align:right;
|מצב=מוסתר
}}

{{הסתרה
|כותרת=לחצו כאן לצפייה ב: גמרא ריף ראש (הדף המלא)
|תוכן=
&lt;div style=&quot;text-align:right;&quot;&gt;
(כאן יבוא תוכן הדף המלא שלך...)
&lt;/div&gt;
|עיצוב כותרת=background:#6b46c1; color:white; font-weight:bold; text-align:center; cursor:pointer; border:1px solid #6b46c1; border-radius:5px;
|עיצוב תוכן=background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px;
|מצב=מיושר
}}</text>
      <sha1>bsxf0nlhokum8z6yvmew7d84w2cpgwq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009059</id>
      <parentid>3009058</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:21:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009059</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2590" sha1="3mt5h1ft35cmakbm76yl7ixkafkjvk4" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;style&gt;
/* ברירת מחדל לנייד: מבטל את הקיפול ומציג הכל */
.mobile-plain .mw-collapsible-content {
    display: block !important;
}
.mobile-plain .mw-customtoggle-clean-g {
    display: none; /* מסתיר את הכפתור בנייד כי אין בו צורך */
}

/* רק למסכי מחשב (מעל 720 פיקסלים) */
@media screen and (min-width: 720px) {
    .mobile-plain .mw-customtoggle-clean-g {
        display: inline-block;
    }
}
&lt;/style&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור שיופיע רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;margin: 10px 0; background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888; display:none;&quot;&gt;
החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mobile-plain&quot;&gt;
    &lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה --&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
    {{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
    &lt;/div&gt;

    &lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה --&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
    (כאן תוכן הדף המלא)
    &lt;/div&gt;
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>3mt5h1ft35cmakbm76yl7ixkafkjvk4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009061</id>
      <parentid>3009059</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:25:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009061</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2293" sha1="bqxytukn33robnylw4fv2co7y87cw1h" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבת הכותרת והניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- הכפתור - יופיע רק במחשב בזכות מחלקת &quot;nomobile&quot; של ויקיטקסט --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה --&gt;
&lt;!-- במחשב היא תהיה מוסתרת, בנייד המחלקה mw-collapsible לעיתים מתבטלת או שהתוכן פשוט יוצג --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
תוכן הדף המלא...
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bqxytukn33robnylw4fv2co7y87cw1h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009062</id>
      <parentid>3009061</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:27:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009062</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2523" sha1="9crhcj9vn4bnxk5i86v5bny25z31mld" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור להחלפה: יופיע רק במחשב (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה (מוסתרת בברירת מחדל במחשב) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה (פתוחה בברירת מחדל) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;

&lt;!-- כאן תכניס את התוכן של הדף המלא או הקריאה לשאר המפרשים --&gt;
{{{תוכן_הדף|}}}

&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9crhcj9vn4bnxk5i86v5bny25z31mld</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009063</id>
      <parentid>3009062</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:30:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009063</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2988" sha1="2arelz8r56ranz3lmd41u21s3q77wp0" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- חלק 1: תיבת כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור החלפה: מוגדר כ-nomobile כדי שלא יופיע באנדרואיד וישבש את התצוגה --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- קישורי ניווט מהירים (יופיעו רק בנייד כפתרון חלופי להחלפה) --&gt;
&lt;div class=&quot;onlymobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0; font-size: 0.9em;&quot;&gt;
&lt;a href=&quot;#מקור-נקי&quot; style=&quot;color:#3d995c; font-weight:bold;&quot;&gt;[עבור לגמרא בלבד]&lt;/a&gt; | &lt;a href=&quot;#דף-מלא&quot; style=&quot;color:#6b46c1; font-weight:bold;&quot;&gt;[עבור לדף המלא]&lt;/a&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

---

&lt;!-- חלק 2: הגמרא הנקייה (מוסתרת בברירת מחדל במחשב) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div id=&quot;מקור-נקי&quot; style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;font-size:1.2em; line-height:1.7;&quot;&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק 3: הגמרא המלאה (פתוחה בברירת מחדל במחשב) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; id=&quot;דף-מלא&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;

&lt;!-- תוכן הגמרא והמפרשים --&gt;
{{{תוכן|}}}

&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>2arelz8r56ranz3lmd41u21s3q77wp0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009064</id>
      <parentid>3009063</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:33:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009064</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2183" sha1="f9mpitqnj7hzaj3bwg893bnedfy8yb8" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- חלק 1: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin-top:10px;&quot;&gt;
[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק 2: גמרא נקייה - מוסתר בברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; style=&quot;border:1px solid #50C878; margin-top:10px; border-radius:5px; overflow:hidden;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;background:#50C878; color:black; font-weight:bold; padding:8px; cursor:pointer; text-align:center;&quot;&gt;
        + לחץ כאן להצגת גמרא נקייה (מקור)
    &lt;/div&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;padding:15px; background:white; font-size:1.2em; line-height:1.7;&quot;&gt;
        {{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק 3: דף מלא - פתוח בברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; style=&quot;border:1px solid #6b46c1; margin-top:10px; border-radius:5px; overflow:hidden;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;background:#6b46c1; color:white; font-weight:bold; padding:8px; cursor:pointer; text-align:center;&quot;&gt;
        תצוגת גמרא ריף ראש (הדף המלא)
    &lt;/div&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;padding:15px; background:white;&quot;&gt;
        {{{תוכן|{{{1|}}}}}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>f9mpitqnj7hzaj3bwg893bnedfy8yb8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009065</id>
      <parentid>3009064</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:37:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009065</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2293" sha1="bqxytukn33robnylw4fv2co7y87cw1h" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבת הכותרת והניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- הכפתור - יופיע רק במחשב בזכות מחלקת &quot;nomobile&quot; של ויקיטקסט --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה --&gt;
&lt;!-- במחשב היא תהיה מוסתרת, בנייד המחלקה mw-collapsible לעיתים מתבטלת או שהתוכן פשוט יוצג --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
תוכן הדף המלא...
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bqxytukn33robnylw4fv2co7y87cw1h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009066</id>
      <parentid>3009065</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:41:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009066</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2599" sha1="c25uuy54p3nv2s0a9c4dn3p3rl4byk5" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבת הכותרת והניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- הכפתור - במחשב הוא שולט על שני ה-ID בו זמנית --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה --&gt;
&lt;!-- במחשב: מתחיל סגור (mw-collapsed). לחיצה על הכפתור תפתח אותו --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה --&gt;
&lt;!-- במחשב: מתחיל פתוח. לחיצה על הכפתור (שמפעיל את id: full-page) תסגור אותו --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
        &lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;
        {{{תוכן|}}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>c25uuy54p3nv2s0a9c4dn3p3rl4byk5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009067</id>
      <parentid>3009066</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:46:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009067</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1951" sha1="kfv7ocz4k0e40bw5jnxbfag78ll4ypy" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;</text>
      <sha1>kfv7ocz4k0e40bw5jnxbfag78ll4ypy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009068</id>
      <parentid>3009067</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:57:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009068</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4105" sha1="fuly5h2a4fuzzze2vcicl8sm7anynni" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:15px; border-radius:8px;&quot;&gt;

'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}} 

&lt;!-- לחצן ההחלפה בין שתי התצוגות --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 20px 0; text-align: center;&quot;&gt;
    &lt;span id=&quot;toggle-clean-g&quot; 
          role=&quot;button&quot;
          tabindex=&quot;0&quot;
          class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot;
          style=&quot;background:#50C878; color:#000; padding:12px 28px; border-radius:8px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 2px 2px 6px rgba(0,0,0,0.25); display:inline-block; font-size:1.08em; user-select:none;&quot;&gt;
        החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא + ריף וראשונים&quot;
    &lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}}
[[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]

{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]

&lt;/div&gt;

&lt;!-- ====================== חלק א: גמרא נקייה (מוסתרת בברירת מחדל) ====================== --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:18px; margin:15px 0; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.75; border-radius:6px;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #ddd; margin-bottom:12px; padding-bottom:8px;&quot;&gt;
        תצוגת גמרא נקייה (מקור בלבד)
    &lt;/div&gt;
    {{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- ====================== חלק ב: התוכן המלא של הדף (פתוח בברירת מחדל) ====================== --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;

&lt;!-- 
     ===================================================================
     כאן מתחיל התוכן הרגיל של דף &quot;הלכה ממקורה&quot; 
     (כל מה שהיה קודם אחרי התבנית - רש&quot;י, תוספות, ראשונים וכו')
     ===================================================================
--&gt;
&lt;!-- JavaScript - תיקון תמיכה באנדרואיד ומובייל --&gt;
&lt;script&gt;
(function() {
    var btn = document.getElementById('toggle-clean-g');
    if (!btn) return;

    function toggleBothSections() {
        if (typeof $ !== 'undefined' &amp;&amp; $.fn.makeCollapsible) {
            // שימוש במנגנון הרגיל של מדיה-ויקי
            $('.mw-customtoggle-clean-g').trigger('click');
        } else {
            // Fallback ישיר למקרה שה-jQuery לא זמין
            var clean = document.getElementById('mw-customcollapsible-clean-g');
            var full  = document.getElementById('mw-customcollapsible-full-page');
            
            if (clean) clean.classList.toggle('mw-collapsed');
            if (full)  full.classList.toggle('mw-collapsed');
        }
    }

    // אירועי לחיצה
    btn.addEventListener('click', toggleBothSections);
    
    // תמיכה טובה יותר בטאצ' באנדרואיד
    btn.addEventListener('touchend', function(e) {
        e.preventDefault();
        toggleBothSections();
    }, { passive: false });

    // תמיכה במקלדת
    btn.addEventListener('keydown', function(e) {
        if (e.key === &quot;Enter&quot; || e.key === &quot; &quot;) {
            e.preventDefault();
            toggleBothSections();
        }
    });
})();
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>fuly5h2a4fuzzze2vcicl8sm7anynni</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009069</id>
      <parentid>3009068</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:59:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009069</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4107" sha1="h7wnhcv0yw5ew28hbtyvp2ys5lufd2o" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:15px; border-radius:8px;&quot;&gt;

'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}} 

&lt;!-- לחצן ההחלפה בין שתי התצוגות --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 20px 0; text-align: center;&quot;&gt;
    &lt;span id=&quot;toggle-clean-g&quot; 
          role=&quot;button&quot;
          tabindex=&quot;0&quot;
          class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot;
          style=&quot;background:#50C878; color:#000; padding:12px 28px; border-radius:8px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 2px 2px 6px rgba(0,0,0,0.25); display:inline-block; font-size:1.08em; user-select:none;&quot;&gt;
        החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא + ריף וראשונים&quot;
    &lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}}
[[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]

{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]

&lt;/div&gt;

&lt;!-- ====================== חלק א: גמרא נקייה (מוסתרת בברירת מחדל) ====================== --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:18px; margin:15px 0; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.75; border-radius:6px;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #ddd; margin-bottom:12px; padding-bottom:8px;&quot;&gt;
        תצוגת גמרא נקייה (מקור בלבד)
    &lt;/div&gt;
    {{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- ====================== חלק ב: התוכן המלא של הדף (פתוח בברירת מחדל) ====================== --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;

&lt;!-- 
     ===================================================================
     כאן מתחיל התוכן הרגיל של דף &quot;הלכה ממקורה&quot; 
     (כל מה שהיה קודם אחרי התבנית - רש&quot;י, תוספות, ראשונים וכו')
     ===================================================================
--&gt;
&lt;!-- ====================== JavaScript לתיקון הבעיה באנדרואיד ====================== --&gt;
&lt;script&gt;
(function() {
    var btn = document.getElementById('toggle-clean-g');
    if (!btn) return;

    function toggleBothSections() {
        // ניסיון ראשון - דרך jQuery של מדיה-ויקי
        if (typeof $ !== 'undefined' &amp;&amp; $.fn &amp;&amp; $.fn.makeCollapsible) {
            $('.mw-customtoggle-clean-g').trigger('click');
        } 
        // Fallback ישיר
        else {
            var clean = document.getElementById('mw-customcollapsible-clean-g');
            var full  = document.getElementById('mw-customcollapsible-full-page');
            
            if (clean) clean.classList.toggle('mw-collapsed');
            if (full)  full.classList.toggle('mw-collapsed');
        }
    }

    // לחיצה רגילה
    btn.addEventListener('click', toggleBothSections);

    // תמיכה בטאצ' (חשוב מאוד לאנדרואיד)
    btn.addEventListener('touchend', function(e) {
        e.preventDefault();
        toggleBothSections();
    }, { passive: false });

    // תמיכה במקלדת
    btn.addEventListener('keydown', function(e) {
        if (e.key === 'Enter' || e.key === ' ') {
            e.preventDefault();
            toggleBothSections();
        }
    });
})();
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>h7wnhcv0yw5ew28hbtyvp2ys5lufd2o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009071</id>
      <parentid>3009069</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:02:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009071</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2867" sha1="a5z64tyctfb7zvfiix9mnzw3n4id19j" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:15px; border-radius:8px;&quot;&gt;

'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}} 

&lt;!-- לחצן ההחלפה בין שתי התצוגות --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 20px 0; text-align: center;&quot;&gt;
    &lt;span id=&quot;toggle-clean-g&quot; 
          role=&quot;button&quot;
          tabindex=&quot;0&quot;
          class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot;
          style=&quot;background:#50C878; color:#000; padding:12px 28px; border-radius:8px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 2px 2px 6px rgba(0,0,0,0.25); display:inline-block; font-size:1.08em; user-select:none;&quot;&gt;
        החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא + ריף וראשונים&quot;
    &lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}}
[[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]

{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]

&lt;/div&gt;

&lt;!-- ====================== חלק א: גמרא נקייה (מוסתרת בברירת מחדל) ====================== --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:18px; margin:15px 0; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.75; border-radius:6px;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #ddd; margin-bottom:12px; padding-bottom:8px;&quot;&gt;
        תצוגת גמרא נקייה (מקור בלבד)
    &lt;/div&gt;
    {{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- ====================== חלק ב: התוכן המלא של הדף (פתוח בברירת מחדל) ====================== --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;

&lt;!-- 
     ===================================================================
     כאן מתחיל התוכן הרגיל של דף &quot;הלכה ממקורה&quot; 
     (כל מה שהיה קודם אחרי התבנית - רש&quot;י, תוספות, ראשונים וכו')
     ===================================================================
--&gt;
&lt;!-- ====================== JavaScript לתיקון הבעיה באנדרואיד ====================== --&gt;</text>
      <sha1>a5z64tyctfb7zvfiix9mnzw3n4id19j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009072</id>
      <parentid>3009071</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:05:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009072</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2230" sha1="4kub3y2xi7c6c5zenr1c5sbybqg5r0a" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:15px; border-radius:8px;&quot;&gt;

'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}} 

&lt;!-- לחצן משופר --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 25px 0; text-align: center;&quot;&gt;
    &lt;span id=&quot;toggleBtn&quot; 
          role=&quot;button&quot;
          tabindex=&quot;0&quot;
          class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot;
          style=&quot;background:#50C878; color:#000; padding:13px 30px; border-radius:8px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 0 3px 8px rgba(0,0,0,0.3); display:inline-block; font-size:1.1em; user-select:none;&quot;&gt;
        החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ↔ &quot;גמרא + ריף וראשונים&quot;
    &lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}}
[[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]

{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]

&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: גמרא נקייה (מוסתרת) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:18px; margin:15px 0; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.75; border-radius:6px;&quot;&gt;
    &lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #ddd; margin-bottom:12px; padding-bottom:8px;&quot;&gt;
        תצוגת גמרא נקייה (מקור בלבד)
    &lt;/div&gt;
    {{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: התוכן המלא (פתוח) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;</text>
      <sha1>4kub3y2xi7c6c5zenr1c5sbybqg5r0a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009074</id>
      <parentid>3009072</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:09:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009074</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2771" sha1="o1123k1v3ta9uf7qxscvznscl4jmuq8" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים - תוקן לעבודה באנדרויד --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span
  class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot;
  onclick=&quot;(function(){
    var cg = document.getElementById('mw-customcollapsible-clean-g');
    var fp = document.getElementById('mw-customcollapsible-full-page');
    if (!cg || !fp) return;
    var isCleanShown = !cg.classList.contains('mw-collapsed');
    if (isCleanShown) {
      cg.classList.add('mw-collapsed');
      fp.classList.remove('mw-collapsed');
    } else {
      cg.classList.remove('mw-collapsed');
      fp.classList.add('mw-collapsed');
    }
  })()&quot;
  style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888; display:inline-block; touch-action:manipulation; user-select:none; -webkit-user-select:none;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה (מוסתרת בברירת מחדל) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;&lt;!-- סגירת תיבת התבנית הצבעונית --&gt;

&lt;!-- חלק ב: פתיחת התיבה שתכיל את כל תוכן הדף (פתוחה בברירת מחדל) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;</text>
      <sha1>o1123k1v3ta9uf7qxscvznscl4jmuq8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009076</id>
      <parentid>3009074</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:16:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009076</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2222" sha1="celi10sh7vpgayhx4lnza6bk4y5xarf" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

&lt;style&gt;
#tog-view { display:none; }
#tog-view:checked ~ .panel-clean { display:block !important; }
#tog-view:checked ~ .panel-full  { display:none  !important; }
#tog-view:not(:checked) ~ .panel-clean { display:none  !important; }
#tog-view:not(:checked) ~ .panel-full  { display:block !important; }
#tog-label {
  background:#50C878; color:black; padding:8px 20px;
  border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;
  box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;
  touch-action:manipulation; user-select:none;
}
&lt;/style&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;input type=&quot;checkbox&quot; id=&quot;tog-view&quot;&gt;
&lt;label id=&quot;tog-label&quot; for=&quot;tog-view&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/label&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע}}}]] {{!}}
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: גמרא נקייה - מוסתרת בברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;panel-clean&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: תוכן מלא - גלוי בברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;panel-full&quot;&gt;</text>
      <sha1>celi10sh7vpgayhx4lnza6bk4y5xarf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009078</id>
      <parentid>3009076</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:21:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009078</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2273" sha1="s3yqoun5lxi8i5l7x2hbc50utn6yrcr" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;templatestyles src=&quot;תבנית:סיאסאס/styles.css&quot;/&gt;

#tog-view { display:none; }
#tog-view:checked ~ .panel-clean { display:block !important; }
#tog-view:checked ~ .panel-full  { display:none  !important; }
#tog-view:not(:checked) ~ .panel-clean { display:none  !important; }
#tog-view:not(:checked) ~ .panel-full  { display:block !important; }
#tog-label {
  background:#50C878; color:black; padding:8px 20px;
  border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;
  box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;
  touch-action:manipulation; user-select:none;
}
&lt;/style&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;input type=&quot;checkbox&quot; id=&quot;tog-view&quot;&gt;
&lt;label id=&quot;tog-label&quot; for=&quot;tog-view&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/label&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע}}}]] {{!}}
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: גמרא נקייה - מוסתרת בברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;panel-clean&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: תוכן מלא - גלוי בברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;panel-full&quot;&gt;</text>
      <sha1>s3yqoun5lxi8i5l7x2hbc50utn6yrcr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009080</id>
      <parentid>3009078</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:34:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009080</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3223" sha1="dk3d36fp4dxrcgc078sfwc6y74sqk0x" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים - גרסה פשוטה שעובדת בנייד --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span id=&quot;toggleButton&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888; display:inline-block;&quot;&gt;הצג גמרא בלבד&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- תוכן הדף המקורי (מה שמופיע בדף שקורא לתבנית) --&gt;
&lt;div id=&quot;fullPageContent&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
{{{תוכן_הדף|}}}  &lt;!-- כאן יבוא תוכן הדף שקורא לתבנית --&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- הגמרא הנקייה (מוסתרת בהתחלה) --&gt;
&lt;div id=&quot;cleanGemara&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6; display:none;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt; &lt;!-- סגירת תיבת התבנית הצבעונית --&gt;

&lt;script&gt;
(function() {
    var fullPage = document.getElementById('fullPageContent');
    var cleanGemara = document.getElementById('cleanGemara');
    var toggleBtn = document.getElementById('toggleButton');
    var showCleanOnly = false;  // false = מציג תוכן דף, true = מציג גמרא בלבד
    
    if (!fullPage || !cleanGemara || !toggleBtn) return;
    
    function updateDisplay() {
        if (showCleanOnly) {
            fullPage.style.display = 'none';
            cleanGemara.style.display = 'block';
            toggleBtn.innerHTML = 'הצג תוכן מלא';
            toggleBtn.style.background = '#ff8c42';
        } else {
            fullPage.style.display = 'block';
            cleanGemara.style.display = 'none';
            toggleBtn.innerHTML = 'הצג גמרא בלבד';
            toggleBtn.style.background = '#50C878';
        }
    }
    
    toggleBtn.onclick = function() {
        showCleanOnly = !showCleanOnly;
        updateDisplay();
    };
    
    updateDisplay();
})();
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>dk3d36fp4dxrcgc078sfwc6y74sqk0x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009081</id>
      <parentid>3009080</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:36:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009081</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2382" sha1="8sbnwgsdxai7a9oxq2jtx6ldbc5eibz" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור ההחלפה - משנה את שני האלמנטים בו-זמנית --&gt;
&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-gemaraOnly mw-customtoggle-fullPage&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888; display:inline-block;&quot;&gt;הצג גמרא בלבד&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- תוכן הדף המלא (מוצג בהתחלה) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-fullPage&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
תוכן הדף המקורי (מה שנמצא בדף הקורא לתבנית) יופיע כאן אוטומטית
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- הגמרא הנקייה (מוסתרת בהתחלה) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-gemaraOnly&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt; &lt;!-- סוף תיבת התבנית הצבעונית --&gt;</text>
      <sha1>8sbnwgsdxai7a9oxq2jtx6ldbc5eibz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009082</id>
      <parentid>3009081</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:53:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009082</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1840" sha1="q9m80j4z842ersoidntb2g63dc1v7ei" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-myview&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;&quot;&gt;☗ החלף בין תצוגות ☖&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות}}}]] {{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- מצב א: כל הדף (תוכן מלא) - מוצג בהתחלה --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-myview&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
{{{תוכן_הדף}}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- מצב ב: רק גמרא - מוסתר בהתחלה --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-myview&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;📖 תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{{גמרא_בלבד}}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>q9m80j4z842ersoidntb2g63dc1v7ei</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009083</id>
      <parentid>3009082</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:59:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009083</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1706" sha1="j9evbnbrin6hgv1wg4c0w4oxqhfol67" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-myview&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;&quot;&gt;☗ החלף בין תצוגות ☖&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות}}}]] {{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-myview&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
{{{תוכן_הדף}}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-myview&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;📖 תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{{גמרא_בלבד}}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>j9evbnbrin6hgv1wg4c0w4oxqhfol67</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009085</id>
      <parentid>3009083</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:02:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009085</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6974" sha1="nuty34yms5cghapkfudfl9h1etm0c4y" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_ברכות_פרק א|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_ברכות|ברכות]] · ב א · [[ביאור:הל&quot;מ_ברכות_ב ב|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;button onclick=&quot;toggleView()&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; border:none; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow:1px 1px 3px #888;&quot;&gt;☗ החלף בין תצוגות ☖&lt;/button&gt;
&lt;/div&gt;

[[#רש&quot;י|רש&quot;י]] {{!}} [[#תוספות|תוספות]] {{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- אזור תוכן מלא (כל הדף) --&gt;
&lt;div id=&quot;fullView&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; 
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:... (המשך הרש&quot;י שלך) ...&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;references /&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;... (המשך התוספות שלך) ...&lt;קטע סוף=ת/&gt;
==גליון הש&quot;ס==
...
&lt;/div&gt;

&lt;!-- אזור גמרא בלבד (מוסתר בהתחלה) --&gt;
&lt;div id=&quot;gemaraOnly&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6; display:none;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;📖 תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית. אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;script&gt;
function toggleView() {
    var fullView = document.getElementById('fullView');
    var gemaraOnly = document.getElementById('gemaraOnly');
    if (fullView.style.display === 'none') {
        fullView.style.display = 'block';
        gemaraOnly.style.display = 'none';
    } else {
        fullView.style.display = 'none';
        gemaraOnly.style.display = 'block';
    }
}
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>nuty34yms5cghapkfudfl9h1etm0c4y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009086</id>
      <parentid>3009085</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:03:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009086</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2382" sha1="8sbnwgsdxai7a9oxq2jtx6ldbc5eibz" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור ההחלפה - משנה את שני האלמנטים בו-זמנית --&gt;
&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-gemaraOnly mw-customtoggle-fullPage&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888; display:inline-block;&quot;&gt;הצג גמרא בלבד&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- תוכן הדף המלא (מוצג בהתחלה) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-fullPage&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
תוכן הדף המקורי (מה שנמצא בדף הקורא לתבנית) יופיע כאן אוטומטית
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- הגמרא הנקייה (מוסתרת בהתחלה) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-gemaraOnly&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt; &lt;!-- סוף תיבת התבנית הצבעונית --&gt;</text>
      <sha1>8sbnwgsdxai7a9oxq2jtx6ldbc5eibz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009088</id>
      <parentid>3009086</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:08:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009088</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2292" sha1="p9lnsykh3e0fouz76ocax9d7et5hld4" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבת הכותרת והניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- הכפתור - יופיע רק במחשב בזכות מחלקת &quot;nomobile&quot; של ויקיטקסט --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה --&gt;
&lt;!-- במחשב היא תהיה מוסתרת, בנייד המחלקה mw-collapsible לעיתים מתבטלת או שהתוכן פשוט יוצג --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
תוכן הדף המלא...
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>p9lnsykh3e0fouz76ocax9d7et5hld4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009091</id>
      <parentid>3009088</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:13:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009091</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2598" sha1="6uebsrmuvo934barma802tuecwlotqi" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבת הכותרת והניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- הכפתור - במחשב הוא שולט על שני ה-ID בו זמנית --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה --&gt;
&lt;!-- במחשב: מתחיל סגור (mw-collapsed). לחיצה על הכפתור תפתח אותו --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה --&gt;
&lt;!-- במחשב: מתחיל פתוח. לחיצה על הכפתור (שמפעיל את id: full-page) תסגור אותו --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
        &lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;
        {{{תוכן|}}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6uebsrmuvo934barma802tuecwlotqi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009092</id>
      <parentid>3009091</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:16:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2522" sha1="rsn5e0hhmhjzlxe6iir3vgs3lltlrxe" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור להחלפה: יופיע רק במחשב (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה (מוסתרת בברירת מחדל במחשב) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה (פתוחה בברירת מחדל) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;

&lt;!-- כאן תכניס את התוכן של הדף המלא או הקריאה לשאר המפרשים --&gt;
{{{תוכן_הדף|}}}

&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>rsn5e0hhmhjzlxe6iir3vgs3lltlrxe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009093</id>
      <parentid>3009092</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:20:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009093</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2457" sha1="8hwdu1w7u4rlvszlk7peysy4xsrz3z5" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור להחלפה: יופיע רק במחשב (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מתחיל פתוח כברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה - מוסתר במחשב בטעינה (mw-collapsed) ומוצג באנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;
{{{תוכן_הדף|}}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>8hwdu1w7u4rlvszlk7peysy4xsrz3z5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009094</id>
      <parentid>3009093</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:22:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009094</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2484" sha1="dm51yb60sczqkzlpc4kxjlwp23unc9c" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור ההחלפה: מוסתר בנייד כדי למנוע באגים (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מוגדר כפתוח כברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה - מוגדר כסגור במחשב (mw-collapsed) אך מוצג באנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;
{{{תוכן_הדף|}}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>dm51yb60sczqkzlpc4kxjlwp23unc9c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009095</id>
      <parentid>3009094</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:23:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009095</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2439" sha1="1widri4jmnqa1p4x0lsw64qj79agsxp" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור ההחלפה: מוסתר בנייד כדי למנוע באגים (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מוגדר כפתוח כברירת מחדל --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה - מוגדר כסגור במחשב (mw-collapsed) אך מוצג באנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>1widri4jmnqa1p4x0lsw64qj79agsxp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009102</id>
      <parentid>3009095</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:42:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009102</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1831" sha1="6vvdf937jumjualnlkeur14xq9kk5y8" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: התחלת הגמרא המלאה (כאן מתחיל ה&quot;בור&quot; שצריך לסגור בסוף) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6vvdf937jumjualnlkeur14xq9kk5y8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009106</id>
      <parentid>3009102</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009106</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1641" sha1="ahwbwcduzy3c2r0he7k1kvl2z6xxjmi" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt; &lt;!-- שכבה 1 --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt; &lt;!-- שכבה 2 --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt; &lt;!-- שכבה 3 --&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ahwbwcduzy3c2r0he7k1kvl2z6xxjmi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009108</id>
      <parentid>3009106</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:04:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009108</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1641" sha1="fn3yvq90ltkgbqwv2l52w3coz7u0ooq" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt; &lt;!-- שכבה 1 --&gt;

&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
מה קורה למה זה לא עובד
&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt; &lt;!-- שכבה 2 --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt; &lt;!-- שכבה 3 --&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fn3yvq90ltkgbqwv2l52w3coz7u0ooq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009109</id>
      <parentid>3009108</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:07:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009109</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1924" sha1="nwgwdiogpe924zz84mkpkw36ckc43ld" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- חלק א: כותרת וניווט (מוצג בכולם) --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- כפתור: מופיע רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: למחשב בלבד - הגמרא הנקייה --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ג: תחילת הגמרא המלאה - למחשב זה מתקפל, לאנדרואיד זו פתיחת תיבה רגילה --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:2px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>nwgwdiogpe924zz84mkpkw36ckc43ld</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009111</id>
      <parentid>3009109</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:10:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009111</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1875" sha1="mwczofg3ibp76lcrfsx1g20bw0fxtv3" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - יופיע רק במחשב (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הגמרא המלאה - במחשב מוסתר, בנייד מוצג תמיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא ריף ראש:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>mwczofg3ibp76lcrfsx1g20bw0fxtv3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009112</id>
      <parentid>3009111</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:13:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1899" sha1="919j6howxrya1jxnqtckkajzgbpo695" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;!-- הכפתור יופיע רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף לתצוגת גמרא נקייה&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מוסתר במחשב בברירת מחדל, לא מוצג בכלל בנייד --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - גלוי תמיד (ללא mw-collapsed) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>919j6howxrya1jxnqtckkajzgbpo695</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009116</id>
      <parentid>3009112</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:16:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009116</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1423" sha1="qe4ohvhbqex6bwi8rawq9dyptlcyvzz" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- כותרת וניווט (יופיע בכולם) --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג/הסתר ביאור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- רק למחשב: פתיחת התיבה המתקפלת --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;

&lt;!-- עיצוב הביאור (יופיע בכולם, אבל במחשב יהיה בתוך המתקפל) --&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>qe4ohvhbqex6bwi8rawq9dyptlcyvzz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009118</id>
      <parentid>3009116</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:17:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1472" sha1="388gqvjild1v840dvg0y944yp4jbfwr" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- כותרת וניווט (יופיע בכולם) --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג/הסתר ביאור&lt;/span&gt;
יחייחיייייוחיוחיוחעיוחעו
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- רק למחשב: פתיחת התיבה המתקפלת --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;

&lt;!-- עיצוב הביאור (יופיע בכולם, אבל במחשב יהיה בתוך המתקפל) --&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>388gqvjild1v840dvg0y944yp4jbfwr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009119</id>
      <parentid>3009118</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:18:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1473" sha1="cxhuis0rjr4rvr9yh8q0fem5kutholg" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- כותרת וניווט (יופיע בכולם) --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג/הסתר ביאור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- רק למחשב: פתיחת התיבה המתקפלת --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
ךיחלךיחלךיחליחליחלילחחחלל
&lt;!-- עיצוב הביאור (יופיע בכולם, אבל במחשב יהיה בתוך המתקפל) --&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>cxhuis0rjr4rvr9yh8q0fem5kutholg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009120</id>
      <parentid>3009119</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:19:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1423" sha1="qe4ohvhbqex6bwi8rawq9dyptlcyvzz" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- כותרת וניווט (יופיע בכולם) --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג/הסתר ביאור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- רק למחשב: פתיחת התיבה המתקפלת --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;

&lt;!-- עיצוב הביאור (יופיע בכולם, אבל במחשב יהיה בתוך המתקפל) --&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>qe4ohvhbqex6bwi8rawq9dyptlcyvzz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009121</id>
      <parentid>3009120</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:20:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1648" sha1="b0p05j4lqmz9ikaud51vz4ym9nofrw9" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;&quot;&gt;החלף בין גמרא לביאור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: גמרא מקורית (יופיע במחשב כברירת מחדל, באנדרואיד ראשון) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1;&quot;&gt;גמרא מקורית:&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור (במחשב יוסתר בטעינה, באנדרואיד יופיע שני) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1;&quot;&gt;ביאור הלכה ממקורה:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>b0p05j4lqmz9ikaud51vz4ym9nofrw9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009125</id>
      <parentid>3009121</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:26:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1541" sha1="1x32go9f2bk73sivgs3qwiis1hcr4vq" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;&quot;&gt;החלף תצוגה (מחשב בלבד)&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: גמרא מקורית - במחשב מתקפל, בנייד דיב רגיל --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1;&quot;&gt;גמרא מקורית:&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור - בנייד הוא פשוט יופיע כהמשך ישיר --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1;&quot;&gt;ביאור הלכה ממקורה:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>1x32go9f2bk73sivgs3qwiis1hcr4vq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009128</id>
      <parentid>3009125</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:28:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1858" sha1="1rgb5w00zelysuo8koa0lkiyvmr9bpd" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין גמרא לביאור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - יופיע רק במחשב (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;גמרא מקורית:&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור - במחשב הוא יהיה מתקפל ומוסתר, באנדרואיד הוא יהיה דיב רגיל וגלוי --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;ביאור הלכה ממקורה:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>1rgb5w00zelysuo8koa0lkiyvmr9bpd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009129</id>
      <parentid>3009128</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:30:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1764" sha1="ferf6ay680jtc668r9zaxo92gfmy515" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג/הסתר ביאור (למחשב)&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - יופיע רק במחשב (nomobile) --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;גמרא מקורית:&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור - במחשב הוא מתקפל, באנדרואיד הוא פשוט תיבה רגילה --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;ביאור הלכה ממקורה:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>ferf6ay680jtc668r9zaxo92gfmy515</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009131</id>
      <parentid>3009129</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:32:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1826" sha1="eia8gi3cx9c7yy724lksjzn9z0pnrhb" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הלכה ממקורה/{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|דף הגמרא]] · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג/הסתר גמרא מקורית&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - במחשב היא מתקפלת, באנדרואיד היא פשוט לא תוצג --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;גמרא מקורית:&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור - תמיד גלוי באנדרואיד, תמיד גלוי במחשב (מתחת לגמרא אם נפתחה) --&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;ביאור הלכה ממקורה:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>eia8gi3cx9c7yy724lksjzn9z0pnrhb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009133</id>
      <parentid>3009131</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:34:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1894" sha1="3abjwqg3jaqx9hceqx9fh56my2a5g0i" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;ביאור מלא&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מופיע ראשון במחשב, נעלם באנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - מוסתר במחשב בטעינה, גלוי תמיד באנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>3abjwqg3jaqx9hceqx9fh56my2a5g0i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009135</id>
      <parentid>3009133</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:36:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1818" sha1="9o2l1n6qqnrclc7piu3pthim60ljf4b" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;ביאור מלא&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מופיע רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - גלוי באנדרואיד, מתקפל במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9o2l1n6qqnrclc7piu3pthim60ljf4b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009136</id>
      <parentid>3009135</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:38:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1832" sha1="5j7v9wnhjee0j4pwxwguw2b6hbs5gwx" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;ביאור מלא&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - יופיע רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - גלוי תמיד באנדרואיד, מתקפל רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5j7v9wnhjee0j4pwxwguw2b6hbs5gwx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009137</id>
      <parentid>3009136</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:40:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1874" sha1="9qcoih92hk2k0xr3hgnplclisnpnvo7" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין גמרא לביאור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: גמרא נקייה - מופיע רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור - באנדרואיד הוא דיב רגיל, במחשב הוא מתקפל ומוסתר --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible &lt;includeonly&gt;nomobile mw-collapsed&lt;/includeonly&gt;&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9qcoih92hk2k0xr3hgnplclisnpnvo7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009139</id>
      <parentid>3009137</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:42:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1771" sha1="no50s30y1untesv9qunf8wegyl8pt8a" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;ביאור מלא&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מופיע רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - גלוי תמיד באנדרואיד, מתחלף במחשב --&gt;
&lt;div id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; display:block;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>no50s30y1untesv9qunf8wegyl8pt8a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009141</id>
      <parentid>3009139</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:46:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1934" sha1="ax0ul8lo3b1vnb0vthmzn0ndulxth9j" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;ביאור מלא&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מוצג רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - מתקפל במחשב, אך גלוי לאנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;

&lt;!-- הגדרת הסגנון למניעת כפילות במחשב --&gt;
&lt;style&gt;
.nomobile #mw-customcollapsible-full-page { display: none; }
&lt;/style&gt;</text>
      <sha1>ax0ul8lo3b1vnb0vthmzn0ndulxth9j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009144</id>
      <parentid>3009141</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:57:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1845" sha1="6ptf7ioavitn3bfi0eyed21b5phdo6p" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;ביאור מלא&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מופיע רק במחשב, מתחלף --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - מתקפל במחשב, גלוי תמיד באנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6ptf7ioavitn3bfi0eyed21b5phdo6p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009145</id>
      <parentid>3009144</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:59:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009145</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1942" sha1="okhl0ct5h3x2vcm3hiajujvrjd82k73" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; padding:10px; margin-bottom:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין גמרא לביאור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מופיע רק במחשב ורק כשנבחר --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-bottom:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא --&gt;
&lt;!-- במחשב הדיב הזה יהיה מתקפל ומוסתר בטעינה. באנדרואיד הוא יהיה דיב רגיל וגלוי --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible &lt;includeonly&gt;mw-collapsed&lt;/includeonly&gt;&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot; style=&quot;border:none; margin:0; padding:0;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת ביאור וריף:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>okhl0ct5h3x2vcm3hiajujvrjd82k73</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009146</id>
      <parentid>3009145</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:02:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009146</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1755" sha1="9aw0jx9jfqq65qbn8se8c2fnhdo7w36" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;direction:rtl;&quot;&gt;

&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; padding:10px; margin-bottom:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;margin-top:10px;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג / הסתר גמרא מקורית&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה - מוסתרת בברירת מחדל, נפתחת רק בלחיצה במחשב. בנייד מוסתרת תמיד --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-bottom:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא מקורית:&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק ב: הביאור המלא - פשוט טקסט רגיל! תמיד גלוי, מונע כל תקלה באנדרואיד --&gt;
&lt;div style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;ביאור הלכה ממקורה:&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9aw0jx9jfqq65qbn8se8c2fnhdo7w36</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009172</id>
      <parentid>3009146</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:05:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2529" sha1="5d0xl5tivdgh2dbeqmxs7v1r4xafgu6" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;!-- תיבה עליונה: כותרת וניווט --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; padding:10px; margin-bottom:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;/div&gt;

&lt;!-- כפתורי tabs - נראים רק במחשב --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot; style=&quot;display:flex; gap:0; margin-bottom:0;&quot;&gt;
  &lt;span id=&quot;tab-beur&quot; onclick=&quot;showTab('beur')&quot;
    style=&quot;flex:1; text-align:center; padding:10px; background:#6b46c1; color:white; cursor:pointer; font-weight:bold; border-radius:8px 0 0 0;&quot;&gt;
    ביאור הלכה ממקורה
  &lt;/span&gt;
  &lt;span id=&quot;tab-gemara&quot; onclick=&quot;showTab('gemara')&quot;
    style=&quot;flex:1; text-align:center; padding:10px; background:#ddd; color:#333; cursor:pointer; font-weight:bold; border-radius:0 8px 0 0;&quot;&gt;
    גמרא מקורית
  &lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלון ביאור --&gt;
&lt;div id=&quot;panel-beur&quot; style=&quot;background:white; border:2px solid #6b46c1; padding:15px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;ביאור הלכה ממקורה:&lt;/div&gt;
...תוכן הביאור...
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלון גמרא - מוסתר בהתחלה --&gt;
&lt;div id=&quot;panel-gemara&quot; style=&quot;display:none; background:white; border:2px solid #6b46c1; padding:15px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא מקורית:&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;script&gt;
function showTab(tab) {
  // הסתר הכל
  document.getElementById('panel-beur').style.display = 'none';
  document.getElementById('panel-gemara').style.display = 'none';
  // אפס כפתורים
  document.getElementById('tab-beur').style.background = '#ddd';
  document.getElementById('tab-beur').style.color = '#333';
  document.getElementById('tab-gemara').style.background = '#ddd';
  document.getElementById('tab-gemara').style.color = '#333';
  // הצג את הנבחר
  document.getElementById('panel-' + tab).style.display = 'block';
  document.getElementById('tab-' + tab).style.background = '#6b46c1';
  document.getElementById('tab-' + tab).style.color = 'white';
}
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>5d0xl5tivdgh2dbeqmxs7v1r4xafgu6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009173</id>
      <parentid>3009172</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:06:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="727" sha1="gexge485o3z1uygaawyp7k4hm5o9an8" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; style=&quot;border:2px solid #6b46c1; padding:15px; margin-bottom:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; cursor:pointer;&quot;&gt;◀ גמרא מקורית (לחץ להצגה)&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;background:white; border:2px solid #6b46c1; padding:15px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;ביאור:&lt;/div&gt;
...ביאור תמיד גלוי...
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>gexge485o3z1uygaawyp7k4hm5o9an8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009174</id>
      <parentid>3009173</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:08:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="498" sha1="lkse7d39810loglrsqe2ydfohf7y9c3" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; style=&quot;border:2px solid #6b46c1; padding:15px; margin-bottom:10px;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; cursor:pointer;&quot;&gt;◀ גמרא מקורית (לחץ להצגה)&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>lkse7d39810loglrsqe2ydfohf7y9c3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009175</id>
      <parentid>3009174</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:10:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2119" sha1="s84luymxbmebnwqtx2jw6im5xa7smio" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה (מוסתרת בברירת מחדל) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt; &lt;!-- סגירת תיבת התבנית הצבעונית --&gt;

&lt;!-- חלק ב: פתיחת התיבה שתכיל את כל תוכן הדף (פתוחה בברירת מחדל) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-full-page&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible-content&quot;&gt;</text>
      <sha1>s84luymxbmebnwqtx2jw6im5xa7smio</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009176</id>
      <parentid>3009175</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:11:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1835" sha1="cd83u3ofr7byq5r37k3yqeuji65ht4g" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;החלף בין &quot;גמרא בלבד&quot; ל&quot;גמרא ריף ראש&quot;&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- חלק א: הגמרא הנקייה (מוסתרת בברירת מחדל) --&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>cd83u3ofr7byq5r37k3yqeuji65ht4g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009177</id>
      <parentid>3009176</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:17:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1724" sha1="573b9cwrbcpzg0izh67ivb92zxcbwqf" xml:space="preserve">
&lt;del style=&quot;display: none;&quot;&gt;&lt;del class=&quot;template-marker&quot;&gt;{{ארגז חול}}&lt;/del&gt;
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג גמרא בלבד מקור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>573b9cwrbcpzg0izh67ivb92zxcbwqf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדיה ויקי:Common.css</title>
    <ns>8</ns>
    <id>5042</id>
    <revision>
      <id>3009113</id>
      <parentid>2979345</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:13:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>Standardisation of thumbnail sizes</comment>
      <origin>3009113</origin>
      <model>css</model>
      <format>text/css</format>
      <text bytes="25808" sha1="k4tpxcklgg31vdtvgtimu21iyctxgvj" xml:space="preserve">/* הסגנונות הנכתבים כאן ישפיעו על כל העיצובים */

/* נסיון לטעינה מהירה של גופן אלף */

@font-face {
  font-family: 'Alef';
  font-style: normal;
  font-weight: normal;
  src: local('Alef Regular'), local('Alef-Regular'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Regular.woff2') format('woff2');
  font-display: swap;
}
@font-face {
  font-family: 'Alef';
  font-style: normal;
  font-weight: bold;
  src: local('Alef Bold'), local('Alef-Bold'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Bold.woff2') format('woff2');
  font-display: swap;
}

/* Hide the first heading in the main page, including indicators */
.page-עמוד_ראשי.action-view #firstHeading {
    display: none;
}
/* Hide the censor button on the main page */
.page-עמוד_ראשי.action-view #censorButton-div {
    display: none;
}


/* Change the color of links to redirects in some special pages */
.allpagesredirect a {
    color: grey;
}

/* Mark the new page indicator in some special pages */
.newpage {
    color: #FC6D00;
}

/* Horizontal scrollbar for &lt;pre&gt; elements */
pre {
    overflow-x: auto;
}

/* Mark edits caught by the Abuse Filter */
.mw-tag-problematic_words {
    background-color: #FFE0E0;
}

/* Mark the text in [[MediaWiki:Updatedmarker]] */
.updatedmarker {
    font-weight: bold;
    background-color: #9EFF9E !important;
}

/* Mark the number of watchers after clicking the link in the revision history */
.action-info :target {
    background-color: #DEF;
}

/* Show elements at the top of the page using the &quot;toplink&quot; class */
.toplink {
    position: absolute;
    left: 35px;
}

/* מיועד למנוע מהאינדיקטורים להשפיע/להזיז אלמנטים של הדף */
.mw-indicators {
    height: 1px;
}

/* ביטול הסימון &quot;לא בדוק&quot; */
#mw-fr-revisiontag, #mw-indicator-indicator-fr-review-status, .mw-fr-mobile-message-inline, .mw-fr-message-box {
    display: none;
}

/* ביטול כתב נטוי בעץ הקטגוריות */
.CategoryTreeLabelPage,
.CategoryTreeParents,
.CategoryTreeNotice {
    font-style: normal;
}

/* עיצוב ה־Site Notice */
#siteNotice {
    padding-top: 5px;
    text-align: center;
}

/* Support for Template:IPA, Template:Unicode and Template:Polytonic.
The inherit declaration resets the font for all browsers except MSIE6.
The empty comment must remain. */
.IPA {
    font-family: Chrysanthi Unicode, Doulos SIL, Gentium, GentiumAlt, Code2000, TITUS Cyberbit Basic, DejaVu Sans, Bitstream Vera Sans, Bitstream Cyberbit, Arial Unicode MS, Lucida Sans Unicode, Hiragino Kaku Gothic Pro, Matrix Unicode;
    font-family /**/:inherit;
}

/* הוספת סמלילים לקישורים שונים */

/* Change the external link icon, taken from [[w:MediaWiki:Common.css]] */
.mw-body a[href$=&quot;.pdf&quot;].external {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/23/Icons-mini-file_acrobat.gif&quot;) no-repeat left;
    padding-left: 18px;
}

.mw-body a[href$=&quot;.xls&quot;].external {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/ba/Page_white_excel.png/20px-Page_white_excel.png&quot;) no-repeat left;
    padding-left: 18px;
	background-size: 15px;
}

.mw-body a[href$=&quot;.doc&quot;].external {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/1e/Word-icon.svg/20px-Word-icon.svg.png&quot;) no-repeat left;
	background-size: 16px;
    padding-left: 18px;
}

.mw-body a.audiolink {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f7/Loudspeaker.png&quot;) center right no-repeat;
    padding-left: 16px;
    padding-right: 0;
}

/* טקסט אפור, כולל קישורים */
.graytext,
.graytext a,
.graytext a.stub .graytext a.extiw {
    color: #777777 !important;
}

.shortcut {
    float: left;
    left: 12px;
    font-size: 75%;
    position: absolute;
    top: 0.3em;
}

.effect_on_hover {
    border-top: solid 5px transparent;
}

/* for hover effect on images etc. */
.effect_on_hover:hover {
    border-top: 0; /* Take the image up 5px */
}

.low_opacity {
    -ms-filter: &quot;progid:DXImageTransform.Microsoft.Alpha(Opacity=40)&quot;;
    filter: alpha(opacity=40);
    opacity: .40;
}

.advanced {
    background-color: #eee;
    border: dotted 1pt
}

.future {
    font-size: smaller;
    background-color: #ccc
}

/* == טבלאות ותיבות == */
/* מחלקות wikitable ו-prettytable לטבלאות, מבוסס על [[:en:MediaWiki:Common.css]] */
table.wikitable,
table.prettytable {
    background-color: #F9F9F9;
    border-color: #AAAAAA;
    border-style: solid;
    border-width: 1px;
    margin: 1em 1em 1em 0;
}

table.wikitable th,
table.wikitable td,
table.prettytable th,
table.prettytable td {
    border-color: #AAAAAA;
    border-style: solid;
    border-width: 1px;
    padding: 0.2em;
}

table.wikitable th,
table.prettytable th {
    background-color: #F2F2F2;
    text-align: center;
}

table.wikitable caption,
table.prettytable caption {
    margin-left: inherit;
    margin-right: inherit;
}

/* עיצוב infobox מאנגלית */
.infobox {
   border: 1px solid #aaaaaa;
   background-color: #f9f9f9;
   color: black;
   margin-bottom: 0.5em;
   margin-right: 1em;
   padding: 0.2em;
   float: left;
   clear: left;
}

.infobox td,
.infobox th {
   vertical-align: top;
}

.infobox caption {
   font-size: larger;
   margin-left: inherit;
}

.infobox.bordered {
   border-collapse: collapse;
}

.infobox.bordered td,
.infobox.bordered th {
   border: 1px solid #aaaaaa;
}

.infobox.bordered .borderless td,
.infobox.bordered .borderless th {
   border: 0;
}

/* תיבות ניווט (כלומר, תיבות המסתירות חלקים מעצמן) מוויקיפדיה בגרמנית */
div.Boxmerge,
div.NavFrame {
    border-collapse: collapse;
    border-color: #AAAAAA;
    border-style: solid;
    border-width: 1px;
    font-size: 100%;
    margin: 0;
    padding: 2px;
    text-align: center;
}

div.Boxmerge div.NavFrame {
    border-style: none;
    border-style: hidden;
}

div.NavFrame + div.NavFrame {
    border-top-style: none;
    border-top-style: hidden;
}

div.NavPic {
    background-color: #FFFFFF;
    float: left;
    margin: 0;
    margin-top: 0.5em;
    padding: 2px;
}

div.NavFrame div.NavHead {
    background-color: #EFEFEF;
    font-size: 100%;
    font-weight: bold;
    height: 1.6em;
    position: relative;
}

div.NavFrame p {
    font-size: 100%;
}

div.NavFrame div.NavContent {
    font-size: 100%;
    background-color: #FCFCFC;
}

div.NavFrame div.NavContent p {
    font-size: 100%;
}

div.NavEnd {
    clear: both;
    line-height: 1px;
    margin: 0;
    padding: 0;
}

a.NavToggle {
    font-size: smaller;
    font-weight: normal;
    left: 3px;
    position: absolute;
    top: 0;
}

/* טבלאות ניווט */
table.navbox {
    background-color: #f9f9f9;
    border: 1px solid #aaa;
    clear: both;
    font-size: 90%;
    margin: 1em 0 0;
    padding: 2px;
    text-align: center;
    width: 100%;
}
table.navbox th {
    background-color: #ccf;
}

/* Reset top margin for lists embedded in columns */
div.columns dl,
div.columns ol,
div.columns ul,
div.columns p:first-child {
    margin-top: 0;
}

/* Avoid list items from breaking between columns */
div.columns {
    orphans: 2;
    widows: 2;
}

div.hierarchical &gt; dl {
    margin-right: -1.6em;
}

div.hierarchical dd,
div.hierarchical dl,
div.hierarchical ol,
div.hierarchical ul  {
    margin-top: 0;
    margin-bottom: 0.1em;
}

div.hierarchical dd dd,
div.hierarchical li li,
div.hierarchical ul ul {
    font-size: 80%;
}

/* Style for horizontal lists (separator following item).
   @source mediawiki.org/wiki/Snippets/Horizontal_lists
   @revision 9 (2016-08-10)
   @author [[User:Edokter]]
 */
.hlist dl,
.hlist ol,
.hlist ul {
    margin: 0;
    padding: 0;
}
/* Display list items inline */
.hlist dd,
.hlist dt,
.hlist li {
    margin: 0;
    display: inline;
}
/* Display nested lists inline */
.hlist.inline,
.hlist.inline dl,
.hlist.inline ol,
.hlist.inline ul,
.hlist dl dl, .hlist dl ol, .hlist dl ul,
.hlist ol dl, .hlist ol ol, .hlist ol ul,
.hlist ul dl, .hlist ul ol, .hlist ul ul {
    display: inline;
}
/* Hide empty list items */
.hlist .mw-empty-li,
.hlist .mw-empty-elt {
    display: none;
}
/* Generate interpuncts */
.hlist dt:after {
    content: &quot;: &quot;;
}
.hlist dd:after,
.hlist li:after {
    content: &quot; • &quot;;
    font-weight: bold;
}
.hlist dd:last-child:after,
.hlist dt:last-child:after,
.hlist li:last-child:after {
    content: none;
}
/* Add parentheses around nested lists */
.hlist dd dd:first-child:before, .hlist dd dt:first-child:before, .hlist dd li:first-child:before,
.hlist dt dd:first-child:before, .hlist dt dt:first-child:before, .hlist dt li:first-child:before,
.hlist li dd:first-child:before, .hlist li dt:first-child:before, .hlist li li:first-child:before {
    content: &quot; (&quot;;
    font-weight: normal;
}
.hlist dd dd:last-child:after, .hlist dd dt:last-child:after, .hlist dd li:last-child:after,
.hlist dt dd:last-child:after, .hlist dt dt:last-child:after, .hlist dt li:last-child:after,
.hlist li dd:last-child:after, .hlist li dt:last-child:after, .hlist li li:last-child:after {
    content: &quot;)&quot;;
    font-weight: normal;
}
/* Put ordinals in front of ordered list items */
.hlist ol {
    counter-reset: listitem;
}
.hlist ol &gt; li {
    counter-increment: listitem;
}
.hlist ol &gt; li:before {
    content: &quot; &quot; counter(listitem) &quot;\a0&quot;;
}
.hlist dd ol &gt; li:first-child:before,
.hlist dt ol &gt; li:first-child:before,
.hlist li ol &gt; li:first-child:before {
    content: &quot; (&quot; counter(listitem) &quot;\a0&quot;;
}


/* == סגנונות לעימוד חוקים == */

.law, #law-content, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 {
    text-align: justify;
    margin: 0;
    border: none;
    font-size: 16px;
    line-height: 1.15;
    font-family: Alef, sans-serif;
    hyphenate-character: &quot;־&quot;;
}

h1.firstHeading &gt; span.law {
    display: none;
}

.law p {
    margin: 0 !important;
    line-height: inherit;
}

.law a, .law a[href].new, .law a[href].external, .law a[href].extiw {
    color: inherit;
    text-decoration: none;
    background-image: none;
    padding: 0;
    border: none !important;
}

.law-local a:hover, .law a:hover {
    color: inherit;
    text-decoration: underline overline;
    background-color: lightblue;
}

.law-external a:hover, .law-external a.mw-redirect:hover, .law-external a[href].external:hover, .law-external a[href].extiw:hover {
    text-decoration: underline overline;
    background-color: pink;
}

.law a.new:hover {
    background-color: inherit;
    text-decoration: none;
    color: red;
}

.law .selflink a:hover {
    text-decoration: underline dotted lightblue;
    background-color: inherit;
}

.law-title, #law-content h1.law-title {
    text-align: center;
    font-size: 185%;
    font-weight: bold;
    text-wrap: balance;
    padding: 0;
}

.law-toc {
    columns: 2 auto;
    -moz-columns: 2 auto;
    -webkit-columns: 2 auto;
    text-align: start;
    padding-bottom: 1em;
}

.law-toc-1 {
    font-weight: bold;
    font-size: 110%;
    padding-top: 3px;
    padding-inline-start: 25px;
    text-indent: -25px;
}

.law-toc-2 {
    margin-inline-start: 25px;
    padding-top: 3px;
    padding-inline-start: 25px;
    text-indent: -25px;
}

.law-toc-3 {
    font-size: 90%;
    margin-inline-start: 50px;
    padding-inline-start: 25px;
    text-indent: -25px;
}

.law-part, .law-section, .law-subsection, .law-subsubsection, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 {
    text-align: center;
    font-weight: normal;
    text-wrap: balance;
    padding: 0 6.25rem;
}

.law-part, #law-content h1 {
    font-size: 185%;
}

.law-section, #law-content h2 {
    font-size: 150%;
}

.law-subsection, #law-content h3 {
    font-size: 130%;
}

.law-subsubsection, #law-content h4 {
    font-size: 115%;
}

.law-indent:not(:empty), .law-indent div:not(:empty) {
    padding-inline-start: 2.5em;
    text-indent: -2.5em;
}

.law-note {
    font-size: smaller;
    color: gray;
}

.law-note .mwe-math-element img {
    filter: invert(40%);
}

.law-desc &gt; .law-note {
    line-height: 90%;
    letter-spacing: -0.03em;
}

div.law-note p {
    padding: 2px 0;
}

.law-sec-note, .law-desc, .law-sec-desc, .law-number, .law-number1, .law-number2, .law-number3, .law-number4, .law-number5, .law-number6, .law-number7, .law-signatures li {
    float: right;
}
.law-sec-note:dir(ltr), .law-desc:dir(ltr), .law-sec-desc:dir(ltr), .law-number:dir(ltr), .law-number1:dir(ltr), .law-number2:dir(ltr), .law-number3:dir(ltr), .law-number4:dir(ltr), .law-number5:dir(ltr), .law-number6:dir(ltr), .law-number7:dir(ltr), .law-signatures li:dir(ltr) {
    float: left;
}

.law-sec-note {
/*  float: inline-start; */
    position: absolute;
    width: 95px;
    font-size: 10.5px;
    text-align: start;
    margin-top: 15px;
    margin-inline-end: -95px;
    color: gray;
}

.law-desc, .law-sec-desc {
/*  float: inline-start; */
    font-size: smaller;
    text-align: start;
    padding: 2px 0;
    line-height: 90%;
    letter-spacing: -0.02em;
    width: 9.5em; 
    margin-inline-end: -95px;
}

.law-sec-desc {
/*  float: inline-start; */
    margin-top: 0.5em;
    width: 7.5em;
    margin-inline-end: -7.5em;
}

.law-main {
    margin: 0;
    margin-inline-start: 8.75em;
    padding: 0;
}

.law-number, .law-number1, .law-number2, .law-number3, .law-number4, .law-number5, .law-number6, .law-number7, .law-number8 {
 /* float: inline-start; */
    text-align: start;
    white-space: nowrap;
 /* padding-inline-start: 0.25em; */
    margin-inline-end: -2.5em;
    width: 2.25em;
    height: 0;
    position: relative;
    z-index: 10;
}

.law-number, .law-number1 {
 /* width: 2.5em; */
 /* padding-inline-start: 0; */
    margin-inline-start: 6.25em;
}

.law-number2 {
    margin-inline-start: 0;
}

.law-number3 {
    margin-inline-start: 2.5em;
}

.law-number4 {
    margin-inline-start: 5.0em;
}

.law-number5 {
    margin-inline-start: 7.5em;
}

.law-number6 {
    margin-inline-start: 10.0em;
}

.law-number7 {
    margin-inline-start: 12.5em;
}

.law-number8 {
    margin-inline-start: 15.0em;
}

.law-float {
    margin-inline-end: 2.5em;
    height: 1.2em;
}
.law-float {
    float: left;
}
.law-float:dir(ltr) {
    float: right;
}

.law-content:not(:empty), .law-content1:not(:empty), .law-content2:not(:empty), .law-content3:not(:empty), .law-content4:not(:empty), .law-content5:not(:empty), .law-content6:not(:empty), .law-content7:not(:empty), .law-content8:not(:empty), .law p {
    padding-bottom: 0.25em;
}

.law-content, .law-content1 {
    margin-inline-start: 0;
}

.law-content2 {
    margin-inline-start: 2.5em;
}

.law-content3 {
    margin-inline-start: 5.0em;
}

.law-content4 {
    margin-inline-start: 7.5em;
}

.law-content5 {
    margin-inline-start: 10.0em;
}

.law-content6 {
    margin-inline-start: 12.5em;
}

.law-content7 {
    margin-inline-start: 15.0em;
}

.law-content8 {
    margin-inline-start: 17.5em;
}

.law-signatures {
    text-align: start;
    margin-inline-start: 6.25em;
}

.law-signatures ul {
    padding: 0;
    margin: 0;
    display: inline;
    list-style: none;
    width: 100%;
}

.law-signatures li {
/*  float: inline-start; */
    display: inline;
    list-style: none;
    width: 150px;
    margin-bottom: 10px;
    text-align: center;
    line-height: 90%;
}

hr.law-separator {
    clear: both;
    text-align: center;
    padding-top: 1px;
    margin: 10px 50px;
}

.law-cleaner {
    clear: both;
    visibility: hidden;
    height: 4px;
}

.law table {
    font-size: 90%;
    text-align: initial;
    border: 1px solid #AAA;
    border-collapse: collapse;
    margin-top: 0.5em !important;
    margin-bottom: 0.5em !important;
}

.law table td, .law table th {
    vertical-align: top;
    border: 1px solid #AAA;
}

.law table th {
    padding: 3px 3px;
    background-color: #F2F2F2;
    text-align: center;
    font-weight: normal;
}

.law table td {
    padding: 3px 10px;
    background-color: #F9F9F9;
}

.law del {
    background: #ffe6e6;
}

.law ins {
    background: #e6ffe6;
}


/* == עיצובי ארון הספרים היהודי == */
/* ציטוטי פסוקים ופירושים  */
.psuq {
    font-family: Narkisim,Times,&quot;Times New Roman&quot;,serif;
    font-style: normal;
    font-size: 1.4em;
    color: #111122;
}

.psuq2 {
    font-family: David,Times,&quot;Times New Roman&quot;,serif;
    font-style: normal;
    font-size: 1.8em;
    color: #111122;
}

.mfrj {
    font-family: Times, &quot;Times New Roman&quot;, serif;
    font-style: normal;
    font-size: 1.15em;
    color: #002200;
}

div.nosahim div,
span.nosahim span {
    background-color: #efe;
}

div.yamim div,
span.yamim span {
    background-color: #eef;
}

/* עיצוב דפי הגמרא */
.gmara_text {
   font-size: 135%;
   line-height: 23pt;
   font-family: Narkisim;
}

.gmara_rashi {
    font-size: 120%;
}

.gmara_ran {
    font-size: 120%;
}

.gmara_tosfot {
    font-size: 100%;
}

/* עיצוב דפי המשנה */
.mishna_text {
   font-size: 135%;
   line-height: 23pt;
   font-family: narkisim;
}

.mishna_bartenura {
    font-size: 120%;
}

.mishna_yom_tov {
    font-size: 110%;
}

.mishna_beyur {
    font-size: 135%;
    line-height: 23pt;
    font-family: Narkisim;
}

.mishna_beyur .editsection {
    font-size: 35%;
    font-family: Sans-serif;
}

.mishna_chapters {
    font-size: 135%;
    line-height: 23pt;
}

/* מקורות */
div.sources {
   font-size: smaller;
   background-color: #ccc;
}

/* מידות טובות ומידות רעות */
.mida {
    float: left;
    width: 120px;
    background-color: #ff8;
    clear: left;
    margin: 2px;
}

.mida img {
    height: 16px;
    width: 16px;
    margin: 2px;
    float: right;
}

.tova {
    border-color: #0f0;
}

.raa {
    border-color: #f00;
}

/*   כדי ש[[תבנית:ב]] לא תוסתר על ידי תיבת הניווט ותיבת החיפוש  */
#p-navigation {
    z-index: 1;
}

#p-search {
    z-index: 1;
}

.beur {
    font-family: David;
    font-size: 165%;
    line-height: 23pt;
}

/* Tooltip classes are used in  [[תבנית:ב]] */
.TooltipPhrase { 
	border-bottom:1px dotted #aaaadd; 
	cursor:help; 
}
.TooltipSpan {
	display:none;
	visibility:hidden;
}
.TooltipTip {
	width:111pt; 
	z-index:9; 
	position:absolute; 
	background-color: #ffc; 
	padding: 1px; 
	border: 1px #000 solid; 
	font-size:11pt; 
	line-height: 13pt; 
	color:black; 
	font-family:sans-serif;
}

/* == הערות שוליים == */
/* Decrease references size */
.references {
    font-size: 90%;
}

/* T156351: Support for Parsoid's Cite implementation */
span[rel=&quot;mw:referencedBy&quot;]::before {
    font-weight: bold;
    content: &quot;^ &quot;;
}
a[rel=&quot;mw:referencedBy&quot;]::before {
    font-weight: bold;
    content: &quot;^&quot;;
}

/* הגדרות תצוגה עבור [[תבנית:הערות שוליים]] */
@media screen {
    div.limitedRef {
        height: 160px;
        overflow-y: auto;
        padding: 3px;
        border: solid 1px;
    }

    html &gt; body div.limitedRef ol.references {
        display: block !important;
    }
}

/* sidenotes */
body.ns-104 .sidenote-left {
    position: absolute;
    left: 0;
    width: 6em;
    padding-right: 1em;
    text-indent: 0;
    text-align: left;
}

body.ns-104 .sidenote-right {
    position: absolute;
    right: 0;
    width: 6em;
    padding-left: 1em;
    text-indent: 0;
    text-align: left;
}

/* השורות הבאות מיועדות לתצוגה של אזור הערות השוליים (references)
&quot;ol.refernece {margin: 0} tested on all major browsers.
ol.reference li {margin: } required so numbers are not hidden (might not be enough for 3-digit refs)
עובד ביחד עם תבנית &quot;{{הערות שוליים2|טורים=כן}}&quot;  */
ol.references {
    margin: 0;
}

.mw-content-ltr ol.references,
.mw-content-rtl ol.references {
    margin: 0;
}

ol.references li {
    margin:0 3em;
}

.refDisplayRows ol,
ol.refDisplayRows {
    -webkit-column-count: 2;
    -moz-column-count: 2;
    column-count: 2;
    -webkit-column-gap: 20px;
    -moz-column-gap: 20px;
    column-gap: 20px;
}

ol.refDisplayScroll {
    max-height: 20em;
    overflow: auto;
    margin:0;
}

ol.refDisplayHide {
    display: none
}

/* used by [[תבנית:ביאורים]] */
.hebrewRefList .references {
    list-style: hebrew;
}

.upper-roman-list ol {
	list-style: upper-roman;
}
.lower-roman-list ol {
	list-style: lower-roman;
}
.upper-latin-list ol {
	list-style: upper-latin;
}
.lower-latin-list ol {
	list-style: lower-latin;
}
.hebrew-list ol {
	list-style:hebrew;
}


/* == תוכן עניינים == */
/* אפשרות להסתרה של כותרות בתוכן העניינים החל מרמה מסוימת. למשל, &lt;div class=&quot;toclimit-3&quot;&gt;
יציג רק כותרות מהרמה השנייה והשלישית (כל עוד אין כותרות מרמה ראשונה בדף, כפי שדורשים מדריכי העיצוב) */
.toclimit-2 .toclevel-2,
.toclimit-3 .toclevel-3,
.toclimit-4 .toclevel-4,
.toclimit-5 .toclevel-5,
.toclimit-6 .toclevel-6,
.toclimit-7 .toclevel-7 {
    display: none;
}

.toc-hide-numbers .tocnumber {
    display: none;
}

/* השטחת תוכן עניינים שבתחילת הערך. מיושם עם תבנית {{תוכן עניינים שטוח}}
list-style-type = circle\disc\suqare
באדיבות משתמש קיפודנחש מויקיפדיה.  */

.flatToc li {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc li span.tocnumber {display: none;} /*  הסרת מספור */

.flatToc-1 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}

.flatToc-2 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-2 li.toclevel-0 {clear:right;}

.flatToc-3 li.toclevel-2 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-3 li.toclevel-1 {clear:right;}
.flatToc-3 li.toclevel-0 {clear:right;}

.flatToc-4 li.toclevel-3 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-4 li.toclevel-2 {clear:right;}
.flatToc-5 li.toclevel-4 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-5 li.toclevel-3 {clear:right;}

.flatToc-1  li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-2  li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-2  li.toclevel-0 span.tocnumber {display: none;}

.flatToc-3  li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-3  li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;}

.flatToc-4  li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-4  li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-5  li.toclevel-4 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-5  li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;}

/* =================================== */

/* עיצוב טקטסטים מתוך ויקיטקסט האיטלקי  */
.texts {
    width: 33em;
    text-align: justify;
    margin: 0 auto;
    font-family: Alef, Alef;
}

.texts p {
    text-indent: 2em
}

/* תבנית ליישור שורות בשירים - ראו כאן: 
http://stackoverflow.com/questions/27670842/how-to-justify-rows-in-a-poem
*/
.poem-justify {
    text-align: justify;
}
.poem-justify p {
    line-height:1;
    margin:0;
    padding:0;
}
.poem-justify p:after {
    content: '';
    display: inline-block;
    width: 100%;
}

.tc {
    transform-origin: right center 0px;
}
.text-condensed-1, .tc-1 {
    transform: scaleX(0.9);
    transform-origin: right center 0px;
}
.text-condensed-2, .tc-2 {
    transform: scaleX(0.8);
    transform-origin: right center 0px;
}
.text-condensed-3, .tc-3 {
    transform: scaleX(0.7);
    transform-origin: right center 0px;
}

/* Fix dialogues in the editing page (until it's fixed by the developers) */
.ui-dialog {
    right: auto;
}
.ui-autocomplete {
    right: inherit;
}

/* Allow displaying content in print mode only */
@media not print {
    .printonly {
    	display: none;
    }
}

/* Enhancements for [[MediaWiki:Edittools]] */
.mw-editTools a {
    padding: 1.5px;
}
.mw-editTools a:hover {
    text-decoration: none;
    background-color: #eaeaea;
}
.mw-special-Upload .mw-editTools {
	font-size: 90%;
}

/* Remove malfunctioned WS-Export button */
div#mw-indicator-\~ext-wikisource-download {
    display: none;
}

/* ‫עבור [[תבנית:תיבת הודעה]]‬ - לקוח מ[[W:מדיה ויקי:common.css]]. */
table.fmbox {
    clear: both;
    margin: 0.2em 0;
    width: 100%;
    border: 1px solid #aaa;
    border-radius: 4px;
    background: #f9f9f9;     /* Default &quot;system&quot; gray */
}
table.fmbox-system {
    background: #f9f9f9;
}
table.fmbox-warning {
    border: 1px solid #bb7070;  /* Dark pink */
    background: #ffdbdb;        /* Pink */
}
table.fmbox-important {
    background: #F5F5DC;
}
table.fmbox-attention {
    background: #FFFFCC;
}
table.fmbox-editnotice {
    background: transparent;
}

th.mbox-text,
td.mbox-text {     /* The message body cell(s) */
    border: none; 
    padding: 0.25em;       /* 0.9em left/right */
    width: 100%;    /* Make all mboxes the same width regardless of text length */
}
td.mbox-image {                  /* The left image cell */
    border: none; 
    padding: 2px 0.9em 2px 0;    /* 0.9em right, 0px left */
    text-align: center; 
}
td.mbox-imageright {             /* The right image cell */
    border: none;
    padding: 2px 0 2px 0.9em;    /* 0px right, 0.9em left */
    text-align: center; 
}
td.mbox-empty-cell {         /* An empty narrow cell */
    border: none;
    padding: 0;
    width: 1px;
}</text>
      <sha1>k4tpxcklgg31vdtvgtimu21iyctxgvj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ג לג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>163902</id>
    <revision>
      <id>3009023</id>
      <parentid>2694904</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T13:16:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3009023</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3087" sha1="1vhibnycmj8093z7ann36mbbywuk936" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ג|לב|לג|לד}}
{{צתב|אמר אביי לא מיבעי לי' לאינש למימר הכי, רא&quot;ר שב&quot;ל, וכן תנא משמי' דר&quot;י לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן|ברכות|יט|א}}.

ההנהגה האלהית תוביל את כל היצור אל השלימות היותר נשגבה שמשיג ע&quot;פ ההדרגה. האדם בבחירתו כל עניניו הפרטיים מסורים בידו שיובילוהו אל השלימות הנשגבה. והנה שלימותו הוא תיקון מעשיו בתכלית התיקון, ובראש כל מקור של שלימות ההנהגה היא ללכת בדרכי ד'. ע&quot;כ צריך שיצטייר בלבבו ושכלו ציור אמיתי, שדרכי ד' הם בתכלית היושר והמשפט, כדי שיכיר מזה לישר עצמו בתכלית היושר. אמנם אם יצוייר בשכלו שההנהגה האלהית מותרת על העול, ושיש העברת משפט אפילו לחסד וטוב, מיד תתקלקל תכונתו המוסרית. כי יאבד דרך, ויתרחק מהמעיין שיוכל לשאוב מתוכו שפע שלימות. ע&quot;כ צריך האדם לצייר לנפשו, כי לפי מדת המשפט והיושר האמיתי הוא ראוי ג&quot;כ לחסד ד', אם שרבו פשעיו. אבל מדת התשובה לעולם פתוחה, גם חסדי השם ית' בקבלת שבים הכל הוא ביושר וצדק רב. אז באמת כשתהי' ההנהגה עמו בחסד, ישכיל אל טוב ד', וילמד ללכת ארחות צדק ומשפט. אמנם כשישריש בעצמו שהוא כפי אמתת המשפט ראוי לעונש רב, ומפני מה יאבה שיתנהג עמו השי&quot;ת בחמלה ואהבה ורחמים שלא מן המשפט, הוא משריש שיש חלילה אפשרות, שמפני אהבת עצמו תעות ההנהגה העליונה משפט, ומזה יצמחו פרי ראש ולענה על שדי המוסר שלו, ויגרום הדבר שלא ינהיג דרכיו ע&quot;פ מדת המשפט, ויצא מרעה אל רעה&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;. ע&quot;כ אם יצייר בעצמו שהוא ראוי להיות בכל רע אז חלילה בהכרח, תוכל לגרום להביא באמת עליו רע, למען יוכל ללמוד מהנהגתו ית' עמו צדק המשפט האלהי, ויאחז גם הוא במדת המשפט&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;. ע&quot;כ '''אל יפתח אדם פיו לשטן''', ויצייר בנפשו ושכלו, כי לפי ערך גדולת השם ית', ודכאות האדם ותגבורת יצרו, אם כי רע ומר עזבו את ד'&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;, אבל מדת היושר והמשפט תוכל לחייב בצדק לסלח ולקבל שבי פשע, כיון שהוא מכיר את מעוותיו, אז יתרומם בדרכי הצדק והחסד, וינהר אל ד' ואל טובו.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ג|לב|לג|לד}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ג לג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1vhibnycmj8093z7ann36mbbywuk936</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברטנורא על אבות ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>180948</id>
    <revision>
      <id>3009188</id>
      <parentid>3008568</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:20:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-24789-84</username>
        <id>45364</id>
      </contributor>
      <comment>שגיאה</comment>
      <origin>3009188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22490" sha1="4ay3p32kpwilogi58nd73jhf0w66dvw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|אבות|ד}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|אבות ד]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''בן זומא''' - לפי שלא האריך ימים ולא נסמך שיקרא רבי, היו קורין אותו על שם אביו. וכן בן עזאי. ושניהם שמם שמעון:

'''איזהו חכם''' - הכי קאמר, איזהו חכם שראוי שיתהלל בחכמתו {{תויט|א|אבות|ד|א}}:

'''הלומד מכל אדם''' - ואע&quot;פ שהוא קטן ממנו. שכיון שאינו חס על כבודו ולומד מן הקטנים, ניכרים הדברים שחכמתו הוא לשם שמים {{תויט|ב|אבות|ד|א}} ולא להתיהר ולהתפאר בה:

'''שנאמר מכל מלמדי השכלתי''' - וסיפא דקרא כי עדותיך שיחה לי, כלומר הייתי לומד תורה מכל מלמדי {{תויט|ג|אבות|ד|א}} ואפילו מן הקטנים ממני ולא הייתי חושש לכבודי, כי עדותיך שיחה לי, שכל כוונתי היתה לשמים בלבד {{תויט|ד|אבות|ד|א}}. וכן איזהו גבור, שראוי שיתהלל בגבורתו, הכובש את יצרו:

'''שנאמר טוב ארך אפים מגבור''' - הכי הוי פירושא דקרא, טוב ארך אפים הבא מצד הגבורה של כבוש היצר {{תויט|ו|אבות|ד|א}}, לא מצד רכות הטבע. וכן מושל ברוחו כשבא מלוכד עיר, מן המלך שלאחר שכבש את העיר ובאו לידו האנשים המורדים בו, מושל ברוחו ואינו הורגן:

'''איזהו עשיר''' - הראוי לו להתהלל בעשרו. השמח בחלקו:

'''איזהו מכובד''' - לפי ששלשה דברים טובים הללו שנזכרו לעיל, שהם החכמה והגבורה והעושר, הזוכה בהם הוא נכבד מעצמו בעיני אלהים ואדם, ואף אם הבריות לא יכבדוהו בעבורם, לכך חיבר התנא לזה ואמר מי שיש בו המדות הללו והוא נכבד בעצמו, מה יעשה ויהיה מכובד מאחרים, יכבד את הבריות:

'''כי מכבדי אכבד''' - והדברים ק&quot;ו, ומה הקב&quot;ה שהוא מלך הכבוד וכל מה שברא בעולמו לא ברא אלא לכבודו, מכבד את מכבדיו, ק&quot;ו לבשר ודם:

'''ובוזי יקלו''' - למדנו ענותנותו של הקב&quot;ה. לא אמר ובוזי אקלל, אלא יקלו מעצמם. ובכבוד הצדיקים הקפיד יותר, שנאמר {{קטן|([[בראשית  יב]])}} ומקללך אאור:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''שמצוה גוררת מצוה''' - כך מנהגו של עולם, העושה מצוה אחת נוח לו לעשות אחרות, והמתחיל בעבירות קשה לפרוש מהם. ועוד, ששכר מצוה מצוה. שמן השמים מסייעין ומזמינים ביד מי שעשה מצוה אחת שיעשה אחרת כדי לתת לו שכר על שתיהן. וכן שכר עבירה וכו'. פירוש אחר, ששכר מצוה מצוה, שכל מה שאדם משתכר ומתענג בעשיית המצוה נחשב לו למצוה בפני עצמה, ונוטל שכר על המצוה שעשה ועל העונג וההנאה שנהנה בעשייתה:

'''ושכר עבירה עבירה''' - והשכר וההנאה שמגעת לו לאדם בעשיית העבירה נחשב לו כעבירה בפני עצמה, ולוקה על העבירה שעשה ועל השכר וההנאה שמקבל בעשייתה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''אל תהי בז לכל אדם''' - לומר מה יוכל פלוני להזיק לי:

'''ואל תהי מפליג''' - מרחיק לכל דבר שיש לחוש עליו, אל תאמר רחוק הוא שיהיה ואין לדאוג ממנו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''מאד מאד הוי שפל רוח''' - אע&quot;פ שבשאר מדות הדרך האמצעית היא המשובחת, במדת הגאוה אינו כן, אלא יטה לקצה האחרון של שפלות הרוח. לפי שהגאוה היא מאוסה ביותר, ועוד שרוב בני אדם נכשלים בה ולא בדילי אינשי מינה, לכך צריך לעשות לה הרחקה יתירה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד''' - גרסינן. והכי פירושו, הלומד על מנת להיות תמיד עוסק בתורה ואין בדעתו להיות גומל חסדים עם הבריות, כרבה [ר&quot;ה י&quot;ח ע&quot;א] דעסק בתורה ולא עסק בגמילות חסדים, אע&quot;ג דאיבעי ליה לאעסוקי בגמילות חסדים, מכל מקום מספיקין בידו ללמוד וללמד, ותהיה מחשבתו נעשית. והלומד על מנת לעשות, שהוא רוצה לעסוק בתורה ולהיות ג&quot;כ גומל חסדים, כאביי [שם] דעסק בתורה ובגמילות חסדים, מספיקין בידו להשלים מחשבתו, ויזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ויש מפרשים הלומד על מנת ללמד, בשביל שיקרא רב, וגורסין אין מספיקין בידו ללמוד וללמד. וברוב הספרים מצאתי כגירסא ראשונה, ועיקר:

'''אל תעשם עטרה להתגדל בהם''' - שלא תאמר אלמוד בשביל שאקרא רבי ויושיבוני בראש, אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא:

'''ולא קרדום לחפור בהם''' - ולא תלמוד תורה כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה, כמו קרדום לחפור בה, שהעושה כן מועל בקדושתה של תורה וחייב מיתה בידי שמים כמי שנהנה מן ההקדש. ומלמדי תינוקות נוטלין שכר שימור התינוקות בלבד, שמשמרין אותן שלא יפשעו ויזיקו, ושכר פיסוק טעמים, שאין הרב חייב לטרוח וללמד לתלמידים פיסוק הטעמים. אבל שכר לימוד אסור ליטול, דכתיב {{קטן|([[דברים  ד]])}} ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי, מה אני בחנם, אף אתם בחנם {{תויט|טז|אבות|ד|ה}}. וכן הדיין אסור ליקח שכר פסק הדין, אלא שכר בטלה בלבד, דבר שהוא ניכר כמה מפסיד מביטול מלאכתו כדי לשמוע טענות בעלי הדין. ובלבד שיטול משניהם בשוה, ואם נוטל יותר מזה, דיניו בטלים. ומה שהתירה תורה לתלמיד חכם ליהנות מדברי תורה, הוא, שתמכר סחורתו בשוק {{תויט|יז|אבות|ד|ה}} קודם כל אדם, וגם שיפטר מכל מסים ועולים וארנוניות {{תויט|יח|אבות|ד|ה}}. ואפילו כסף גולגלתא חייבין הצבור ליתן עליו, ואפילו הוא עשיר ויש לו ממון הרבה יכול הוא לשאול בדין שיפטרוהו. ואם תלמיד חכם חולה הוא ומדוכא ביסורין ומרבין העם להביא מנות גדולות מפני כבוד תורתו, מצוה עליו שיטול, ואין זה בכלל נאות מדברי תורה, הואיל ואי אפשר לו להתפרנס בדרך אחרת. וכן תלמיד חכם שמינו אותו הצבור עליהם פרנס או ראש הסדר ומתעסק בצרכי ציבור, מותר לו ליקח מהם פרס ואפילו שכר הרבה יותר מכדי פרנסתו, כדי שיהיו מזונותיו בריוח ומתוך כך יהיה גדול ויראוי ומאויים בעיניהם. כדאשכחן בכהן גדול דכתיב ביה הגדול מאחיו, ודרשו חכמים [יומא י&quot;ח ע&quot;א] גדלהו מאחיו, שיהיו אחיו הכהנים מעשירים אותו משלהן. וחכמים הראשונים שהיו נמנעים מזה, מדת חסידות היתה בהם, אבל לא מן הדין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''כל המכבד את התורה''' - הדורש החסרות והיתרות שבתורה ומראה טעם על כל קוץ וקוץ לומר שאין בה דבר לבטלה, אין לך כבוד תורה גדול מזה. אי נמי, המכבד ספר תורה ומכבד לומדי התורה והעוסקים בה, כל אלו בכלל מכבד את התורה הן:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''החושך עצמו מן הדין''' - במקום שיש גדול ממנו. אי נמי, אומר לבעלי הדין שיתפשרו:

'''פורק ממנו איבה''' - שהיוצא מבית דין חייב, שונא לדיין, שאומר בלבו לא היפך בזכותי:

'''וגזל''' - שמא יחייב הזכאי ונמצא שגזל בא על ידו:

'''ושבועת שוא''' - שמא יחייב שבועה למי שאינו חייב בה ונמצא מביא לידי שבועת שוא. אי נמי, קרי תנא לשבועת שקר שבועת שוא, כגון האומר לא לויתי ולוה, דבשעת שבועה יצאה מפיו לשוא:

'''והגס לבו בהוראה''' - בלא עיון ובלא המתנה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''אל תהי דן יחידי''' - אע&quot;פ שיחיד מומחה יכול לדון, מדרכי החסידות הוא שאפילו מומחה לא יהי דן יחידי. ודוקא כשלא קבלוהו בעלי הדין עליהם לדיין, אבל קבלוהו בעלי הדין עליהם, דן יחידי ואפילו מדרך חסידות {{תויט|כא|אבות|ד|ח}}:

'''שאין דן יחידי אלא אחד''' - הקב&quot;ה שהוא יחיד בעולמו:

'''ואל תאמר''' - לחבריך החולקים עליו. קבלו דעתי. שאני מומחה] ובלא הצירוף שלכם הייתי יכול לדון:

'''שהן רשאין ולא אתה''' - הואיל וצירפת אותם עמך ראוי שיפסק הדין על פי הרבים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;
{{המשנה|ט|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ט/&gt;'''המקיים את התורה מעוני''' - שהוא דחוק למזונות ומתבטל ממלאכתו כדי לעסוק {{תויט|כב|אבות|ד|ט}} בתורה:

'''המבטל את התורה מעושר''' - מחמת רוב הממון צריך ליתן לבו פעם לכאן ופעם לכאן ואין לו פנאי לעסוק בתורה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ט/&gt;
{{המשנה|י|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב י/&gt;'''הוי ממעט בעסק''' - המעט בעסק סחורתך ומלאכתך, ויהיה עיקר עסקך בתורה:

'''והוי שפל רוח בפני כל אדם''' - ללמוד אפילו ממי שהוא קטן ממך בחכמה {{תויט|כה|אבות|ד|י}}:

'''יש לך בטלים הרבה כנגדך''' - שיסייעו לבטלך. פירוש אחר, יש בעולם כמה בטלים שהם הרשעים וחיות רעות שהם בטלים, ועל ידם הקב&quot;ה יביא עליך פורענות:

'''ואם עסקת בתורה''' - הוא עצמו ישלם שכרך ולא על ידי שליח. ובזה יתירה מדה טובה על מדת פורענות:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב י/&gt;
{{המשנה|יא|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יא/&gt;'''פרקליט''' - מלאך מליץ טוב:

'''קטיגור''' - מליץ רע. ולשון קטיגור, קורא תגר. וסניגור שהוא הפך קטיגור, פירושו שונא תגר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יא/&gt;
{{המשנה|יב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יב/&gt;'''יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך''' - שבן מצינו במשה שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים, {{קטן|([[שמות  יז]])}} עשאו שוה לו:

'''וכבוד חברך כמורא רבך''' - דא&quot;ל אהרן למשה בי אדוני, {{קטן|([[במדבר  יב]])}} ואחיו גדול ממנו בשנים היה {{תויט|לג|אבות|ד|יב}} וקרי ליה אדוני:

'''ומורא רבך כמורא שמים''' - דכתיב (שם יא) אדוני משה כלאם, כלם מן העולם, כיון שמרדו בך כאילו מרדו בהקב&quot;ה וחייבים כליה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יב/&gt;
{{המשנה|יג|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יג/&gt;'''הוי זהיר בתלמוד''' - שיהא תלמודך בדקדוק וכהלכה:

'''ששגגת תלמוד עולה זדון''' - אם תטעה בהוראה מתוך שלא דקדקת בתלמודך ותבוא להתיר את האסור, הקב&quot;ה מעלה על ידך כאילו עשית מזיד:

'''שלשה כתרים הם''' - הכתובים בתורה, שחייבה התורה לנהוג בהם כבוד:

'''כתר תורה''' - כתיב ביה {{קטן|([[ויקרא  יט]])}} והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה:

'''כתר כהונה''' - כתיב ביה (שם כא) וקדשתו קדוש יהיה לך:

'''כתר מלכות''' - כתיב ביה {{קטן|([[דברים  יז]])}} שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך:

'''וכתר שם טוב''' - מי שיש בידו מעשים טובים ושמועתו טובה מחמת מעשיו, לא מצינו לו כתר בתורה שיהיו חייבים לנהוג בו כבוד, והוא עולה על גבי כולן, שכל השלשה כתיים צריכים לו. שאם תלמיד חכם הוא וסני שומעניה שרי לבזוייה. ואם כהן גדול הוא, אמרינן ב[[יומא עא ב|יומא (דף עא:)]] ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדי אהרן, ולא ייתון בני אהרן לשלם דלא עבדין עובדי אהרן. ואם מלך הוא, כתיב {{קטן|([[שמות  כב]])}} ונשיא בעמך לא תאור, בעושה מעשה עמך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יג/&gt;
{{המשנה|יד|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יד/&gt;'''הוי גולה למקום תורה''' - אם אין תלמידי חכמים במקומך:

'''ואל תאמר שהיא תבוא אחריך''' - תלמידי חכמים יבואו לכאן:

'''שחבריך יקיימוה בידך''' - ואל תסמוך שחבריך כשיבואו מבית הרב יקיימו התורה בידך, שתלמוד מהם מה שלמדו הם מן הרב. אלא הוי גולה אתה בעצמך למקום הרב, שאינו דומה שומע מפי תלמיד לשומע מפי הרב. פירוש אחר, שחבריך יקיימוה בידך, מפני מה אני אומר לך הוי גולה למקום תורה, שחבריך יקיימוה בידך, שאפילו אתה חריף ומפולפל ביותר לא תתקיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתשא ותתן עמהם, והיינו דמסיים ואל בינתך אל תשען:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יד/&gt;
{{המשנה|טו|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טו/&gt;'''אין בידינו''' - כמו לא הוה בידיה [יבמות ק&quot;ה ע&quot;א]. כלומר אין הדבר הזה ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסורין {{תויט|לה|אבות|ד|טו}}. פירוש אחר, אין לנו בזמן הגלות לא משלוה והשקט שרגיל הקב&quot;ה לתת לרשעים כדי לטרדן מן העוה&quot;ב, ואף לא מן היסורים המיוחדים לצדיקים {{תויט|לו|אבות|ד|טו}} שהן יסורים של אהבה שאין בהן בטול תורה. כלומר יצאנו מכלל רשעים שאין לנו השלוה שיש לרשעים, ולכלל צדיקים לא הגענו, שהיסורים שלנו אינן של אהבה כיסורי הצדיקים:

'''הוי מקדים שלום לכל אדם''' - ואפילו לנכרי בשוק:

'''והוי זנב לאריות''' - לגדולים ממך {{תויט|לז|אבות|ד|טו}}:

'''ולא ראש לשועלים''' - לקטנים ממך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טו/&gt;
{{המשנה|טז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טז/&gt;'''בפרוזדור''' - בית שער. תרגום אולם, פרוזדורא:

'''טרקלין''' - מקום מושב המלך. כך אתה התקן עצמך בעוה&quot;ז כדי שתזכה לעולם הבא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טז/&gt;
{{המשנה|יז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יז/&gt;'''יפה שעה אחת בתשובה''' - לצורך תשובה ומעשים טובים:

'''מכל חיי העולם הבא''' - לפי שבאותו זמן אין התשובה ומעשים טובים מהנים לאדם, שאין העולם הבא אלא לקבל שכר על מה שקיים בעולם הזה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יז/&gt;
{{המשנה|יח|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יח/&gt;'''אל תרצה את חברך בשעת כעסו''' - דכתיב {{קטן|([[שמות  לג]])}} פני ילכו והנחותי לך, אמר לו הקב&quot;ה למשה המתן עד שיעברו פנים של זעם [ברכית ז' ע&quot;א]:

'''ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו''' - שבשעת החורבן כביכול היה הקב&quot;ה מתאבל, בקשו מלאכי השרת לנחמו, ורוח הקודש משיבן אל תאיצו לנחמני:

'''ואל תשאל לו בשעת נדרו''' - למצוא פתחים להתיר לו את נדרו. מפני שאז על כל פתח ופתח שתמצא לו יאמר אדעתא דהכי נדרתי, ושוב לא תמצא לו פתח. ומצינו כשנשבע הקב&quot;ה למשה שלא יכנס לארץ לא התחנן מיד אלא המתין ואח&quot;כ התחיל להתחנן:

'''בשעת קלקלתו''' - כשנתקלקל בחטא. לפי שהוא מתבייש מכל אדם. וכן אתה מוצא כשחטא אדם הראשון לא נגלה עליהם הקב&quot;ה עד שעשו חגורות, דכתיב {{קטן|([[בראשית  ג]])}} ויעשו להם חגורות, ואח&quot;כ וישמעו את קול ה' אלהים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יח/&gt;
{{המשנה|יט|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יט/&gt;'''בנפול אויבך אל תשמח''' - פסוק הוא במשלי, אלא ששמואל הקטן היה ו. גיל להוכיח בני אדם במדה זו:

'''פן יראה ה' ורע בעיניו''' - שעשיתו בלבבך כאילו הוא שלוחך למלאות תאותך:

'''והשיב מעליו אפו''' - מדלא כתיב ושב אלא והשיב, משמע יסירהו מעל אויביך וישיבהו עליך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יט/&gt;
{{המשנה|כ|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כ/&gt;'''על נייר חדש''' - שהוא מתקיים. כך גירסת הילדות אינה משתכחת:

'''ענבים קהות''' - שלא נתבשלו כל צרכן ומקהות את השינים. כך חכמת הילד לא נתישבה כל צרכה ואין דבריו מתקבלים ומתישבים על הלב {{תויט|מה|אבות|ד|כ}}:

'''יין מגתו''' - ששמריו מעורבים בתוכו. כך חכמת הילד תערובת ספיקות יש בה {{תויט|מו|אבות|ד|כ}}:

'''רבי אומר אל תסתכל בקנקן''' - רבי פליג אדרבי יוסי בר' יהודה, ואמר כי כמו שיש קנקן חדש מלא יין ישן כך יש ילד שטעמו כטעם זקנים, ויש זקנים פחותים במעלת החכמה מן הילדים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כ/&gt;
{{המשנה|כא|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כא/&gt;'''והתאוה''' - המבקש למלאות תאותו באכילה ושתיה ובעילה וכיוצא בהן:

'''והכבוד''' - שיכבדוהו בני אדם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כא/&gt;
{{המשנה|כב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כב/&gt;'''הילודים למות''' - מי שנולד כבר עתיד הוא למות:

'''והמתים''' - עתידים לחיות ולעמוד ליום הדין, אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות ולדראון עולם:

'''וחיים לדון''' - {{תויט|מט|אבות|ד|כב}} עומדין להיות נדונים ליום הדין:

'''לידע''' - מאחרים:

'''ולהודיע''' - לאחרים:

'''ולהודע''' - להבין מעצמו:

'''הוא היוצר''' - שכל העולם הוא בידו כחומר ביד היוצר. ומה טעם, לפי שהוא הבורא שברא את כל העולם כולו מאין, לפיכך יכול לעשות בו כרצונו:

'''הוא המבין הוא הדיין''' - אחר שהבין כל מעשיהם מביאן בדין לפניו:

'''הוא בעל דין''' - שהוא תובע את החוטאים:

'''והוא עתיד לדון''' - לעולם הבא:

'''ולא משוא פנים ולא מקח שוחד''' - שאינו נושא פנים אפילו לצדיק גמור שלא יענישו על עבירה קלה שבאת לידו. ואינו לוקח שוחד המצוה בשביל העבירה {{תויט|נא|אבות|ד|כב}}. אלא נותן שכר על המצוה ועונש על העבירה. כך פירש הרמב&quot;ם:

'''ודע שהכל בא לפי חשבון''' - פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. כך עבירות קלות כשהן מרובות עולות לחשבון גדול:

'''שעל כרחך אתה נוצר''' - שהנשמה אינה רוצה לצאת מן הפרגוד, מקום טהור שהנשמות מונחות שם, וליכנס במעי אשה במקום טמא, ומלאך בא ומוציאה בעל כרחה ומכניסה במעי האשה:

'''ועל כרחך אתה נולד''' - בשעת הלידה אינו רוצה לצאת {{תויט|נג|אבות|ד|כב}}, ומלאך מוציאו בעל כרחו:

'''ועל כרחך אתה חי''' - יש אדם מדוכא ביסורים ורוצה למות ואינו יכול:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כב/&gt;</text>
      <sha1>4ay3p32kpwilogi58nd73jhf0w66dvw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009189</id>
      <parentid>3009188</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:21:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-24789-84</username>
        <id>45364</id>
      </contributor>
      <comment>שגיאה</comment>
      <origin>3009189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22488" sha1="devhuvou9ugx3xzu25rafs6nn3iac0q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|אבות|ד}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|אבות ד]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''בן זומא''' - לפי שלא האריך ימים ולא נסמך שיקרא רבי, היו קורין אותו על שם אביו. וכן בן עזאי. ושניהם שמם שמעון:

'''איזהו חכם''' - הכי קאמר, איזהו חכם שראוי שיתהלל בחכמתו {{תויט|א|אבות|ד|א}}:

'''הלומד מכל אדם''' - ואע&quot;פ שהוא קטן ממנו. שכיון שאינו חס על כבודו ולומד מן הקטנים, ניכרים הדברים שחכמתו הוא לשם שמים {{תויט|ב|אבות|ד|א}} ולא להתיהר ולהתפאר בה:

'''שנאמר מכל מלמדי השכלתי''' - וסיפא דקרא כי עדותיך שיחה לי, כלומר הייתי לומד תורה מכל מלמדי {{תויט|ג|אבות|ד|א}} ואפילו מן הקטנים ממני ולא הייתי חושש לכבודי, כי עדותיך שיחה לי, שכל כוונתי היתה לשמים בלבד {{תויט|ד|אבות|ד|א}}. וכן איזהו גבור, שראוי שיתהלל בגבורתו, הכובש את יצרו:

'''שנאמר טוב ארך אפים מגבור''' - הכי הוי פירושא דקרא, טוב ארך אפים הבא מצד הגבורה של כבוש היצר {{תויט|ו|אבות|ד|א}}, לא מצד רכות הטבע. וכן מושל ברוחו כשבא מלוכד עיר, מן המלך שלאחר שכבש את העיר ובאו לידו האנשים המורדים בו, מושל ברוחו ואינו הורגן:

'''איזהו עשיר''' - הראוי לו להתהלל בעשרו. השמח בחלקו:

'''איזהו מכובד''' - לפי ששלשה דברים טובים הללו שנזכרו לעיל, שהם החכמה והגבורה והעושר, הזוכה בהם הוא נכבד מעצמו בעיני אלהים ואדם, ואף אם הבריות לא יכבדוהו בעבורם, לכך חיבר התנא לזה ואמר מי שיש בו המדות הללו והוא נכבד בעצמו, מה יעשה ויהיה מכובד מאחרים, יכבד את הבריות:

'''כי מכבדי אכבד''' - והדברים ק&quot;ו, ומה הקב&quot;ה שהוא מלך הכבוד וכל מה שברא בעולמו לא ברא אלא לכבודו, מכבד את מכבדיו, ק&quot;ו לבשר ודם:

'''ובוזי יקלו''' - למדנו ענותנותו של הקב&quot;ה. לא אמר ובוזי אקלל, אלא יקלו מעצמם. ובכבוד הצדיקים הקפיד יותר, שנאמר {{קטן|([[בראשית  יב]])}} ומקללך אאור:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''שמצוה גוררת מצוה''' - כך מנהגו של עולם, העושה מצוה אחת נוח לו לעשות אחרות, והמתחיל בעבירות קשה לפרוש מהם. ועוד, ששכר מצוה מצוה. שמן השמים מסייעין ומזמינים ביד מי שעשה מצוה אחת שיעשה אחרת כדי לתת לו שכר על שתיהן. וכן שכר עבירה וכו'. פירוש אחר, ששכר מצוה מצוה, שכל מה שאדם משתכר ומתענג בעשיית המצוה נחשב לו למצוה בפני עצמה, ונוטל שכר על המצוה שעשה ועל העונג וההנאה שנהנה בעשייתה:

'''ושכר עבירה עבירה''' - והשכר וההנאה שמגעת לו לאדם בעשיית העבירה נחשב לו כעבירה בפני עצמה, ולוקה על העבירה שעשה ועל השכר וההנאה שמקבל בעשייתה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''אל תהי בז לכל אדם''' - לומר מה יוכל פלוני להזיק לי:

'''ואל תהי מפליג''' - מרחיק לכל דבר שיש לחוש עליו, אל תאמר רחוק הוא שיהיה ואין לדאוג ממנו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''מאד מאד הוי שפל רוח''' - אע&quot;פ שבשאר מדות הדרך האמצעית היא המשובחת, במדת הגאוה אינו כן, אלא יטה לקצה האחרון של שפלות הרוח. לפי שהגאוה היא מאוסה ביותר, ועוד שרוב בני אדם נכשלים בה ולא בדילי אינשי מינה, לכך צריך לעשות לה הרחקה יתירה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד''' - גרסינן. והכי פירושו, הלומד על מנת להיות תמיד עוסק בתורה ואין בדעתו להיות גומל חסדים עם הבריות, כרבה [ר&quot;ה י&quot;ח ע&quot;א] דעסק בתורה ולא עסק בגמילות חסדים, אע&quot;ג דאיבעי ליה לאעסוקי בגמילות חסדים, מכל מקום מספיקין בידו ללמוד וללמד, ותהיה מחשבתו נעשית. והלומד על מנת לעשות, שהוא רוצה לעסוק בתורה ולהיות ג&quot;כ גומל חסדים, כאביי [שם] דעסק בתורה ובגמילות חסדים, מספיקין בידו להשלים מחשבתו, ויזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ויש מפרשים הלומד על מנת ללמד, בשביל שיקרא רב, וגורסין אין מספיקין בידו ללמוד וללמד. וברוב הספרים מצאתי כגירסא ראשונה, ועיקר:

'''אל תעשם עטרה להתגדל בהם''' - שלא תאמר אלמוד בשביל שאקרא רבי ויושיבוני בראש, אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא:

'''ולא קרדום לחפור בהם''' - ולא תלמוד תורה כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה, כמו קרדום לחפור בה, שהעושה כן מועל בקדושתה של תורה וחייב מיתה בידי שמים כמי שנהנה מן ההקדש. ומלמדי תינוקות נוטלין שכר שימור התינוקות בלבד, שמשמרין אותן שלא יפשעו ויזיקו, ושכר פיסוק טעמים, שאין הרב חייב לטרוח וללמד לתלמידים פיסוק הטעמים. אבל שכר לימוד אסור ליטול, דכתיב {{קטן|([[דברים  ד]])}} ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי, מה אני בחנם, אף אתם בחנם {{תויט|טז|אבות|ד|ה}}. וכן הדיין אסור ליקח שכר פסק הדין, אלא שכר בטלה בלבד, דבר שהוא ניכר כמה מפסיד מביטול מלאכתו כדי לשמוע טענות בעלי הדין. ובלבד שיטול משניהם בשוה, ואם נוטל יותר מזה, דיניו בטלים. ומה שהתירה תורה לתלמיד חכם ליהנות מדברי תורה, הוא, שתמכר סחורתו בשוק {{תויט|יז|אבות|ד|ה}} קודם כל אדם, וגם שיפטר מכל מסים ועולים וארנוניות {{תויט|יח|אבות|ד|ה}}. ואפילו כסף גולגלתא חייבין הצבור ליתן עליו, ואפילו הוא עשיר ויש לו ממון הרבה יכול הוא לשאול בדין שיפטרוהו. ואם תלמיד חכם חולה הוא ומדוכא ביסורין ומרבין העם להביא מנות גדולות מפני כבוד תורתו, מצוה עליו שיטול, ואין זה בכלל נאות מדברי תורה, הואיל ואי אפשר לו להתפרנס בדרך אחרת. וכן תלמיד חכם שמינו אותו הצבור עליהם פרנס או ראש הסדר ומתעסק בצרכי ציבור, מותר לו ליקח מהם פרס ואפילו שכר הרבה יותר מכדי פרנסתו, כדי שיהיו מזונותיו בריוח ומתוך כך יהיה גדול ויראוי ומאויים בעיניהם. כדאשכחן בכהן גדול דכתיב ביה הגדול מאחיו, ודרשו חכמים [יומא י&quot;ח ע&quot;א] גדלהו מאחיו, שיהיו אחיו הכהנים מעשירים אותו משלהן. וחכמים הראשונים שהיו נמנעים מזה, מדת חסידות היתה בהם, אבל לא מן הדין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''כל המכבד את התורה''' - הדורש החסרות והיתרות שבתורה ומראה טעם על כל קוץ וקוץ לומר שאין בה דבר לבטלה, אין לך כבוד תורה גדול מזה. אי נמי, המכבד ספר תורה ומכבד לומדי התורה והעוסקים בה, כל אלו בכלל מכבד את התורה הן:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''החושך עצמו מן הדין''' - במקום שיש גדול ממנו. אי נמי, אומר לבעלי הדין שיתפשרו:

'''פורק ממנו איבה''' - שהיוצא מבית דין חייב, שונא לדיין, שאומר בלבו לא היפך בזכותי:

'''וגזל''' - שמא יחייב הזכאי ונמצא שגזל בא על ידו:

'''ושבועת שוא''' - שמא יחייב שבועה למי שאינו חייב בה ונמצא מביא לידי שבועת שוא. אי נמי, קרי תנא לשבועת שקר שבועת שוא, כגון האומר לא לויתי ולוה, דבשעת שבועה יצאה מפיו לשוא:

'''והגס לבו בהוראה''' - בלא עיון ובלא המתנה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''אל תהי דן יחידי''' - אע&quot;פ שיחיד מומחה יכול לדון, מדרכי החסידות הוא שאפילו מומחה לא יהי דן יחידי. ודוקא כשלא קבלוהו בעלי הדין עליהם לדיין, אבל קבלוהו בעלי הדין עליהם, דן יחידי ואפילו מדרך חסידות {{תויט|כא|אבות|ד|ח}}:

'''שאין דן יחידי אלא אחד''' - הקב&quot;ה שהוא יחיד בעולמו:

'''ואל תאמר''' - לחבריך החולקים עליו. קבלו דעתי. שאני מומחה] ובלא הצירוף שלכם הייתי יכול לדון:

'''שהן רשאין ולא אתה''' - הואיל וצירפת אותם עמך ראוי שיפסק הדין על פי הרבים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;
{{המשנה|ט|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ט/&gt;'''המקיים את התורה מעוני''' - שהוא דחוק למזונות ומתבטל ממלאכתו כדי לעסוק {{תויט|כב|אבות|ד|ט}} בתורה:

'''המבטל את התורה מעושר''' - מחמת רוב הממון צריך ליתן לבו פעם לכאן ופעם לכאן ואין לו פנאי לעסוק בתורה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ט/&gt;
{{המשנה|י|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב י/&gt;'''הוי ממעט בעסק''' - המעט בעסק סחורתך ומלאכתך, ויהיה עיקר עסקך בתורה:

'''והוי שפל רוח בפני כל אדם''' - ללמוד אפילו ממי שהוא קטן ממך בחכמה {{תויט|כה|אבות|ד|י}}:

'''יש לך בטלים הרבה כנגדך''' - שיסייעו לבטלך. פירוש אחר, יש בעולם כמה בטלים שהם הרשעים וחיות רעות שהם בטלים, ועל ידם הקב&quot;ה יביא עליך פורענות:

'''ואם עסקת בתורה''' - הוא עצמו ישלם שכרך ולא על ידי שליח. ובזה יתירה מדה טובה על מדת פורענות:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב י/&gt;
{{המשנה|יא|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יא/&gt;'''פרקליט''' - מלאך מליץ טוב:

'''קטיגור''' - מליץ רע. ולשון קטיגור, קורא תגר. וסניגור שהוא הפך קטיגור, פירושו שונא תגר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יא/&gt;
{{המשנה|יב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יב/&gt;'''יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך''' - שבן מצינו במשה שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים, {{קטן|([[שמות  יז]])}} עשאו שוה לו:

'''וכבוד חברך כמורא רבך''' - דא&quot;ל אהרן למשה בי אדוני, {{קטן|([[במדבר  יב]])}} ואחיו גדול ממנו בשנים היה {{תויט|לג|אבות|ד|יב}} וקרי ליה אדוני:

'''ומורא רבך כמורא שמים''' - דכתיב (שם יא) אדוני משה כלאם, כלם מן העולם, כיון שמרדו בך כאילו מרדו בהקב&quot;ה וחייבים כליה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יב/&gt;
{{המשנה|יג|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יג/&gt;'''הוי זהיר בתלמוד''' - שיהא תלמודך בדקדוק וכהלכה:

'''ששגגת תלמוד עולה זדון''' - אם תטעה בהוראה מתוך שלא דקדקת בתלמודך ותבוא להתיר את האסור, הקב&quot;ה מעלה על ידך כאילו עשית מזיד:

'''שלשה כתרים הם''' - הכתובים בתורה, שחייבה התורה לנהוג בהם כבוד:

'''כתר תורה''' - כתיב ביה {{קטן|([[ויקרא  יט]])}} והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה:

'''כתר כהונה''' - כתיב ביה (שם כא) וקדשתו קדוש יהיה לך:

'''כתר מלכות''' - כתיב ביה {{קטן|([[דברים  יז]])}} שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך:

'''וכתר שם טוב''' - מי שיש בידו מעשים טובים ושמועתו טובה מחמת מעשיו, לא מצינו לו כתר בתורה שיהיו חייבים לנהוג בו כבוד, והוא עולה על גבי כולן, שכל השלשה כתיים צריכים לו. שאם תלמיד חכם הוא וסני שומעניה שרי לבזוייה. ואם כהן גדול הוא, אמרינן ב[[יומא עא ב|יומא (דף עא:)]] ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדי אהרן, ולא ייתון בני אהרן לשלם דלא עבדין עובדי אהרן. ואם מלך הוא, כתיב {{קטן|([[שמות  כב]])}} ונשיא בעמך לא תאור, בעושה מעשה עמך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יג/&gt;
{{המשנה|יד|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יד/&gt;'''הוי גולה למקום תורה''' - אם אין תלמידי חכמים במקומך:

'''ואל תאמר שהיא תבוא אחריך''' - תלמידי חכמים יבואו לכאן:

'''שחבריך יקיימוה בידך''' - ואל תסמוך שחבריך כשיבואו מבית הרב יקיימו התורה בידך, שתלמוד מהם מה שלמדו הם מן הרב. אלא הוי גולה אתה בעצמך למקום הרב, שאינו דומה שומע מפי תלמיד לשומע מפי הרב. פירוש אחר, שחבריך יקיימוה בידך, מפני מה אני אומר לך הוי גולה למקום תורה, שחבריך יקיימוה בידך, שאפילו אתה חריף ומפולפל ביותר לא תתקיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתשא ותתן עמהם, והיינו דמסיים ואל בינתך אל תשען:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יד/&gt;
{{המשנה|טו|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טו/&gt;'''אין בידינו''' - כמו לא הוה בידיה [יבמות ק&quot;ה ע&quot;א]. כלומר אין הדבר הזה ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסורין {{תויט|לה|אבות|ד|טו}}. פירוש אחר, אין לנו בזמן הגלות לא משלוה והשקט שרגיל הקב&quot;ה לתת לרשעים כדי לטרדן מן העוה&quot;ב, ואף לא מן היסורים המיוחדים לצדיקים {{תויט|לו|אבות|ד|טו}} שהן יסורים של אהבה שאין בהן בטול תורה. כלומר יצאנו מכלל רשעים שאין לנו השלוה שיש לרשעים, ולכלל צדיקים לא הגענו, שהיסורים שלנו אינן של אהבה כיסורי הצדיקים:

'''הוי מקדים שלום לכל אדם''' - ואפילו לנכרי בשוק:

'''והוי זנב לאריות''' - לגדולים ממך {{תויט|לז|אבות|ד|טו}}:

'''ולא ראש לשועלים''' - לקטנים ממך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טו/&gt;
{{המשנה|טז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טז/&gt;'''בפרוזדור''' - בית שער. תרגום אולם, פרוזדורא:

'''טרקלין''' - מקום מושב המלך. כך אתה התקן עצמך בעוה&quot;ז כדי שתזכה לעולם הבא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טז/&gt;
{{המשנה|יז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יז/&gt;'''יפה שעה אחת בתשובה''' - לצורך תשובה ומעשים טובים:

'''מכל חיי העולם הבא''' - לפי שבאותו זמן אין התשובה ומעשים טובים מהנים לאדם, שאין העולם הבא אלא לקבל שכר על מה שקיים בעולם הזה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יז/&gt;
{{המשנה|יח|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יח/&gt;'''אל תרצה את חברך בשעת כעסו''' - דכתיב {{קטן|([[שמות  לג]])}} פני ילכו והנחותי לך, אמר לו הקב&quot;ה למשה המתן עד שיעברו פנים של זעם [ברכית ז' ע&quot;א]:

'''ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו''' - שבשעת החורבן כביכול היה הקב&quot;ה מתאבל, בקשו מלאכי השרת לנחמו, ורוח הקודש משיבן אל תאיצו לנחמני:

'''ואל תשאל לו בשעת נדרו''' - למצוא פתחים להתיר לו את נדרו. מפני שאז על כל פתח ופתח שתמצא לו יאמר אדעתא דהכי נדרתי, ושוב לא תמצא לו פתח. ומצינו כשנשבע הקב&quot;ה למשה שלא יכנס לארץ לא התחנן מיד אלא המתין ואח&quot;כ התחיל להתחנן:

'''בשעת קלקלתו''' - כשנתקלקל בחטא. לפי שהוא מתבייש מכל אדם. וכן אתה מוצא כשחטא אדם הראשון לא נגלה עליהם הקב&quot;ה עד שעשו חגורות, דכתיב {{קטן|([[בראשית  ג]])}} ויעשו להם חגורות, ואח&quot;כ וישמעו את קול ה' אלהים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יח/&gt;
{{המשנה|יט|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יט/&gt;'''בנפול אויבך אל תשמח''' - פסוק הוא במשלי, אלא ששמואל הקטן היה רגיל להוכיח בני אדם במדה זו:

'''פן יראה ה' ורע בעיניו''' - שעשיתו בלבבך כאילו הוא שלוחך למלאות תאותך:

'''והשיב מעליו אפו''' - מדלא כתיב ושב אלא והשיב, משמע יסירהו מעל אויביך וישיבהו עליך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יט/&gt;
{{המשנה|כ|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כ/&gt;'''על נייר חדש''' - שהוא מתקיים. כך גירסת הילדות אינה משתכחת:

'''ענבים קהות''' - שלא נתבשלו כל צרכן ומקהות את השינים. כך חכמת הילד לא נתישבה כל צרכה ואין דבריו מתקבלים ומתישבים על הלב {{תויט|מה|אבות|ד|כ}}:

'''יין מגתו''' - ששמריו מעורבים בתוכו. כך חכמת הילד תערובת ספיקות יש בה {{תויט|מו|אבות|ד|כ}}:

'''רבי אומר אל תסתכל בקנקן''' - רבי פליג אדרבי יוסי בר' יהודה, ואמר כי כמו שיש קנקן חדש מלא יין ישן כך יש ילד שטעמו כטעם זקנים, ויש זקנים פחותים במעלת החכמה מן הילדים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כ/&gt;
{{המשנה|כא|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כא/&gt;'''והתאוה''' - המבקש למלאות תאותו באכילה ושתיה ובעילה וכיוצא בהן:

'''והכבוד''' - שיכבדוהו בני אדם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כא/&gt;
{{המשנה|כב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כב/&gt;'''הילודים למות''' - מי שנולד כבר עתיד הוא למות:

'''והמתים''' - עתידים לחיות ולעמוד ליום הדין, אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות ולדראון עולם:

'''וחיים לדון''' - {{תויט|מט|אבות|ד|כב}} עומדין להיות נדונים ליום הדין:

'''לידע''' - מאחרים:

'''ולהודיע''' - לאחרים:

'''ולהודע''' - להבין מעצמו:

'''הוא היוצר''' - שכל העולם הוא בידו כחומר ביד היוצר. ומה טעם, לפי שהוא הבורא שברא את כל העולם כולו מאין, לפיכך יכול לעשות בו כרצונו:

'''הוא המבין הוא הדיין''' - אחר שהבין כל מעשיהם מביאן בדין לפניו:

'''הוא בעל דין''' - שהוא תובע את החוטאים:

'''והוא עתיד לדון''' - לעולם הבא:

'''ולא משוא פנים ולא מקח שוחד''' - שאינו נושא פנים אפילו לצדיק גמור שלא יענישו על עבירה קלה שבאת לידו. ואינו לוקח שוחד המצוה בשביל העבירה {{תויט|נא|אבות|ד|כב}}. אלא נותן שכר על המצוה ועונש על העבירה. כך פירש הרמב&quot;ם:

'''ודע שהכל בא לפי חשבון''' - פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. כך עבירות קלות כשהן מרובות עולות לחשבון גדול:

'''שעל כרחך אתה נוצר''' - שהנשמה אינה רוצה לצאת מן הפרגוד, מקום טהור שהנשמות מונחות שם, וליכנס במעי אשה במקום טמא, ומלאך בא ומוציאה בעל כרחה ומכניסה במעי האשה:

'''ועל כרחך אתה נולד''' - בשעת הלידה אינו רוצה לצאת {{תויט|נג|אבות|ד|כב}}, ומלאך מוציאו בעל כרחו:

'''ועל כרחך אתה חי''' - יש אדם מדוכא ביסורים ורוצה למות ואינו יכול:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כב/&gt;</text>
      <sha1>devhuvou9ugx3xzu25rafs6nn3iac0q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009191</id>
      <parentid>3009189</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T09:12:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-24789-84</username>
        <id>45364</id>
      </contributor>
      <origin>3009191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22490" sha1="bvr8u12h85r74oq1nwuqu3xuoosu4or" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|אבות|ד}}
[[קטגוריה:ברטנורא על המשנה|אבות ד]]&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב א/&gt;'''בן זומא''' - לפי שלא האריך ימים ולא נסמך שיקרא רבי, היו קורין אותו על שם אביו. וכן בן עזאי. ושניהם שמם שמעון:

'''איזהו חכם''' - הכי קאמר, איזהו חכם שראוי שיתהלל בחכמתו {{תויט|א|אבות|ד|א}}:

'''הלומד מכל אדם''' - ואע&quot;פ שהוא קטן ממנו. שכיון שאינו חס על כבודו ולומד מן הקטנים, ניכרים הדברים שחכמתו הוא לשם שמים {{תויט|ב|אבות|ד|א}} ולא להתיהר ולהתפאר בה:

'''שנאמר מכל מלמדי השכלתי''' - וסיפא דקרא כי עדותיך שיחה לי, כלומר הייתי לומד תורה מכל מלמדי {{תויט|ג|אבות|ד|א}} ואפילו מן הקטנים ממני ולא הייתי חושש לכבודי, כי עדותיך שיחה לי, שכל כוונתי היתה לשמים בלבד {{תויט|ד|אבות|ד|א}}. וכן איזהו גבור, שראוי שיתהלל בגבורתו, הכובש את יצרו:

'''שנאמר טוב ארך אפים מגבור''' - הכי הוי פירושא דקרא, טוב ארך אפים הבא מצד הגבורה של כבוש היצר {{תויט|ו|אבות|ד|א}}, לא מצד רכות הטבע. וכן מושל ברוחו כשבא מלוכד עיר, מן המלך שלאחר שכבש את העיר ובאו לידו האנשים המורדים בו, מושל ברוחו ואינו הורגן:

'''איזהו עשיר''' - הראוי לו להתהלל בעשרו. השמח בחלקו:

'''איזהו מכובד''' - לפי ששלשה דברים טובים הללו שנזכרו לעיל, שהם החכמה והגבורה והעושר, הזוכה בהם הוא נכבד מעצמו בעיני אלהים ואדם, ואף אם הבריות לא יכבדוהו בעבורם, לכך חיבר התנא לזה ואמר מי שיש בו המדות הללו והוא נכבד בעצמו, מה יעשה ויהיה מכובד מאחרים, יכבד את הבריות:

'''כי מכבדי אכבד''' - והדברים ק&quot;ו, ומה הקב&quot;ה שהוא מלך הכבוד וכל מה שברא בעולמו לא ברא אלא לכבודו, מכבד את מכבדיו, ק&quot;ו לבשר ודם:

'''ובוזי יקלו''' - למדנו ענותנותו של הקב&quot;ה. לא אמר ובוזי אקלל, אלא יקלו מעצמם. ובכבוד הצדיקים הקפיד יותר, שנאמר {{קטן|([[בראשית  יב]])}} ומקללך אאור:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב א/&gt;
{{המשנה|ב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ב/&gt;'''שמצוה גוררת מצוה''' - כך מנהגו של עולם, העושה מצוה אחת נוח לו לעשות אחרות, והמתחיל בעבירות קשה לפרוש מהם. ועוד, ששכר מצוה מצוה. שמן השמים מסייעין ומזמינים ביד מי שעשה מצוה אחת שיעשה אחרת כדי לתת לו שכר על שתיהן. וכן שכר עבירה וכו'. פירוש אחר, ששכר מצוה מצוה, שכל מה שאדם משתכר ומתענג בעשיית המצוה נחשב לו למצוה בפני עצמה, ונוטל שכר על המצוה שעשה ועל העונג וההנאה שנהנה בעשייתה:

'''ושכר עבירה עבירה''' - והשכר וההנאה שמגעת לו לאדם בעשיית העבירה נחשב לו כעבירה בפני עצמה, ולוקה על העבירה שעשה ועל השכר וההנאה שמקבל בעשייתה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ב/&gt;
{{המשנה|ג|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ג/&gt;'''אל תהי בז לכל אדם''' - לומר מה יוכל פלוני להזיק לי:

'''ואל תהי מפליג''' - מרחיק לכל דבר שיש לחוש עליו, אל תאמר רחוק הוא שיהיה ואין לדאוג ממנו:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ג/&gt;
{{המשנה|ד|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ד/&gt;'''מאד מאד הוי שפל רוח''' - אע&quot;פ שבשאר מדות הדרך האמצעית היא המשובחת, במדת הגאוה אינו כן, אלא יטה לקצה האחרון של שפלות הרוח. לפי שהגאוה היא מאוסה ביותר, ועוד שרוב בני אדם נכשלים בה ולא בדילי אינשי מינה, לכך צריך לעשות לה הרחקה יתירה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ד/&gt;
{{המשנה|ה|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ה/&gt;'''הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד''' - גרסינן. והכי פירושו, הלומד על מנת להיות תמיד עוסק בתורה ואין בדעתו להיות גומל חסדים עם הבריות, כרבה [ר&quot;ה י&quot;ח ע&quot;א] דעסק בתורה ולא עסק בגמילות חסדים, אע&quot;ג דאיבעי ליה לאעסוקי בגמילות חסדים, מכל מקום מספיקין בידו ללמוד וללמד, ותהיה מחשבתו נעשית. והלומד על מנת לעשות, שהוא רוצה לעסוק בתורה ולהיות ג&quot;כ גומל חסדים, כאביי [שם] דעסק בתורה ובגמילות חסדים, מספיקין בידו להשלים מחשבתו, ויזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ויש מפרשים הלומד על מנת ללמד, בשביל שיקרא רב, וגורסין אין מספיקין בידו ללמוד וללמד. וברוב הספרים מצאתי כגירסא ראשונה, ועיקר:

'''אל תעשם עטרה להתגדל בהם''' - שלא תאמר אלמוד בשביל שאקרא רבי ויושיבוני בראש, אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבוא:

'''ולא קרדום לחפור בהם''' - ולא תלמוד תורה כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה, כמו קרדום לחפור בה, שהעושה כן מועל בקדושתה של תורה וחייב מיתה בידי שמים כמי שנהנה מן ההקדש. ומלמדי תינוקות נוטלין שכר שימור התינוקות בלבד, שמשמרין אותן שלא יפשעו ויזיקו, ושכר פיסוק טעמים, שאין הרב חייב לטרוח וללמד לתלמידים פיסוק הטעמים. אבל שכר לימוד אסור ליטול, דכתיב {{קטן|([[דברים  ד]])}} ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי, מה אני בחנם, אף אתם בחנם {{תויט|טז|אבות|ד|ה}}. וכן הדיין אסור ליקח שכר פסק הדין, אלא שכר בטלה בלבד, דבר שהוא ניכר כמה מפסיד מביטול מלאכתו כדי לשמוע טענות בעלי הדין. ובלבד שיטול משניהם בשוה, ואם נוטל יותר מזה, דיניו בטלים. ומה שהתירה תורה לתלמיד חכם ליהנות מדברי תורה, הוא, שתמכר סחורתו בשוק {{תויט|יז|אבות|ד|ה}} קודם כל אדם, וגם שיפטר מכל מסים ועולים וארנוניות {{תויט|יח|אבות|ד|ה}}. ואפילו כסף גולגלתא חייבין הצבור ליתן עליו, ואפילו הוא עשיר ויש לו ממון הרבה יכול הוא לשאול בדין שיפטרוהו. ואם תלמיד חכם חולה הוא ומדוכא ביסורין ומרבין העם להביא מנות גדולות מפני כבוד תורתו, מצוה עליו שיטול, ואין זה בכלל נאות מדברי תורה, הואיל ואי אפשר לו להתפרנס בדרך אחרת. וכן תלמיד חכם שמינו אותו הצבור עליהם פרנס או ראש הסדר ומתעסק בצרכי ציבור, מותר לו ליקח מהם פרס ואפילו שכר הרבה יותר מכדי פרנסתו, כדי שיהיו מזונותיו בריוח ומתוך כך יהיה גדול ויראוי ומאויים בעיניהם. כדאשכחן בכהן גדול דכתיב ביה הגדול מאחיו, ודרשו חכמים [יומא י&quot;ח ע&quot;א] גדלהו מאחיו, שיהיו אחיו הכהנים מעשירים אותו משלהן. וחכמים הראשונים שהיו נמנעים מזה, מדת חסידות היתה בהם, אבל לא מן הדין:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ה/&gt;
{{המשנה|ו|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ו/&gt;'''כל המכבד את התורה''' - הדורש החסרות והיתרות שבתורה ומראה טעם על כל קוץ וקוץ לומר שאין בה דבר לבטלה, אין לך כבוד תורה גדול מזה. אי נמי, המכבד ספר תורה ומכבד לומדי התורה והעוסקים בה, כל אלו בכלל מכבד את התורה הן:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ו/&gt;
{{המשנה|ז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ז/&gt;'''החושך עצמו מן הדין''' - במקום שיש גדול ממנו. אי נמי, אומר לבעלי הדין שיתפשרו:

'''פורק ממנו איבה''' - שהיוצא מבית דין חייב, שונא לדיין, שאומר בלבו לא היפך בזכותי:

'''וגזל''' - שמא יחייב הזכאי ונמצא שגזל בא על ידו:

'''ושבועת שוא''' - שמא יחייב שבועה למי שאינו חייב בה ונמצא מביא לידי שבועת שוא. אי נמי, קרי תנא לשבועת שקר שבועת שוא, כגון האומר לא לויתי ולוה, דבשעת שבועה יצאה מפיו לשוא:

'''והגס לבו בהוראה''' - בלא עיון ובלא המתנה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ז/&gt;
{{המשנה|ח|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ח/&gt;'''אל תהי דן יחידי''' - אע&quot;פ שיחיד מומחה יכול לדון, מדרכי החסידות הוא שאפילו מומחה לא יהי דן יחידי. ודוקא כשלא קבלוהו בעלי הדין עליהם לדיין, אבל קבלוהו בעלי הדין עליהם, דן יחידי ואפילו מדרך חסידות {{תויט|כא|אבות|ד|ח}}:

'''שאין דן יחידי אלא אחד''' - הקב&quot;ה שהוא יחיד בעולמו:

'''ואל תאמר''' - לחבריך החולקים עליו. קבלו דעתי. שאני מומחה] ובלא הצירוף שלכם הייתי יכול לדון:

'''שהן רשאין ולא אתה''' - הואיל וצירפת אותם עמך ראוי שיפסק הדין על פי הרבים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ח/&gt;
{{המשנה|ט|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב ט/&gt;'''המקיים את התורה מעוני''' - שהוא דחוק למזונות ומתבטל ממלאכתו כדי לעסוק {{תויט|כב|אבות|ד|ט}} בתורה:

'''המבטל את התורה מעושר''' - מחמת רוב הממון צריך ליתן לבו פעם לכאן ופעם לכאן ואין לו פנאי לעסוק בתורה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב ט/&gt;
{{המשנה|י|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב י/&gt;'''הוי ממעט בעסק''' - המעט בעסק סחורתך ומלאכתך, ויהיה עיקר עסקך בתורה:

'''והוי שפל רוח בפני כל אדם''' - ללמוד אפילו ממי שהוא קטן ממך בחכמה {{תויט|כה|אבות|ד|י}}:

'''יש לך בטלים הרבה כנגדך''' - שיסייעו לבטלך. פירוש אחר, יש בעולם כמה בטלים שהם הרשעים וחיות רעות שהם בטלים, ועל ידם הקב&quot;ה יביא עליך פורענות:

'''ואם עסקת בתורה''' - הוא עצמו ישלם שכרך ולא על ידי שליח. ובזה יתירה מדה טובה על מדת פורענות:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב י/&gt;
{{המשנה|יא|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יא/&gt;'''פרקליט''' - מלאך מליץ טוב:

'''קטיגור''' - מליץ רע. ולשון קטיגור, קורא תגר. וסניגור שהוא הפך קטיגור, פירושו שונא תגר:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יא/&gt;
{{המשנה|יב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יב/&gt;'''יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך''' - שבן מצינו במשה שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים, {{קטן|([[שמות  יז]])}} עשאו שוה לו:

'''וכבוד חברך כמורא רבך''' - דא&quot;ל אהרן למשה בי אדוני, {{קטן|([[במדבר  יב]])}} ואחיו גדול ממנו בשנים היה {{תויט|לג|אבות|ד|יב}} וקרי ליה אדוני:

'''ומורא רבך כמורא שמים''' - דכתיב (שם יא) אדוני משה כלאם, כלם מן העולם, כיון שמרדו בך כאילו מרדו בהקב&quot;ה וחייבים כליה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יב/&gt;
{{המשנה|יג|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יג/&gt;'''הוי זהיר בתלמוד''' - שיהא תלמודך בדקדוק וכהלכה:

'''ששגגת תלמוד עולה זדון''' - אם תטעה בהוראה מתוך שלא דקדקת בתלמודך ותבוא להתיר את האסור, הקב&quot;ה מעלה על ידך כאילו עשית מזיד:

'''שלשה כתרים הם''' - הכתובים בתורה, שחייבה התורה לנהוג בהם כבוד:

'''כתר תורה''' - כתיב ביה {{קטן|([[ויקרא  יט]])}} והדרת פני זקן, זה שקנה חכמה:

'''כתר כהונה''' - כתיב ביה (שם כא) וקדשתו קדוש יהיה לך:

'''כתר מלכות''' - כתיב ביה {{קטן|([[דברים  יז]])}} שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך:

'''וכתר שם טוב''' - מי שיש בידו מעשים טובים ושמועתו טובה מחמת מעשיו, לא מצינו לו כתר בתורה שיהיו חייבים לנהוג בו כבוד, והוא עולה על גבי כולן, שכל השלשה כתיים צריכים לו. שאם תלמיד חכם הוא וסני שומעניה שרי לבזוייה. ואם כהן גדול הוא, אמרינן ב[[יומא עא ב|יומא (דף עא:)]] ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדי אהרן, ולא ייתון בני אהרן לשלם דלא עבדין עובדי אהרן. ואם מלך הוא, כתיב {{קטן|([[שמות  כב]])}} ונשיא בעמך לא תאור, בעושה מעשה עמך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יג/&gt;
{{המשנה|יד|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יד/&gt;'''הוי גולה למקום תורה''' - אם אין תלמידי חכמים במקומך:

'''ואל תאמר שהיא תבוא אחריך''' - תלמידי חכמים יבואו לכאן:

'''שחבריך יקיימוה בידך''' - ואל תסמוך שחבריך כשיבואו מבית הרב יקיימו התורה בידך, שתלמוד מהם מה שלמדו הם מן הרב. אלא הוי גולה אתה בעצמך למקום הרב, שאינו דומה שומע מפי תלמיד לשומע מפי הרב. פירוש אחר, שחבריך יקיימוה בידך, מפני מה אני אומר לך הוי גולה למקום תורה, שחבריך יקיימוה בידך, שאפילו אתה חריף ומפולפל ביותר לא תתקיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתשא ותתן עמהם, והיינו דמסיים ואל בינתך אל תשען:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יד/&gt;
{{המשנה|טו|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טו/&gt;'''אין בידינו''' - כמו לא הוה בידיה [יבמות ק&quot;ה ע&quot;א]. כלומר אין הדבר הזה ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסורין {{תויט|לה|אבות|ד|טו}}. פירוש אחר, אין לנו בזמן הגלות לא משלוה והשקט שרגיל הקב&quot;ה לתת לרשעים כדי לטרדן מן העוה&quot;ב, ואף לא מן היסורים המיוחדים לצדיקים {{תויט|לו|אבות|ד|טו}} שהן יסורים של אהבה שאין בהן בטול תורה. כלומר יצאנו מכלל רשעים שאין לנו השלוה שיש לרשעים, ולכלל צדיקים לא הגענו, שהיסורים שלנו אינן של אהבה כיסורי הצדיקים:

'''הוי מקדים שלום לכל אדם''' - ואפילו לנכרי בשוק:

'''והוי זנב לאריות''' - לגדולים ממך {{תויט|לז|אבות|ד|טו}}:

'''ולא ראש לשועלים''' - לקטנים ממך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טו/&gt;
{{המשנה|טז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב טז/&gt;'''בפרוזדור''' - בית שער. תרגום אולם, פרוזדורא:

'''טרקלין''' - מקום מושב המלך. כך אתה התקן עצמך בעוה&quot;ז כדי שתזכה לעולם הבא:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב טז/&gt;
{{המשנה|יז|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יז/&gt;'''יפה שעה אחת בתשובה''' - לצורך תשובה ומעשים טובים:

'''מכל חיי העולם הבא''' - לפי שבאותו זמן אין התשובה ומעשים טובים מהנים לאדם, שאין העולם הבא אלא לקבל שכר על מה שקיים בעולם הזה:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יז/&gt;
{{המשנה|יח|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יח/&gt;'''אל תרצה את חברך בשעת כעסו''' - דכתיב {{קטן|([[שמות  לג]])}} פני ילכו והנחותי לך, אמר לו הקב&quot;ה למשה המתן עד שיעברו פנים של זעם [ברכית ז' ע&quot;א]:

'''ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו''' - שבשעת החורבן כביכול היה הקב&quot;ה מתאבל, בקשו מלאכי השרת לנחמו, ורוח הקודש משיבן אל תאיצו לנחמני:

'''ואל תשאל לו בשעת נדרו''' - למצוא פתחים להתיר לו את נדרו. מפני שאז על כל פתח ופתח שתמצא לו יאמר אדעתא דהכי נדרתי, ושוב לא תמצא לו פתח. ומצינו כשנשבע הקב&quot;ה למשה שלא יכנס לארץ לא התחנן מיד אלא המתין ואח&quot;כ התחיל להתחנן:

'''בשעת קלקלתו''' - כשנתקלקל בחטא. לפי שהוא מתבייש מכל אדם. וכן אתה מוצא כשחטא אדם הראשון לא נגלה עליהם הקב&quot;ה עד שעשו חגורות, דכתיב {{קטן|([[בראשית  ג]])}} ויעשו להם חגורות, ואח&quot;כ וישמעו את קול ה' אלהים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יח/&gt;
{{המשנה|יט|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב יט/&gt;'''בנפול אויבך אל תשמח''' - פסוק הוא במשלי, אלא ששמואל הקטן היה רגיל להוכיח בני אדם במדה זו:

'''פן יראה ה' ורע בעיניו''' - שעשיתו בלבבך כאילו הוא שלוחך למלאות תאותך:

'''והשיב מעליו אפו''' - מדלא כתיב ושב אלא והשיב, משמע יסירהו מעל אויביך וישיבהו עליך:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב יט/&gt;
{{המשנה|כ|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כ/&gt;'''על נייר חדש''' - שהוא מתקיים. כך גירסת הילדות אינה משתכחת:

'''ענבים קהות''' - שלא נתבשלו כל צרכן ומקהות את השינים. כך חכמת הילד לא נתישבה כל צרכה ואין דבריו מתקבלים ומתישבים על הלב {{תויט|מה|אבות|ד|כ}}:

'''יין מגתו''' - ששמריו מעורבים בתוכו. כך חכמת הילד תערובת ספיקות יש בה {{תויט|מו|אבות|ד|כ}}:

'''רבי אומר אל תסתכל בקנקן''' - רבי פליג אדרבי יוסי בר' יהודה, ואמר כי כמו שיש קנקן חדש מלא יין ישן כך יש ילד שטעמו כטעם זקנים, ויש זקנים פחותים במעלת החכמה מן הילדים:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כ/&gt;
{{המשנה|כא|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כא/&gt;'''והתאוה''' - המבקש למלאות תאותו באכילה ושתיה ובעילה וכיוצא בהן:

'''והכבוד''' - שיכבדוהו בני אדם:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כא/&gt;
{{המשנה|כב|ד|אבות}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;ב כב/&gt;'''הילודים למות''' - מי שנולד כבר עתיד הוא למות:

'''והמתים''' - עתידים לחיות ולעמוד ליום הדין, אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות ולדראון עולם:

'''והחיים לדון''' - {{תויט|מט|אבות|ד|כב}} עומדין להיות נדונים ליום הדין:

'''לידע''' - מאחרים:

'''ולהודיע''' - לאחרים:

'''ולהודע''' - להבין מעצמו:

'''הוא היוצר''' - שכל העולם הוא בידו כחומר ביד היוצר. ומה טעם, לפי שהוא הבורא שברא את כל העולם כולו מאין, לפיכך יכול לעשות בו כרצונו:

'''הוא המבין הוא הדיין''' - אחר שהבין כל מעשיהם מביאן בדין לפניו:

'''הוא בעל דין''' - שהוא תובע את החוטאים:

'''והוא עתיד לדון''' - לעולם הבא:

'''ולא משוא פנים ולא מקח שוחד''' - שאינו נושא פנים אפילו לצדיק גמור שלא יענישו על עבירה קלה שבאת לידו. ואינו לוקח שוחד המצוה בשביל העבירה {{תויט|נא|אבות|ד|כב}}. אלא נותן שכר על המצוה ועונש על העבירה. כך פירש הרמב&quot;ם:

'''ודע שהכל בא לפי חשבון''' - פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. כך עבירות קלות כשהן מרובות עולות לחשבון גדול:

'''שעל כרחך אתה נוצר''' - שהנשמה אינה רוצה לצאת מן הפרגוד, מקום טהור שהנשמות מונחות שם, וליכנס במעי אשה במקום טמא, ומלאך בא ומוציאה בעל כרחה ומכניסה במעי האשה:

'''ועל כרחך אתה נולד''' - בשעת הלידה אינו רוצה לצאת {{תויט|נג|אבות|ד|כב}}, ומלאך מוציאו בעל כרחו:

'''ועל כרחך אתה חי''' - יש אדם מדוכא ביסורים ורוצה למות ואינו יכול:&lt;קטע סוף=רע&quot;ב כב/&gt;</text>
      <sha1>bvr8u12h85r74oq1nwuqu3xuoosu4or</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259202</id>
    <revision>
      <id>3009035</id>
      <parentid>2900378</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:06:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26423-09</username>
        <id>45435</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3009035</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11507" sha1="8hay726in7tw52npzzmq96z5vo5hpog" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|ב}}


פתח ב

&lt;יחוד שליטתו - ברצון להטיב&gt;:

רצונו של המאציל ית&quot;ש הוא רק טוב, ולכן לא יתקיים שום דבר אלא טובו. וכל מה שהוא רע בתחלה, אינו יוצא מרשות אחר ח&quot;ו, שיוכל להתקיים נגדו, אלא סופו הוא טוב ודאי. ואז נודע שלא יש רשות אחר אלא הוא:

זה תשובה על השאלה שזכרתי למעלה, אימא שהרצון העליון רוצה שיהיו השליטות העלולות ממנו מונעות כביכול את כחו, ואין זה נגד הרצון העליון עצמו, כיון שהוא רוצה כך:

א. רצונו של המאציל ית&quot;ש הוא רק טוב - אי אפשר לומר שרצה הרצון העליון שיוכלו להיות רצונות אחרים, מונעים על ידו באיזה אופן שיהיה. כי הרצון העליון אינו רוצה רק טוב לבד, וזה אינו טוב ודאי - שלא יוכל טובו להתפשט בבריותיו. ואם תאמר, כך הוא טוב - להיטיב לצדיקים כמו להרע לרשעים, ורחמי רשעים אכזרי. הרי כתיב, &quot;וחנותי את אשר אחון - אף על פי שאינו הגון&quot;, וכתיב, &quot;יבוקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאנה&quot;, הרי שרוצה להיטיב גם לרשעים. שמא תאמר, כל זה הוא לאחר אורך הגלות וקבלת ענשם. אשיבך - היא הנותנת, אם כן הרי הרצון העליון מסבב דברים שאחריהם יזכו הכל, שמע מינה שהרצון הוא רק להיטיב ממש, אלא שצריך ללכת עם כל אחד כפי דרכו, והרשעים צריך להענישם כדי שימחול להם אחר כך. שאם הכונה היתה לדחות הרשעים, היה להם להיות אובדים ממש, ולא שיהיו נענשים לזכות אותם אחר כך. וזה ראיה ברורה, כי הרי סוף המעשה הוא הכונה התכליתית בכל חלקי המעשה ההוא. אך סוף המעשה בכל בני אדם, בין צדיקים בין רשעים, הוא לתת להם טוב, אם כן הכונה התכליתית הוא לתת טוב לכל. הרי שהרצון הוא רק טוב:

ב. ולכן לא יתקיים שום דבר אלא טובו, השתא דאתית להכי שהרצון הוא רק להיטיב, צריך שאפילו כך לא ילכו הדברים לבלי תכלית. פירוש, בשלמא אם לא היה הרצון מואס להאביד הרשעים, אז אמרנו אין העונש הזה דבר רע, אלא &quot;חטאים תרדף רעה&quot;, וכך היא המדה, וכמש&quot;ל. אך כיון שאמרנו שאין הדרך כך, אלא כדי להחזיר החוטא שישוב ויטיב לו, אם כן העונש הוא רע, עד שצריך שיהיה כלה, ולא נצחי, כדי שיצא ממנו החוטא. ולפי שהוא רע - הוא נגד הרצון העליון. אך כיון שהוא נגד הרצון העליון, כמו שבפרטות לכל איש אי אפשר להיותו נצחי, כך בכלל העולם אי אפשר למציאותו שיהיה נצחי. ותראה עתה הדבר הזה במופתים חותכים, סוף כל המעשה הוא הכונה התכליתית בכל חלקי המעשה ההוא. הטוב הוא סוף כל הסיבוב העובר על כל איש בפרט, אפילו הוא רשע, אם כן הטוב הוא הכונה התכליתית בכל הסיבוב. הרי מופת ראשון שהכוונה התכליתית בכל הסיבוב הוא הטוב. אך הפועל בכל הסיבוב הוא הרצון העליון, אם כן הרצון העליון - כל תכליתו אינו אלא טוב. הרי מופת שני שהרצון העליון הוא רק טוב. עתה נראה אם העונש שהוא קודם הסוף ברשעים, הוא טוב או לא. דבר שבסופו משתנה ממה שהיה בתחילתו - תחילתו וסופו אינו ממין אחד. הסיבוב שמסבב על הרשע הוא ישתנה בסופו ממה שהיה בתחילתו, אם כן תחילת הסיבוב הזה וסופו אינם ממין אחד. אך הסוף הוא טוב, והוא הנרצה בתחילה מן הרצון הפועל. האמצע, פירוש מה שקודם הסוף אינו ממין הזה. אם כן מה שקודם הסוף אינו טוב, ואינו הנרצה בתחילה מן הרצון הפועל. נאמר, אם כן למה ישנו? אלא לפי שאי אפשר להגיע אל הסוף בלתי זה. אבל אם היה אפשר להיות בלתי זה, לא היה ראוי לאמצע הזה להמצא. נוציא מכל זה שהעונש הוא רע, והוא הפך המבוקש ומכוון ברצון העליון, אלא שהמצאו צריך לברייתא, כדי להגיע ממנו אל התכלית, ואם היה אפשר בלאו הכי - היה יותר טוב לפי הרצון. אמור מעתה, כמו שפעולת העונש בפרטים הוא מה שהוא הפך הרצון, שעל כן צריך להשתנות בסופו, היות ענין העונש בהנהגה - גם זה הוא נגד הרצון העליון, וצריך שישתנה בסופו. וזה פשוט, כי כמו שכיוון הרצון העליון שכל הפרטים יהיה להם טוב בסוף, כך צריך שיתכוון שכללות העולם בסוף יהיה רק טוב. וכמו שהמציא העונשים שהם מספיקים לפרטים - שבסוף יקבלו טוב, כך יוכל להמציא מין עונש, או מה שיהיה, לכללות העולם גם כן, שבתחילה יהיה רע, ובסוף יהיה טוב. אלא ודאי כך הוא באמת, שאין רצונו ית' אלא טוב. וזה מה שצריך שיהיה קיים לעד, כי שליטת רצונו קיימת. ואם האמצעית לזה יהיה רע - אינו כלום, כי אדרבא, תראה כונתו הטובה ופעולת כונתו הקיימת - שהיוצא מכל הסיבוב לכל צד הוא רק הטוב שבחוקו ית':

ג. וכל מה שהוא רע בתחילה, אינו יוצא מרשות אחר ח&quot;ו, שיוכל להתקיים נגדו, כיון שידענו שמה שהוא פועל - צריך שבסוף יהיה טוב, עתה צריך שנדע עוד אמת אחר, והוא שודאי אין יש אלא רשות אחת, לאפוקי מן הכופרים שאמרו שתי רשויות יש. והיינו כי כשאנו אומרים שאלקינו הוא אחד - צריך להבין בכאן שני דברים, שאף על פי שאנו רואים כל כך מקרים בעולם וכל כך מסיבות גדולות מתהפכות לכמה גוונים, אנו יודעים אף על פי כן שאין יש אלא מאציל אחד ית&quot;ש, ורצון אחד. לאפוקי - שאין שום רצון מונע על ידו אפילו עלול ממנו. ומכל שכן לאפוקי - שאין יש שתי רשויות ח&quot;ו, אחד פועל טוב ואחד פועל רע, אלא ה' אלקינו ה' אחד בכל מיני יחוד. ומה שנראה עכשיו כאילו הם פעולות נפעלות מזולתו, יהיה מעלול ממנו, או ח&quot;ו מרשות אחר - אינו כן, אלא הוא בחק טובו הוא הפועל כל זה. כי כבר נודע - כל מה שיש עכשיו מן הרע לא יתקיים כלל, אלא לבסוף יהיה הכל טוב, ונדע ונכיר למפרע שאין רשות אחר. כי מי שהוא רשות בפני עצמו - צריך להתקיים תמיד. וזה פשוט, כי אין רשות אלא מי שאין אחר יכול לו, אלא הוא כח ורשות קיים בפני עצמו, ומה שאינו מתקיים - אינו רשות. וכיון שידענו זאת, כן נדע שאין שום רצון, אפילו עלול ממנו, מונע לו. כי אדרבא, סיבוב שלו היה לגלות רשותו אחר כך, ולהשלים הכל ברשותו הטוב. וזהו מה שיש לנו להאמין באמונה שלמה. ותועלת החכמה הזאת הוא שנבין זה בידיעה ברורה, שהוא מה שנצטוינו על זה, &quot;וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד&quot;. ואיך נבין זה? אלא כשנבין ההנהגה הזאת הסובבת מראש העולם עד סופו, אז יהיה דבר זה נראה לעינים שכך הוא, שהכל הוא רק מאתו ית&quot;ש להעמיד רק חפצו הטוב להיטיב, ולא בשום ענין אחר. ואותם הדברים שהיו מתקשים לעינינו, והמכשילים את הרשעים להיות פוקרים, הם עצמם יהיו המגלים לנו האמת הזה, והמודיעים לנו היחוד האמיתי הזה בכל דרכיו, כמ&quot;ש. נמצא שתי הבחנות יש לנו בזה, פירוש, בענין הרע הנראה עתה בעולם. הא' הוא, שאינו יוצא מרשות אחר ח&quot;ו שיוכל להתקיים נגדו. והב' היא, שסופו יהיה טוב:

ד. אלא שסופו הוא טוב ודאי - שאינו נגד טובו אפילו בדרך אחר שפירשנו דהיינו שיהיה רצון עלול ממנו מעכב על ידו, אלא סופו הוא טוב. והנה נראה שאדרבא, בדרך זה הא&quot;ס מודיע אמיתת יחודו באמת. וזה:

ה. ואז נודע שלא יש רשות אחר אלא הוא, וזה, כי אפילו היה נותן השגה לנמצאיו שישיגו שלמותו, הנה היו מכירים כל שלמותו זה שהיה מגלה להם, ומשיגים גודל יקרו וכבודו. אך הנה היתה הקדמה כוזבת למינים בדורות אחרים, שאי אפשר להשיג קצה אלא מקצה שכנגדו, ואמרו כשאומרים שיש אלוק אחד שהוא תכלית הטוב, אם כן ח&quot;ו שיהיה אחר תכלית הרע, שאם לא כן לא היתה הידיעה זאת בתכלית הטוב הזה. ועל כן גם להוציא מן הטעות הזה, רצה וברא רע, כדכתיב &quot;עושה שלום ובורא רע&quot;. והנה ההפך נראה מיד, ומבינים הקצה הטוב. אך עוד נדע, שאפילו זה הרע לא היה רשות בפני עצמו, אלא שהוא ית&quot;ש, שהוא כל יכול, יכול לעשות גם זה מה שהוא כביכול הפכו, ונראה על ידו שלמותו הגדול. והרע אינו רשות אחר ח&quot;ו, אלא דבר נברא ממנו, עד שיראו הנמצאים את ההפך, ולא יחשבו שיש הפך אחר, כי אין הפך אלא מה שהוא הפך. וכשראו ההפך, וגם ראו שאינו כלום, אלא נברא ממנו ית&quot;ש, הרי ידעו השלמות והיחוד בברור, ונודע פתיות הרשעים הכופרים. כי בנבראים הוא כך - שאין נודע קצה אלא מהפכו. ודרך הבורא אינו כדרך הנבראים כלל, כי הרי לא יוכל נברא לעשות ההפך לו, והוא עשהו, ועוד בטלו, ונראה יחודו בשלמות:</text>
      <sha1>8hay726in7tw52npzzmq96z5vo5hpog</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:פיוט</title>
    <ns>10</ns>
    <id>270052</id>
    <revision>
      <id>3009036</id>
      <parentid>3006460</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:06:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009036</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1635" sha1="eep525n6ie93tjeexdtbiw012qp035s" xml:space="preserve">{{תבנית מידע
| מחלקה = vcard
| עיצוב = width: 17em; table-layout: fixed; border-collapse: collapse; word-wrap: break-word;
| למעלה = {{{שם|{{שם הדף}}}}}
| למעלה-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; font-size: 1.2em; padding: 10px; border: none;
| תמונה = {{{תמונה|}}}
| כתובית תמונה = {{{כיתוב|}}}
| ריחוף = שמאל

| כותרת-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; text-align: center;
| תווית-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 40%;
| מידע-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 60%;

| תווית1 = סוג:
| מידע1 = {{{סוג|}}}

| תווית2 = תת-סוג:
| מידע2 = {{{תת-סוג|}}}

| תווית3 = מועד:
| מידע3 = {{{מועד|}}}

| תווית4 = מחבר:
| מידע4 = {{{מחבר|}}}

| תווית5 = מיוחס ל:
| מידע5 = {{{מיוחס ל|}}}

| תווית6 = שנה:
| מידע6 = {{{שנה|}}}

| תווית7 = חי בשנים:
| מידע7 = {{{חי בשנים|}}}

| תווית8 = אקרוסטיכון:
| מידע8 = {{{אקרוסטיכון|}}}

| תווית9 = צורה:
| מידע9 = {{{צורה|}}}

| תווית10 = אוצר השירה:
| מידע10 = {{{אוצר השירה|}}}

| כותרת11 = {{#תנאי:{{{מנהגים|}}}|מנהגים}}
| מידע12 = {{{מנהגים|}}}
}}
{{{{פיוט|
| שם=
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג =
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה =
| מנהגים =
}}</text>
      <sha1>eep525n6ie93tjeexdtbiw012qp035s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009037</id>
      <parentid>3009036</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:07:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3009037</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1633" sha1="dv839u2k1keg1io8o5n2hr1n607o4eq" xml:space="preserve">{{תבנית מידע
| מחלקה = vcard
| עיצוב = width: 17em; table-layout: fixed; border-collapse: collapse; word-wrap: break-word;
| למעלה = {{{שם|{{שם הדף}}}}}
| למעלה-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; font-size: 1.2em; padding: 10px; border: none;
| תמונה = {{{תמונה|}}}
| כתובית תמונה = {{{כיתוב|}}}
| ריחוף = שמאל

| כותרת-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; text-align: center;
| תווית-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 40%;
| מידע-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 60%;

| תווית1 = סוג:
| מידע1 = {{{סוג|}}}

| תווית2 = תת-סוג:
| מידע2 = {{{תת-סוג|}}}

| תווית3 = מועד:
| מידע3 = {{{מועד|}}}

| תווית4 = מחבר:
| מידע4 = {{{מחבר|}}}

| תווית5 = מיוחס ל:
| מידע5 = {{{מיוחס ל|}}}

| תווית6 = שנה:
| מידע6 = {{{שנה|}}}

| תווית7 = חי בשנים:
| מידע7 = {{{חי בשנים|}}}

| תווית8 = אקרוסטיכון:
| מידע8 = {{{אקרוסטיכון|}}}

| תווית9 = צורה:
| מידע9 = {{{צורה|}}}

| תווית10 = אוצר השירה:
| מידע10 = {{{אוצר השירה|}}}

| כותרת11 = {{#תנאי:{{{מנהגים|}}}|מנהגים}}
| מידע12 = {{{מנהגים|}}}
}}
{{פיוט|
| שם=
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג =
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה =
| מנהגים =
}}</text>
      <sha1>dv839u2k1keg1io8o5n2hr1n607o4eq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009049</id>
      <parentid>3009037</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:32:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1658" sha1="sniltzo45k3081v58odjrmnld27akdv" xml:space="preserve">{{תבנית מידע
| מחלקה = vcard
| עיצוב = width: 17em; table-layout: fixed; border-collapse: collapse; word-wrap: break-word;
| למעלה = {{{שם|{{שם הדף}}}}}
| למעלה-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; font-size: 1.2em; padding: 10px; border: none;
| תמונה = {{{תמונה|}}}
| כתובית תמונה = {{{כיתוב|}}}
| ריחוף = שמאל

| כותרת-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; text-align: center;
| תווית-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 40%;
| מידע-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 60%;

| תווית1 = סוג:
| מידע1 = {{{סוג|}}}

| תווית2 = תת-סוג:
| מידע2 = {{{תת-סוג|}}}

| תווית3 = מועד:
| מידע3 = {{{מועד|}}}

| תווית4 = מחבר:
| מידע4 = {{{מחבר|}}}

| תווית5 = מיוחס ל:
| מידע5 = {{{מיוחס ל|}}}

| תווית6 = שנה:
| מידע6 = {{{שנה|}}}

| תווית7 = חי בשנים:
| מידע7 = {{{חי בשנים|}}}

| תווית8 = אקרוסטיכון:
| מידע8 = {{{אקרוסטיכון|}}}

| תווית9 = צורה:
| מידע9 = {{{צורה|}}}

| תווית10 = אוצר השירה:
| מידע10 = {{{אוצר השירה|}}}

| כותרת11 = {{#תנאי:{{{מנהגים|}}}|מנהגים}}
| מידע12 = {{{מנהגים|}}}
}}
&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם=
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג =
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה =
| מנהגים =
}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sniltzo45k3081v58odjrmnld27akdv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יט לז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>286503</id>
    <revision>
      <id>3009051</id>
      <parentid>2694048</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T16:03:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוֹאָב */</comment>
      <origin>3009051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2368" sha1="q1ih72gpm0st0zip9j201mlkmfrwj51" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט לו|לז|יט לח|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם.}}

== מוֹאָב ==

ראה: [[ביאור:בראשית יט לב|'''תוכניתן של בנות לוט להציל את עצמן ולהקים זרע לאביהן''']]

&quot;'''מוֹאָב'''&quot; - בא מאביה של בתו. הבת הבכירה לא מתביישת במעשה 'גילוי העריות', כי לדעתה זה מותר מחוק היבום להביא יורש מכובד לאביה.&lt;br&gt;
היא גאה לכבד את לוט בבן בכור ששמו הוא &quot;מוֹאָב&quot;. &lt;br&gt;
לוט לא שינה את שם בנו. 
* ייתכן שהוא הסכים שכדי למנוע רכילות ושם רע, הוא מודה שהוא האב.
* ייתכן שהוא חלש וזקן ולא מסוגל להתנגד לבתו התקיפה, שכפתה עליו את היבום.

אלוהים נתן ללוט גואל ויורש מבתו ולא ראה במעשה חטא, אלא מילוי שליחות בשרות אלוהים לקיים את הבטחותיו ללוט כדי שלוט יצא מכנען וישאיר את כנען לאברהם. ואכן אלוהים אמר למשה:
* &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים ב ט]]).
* &quot;וְקָרַבְתָּ, מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם, וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים ב יט]])
מזרעו תקום &quot;'''רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה'''&quot;, ותהיה סבתא רבה לדוד המלך ולזרעו ([[רות ד כב]]).&lt;br&gt;
ועוד מזרעו תקום &quot;'''נַעֲמָה הָעַמֹּנִית'''&quot; שתהיה אימו של רחבעם בן שלמה וזרעו ([[מלכים א יד כא]]). 


{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט לו|לז|יט לח|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>q1ih72gpm0st0zip9j201mlkmfrwj51</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009054</id>
      <parentid>3009051</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T16:32:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>ממזר</comment>
      <origin>3009054</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3250" sha1="fslr50b7tc4zhje4eiiex09e7m5yqif" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט לו|לז|יט לח|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם.}}

== מוֹאָב ==

ראה: [[ביאור:בראשית יט לב|'''תוכניתן של בנות לוט להציל את עצמן ולהקים זרע לאביהן''']]

&quot;'''מוֹאָב'''&quot; - בא מאביה של בתו. הבת הבכירה לא מתביישת במעשה 'גילוי העריות', כי לדעתה זה מותר מחוק היבום להביא יורש מכובד לאביה.&lt;br&gt;
היא גאה לכבד את לוט בבן בכור ששמו הוא &quot;מוֹאָב&quot;. &lt;br&gt;
לוט לא שינה את שם בנו. 
* ייתכן שהוא הסכים שכדי למנוע רכילות ושם רע, הוא מודה שהוא האב.
* ייתכן שהוא חלש וזקן ולא מסוגל להתנגד לבתו התקיפה, שכפתה עליו את היבום.

אלוהים נתן ללוט גואל ויורש מבתו ולא ראה במעשה חטא, אלא מילוי שליחות בשרות אלוהים לקיים את הבטחותיו ללוט כדי שלוט יצא מכנען וישאיר את כנען לאברהם. ואכן אלוהים אמר למשה:
* &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים ב ט]]).
* &quot;וְקָרַבְתָּ, מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם, וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים ב יט]])
מזרעו תקום &quot;'''רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה'''&quot;, ותהיה סבתא רבה לדוד המלך ולזרעו ([[רות ד כב]]).&lt;br&gt;
ועוד מזרעו תקום &quot;'''נַעֲמָה הָעַמֹּנִית'''&quot; שתהיה אימו של רחבעם בן שלמה וזרעו ([[מלכים א יד כא]]). 

=== גורלו של מואב ===
למרות שהבת הבכירה צדקה שהיא מילאה את רצון אלוהים, והמעשה הוא חוקי לפי חוק היבום, בכל זאת השם פגע בגורלו של הבן הבכור, '''כממזר'''.

בסוף [[W:מואב|'''מואב''']] נכחד לפני בני [[W:עמון|'''עמון''']].
* עמון לקח את החלק הצפוני של עבר הירדן המזרחי.
* בירת מלכות עמון נשארה עד ימינו כ[[W:עמאן|'''עמאן-רבת עמון''']] בירת ממלכת ירדן.
* מואב הוכה קשות על ידי דוד המלך (ייתכן בגלל שהוא הפקיד את משפחתו אצל מלך מואב, והלז הפקיר אותם לשאול המלך).
* פרוט נוסף תמצאו בוויקיפדיה: [[W:מואב|'''מואב''']], [[W:עמון|'''עמון''']].


{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט לו|לז|יט לח|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>fslr50b7tc4zhje4eiiex09e7m5yqif</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009056</id>
      <parentid>3009054</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T16:38:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* גורלו של מואב */</comment>
      <origin>3009056</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3306" sha1="hxe5mbtky7uva7mgt03wpgcw4mipxmv" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט לו|לז|יט לח|הבהרה=כן|ציטוט=
וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם.}}

== מוֹאָב ==

ראה: [[ביאור:בראשית יט לב|'''תוכניתן של בנות לוט להציל את עצמן ולהקים זרע לאביהן''']]

&quot;'''מוֹאָב'''&quot; - בא מאביה של בתו. הבת הבכירה לא מתביישת במעשה 'גילוי העריות', כי לדעתה זה מותר מחוק היבום להביא יורש מכובד לאביה.&lt;br&gt;
היא גאה לכבד את לוט בבן בכור ששמו הוא &quot;מוֹאָב&quot;. &lt;br&gt;
לוט לא שינה את שם בנו. 
* ייתכן שהוא הסכים שכדי למנוע רכילות ושם רע, הוא מודה שהוא האב.
* ייתכן שהוא חלש וזקן ולא מסוגל להתנגד לבתו התקיפה, שכפתה עליו את היבום.

אלוהים נתן ללוט גואל ויורש מבתו ולא ראה במעשה חטא, אלא מילוי שליחות בשרות אלוהים לקיים את הבטחותיו ללוט כדי שלוט יצא מכנען וישאיר את כנען לאברהם. ואכן אלוהים אמר למשה:
* &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים ב ט]]).
* &quot;וְקָרַבְתָּ, מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם, וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים ב יט]])
מזרעו תקום &quot;'''רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה'''&quot;, ותהיה סבתא רבה לדוד המלך ולזרעו ([[רות ד כב]]).&lt;br&gt;
ועוד מזרעו תקום &quot;'''נַעֲמָה הָעַמֹּנִית'''&quot; שתהיה אימו של רחבעם בן שלמה וזרעו ([[מלכים א יד כא]]). 

=== גורלו של מואב ===
למרות שהבת הבכירה צדקה שהיא מילאה את רצון אלוהים, והמעשה הוא חוקי לפי חוק היבום, בכל זאת השם פגע בגורלו של הבן הבכור, '''כממזר'''.

בסוף [[W:מואב|'''מואב''']] התבולל (לנבטים) לפני בני [[W:עמון|'''עמון''']] שהתבוללו בתרבות יון.
* עמון לקח את החלק הצפוני של עבר הירדן המזרחי.
* בירת מלכות עמון נשארה עד ימינו כ[[W:עמאן|'''עמאן-רבת עמון''']] בירת ממלכת ירדן.
* מואב הוכה קשות על ידי דוד המלך (ייתכן בגלל שהוא הפקיד את משפחתו אצל מלך מואב, והלז הפקיר אותם לשאול המלך).
* פרוט נוסף תמצאו בוויקיפדיה: [[W:מואב|'''מואב''']], [[W:עמון|'''עמון''']].


{{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט לו|לז|יט לח|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>hxe5mbtky7uva7mgt03wpgcw4mipxmv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר סיפורי מעשיות/הקדמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295320</id>
    <revision>
      <id>3009151</id>
      <parentid>2699428</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:54:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>בינוויקי</comment>
      <origin>3009151</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99949" sha1="9tih2ouho3au94goap31h11io4rm4k8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד}}
סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת&lt;br&gt;
==הַקְדָּמָה א'==
מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע שֶׁהוּא אָדָם וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר זָכָה לְהַשְׁלִים דְּמוּת אָדָם כִּי זֶה כָּל הָאָדָם הֲלֹא הוּא כְּבוֹד אֲדוֹנֵינוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתֵּנוּ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ, הָרַב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא בּוּצִינָא רַבָּא בּוּצִינָא עִלָּאָה בּוּצִינָא יַקִּירָא וְקַדִּישָׁא קְדֻשַּׁת-שֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה נִין וָנֶכֶד לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הָאֱלֹקִי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה אֲשֶׁר כְּבָר נֶהֱנוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹרוֹ בְּחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנִּפְלָאִים אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאוּ לְאוֹרָה רַבִּים רָאוּ וַיִּשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ וְהָאֱמֶת יוֹרֶה דַּרְכּוֹ וְהִנֵּה עוֹד רְאֵה זֶה נִמְצָא בְּאַמְתְּחוֹתֵינוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ פֶּה אֶל פֶּה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר אִזֵּן וְחִקֵּר וְתִקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה וְהִלְבִּישׁ וְהִסְתִּיר הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד.&lt;br&gt;
כִּי זֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה כְּשֶׁהָיוּ רוֹצִים לְדַבֵּר בְּנִסְתְּרוֹת ה' הָיוּ מְדַבְּרִים בְּדֶרֶךְ חִידָה וּמָשָׁל וְהִלְבִּישׁוּ סִתְרֵי תּוֹרָה גִּנְזַיָּא דְּמַלְכָּא בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁים מִלְּבוּשִׁים שׁוֹנִים כַּמּוּבָא אַחַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ וּבֶן הַשִּׁפְחָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָז שֶׁבַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ הַחֲבֵרִים מְדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים קַבָּלָה הָיוּ מְשִׂיחִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה כִּי עַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא וְכוּ', וְעַל פִּי רֹב אַחַר כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת הָיָה מְגַלֶּה קְצָת מְעַט פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם אֵיזֶה רְמָזִים לְהֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים כַּמְבֹאָר לְקַמָּן בִּמְקוֹמָם הַדְּבָרִים וְהָרְמָזִים שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה וְהִנֵּה עַד הֵנָּה הָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גְּנוּזִים אֶצְלֵנוּ אַךְ לִהְיוֹת רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשֵׁנוּ מִי יַרְאֵנוּ טוֹב כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשָׁם לִשְׁמֹעַ תָּמִיד דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבְיִחוּד אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר אֲשֶׁר לֹא זָכוּ עֲדַיִן שֶׁיַּגִּיעוּ אֲלֵיהֶם כִּי אִם בְּהַעְתָּקוֹת בִּכְתָב עַל-יְדֵי סוֹפְרִים שׁוֹנִים אֲשֶׁר נִתְרַבּוּ הַטָּעֻיּוֹת בָּהֶם מְאֹד וְקִלְקְלוּ הַמְכֻוָּן.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
עַל כֵּן תְּשׁוּקָתָם הַגְּדוֹלָה אִלְּצוּנוּ, וְכָסְפָּם הֶחָזָק דְּחָקוּנוּ עַד אֲשֶׁר הֻכְרַחְנוּ לְמַלֹּאת רְצוֹנָם לַהֲבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּס וְגַם כִּי הָיָה לָנוּ גִּלּוּי דַּעַת מִפִּי רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲשֶׁר פַּעַם אֶחָד גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁרוֹצֶה לְהַדְפִּיס סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן לִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּדַעְתִּי לְהַדְפִּיס סֵפֶר מַעֲשִׂיּוֹת וְיִהְיֶה לְמַעְלָה כָּתוּב בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְמַטָּה בִּלְשׁוֹן לַעַז וְאָמַר: הֲלֹא מַה יּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְדַבֵּר עַל זֶה, הֲלֹא עַל כָּל פָּנִים הֵם מַעֲשִׂיּוֹת נָאִים לְסַפֵּר וְכוּ' כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ וְזֶה אֲשֶׁר הֵעִירוּנוּ לַהֲבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּס.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְאִם אָמְנָם יָדַעְנוּ וְלֹא נֶעְלַם מֵעֵינֵינוּ כִּי רַבִּים קָמוּ עָלָיו עִם כָּל זֶה הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וְהַשֵּׁם הַטּוֹב יַעֲשֶׂה הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל וְגַם כִּי תְּהִלָּה לָאֵל עַד כֹּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ כִּי נִתְפַּשְּׁטוּ חִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּקֶרֶב עַם קָדוֹשׁ בְּקָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ דְּבָרָיו לָהֶם לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וַתְּהִי בְּפִיהֶם כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבוֹ כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשָׁם וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֵּל פִּיהֶם וְרַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתָּם אֶת הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם אֲשֶׁר לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ וְלֹא עָלֵינוּ לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי הוּא כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא וְכַמָּה עָלְמִין אִתְהַפְּכוּ בְּגִינַיהוּ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְרַבּוּ בְּיָמֵינוּ בֵּין הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים וּמִי יָבוֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ אַךְ זֹאת לָדַעַת כִּי כָּל כַּוָּנָתֵנוּ בְּהַדְפָּסַת אֵלּוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הוּא רַק בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַחוֹסִים בְּצֵל קָדְשׁוֹ הַתְּאֵבִים וּמְצַפִּים וּמִשְׁתּוֹקְקִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וְאִם אָמְנָם הַדְּבָרִים הַנִּדְפָּסִים בַּסֵּפֶר, כְּאִלּוּ נֶאֶמְרוּ בְּקָהָל רָב לְעֻמַּת זֶה רָאִינוּ כִּי כְּבָר הִתְחִילוּ הַדְּבָרִים לְהִתְפַּשֵּׁט בִּכְתָב עַל יְדֵי הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים לִדְבָרִים הַנִּדְפָּסִים וְגַם לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבְּרָם כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם יִרְאֶה וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יָבִין כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם כִּי דְּבָרִים הַלָּלוּ עוֹמְדִים בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֵשׁ בּוֹ כַּוָּנָה עֲצוּמָה וּמִי שֶׁמְּשַׁנֶּה דִּבּוּר אֶחָד מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲמָרוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ הוּא מְחַסֵּר הַרְבֵּה מֵהַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר שֶׁאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם דְּרָכִים וְנִסְתָּרוֹת וְעַמְקוּת מֻפְלָג מְאֹד וּרְאוּיִים לְדָרְשָׁם בָּרַבִּים לַעֲמֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְסַפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי הֵם חִדּוּשִׁים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד גַּם מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם וּבָקִי הֵיטֵב בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ&quot;י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יוּכַל לְהָבִין וְלָדַעַת קְצָת מְעַט רְמָזִים בְּאֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת אִם יָשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם הֵיטֵב גַּם יֵשׁ בָּהֶם הִתְעוֹרְרוּת מוּסָר נִפְלָא וְעָצוּם מְאֹד בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם מְעוֹרְרִים וּמַמְשִׁיכִים אֶת הַלֵּב מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לַעֲסֹק רַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָּמִיד וְלַהֲפֹךְ פָּנָיו מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם לְגַמְרֵי כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ אִם יִסְתַּכֵּל בָּהֶם בֶּאֱמֶת אוּלָם תַּכְלִית כַּוָּנוֹת אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת רָחוֹק מְאֹד מִדַּעַת אֱנוֹשׁ וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בְּשֶׁבַח תִּפְאֶרֶת גְּדֻלַּת הַמַּעֲשִׂיּוֹת הָאֵלּוּ כִּי גָּבְהוּ מִדַּעְתֵּנוּ וְכָל הַמּוֹסִיף לְדַבֵּר בְּשֶׁבַח גְּדֻלָּתָם וְעַמְקוּתָם הוּא גּוֹרֵעַ רַק אָמַרְנוּ לְהָעִיר קְצָת לְבַב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְמַעַן לֹא יִשְׁכְּחוּ נִפְלְאוֹתָם אֲשֶׁר הֶרְאָם מֵרָחוֹק כְּמָאן דְּמַחְוֵי בְּמָחוֹג עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים עַל יְדֵי מְעַט הָרְמָזִים אֲשֶׁר גִּלָּה לְעֵינֵינוּ אַחַר סִפּוּר כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה כִּי הַאַף אָמְנָם נִרְשְׁמוּ קְצָת הָרְמָזִים שֶׁנִּשְׁמְעוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אַךְ זֶה בָּרוּר לְכָל מַשְׂכִּיל כִּי אֵין דּוֹמֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ לְהָרוֹאֶה הַדְּבָרִים בַּסֵּפֶר וּבְיוֹתֵר בְּדַרְכֵי רְמָזִים כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם מוּבָנִים כִּי אִם עַל יְדֵי תְּנוּעַת הָאֵיבָרִים בְּנִעְנוּעַ הָרֹאשׁ וּקְרִיצַת הָעַיִן וּנְטִיַּת הַיָּד וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה אֲשֶׁר עַל יָדָם דַּיְקָא יָבִין הַמֵּבִין קְצָת מְעַט וְיִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֵה וְעֵינָיו לְמֵרָחוֹק יַבִּיטוּ גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וּגְדֻלַּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נִתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה לְבוּשִׁים שׁוֹנִים כַּמְבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
עַד כֹּה הִגִּיעוּ דְּבָרִים הַמְּעוּטִים הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה לִבֵּנוּ יֶהְגֶּה אֵימָה, אַיֵּה סוֹפֵר אַיֵּה שׁוֹקֵל מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרֵנוּ מִי יָנוּד לָנוּ אֵשׁ אֹכְלָה מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵינוּ נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם בְּיָדוֹ נַפְקִיד רוּחֵנוּ אֵלֶיךָ ה' נִשָּׂא נַפְשֵׁנוּ עַד הֵנָּה רַחֲמֶיךָ עֲזָרוּנוּ עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ עַד יָבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק לַעֲדָתֵנוּ וְיִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב וְהַמְסַדֵּר וְהַמַּעְתִּיק לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק&lt;br&gt;
נְאֻם הַקָּטָן נָתָן בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי הֶערְץ יצ&quot;ו מִנֶּעמְרָאב רַבָּתִי חֲתַן הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ כְּבוֹד קְדֻשַּׁת מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי דָּוִד צְבִי זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהָיָה אַב בֵּית-דִּין בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ קְרֶעמִינִיץ וְהַגָּלִיל וּבִקְהִלַּת-קֹדֶשׁ שַׁארִיגְרַאד וּבִקְהִלַּת-קֹדֶשׁ מָאהְלוּב וְהַגְּלִילוֹת.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹנָה שֶׁבְּסֵפֶר זֶה עָנָה וְאָמַר בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים יֵשׁ בָּהֶם נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה וּדְבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד אַךְ שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי חָסֵר מֵהֶם הַרְבֵּה וְגַם נִתְבַּלְבְּלוּ, וְאֵינָם מְסַפְּרִים אוֹתָם כְּסֵדֶר כִּי מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ בַּתְּחִלָּה מְסַפְּרִים בַּסּוֹף וְכֵן לְהֵפֶךְ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֲבָל בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִים הָעוֹלָם דְּבָרִים נֶעְלָמִים גְּבוֹהִים מְאֹד וְהַבַּעַל- שֵׁם-טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הָיָה יָכוֹל עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה לְיַחֵד יִחוּדִים כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם עַל-יְדֵי תְּפִלָּה הָיָה מְתַקְּנָם וּמְיַחֲדָם עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה וְעוֹד דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעִנְיָן זֶּה וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁבַּדַּף הַסָּמוּךְ וְאָמַר בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה וְכוּ' וְדַע שֶׁהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ רֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם מַעֲשִׂיּוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם רַק הוּא בְּעַצְמוֹ סִפְּרָם מִלִּבּוֹ וְדַעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי הַהַשָּׂגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשִּׂיג בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁהָיָה מַלְבִּישׁ אוֹתָהּ הַהַשָּׂגָה בְּאוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה וְהַמַּעֲשֶׂה בְּעַצְמָהּ הִיא מַרְאֶה נוֹרָאָה וְהַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד שֶׁהִשִּׂיג וְרָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה וְגַם לִפְעָמִים הָיָה מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה מֵהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם אֲבָל הוֹסִיף בָּהֶם הַרְבֵּה, וְהֶחֱלִיף וְתִקֵּן הַסֵּדֶר עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה לְגַמְרֵי מִמַּה שֶּׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִין וְכַנַּ&quot;ל: אֲבָל לֹא נִכְתְּבוּ בְּזֶה הַסֵּפֶר מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי אִם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁאָר כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהִתְחִיל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לַעֲסֹק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אָמַר בְּפֵרוּשׁ בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: הִנְנִי אַתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת, (אִיךְ וֶועל שׁוֹין אָן הֵייבְּן מַעֲשִׂיּוֹת דֶּער צֵילִין), וְכַוָּנוֹת דְּבָרָיו הָיָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לָכֶם לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מַה שֶּׁעָסַק בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל יָמָיו לַהֲשִׁיבֵנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כָּל אֵלֶּה עַל כֵּן הוּא מַתְחִיל לַעֲסֹק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְאָז בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אָמַר הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ וְכוּ' דָּא אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא וְכוּ' הַנִּדְפֶּסֶת בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּדַף קנ&quot;ז וְשָׁם מְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר קְצָת מֵעִנְיַן סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה אֶת בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּפְלוּ בְּשֵׁנָה וִישֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְיֵשׁ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּקֶרֶב שָׁנִים, וְיֵשׁ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיק וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין וְתַשְׂכִּיל קְצַת מִן מוֹצָא דָּבָר עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים שֶׁל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַגִּיעִים, וּמֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת אֲפִלּוּ עַל פִּי פָּשׁוּט מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת כִּי כֻּלָּם הֵם סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: &lt;br&gt;
&lt;br&gt;
חזק&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
==הַקְדָּמָה ב'==
[נוסף בהדפסה שניה בשנת התק&quot;נ לעמבערג]

בִּהְיוֹתֵנוּ עוֹסְקִים בְּהַדְפָּסַת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בָּרִאשׁוֹנָה שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ קוֹל שָׁאוֹן בְּאָמְרָם, כִּי לֹא נָכוֹן לְהַדְפִּיס סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה וְלִכְפֹּל דִּבְרֵיהֶם הוּא אַךְ לְמוֹתָר, וְאִם כְּבָר הִקְדַּמְנוּ בַּהַקְדָּמָה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר שֶׁרְצוֹנוֹ לְהַדְפִּיס סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וּמַה יּוּכְלוּ הָעוֹלָם לוֹמַר עַל זֶה, כִּי הֲלֹא עַל כָּל פָּנִים הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת נָאִים וּכְבָר נִדְפְּסוּ בָּעוֹלָם כַּמָּה וְכַמָּה סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת רַבּוּ מִסַּפֵּר וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף בִּפְרָט כִּי רֹב הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְסַפְּרִים בְּבֵאוּר מֵהִתְעוֹרְרוּת מוּסָר נִפְלָא מְאֹד, כְּגוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ, וְכֵן בְּרֹב הַמַּעֲשִׂיּוֹת נִמְצָא מֵהֶם בְּבֵאוּר דִּבְרֵי חָכְמָה וּמוּסָר מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת בָּהֶם, וְגַם אֵצֶל כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כְּבָר נִדְפְּסוּ הֶעָרוֹת וּמִקְצָת רְמָזִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ&quot;ל בְּעַצְמוֹ כַּמְבֹאָר לְעֵיל עַל כָּל זֶה אָמַרְתִּי לְהָעִיר עוֹד אֵיזֶה הֶעָרוֹת לְהֵיכָן מְרַמְּזִים הַמַּעֲשִׂיּוֹת לְפִי דַעְתִּי הַקְּלוּשָׁה וְהָרוֹצֶה לְהוֹסִיף יוֹסִיף:

יָדוּעַ בְּכָל סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים וּבְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ&quot;י זַצַ&quot;ל שֶׁבַּת מֶלֶךְ הִיא כִּנּוּי לְהַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל וּכְבָר נִתַּן לָנוּ רְשׁוּת לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה מִן הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר קְדָמוּנוּ אֲשֶׁר מִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים וְגַם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּלְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ הַרְבֵּה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &quot;כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה&quot; וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וְכָל סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כְּדַאי לוֹ מְיֻסָּד עַל סוֹד זֶה וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ&quot;י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְסִפְרֵי הַזֹּהַר מְלֵאִים מִזֶּה כַּמְבֹאָר שָׁם: מָאן דְּקָטֵל לְחִוְיָא יָהֲבִין לֵהּ בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא דְּהִיא צְלוֹתָא וּבִפְרָט בְּמַאֲמָר הַסָּבָא דְּמִשְׁפָּטִים שֶׁאָמַר: עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עַיְנִין וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה רַבּוּ מִסַּפֵּר וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּ&quot;יְהִי רָצוֹן&quot; שֶׁקֹּדֶם תְּהִלִֹּים: וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דּוֹדָהּ וְכוּ' וְכֵן בְּהַ&quot;לְּשֵׁם יִחוּד&quot; קֹדֶם הַנָחַת תְּפִלִּין הַנִּדְפָּס בְּ&quot;שַׁעֲרֵי צִיּוֹן&quot; אוֹמְרִים שָׁם וְהֶחָתָן וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן קְצָת בְּכִתְבֵי הָאֲרִ&quot;י זַצַ&quot;ל יִרְאֶה שָׁם בְּבֵאוּר שֶׁכָּל יְסוֹד הַקַּבָּלָה הוּא כְּדֶרֶךְ זֶה לְיַחֵד בְּחִינַת חָתָן וְכַלָּה דְּכוּרָא וְנֻקְבָּא וּמְבָאֵר שָׁם כָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַסְּפִירוֹת וְכָל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת עַל דְּמוּת וְצֶלֶם שֶׁל פַּרְצוּף דְּכוּרָא וְכוּ' וּמְבֹאָרִים שָׁם בִּפְרָטִיּוּת כָּל הָאֵיבָרִים שֶׁלָּהֶם וְכָל עִנְיְנֵי יִחוּד וְזִוּוּג וְעִבּוּר וְהוֹלָדָה וִינִיקָה וְהִתְגַּדְּלוּת הַקָּטָן וְהַקְּטַנָּה עַד שֶׁנַּעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְכוּ' וְכוּ' וְהוּא דָּבָר מְבֹאָר מְאֹד מְאֹד בְּכָל הָ&quot;עֵץ חַיִּים&quot; וּ&quot;פְרִי עֵץ חַיִּים&quot; וְגַם בְּאִדְּרָא רַבָּא בְּנָשׂא וְהַאֲזִינוּ מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ רֶמֶז מִזֶּה, וְגַם כָּל סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים מָלֵא מִזֶּה שֶׁפִּרֵט כָּל הָאֵיבָרִים שֶׁל הֶחָתָן שֶׁהַכַּלָּה מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ, וְכֵן פּוֹרֵט הָאֵיבָרִים שֶׁל הַכַּלָּה מַה שֶּׁהֶחָתָן מְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ וְגַם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּמִּדְרָשִׁים הִמְשִׁילוּ מַתַּן תּוֹרָה לַחֲתֻנָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זֶה מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ' וְאָמְרוּ עַל פָּסוּק: לִקְרַאת הָאֱלֹקִים כְּחָתָן הַיּוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה כִּי שַׁבָּת קֹדֶשׁ נִקְרָא כַּלָּה וּמַלְכְּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה בּוֹאִי כַלָּה וְכוּ', הֲרֵי מְבֹאָר לָעַיִן שֶׁכָּל רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּנּוּ כְּלָלִיּוּת וְהִתְחַבְּרוּת הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן בְּשֵׁם חִבּוּר שֶׁל חָתָן וְכַלָּה, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם וְכָל הָאֵיבָרִים שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה כֻּלָּם הֵם צֶלֶם אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &quot;וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אוֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם&quot; וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת נִשּׂוּאִין אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד וְכוּ' כִּי הָאָדָם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הֵם חֵלֶק אֱלֹקִים מִמַּעַל מַמָּשׁ וּבָהֶם כָּלוּל הַשֵּׁם הֲוָיָ&quot;ה בָּרוּךְ הוּא וְאִם זוֹכִין שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּד וּבָהּ ה' וְכָל זֶה הוּא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים וּמְבֹאָרִים לְעֵין כֹּל, וּכְבָר הִשְׁתַּמְּשׁוּ כָּל הַקַּדְמוֹנִים בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה לְכַנּוֹת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּשֵׁם חִבּוּר חָתָן וְכַלָּה, כִּי כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּשָׁרְשָׁהּ הָעֶלְיוֹן מְרַמֵּז לְחִבּוּר חָתָן וְכַלָּה הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהִיא בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּאֲשֶׁר כָּל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ&quot;י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְלֵאִים מִזֶּה כַּנַּ&quot;ל וְגַם בְּתִשְׁעָה בְּאָב בַּקִּינוֹת שֶׁמְּקוֹנְנִין עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת-יִשְֹרָאֵל, אוֹמְרִים: אָז בַּהֲלֹךְ יִרְמְיָהוּ וְכוּ' אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר מְנֻוֶּלֶת מָצָא, וְכֵן בְּתִקּוּן שְׁלשָׁה מִשְׁמוֹרוֹת שֶׁהוּא מֵהַזֹּהַר חָדָשׁ מְדַבֵּר שָׁם גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה כְּאִשָּׁה הַמְקוֹנֶנֶת עַל בַּעְלָהּ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.

מִכָּל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבֹאָר לָעֵינַיִם שֶׁגָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת- יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת אֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ וְהִתְרַחֲקוּתָהּ מִדּוֹדָהּ וְכוּ' וְעַיֵּן בְּסֵפֶר הַבָּהִיר בַּהַשְׁמָטוֹת שֶׁל זֹהַר בְּרֵאשִׁית מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם עַל לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה וְכוּ', מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וְכוּ' וְנִשְּׂאָה לַמֶּלֶךְ גַּם נִתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה וְלִפְעָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בְּאַהֲבָתוֹ אֲחוֹתִי, כִּי מִמָּקוֹם אֶחָד הָיָה וְלִפְעָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי כִּי בִּתּוֹ הִיא וְלִפְעָמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ אִמִּי וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק: בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתִּי וְכוּ', וְכֵן בְּכָל סֵפֶר מִשְׁלֵי מְכַנֶּה הָאֱמוּנָה וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשֵׁם אִשָּׁה טוֹבָה אֵשֶׁת חַיִל וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת בְּשֵׁם אִשָּׁה רָעָה אִשָּׁה זוֹנָה כַּמְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ&quot;י וּבְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְבָר נִדְפַּס מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּסוֹף סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף מֵהַסּוֹחֵר עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיוּ בַּיָּם וְכוּ' שֶׁמְּיֻסָּד עַל הַקְדָּמָה זוֹ שֶׁאִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא כְּנֶסֶת יִשְׁרָאֵל וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ ה' אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּקַל יוּכַל הַמְעַיֵּן הַמֵּבִין הָרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בָּהֶם לִמְצֹא בָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְאִם אָמְנָם אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא עַד תְּכוּנָתָם לְהָבִין כָּל קִשּׁוּר הַמַּעֲשֶׂה מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ עִם כָּל זֶה יָבִין מְעַט מִזְּעֵיר מֵהֶם וְיֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ מְאֹד.

&lt;center&gt;***&lt;/center&gt;
===&quot;וְהִנֵּה מַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹנָה...&quot;===
וְהִנֵּה מַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹנָה מֵהַבַּת מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֶבְדָה זֶה מְבֹאָר שֶׁזֶּה סוֹד שְׁכִינָה בְּגָלוּת, כִּי גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הִתְחִיל קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּסוֹד שְׁבִירַת כֵּלִים בְּסוֹד וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ וְכוּ', וְתֵכֶף שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן זֹאת לְהַעֲלוֹת כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל מְכוֹנָם לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ תֵּכֶף בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁתִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בְּקָרוֹב בְּעֵת בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אַךְ הוּא לֹא נִזְהַר מִלֶּאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת וְכוּ' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַמַּעֲשֶּׁה הַנַּ&quot;ל שֶׁהַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְאָכַל הַתַּפּוּחַ וְעַל-יְדֵי-זֶה פָּגַם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְחָזְרָה וְיָרְדָה הַשְּׁכִינָה וְהָלְכָה לְמַטָּה בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּיָּדוּעַ וְאַחַר-כָּךְ בָּא נֹחַ וְרָצָה לְתַקֵּן וְלֹא תִּקֵּן כִּי שָׁתָה וְנִשְׁכַּר בְּסוֹד וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וְכוּ' כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מָה אֱנוֹשׁ וּרְוִי [מַה שֶׁהַשֵּׁנִי לְמַּלְכוּת] (וְ)לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְשָׁתָה מִן הַיַּיִן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם וּמֵאָז וָהָלְאָה כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר עוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה עַד שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ שֶׁאָז יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן וּמַעֲשֶׂה זוֹ הִיא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן כִּי גַּם בְּכָל אָדָם בִּפְרָטוּת עוֹבֵר עָלָיו כִּמְעַט כָּל מַעֲשֶׂה זוֹ כֻּלָּהּ כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּתִקּוּן זֶה לְהַעֲלוֹת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא לְהוֹצִיא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הָעַכּוּ&quot;ם וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּתְחַזְּרָה בֵּינֵיהֶם: אֲשֶׁר סוֹד כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ וְכָל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ שֶׁכֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל קֹטֶב זֶה כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים לְגַמְרֵי וַהֲמוֹן עַם שֶׁאֵין יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם עִם כָּל זֶה גַם הֵם אִם זוֹכִים לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי עֶרְכָּם, דְּהַיְנוּ לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת טוֹב כִּי אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה וְאִם עֵינָיו לְנֹכַח יַבִּיטוּ לָסוּר מֵרָע וְלִבְחֹר בַּטּוֹב אָז נַעֲשִׂין כָּל הַתִּקּוּנִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים מִמֵּילָא עַל יָדוֹ וְזוֹכֶה לְהָקִים הַשְּׁכִינָה מִנְּפִילָתָהּ כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
נִמְצָא שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא עוֹסֵק לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַבַּת מֶלֶךְ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל אָבִיהָ שֶׁתָּשׁוּב אֶל אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ בְּסוֹד וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל כִּי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלָם הֵם בְּחִינַת שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ כִּי הֵם מוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם, מַה הוּא מְחַיֶּה מֵתִים רוֹפֵא חוֹלִים אַף יִשְׂרָאֵל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי מָה אֲנָא עָבֵד שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי אַף אַתֶּם כֵּן וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹסֵק כִּבְיָכוֹל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָהּ מֵהַגָּלוּת כְּמוֹ כֵן כִּבְיָכוֹל הַשְּׁכִינָה מִתְגַּלָּה אֵלָיו כִּבְיָכוֹל מִתּוֹךְ תֹּקֶף גָּלוּתָהּ וּמִתְעַלֶּמֶת וּמִסְתַּתֶּרֶת עַצְמָהּ וּבָאָה אֵלָיו בַּסֵּתֶר וּמְגַלֵּית לוֹ מְקוֹמָהּ וּמוֹשָׁבָהּ וּמַה לַּעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילָהּ בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאָהּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁגִּלְּתָה הַבַּת מֶלֶךְ אֶל הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בְּאֵיזֶה תַּחְבּוּלוֹת יוּכַל לְהוֹצִיאָהּ וְהָעִנְיָנִים וְהַתַּחְבּוּלוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם הֵם מְבֹאָרִים בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי פָּשׁוּט (כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּרֹב הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ קִשּׁוּר הַמַּעֲשֶׂה מְסַפֵּר דִּבְרֵי מוּסָר עַל פִּי פָּשׁוּט כַּמְבֹאָר לַמְעַיֵּן בָּהֶם) כִּי צְרִיכִין לִבְחֹר לוֹ מָקוֹם וְלִקְבֹּעַ לוֹ תְּשׁוּבָה וְתַעֲנִית וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ וְכוּ' וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה שֶׁזֶּה עִקַּר הֲקָמַת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַכִּיר מַלְכוּתוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְכֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה וְכוּ' וּכְשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לַעֲסֹק בָּזֶה וּבוֹחֵר לוֹ מָקוֹם לְהִתְבּוֹדְדוּת לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִפְעָמִים זוֹכֶה שֶׁנִּמְשָׁךְ אֵיזֶה זְמַן אַךְ אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ מְאֹד לָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלָיו לְפִי בְּחִינָתוֹ הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּיוֹם אַחֲרוֹן מַזְמִינִים לוֹ אֵיזֶה נִסָּיוֹן לְפִי בְּחִינָתוֹ וְאָז בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּזֶה הַיּוֹם, אֲזַי מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְכָל חֵילוֹתָיו עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד וְנִכְנָס עִמּוֹ בִּדְבָרִים וּמַמְשִׁיכוֹ לַעֲצָתוֹ וְרוֹאֶה כִּי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד וְכוּ' וְלוֹקֵחַ מִפִּרְיוֹ וְאוֹכֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן שֶׁלּוֹ מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף אָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְהַזְּמַן וַאֲזַי תֵּכֶף נוֹפֵל עָלָיו שֵׁנָה וְשֵׁנָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ הַמֵּאִיר בְּפָנָיו בְּסוֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו וּכְתִיב לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ, וְעַיֵּן מִזֶּה בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן (בְּסִימָן סמ&quot;ך לק&quot;א) שָׁם מְדַבֵּר מִזֶּה שֶׁעַל יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה אוֹבְדִין אֶת הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל וְאָז נוֹפְלִין לִבְחִינַת שֵׁנָה עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין, כִּי שָׁם מְדַבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֲשֶׁר עַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה עַיֵּן שָׁם וּבְאֵלּוּ הָעִתִּים שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַחֲיָלוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בְּעֵת שֶׁהָיָה מוּטָל בְּשֵׁנָה וְאַחַר-כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן כָּל כָּךְ וְחָזַר וְהָלַךְ לַמָּקוֹם שֶׁל הַבַּת מֶלֶךְ, וְהוֹדִיעָה לוֹ גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו וְעָלֶיהָ שֶׁבִּשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבֵּד מַה שֶּׁאִבֵּד וְהֵקֵלָּה עָלָיו הָאַזְהָרָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת רַק לִזָּהֵר מִשְּׁתִיַּת הַיַּיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שֵׁנָה וְחָזַר וְהִתְיַגַּע אֵיזֶה זְמַן רַב בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּדֵי לְהוֹצִיא הַבַּת מֶלֶךְ, אֲבָל בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לֹא עָמַד גַּם כֵּן בְּנִסָּיוֹן קַל כִּי רָאָה מַעְיָן שֶׁל יַיִן וְהִטְעָה אֶת עַצְמוֹ וְהִתְחִיל לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו וְאָמַר לְהַמְשָׁרֵת, הֲלֹא רָאִיתָ שֶׁזֶּה מַעְיָן וּמֵאַיִן בָּא לְכָאן יָיִן, וּבְתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ וְלָקַח מְעַט וְטָעַם מֵהַיַּיִן וְתֵכֶף נָפַל עָלָיו שֵׁנָה וְיָשַׁן הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר וְהַתַּאֲווֹת כְּשֶׁרוֹצֶה לְהָסִית הָאָדָם הַכָּשֵׁר שֶׁרוֹצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַתַּאֲווֹת שֶׁאֲזַי מַטְעֶה אוֹתוֹ מְעַט מְעַט שֶׁיִּתְפַּלֵּא וְיִתְמַהּ בְּדַעְתּוֹ עַל עִנְיַן הַדָּבָר שֶּׁמִּתְאַוֶּה אֵלָיו וְתֵכֶף שֶּׁנִּכְנָס בִּדְבָרִים בְּעִנְיַן הַתַּאֲוָה מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר עַד שֶׁמַּכְשִׁילוֹ בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה בְּעִנְיַן עֵץ הַדַּעַת אֵיךְ דִּבֵּר הַנָּחָשׁ עִם הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹקִים וְכוּ' וַתֵּרֶא כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְכוּ' דּוּק וְתִשְׁכַּח כִּי כָּךְ הָעִנְיָן בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת אֲמִתִּי וְחָס עַל נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת וְרוֹצֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, הוּא צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לִכְנֹס עִם הַתַּאֲווֹת בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן כְּלָל וְלִבְלִי לְדַבֵּר וּלְהַרְהֵר וּלְהִתְפַּלֵּא וְלִתְמֹהַּ עֲלֵיהֶם כְּלָל וְאַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו כְּלָל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאָלֶף-בֵּית אַל תִּכְנֹס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, רַק יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה לְגַמְרֵי וִיפַקַּח דַּעְתּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן אוֹ בְּדִבְרֵי שִׂיחָה וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁיִּנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל וְאַחַר-כָּךְ חוֹזֵר וּמִתְעוֹרֵר לוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים כָּאֵלֶּה וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל עַד שֶׁיְּנַצַּח הַמִּלְחָמָה:&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְהִנֵּה מֵחֲמַת שֶׁגַּם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִי לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְטָעַם מֵהַיַּיִן חָזַר וְנָפַל עָלָיו שֵׁנָה גְּדוֹלָה וְיָשַׁן הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה וְעִנְיַן שֵׁנָה כָּל שִׁבְעִים שָׁנָה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּסִימָן ס' הַנַּ&quot;ל שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹפְלִים מִשֵּׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אוֹתָם כִּי אִם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהַבַּת-מֶלֶךְ שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ כְּשֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו וְרוֹאֶה [אוֹתוֹ] נוֹפֵל בְּשֵׁנָה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ הִיא בּוֹכֵית הַרְבֵּה כִּי יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו וְעָלֶיהָ וְאָז הוֹדִיעָה לוֹ מְקוֹמָהּ שֶׁעַכְשָׁו אֵינָהּ בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן כִּי אִם בְּמָקוֹם אַחֵר דְּהַיְנוּ בְּהַר שֶׁל זָהָב וְכוּ' וְהָרֶמֶז מְבֹאָר כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְנָפַל אֵיךְ שֶׁנָּפַל זֶה זְמַן רַב מְאֹד אַף-עַל-פִּי-כֵן הַשְּׁכִינָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, וּבְכָל פַּעַם מְרַמֶּזֶת עֵצוֹת חֲדָשׁוֹת אֵיךְ שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת שֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ&quot;ל וְזֶה הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן שְׁנֵי פְּעָמִים וְנָפַל לְשֵׁנָה כָּל כָּךְ וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר וְאַחֲרֵי יְגִיעוֹת וְטִלְטוּלִים וְיִסּוּרִים וְצָרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁעָבַר עָלָיו בִּשְׁבִיל לִמְצֹא אֶת הַבַּת מֶלֶךְ וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבֵּד הַכֹּל וְכֵן נִכְשַׁל שְׁנֵי פְּעָמִים כַּנַּ&quot;ל אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָלַךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הָהָר שֶׁל זָהָב וְהַמִּבְצָר הַנַּ&quot;ל וְאַחֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ עוֹד יְגִיעוֹת וְטִלְטוּלִים קָשִׁים הַרְבֵּה וְחִפֵּשׂ הַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל מָצָא אִישׁ גָּדוֹל עִם אִילָן גָּדוֹל וְכוּ' וְזֶה הָאִישׁ דָּחָה אוֹתוֹ שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל וְרָצָה לַהֲסִיתוֹ וְלִדְחוֹתוֹ שֶׁיָּשׁוּב אֲבָל הַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַע לְהַמְּנִיעוֹת וְהַדְּחִיּוֹת וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בְּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל עַד שֶׁהֻכְרַח הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַנַּ&quot;ל לִקְרֹא וּלְקַבֵּץ כָּל הַחַיּוֹת וְכוּ' אֲבָל כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְאָז אָמַר לוֹ (הָאִישׁ הַגָּדוֹל לְהַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ) רְאֵה וְהַבֵּט בְּעֵינֶיךָ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְעַל מָה אַתָּה מִתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ בְּחִנָּם אִם תִּשְׁמַע לִדְבָרַי שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ אֲבָל הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֹאת וְאָמַר שֶׁהוּא בְּוַדַּאי בַּנִּמְצָא וְאָז הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַנַּ&quot;ל שֶׁיֵּלֵךְ לְאָחִיו שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָעוֹפוֹת וְהָלַךְ וְהִתְיַגַּע וּבִקְּשׁוֹ עַד שֶׁמְּצָאוֹ וְאָז גַּם הַשֵּׁנִי דָּחָהוּ וֶהֱסִיתוֹ לָשׁוּב שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל וְהוּא לֹא שָׁמַע לְדִבְרֵי הַדְּחִיּוֹת שֶׁלּוֹ גַּם כֵּן וְהֻכְרַח הַשֵּׁנִי לִקְרֹא לְקַבֵּץ כָּל הָעוֹפוֹת אֲבָל כֻּלָּם הֵשִׁיבוּ שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא בָּעוֹלָם הַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל וְאָז אָמַר לוֹ זֶה הַשֵּׁנִי גַּם כֵּן רְאֵה בְּעֵינֶיךָ שֶׁאַתָּה מִתְיַגֵּעַ בְּחִנָּם שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ וְהוּא לֹא הִטָּה אָזְנוֹ גַּם לְדִבְרֵי הַשֵּׁנִי וְאָמַר שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בַּנִּמְצָא וְאָז הוֹדִיעַ לוֹ זֶה הַשֵּׁנִי שֶׁיֵּלֵךְ לְאָחִיו שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת וְגַם זֶה דָּחָהוּ הַרְבֵּה כַּנַּ&quot;ל וְאַחַר-כָּךְ קָרָא וְקִבֵּץ כָּל הָרוּחוֹת וְכֻלָּם הֵשִׁיבוּ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְאָז אָמַר לוֹ זֶה הַשְּׁלִישִׁי עַתָּה רְאֵה גַּם רְאֵה שֶׁלְּחִנָּם טָרַחְתָּ כִּי בְּוַדַּאי לֹא תִּמְצָא עוֹד שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ וְאָז רָאָה שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל אֵיךְ לְבַקְּשָׁהּ, אֲבָל בְּעַצְמוֹ הָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בַּנִּמְצָא הַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל שֶׁשָּׁם יוֹשֶבֶת הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ&quot;ל, וְאָז מִגֹּדֶל צַעֲרוֹ וּמְרִירוּת לִבּוֹ הִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה חָמַל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא עוֹד רוּחַ אֶחָד וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ נָשָׂא הַבַּת מֶלֶךְ לְהַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל וְאָז נָתַן לוֹ כְּלִי שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ מָעוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עִכּוּב מֵחֲמַת מָעוֹת וַאֲזַי הָלַךְ לְשָׁם וְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַחְבּוּלוֹת עַד שֶׁמְּצָאָהּ, אַשְׁרֵי לוֹ.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְהַמְעַיֵּן בְּכָל זֶה בְּעֵין הָאֱמֶת יָבִין הֵיטֵב כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאֵיךְ וְעַד הֵיכָן צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר כָּל אָדָם וְאָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי עֲלִיּוֹתָיו וִירִידוֹתָיו וַאֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט בְּהַמַּעֲשֶּׂה הַנַּ&quot;ל כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע וְכַמָּה טְרָחוֹת טָרַח הַשֵּׁנִי לְמֶלֶךְ הַנַּ&quot;ל וְאַחַר-כָּךְ נָפַל מְאֹד עַל יְדֵי שֶׁלֹּא עָמַד בְּנִסָּיוֹן קַל שְׁנֵי פְּעָמִים עַד שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים עַד שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת שֵׁנָה שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה כַּנַּ&quot;ל וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ וְהָיָה לוֹ יְגִיעוֹת הָאֵלֶּה אַחַר-כָּךְ וְלֹא שָׁמַע לְשׁוּם מְנִיעוֹת וּדְחִיּוֹת שֶׁרָצוּ לִדְחוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עוֹד וְכָל מַה שֶּׁהִתְחַזֵּק וְלֹא שָׁמַע לְקוֹל הַדְּחִיּוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַנַּ&quot;ל תֵּכֶף נִתְהַפֵּךְ שֶׁהָאֲנָשִׁים הַנַּ&quot;ל הָיוּ לְסִיּוּעַ כִּי כָּל אֶחָד קִבֵּץ בִּשְׁבִילוֹ הַחַיּוֹת אוֹ הָעוֹפוֹת שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם וְאִם אַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְדָחוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ רְאֵה שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא וְאַף- עַל-פִּי-כֵן לֹא שָׁמַע לִדְחִיָּתָם וְאָז סִיְּעוּ לוֹ וְהוֹדִיעוּ לוֹ כָּל אֶחָד מֵאָחִיו עַד שֶׁבָּא לָזֶה שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת שֶׁעַל יָדוֹ בָּא לִמְבֻקָּשׁוֹ וְגַם זֶה דָּחָה אוֹתוֹ הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְלֹא נִתְיָאֵשׁ לְעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן אֲזַי בְּרֶגַע קַלָּה נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְנִתְהַפְּכוּ הַמְּנִיעוֹת לְסִיּוּעוֹת וִישׁוּעוֹת וּבָא רוּחַ אֶחָד וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ נָשָׂא אֶת הַבַּת מֶלֶךְ לְהַר וּמִבְצָר הַנַּ&quot;ל וְאַחַר-כָּךְ זֶה הָרוּחַ בְּעַצְמוֹ נָשָׂא אוֹתוֹ גַּם כֵּן לְשָׁם כַּנַּ&quot;ל רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מֵהַמַּעֲשֶׂה וְתָבִין רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לִדְרֹשׁ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &quot;בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד&quot; וְגוֹ' כִּי אִם אָמְנָם עֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה גָּבְהָה מִדַּעְתֵּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת וְכוּ' וּשְׁאָר הָעִנְיָנִים בִּכְלָל וּבִפְרָט אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל הָרְמָזִים הַנַּ&quot;ל כֻּלָּם אֲמִתִּיִּים וּמְבֹאָרִים לְעֵין הָאֱמֶת בְּתוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ&quot;ל וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהֶם יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהוֹצִיא מֵהֶם רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא אִם יִרְצֶה יִשְׁמָע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח וְכֵן בִּשְׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת (עִנְיָן הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת מְרַמֵּז לַעֲשִׁירוּת נִפְלָא דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס' חֵלֶק א' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהָבֵן מְאֹד כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר הֵבַנְּנוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה).&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְנֵלֵךְ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן וְנָשִֹים לֵב מְעַט לְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הֶחָכָם וְהַתָּם שָׁם תִּרְאֶה מְבֹרָר קְצָת הַמְכֻוָּן בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְתִמְצָא רְמָזִים נִפְלָאִים לְהִתְחַזֵּק בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית הַטּוֹב גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְכֵן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבָּנִים שֶׁנִּתְחַלְּפוּ וּבְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַמַּעֲשֶּׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס שֶׁשָּׁם מְבֹאָר אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה מוּסָר נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ כִּי כָל אֶחָד הִתְפָּאֵר בְּגֹדֶל רִחוּקוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּתַכְלִית שֶׁזֶּה הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא עִוֵּר לְגַמְרֵי מֵהָעוֹלָם וְאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל כִּי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' וְהַחֵרֵשׁ הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי מִלִּשְׁמֹעַ קוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם חֶסְרוֹנוֹת כִּי כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ לִשְׁמֹעַ קוֹל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם וְכוּ' וְזֶה הִתְפָּאֵר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ שְׁבָחִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כֵּן הוּא כְּבַד פֶּה לְגַמְרֵי מִדִּבּוּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְכֵן זֶה הִתְפָּאֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחַ שׁוּם הֶבֶל בְּעָלְמָא לְזֶה הָעוֹלָם וְכֵן כֻּלָּם עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְאִם תַּבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת תַּעֲמֹד מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם וְתִרְאֶה עֹצֶם הַמּוּסָר הַנִּפְלָא וְהִתְעוֹרְרוּת נוֹרָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ&quot;ל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְעַיֵּן בִּדְבָרֵינוּ בְּסֵפֶר &quot;לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת&quot; בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מַה שֶּׁהֵאִיר הַשֵּׁם עֵינַי וְאֵיזֶה רְמָזִים בְּכַמָּה מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וּבְהִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבָּנִים שֶׁנֶּחֶלְפוּ וּבְהִלְכוֹת תְּפִלָּה עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה וּבְיוֹרֶה דֵּעָה בְּהִלְכוֹת תּוֹלָעִים עַל- פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הַשִּׁשִּׁי שֶׁהָיָה בְּלֹא יָדַיִם שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁבָּרְחָה לְהַמִּבְצָר שֶׁל מַיִם וְכוּ' וּבְאֶבֶן הָעֶזֶר בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ&quot;ל עַל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁרְפוּאוֹת הַבַּת מֶלֶךְ עַל יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עַיֵּן שָׁם וְתִמְצָא נַחַת בְּעֵזֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת נְדָרִים עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הָרְבִיעִי מֵעִנְיַן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים וּבְהִלְכוֹת צְדָקָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵעִנְיַן הַכְּבַד פֶּה וְהַמַּעְיָן שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת בְּתוֹרָתוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹסִיף וּלְהַשְׂכִּיל רְמָזִים אֲמִתִּיִּים בְּכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת וְדִבּוּרִים שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מֵאוֹר הַזֶּה.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
זֹאת מָצָאנוּ בְּאַמְתַּחַת הַכְּתָבִים וְהוּא עִנְיַן הִתְנַצְּלוּת עַל שֶׁכָּתַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַל לָשׁוֹן פָּשׁוּט כָּזֶה וְזֶהוּ.&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
עוֹד רָאִיתִי לְהָעִיר לְבַב הַמְעַיְּנִים בְּסֵפֶר זֶה שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת לְבַל יִהְיֶה בְּלִבָּם עָלָיו עַל אֲשֶׁר נִמְצָאִים לִפְעָמִים שֶׁיָּצָא מִתַּחַת לְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹנוֹת גַּסִּים בְּסֵפֶר &quot;סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת&quot; כְּגוֹן וְנַעֲשָׂה בְּרֹגֶז עָלֶיהָ בְּסִפּוּר א' וְלָקַח אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשְּׁתִיָּה בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבָּנִים שֶׁנֶּחֶלְפוּ וְעוֹד בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת כִּי יָדִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת שֶׁזֶּה הָיָה כִּשְׁגָגָה הַיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט עַל- פִּי הֶכְרֵחַ גָּדוֹל כִּי, [עַד כָּאן מָצָאנוּ וְהֶעְתַּקְתִּי אוֹת בְּאוֹת לְשׁוֹנוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה].&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
וְהִנֵּה נִרְאֶה בַּעֲלִיל שֶׁרְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ הָיָה לִכְתֹּב טַעַם עַל זֶה אַךְ לְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁפָּסַק בְּאֶמְצַע מֵחֲמַת אֵיזֶה אֹנֶס וְשוּב לֹא זָכִינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַבֵּב הַדָּבָר שֶׁיִּכְתֹּב בְּעַצְמוֹ תְּהִלָּה לָאֵל אֲשֶׁר זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּכְתְּבוּ דְּבָרִים אֵלֶּה כִּי עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁרָצָה לִכְתֹּב שֶׁיִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם הָיָה מְנִיעוֹת עַל זֶה הַרְבֵּה וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה זָרִיז מְאֹד מְאֹד בִּכְתִיבָתוֹ כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כִּי הָיָה רָגִיל לוֹמַר לָנוּ תָּמִיד שֶׁאִם אֵינוֹ מְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת לִכְתֹּב מִיָּד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִכְתֹּב עוֹד מִכַּמָּה טְעָמִים הַכְּמוּסִים אֶצְלוֹ וְעַתָּה בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי גִּלּוּי דַּעַת מִמֶּנּוּ זַ&quot;ל שֶׁרְצוֹנוֹ כְּשֶׁיַּדְפִּיסוּ עוֹד הַפַּעַם לִכְתֹּב אֵיזֶה טַעַם עַל זֶה אָמַרְתִּי לֹא אֲכַחֵד מִלִּכְתֹּב טַעַם אֶחָד מִטְּעָמִים הַרְבֵּה אֲשֶׁר הָיוּ גְּנוּזִים וּכְמוּסִים אֶצְלוֹ זַ&quot;ל וְזֶהוּ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ&quot;ל כִּי אֲדוֹנֵינוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, מוֹהֲרַ&quot;ן זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה סִפֵּר הַמַּעֲשִׂיּוֹת בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז הַנָּהוּג בִּמְדִינָתֵנוּ וּמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ&quot;ל רִאשׁוֹן שֶׁבְּתַלְמִידָיו הַיְקָרִים זַ&quot;ל הֶעְתִּיקָם עַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ בְּכִוּוּן לְלָשׁוֹן פָּשׁוּט בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה הָעִנְיָן אֵצֶל הַקּוֹרֵא אוֹתָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מִכְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרָם הוּא זַ&quot;ל עַל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז הַנָּהוּג בֵּינֵינוּ וְזֶה סִבָּה אֲשֶׁר נִשְׁמָע מִלְּשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת פְּשׁוּטִים כָּאֵלֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת זֶה הַטַּעַם הוּא כְּפִי מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ&quot;ל עַל פִּי פָּשׁוּט וְחוּץ שֶׁהָיָה לוֹ טְעָמִים כְּמוּסִים אֲשֶׁר לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ זַ&quot;ל וְרָאוּי לְהַאֲמִין בָּזֶה שֶׁהָיוּ לוֹ עוֹד טְעָמִים כְּמוּסִים כִּי זֶה יָדוּעַ מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הָיָה בַּעַל לָשׁוֹן גָּדוֹל וְכָאן הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְלָשׁוֹן פָּשׁוּט לָכֵן רָאוּי לְהַאֲמִין שֶׁהָיָה לוֹ כִּוּוּן גָּדוֹל בָּזֶה וְאִישׁ אֱמוּנוֹת יָבוֹא לוֹ רַב בְּרָכוֹת. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

==הקדמה ב' [גירסה בלי ניקוד]==
בהיותנו עוסקים בהדפסת המעשיות בראשונה שמוע שמענו קול שאון באמרם, כי לא נכון להדפיס ספורי מעשיות כאלה ולכפול דבריהם הוא אך למותר, ואם כבר הקדמנו בהקדמה דברי רבנו זכרונו לברכה, שאמר שרצונו להדפיס ספורי מעשיות ומה יוכלו העולם לומר על זה, כי הלא על כל פנים הם ספורי מעשיות נאים וכבר נדפסו בעולם כמה וכמה ספורי מעשיות רבו מספר ואין פוצה פה ומצפצף בפרט כי רוב המעשיות של אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה, מספרים בבאור מהתעוררות מוסר נפלא מאד, כגון המעשה של הבעל תפלה והמעשה של השבעה בעטלירש, וכן ברוב המעשיות נמצא מהם בבאור דברי חכמה ומוסר מלבד הנסתרות בהם, וגם אצל כמה מעשיות כבר נדפסו הערות ומקצת רמזים נפלאים ונוראים שגלה רבנו ז&quot;ל בעצמו כמבאר לעיל על כל זה אמרתי להעיר עוד איזה הערות להיכן מרמזים המעשיות לפי דעתי הקלושה והרוצה להוסיף יוסיף:

ידוע בכל ספרי הזוהר והתקונים ובכל כתבי האר&quot;י זצ&quot;ל ש-בת מלך היא כינוי להשכינה וכנסת-ישראל כביכול, וכבר ניתן לנו רשות לדבר בלשונות כאלה מן הראשונים אשר קדמונו אשר מפיהם אנו חיים, וגם דוד המלך ע&quot;ה ושלמה בנו השתמשו בלשונות הללו הרבה מאוד, כמו שכתוב: &quot;כל כבודה בת מלך פנימה&quot; וכיוצא בזה הרבה. וכל ספר שיר השירים שהוא קודש קודשים, שאין כל העולם כדאי לו, מיוסד על סוד זה. וכל כתבי האר&quot;י ז&quot;ל וספרי הזוהר מלאים מזה, כמבואר שם: &quot;מאן דקטל לחויא יהבין לה ברתא דמלכא דהיא צלותא&quot; [מי שהורג את הנחש נותנים לו את בת המלך שהיא התפילה], ובפרט במאמר הסבא דמשפטים שאמר: &quot;עולימתא שפירתא דלית לה עינין&quot;, וכיוצא בזה הרבה רבו מספר.

וכמו שאומרים ב&quot;יהי רצון&quot; שקודם תהילים: &quot;ולחבר אשת נעורים עם דודה&quot; וכו'. וכן בה&quot;לשם יחוד&quot; קודם הנחת תפילין הנדפס ב&quot;שערי ציון&quot; אומרים שם והחתן וכו' עיין שם.

ומי שמעיין קצת בכתבי האר&quot;י זצ&quot;ל יראה שם בביאור, שכל יסוד הקבלה הוא כדרך זה - לייחד בחינת חתן וכלה דכורא ונוקבא, ומבואר שם כל השמות והספירות וכל השתלשלות העולמות על דמות וצלם של פרצוף דכורא וכו' ומבוארים שם בפרטיות כל האיברים שלהם וכל עניני יחוד וזווג ועיבור והולדה ויניקה והתגדלות הקטן והקטנה עד שנעשים גדולים וכו' וכו' והוא דבר מבואר מאוד מאוד בכל ה&quot;עץ חיים&quot; ו&quot;פרי עץ חיים&quot;. וגם באדרא רבא בנשא והאזינו מדבר בדרך רמז מזה.

וגם כל ספר שיר השירים מלא מזה, שפירט כל האיברים של החתן שהכלה משבחת אותו, וכן פורט האיברים של הכלה מה שהחתן משבח אותה. וגם רבותינו ז&quot;ל במדרשים המשילו מתן תורה לחתונה כמו שאמרו: &quot;ביום חתנתו זה מתן תורה&quot; וכו' ואמרו על פסוק: &quot;לקראת האלקים כחתן היוצא לקראת כלה&quot;, כי שבת קודש נקרא כלה ומלכתא, כמו שכתוב: &quot;לכה דודי לקראת כלה בואי כלה&quot; וכו'.

הרי מבואר לעין, שכל רבותינו ז&quot;ל כנו כלליות והתחברות העולמות בשורשן בשם חיבור של חתן וכלה, כי בצלם אלקים עשה את האדם וכל האיברים של זכר ונקבה כולם הם צלם אלקים, כמו שכתוב: &quot;ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אתם&quot; וכמו שאומרים בברכת נשואין: &quot;אשר ברא את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד&quot; וכו'.

כי האדם, האיש והאשה הם חלק אלקים ממעל ממש ובהם כלול השם הוי&quot;ה ברוך הוא, ואם זוכין שכינה שרויה ביניהם, כי יש בו יוד ובה ה'. וכל זה הוא דברים פשוטים ומבוארים לעין כל, וכבר השתמשו כל הקדמונים בלשונות כאלה לכנות התקרבות ישראל לאביהם שבשמים בשם חיבור חתן וכלה, כי כל עבודתנו בשורשה העליון מרמז לחיבור חתן וכלה העליונים, שהיא בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה, כאשר כל ספרי הזוהר הקדוש וכתבי האר&quot;י ז&quot;ל, מלאים מזה כנ&quot;ל. וגם בתשעה באב בקינות שמקוננין על גלות השכינה וכנסת-ישראל, אומרים: &quot;אז בהלך ירמיהו וכו' אשת יפת תואר מנולת מצא&quot;, וכן בתיקון שלושה משמורות שהוא מהזוהר חדש מדבר שם גם כן בלשונות כאלה - כאשה המקוננת על בעלה וכו' עיין שם.

מכל זה ויותר מזה מבואר לעינים שגלות השכינה וכנסת-ישראל היא בחינת &quot;אבדת בת מלך&quot; והתרחקותה מדודה וכו'. ועיין בספר הבהיר בהשמטות של זוהר בראשית מה שכתוב שם על &quot;לכה דודי נצא השדה&quot; וכו': משל למלך שהיה יושב בחדרי חדרים וכו' ונשאה למלך, גם נתנה לו במתנה, ולפעמים קורא אותה באהבתו &quot;אחותי&quot;, כי ממקום אחד היה ולפעמים קורא אותה &quot;בתי&quot; כי בתו היא ולפעמים קורא אותה &quot;אימי&quot;.

וכן אמרו רבותינו, ז&quot;ל על פסוק: &quot;בעטרה שעטרה לו אמו&quot; - לא זז מחבבה עד שקראה בתי וכו'. וכן בכל ספר משלי מכנה האמונה והתורה הקדושה בשם &quot;אשה טובה&quot; &quot;אשת חיל&quot; והאמונות כוזביות ואפיקורסות בשם &quot;אשה רעה&quot; &quot;אשה זונה&quot; כמבואר בפרוש רש&quot;י ובכל דברי רבותינו ז&quot;ל.

וכבר נדפס מעשה מהבעל-שם-טוב ז&quot;ל בסוף ספר &quot;תולדות יעקב יוסף&quot; מהסוחר עם אשתו שהיו בים וכו' שמיוסד על הקדמה זו - שאשה יראת ה' היא כנסת ישראל.

ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת, על ידי כל הנביאים והצדיקים והחכמים הראשונים, על פי הדברים האלה בקל יוכל המעיין המבין הרוצה להסתכל באלו המעשיות בעין האמת לאמיתו להבין ולהשכיל בהם למצוא בהם דברים נפלאים ונוראים. ואם אמנם אי אפשר לבוא עד תכונתם להבין כל קישור המעשה מראשה לסופה, עם כל זה יבין מעט מזעיר מהם ויערב לנפשו מאוד.

----

===&quot;והנה מעשה הראשונה...&quot;===
והנה מעשה הראשונה מהבת מלך שנאבדה, זה מבואר שזה סוד שכינה בגלות, כי גלות השכינה התחיל קודם בריאת העולם, בסוד: &quot;שבירת כלים&quot;, בסוד: &quot;ואלה המלכים אשר מלכו&quot; וכו', ותכף שנברא אדם הראשון, היה צריך לתקן זאת - להעלות כל העולמות על מכונם, לגלות מלכותו יתברך תכף בשעת בריאת העולם, כמו שתתגלה מלכותו בקרוב בעת ביאת משיחנו שיבוא במהרה בימינו, אך הוא לא נזהר מלאכול מעץ הדעת וכו' שזהו בחינת מה שכתוב בהמעשה הנ&quot;ל שהשני למלכות לא עמד בנסיון ואכל התפוח ועל-ידי-זה פגם בכל העולמות.
וחזרה וירדה השכינה והלכה למטה בין הסטרא אחרא כידוע. ואחר-כך בא נח ורצה לתקן ולא תיקן, כי שתה ונשכר בסוד &quot;וישת מן היין וישכר&quot; וכו' כמובא בספרים, שזהו בחינת מה שהשני למלכות לא עמד בניסיון ושתה מן היין, כמו שכתוב שם. ומאז והלאה כל הצדיקים שבכל דור עוסקים בתיקון זה, עד שיבא משיחנו במהרה בימינו, שאז יהיה גמר התיקון.

ומעשה זו, היא בכל אדם ובכל זמן, כי גם בכל אדם בפרטות עובר עליו כמעט כל מעשה זו כולה, כי כל אחד מישראל צריך לעסוק בתיקון זה - להעלות השכינה מהגלות &quot;לאוקמא שכינתא מעפרא&quot; - להוציא מלכות דקדושה מבין העכו&quot;ם והסטרא אחרא שנתחזרה ביניהם. אשר סוד כל עבודתנו וכל המצוות ומעשים טובים ועסק התורה שאנו עושים כל ימי חיינו, שכולם מיוסדים על קוטב זה, כמבואר בכתבים. ואפילו אנשים פשוטים לגמרי והמון עם, שאין יודעים בין ימינם לשמאלם, עם כל זה, גם הם, אם זוכים לילך בדרך הישר לפי ערכם, דהיינו לסור מרע ולעשות טוב, כי אפילו איש פשוט לגמרי יודע מה שאסרה תורה ואם עיניו לנוכח יביטו לסור מרע ולבחור בטוב אז נעשין כל התקונים בעולמות העליונים ממילא על ידו, וזוכה להקים השכינה מנפילתה, כפי מה שזוכה לקדש ולטהר עצמו.

נמצא, שכל אחד מישראל הוא עוסק לחפש ולבקש את הבת מלך להשיבה אל אביה, שתשוב אל אביה כנעוריה, בסוד: &quot;ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל&quot;, כי ישראל בכללם הם בחינת &quot;שני למלך&quot; כי הם מושלים בעולם, 'מה הוא מחיה מתים רופא חולים אף ישראל כך', כמו שאמרו: &quot;אל תקרי עמי אלא עמי, מה אנא עבד שמיא וארעא במלולי אף אתם כן&quot; וכו' וכיוצא בזה הרבה.

וכל אחד כפי מה שזוכה לעסוק בעבודתו, שעל ידי זה עוסק כביכול לחפש ולבקש השכינה וכנסת ישראל להוציאה מהגלות, כמו כן כביכול השכינה מתגלה אליו, כביכול, מתוך תוקף גלותה ומתעלמת ומסתתרת עצמה ובאה אליו בסתר ומגלית לו מקומה ומושבה ומה לעשות בשבילה באופן שיזכה למוצאה, שזה בחינת מה שגילתה הבת מלך אל השני למלכות באיזה תחבולות יוכל להוציאה.

והענינים והתחבולות המבוארים שם הם מבוארים באר היטב על פי פשוט (כי כך דרך רבנו ז&quot;ל ברוב המעשיות שבתוך קישור המעשה מספר דברי מוסר על פי פשוט כמבואר למעיין בהם) - כי צריכין לבחור לו מקום ולקבוע לו תשובה ותענית ולהתגעגע תמיד ולהשתוקק תמיד אליו יתברך, שיזכה להכיר אותו, שיתגלה מלכותו בעולם - &quot;וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו וכו' ומלכותו בכל משלה&quot;, שזה עיקר הקמת השכינה מהגלות - כשזוכין להכיר מלכותו באמונה שלמה באמת, וכלם ידעו אותו יתברך מקטנם ועד גדולם &quot;והיתה לה' המלוכה&quot; וכו'.

וכשהאדם מתחיל לעסוק בזה, ובוחר לו מקום להתבודדות לעסוק בעבודת השם ולכסוף ולהשתוקק אליו יתברך, ולפעמים זוכה שנימשך איזה זמן אך אחר-כך כשהוא סמוך מאוד לבוא למבוקשו שיתגלה אליו לפי בחינתו התגלות מלכותו יתברך, אזי ביום אחרון מזמינים לו איזה נסיון לפי בחינתו, ואז באותו היום שהכל תלוי בזה היום, אזי מתגבר עליו הבעל-דבר וכל חילותיו עליו בהתגברות גדול מאוד ונכנס עימו בדברים וממשיכו לעצתו, ורואה כי תאוה הוא לעינים ונחמד וכו' ולוקח מפיריו ואוכל, חס ושלום, ואינו עומד בניסיון שלו מה שהוא מוכרח להתנסות ולהצטרף אז באותו העת והזמן, ואזי תכף נופל עליו שינה, ושינה הוא הסתלקות המוחין שנסתלק ממנו דעתו וחכמתו המאיר בפניו, בסוד: &quot;ויפלו פניו&quot; וכתיב &quot;למה נפלו פניך&quot;, [ועיין מזה במאמר המתחיל פתח רבי שמעון (ליקוטי מוהר&quot;ן בסימן סמ&quot;ך לק&quot;א) שם מדבר מזה - שעל ידי פגם תאות אכילה אובדין את הפנים שהוא השכל ואז נופלין לבחינת שינה, עין שם היטב ותבין, כי שם מדבר הרבה מענין &quot;ספורי מעשיות&quot; אשר על ידם מעוררין מהשנה, עין שם.]

ובאלו העתים, שהאדם הוא בבחינת שינה, חס ושלום, עובר עליו מה שעובר, שזהו בחינת כל החילות שעברו על השני למלכות בעת שהיה מוטל בשינה.

ואחר-כך נתעורר ונודע לו שהיה ישן כל כך, וחזר והלך למקום של הבת מלך, והודיעה לו גודל הרחמנות שעליו ועליה, שבשביל יום אחד אבד מה שאבד. והקלה עליו האזהרה, שאין צריך להתענות, רק ליזהר משתית היין, כדי שלא יבוא לידי שינה.

וחזר והתיגע איזה זמן רב בעבודת השם כדי להוציא הבת מלך, אבל ביום האחרון לא עמד גם כן בנסיון קל, כי ראה מעיין של יין והטעה את עצמו והתחיל להימשך אחריו ואמר להמשרת &quot;הלא ראית שזה מעיין ומאין בא לכאן יין?&quot;, ובתוך כך הלך ולקח מעט וטעם מהיין ותכף נפל עליו שינה וישן הרבה מאוד. כי כך דרך הבעל-דבר והתאוות, כשרוצה להסית האדם הכשר שרוצה להתרחק מהתאוות שאזי מטעה אותו מעט מעט שיתפלא ויתמה בדעתו על ענין הדבר שמתאוה אליו ותכף שנכנס בדברים בעניין התאוה מתגבר עליו הבעל-דבר עד שמכשילו בה, כמו שמפרש בתורה בענין &quot;עץ הדעת&quot; איך דיבר הנחש עם האשה &quot;אף כי אמר אלקים וכו' ותרא כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים&quot; וכו', דוק ותשכח כי כך העניין בכל התאוות והנסיונות, ומי שהוא בר דעת אמיתי וחס על נפשו באמת למלט נפשו מיני שחת ורוצה לעמוד בניסיון, הוא צריך להתגבר בכל עוז להסיח דעתו לגמרי ולבלי לכנוס עם התאוות בטוען ונטען כלל ולבלי לדבר ולהרהר ולהתפלא ולתמוה עליהם כלל ואל יבהלוהו רעיוניו כלל. וכמו שכתוב בספר האלף-בית (המידות) &quot;אל תכנס עם פתוייך בטוען ונטען&quot; וכו' עיין שם, רק יסיח דעתו מזה לגמרי ויפקח דעתו בדברי תורה או במשא-ומתן או בדברי שיחה וכיוצא, עד שינצל ממה שצריך להינצל, ואחר-כך חוזר ומתעורר לו מחשבות ורעיונים כאלה וצריך לחזור ולהתגבר עליהם להסיח דעתו מהם. וכן כמה וכמה פעמים וצריך להיות עקשן גדול עד שינצח המלחמה.

והנה מחמת שגם בפעם השני לא עמד בניסיון וטעם מהיין, חזר ונפל עליו שינה גדולה וישן הרבה, דהיינו שבעים שנה. ועניין שינה כל שבעים שנה מבואר בהתורה (ליקוטי מוהר&quot;ן) פתח רבי שמעון בסימן ס' הנ&quot;ל, שיש שנופלים משינה מכל השבעים פנים של תורה, שהם בחינת שבעים שנה וכו' עין שם, שאי אפשר לעורר ולהקיץ אותם כי אם על ידי &quot;סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות&quot; וכו' עיין שם היטב.

והבת-מלך שהיא שורש נשמתו, כשעוברת עליו ורואה [אותו] נופל בשינה ימים ושנים הרבה זמן רב כל כך היא בוכית הרבה, כי יש רחמנות גדול עליו ועליה.

ואז הודיעה לו מקומה, שעכשיו אינה במקום הראשון כי אם במקום אחר, דהיינו בהר של זהב וכו'. והרמז מבואר, כי אף-על-פי שעשה מה שעשה, ונפל איך שנפל זה זמן רב מאוד, אף-על-פי-כן השכינה מעוררת אותו בכל פעם, ובכל פעם מרמזת עצות חדשות איך שיחפש ויבקש את שורש קדשתו שהיא בחינת הבת מלך הנ&quot;ל.

וזה השני למלכות אף- על-פי שלא עמד בנסיון שני פעמים ונפל לשינה כל כך ועבר עליו מה שעבר ואחרי יגיעות וטלטולים ויסורים וצרות קשות ומשנות כאלה שעבר עליו בשביל למצוא את הבת מלך ואחר כך בשביל יום אחד אבד הכל וכן נכשל שני פעמים כנ&quot;ל אף-על-פי-כן לא הניח את עצמו להתיאש לגמרי, חס ושלום, רק הלך לחפש ולבקש ההר של זהב והמבצר הנ&quot;ל.
ואחרי שהיה לו עוד יגיעות וטלטולים קשים הרבה וחפש הר ומבצר הנ&quot;ל מצא איש גדול עם אילן גדול וכו' וזה האיש דחה אותו שבודאי אינו בנמצא הר ומבצר הנ&quot;ל ורצה להסיתו ולדחותו שישוב, אבל השני למלך לא שמע להמניעות והדחיות ואמר שבודאי הוא בנמצא הר ומבצר הנ&quot;ל עד שהוכרח האיש הגדול הנ&quot;ל לקרוא ולקבץ כל החיות וכו', אבל כולם השיבו שאינו בנמצא. ואז אמר לו (האיש הגדול להשני למלך) &quot;ראה והבט בעיניך שאינו בנמצא, ועל מה אתה מתיגע כל כך בחינם, אם תשמע לדברי שוב לאחוריך&quot;, אבל הוא לא שם ליבו לזאת ואמר שהוא בודאי בנמצא, ואז השיב לו האיש הגדול הנ&quot;ל שילך לאחיו שממונה על העופות.

והלך והתיגע ובקשו עד שמצאו, ואז גם השני דחהו והסיתו לשוב שבודאי אינו בנמצא הר ומבצר הנ&quot;ל והוא לא שמע לדברי הדחיות שלו גם כן והוכרח השני לקרוא לקבץ כל העופות, אבל כולם השיבו שאינו נמצא בעולם הר ומבצר הנ&quot;ל. ואז אמר לו זה השני גם כן: &quot;ראה בעיניך שאתה מתיגע בחינם, שוב לאחוריך&quot;, והוא לא היטה אוזנו גם לדברי השני, ואמר שהוא חזק באמונתו שבודאי הוא בנמצא, ואז הודיע לו זה השני שילך לאחיו שממונה על הרוחות. וגם זה דחהו הרבה כנ&quot;ל ואחר-כך קרא וקיבץ כל הרוחות וכולם השיבו שאינו בנמצא, ואז אמר לו זה השלישי: &quot;עתה ראה גם ראה שלחינם טרחת, כי בודאי לא תמצא עוד, שוב לאחוריך&quot;.

ואז ראה שכלו כל הקיצין ואינו יודע לנטות ימין ושמאל איך לבקשה, אבל בעצמו היה חזק בדעתו שבודאי הוא בנמצא הר ומבצר הנ&quot;ל ששם יושבת הבת מלך הנ&quot;ל, ואז מגודל צערו ומרירות ליבו התחיל לבכות מאוד ובאותה השעה חמל עליו השם יתברך ובתוך כך בא עוד רוח אחד והודיע לו שהוא בעצמו נשא הבת מלך להר ומבצר הנ&quot;ל ואז נתן לו כלי שיקבל ממנו מעות שלא יהיה לו עיכוב מחמת מעות, ואזי הלך לשם והשתדל בתחבולות עד שמצאה, אשרי לו.
והמעיין בכל זה בעין האמת, יבין היטב, כמה וכמה צריכין להתחזק בעבודת השם, ואיך ועד היכן צריכין להיות עקשן גדול בעבודת השם בלי שיעור וערך ומספר, כל אדם ואדם לפי מדרגתו ולפי עליותיו וירידותיו, ואפילו אם עבר מה שעבר. ראה והבן והבט בהמעשה הנ&quot;ל כמה יגיעות יגע וכמה טרחות טרח השני למלך הנ&quot;ל ואחר-כך נפל מאוד על ידי שלא עמד בניסיון קל שני פעמים עד שנפל לבחינת שינה כמה וכמה שנים עד שהיה בבחינת שינה של כל השבעים שנה כנ&quot;ל, ואף-על-פי-כן לא התייאש עצמו והיה לו יגיעות האלה אחר-כך, ולא שמע לשום מניעות ודחיות שרצו לדחותו שלא לבקש ולחפש עוד, וכל מה שהתחזק ולא שמע לקול הדחיות של האנשים הנ&quot;ל תכף נתהפך שהאנשים הנ&quot;ל היו לסיוע, כי כל אחד קיבץ בשבילו החיות או העופות שהיה ממונה עליהם. ואם אחר כך חזרו ודחו אותו ואמרו לו ראה שאינו בנמצא ואף-על-פי-כן לא שמע לדחיותם, ואז סיעו לו והודיעו לו כל אחד מאחיו, עד שבא לזה שממונה על הרוחות שעל ידו בא למבוקשו, וגם זה דחה אותו הרבה ביותר, אבל על ידי שהיה חזק בדעתו ולא נתיאש לעולם בשום אופן אזי ברגע קלה נתהפך הדבר ונתהפכו המניעות לסיועות וישועות, ובא רוח אחד והודיע לו שהוא בעצמו נשא את הבת מלך להר ומבצר הנ&quot;ל, ואחר-כך זה הרוח בעצמו נשא אותו גם כן לשם כנ&quot;ל. ראה והבן והבט על כל פרט ופרט מהמעשה ותבין רמזים והתעוררות נפלא כמה צריכין להתחזק לדרוש ולחפש ולבקש את עבודת השם תמיד, כמו שכתוב: &quot;בקשו פניו תמיד&quot; וגו' כי אם אמנם עצם המעשה גבהה מדעתינו ואין אנו יודעים כלל מהו הר של זהב ומבצר של מרגליות וכו' ושאר הענינים בכלל ובפרט, אף-על-פי-כן כל הרמזים הנ&quot;ל כולם אמתיים ומבוארים לעין האמת בתוך המעשה הנ&quot;ל. ויותר ויותר מהם יכול כל אחד להוציא מהם רמזים והתעוררות נפלא אם ירצה ישמע חכם ויוסיף לקח וכן בשאר המעשיות.

(ענין הר של זהב ומבצר של מרגליות מרמז לעשירות נפלא דקדושה שצריכין בשביל התבוננות וכו' כמבואר בהתורה פתח רבי שמעון סימן ס' חלק א' עין שם היטב והבן מאוד כי התורה הזאת היא פירוש על המעשה הזאת כאשר הבננו ממנו ז&quot;ל)
[[en:Translation:Tales of Rabbi Nachman/Introductions]]</text>
      <sha1>9tih2ouho3au94goap31h11io4rm4k8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדיה ויקי:Mobile.css</title>
    <ns>8</ns>
    <id>311780</id>
    <revision>
      <id>3009115</id>
      <parentid>2967063</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:15:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>Standardisation of thumbnail sizes</comment>
      <origin>3009115</origin>
      <model>css</model>
      <format>text/css</format>
      <text bytes="24726" sha1="e6ruolrhuibqhww1ily4xwdn8d9u5gn" xml:space="preserve">/* הסגנונות הנכתבים כאן ישפיעו על הגולשים באתר למכשירים ניידים בלבד */
/* הוספת כל הכללים של [[מדיה ויקי:Common.css|Common.css]] */

/* נסיון לטעינה מהירה של גופן אלף */

@font-face {
  font-family: 'Alef';
  font-style: normal;
  font-weight: normal;
  src: local('Alef Regular'), local('Alef-Regular'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Regular.woff2') format('woff2');
  font-display: swap;
}
@font-face {
  font-family: 'Alef';
  font-style: normal;
  font-weight: bold;
  src: local('Alef Bold'), local('Alef-Bold'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Bold.woff2') format('woff2');
  font-display: swap;
}

/* הסתרת שורת הכותרת ולשוניות ההעברה והמחיקה בעמוד הראשי */
.page-עמוד_ראשי.action-view .pre-content,
.page-עמוד_ראשי #ca-move,
.page-עמוד_ראשי #ca-delete {
    display: none !important;
}

.last-modified-bar {
   display: none !important;
}

/* תיקון גובה שורה בתצוגת מובייל */
.content {
    line-height: inherit;
}

/* מחלקות wikitable ו-prettytable לטבלאות, מבוסס על [[:en:MediaWiki:Common.css]] */
table.wikitable,
table.prettytable {
    background-color: #F9F9F9;
    border-color: #AAAAAA;
    border-style: solid;
    border-width: 1px;
    margin: 1em 1em 1em 0;
}

table.wikitable th,
table.wikitable td,
table.prettytable th,
table.prettytable td {
    border-color: #AAAAAA;
    border-style: solid;
    border-width: 1px;
    padding: 0.2em;
}

table.wikitable th,
table.prettytable th {
    background-color: #F2F2F2;
    text-align: center;
}

table.wikitable caption,
table.prettytable caption {
    margin-left: inherit;
    margin-right: inherit;
}

/* עיצוב infobox מאנגלית */
.infobox {
   border: 1px solid #aaaaaa;
   background-color: #f9f9f9;
   color: black;
   margin-bottom: 0.5em;
   margin-right: 1em;
   padding: 0.2em;
   float: left;
   clear: left;
}

.infobox td,
.infobox th {
   vertical-align: top;
}

.infobox caption {
   font-size: larger;
   margin-left: inherit;
}

.infobox.bordered {
   border-collapse: collapse;
}

.infobox.bordered td,
.infobox.bordered th {
   border: 1px solid #aaaaaa;
}

.infobox.bordered .borderless td,
.infobox.bordered .borderless th {
   border: 0;
}

/* תיבות ניווט (כלומר, תיבות המסתירות חלקים מעצמן) מוויקיפדיה בגרמנית */
div.Boxmerge,
div.NavFrame {
    border-collapse: collapse;
    border-color: #AAAAAA;
    border-style: solid;
    border-width: 1px;
    font-size: 100%;
    margin: 0;
    padding: 2px;
    text-align: center;
}

div.Boxmerge div.NavFrame {
    border-style: none;
    border-style: hidden;
}

div.NavFrame + div.NavFrame {
    border-top-style: none;
    border-top-style: hidden;
}

div.NavPic {
    background-color: #FFFFFF;
    float: left;
    margin: 0;
    margin-top: 0.5em;
    padding: 2px;
}

div.NavFrame div.NavHead {
    background-color: #EFEFEF;
    font-size: 100%;
    font-weight: bold;
    height: 1.6em;
    position: relative;
}

div.NavFrame p {
    font-size: 100%;
}

div.NavFrame div.NavContent {
    font-size: 100%;
    background-color: #FCFCFC;
}

div.NavFrame div.NavContent p {
    font-size: 100%;
}

div.NavEnd {
    clear: both;
    line-height: 1px;
    margin: 0;
    padding: 0;
}

a.NavToggle {
    font-size: smaller;
    font-weight: normal;
    left: 3px;
    position: absolute;
    top: 0;
}

/* טבלאות ניווט */
table.navbox {
    background-color: #f9f9f9;
    border: 1px solid #aaa;
    clear: both;
    font-size: 90%;
    margin: 1em 0 0;
    padding: 2px;
    text-align: center;
    width: 100%;
}
table.navbox th {
    background-color: #ccf;
}

/* Reset top margin for lists embedded in columns */
div.columns dl,
div.columns ol,
div.columns ul,
div.columns p:first-child {
    margin-top: 0;
}

/* Avoid list items from breaking between columns */
div.columns {
    orphans: 2;
    widows: 2;
}

div.hierarchical &gt; dl {
    margin-right: -1.6em;
}

div.hierarchical dd,
div.hierarchical dl,
div.hierarchical ol,
div.hierarchical ul  {
    margin-top: 0;
    margin-bottom: 0.1em;
}

div.hierarchical dd dd,
div.hierarchical li li,
div.hierarchical ul ul {
    font-size: 90%;
}

/* הוספת סמלילים לקישורים שונים */

/* Change the external link icon, taken from [[w:MediaWiki:Common.css]] */
#content a[href$=&quot;.pdf&quot;].external, #mw_content a[href$=&quot;.pdf&quot;].external {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/23/Icons-mini-file_acrobat.gif&quot;) no-repeat left;
    padding-left: 18px;
}

#content a[href$=&quot;.xls&quot;].external, #mw_content a[href$=&quot;.xls&quot;].external {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/ba/Page_white_excel.png/20px-Page_white_excel.png&quot;) no-repeat left;
	background-size: 15px;
    padding-left: 18px;
}

#content a[href$=&quot;.doc&quot;].external, #mw_content a[href$=&quot;.doc&quot;].external {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/1e/Word-icon.svg/20px-Word-icon.svg.png&quot;) no-repeat left;
	background-size: 16px;
    padding-left: 18px;
}

#content a[href$=&quot;.doc&quot;].external, #mw_content a[href$=&quot;.doc&quot;].external {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/1e/Word-icon.svg/20px-Word-icon.svg.png&quot;) no-repeat left;
	background-size: 16px;
    padding-left: 18px;
}

#content a.audiolink {
    background: url(&quot;//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f7/Loudspeaker.png&quot;) center right no-repeat;
    padding-left: 16px;
    padding-right: 0;
}

/* ציטוטי פסוקים ופירושים  */

.psuq {
    font-family: Narkisim,Times,&quot;Times New Roman&quot;,serif;
    font-style: normal;
    font-size: 1.4em;
    color: #111155;
}

.psuq2 {
    font-family: David,Times,&quot;Times New Roman&quot;,serif;
    font-style: normal;
    font-size: 1.8em;
    color: #111155;
}

.mfrj {
    font-family: Times, &quot;Times New Roman&quot;, serif;
    font-style: normal;
    font-size: 1.15em;
    color: DarkGreen;
}

.advanced {
    background-color: #eee;
    border: dotted 1pt
}

.future {
    font-size: smaller;
    background-color: #ccc
}

div.nosahim div,
span.nosahim span {
    background-color: #efe;
}

div.yamim div,
span.yamim span {
    background-color: #eef;
}


/* טקסט אפור, כולל קישורים */
.graytext, .graytext a, .graytext a.stub .graytext a.extiw {
    color: #777777 !important;
}

/* סגנונות לעימוד חוקים */

.law, #law-content, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 {
    margin: 0 auto;
    direction: rtl;
    text-align: justify;
    font-size: 16px;
    line-height: 1.15;
    font-family: Alef, sans-serif;
    hyphenate-character: &quot;־&quot;;
    border: none;
}

h1.firstHeading &gt; span.law, .page-heading span.law {
    display: none;
}

.law p {
    margin: 0 !important;
    line-height: inherit;
}

.law a, .law a.new, .law-local a, .law-external a {
    color: inherit !important;
    text-decoration: none !important;
    background-image: none !important;
    padding: 0 !important;
}

.law-local a:hover, .law a:hover {
    color: inherit !important;
    text-decoration: underline overline !important;
    background-color: lightblue;
}

.law-external a:hover, .law a.mw-redirect:hover {
    text-decoration: underline overline !important;
    background-color: pink;
}

.law a.new:hover {
    background-color: white;
    text-decoration: none;
    color: red !important;
}

.law-title, #law-content h1.law-title {
    text-align: center;
    font-size: 30px;
    font-weight: bold;
    text-wrap: balance;
    padding: 0;
}

.law-toc {
    text-align: right;
    padding-bottom: 1em;
}

.law-toc-1 {
    font-weight: bold;
    font-size: 110%;
    padding-top: 3px;
    padding-right: 25px;
    text-indent: -25px;
}

.law-toc-2 {
    margin-right: 25px;
    padding-top: 3px;
    padding-right: 25px;
    text-indent: -25px;
}

.law-toc-3 {
    font-size: 90%;
    margin-right: 50px;
    padding-right: 25px;
    text-indent: -25px;
}

.law-part, .law-section, .law-subsection, .law-subsubsection, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 {
    text-align: center;
    font-weight: normal;
    text-wrap: balance;
    padding: 0;
}

.law-part, #law-content h1 {
    font-size: 30px;
}

.law-section, #law-content h2 {
    font-size: 25px;
}

.law-subsection, #law-content h3 {
    font-size: 22px;
}

.law-subsubsection, #law-content h4 {
    font-size: 18px;
}

.law-indent {
    padding-right: 40px;
    text-indent: -40px;
}

.law-note {
    font-size: smaller;
    color: gray;
}

.law-desc &gt; .law-note {
    line-height: 90%;
}

.law-sec-note {
    float: right;
    position: absolute;
    width: 95px;
    font-size: 10.5px;
    text-align: right;
    margin-top: 15px;
    margin-left: -95px;
    color: gray;
}

.law-desc, .law-sec-desc {
    display: inline;
    font-size: smaller;
    text-align: right;
    margin-left: 4px;
    padding: 2px 0 4px 0;
    line-height: 90%;
}

.law-sec-desc {
    margin-top: 0.5em;
}

.law-main {
    margin-right: 0;
    padding: 0;
    padding-bottom: 5px;
}

.law-number, .law-number1, .law-number2, .law-number3, .law-number4, .law-number5, .law-number6, .law-number7, .law-number8 {
    float: right;
    text-align: right;
    padding-right: 4px;
    margin-left: -40px;
    width: 35px;
    height: 0;
}

.law-number, .law-number1 {
    width: auto;
    padding: 0;
    margin: 0;
    display: inline;
    float: none;
}

.law-number2 {
    margin-right: 0;
}

.law-number3 {
    margin-right: 40px;
}

.law-number4 {
    margin-right: 80px;
}

.law-number5 {
    margin-right: 120px;
}

.law-number6 {
    margin-right: 160px;
}

.law-number7 {
    margin-right: 200px;
}

.law-number8 {
    margin-right: 240px;
}

.law-content:not(:empty), .law-content1:not(:empty), .law-content2:not(:empty), .law-content3:not(:empty), .law-content4:not(:empty), .law-content5:not(:empty), .law-content6:not(:empty), .law-content7:not(:empty), .law-content8:not(:empty) {
    padding-bottom: 4px;
}

.law-content, .law-content1 {
    margin-right: 0;
}

.law-content2 {
    text-indent: 40px;
    margin-right: 0px;
}

.law-content3 {
    text-indent: 40px;
    margin-right: 40px;
}

.law-content4 {
    text-indent: 40px;
    margin-right: 80px;
}

.law-content5 {
    text-indent: 40px;
    margin-right: 120px;
}

.law-content6 {
    text-indent: 40px;
    margin-right: 160px;
}

.law-content7 {
    text-indent: 40px;
    margin-right: 200px;
}

.law-content8 {
    text-indent: 40px;
    margin-right: 240px;
}

.law-signatures {
    text-align: center;
    margin-right: 0px;
}

.law-signatures ul {
    padding: 0;
    margin: 0;
    display: inline;
    list-style: none;
    width: 100%;
}

.law-signatures li {
    float: right;
    display: inline;
    list-style: none;
    width: 150px;
    margin-bottom: 10px;
    text-align: center;
    line-height: 90%;
}

hr.law-separator {
    clear: both;
    text-align: center;
    padding-top: 1px;
    margin: 10px 50px 10px 50px;
}

.law-cleaner {
    clear: both;
    visibility: hidden;
}

.law table {
    font-size: 90%;
    text-align: initial;
    border: 1px solid #AAA;
    border-collapse: collapse;
    margin-top: 0.5em;
    margin-bottom: 0.5em;
}

.law table td, .law table th {
    vertical-align: top;
    border: 1px solid #AAA;
}

.law table th {
    padding: 3px 3px;
    background-color: #F2F2F2;
    text-align: center;
    font-weight: normal;
}

.law table td {
    padding: 3px 10px;
    background-color: #F9F9F9;
}


/* הגדרות תצוגה עבור [[תבנית:הערות שוליים]] */
@media screen {
    div.limitedRef {
        height: 160px;
        overflow-y: auto;
        padding: 3px;
        border: solid 1px;
    }

    html &gt; body div.limitedRef ol.references {
        display: block !important;
    }
}


/* אפשרות להסתרה של כותרות בתוכן העניינים החל מרמה מסוימת. למשל, &lt;div class=&quot;toclimit-3&quot;&gt;
יציג רק כותרות מהרמה השנייה והשלישית (כל עוד אין כותרות מרמה ראשונה בדף, כפי שדורשים מדריכי העיצוב) */
.toclimit-2 .toclevel-2,
.toclimit-3 .toclevel-3,
.toclimit-4 .toclevel-4,
.toclimit-5 .toclevel-5,
.toclimit-6 .toclevel-6,
.toclimit-7 .toclevel-7 {
    display: none;
}

/* עיצוב דפי הגמרא */
.gmara_text {
   font-size: 135%;
   line-height: 23pt;
   font-family: Narkisim;
}

.gmara_rashi {
    font-size:120%;
}

.gmara_ran {
    font-size:120%;
}

.gmara_tosfot {
    font-size:100%;
}

/* עיצוב דפי המשנה */
.mishna_text {
   font-size:135%;
   line-height:23pt;
   font-family:narkisim;
}

.mishna_bartenura {
    font-size: 120%;
}

.mishna_yom_tov {
    font-size: 110%;
}

.mishna_beyur {
    font-size: 135%;
    line-height: 23pt;
    font-family: Narkisim;
}

.mishna_beyur .editsection {
    font-size: 35%;
    font-family: Sans-serif;
}

.mishna_chapters {
    font-size: 135%;
    line-height: 23pt;
}

.shortcut {
    float: left;
    left: 12px;
    font-size: 75%;
    position: absolute;
    top: 0.3em;
}

/* מקורות */
div.sources {
   font-size: smaller;
   background-color: #ccc;
}

/* &quot;גירסה נוכחים טרם נבדקה&quot; */
.flaggedrevs_short {
    float:left;
    line-height: 9.66pt;
    position: relative;
    top: -2.5em;
    left: 2em;
}

.effect_on_hover {
    border-top: solid 5px transparent;
}

/* for hover effect on images etc. */
.effect_on_hover:hover {
    border-top: 0; /* Take the image up 5px */
}

.low_opacity {
    -ms-filter:&quot;progid:DXImageTransform.Microsoft.Alpha(Opacity=40)&quot;;
    filter: alpha(opacity=40);
    opacity: .40;
}

/* מידות טובות ומידות רעות */
.mida {
    float: left;
    width: 120px;
    background-color: #ff8;
    clear: left;
    margin: 2px;
}

.mida img {
    height: 16px;
    width: 16px;
    margin: 2px;
    float: right;
}

.tova {
    border-color: #0f0;
}

.raa {
    border-color: #f00;
}

/**** סגנונות הקשורים לביאור התנ&quot;ך ****/

/*   כדי ש[[תבנית:ב]] לא תוסתר על ידי תיבת הניווט ותיבת החיפוש  */
#p-navigation {
    z-index: 1;
}

#p-search {
    z-index:1;
}

.beur {
    font-family: David;
    font-size: 165%;
    line-height: 23pt;
}

.TooltipPhrase { 
	border-bottom:1px dotted #aaaadd; 
	cursor:help; 
}
.TooltipSpan {
	display:none;
	visibility:hidden;
}
.TooltipTip {
	width:111pt; 
	z-index:9; 
	position:absolute; 
	background-color: #ffc; 
	padding: 1px; 
	border: 1px #000 solid; 
	font-size:11pt; 
	line-height: 13pt; 
	color:black; 
	font-family:sans-serif;
}


.word_with_explain {
    border-bottom: 1px dotted #77d;
}

.word_with_explain &gt; a {
    color:black
}

.the_explain {
    visibility: hidden;
    border: 1px solid #000;
    padding: 1px 3px 1px 1px;
    width: 111pt;
    z-index: 9;
    position: absolute;
    background-color: #ffc;
    display: inline;
    font-size: 11pt;
    line-height: 13pt;
    color: black;
    font-family: sans-serif;
    text-align: right;
}

.the_explain_visible {
    visibility: visible;
    border: 1px solid #000;
    padding: 1px 3px 1px 1px;
    width: 111pt;
    z-index: 9;
    position: absolute;
    background-color: #ffc;
    display: inline;
    font-size: 11pt;
    line-height: 13pt;
    color: black;
    font-family: sans-serif;
}

.the_print_explain {
    display: none;
    visibility: hidden;
}

.click_for_details {
    font-size: 9pt;
}

.click_to_edit {
    float: left;
    position: relative;
    top: -0.1em;
}

/* sidenotes */
body.ns-104 .sidenote-left {
    position: absolute;
    left: 0;
    width: 6em;
    padding-right: 1em;
    text-indent: 0;
    text-align: left;
}

body.ns-104 .sidenote-right {
    position: absolute;
    right: 0;
    width: 6em;
    padding-left: 1em;
    text-indent: 0;
    text-align: left;
}

/* השורות הבאות מיועדות לתצוגה של אזור הערות השוליים (references)
&quot;ol.refernece {margin: 0} tested on all major browsers.
ol.reference li {margin: } required so numbers are not hidden (might not be enough for 3-digit refs)
עובד ביחד עם תבנית &quot;{{הערות שוליים2|טורים=כן}}&quot;  */

ol.references {
    margin: 0;
}

.mw-content-ltr ol.references,
.mw-content-rtl ol.references {
    margin: 0;
}

ol.references li {
    margin:0 3em;
}

.refDisplayRows ol,
ol.refDisplayRows {

/*    [-moz-|-webkit-]column-count: 3;
    [-moz-|-webkit-]column-gap: 20px; */

    -webkit-column-count: 2;
    -moz-column-count: 2;
    column-count: 2;

    -webkit-column-gap: 20px;
    -moz-column-gap: 20px;
    column-gap: 20px;

/*  -webkit-column-width:32em;
    -moz-column-width:32em;
    column-width:32em; */
}

ol.refDisplayScroll {
    max-height: 20em;
    overflow: auto;
    margin:0;
}

ol.refDisplayHide {
    display: none
}

/* השטחת תוכן עניינים שבתחילת הערך. מיושם עם תבנית {{תוכן עניינים שטוח}}
list-style-type = circle\disc\suqare
באדיבות משתמש קיפודנחש מויקיפדיה.  */

.flatToc li {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc li span.tocnumber {display: none;} /*  הסרת מספור */

.flatToc-1 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}

.flatToc-2 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-2 li.toclevel-0 {clear:right;}

.flatToc-3 li.toclevel-2 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-3 li.toclevel-1 {clear:right;}
.flatToc-3 li.toclevel-0 {clear:right;}

.flatToc-4 li.toclevel-3 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-4 li.toclevel-2 {clear:right;}
.flatToc-5 li.toclevel-4 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;}
.flatToc-5 li.toclevel-3 {clear:right;}

.flatToc-1  li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-2  li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-2  li.toclevel-0 span.tocnumber {display: none;}

.flatToc-3  li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-3  li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;}

.flatToc-4  li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-4  li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-5  li.toclevel-4 span.tocnumber {display: none;}
.flatToc-5  li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;}

/* Style for horizontal lists (separator following item).
   Note: hlist formatting will break if the resulting HTML lacks a breakable character
   between list items. This happens when the following conditions are true:
   1) The list is made using wiki markup (where HTML is built by parser.php)
   2) HTMLTidy is disabled or unavailable (such as on Special: pages)
   In such cases, building lists with .hlist using HTML instead of wiki markup
   will work around this problem. See also [[Bugzilla:39617]].
   IE8-specific classes are assigned in [[MediaWiki:Common.js/IEFixes.js]].
   Last updated: January 6, 2013
   @maintainer: [[User:Edokter]]
   @revision: 3.0
*/
.skin-monobook .hlist dl,
.skin-modern .hlist dl,
.skin-vector .hlist dl {
    line-height: 1.5em;
}

.hlist dl,
.hlist ol,
.hlist ul {
    margin: 0;
    padding: 0;
}

/* Display list items inline and make them nowrap */
.hlist dd,
.hlist dt,
.hlist li {
    margin: 0;
    display: inline;
    white-space: nowrap;
}

/* Allow wrapping for list items (in tight spaces) */
.hlist.hwrap dd,
.hlist.hwrap dt,
.hlist.hwrap li {
    white-space: normal;
}

/* Display nested lists inline and allow them to wrap */
.hlist dl dl, .hlist dl ol, .hlist dl ul,
.hlist ol dl, .hlist ol ol, .hlist ol ul,
.hlist ul dl, .hlist ul ol, .hlist ul ul {
    display: inline;
    white-space: normal;
}

/* Generate interpuncts */
.hlist dt:after {
    content: &quot;:&quot;;
}

.hlist dd:after,
.hlist li:after {
    content: &quot; ·&quot;;
    font-weight: bold;
}

.hlist dd:last-child:after,
.hlist dt:last-child:after,
.hlist li:last-child:after {
    content: none;
}

/* For IE8 */
.hlist dd.hlist-last-child:after,
.hlist dt.hlist-last-child:after,
.hlist li.hlist-last-child:after {
    content: none;
}

/* Add parentheses around nested lists */
.hlist dd dd:first-child:before, .hlist dd dt:first-child:before, .hlist dd li:first-child:before,
.hlist dt dd:first-child:before, .hlist dt dt:first-child:before, .hlist dt li:first-child:before,
.hlist li dd:first-child:before, .hlist li dt:first-child:before, .hlist li li:first-child:before {
    content: &quot;(&quot;;
    font-weight: normal;
}

.hlist dd dd:last-child:after, .hlist dd dt:last-child:after, .hlist dd li:last-child:after,
.hlist dt dd:last-child:after, .hlist dt dt:last-child:after, .hlist dt li:last-child:after,
.hlist li dd:last-child:after, .hlist li dt:last-child:after, .hlist li li:last-child:after {
    content: &quot;)&quot;;
    font-weight: normal;
}

/* For IE8 */
.hlist dd dd.hlist-last-child:after, .hlist dd dt.hlist-last-child:after, .hlist dd li.hlist-last-child:after,
.hlist dt dd.hlist-last-child:after, .hlist dt dt.hlist-last-child:after, .hlist dt li.hlist-last-child:after,
.hlist li dd.hlist-last-child:after, .hlist li dt.hlist-last-child:after, .hlist li li.hlist-last-child:after {
    content: &quot;)&quot;;
    font-weight: normal;
}

/* Put numbers in front of ordered list items */
.hlist.hnum ol {
    counter-reset: list-item;
}

.hlist.hnum ol &gt; li {
    counter-increment: list-item;
}

.hlist.hnum ol &gt; li:before {
    content: counter(list-item) &quot; &quot;;
}

.hlist.hnum dd ol &gt; li:first-child:before,
.hlist.hnum dt ol &gt; li:first-child:before,
.hlist.hnum li ol &gt; li:first-child:before {
    content: &quot;(&quot; counter(list-item) &quot; &quot;;
}

#content .hlist ul {
  display: inline;
}

/* עיצוב טקטסטים מתוך ויקיטקסט האיטלקי  */
.texts {
	/* הרוחב הבא רחב מדי במכשירים ניידים */
    /* width:33em; */
    text-align:justify;
    margin: 0 auto;
}

.texts p {
    text-indent:2em
}

/* סימון האות ח' המציינת שנוצר דף חדש */
.newpage {
    background-color: transparent;
    color: #FC6D00;
}

/* שינוי צבע של הפניות בדף [[מיוחד:כל הדפים]] לאפור */
div.allpagesredirect a {
    color: #7F7F7F;
}

/* סימון עריכות שנתפסו על־ידי מסנן ההשחתות */
.mw-tag-מילים-בעייתיות {
    background-color: #FFE0E0;
}

/* סימון הטקסט &quot;עודכן מאז ביקורך האחרון&quot; בצבע */
span.updatedmarker {
    color: #000;
    background: #99D642;
}

/* תיקון רשימת הגרסאות כדי שלא יתנגשו עם הכפתור &quot;הצגת/הסתרת גרסאות&quot; */
#pagehistory {
    clear: both;
}

/* קישור (טקסט או תמונה) בראש הדף, ליד הכותרת */
div.toplink div {
    position: static !important;
}

/* ביטול כתב נטוי בעץ הקטגוריות */
.CategoryTreeLabelPage,
.CategoryTreeParents,
.CategoryTreeNotice {
    font-style: normal;
}

/* פס גלילה אופקי לקובצי CSS ו־JS כשאין מקום להציג את כל הטקסט */
pre {
    overflow-x: auto;
}

.tc {
    transform-origin: right center 0px;
}
.text-condensed-1, .tc-1 {
    transform: scaleX(0.9);
    transform-origin: right center 0px;
}
.text-condensed-2, .tc-2 {
    transform: scaleX(0.8);
    transform-origin: right center 0px;
}
.text-condensed-3, .tc-3 {
    transform: scaleX(0.7);
    transform-origin: right center 0px;
}

/*
Fix redirect arrow placement.
This can be removed when the following patch is deployed:
https://gerrit.wikimedia.org/r/#/c/181267/
*/
.mw-content-rtl .redirectText li:first-child {
    background-position: right bottom;
}

/* תבנית ליישור שורות בשירים - ראו כאן: 
http://stackoverflow.com/questions/27670842/how-to-justify-rows-in-a-poem
*/
.poem-justify {
    text-align: justify;
}
.poem-justify p {
    line-height:1;
    margin:0;
    padding:0;
}
.poem-justify p:after {
    content: '';
    display: inline-block;
    width: 100%;
}

/* Temp solution, until bug https://phabricator.wikimedia.org/T393959 is fixed
*/
.mf-font-size-clientpref-small .mw-body p,
.mf-font-size-clientpref-small .content p {
  font-size: unset !important;
}

@media not print {
    .printonly { display: none; }
}</text>
      <sha1>e6ruolrhuibqhww1ily4xwdn8d9u5gn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>382811</id>
    <revision>
      <id>3009186</id>
      <parentid>1381606</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:19:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <comment>הכנסת קטע התחלה חסר</comment>
      <origin>3009186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23233" sha1="0jtb5b3ipxdi9xek8xjjwds36odiwnf" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=ויקרא כב&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ב|דיבור=וְיִנָּזְרוּ}}אֵין נְזִירָה אֶלָּא פְּרִישָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי&quot; ([[יחזקאל יד ז|יחזקאל יד,ז]]), &quot;נָזֹרוּ אָחוֹר&quot; ([[ישעיהו א ד|ישעיהו א,ד]]), יִפְרְשׁוּ מִן הַקֳּדָשִׁים בִּימֵי טֻמְאָתָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי}}סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, &quot;אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי}}לְרַבּוֹת קָדְשֵׁי כֹּהֲנִים עַצְמָן.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ג|דיבור=כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב}}אֵין קְרִיבָה זוֹ אֶלָּא אֲכִילָה; וְכֵן מָצִינוּ שֶׁנֶּאֶמְרָה אַזְהָרַת אֲכִילַת קָדָשִׁים בְּטֻמְאָה בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה: &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot; ([[ויקרא יב ד|ויקרא יב,ד]]) , אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. וּלְמָדוּהָ רַבּוֹתֵינוּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁחַיָּב עַל הַנְּגִיעָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר כָּרֵת עַל הָאֲכִילָה בְּצַו אֶת אַהֲרֹן ([[ויקרא ז כ|ויקרא ז,כ]]-[[ויקרא ז כא|כא]]), שְׁתֵּי כָּרֵתוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ; וְאִם עַל הַנְּגִיעָה חַיָּב, לֹא הֻצְרַךְ לְחַיְּבוֹ עַל הָאֲכִילָה. וְכֵן נִדְרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ חַיָּב? אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''יִקְרַב'''? מִשֶּׁיִכְשַׁר לִקָּרֵב; שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם טֻמְאָה, אֶלָּא אִם כֵּן קָרְבוּ מַתִּירָיו. וְאִם תֹּאמַר: שָׁלֹשׁ כָּרֵתוֹת בְּטֻמְאַת כֹּהֲנִים לָמָּה? כְּבָר נִדְרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת: אַחַת לִכְלָל וְאַחַת לִפְרָט וְכוּלֵּי ([[שבועות ז א|דף ז' ע&quot;א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו}}וְטֻמְאַת הָאָדָם עָלָיו. יָכוֹל בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְטֻמְאָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר עָלָיו, וּבְטָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא הַכָּתוּב מְדַבֵּר? הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל&quot; ([[ויקרא ז יט|ויקרא ז,יט]]); אֶלָּא עַל כָּרְחָךְ מִמַּשְׁמָעוֹ אַתָּה לָמֵד, בְּמִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְזֶהוּ הָאָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה בִּטְבִילָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְנִכְרְתָה וְגוֹמֵר}}יָכוֹל מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, יִכָּרֵת מִמְּקוֹמוֹ וְיִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''אֲנִי ה',''' בְּכָל מָקוֹם אֲנִי.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ד|דיבור=מִזֶּרַע אַהֲרֹן}}אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, גּוּפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''וְהוּא צָרוּעַ.''' שֶׁיָּכוֹל, הוֹאִיל וּמַקְרִיב אוֹנֵן, יַקְרִיב צָרוּעַ וָזָב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''וְהוּא'''.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד אֲשֶׁר יִטְהָר}}בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא טְבִילָה? נֶאֱמַר כָּאן: '''וְטָהֵר,''' וְנֶאֱמַר לְמַטָּה: &quot;וְטָהֵר&quot;, &quot;וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר&quot; ([[ויקרא כב ז|פסוק ז]]); מַה לְּהַלָּן בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, אַף כָּאן בִּיאַת שֶׁמֶשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ}}בְּמִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ה|דיבור=בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ}}בַּשִּׁעוּר הָרָאוּי לְטַמֵּא, בְּכַעֲדָשָׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אוֹ בְאָדָם}}בְּמֵת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ}}כְּשִׁיעוּרוֹ לְטַמֵּא, וְזֶהוּ כַּזַּיִת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְכֹל טֻמְאָתוֹ}}לְרַבּוֹת נוֹגֵעַ בְּזָב וְזָבָה, נִדָּה וְיוֹלֶדֶת, וּבִמְצֹרָע.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ו|דיבור=נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ}}בְּאֶחָד מִן הַטְּמֵאִים הַלָּלוּ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ז|דיבור=וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים}}נִדְרָשׁ בִּיבָמוֹת ([[יבמות עד ב|ע&quot;ד ע&quot;ב]]) בִּתְרוּמָה, שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלָהּ בְּהֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִן הַקֳּדָשִׁים}}וְלֹא כָּל הַקֳּדָשִׁים.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ח|דיבור=נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ}}לְעִנְיָן הַטֻּמְאָה הִזְהִיר כָּאן, שֶׁאִם אָכַל נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאַת מַגָּע וּמַשָּׂא, אֶלָּא טֻמְאַת אֲכִילָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְצָרִיךְ לוֹמַר '''וּטְרֵפָה,''' מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה, יָצָא נִבְלַת עוֹף טָמֵא, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ט|דיבור=וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי}}מִלֶּאֱכֹל תְּרוּמָה בְּטֻמְאַת הַגּוּף.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּמֵתוּ בוֹ}}לָמַדְנוּ שֶׁהִיא בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=י|דיבור=לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ}}בִּתְרוּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּל הָעִנְיָן דִּבֵּר בָּהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר}}תּוֹשָׁבוֹ שֶׁל כֹּהֵן וּשְׂכִירוֹ. לְפִיכָךְ '''תּוֹשַׁב''' זֶה נָקוּד פַּתָּח, לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק. וְאֵיזֶהוּ תּוֹשָׁב? זֶה נִרְצָע, שֶׁהוּא קָנוּי לוֹ עַד הַיּוֹבֵל. וְאֵיזֶהוּ שָׂכִיר? זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים, שֶׁיּוֹצֵא בְּשֵׁשׁ; בָּא הַכָּתוּב וְלִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָנוּי לַאֲדוֹנָיו לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתוֹ.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יא|דיבור=וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ}}עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁקָּנוּי לְגוּפוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וִילִיד בֵּיתוֹ}}אֵלּוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת. וְאֵשֶׁת כֹּהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, שֶׁאַף הִיא קִנְיַן כָּסְפּוֹ. וְעוֹד לָמֵד מִמִּקְרָא אַחֵר: &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ&quot; וְגוֹמֵר ([[במדבר יח יג|במדבר יח,יג]]), [[ספרי על במדבר יח יג|בְּסִפְרֵי]].&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יב|דיבור=לְאִישׁ זָר}}לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יג|דיבור=אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה}}מִן הָאִישׁ הַזָּר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְזֶרַע אֵין לָהּ}}מִמֶּנּוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְשָׁבָה}}הָא אִם יֵשׁ לָהּ זֶרַע מִמֶּנּוּ, אֲסוּרָה בִּתְרוּמָה כָּל זְמַן שֶׁהַזֶּרַעַ קַיָּם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ}}לֹא בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹנֵן שֶׁמֻּתָּר בִּתְרוּמָה; זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא אֲנִינוּת.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יד|דיבור=כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ}}תְּרוּמָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ}}דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵעַ לוֹ מָעוֹת, אֶלָּא פֵּרוֹת שֶׁל חֻלִּין, וְהֵן נַעֲשִׁין תְּרוּמָה.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=טו|דיבור=וְלֹא יְחַלְּלוּ וְגוֹמֵר}}לְהַאֲכִילָם לְזָרִים.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=טז|דיבור=וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם}}אֶת עַצְמָם יִטְעֲנוּ עָוֹן '''בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם,''' שֶׁהֻבְדְּלוּ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְקָדְשׁוּ וְנֶאֶסְרוּ עֲלֵיהֶם. וְאֻנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם: &quot;בְּמֵיכָלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא&quot; [=בְּאָכְלָם בְּטֻמְאָה], שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תִּרְגְּמוֹ כֵּן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם}}זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אִתִּים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתוֹרָה, שֶׁמְּדַבְּרִים בָּאָדָם עַצְמוֹ. וְכֵן: &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ&quot; ([[במדבר ו יג|במדבר ו,יג]]), הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְא&quot; ([[דברים לד ו]]), הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, כָּךְ נִדְרָשׁ [[ספרי על במדבר ו יג|בְּסִפְרֵי]].&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יח|דיבור=נִדְרֵיהֶם}}הֲרֵי עָלַי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נִדְבוֹתָם}}הֲרֵי זוֹ.&lt;קטע סוף=יח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יט|דיבור=לִרְצֹֽנְכֶם}}הָבִיאוּ דָּבָר הָרָאוּי לְרַצּוֹת אֶתְכֶם לְפָנַי, שֶׁיְּהֵא לָכֶם לְרָצוֹן, {{לעז|אפיימינ&quot;ט|apeiement|תרגום=פיוס|מספר=3199}} בְּלַעַז. וְאֵיזֶהוּ הָרָאוּי לְרָצוֹן? תָּמִים זָכָר, בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים. אֲבָל בְּעוֹלַת הָעוֹף אֵין צָרִיךְ תַּמּוּת וְזַכְרוּת, וְאֵינוֹ נִפְסָל בְּמוּם, אֶלָּא בְּחֶסְרוֹן אֵבָר.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כא|דיבור=לְפַלֵּא נֶדֶר}}לְהַפְרִישׁ בְּדִבּוּרוֹ.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כב|דיבור=עַוֶּרֶת}}שֵׁם דָּבָר שֶׁל מוּם עִוָּרוֹן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ מוּם שֶׁל עִוֶּרֶת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אוֹ שָׁבוּר}}לֹא יִהְיֶה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חָרוּץ}}רִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּסְדַּק אוֹ שֶׁנִּפְגַּם, וְכֵן שְׂפָתוֹ שֶׁנִּסְדְּקָה אוֹ נִפְגְּמָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יַבֶּלֶת}}{{לעז|וירוא&quot;ה|werue|תרגום=יבלת|מספר=3200}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גָרָב}}מִין חֲזָזִית, וְכֵן '''יַלֶּפֶת.''' וּלְשׁוֹן '''יַלֶּפֶת,''' כְּמוֹ &quot;וַיִּלָּפֵת שִׁמְשׁוֹן&quot; ([[שופטים טז כט|שופטים טז,כט]]), שֶׁאֲחוּזָה בּוֹ עַד יוֹם מִיתָה, שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא תַקְרִיבוּ}}שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, לְהַזְהִיר עַל הַקְדָּשָׁתָן, וְעַל שְׁחִיטָתָן, וְעַל זְרִיקַת דָּמָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ}}אַזְהָרַת הַקְטָרָתָן.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כג|דיבור=שָׂרוּעַ}}אֵבָר גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְקָלוּט}}פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נְדָבָה תַּעֲשֶׂה}}לְבֶדֶק הַבַּיִת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּלְנֵדֶר}}לַמִּזְבֵּחַ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא יֵרָצֶה}}אֵיזֶה הֶקְדֵּשׁ בָּא לְרַצּוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הֶקְדֵּשׁ הַמִּזְבֵּחַ.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כד|דיבור=וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת}}בַּבֵּיצִים אוֹ בַּגִּיד.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מָעוּךְ}}בֵּיצָיו מְעוּכִין בַּיָּד.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כָּתוּת}}כְּתוּשִׁים יוֹתֵר מִמָּעוּךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נָתוּק}}תְּלוּשִׁין בַּיָּד עַד שֶׁנִּפְסְקוּ חוּטִים שֶׁתְּלוּיִים בָּהֶן, אֲבָל נְתוּנִים הֵם בְּתוֹךְ הַכִּיס, וְהַכִּיס לֹא נִתְלַשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְכָרוּת}}כְּרוּתִין בַּכְּלִי, וְעוֹדָן בַּכִּיס.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּמָעוּךְ}}תַּרְגּוּמוֹ &quot;וְדִי מְרִיס&quot; [{{ק|לפנינו:}} &quot;וְדִמְרִיס&quot;], זֶה לְשׁוֹנוֹ בַּאֲרַמִּית, לְשׁוֹן כְּתִישָׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְכָתוּת}}תַּרְגּוּמוֹ &quot;וְדִי רְסִיס&quot; [{{ק|לפנינו:}} &quot;וְדִרְסִיס&quot;], כְּמוֹ: &quot;הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים&quot; ([[עמוס ו יא|עמוס ו,יא]]), בְּקִיעוֹת דַּקּוֹת, וְכֵן: &quot;קָנֶה הַמְּרֻסָּס&quot; ([[שבת פ ב|שבת פ' ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ}}דָּבָר זֶה, לְסָרֵס שׁוּם בְּהֵמָה וְחַיָּה, וַאֲפִלּוּ טְמֵאָה. לְכָךְ נֶאֱמַר '''בְּאַרְצְכֶם,''' לְרַבּוֹת כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצְכֶם. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל הַסֵּרוּס אֶלָּא בָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי סֵרוּס חוֹבַת הַגּוּף הוּא, וְכָל חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כה|דיבור=וּמִיַּד בֶּן נֵכָר}}נָכְרִי שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן בְּיַד כֹּהֵן לְהַקְרִיבוֹ לַשָּׁמַיִם, לֹא תַּקְרִיבוּ לוֹ בַּעַל מוּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶסְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְקָרְבַּן בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא אִם כֵּן מְחֻסְּרֵי אֵבֶר, זֹאת נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת; אֲבָל עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַּמִּשְׁכָּן – לֹא תַּקְרִיבוּהָ. אֲבָל תְּמִימָה – תְּקַבְּלוּ מֵהֶם; לְכָךְ נֶאֱמַר לְמַעְלָה: &quot;אִישׁ אִישׁ&quot; ([[ויקרא כב יח|פסוק יח]]), לְרַבּוֹת אֶת הַנָּכְרִים, שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מָשְׁחָתָם}}חֲבוּלְהוֹן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא יֵרָצוּ לָכֶם}}לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כז|דיבור=כִּי יִוָּלֵד}}פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כח|דיבור=אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ}}נוֹהֵג בִּנְקֵבָה, שֶׁאָסוּר לִשְׁחֹט הָאֵם וְהַבֵּן אוֹ הַבַּת; וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים, וּמֻתָּר לִשְׁחֹט הָאָב וְהַבֵּן, אוֹ הָאָב וְהַבַּת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ}}אַף בְּנוֹ וְאוֹתוֹ בְּמַשְׁמָע.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כט|דיבור=לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ}}תְּחִלַּת זְבִיחַתְכֶם, הִזָּהֲרוּ שֶׁתְּהֵא לְרָצוֹן לָכֶם; וּמַהוּ הָרָצוֹן? '''בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל.''' לֹא בָּא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן: אַל תִּשְׁחָטוּהוּ עַל מְנַת לְאָכְלוֹ לְמָחָר, שֶׁאִם תַּחְשְׁבוּ בּוֹ מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל, לֹא יְהֵא לָכֶם לְרָצוֹן. דָּבָר אַחֵר: '''לִרְצֹנְכֶם,''' לְדַעְתְּכֶם; מִכָּאן לַמִּתְעַסֵּק שֶׁפָּסוּל בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרַט בַּנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים, חָזַר וּפֵרֵט בְּנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, שֶׁתְּהֵא זְבִיחָתָן עַל מְנַת לְאָכְלָן בִּזְמַנָּן.&lt;קטע סוף=כט/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ל|דיבור=בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל}}לֹא בָּא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן; שֶׁאִם לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן אֲכִילָה, כְּבָר כָּתוּב: &quot;וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו&quot; וְגוֹמֵר ([[ויקרא ז טו|ויקרא ז,טו]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲנִי ה'}}דַּע מִי גָּזַר עַל הַדָּבָר, וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ.&lt;קטע סוף=ל/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=לא|דיבור=וּשְׁמַרְתֶּם}}זוֹ הַמִּשְׁנָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַעֲשִׂיתֶם}}זֶה הַמַּעֲשֶׂה.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=לב|דיבור=וְלֹא תְחַלְּלוּ}}לַעֲבֹר עַל דְּבָרַי מְזִידִין. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר '''וְלֹא תְחַלְּלוּ,''' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''וְנִקְדַּשְׁתִּי'''? מְסֹר עַצְמְךָ וְקַדֵּשׁ שְׁמִי. יָכוֹל בְּיָחִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.''' וּכְשֶׁהוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ, יִמְסֹר עַצְמוֹ עַל מְנָת לָמוּת; שֶׁכָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל מְנָת הַנֵּס, אֵין עוֹשִׁין לוֹ נֵס. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁלֹּא מָסְרוּ עַצְמָן עַל מְנָת הַנֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵן לֹא, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין&quot; וְגוֹמֵר ([[דניאל ג יח|דניאל ג,יח]]); מַצִּיל וְלֹא מַצִּיל, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ וְגוֹמֵר.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=לג|דיבור=הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם}}עַל מְנָת כֵּן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲנִי ה'}}נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.&lt;קטע סוף=לג/&gt;&lt;קטע סוף=ויקרא כב/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>0jtb5b3ipxdi9xek8xjjwds36odiwnf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009187</id>
      <parentid>3009186</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:19:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <origin>3009187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23234" sha1="sgw47jd4eewbzsusokkra6e066kau7b" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=ויקרא כב/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ב|דיבור=וְיִנָּזְרוּ}}אֵין נְזִירָה אֶלָּא פְּרִישָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי&quot; ([[יחזקאל יד ז|יחזקאל יד,ז]]), &quot;נָזֹרוּ אָחוֹר&quot; ([[ישעיהו א ד|ישעיהו א,ד]]), יִפְרְשׁוּ מִן הַקֳּדָשִׁים בִּימֵי טֻמְאָתָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי}}סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, &quot;אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי}}לְרַבּוֹת קָדְשֵׁי כֹּהֲנִים עַצְמָן.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ג|דיבור=כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב}}אֵין קְרִיבָה זוֹ אֶלָּא אֲכִילָה; וְכֵן מָצִינוּ שֶׁנֶּאֶמְרָה אַזְהָרַת אֲכִילַת קָדָשִׁים בְּטֻמְאָה בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה: &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot; ([[ויקרא יב ד|ויקרא יב,ד]]) , אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. וּלְמָדוּהָ רַבּוֹתֵינוּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁחַיָּב עַל הַנְּגִיעָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר כָּרֵת עַל הָאֲכִילָה בְּצַו אֶת אַהֲרֹן ([[ויקרא ז כ|ויקרא ז,כ]]-[[ויקרא ז כא|כא]]), שְׁתֵּי כָּרֵתוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ; וְאִם עַל הַנְּגִיעָה חַיָּב, לֹא הֻצְרַךְ לְחַיְּבוֹ עַל הָאֲכִילָה. וְכֵן נִדְרָשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ חַיָּב? אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''יִקְרַב'''? מִשֶּׁיִכְשַׁר לִקָּרֵב; שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם טֻמְאָה, אֶלָּא אִם כֵּן קָרְבוּ מַתִּירָיו. וְאִם תֹּאמַר: שָׁלֹשׁ כָּרֵתוֹת בְּטֻמְאַת כֹּהֲנִים לָמָּה? כְּבָר נִדְרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת: אַחַת לִכְלָל וְאַחַת לִפְרָט וְכוּלֵּי ([[שבועות ז א|דף ז' ע&quot;א]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו}}וְטֻמְאַת הָאָדָם עָלָיו. יָכוֹל בַּבָּשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְטֻמְאָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר עָלָיו, וּבְטָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא הַכָּתוּב מְדַבֵּר? הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל&quot; ([[ויקרא ז יט|ויקרא ז,יט]]); אֶלָּא עַל כָּרְחָךְ מִמַּשְׁמָעוֹ אַתָּה לָמֵד, בְּמִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְזֶהוּ הָאָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה בִּטְבִילָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְנִכְרְתָה וְגוֹמֵר}}יָכוֹל מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, יִכָּרֵת מִמְּקוֹמוֹ וְיִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''אֲנִי ה',''' בְּכָל מָקוֹם אֲנִי.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ד|דיבור=מִזֶּרַע אַהֲרֹן}}אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, גּוּפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''וְהוּא צָרוּעַ.''' שֶׁיָּכוֹל, הוֹאִיל וּמַקְרִיב אוֹנֵן, יַקְרִיב צָרוּעַ וָזָב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''וְהוּא'''.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד אֲשֶׁר יִטְהָר}}בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא טְבִילָה? נֶאֱמַר כָּאן: '''וְטָהֵר,''' וְנֶאֱמַר לְמַטָּה: &quot;וְטָהֵר&quot;, &quot;וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר&quot; ([[ויקרא כב ז|פסוק ז]]); מַה לְּהַלָּן בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, אַף כָּאן בִּיאַת שֶׁמֶשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ}}בְּמִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ה|דיבור=בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ}}בַּשִּׁעוּר הָרָאוּי לְטַמֵּא, בְּכַעֲדָשָׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אוֹ בְאָדָם}}בְּמֵת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ}}כְּשִׁיעוּרוֹ לְטַמֵּא, וְזֶהוּ כַּזַּיִת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְכֹל טֻמְאָתוֹ}}לְרַבּוֹת נוֹגֵעַ בְּזָב וְזָבָה, נִדָּה וְיוֹלֶדֶת, וּבִמְצֹרָע.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ו|דיבור=נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ}}בְּאֶחָד מִן הַטְּמֵאִים הַלָּלוּ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ז|דיבור=וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים}}נִדְרָשׁ בִּיבָמוֹת ([[יבמות עד ב|ע&quot;ד ע&quot;ב]]) בִּתְרוּמָה, שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלָהּ בְּהֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִן הַקֳּדָשִׁים}}וְלֹא כָּל הַקֳּדָשִׁים.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ח|דיבור=נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ}}לְעִנְיָן הַטֻּמְאָה הִזְהִיר כָּאן, שֶׁאִם אָכַל נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאַת מַגָּע וּמַשָּׂא, אֶלָּא טֻמְאַת אֲכִילָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה, אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְצָרִיךְ לוֹמַר '''וּטְרֵפָה,''' מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה, יָצָא נִבְלַת עוֹף טָמֵא, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ט|דיבור=וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי}}מִלֶּאֱכֹל תְּרוּמָה בְּטֻמְאַת הַגּוּף.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּמֵתוּ בוֹ}}לָמַדְנוּ שֶׁהִיא בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=י|דיבור=לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ}}בִּתְרוּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּל הָעִנְיָן דִּבֵּר בָּהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר}}תּוֹשָׁבוֹ שֶׁל כֹּהֵן וּשְׂכִירוֹ. לְפִיכָךְ '''תּוֹשַׁב''' זֶה נָקוּד פַּתָּח, לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק. וְאֵיזֶהוּ תּוֹשָׁב? זֶה נִרְצָע, שֶׁהוּא קָנוּי לוֹ עַד הַיּוֹבֵל. וְאֵיזֶהוּ שָׂכִיר? זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים, שֶׁיּוֹצֵא בְּשֵׁשׁ; בָּא הַכָּתוּב וְלִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָנוּי לַאֲדוֹנָיו לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתוֹ.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יא|דיבור=וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ}}עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁקָּנוּי לְגוּפוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וִילִיד בֵּיתוֹ}}אֵלּוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת. וְאֵשֶׁת כֹּהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, שֶׁאַף הִיא קִנְיַן כָּסְפּוֹ. וְעוֹד לָמֵד מִמִּקְרָא אַחֵר: &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ&quot; וְגוֹמֵר ([[במדבר יח יג|במדבר יח,יג]]), [[ספרי על במדבר יח יג|בְּסִפְרֵי]].&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יב|דיבור=לְאִישׁ זָר}}לְלֵוִי וּלְיִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יג|דיבור=אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה}}מִן הָאִישׁ הַזָּר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְזֶרַע אֵין לָהּ}}מִמֶּנּוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְשָׁבָה}}הָא אִם יֵשׁ לָהּ זֶרַע מִמֶּנּוּ, אֲסוּרָה בִּתְרוּמָה כָּל זְמַן שֶׁהַזֶּרַעַ קַיָּם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ}}לֹא בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹנֵן שֶׁמֻּתָּר בִּתְרוּמָה; זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא אֲנִינוּת.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יד|דיבור=כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ}}תְּרוּמָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ}}דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵעַ לוֹ מָעוֹת, אֶלָּא פֵּרוֹת שֶׁל חֻלִּין, וְהֵן נַעֲשִׁין תְּרוּמָה.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=טו|דיבור=וְלֹא יְחַלְּלוּ וְגוֹמֵר}}לְהַאֲכִילָם לְזָרִים.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=טז|דיבור=וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם}}אֶת עַצְמָם יִטְעֲנוּ עָוֹן '''בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם,''' שֶׁהֻבְדְּלוּ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְקָדְשׁוּ וְנֶאֶסְרוּ עֲלֵיהֶם. וְאֻנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם: &quot;בְּמֵיכָלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא&quot; [=בְּאָכְלָם בְּטֻמְאָה], שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תִּרְגְּמוֹ כֵּן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם}}זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אִתִּים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתוֹרָה, שֶׁמְּדַבְּרִים בָּאָדָם עַצְמוֹ. וְכֵן: &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ&quot; ([[במדבר ו יג|במדבר ו,יג]]), הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְא&quot; ([[דברים לד ו]]), הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, כָּךְ נִדְרָשׁ [[ספרי על במדבר ו יג|בְּסִפְרֵי]].&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יח|דיבור=נִדְרֵיהֶם}}הֲרֵי עָלַי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נִדְבוֹתָם}}הֲרֵי זוֹ.&lt;קטע סוף=יח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=יט|דיבור=לִרְצֹֽנְכֶם}}הָבִיאוּ דָּבָר הָרָאוּי לְרַצּוֹת אֶתְכֶם לְפָנַי, שֶׁיְּהֵא לָכֶם לְרָצוֹן, {{לעז|אפיימינ&quot;ט|apeiement|תרגום=פיוס|מספר=3199}} בְּלַעַז. וְאֵיזֶהוּ הָרָאוּי לְרָצוֹן? תָּמִים זָכָר, בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים. אֲבָל בְּעוֹלַת הָעוֹף אֵין צָרִיךְ תַּמּוּת וְזַכְרוּת, וְאֵינוֹ נִפְסָל בְּמוּם, אֶלָּא בְּחֶסְרוֹן אֵבָר.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כא|דיבור=לְפַלֵּא נֶדֶר}}לְהַפְרִישׁ בְּדִבּוּרוֹ.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כב|דיבור=עַוֶּרֶת}}שֵׁם דָּבָר שֶׁל מוּם עִוָּרוֹן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ מוּם שֶׁל עִוֶּרֶת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אוֹ שָׁבוּר}}לֹא יִהְיֶה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חָרוּץ}}רִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּסְדַּק אוֹ שֶׁנִּפְגַּם, וְכֵן שְׂפָתוֹ שֶׁנִּסְדְּקָה אוֹ נִפְגְּמָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יַבֶּלֶת}}{{לעז|וירוא&quot;ה|werue|תרגום=יבלת|מספר=3200}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גָרָב}}מִין חֲזָזִית, וְכֵן '''יַלֶּפֶת.''' וּלְשׁוֹן '''יַלֶּפֶת,''' כְּמוֹ &quot;וַיִּלָּפֵת שִׁמְשׁוֹן&quot; ([[שופטים טז כט|שופטים טז,כט]]), שֶׁאֲחוּזָה בּוֹ עַד יוֹם מִיתָה, שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא תַקְרִיבוּ}}שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, לְהַזְהִיר עַל הַקְדָּשָׁתָן, וְעַל שְׁחִיטָתָן, וְעַל זְרִיקַת דָּמָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ}}אַזְהָרַת הַקְטָרָתָן.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כג|דיבור=שָׂרוּעַ}}אֵבָר גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְקָלוּט}}פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נְדָבָה תַּעֲשֶׂה}}לְבֶדֶק הַבַּיִת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּלְנֵדֶר}}לַמִּזְבֵּחַ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא יֵרָצֶה}}אֵיזֶה הֶקְדֵּשׁ בָּא לְרַצּוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הֶקְדֵּשׁ הַמִּזְבֵּחַ.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כד|דיבור=וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת}}בַּבֵּיצִים אוֹ בַּגִּיד.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מָעוּךְ}}בֵּיצָיו מְעוּכִין בַּיָּד.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כָּתוּת}}כְּתוּשִׁים יוֹתֵר מִמָּעוּךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נָתוּק}}תְּלוּשִׁין בַּיָּד עַד שֶׁנִּפְסְקוּ חוּטִים שֶׁתְּלוּיִים בָּהֶן, אֲבָל נְתוּנִים הֵם בְּתוֹךְ הַכִּיס, וְהַכִּיס לֹא נִתְלַשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְכָרוּת}}כְּרוּתִין בַּכְּלִי, וְעוֹדָן בַּכִּיס.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּמָעוּךְ}}תַּרְגּוּמוֹ &quot;וְדִי מְרִיס&quot; [{{ק|לפנינו:}} &quot;וְדִמְרִיס&quot;], זֶה לְשׁוֹנוֹ בַּאֲרַמִּית, לְשׁוֹן כְּתִישָׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְכָתוּת}}תַּרְגּוּמוֹ &quot;וְדִי רְסִיס&quot; [{{ק|לפנינו:}} &quot;וְדִרְסִיס&quot;], כְּמוֹ: &quot;הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים&quot; ([[עמוס ו יא|עמוס ו,יא]]), בְּקִיעוֹת דַּקּוֹת, וְכֵן: &quot;קָנֶה הַמְּרֻסָּס&quot; ([[שבת פ ב|שבת פ' ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ}}דָּבָר זֶה, לְסָרֵס שׁוּם בְּהֵמָה וְחַיָּה, וַאֲפִלּוּ טְמֵאָה. לְכָךְ נֶאֱמַר '''בְּאַרְצְכֶם,''' לְרַבּוֹת כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצְכֶם. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל הַסֵּרוּס אֶלָּא בָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי סֵרוּס חוֹבַת הַגּוּף הוּא, וְכָל חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כה|דיבור=וּמִיַּד בֶּן נֵכָר}}נָכְרִי שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן בְּיַד כֹּהֵן לְהַקְרִיבוֹ לַשָּׁמַיִם, לֹא תַּקְרִיבוּ לוֹ בַּעַל מוּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶסְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְקָרְבַּן בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא אִם כֵּן מְחֻסְּרֵי אֵבֶר, זֹאת נוֹהֶגֶת בַּבָּמָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת; אֲבָל עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַּמִּשְׁכָּן – לֹא תַּקְרִיבוּהָ. אֲבָל תְּמִימָה – תְּקַבְּלוּ מֵהֶם; לְכָךְ נֶאֱמַר לְמַעְלָה: &quot;אִישׁ אִישׁ&quot; ([[ויקרא כב יח|פסוק יח]]), לְרַבּוֹת אֶת הַנָּכְרִים, שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מָשְׁחָתָם}}חֲבוּלְהוֹן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא יֵרָצוּ לָכֶם}}לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כז|דיבור=כִּי יִוָּלֵד}}פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן.&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כח|דיבור=אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ}}נוֹהֵג בִּנְקֵבָה, שֶׁאָסוּר לִשְׁחֹט הָאֵם וְהַבֵּן אוֹ הַבַּת; וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים, וּמֻתָּר לִשְׁחֹט הָאָב וְהַבֵּן, אוֹ הָאָב וְהַבַּת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ}}אַף בְּנוֹ וְאוֹתוֹ בְּמַשְׁמָע.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=כט|דיבור=לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ}}תְּחִלַּת זְבִיחַתְכֶם, הִזָּהֲרוּ שֶׁתְּהֵא לְרָצוֹן לָכֶם; וּמַהוּ הָרָצוֹן? '''בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל.''' לֹא בָּא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן: אַל תִּשְׁחָטוּהוּ עַל מְנַת לְאָכְלוֹ לְמָחָר, שֶׁאִם תַּחְשְׁבוּ בּוֹ מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל, לֹא יְהֵא לָכֶם לְרָצוֹן. דָּבָר אַחֵר: '''לִרְצֹנְכֶם,''' לְדַעְתְּכֶם; מִכָּאן לַמִּתְעַסֵּק שֶׁפָּסוּל בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרַט בַּנֶּאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים, חָזַר וּפֵרֵט בְּנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, שֶׁתְּהֵא זְבִיחָתָן עַל מְנַת לְאָכְלָן בִּזְמַנָּן.&lt;קטע סוף=כט/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=ל|דיבור=בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל}}לֹא בָּא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן; שֶׁאִם לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן אֲכִילָה, כְּבָר כָּתוּב: &quot;וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו&quot; וְגוֹמֵר ([[ויקרא ז טו|ויקרא ז,טו]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲנִי ה'}}דַּע מִי גָּזַר עַל הַדָּבָר, וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ.&lt;קטע סוף=ל/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=לא|דיבור=וּשְׁמַרְתֶּם}}זוֹ הַמִּשְׁנָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַעֲשִׂיתֶם}}זֶה הַמַּעֲשֶׂה.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=לב|דיבור=וְלֹא תְחַלְּלוּ}}לַעֲבֹר עַל דְּבָרַי מְזִידִין. מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר '''וְלֹא תְחַלְּלוּ,''' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''וְנִקְדַּשְׁתִּי'''? מְסֹר עַצְמְךָ וְקַדֵּשׁ שְׁמִי. יָכוֹל בְּיָחִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.''' וּכְשֶׁהוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ, יִמְסֹר עַצְמוֹ עַל מְנָת לָמוּת; שֶׁכָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל מְנָת הַנֵּס, אֵין עוֹשִׁין לוֹ נֵס. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁלֹּא מָסְרוּ עַצְמָן עַל מְנָת הַנֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵן לֹא, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין&quot; וְגוֹמֵר ([[דניאל ג יח|דניאל ג,יח]]); מַצִּיל וְלֹא מַצִּיל, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ וְגוֹמֵר.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=ויקרא|פרק=כב|פסוק=לג|דיבור=הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם}}עַל מְנָת כֵּן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲנִי ה'}}נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.&lt;קטע סוף=לג/&gt;&lt;קטע סוף=ויקרא כב/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>sgw47jd4eewbzsusokkra6e066kau7b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוטה/פרק שני</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706223</id>
    <revision>
      <id>3009190</id>
      <parentid>2943524</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:44:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ב */</comment>
      <origin>3009190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62178" sha1="tgvgaenmwjaoglprp4v52ztgu9i36ak" xml:space="preserve">==פרק שני – היה מביא==
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_סוטה_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_א|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_א&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_א}}היה מביא את מנחתה בכפיפה מצרית ונותנה על ידה כדי לייגע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. {{שוליים|ב_ב}}כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו תחילת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בכפיפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מצרית וסופה בכלי שרת. כל המנחות טעונות שמן ולבונה {{שוליים|ב_ג}}וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה. {{שוליים|ב_ד}}כל המנחות באות מן החיטים {{שוליים|ב_ה}}וזו אינה באה אלא מן השעורים. {{שוליים|ב_ו}}מנחת העומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי}} שהיא באה מן השעורים היא באה גרש וזו היתה באה קמח. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מאכל בהמה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ה יח|במדבר נשא ה יח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונתן על כפיה את מנחת הזיכרון מאי טעמא כדי ליגעה שאולי תודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ביד הכהן יהיו מי המרים המאררים {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ח ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה ט]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} כדי ליגעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה לו ליתן גם את}} המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בידיה}}. אלא כדי להטיל אימה עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה רואה את המים ביד הכהן. תנן היה מביא את מנחתה ממה שנאמר}} מנחתה מלמד שהיא קדשה לשמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשם שהיא קדשה לשמה כך היא קדשה לשמו}}. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} ופליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות במנחת סוטה אשת כהן כיצד יעשה}} לקרב כליל אינה יכולה מפני שותפותה של אשה. לאכל אינה יכולה מפני שותפותו של איש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיצד הוא עושה}} הקומץ יקרב לעצמו והשיריים קריבין לעצמן. ואת אמר מנחתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם זה רק מנחתה למה השריים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאכלים}}. אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשם שהיא קדשה לשמה כך היא קדשה לשמו ולמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה המשנה מנחתם}} אלא מה דאישתעי קריא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלשון בו השתמשה התורה}} אישתעי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בתורה נאמר קרבנה לכן אמר התנא מנחתה. כתיב}}. ([[במדבר ה טו|במדבר נשא ה טו]]) והביא את קרבנה עליה. בעלה מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. אחר מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. ייבא כיי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן שלא מדעתן. ואילו הן הזב והזבה והמצורע והיולדת. שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאין}} בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעת אף כאן בסוטה יכול להביא שלא מדעתה}}. ניחא זב וזבה ומצורע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שייך אף בקטן ואמרינן מתוך שיכול להביא כשהם קטנים יכול להביא גם כשהם גדולים אבל}}. יולדת. ויש קטנה יולדת. לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי רדיפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונה}} עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות היא ובנה מתים. משהביאה שתי שערות היא חיה ובנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חיים}}. מאי כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} שכן אדם מפריש על בתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרשת}}. מכיון שה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יאה לו כבר יצאה מרשות אביה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה שאביה יביא עליה קרבן יולדת}}. אלא שכן אדם מפריש על אשתו חרשת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאני}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}סוטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר שמדובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}קטנה אין את יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} קטנה שזינתה אין לה רצון להיאסר על בעלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו אם זינתה ברצון מותרת לבעלה ואין לה דין סוטה ואף לומר שמדובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}חרשת אין את יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משקין}} את {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חרשת דכתיב ([[במדבר ו כב|במדבר נשא ו כב]]) ואמרה האשה אמן אמן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} מכיון דכתיב ([[דברים יד כו|דברים ראה יד כו]]) ושמחת אתה וביתך והוא מעוכב 

&lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מלשמוח עמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסוטה אסורה לו עד שתביא קרבנה לפיכך}} מפריש עליה חוץ מדעתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שכל הסיבה שיכול להביא עליה קרבן זה כדי שתוכל לאכול עימו שלמים אם כך ביולדת}} אינו מפריש עליה עולת העוף אלא חטאת העוף מפני שהיא מכשרתה לאכול בזבחים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} אינו מפריש עליה אלא דבר שהוא מתירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} בזה {{ירו&quot;מ-ביאור|ורק מנחת סוטה מתירה אשה לבעלה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אין לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבעל יכול להביא שלא מדעתה}} אלא זה {{ירו&quot;מ-ביאור|חטאת העוף}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|אידך}} מה זה {{ירו&quot;מ-ביאור|חטאת העוף}} מעכבה מלאכול בזבחים {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן יכול להביא שלא מדעתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} זה {{ירו&quot;מ-ביאור|מנחת סוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאינה}} מעכבה מלאכול בזבחים. ומכיון שהוא מעוכב מלשמוח עמה כמו שהוא מעכבת מלאכול בזבחים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול להביא שלא מדעתה}}. תני אפילו הקפת נזירות על ראשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאינה}} מעכבת היא מלוכל בזבחים. מכיון שהיא מנוולת והוא מעוכב מלשמוח עמה כמו שהוא מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מלוכל בזבחים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול להביא קרבנות נזירות שלא מדעתה}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר מביא אדם על ידי אשתו כל קרבן שהיא חייבת אפילו אכלה חלב ואפילו חיללה שבת. וכן היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר פטר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|גרשה}} אינו חייב בה שכן הוא כותב לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגט}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שיותר לא יהיה חייב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל}} אחר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ן {{ירו&quot;מ-ביאור|אחריות}} די אתיין לי עלך מן קדמת דנא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן כל המנחות תחילתן וסופן בכ}}לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרת}} והתני סדר מנחות כך היא מביאין מתוך ביתו בכלי כסף ובכלי זהב כלי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ראויי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרת לאפוקי סוטה שמביאה בכפיפה מצרית שאינה}} ראויה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כלי שרת. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} מפני מה אמרו כל החטאות והאשמות שבתורה אין טעונין נסכים שלא יהא קרבנו של חוטא נראה מהודר. התיבון הרי חטאתו ואשמו של מצורע. אין תימר שאינו חוטא האמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} ([[ויקרא יד ב|ויקרא מצורע יד ב]]) זאת תהיה תורת המצורע זאת תורת המוציא שם רע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שצרעת באה על חטא}}. אמר ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכיון שנתייסר}} וכתיב ([[דברים כה ג|דברים כי תצא כה ג]]) ונקלה אחיך לעיניך {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכיון שנתייסר אחיך הוא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כמי שאינו חוטא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שהנגע הוא המכפר ולא הקרבנות שמביא כשנטהר מנין למנחת העומר שבאה שעורים אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה שווה}} מנחת מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרבן סוטה נאמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|העומר}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם תקריב}} מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביכורים}} לה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אביב קלוי}} וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונאמר להלן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בסוטה}} מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|קנאות היא}}. מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|להלן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בסוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעורים דכתיב בה קמח שעורים אף}} מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|העומר}} שעורין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר נאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במנחת העומר}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) אביב ונאמר במצרים ([[שמות ט לא|שמות וארא ט לא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי השעורה}} אביב. מה אביב האמור במצרים שעורין אף כאן שעורין. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה מצינו שהיחיד מביא חובתו מהחיטים ומה}}שעורי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ציבור מביא חובתו מהחיטים ומה}}שעורי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}}. נאמר לציבור הבא ביכורים בפסח והבא ביכורים בעצרת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו}} ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ין הציבור מביא ביכורים {{ירו&quot;מ-ביאור|שתי הלחם}} בעצרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החיטים אף בפסח}} אי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הציבור}} מביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} העו{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר אלא מן השעורין {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ט ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה י]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם תאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף}} העו{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יביא}} מן הח{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}טין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי אפשר שאם כבר בפסח הביא את העומר מן}} הח{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}טי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} אין שתי הלחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|נקרא}} ביכורין. תמן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} חילקא {{ירו&quot;מ-ביאור|זה חיטים שחילקם}} לשנים. טר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ג}}יס לשלשה. טיסני לארבעה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} בעי מיכן והילך קמחין הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכשר למנחת קנאות אם היה משעורים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין צריך לבור את הסולת מתוכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או צריך לדוכן}} עוד.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ב|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ב&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_ז}}היה מביא פיילי של חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|חדשה}} ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר רביעית כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. {{שוליים|ב_ח}}נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שייש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שייראה על פני המים שנא' ([[במדבר ה יז|במדבר נשא ה יז]]) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן היה מביא פיילי של חרש}} תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|פיילי של חרש}} {{שוליים|ב_ט}}חדשה. מתניתא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מצורע}} היה מביא פיילי של חרש חדשה. מאן תני חדשה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דהוא דריש לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[ויקרא יד ה|ויקרא מצורע יד ה]]) אל כלי חרש על מים חיים. מה מים שלא נעשה בהן מלאכה אף כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה. ניחא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מצורע}} דהוא דריש אל כלי חרש על מים חיים. הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי סוטה}} מה אית לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתוב מים קדושים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מהכיור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מים חיים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו סבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמי הכיור מיים חיים הם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני מי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כיור {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר מי מעיין וחכמים מכשירין בכל המימות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מד}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} במים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בכלי חדש. אשכח תני בכלי חרש ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}שה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אית תניי תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר בכלי חרש לא במקידה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר כלי}}. אית תניי תני אפילו במקידה. הוון בעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור| {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}}}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במקידה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך כלי חדש}}. מאן דאמר אפי' במקידה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. כולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במקידה כשניטל רובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} מיעוטה קיים. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} במקידה כשניטל מיעוטה ורובה קיים. אית תניי תני בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במפוחם. אית תניי תני אפילו במפוחם. הוון בעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור| {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}}}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך כלי חרס חדש}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אפילו במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. כולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אפילו במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא קשיא הא לכתחילה והא בדיעבד}}. תמן תנינן אזוב שהזה בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי חטאת}} כשר לטהר בו את המצורע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} זו להוציא מדברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דתני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}זה בו על החטאת פסול למצורע. הזה בו על המצורע פסול לחטאת. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} והלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קל וחומר}} הוא מה אם המצורע שאין המלאכה פוסלת בו הזה בו על החטאת פסול למצורע. חטאת שהמלאכה פוסלת בה הזה בו על חטאת אינו דין שיהא פסול לחטאת. הזה בו על המצורע זה 

&lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מהו שיכשר למצורע אחר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאן}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לך}} הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} מודי ביה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פסל אלא בחטאת כיוון שמלאכה פוסלת}} בה. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לית {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודיי בה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שבתי היתה {{ירו&quot;מ-ביאור|לשמש את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}}} והלכתי אחר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} לביתו אמר לי יהודה בני תן לי סנדלי ונתתי לו. ופשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל {{ירו&quot;מ-ביאור|של ארז}} אמר לי יהודה בני בזו טיהרתי שלשה מצורעין ולמדתי בה שבע הלכות שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} ברות {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוש}} וראשה טרף {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך שיהיה בו עלים}} ואורכה אמה ועובייה כרביע כרע מיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחלקים אותו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כרע מיטה}} אחת לשנים ושנים לארבעה ומזין ושונין ומשלשין {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהזה על מצורע זה כשר למצורע אחר}} ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית {{ירו&quot;מ-ביאור|ש{{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} אחרי החורבן היה}} ומטהרין בגבולין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} גר בלוד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ה יח|במדבר נשא ה יח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי המרים המאררים כתיב}} מי יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיתן הרבה}} מי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שאף אחר שימחק את המגילה ישאר}} מראה מים תלמוד לומר אר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מלשון עכור שהאור לא עובר בו חלק}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} אר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|יתן מעט מים עד שאחר המחיקה יהיה}} מראה דיו תלמוד לומר מי. הא כיצד {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצת}} מראה מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקצת}} מראה אר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור. והא תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר רביעית. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} כדעתיה דתנינן כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. תמן תנינן אף היא עשתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נברשת}} של זהב {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פתח ההיכל}} שבשעה שהחמה זורחת היו הניצוצין מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה}}. מה היה כתוב עליה {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אל&quot;ף בי&quot;ת {{ירו&quot;מ-ביאור|ראשי תיבות}} היה כתוב עליה. והא תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}כתב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאן}} כן כתב שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|פתר לה לענין צורת האותיות}} לא מעובה ולא מידק אלא בינוני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פתר לה}} באל&quot;ף שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן כאל&quot;ף שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן בבי&quot;ת שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן כבי&quot;ת שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא היה כתוב בה אלא ראשי תיבות בלבד}}. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} כל פרשת סוטה היתה כתובה עליה שממנה היה קורא ומתרגום כל דיקדוקי הפרשה. ולמה מים ועפר וכתב מים ממקום שבאת. עפר למקום שהיא הולכת. כתב לפני מי שהיא עתידה ליתן דין וחשבון. תמן תנינן {{תנא-ירו&quot;מ|עקביה בן מהלאל}} אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דע מאין באתה ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרב פפי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהושע דסיכנין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} שלשתן דרש {{תנא-ירו&quot;מ|עקביה}} מפסוק א' {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|קהלת|יב|א}} וזכור את בוראך בארך. בורך. בוראך. בארך ממקום שבאתה. בורך למקום שאת הולך. בוראך לפני {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי}} שאת עתיד ליתן דין וחשבון. ג' דברים צריכין שיהו לשמה. ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשה מי סוטה שטר שחרור}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד א|דברים כי תצא כד א]]) וכתב לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי סוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב ([[במדבר ה ל|במדבר נשא ה ל]]) ועשה לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שטר שיחרור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב ([[ויקרא יט כ|ויקרא קדושים יט כ]]) או חפשה לא ניתן לה. שלשה דברים צריכין שיהו נראין אפר פרה ועפר סוטה ורוק יבמה. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אף דם צפור מצורע. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} שיערו לומר אין דם צפור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרור}} קטנה בטל ברביעית ולא דם ציפור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרור}} גדולה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|י ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה יא]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מבטל את הרביעית כהדא דתני ([[ויקרא יד ו|ויקרא מצורע יד ו]]) בדם יכול בדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממש תלמוד לומר}} ([[ויקרא יד ו|ויקרא מצורע יד ו]]) מים חיים. אי מים חיים יכול שיהו כולן מים חיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} דם. הא כיצד מים חיים שדם ציפור ניכר בהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שיערו חכמים רביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פדת}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מי סוטה נפסלין בלינה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבינא}} כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ה יז|במדבר נשא ה יז]]) ומן העפר יכול מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|המונח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}קופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[במדבר ה יז|במדבר נשא ה יז]]) אשר יהיה בקרקע המשכן. אי אשר יהיה בקרקע המשכן יכול עד שיחפור בדק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} אשר יהיה. הא כיצד אם אין שם מביא ונותן שם. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} אכן אתאמרת יכול לא יהא כשר עד שיחפור בדק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} אשר יהיה מכל מקום. המשכן לרבות המשכן ונוב וגבעון ושילו ובית העולמים.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ג|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ג&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בא לו לכתוב את המגילה מאי זה מקום היה {{שוליים|ב_י}}כותב ([[במדבר ה יט|במדבר נשא ה יט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}אם לא שכב איש אותך ואת כי שטית תחת אישך וגו' ואינו כותב ([[במדבר ה כא|במדבר נשא ה כא]]) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה וכותב ([[במדבר ה כא|במדבר נשא ה כא]]) יתן י&quot;י אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת י&quot;י את ירכך נופלת ואת בטנך צבה ([[במדבר ה כב|במדבר נשא ה כב]]) ובאו המים המאררים האלה במעייך לצבות בטן ולנפיל ירך ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר לא היה מפסיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא היה כותב מאם לא שכב איש עד אמן אמן כמו שכתוב בתורה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן י&quot;י אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת י&quot;י את יריכך נופלת ואת בטנך צבה ובאו המים המאררים האלה במעייך וגו' ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי קריספא}} אמר איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}. חד אמר משביע ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} כותב וחרנה אמר כותב ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} משביע. הוון בעיי מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דמר משביע ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} כותב היך מה דהוא קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי סדר הפסוקים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) והשביע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך}} וכתב. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כותב ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} משביע כדי לסמוך שבועה להשקייה. אית תניי תני בין תניין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומר לה אם שכב ואם לא שכב}} בין שבועות מעכבין. אית תניי תני שבועות מעכבות. תניין אינן מעכבין. הוון בעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור| {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}}}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תניין בין שבועות מעכבין אית ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכל מקום שנאמר בו}} חוקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} תורה מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגבי סוטה כתיב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ז}}את תור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקנאות}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבועות מעכבות ותניין אינן מעכבין לית ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|את הכלל שכל הכתוב בו חוקה או תורה מעכב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא היא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עוד הוא אית ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם הקריאה וגם התנאים מעכבים וחייב לומר את שניהם}} אלא שאינן על סדר. ואתיין אילין פלוגתא כהכין פלוגתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תניין בין שבועות מעכבין כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר משביע ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} כותב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל מקום שנאמר בו תורה או חוקה גם הסדר מעכב}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבועות מעכבות ותניין אינן מעכבין כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כותב ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} משביע.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ד|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_יא}}ואינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדיפתרא אלא על המגילה שנאמר ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) בספר. {{שוליים|ב_יב}}ואינו כותב לא בקומוס ולא בקלקנתוס ולא בכל דבר שהוא רושם אלא בדיו שנא{{ירו&quot;מ-הדגשה|מר}} ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) ומחה כתב שהוא יכול להימחות.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} בעא קומי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מגילת סוטה מהו שתטמא את הידים {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו כל כתבי הקדש}}. אמר ליה זה שאלה. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אינה שאלה כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן. וזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} למחיקה ניתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה שתטמא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זו בדיוק היתה השאלה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם לא הייתה נמחקת ודאי הייתה מטמא שהרי יש בה}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אותיות}} צורכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}לא הואיל וניתנה למחיקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי אמרינן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}מח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטמא או כיוון שעדין קיימת מטמא תנן}} כמה אותיות {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}כתוב בה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|תה}}יה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגילה פסולה אפילו בדיעבד כך שאם ימחק אותה יהיה חייב משום מחיקת שם}} שלא לצור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ך}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|תה}}יה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חייב}}. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנין}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אות}} אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים שתים. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} טעמון {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} כדי לכתוב יה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} בעי כתב מפיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא מן הכתב מהו}} ומחק בעפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}עפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן במים מהו}}. היה כותב ראשון ראשון ומוחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן שמוע}} אומר אין כותבין על עור בהמה טמאה. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מכיון דאת אמר למחיקה ניתנה למה אינו כותב. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן שמעון}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואה}} אני את דברי {{תנא-ירו&quot;מ|אלעזר בן שמוע}} מדברי אבא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין כותבין על עור בהמה טמאה}} שמא תאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינה שותה ונמצא השם גנוז על עור של בהמה טמאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן ואינו כותב לא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|הלוח ולא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|הנייר ולא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיפתרא אלא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגילה שנאמר}} ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|בספר}} הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי סוטה}} כתיב ספר והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגט}} כתיב ([[דברים כד א|דברים כי תצא כד א]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כתב {{ירו&quot;מ-הדגשה|לה}} ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כריתות}}. הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי גט}} את אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכול לכתוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}כל דבר שהוא בתלוש והכא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו כותב}} אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על קלף אמר לו}} לא שנייא היא הכא דכתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כתב בספר {{ירו&quot;מ-ביאור|הידוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שיהיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה התם}} כתיב וכתב {{ירו&quot;מ-הדגשה|לה}} ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסיפור דברים}}. ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאתא}} כתיב ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) וכתב את האלות האלה בספר יכול בדיו ובסיקר{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} ובקומו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ס}} ובקלקנתוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ומחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}ו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינם נמחקים במים אי}} מחה יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}} במשקים או במי פירות {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} וכתב. הא כיצד כתב שהוא יכול להימחו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} ואי זו זו זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דיו}} שאינו בא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתן בו}} קלקנתוס. והתני אם מחק מתוך הספר {{ירו&quot;מ-ביאור|תורה}} כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה כותבים בדיו שיש בו בקלקנתוס}}. תפתר כהדין תנייא דתני א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} כל ימים שהיינו למידין אצל {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} לא היינו נותנין קלקנתוס בדיו.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ה|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ה&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_יג}}ולמה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא נטמיתי ואם נטמיתי יבואו בי אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יא ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_יב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה יב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה יב]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

{{שוליים|ב_יד}}אמן שלא נטמיתי אמן שלא אטמא.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי אמן אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן זימרה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמן משמשת לשלושה דברים}} אמן לקבלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעונה}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר תנאי שהתנה חברו הרי זה כמקבל את התנאי}}. אמן לשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעונה}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} שבוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשביעו חברו כאילו נשבע}}. אמן ייאמנו הדברים {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילה שיתקימו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעונה}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר תפילת חברו כאומר יהי רצון שיתקיימו}} הדברים. אמן לקבלה מסוטה. אמן לשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ירמיהו יא ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארור אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת אשר צויתי את אבותיכם}} וגו' למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואען ואומר אמן}} ה'. אמן ייאמנו הדברים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} {{הפ|מלכים א|א|לו}} ויען בניהו בן יהוידע הכהן את המלך ויאמר אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר ה'. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} אין מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר למען הקים את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותיכם}} וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואען ואומר}} אמן ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה למד}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}שבועה לית {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} שמע מינה כלום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאולי האמן נאמר על ההבטחה להקים את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שבוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר אמן כאומר יהי רצון שיתקיימו הדברים}} ויידא אמרה דא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמן כשבוע דכתיב}} ([[דברים כט יא|דברים נצבים כט יא]]) לעברך בברית י&quot;י אלהיך ובאלתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב וענו כל העם אמן}} ואין אלה אלא שבועה כמה דתימר ([[במדבר ה כא|במדבר נשא ה כא]]) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. מניין למדו לגילגול שבועה מסוטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ואמרה האשה אמן אמן. אמן עם איש זה אמן עם איש אחר. עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכול לגלגל}} דברים שהוא ראוי להשביע דברים שאינו ראוי להשביע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון קרקעות עבדים ושטרות מנין שיכול להשביע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|על ידי גלגול שבועה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} נישמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. ארוסה ושומרת יבם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ראוי הוא להשב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת אמר}} מגלגלין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} הכא מגלגלין. אית תניי תני מה זו באלה ובשבועה אף כל הנשבעין באלה ובשבועה. ואית תניי תני זו באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוון בעיי מימר מאן דאמר זו}} באלה ובשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כל הנשבעין באלה ובשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא מאן דאמר זו}} באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קשיא}} לגילגול את למד {{ירו&quot;מ-הדגשה|מסוטה}} לאלה ולשבועה אין את למד. אית תניי תני מה זו באמן ואמן אף כל הנשבעין באמן ואמן. אית תניי תני זו באמן ואמן ואין כל הנשבעין באמן ואמן. הוו בעיי מימר מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר זו באמן אמן אף כל הנשבעין באמן אמן ניחא. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר זו באמן אמן ואין כל הנשבעין באמן אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קשיא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כלום למדו גילגול שבועה לא מסוטה לגילגול את למד לאמן ולאמן אין את למד. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} מאן תנא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשביעה שלא סטתה כשהיתה}} שומרת יבם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אמר יש ממזר ביבמה {{ירו&quot;מ-ביאור|של{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} יש ממזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייבי לאו כמו בחיבי כריתות וכמו שהבא על אשת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|הולד}} ממזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונאסרת על בעלה כך הבא על}} יבמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הולד}} ממזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואסורה ליבם}}}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכדאמרינן כל שתבעל ותהיה אסורה לו מקנא לה אבל לחכמים כיוון שאם זינתה אינה נאסרת לו אינו מקנא לה}}. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דברי הכל היא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה איכפת ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש}} ממזר גבי קינוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו לרבנן שסוברים דלא}} הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממזר מיבמה לשוק ויבמה שזינתה אינה אסורה ליבם אף על פי יכול לקנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבות יבמה}}. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין ללמוד כך}} ולא כן א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}

&lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

נמנו שלשים וכמה זקנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} מניין שאין קידושין תופסין ביבמה תלמוד לומר ([[דברים כה ה|דברים כי תצא כה ה]]) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה שלא יהא לה הוויה אצל אחר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ולא מתניתא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן אמר}} לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|במ}}ה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מקודשת}} לי לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שכעת לא תפסי בה קידושין לקמיה נמי לא תפסי}}. והיה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יניי}} מקלס ליה {{הפ|ישעיהו|מו|ו}} הזלים זהב מכיס {{הפ|משלי|ג|כא}} בני אל יליזו מעיניך {{הפ|משלי|כז|יא}} חכם בני ושמח לבי {{הפ|משלי|ט|ט}} תן לחכם ויחכם עוד {{הפ|משלי|א|ה}} ישמע חכם ויוסיף לקח. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} בתר כל אילין פסוקי קילוסייא יכיל הוא פתר לה{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתא דהאומר ליבמה שאינה מקודשת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אמר יש ממזר ביבמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שכך אין קידושין תופסים בה אבל לרבנן קידושין תופסין ואם איתא שדורשים אישה ואפילו מקצת אישה לרבות יבמה יכול}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|להשיב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} מה איכפת לה ממזר גבי קידושין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי לרבנן יבמה נחשבת מקצת אשתו של היבם ואיך יהיה לה קידושין אצל אחר וממה שלא השיב כך ודאי שלא דורשים אישה ואפילו מקצת אשה לרבות יבמה אלא ודאי משנתנו שאמרה שמקנא ליבמה היא רק כדעת}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא כרבנן}}. שמרת יבם שזינתה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר מותרת לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליבום}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר אסורה לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליבום}}. רבנין אמרין אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שומרת יבם שמתה מותר באמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאינה כאשתו לכל דבר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן אם זנתה אינה נאסרת על היבם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא סלקא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}תין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירה לביתה והא}} תנינן זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם תאמר ששומרת יבם שזינתה אינה נאסרת מאן}} תנא הדא מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|את המשנה שלנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשביעה שלא סטתה כשהיא י}}במה. לא רבנן ולא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אלא כיני מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מותרת לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אסורה לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דלא כרבנן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} שומרת יבם שזינת מותרת לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}יב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יב ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה יג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה יג]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

ותני כן ([[במדבר ה יג|במדבר נשא ה יג]]) ונעלם מעיני אישה ולא מעיני יבמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} מעשה היה וכהנת הייתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרת יבם לכהן היתה וזנתה}} והתירוה לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליבום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר רבי בון}} אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} מכות אין בה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזנות אינה עוברת על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|תהיה אשת המת החוצה}} לא{{ירו&quot;מ-הדגשה|יש זר רק אם נשאת תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נטמיתי}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אטמא}}. לא שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר שה{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}י{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בודקין אותה מעכשיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}לא המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|פקודין בה כשתטמא}} בודקין אותה למפרע {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} תורת הקנאות תורת עולמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}} זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפיכך}} אין האשה שותה ושונה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} העיד {{תנא-ירו&quot;מ|נחמיה איש שיחין}} את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}האשה שותה ושונה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אני אפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}ש {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תהיה סתירה}} מאיש אחד אין האשה שותה ושונה. משני אנשים האשה שותה ושונה. וחכמים אומרים בין מאיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד}} בין משני אנשים שותה ושונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כורכמית תוכיח ששתת ושנת ושילשה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|שמעיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו&quot;מ|אבטליון}} מאיש אחד. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי ארבע דברים שהעיד}} {{תנא-ירו&quot;מ|עקביא בן מהללאל}} אין משקין את הגיורת וכו' וחכמים אומרים משקין. מה אנן קיימין אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|גר שנשא}} ישראל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ית כבר כתיב בני}} ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא גרים אם}} ישראל שנשא גיורת כבר כתיב והביא האיש את אשתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שתהיה אשתו כמותו}}. אלא כן אנן קיימין בגר שנשא גיורת. ומה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|עקביא בן מהללאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל}} בני ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|להוציא את}} גרים. מה טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ואמרת אליהם לרבות כל הכתוב בפרשה. ומה כתוב בפרשה ([[במדבר ה יג|במדבר נשא ה יג]]) ושכב איש אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודרשינן כל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}שכיבתה אוסרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בעלה מקנא ומשקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף זו אחר שנתגירה אם זנתה אסורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}בעלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}קנא לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ונעלם מעיני אישה פרט לסומ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} שאין לו עינים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין}} הוא סומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין}} היא סומה. מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} פוטרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעוור}} מכל מצות האמורות בתורה.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ו|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ו&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הכל שוין {{שוליים|ב_טו}}שאינו מתנה עמה קודם לשנתארסה ולא משנתגרשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קינה לה וגרשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נסתרה לאחר שנתגרשה וניטמאת ואחר כך 

&lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

החזירה לא היה מתנה עמה. {{שוליים|ב_טז}}זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} פשיטא שאדם מוחל על קינויו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נסתרה אחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מחל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה אסורה לו}}. גירש כמי שמחל. היך עבידא קינא לה ונתגרשה והחזירה ונסתרה. אין תימר גירש כמי שמחל צריך לקנות לה פעם שנייה. אין תימר גירש כמי שלא מחל אין צריך לקנות לה פעם שנייה. אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששוב אינו יכול למחול ולא רצה להשקותה}} וגירשה והחזירה ונסתרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשקה אותה}} שתת ולא בדקו אותה המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם זה ראיה שהייתה}} טהורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם קדם ומותרת לו}} היא או מאחר שאין המים בודקין את האשה שהיא אסורה לביתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאחר שנסתרה וגרשה היה אסור לו לקחתה לאשה}} טמאה היא. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יג ב}} {{סוף}}

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה מביא&lt;/strong&gt;</text>
      <sha1>tgvgaenmwjaoglprp4v52ztgu9i36ak</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009192</id>
      <parentid>3009190</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T09:35:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ד */</comment>
      <origin>3009192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62201" sha1="8a4gu6icn4z491j3dh8tovgsuuvto04" xml:space="preserve">==פרק שני – היה מביא==
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_סוטה_פרק שני.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]]

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_א|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_א&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_א}}היה מביא את מנחתה בכפיפה מצרית ונותנה על ידה כדי לייגע{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}. {{שוליים|ב_ב}}כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו תחילת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בכפיפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מצרית וסופה בכלי שרת. כל המנחות טעונות שמן ולבונה {{שוליים|ב_ג}}וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה. {{שוליים|ב_ד}}כל המנחות באות מן החיטים {{שוליים|ב_ה}}וזו אינה באה אלא מן השעורים. {{שוליים|ב_ו}}מנחת העומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי}} שהיא באה מן השעורים היא באה גרש וזו היתה באה קמח. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מאכל בהמה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ה יח|במדבר נשא ה יח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונתן על כפיה את מנחת הזיכרון מאי טעמא כדי ליגעה שאולי תודה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ביד הכהן יהיו מי המרים המאררים {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ח ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה ט]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם}} כדי ליגעה {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה לו ליתן גם את}} המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בידיה}}. אלא כדי להטיל אימה עליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שתהיה רואה את המים ביד הכהן. תנן היה מביא את מנחתה ממה שנאמר}} מנחתה מלמד שהיא קדשה לשמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשם שהיא קדשה לשמה כך היא קדשה לשמו}}. ותני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} ופליג {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתניא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות במנחת סוטה אשת כהן כיצד יעשה}} לקרב כליל אינה יכולה מפני שותפותה של אשה. לאכל אינה יכולה מפני שותפותו של איש. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיצד הוא עושה}} הקומץ יקרב לעצמו והשיריים קריבין לעצמן. ואת אמר מנחתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם זה רק מנחתה למה השריים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נאכלים}}. אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשם שהיא קדשה לשמה כך היא קדשה לשמו ולמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרה המשנה מנחתם}} אלא מה דאישתעי קריא {{ירו&quot;מ-ביאור|בלשון בו השתמשה התורה}} אישתעי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי בתורה נאמר קרבנה לכן אמר התנא מנחתה. כתיב}}. ([[במדבר ה טו|במדבר נשא ה טו]]) והביא את קרבנה עליה. בעלה מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. אחר מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. ייבא כיי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן שלא מדעתן. ואילו הן הזב והזבה והמצורע והיולדת. שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאין}} בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דעת אף כאן בסוטה יכול להביא שלא מדעתה}}. ניחא זב וזבה ומצורע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שייך אף בקטן ואמרינן מתוך שיכול להביא כשהם קטנים יכול להביא גם כשהם גדולים אבל}}. יולדת. ויש קטנה יולדת. לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי רדיפה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב הונה}} עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות היא ובנה מתים. משהביאה שתי שערות היא חיה ובנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חיים}}. מאי כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} שכן אדם מפריש על בתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|חרשת}}. מכיון שה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}יאה לו כבר יצאה מרשות אביה {{ירו&quot;מ-ביאור|ולמה שאביה יביא עליה קרבן יולדת}}. אלא שכן אדם מפריש על אשתו חרשת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאני}} כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}סוטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לומר שמדובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}קטנה אין את יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} קטנה שזינתה אין לה רצון להיאסר על בעלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואפילו אם זינתה ברצון מותרת לבעלה ואין לה דין סוטה ואף לומר שמדובר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}חרשת אין את יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|משקין}} את {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}חרשת דכתיב ([[במדבר ו כב|במדבר נשא ו כב]]) ואמרה האשה אמן אמן. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} מכיון דכתיב ([[דברים יד כו|דברים ראה יד כו]]) ושמחת אתה וביתך והוא מעוכב 

&lt;span id=&quot;דף_ט_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|ט|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מלשמוח עמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שסוטה אסורה לו עד שתביא קרבנה לפיכך}} מפריש עליה חוץ מדעתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שכל הסיבה שיכול להביא עליה קרבן זה כדי שתוכל לאכול עימו שלמים אם כך ביולדת}} אינו מפריש עליה עולת העוף אלא חטאת העוף מפני שהיא מכשרתה לאכול בזבחים. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} אינו מפריש עליה אלא דבר שהוא מתירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו}} בזה {{ירו&quot;מ-ביאור|ורק מנחת סוטה מתירה אשה לבעלה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אין לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהבעל יכול להביא שלא מדעתה}} אלא זה {{ירו&quot;מ-ביאור|חטאת העוף}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|אידך}} מה זה {{ירו&quot;מ-ביאור|חטאת העוף}} מעכבה מלאכול בזבחים {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן יכול להביא שלא מדעתה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} זה {{ירו&quot;מ-ביאור|מנחת סוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאינה}} מעכבה מלאכול בזבחים. ומכיון שהוא מעוכב מלשמוח עמה כמו שהוא מעכבת מלאכול בזבחים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול להביא שלא מדעתה}}. תני אפילו הקפת נזירות על ראשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שאינה}} מעכבת היא מלוכל בזבחים. מכיון שהיא מנוולת והוא מעוכב מלשמוח עמה כמו שהוא מעכב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} מלוכל בזבחים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול להביא קרבנות נזירות שלא מדעתה}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר מביא אדם על ידי אשתו כל קרבן שהיא חייבת אפילו אכלה חלב ואפילו חיללה שבת. וכן היה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר פטר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|גרשה}} אינו חייב בה שכן הוא כותב לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגט}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שיותר לא יהיה חייב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל}} אחר{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ן {{ירו&quot;מ-ביאור|אחריות}} די אתיין לי עלך מן קדמת דנא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן כל המנחות תחילתן וסופן בכ}}לי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרת}} והתני סדר מנחות כך היא מביאין מתוך ביתו בכלי כסף ובכלי זהב כלי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ראויי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כלי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שרת לאפוקי סוטה שמביאה בכפיפה מצרית שאינה}} ראויה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}כלי שרת. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן יוחי}} מפני מה אמרו כל החטאות והאשמות שבתורה אין טעונין נסכים שלא יהא קרבנו של חוטא נראה מהודר. התיבון הרי חטאתו ואשמו של מצורע. אין תימר שאינו חוטא האמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יצחק}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} ([[ויקרא יד ב|ויקרא מצורע יד ב]]) זאת תהיה תורת המצורע זאת תורת המוציא שם רע {{ירו&quot;מ-הדגשה|מלמד שצרעת באה על חטא}}. אמר ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכיון שנתייסר}} וכתיב ([[דברים כה ג|דברים כי תצא כה ג]]) ונקלה אחיך לעיניך {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכיון שנתייסר אחיך הוא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כמי שאינו חוטא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שהנגע הוא המכפר ולא הקרבנות שמביא כשנטהר מנין למנחת העומר שבאה שעורים אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|גזרה שווה}} מנחת מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מקרבן סוטה נאמר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|העומר}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם תקריב}} מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ביכורים}} לה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אביב קלוי}} וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונאמר להלן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בסוטה}} מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|קנאות היא}}. מה {{ירו&quot;מ-הדגשה|להלן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בסוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעורים דכתיב בה קמח שעורים אף}} מנחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|העומר}} שעורין. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מר נאמר כאן {{ירו&quot;מ-הדגשה|במנחת העומר}} ([[ויקרא ב יד|ויקרא ויקרא ב יד]]) אביב ונאמר במצרים ([[שמות ט לא|שמות וארא ט לא]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|כי השעורה}} אביב. מה אביב האמור במצרים שעורין אף כאן שעורין. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה מצינו שהיחיד מביא חובתו מהחיטים ומה}}שעורי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ציבור מביא חובתו מהחיטים ומה}}שעורי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}}. נאמר לציבור הבא ביכורים בפסח והבא ביכורים בעצרת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כמו}} ש{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ין הציבור מביא ביכורים {{ירו&quot;מ-ביאור|שתי הלחם}} בעצרת {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא}} מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|החיטים אף בפסח}} אי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הציבור}} מביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} העו{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר אלא מן השעורין {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|ט ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_י_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה י]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|י|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אם תאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאף}} העו{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|יביא}} מן הח{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}טין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי אפשר שאם כבר בפסח הביא את העומר מן}} הח{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}טי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} אין שתי הלחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|נקרא}} ביכורין. תמן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יונה}} חילקא {{ירו&quot;מ-ביאור|זה חיטים שחילקם}} לשנים. טר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ג}}יס לשלשה. טיסני לארבעה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} בעי מיכן והילך קמחין הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכשר למנחת קנאות אם היה משעורים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין צריך לבור את הסולת מתוכן {{ירו&quot;מ-הדגשה|או צריך לדוכן}} עוד.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ב|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ב&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_ז}}היה מביא פיילי של חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|חדשה}} ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר רביעית כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. {{שוליים|ב_ח}}נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שייש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שייראה על פני המים שנא' ([[במדבר ה יז|במדבר נשא ה יז]]) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן היה מביא פיילי של חרש}} תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|פיילי של חרש}} {{שוליים|ב_ט}}חדשה. מתניתא ד{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דתנינן תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מצורע}} היה מביא פיילי של חרש חדשה. מאן תני חדשה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דהוא דריש לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מדכתיב}} ([[ויקרא יד ה|ויקרא מצורע יד ה]]) אל כלי חרש על מים חיים. מה מים שלא נעשה בהן מלאכה אף כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה. ניחא תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי מצורע}} דהוא דריש אל כלי חרש על מים חיים. הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי סוטה}} מה אית לך {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתוב מים קדושים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מהכיור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא מים חיים}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}ו סבר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמי הכיור מיים חיים הם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני מי {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}כיור {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר מי מעיין וחכמים מכשירין בכל המימות. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מד}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן עזריה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} במים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} בכלי חדש. אשכח תני בכלי חרש ח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}שה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דברי}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}}. אית תניי תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אומר בכלי חרש לא במקידה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבר כלי}}. אית תניי תני אפילו במקידה. הוון בעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור| {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}}}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במקידה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך כלי חדש}}. מאן דאמר אפי' במקידה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. כולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במקידה כשניטל רובה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק}} מיעוטה קיים. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} במקידה כשניטל מיעוטה ורובה קיים. אית תניי תני בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במפוחם. אית תניי תני אפילו במפוחם. הוון בעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור| {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}}}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך כלי חרס חדש}}. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אפילו במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. כולה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בכלי חרש {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אפילו במפוחם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא קשיא הא לכתחילה והא בדיעבד}}. תמן תנינן אזוב שהזה בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי חטאת}} כשר לטהר בו את המצורע. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אימי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אמי בן נתן}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} זו להוציא מדברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} דתני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}זה בו על החטאת פסול למצורע. הזה בו על המצורע פסול לחטאת. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} והלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קל וחומר}} הוא מה אם המצורע שאין המלאכה פוסלת בו הזה בו על החטאת פסול למצורע. חטאת שהמלאכה פוסלת בה הזה בו על חטאת אינו דין שיהא פסול לחטאת. הזה בו על המצורע זה 

&lt;span id=&quot;דף_י_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|י|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מהו שיכשר למצורע אחר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאן}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כשר א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לך}} הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} ו{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} מודי ביה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאף}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא פסל אלא בחטאת כיוון שמלאכה פוסלת}} בה. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר פסול הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לית {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} מודיי בה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}תני אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שבתי היתה {{ירו&quot;מ-ביאור|לשמש את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}}}} והלכתי אחר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} לביתו אמר לי יהודה בני תן לי סנדלי ונתתי לו. ופשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל {{ירו&quot;מ-ביאור|של ארז}} אמר לי יהודה בני בזו טיהרתי שלשה מצורעין ולמדתי בה שבע הלכות שהיא {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} ברות {{ירו&quot;מ-ביאור|ברוש}} וראשה טרף {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך שיהיה בו עלים}} ואורכה אמה ועובייה כרביע כרע מיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמחלקים אותו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כרע מיטה}} אחת לשנים ושנים לארבעה ומזין ושונין ומשלשין {{ירו&quot;מ-ביאור|מכאן שהזה על מצורע זה כשר למצורע אחר}} ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית {{ירו&quot;מ-ביאור|ש{{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} אחרי החורבן היה}} ומטהרין בגבולין {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי טרפון}} גר בלוד}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ה יח|במדבר נשא ה יח]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי המרים המאררים כתיב}} מי יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיתן הרבה}} מי{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שאף אחר שימחק את המגילה ישאר}} מראה מים תלמוד לומר אר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מלשון עכור שהאור לא עובר בו חלק}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אי}} אר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|יתן מעט מים עד שאחר המחיקה יהיה}} מראה דיו תלמוד לומר מי. הא כיצד {{ירו&quot;מ-הדגשה|קצת}} מראה מים {{ירו&quot;מ-הדגשה|וקצת}} מראה אר{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור. והא תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר רביעית. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} כדעתיה דתנינן כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. תמן תנינן אף היא עשתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|נברשת}} של זהב {{ירו&quot;מ-הדגשה|על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|פתח ההיכל}} שבשעה שהחמה זורחת היו הניצוצין מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה}}. מה היה כתוב עליה {{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} אמר בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} אל&quot;ף בי&quot;ת {{ירו&quot;מ-ביאור|ראשי תיבות}} היה כתוב עליה. והא תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}כתב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכאן}} כן כתב שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|פתר לה לענין צורת האותיות}} לא מעובה ולא מידק אלא בינוני. {{ירו&quot;מ-הדגשה|פתר לה}} באל&quot;ף שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן כאל&quot;ף שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן בבי&quot;ת שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן כבי&quot;ת שכ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל לא היה כתוב בה אלא ראשי תיבות בלבד}}. תני {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי הושעיה}} כל פרשת סוטה היתה כתובה עליה שממנה היה קורא ומתרגום כל דיקדוקי הפרשה. ולמה מים ועפר וכתב מים ממקום שבאת. עפר למקום שהיא הולכת. כתב לפני מי שהיא עתידה ליתן דין וחשבון. תמן תנינן {{תנא-ירו&quot;מ|עקביה בן מהלאל}} אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דע מאין באתה ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בריה דרב פפי}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יהושע דסיכנין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי לוי}} שלשתן דרש {{תנא-ירו&quot;מ|עקביה}} מפסוק א' {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} {{הפ|קהלת|יב|א}} וזכור את בוראך בארך. בורך. בוראך. בארך ממקום שבאתה. בורך למקום שאת הולך. בוראך לפני {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי}} שאת עתיד ליתן דין וחשבון. ג' דברים צריכין שיהו לשמה. ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשה מי סוטה שטר שחרור}} ג{{ירו&quot;מ-הדגשה|ט}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים כד א|דברים כי תצא כד א]]) וכתב לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי סוטה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב ([[במדבר ה ל|במדבר נשא ה ל]]) ועשה לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שטר שיחרור}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב ([[ויקרא יט כ|ויקרא קדושים יט כ]]) או חפשה לא ניתן לה. שלשה דברים צריכין שיהו נראין אפר פרה ועפר סוטה ורוק יבמה. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} אף דם צפור מצורע. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} שיערו לומר אין דם צפור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרור}} קטנה בטל ברביעית ולא דם ציפור {{ירו&quot;מ-הדגשה|דרור}} גדולה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|י א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|י ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_יא_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה יא]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יא|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

מבטל את הרביעית כהדא דתני ([[ויקרא יד ו|ויקרא מצורע יד ו]]) בדם יכול בדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממש תלמוד לומר}} ([[ויקרא יד ו|ויקרא מצורע יד ו]]) מים חיים. אי מים חיים יכול שיהו כולן מים חיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} דם. הא כיצד מים חיים שדם ציפור ניכר בהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}שיערו חכמים רביעית. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי פדת}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} מי סוטה נפסלין בלינה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב אבינא}} כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ([[במדבר ה יז|במדבר נשא ה יז]]) ומן העפר יכול מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|המונח}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}קופה {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ([[במדבר ה יז|במדבר נשא ה יז]]) אשר יהיה בקרקע המשכן. אי אשר יהיה בקרקע המשכן יכול עד שיחפור בדק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} אשר יהיה. הא כיצד אם אין שם מביא ונותן שם. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} אכן אתאמרת יכול לא יהא כשר עד שיחפור בדק{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} אשר יהיה מכל מקום. המשכן לרבות המשכן ונוב וגבעון ושילו ובית העולמים.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ג|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ג&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
בא לו לכתוב את המגילה מאי זה מקום היה {{שוליים|ב_י}}כותב ([[במדבר ה יט|במדבר נשא ה יט]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}אם לא שכב איש אותך ואת כי שטית תחת אישך וגו' ואינו כותב ([[במדבר ה כא|במדבר נשא ה כא]]) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה וכותב ([[במדבר ה כא|במדבר נשא ה כא]]) יתן י&quot;י אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת י&quot;י את ירכך נופלת ואת בטנך צבה ([[במדבר ה כב|במדבר נשא ה כב]]) ובאו המים המאררים האלה במעייך לצבות בטן ולנפיל ירך ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ן}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר לא היה מפסיק {{ירו&quot;מ-הדגשה|אלא היה כותב מאם לא שכב איש עד אמן אמן כמו שכתוב בתורה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן י&quot;י אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת י&quot;י את יריכך נופלת ואת בטנך צבה ובאו המים המאררים האלה במעייך וגו' ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי קריספא}} אמר איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}. חד אמר משביע ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} כותב וחרנה אמר כותב ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} משביע. הוון בעיי מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן דמר משביע ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} כותב היך מה דהוא קרייא {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי סדר הפסוקים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כת{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ב ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) והשביע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר כך}} וכתב. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כותב ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} משביע כדי לסמוך שבועה להשקייה. אית תניי תני בין תניין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאומר לה אם שכב ואם לא שכב}} בין שבועות מעכבין. אית תניי תני שבועות מעכבות. תניין אינן מעכבין. הוון בעי מימר {{ירו&quot;מ-ביאור| {{ירו&quot;מ-ביאור|חשבו לומר}}}} מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תניין בין שבועות מעכבין אית ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכל מקום שנאמר בו}} חוקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} תורה מעכב {{ירו&quot;מ-הדגשה|וגבי סוטה כתיב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ז}}את תור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הקנאות}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבועות מעכבות ותניין אינן מעכבין לית ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|את הכלל שכל הכתוב בו חוקה או תורה מעכב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא היא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עוד הוא אית ליה {{ירו&quot;מ-ביאור|שגם הקריאה וגם התנאים מעכבים וחייב לומר את שניהם}} אלא שאינן על סדר. ואתיין אילין פלוגתא כהכין פלוגתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר בין תניין בין שבועות מעכבין כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר משביע ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} כותב {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל מקום שנאמר בו תורה או חוקה גם הסדר מעכב}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר שבועות מעכבות ותניין אינן מעכבין כמאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר כותב ואח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך}} משביע.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ד|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ד&quot;&gt; &lt;/span&gt;

&lt;span id=&quot;דף_יא_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יא|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_יא}}ואינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדיפתרא אלא על המגילה שנאמר ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) בספר. {{שוליים|ב_יב}}ואינו כותב לא בקומוס ולא בקלקנתוס ולא בכל דבר שהוא רושם אלא בדיו שנא{{ירו&quot;מ-הדגשה|מר}} ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) ומחה כתב שהוא יכול להימחות.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|לוי בר סיסי}} בעא קומי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} מגילת סוטה מהו שתטמא את הידים {{ירו&quot;מ-ביאור|כמו כל כתבי הקדש}}. אמר ליה זה שאלה. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אינה שאלה כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן. וזו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} למחיקה ניתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה שתטמא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|זו בדיוק היתה השאלה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם לא הייתה נמחקת ודאי הייתה מטמא שהרי יש בה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמונים וחמש אותיות}} לא  צורכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}לא הואיל וניתנה למחיקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מי אמרינן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}מח{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דמי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מטמא או כיוון שעדין קיימת מטמא תנן}} כמה אותיות {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}כתוב בה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|תה}}יה {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגילה פסולה אפילו בדיעבד כך שאם ימחק אותה יהיה חייב משום מחיקת שם}} שלא לצור{{ירו&quot;מ-הדגשה|ך}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|תה}}יה {{ירו&quot;מ-הדגשה|חייב}}. תני {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנין}} {{תנא-ירו&quot;מ|בית שמאי}} אומרים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אות}} אחת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} אומרים שתים. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי הילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} טעמון {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|בית הלל}} כדי לכתוב יה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} בעי כתב מפיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא מן הכתב מהו}} ומחק בעפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}עפר {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתן במים מהו}}. היה כותב ראשון ראשון ומוחק {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן שמוע}} אומר אין כותבין על עור בהמה טמאה. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מכיון דאת אמר למחיקה ניתנה למה אינו כותב. תני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר בן שמעון}} אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רואה}} אני את דברי {{תנא-ירו&quot;מ|אלעזר בן שמוע}} מדברי אבא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין כותבין על עור בהמה טמאה}} שמא תאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|האשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}אינה שותה ונמצא השם גנוז על עור של בהמה טמאה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן ואינו כותב לא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|הלוח ולא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|הנייר ולא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|הדיפתרא אלא}} על {{ירו&quot;מ-הדגשה|המגילה שנאמר}} ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|בספר}} הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי סוטה}} כתיב ספר והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגט}} כתיב ([[דברים כד א|דברים כי תצא כד א]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כתב {{ירו&quot;מ-הדגשה|לה}} ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|כריתות}}. הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי גט}} את אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכול לכתוב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}כל דבר שהוא בתלוש והכא אמר הכין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינו כותב}} אל{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|על קלף אמר לו}} לא שנייא היא הכא דכתיב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כתב בספר {{ירו&quot;מ-ביאור|הידוע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שיהיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה התם}} כתיב וכתב {{ירו&quot;מ-הדגשה|לה}} ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לסיפור דברים}}. ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאתא}} כתיב ([[במדבר ה כג|במדבר נשא ה כג]]) וכתב את האלות האלה בספר יכול בדיו ובסיקר{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} ובקומו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ס}} ובקלקנתוס {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} ומחה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}ו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינם נמחקים במים אי}} מחה יכול {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}כ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}}ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}} במשקים או במי פירות {{ירו&quot;מ-הדגשה|תלמוד לומר}} וכתב. הא כיצד כתב שהוא יכול להימחו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ת}} ואי זו זו זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|דיו}} שאינו בא {{ירו&quot;מ-ביאור|שלא נתן בו}} קלקנתוס. והתני אם מחק מתוך הספר {{ירו&quot;מ-ביאור|תורה}} כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} ספר {{ירו&quot;מ-הדגשה|תורה כותבים בדיו שיש בו בקלקנתוס}}. תפתר כהדין תנייא דתני א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} כל ימים שהיינו למידין אצל {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} לא היינו נותנין קלקנתוס בדיו.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ה|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ה&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|ב_יג}}ולמה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא נטמיתי ואם נטמיתי יבואו בי אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יא א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יא ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_יב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה יב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה יב]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

{{שוליים|ב_יד}}אמן שלא נטמיתי אמן שלא אטמא.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|מאי אמן אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן זימרה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמן משמשת לשלושה דברים}} אמן לקבלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעונה}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר תנאי שהתנה חברו הרי זה כמקבל את התנאי}}. אמן לשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעונה}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר}} שבוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשביעו חברו כאילו נשבע}}. אמן ייאמנו הדברים {{ירו&quot;מ-ביאור|תפילה שיתקימו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהעונה}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר תפילת חברו כאומר יהי רצון שיתקיימו}} הדברים. אמן לקבלה מסוטה. אמן לשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[ירמיהו יא ה]]) {{ירו&quot;מ-הדגשה|ארור אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת אשר צויתי את אבותיכם}} וגו' למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואען ואומר אמן}} ה'. אמן ייאמנו הדברים {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדכתיב}} {{הפ|מלכים א|א|לו}} ויען בניהו בן יהוידע הכהן את המלך ויאמר אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר ה'. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחומא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא}} אין מן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שנאמר למען הקים את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אשר נשבעתי לאבותיכם}} וגו' {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואען ואומר}} אמן ה' {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה למד}} אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}שבועה לית {{ירו&quot;מ-הדגשה|את}} שמע מינה כלום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאולי האמן נאמר על ההבטחה להקים את}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}שבוע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר אמן כאומר יהי רצון שיתקיימו הדברים}} ויידא אמרה דא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאמן כשבוע דכתיב}} ([[דברים כט יא|דברים נצבים כט יא]]) לעברך בברית י&quot;י אלהיך ובאלתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכתיב וענו כל העם אמן}} ואין אלה אלא שבועה כמה דתימר ([[במדבר ה כא|במדבר נשא ה כא]]) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. מניין למדו לגילגול שבועה מסוטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ואמרה האשה אמן אמן. אמן עם איש זה אמן עם איש אחר. עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכול לגלגל}} דברים שהוא ראוי להשביע דברים שאינו ראוי להשביע {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון קרקעות עבדים ושטרות מנין שיכול להשביע}} {{ירו&quot;מ-ביאור|על ידי גלגול שבועה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} נישמעינה מן הדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. ארוסה ושומרת יבם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כלום}} ראוי הוא להשב{{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}ע {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואת אמר}} מגלגלין {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} הכא מגלגלין. אית תניי תני מה זו באלה ובשבועה אף כל הנשבעין באלה ובשבועה. ואית תניי תני זו באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוון בעיי מימר מאן דאמר זו}} באלה ובשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף}} כל הנשבעין באלה ובשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא מאן דאמר זו}} באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קשיא}} לגילגול את למד {{ירו&quot;מ-הדגשה|מסוטה}} לאלה ולשבועה אין את למד. אית תניי תני מה זו באמן ואמן אף כל הנשבעין באמן ואמן. אית תניי תני זו באמן ואמן ואין כל הנשבעין באמן ואמן. הוו בעיי מימר מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר זו באמן אמן אף כל הנשבעין באמן אמן ניחא. מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר זו באמן אמן ואין כל הנשבעין באמן אמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|קשיא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}כלום למדו גילגול שבועה לא מסוטה לגילגול את למד לאמן ולאמן אין את למד. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} מאן תנא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשביעה שלא סטתה כשהיתה}} שומרת יבם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אמר יש ממזר ביבמה {{ירו&quot;מ-ביאור|של{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} יש ממזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחייבי לאו כמו בחיבי כריתות וכמו שהבא על אשת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}יש {{ירו&quot;מ-הדגשה|הולד}} ממזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונאסרת על בעלה כך הבא על}} יבמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הולד}} ממזר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואסורה ליבם}}}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכדאמרינן כל שתבעל ותהיה אסורה לו מקנא לה אבל לחכמים כיוון שאם זינתה אינה נאסרת לו אינו מקנא לה}}. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דברי הכל היא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה איכפת ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם יש}} ממזר גבי קינוי {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאפילו לרבנן שסוברים דלא}} הוה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממזר מיבמה לשוק ויבמה שזינתה אינה אסורה ליבם אף על פי יכול לקנא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לרבות יבמה}}. א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין ללמוד כך}} ולא כן א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}}

&lt;span id=&quot;דף_יב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

נמנו שלשים וכמה זקנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמרו}} מניין שאין קידושין תופסין ביבמה תלמוד לומר ([[דברים כה ה|דברים כי תצא כה ה]]) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה שלא יהא לה הוויה אצל אחר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ולא מתניתא היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן אמר}} לי{{ירו&quot;מ-הדגשה|במ}}ה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}רי {{ירו&quot;מ-הדגשה|את מקודשת}} לי לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכיון שכעת לא תפסי בה קידושין לקמיה נמי לא תפסי}}. והיה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יניי}} מקלס ליה {{הפ|ישעיהו|מו|ו}} הזלים זהב מכיס {{הפ|משלי|ג|כא}} בני אל יליזו מעיניך {{הפ|משלי|כז|יא}} חכם בני ושמח לבי {{הפ|משלי|ט|ט}} תן לחכם ויחכם עוד {{הפ|משלי|א|ה}} ישמע חכם ויוסיף לקח. אמר ליה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן לקיש}} בתר כל אילין פסוקי קילוסייא יכיל הוא פתר לה{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתניתא דהאומר ליבמה שאינה מקודשת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אמר יש ממזר ביבמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שכך אין קידושין תופסים בה אבל לרבנן קידושין תופסין ואם איתא שדורשים אישה ואפילו מקצת אישה לרבות יבמה יכול}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|להשיב}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} מה איכפת לה ממזר גבי קידושין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי לרבנן יבמה נחשבת מקצת אשתו של היבם ואיך יהיה לה קידושין אצל אחר וממה שלא השיב כך ודאי שלא דורשים אישה ואפילו מקצת אשה לרבות יבמה אלא ודאי משנתנו שאמרה שמקנא ליבמה היא רק כדעת}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא כרבנן}}. שמרת יבם שזינתה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} אמר מותרת לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליבום}}. {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר אסורה לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליבום}}. רבנין אמרין אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} שומרת יבם שמתה מותר באמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מכאן שאינה כאשתו לכל דבר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ולכן אם זנתה אינה נאסרת על היבם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|קא סלקא}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ע}}תין {{ירו&quot;מ-הדגשה|דל}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתירה לביתה והא}} תנינן זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם תאמר ששומרת יבם שזינתה אינה נאסרת מאן}} תנא הדא מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|את המשנה שלנו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמשביעה שלא סטתה כשהיא י}}במה. לא רבנן ולא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אלא כיני מאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר מותרת לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}}. ומאן ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}מר אסורה לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}דלא כרבנן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} שומרת יבם שזינת מותרת לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}יב{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}ם {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יב ב}} {{סוף}}

&lt;span id=&quot;דף_יג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר סוטה יג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר סוטה יג]]

{{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

ותני כן ([[במדבר ה יג|במדבר נשא ה יג]]) ונעלם מעיני אישה ולא מעיני יבמה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} מעשה היה וכהנת הייתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שמרת יבם לכהן היתה וזנתה}} והתירוה לביתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ליבום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בר רבי בון}} אף {{ירו&quot;מ-הדגשה|לא}} מכות אין בה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבזנות אינה עוברת על}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}לא{{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|של}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|תהיה אשת המת החוצה}} לא{{ירו&quot;מ-הדגשה|יש זר רק אם נשאת תנן}} {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נטמיתי}} א{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}ן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אטמא}}. לא שהיה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר שה{{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}י{{ירו&quot;מ-הדגשה|ם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|בודקין אותה מעכשיו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|א}}לא המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|פקודין בה כשתטמא}} בודקין אותה למפרע {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} תורת הקנאות תורת עולמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|היא}} זו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפיכך}} אין האשה שותה ושונה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} העיד {{תנא-ירו&quot;מ|נחמיה איש שיחין}} את {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}האשה שותה ושונה. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} אני אפ{{ירו&quot;מ-הדגשה|ר}}ש {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא תהיה סתירה}} מאיש אחד אין האשה שותה ושונה. משני אנשים האשה שותה ושונה. וחכמים אומרים בין מאיש {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחד}} בין משני אנשים שותה ושונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כורכמית תוכיח ששתת ושנת ושילשה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|שמעיה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו&quot;מ|אבטליון}} מאיש אחד. תמן תנינן {{ירו&quot;מ-הדגשה|גבי ארבע דברים שהעיד}} {{תנא-ירו&quot;מ|עקביא בן מהללאל}} אין משקין את הגיורת וכו' וחכמים אומרים משקין. מה אנן קיימין אם {{ירו&quot;מ-הדגשה|גר שנשא}} ישראל{{ירו&quot;מ-הדגשה|ית כבר כתיב בני}} ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא גרים אם}} ישראל שנשא גיורת כבר כתיב והביא האיש את אשתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|עד שתהיה אשתו כמותו}}. אלא כן אנן קיימין בגר שנשא גיורת. ומה טעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|עקביא בן מהללאל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ד{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אל}} בני ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|להוציא את}} גרים. מה טעמון דרבנן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ואמרת אליהם לרבות כל הכתוב בפרשה. ומה כתוב בפרשה ([[במדבר ה יג|במדבר נשא ה יג]]) ושכב איש אותה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ודרשינן כל}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}שכיבתה אוסרת{{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}} בעלה מקנא ומשקה {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף זו אחר שנתגירה אם זנתה אסורה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}בעלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ויכול}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}קנא לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתיב}} ונעלם מעיני אישה פרט לסומ{{ירו&quot;מ-הדגשה|א}} שאין לו עינים {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין}} הוא סומה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בין}} היא סומה. מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} פוטרו {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעוור}} מכל מצות האמורות בתורה.

==[[#ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ו|ירושלמי סוטה, פרק ב, הלכה ו]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_סוטה_ב_ו&quot;&gt;

&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
הכל שוין {{שוליים|ב_טו}}שאינו מתנה עמה קודם לשנתארסה ולא משנתגרשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קינה לה וגרשה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}נסתרה לאחר שנתגרשה וניטמאת ואחר כך 

&lt;span id=&quot;דף_יג_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|סוטה|יג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

החזירה לא היה מתנה עמה. {{שוליים|ב_טז}}זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה.

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|הכהן}} פשיטא שאדם מוחל על קינויו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם נסתרה אחר}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}מחל {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינה אסורה לו}}. גירש כמי שמחל. היך עבידא קינא לה ונתגרשה והחזירה ונסתרה. אין תימר גירש כמי שמחל צריך לקנות לה פעם שנייה. אין תימר גירש כמי שלא מחל אין צריך לקנות לה פעם שנייה. אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ששוב אינו יכול למחול ולא רצה להשקותה}} וגירשה והחזירה ונסתרה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והשקה אותה}} שתת ולא בדקו אותה המים {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם זה ראיה שהייתה}} טהורה {{ירו&quot;מ-הדגשה|גם קדם ומותרת לו}} היא או מאחר שאין המים בודקין את האשה שהיא אסורה לביתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שאחר שנסתרה וגרשה היה אסור לו לקחתה לאשה}} טמאה היא. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ב|יג ב}} {{סוף}}

&lt;strong&gt;הדרן עלך פרק היה מביא&lt;/strong&gt;</text>
      <sha1>8a4gu6icn4z491j3dh8tovgsuuvto04</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנותינו ספו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726745</id>
    <revision>
      <id>3009029</id>
      <parentid>3006841</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T14:33:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009029</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3191" sha1="cehkkdffph0rc73qkahahptvfzwrlsl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|גאולה מאת [[שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]. נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה אחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה חזק'''&lt;noinclude&gt;. ש-1952.&lt;/noinclude&gt;}}

{{סי|שְׁ}}נוֹתֵינוּ סָפוּ בְּדַלּוּת וּבְקַלּוּת{{ש}}
{{סי|לְ|3}}אוֹר נְקַוֶּה וְהִנֵּה בוּז וְשִׁפְלוּת{{ש}}
{{סי|מָ|3}}שְׁלוּ בָנוּ עֲבָדִים וַאֲנַחְנוּ בְּגָלוּת{{ש}}
{{סי|ה|3}}וֹשִׁיעָה יְיָ כִּי בְךָ אֱיָלוּת{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ עֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת
{{רפרן|יְיָ, עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת.{{ממס|דניאל יב ו}}}}

{{סי|לְ|2}}קָחוּנִי זֵדִים לְנַחֲלַת אֲחֻזָּה{{ש}}
אָזְלַת יָדִי וְיָדָם עַזָּה{{ש}}
הָיִיתִי לְבִזָּה לְשַׁמָּה וּלְמִזָּה{{ש}}
נֶאֱלַמְתִּי כְּרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזָהּ{{ש}}
עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ צְבָאוֹת
{{רפרן|יְיָ עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת}}

{{סי|מָ|2}}שַׁל בִּי שֵׁשַׁךְ עַד אֲשֶׁר קָרַס{{ש}}
לְכָדַנִי שֵׂעִיר וְיָוָן וּפָרַס{{ש}}
הֱפִיצוּנִי עֵילָם מֶשֶׁךְ וְתִירָס{{ש}}
וְגַם עוֹד יִשְׁמָעֵאל הָרַס וְגָרַס{{ש}}
הֲרֵי שִׁשִּׁים וְאַחַת וְאַרְבַּע מֵאוֹת&lt;noinclude&gt;{{הערה|לחרוז זה רבו הגרסאות, כי המעתיקים התאימו אותו לזמנם. [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ש-1952|דוידזון]]}}&lt;/noinclude&gt;
{{רפרן|יְיָ עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת}}

{{סי|הֵ|2}}ן כָּל אֵלֶּה אִם מָשְׁלוּ בִי{{ש}}
מִמְּךָ אֱלֹהַי לֹא נוֹאַשׁ לִבִּי{{ש}}
יַעַן כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי אָבִי{{ש}}
תָּשׁוּב תְּרַחֵם תְּרַפֵּא כְאֵבִי{{ש}}
שִׁכְּחוּנִי יְשׁוּעוֹת צָרוֹת הַבָּאוֹת
{{רפרן|יְיָ עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת}}

{{סי|חֶ|2}}שְׁבּוֹן קֵץ רִאשׁוֹן לְאַבְרָהָם נִפְתַּר{{ש}}
{{סי|זְ|2}}מַן קֵץ שֵׁנִי לְיִרְמְיָהוּ הֻתַּר{{ש}}
{{סי|קֵ|2}}ץ הַשְּׁלִישִׁי מִכָּל עַיִן נִסְתַּר{{ש}}
יְשׁוֹטֵט כָּל דּוֹרֵשׁ וְיַחְשֹׁב כָּל תָּר {{ש}}
וְנֶעְלַם הֶחָזוֹן וְנֶעְדְּרוּ הַמַּרְאוֹת
{{רפרן|יְיָ עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|גאל}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>cehkkdffph0rc73qkahahptvfzwrlsl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סגולתי מלוכה אזרתיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726764</id>
    <revision>
      <id>3009148</id>
      <parentid>3006847</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:16:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ צונץ, דוידזון</comment>
      <origin>3009148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3833" sha1="23orl5xalp51n41xhvnhhw2pn34go6u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''משלם בר משה'''}} 
{|
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מְ}}לוּכָה אֲזַרְתִּיךְ / וְלִמְאֹד לִבַּבְתִּיךְ
|-
| ||רַחֵם רִחַמְתִּיךְ / עַל כַּף חַקֹּתִיךְ
|-
| ||מִכּוּר הִצַּלְתִּיךְ / וְאַחֲרַי הִמְשַׁכְתִּיךְ
|-
| ||אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ.{{ממס|ירמיהו לא ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׁ}}מְךָ עֹז בָּנַי / וְזִכְרְךָ אוֹר פָּנַי
|-
| ||וּמִלַּחַץ מוֹנַי / לְךָ רֹב תַּחֲנוּנַי
|-
| ||וְכָל יָמַי וְשָׁנַי / לְךָ אַרְבֶּה רְנָנַי
|-
| ||אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי.{{ממס|תהלים קכג א}} 
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}קַחְתִּיךְ לִי בִּשְׁפַר / וְחֶבְלֵךְ לִי שִׁפַּר
|-
| ||וּמַחֲשַׁב צַר הוּפַר / אֲשֶׁר בִּשְׁמִי כָּפַר
|-
| ||וְהוֹצֵאתִיךְ מִכְּפַר / וְצִירִי לָךְ סִפַּר
|-
| ||הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר.{{ממס|ישעיהו נב ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|מְ}}נוּסִי בְּעֵת צָרָה / לְךָ אָנוּס לַעֲזָרָה
|-
| ||מְאֹד נַפְשִׁי קְצָרָה / בְּכָל אֹם נִפְזָרָה
|-
| ||וְקוֹרְאִים לִי מָרָא / אָוֶן וַעֲצָרָה
|-
| ||לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה.{{ממס|בראשית יט יט}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|בְּ}}חֶסֶד וּבְרַחֲמִים / בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים
|-
| ||אֲקַבְּצֵךְ מֵעַמִּים / וְאֶשְׁבֹּר עֹל קָמִים
|-
| ||וְשָׂבִים וַעֲלָמִים / יוֹדוּן לְעוֹלָמִים
|-
| ||לְפָנַי כָּל  הַיָּמִים.{{ממס|ירמיהו לא לה}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|רְ}}צוֹנְךָ תִּתֶּן לִי / אֵלִי וְגַם גּוֹאֲלִי
|-
| ||וְשׁוֹבֵב אֶת קְהָלִי / {{סי|מְ}}הֵרָה לִגְבוּלִי
|-
| ||וְ{{סי|שָׁ}}לְמוּ יְמֵי אֶבְלִי / בְּךָ שִׂמְחַת גִּילִי
|-
| ||יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}} 
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|הֵ}}ן אָזְנִי קָשְׁבָה / תְּפִלָּתֵךְ הָעֲרֵבָה
|-
| ||עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה / בְּנַחַת וּבְשׁוּבָה
|-
| ||וְכָל מִינֵי טוֹבָה / לְשִׁיתֵךְ לִרְבָבָה
|-
| ||מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה.{{ממס|שה&quot;ש ח ז}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>23orl5xalp51n41xhvnhhw2pn34go6u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009183</id>
      <parentid>3009148</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:09:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3009183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3881" sha1="tsappl7qyn9r6x1sw693x3ap6nxll5h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''משלם בר משה'''}}{{הערה|ראו על כך בדף השיחה.}} 
{|
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מְ}}לוּכָה אֲזַרְתִּיךְ / וְלִמְאֹד לִבַּבְתִּיךְ
|-
| ||רַחֵם רִחַמְתִּיךְ / עַל כַּף חַקֹּתִיךְ
|-
| ||מִכּוּר הִצַּלְתִּיךְ / וְאַחֲרַי הִמְשַׁכְתִּיךְ
|-
| ||אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ.{{ממס|ירמיהו לא ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׁ}}מְךָ עֹז בָּנַי / וְזִכְרְךָ אוֹר פָּנַי
|-
| ||וּמִלַּחַץ מוֹנַי / לְךָ רֹב תַּחֲנוּנַי
|-
| ||וְכָל יָמַי וְשָׁנַי / לְךָ אַרְבֶּה רְנָנַי
|-
| ||אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי.{{ממס|תהלים קכג א}} 
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}קַחְתִּיךְ לִי בִּשְׁפַר / וְחֶבְלֵךְ לִי שִׁפַּר
|-
| ||וּמַחֲשַׁב צַר הוּפַר / אֲשֶׁר בִּשְׁמִי כָּפַר
|-
| ||וְהוֹצֵאתִיךְ מִכְּפַר / וְצִירִי לָךְ סִפַּר
|-
| ||הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר.{{ממס|ישעיהו נב ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|מְ}}נוּסִי בְּעֵת צָרָה / לְךָ אָנוּס לַעֲזָרָה
|-
| ||מְאֹד נַפְשִׁי קְצָרָה / בְּכָל אֹם נִפְזָרָה
|-
| ||וְקוֹרְאִים לִי מָרָא / אָוֶן וַעֲצָרָה
|-
| ||לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה.{{ממס|בראשית יט יט}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|בְּ}}חֶסֶד וּבְרַחֲמִים / בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים
|-
| ||אֲקַבְּצֵךְ מֵעַמִּים / וְאֶשְׁבֹּר עֹל קָמִים
|-
| ||וְשָׂבִים וַעֲלָמִים / יוֹדוּן לְעוֹלָמִים
|-
| ||לְפָנַי כָּל  הַיָּמִים.{{ממס|ירמיהו לא לה}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|רְ}}צוֹנְךָ תִּתֶּן לִי / אֵלִי וְגַם גּוֹאֲלִי
|-
| ||וְשׁוֹבֵב אֶת קְהָלִי / {{סי|מְ}}הֵרָה לִגְבוּלִי
|-
| ||וְ{{סי|שָׁ}}לְמוּ יְמֵי אֶבְלִי / בְּךָ שִׂמְחַת גִּילִי
|-
| ||יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}} 
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|הֵ}}ן אָזְנִי קָשְׁבָה / תְּפִלָּתֵךְ הָעֲרֵבָה
|-
| ||עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה / בְּנַחַת וּבְשׁוּבָה
|-
| ||וְכָל מִינֵי טוֹבָה / לְשִׁיתֵךְ לִרְבָבָה
|-
| ||מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה.{{ממס|שה&quot;ש ח ז}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>tsappl7qyn9r6x1sw693x3ap6nxll5h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009184</id>
      <parentid>3009183</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:10:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3009184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3921" sha1="9i68li4xpdnmueltnnz0vysq3lw40c7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=18}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''משלם בר משה'''}}{{הערה|ראו על כך בדף השיחה.}} 
{|
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|מְ}}לוּכָה אֲזַרְתִּיךְ / וְלִמְאֹד לִבַּבְתִּיךְ
|-
| ||רַחֵם רִחַמְתִּיךְ / עַל כַּף חַקֹּתִיךְ
|-
| ||מִכּוּר הִצַּלְתִּיךְ / וְאַחֲרַי הִמְשַׁכְתִּיךְ
|-
| ||אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ.{{ממס|ירמיהו לא ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|שִׁ}}מְךָ עֹז בָּנַי / וְזִכְרְךָ אוֹר פָּנַי
|-
| ||וּמִלַּחַץ מוֹנַי / לְךָ רֹב תַּחֲנוּנַי
|-
| ||וְכָל יָמַי וְשָׁנַי / לְךָ אַרְבֶּה רְנָנַי
|-
| ||אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי.{{ממס|תהלים קכג א}} 
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|לְ}}קַחְתִּיךְ לִי בִּשְׁפַר / וְחֶבְלֵךְ לִי שִׁפַּר
|-
| ||וּמַחֲשַׁב צַר הוּפַר / אֲשֶׁר בִּשְׁמִי כָּפַר
|-
| ||וְהוֹצֵאתִיךְ מִכְּפַר / וְצִירִי לָךְ סִפַּר
|-
| ||הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר.{{ממס|ישעיהו נב ב}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|מְ}}נוּסִי בְּעֵת צָרָה / לְךָ אָנוּס לַעֲזָרָה
|-
| ||מְאֹד נַפְשִׁי קְצָרָה / בְּכָל אֹם נִפְזָרָה
|-
| ||וְקוֹרְאִים לִי מָרָא / אָוֶן וַעֲצָרָה
|-
| ||לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה.{{ממס|בראשית יט יט}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|בְּ}}חֶסֶד וּבְרַחֲמִים / בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים
|-
| ||אֲקַבְּצֵךְ מֵעַמִּים / וְאֶשְׁבֹּר עֹל קָמִים
|-
| ||וְשָׂבִים וַעֲלָמִים / יוֹדוּן לְעוֹלָמִים
|-
| ||לְפָנַי כָּל  הַיָּמִים.{{ממס|ירמיהו לא לה}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}{{רווח}}||{{סי|רְ}}צוֹנְךָ תִּתֶּן לִי / אֵלִי וְגַם גּוֹאֲלִי
|-
| ||וְשׁוֹבֵב אֶת קְהָלִי / {{סי|מְ}}הֵרָה לִגְבוּלִי
|-
| ||וְ{{סי|שָׁ}}לְמוּ יְמֵי אֶבְלִי / בְּךָ שִׂמְחַת גִּילִי
|-
| ||יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}} 
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|דּוֹדִי}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}{{רווח}}||{{סי|הֵ}}ן אָזְנִי קָשְׁבָה / תְּפִלָּתֵךְ הָעֲרֵבָה
|-
| ||עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה / בְּנַחַת וּבְשׁוּבָה
|-
| ||וְכָל מִינֵי טוֹבָה / לְשִׁיתֵךְ לִרְבָבָה
|-
| ||מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה.{{ממס|שה&quot;ש ח ז}}
|-
| ||{{שמאל|{{מילת קבע|סְגֻלָּתִי}}}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>9i68li4xpdnmueltnnz0vysq3lw40c7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727925</id>
    <revision>
      <id>3009060</id>
      <parentid>3008677</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T17:22:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009060</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15525" sha1="bplintzqy4adf3u42x3qwhbchmox47t" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; \n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>bplintzqy4adf3u42x3qwhbchmox47t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009070</id>
      <parentid>3009060</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:01:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009070</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16874" sha1="ev6up5kuvfsonfqrr9a73wnu7qxk79i" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; \n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]
&lt;!-- ====================== JavaScript לתיקון הבעיה באנדרואיד ====================== --&gt;
&lt;script&gt;
(function() {
    var btn = document.getElementById('toggle-clean-g');
    if (!btn) return;

    function toggleBothSections() {
        // ניסיון ראשון - דרך jQuery של מדיה-ויקי
        if (typeof $ !== 'undefined' &amp;&amp; $.fn &amp;&amp; $.fn.makeCollapsible) {
            $('.mw-customtoggle-clean-g').trigger('click');
        } 
        // Fallback ישיר
        else {
            var clean = document.getElementById('mw-customcollapsible-clean-g');
            var full  = document.getElementById('mw-customcollapsible-full-page');
            
            if (clean) clean.classList.toggle('mw-collapsed');
            if (full)  full.classList.toggle('mw-collapsed');
        }
    }

    // לחיצה רגילה
    btn.addEventListener('click', toggleBothSections);

    // תמיכה בטאצ' (חשוב מאוד לאנדרואיד)
    btn.addEventListener('touchend', function(e) {
        e.preventDefault();
        toggleBothSections();
    }, { passive: false });

    // תמיכה במקלדת
    btn.addEventListener('keydown', function(e) {
        if (e.key === 'Enter' || e.key === ' ') {
            e.preventDefault();
            toggleBothSections();
        }
    });
})();
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>ev6up5kuvfsonfqrr9a73wnu7qxk79i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009073</id>
      <parentid>3009070</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:05:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009073</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16929" sha1="9oig55gdej0iv59e97mt8rjpv7pdcx0" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; \n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
&lt;!-- JavaScript משופר לאנדרואיד ומובייל --&gt;
&lt;script&gt;
(function() {
    'use strict';
    var btn = document.getElementById('toggleBtn');
    if (!btn) return;

    function toggleSections() {
        var clean = document.getElementById('mw-customcollapsible-clean-g');
        var full  = document.getElementById('mw-customcollapsible-full-page');

        // ניסיון 1: דרך MediaWiki הרגיל
        if (typeof mw !== 'undefined' &amp;&amp; mw.loader) {
            mw.loader.using(['jquery.makeCollapsible'], function() {
                $('.mw-customtoggle-clean-g').trigger('click');
            });
            return;
        }

        // ניסיון 2: דרך jQuery
        if (typeof $ !== 'undefined' &amp;&amp; $.fn &amp;&amp; $.fn.makeCollapsible) {
            $('.mw-customtoggle-clean-g').trigger('click');
            return;
        }

        // Fallback ישיר - הכי אמין במובייל
        if (clean) clean.classList.toggle('mw-collapsed');
        if (full)  full.classList.toggle('mw-collapsed');
    }

    // אירועים
    btn.addEventListener('click', toggleSections);
    btn.addEventListener('touchend', function(e) {
        e.preventDefault();
        toggleSections();
    }, { passive: false });

    btn.addEventListener('keydown', function(e) {
        if (e.key === 'Enter' || e.key === ' ') {
            e.preventDefault();
            toggleSections();
        }
    });
})();
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>9oig55gdej0iv59e97mt8rjpv7pdcx0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009075</id>
      <parentid>3009073</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T18:10:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009075</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15477" sha1="7dqdzztz47vgwx0k9473papdtzoza7e" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; \n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]</text>
      <sha1>7dqdzztz47vgwx0k9473papdtzoza7e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009084</id>
      <parentid>3009075</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009084</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5130" sha1="eb4w6h3a5qud3pqa5fas2dpgogwojhx" xml:space="preserve">{{ביאור:הל&quot;מ/תצוגה
|1=ברכות
|2=ב
|3=א
|4=פרק א
|5=פרק ב
|מפרש1=רש&quot;י
|מפרש2=תוספות
|תוכן_הדף=
{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}{{הל&quot;מ
|1=ברכות
|2=ב
|3=א
|4=פרק א
|5=פרק ב
|מפרש1=רש&quot;י
|מפרש2=תוספות
|תוכן_הדף=
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; 
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;... (כל הרש&quot;י שלך) ...&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;references /&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;... (כל התוספות שלך) ...&lt;קטע סוף=ת/&gt;
==גליון הש&quot;ס==
... (המשך) ...
|גמרא_בלבד=
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית. אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
}}</text>
      <sha1>eb4w6h3a5qud3pqa5fas2dpgogwojhx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009087</id>
      <parentid>3009084</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:05:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009087</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6820" sha1="2egw5wh7ac6w61n9gcrttsu9ulu53zd" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_ברכות_פרק א|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_ברכות|ברכות]] · ב א · [[ביאור:הל&quot;מ_ברכות_ב ב|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
&lt;button onclick=&quot;toggleView()&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; border:none; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow:1px 1px 3px #888;&quot;&gt;☗ החלף בין תצוגות ☖&lt;/button&gt;
&lt;/div&gt;

[[#רש&quot;י|רש&quot;י]] {{!}} [[#תוספות|תוספות]] {{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]
&lt;/div&gt;

&lt;!-- אזור תוכן מלא (כל הדף) --&gt;
&lt;div id=&quot;fullView&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; 
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:... (המשך הרש&quot;י שלך) ...&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;references /&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;... (המשך התוספות שלך) ...&lt;קטע סוף=ת/&gt;
==גליון הש&quot;ס==
...
&lt;/div&gt;

&lt;!-- אזור גמרא בלבד (מוסתר בהתחלה) --&gt;
&lt;div id=&quot;gemaraOnly&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6; display:none;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;📖 תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר

&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית. אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;script&gt;
function toggleView() {
    var fullView = document.getElementById('fullView');
    var gemaraOnly = document.getElementById('gemaraOnly');
    if (fullView.style.display === 'none') {
        fullView.style.display = 'block';
        gemaraOnly.style.display = 'none';
    } else {
        fullView.style.display = 'none';
        gemaraOnly.style.display = 'block';
    }
}
&lt;/script&gt;</text>
      <sha1>2egw5wh7ac6w61n9gcrttsu9ulu53zd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009089</id>
      <parentid>3009087</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:10:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009089</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15521" sha1="3pvldnd9iyzr8tqtqw2sv9hl4vkc7fb" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; \n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>3pvldnd9iyzr8tqtqw2sv9hl4vkc7fb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009090</id>
      <parentid>3009089</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:11:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15525" sha1="bplintzqy4adf3u42x3qwhbchmox47t" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; \n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>bplintzqy4adf3u42x3qwhbchmox47t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009096</id>
      <parentid>3009090</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:25:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009096</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15532" sha1="h7itodfmdlwb9e7zwlkqaoobj18hp2i" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>h7itodfmdlwb9e7zwlkqaoobj18hp2i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009097</id>
      <parentid>3009096</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:26:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009097</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15547" sha1="6r0bwxmw90xt7n91yoqiil3upigs3oc" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt; &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>6r0bwxmw90xt7n91yoqiil3upigs3oc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009099</id>
      <parentid>3009097</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:36:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009099</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15536" sha1="r9b7euftganolaj1mm5pzleb19xxj46" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ביאור סגירה}}
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>r9b7euftganolaj1mm5pzleb19xxj46</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009100</id>
      <parentid>3009099</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:38:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009100</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15511" sha1="6mxdd1jsumbay5t66z6cah3wbezp5fi" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>6mxdd1jsumbay5t66z6cah3wbezp5fi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009101</id>
      <parentid>3009100</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:39:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009101</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15536" sha1="r9b7euftganolaj1mm5pzleb19xxj46" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ביאור סגירה}}
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>r9b7euftganolaj1mm5pzleb19xxj46</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009123</id>
      <parentid>3009101</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:24:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15538" sha1="n77vplol0yqur7fdgsxlwuaj68mi9mg" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}

[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 

{{ביאור סגירה}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>n77vplol0yqur7fdgsxlwuaj68mi9mg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009124</id>
      <parentid>3009123</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:25:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15536" sha1="r9b7euftganolaj1mm5pzleb19xxj46" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{ביאור סגירה}}
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>r9b7euftganolaj1mm5pzleb19xxj46</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009178</id>
      <parentid>3009124</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:19:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15523" sha1="9r4zjccsia0jllned0enw8ped0929zq" xml:space="preserve">{{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>9r4zjccsia0jllned0enw8ped0929zq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009180</id>
      <parentid>3009178</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:21:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15519" sha1="siej8eb0t4txbl1b9818x5vb34nw9du" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>siej8eb0t4txbl1b9818x5vb34nw9du</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:כותרת ביאור הלמ</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1728074</id>
    <revision>
      <id>3009179</id>
      <parentid>3008758</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T06:20:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1570" sha1="hlwu74g2wk05kvh88tza5i07fbl59yl" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;text-align:center; background:#f8f9ff; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:10px;&quot;&gt;
'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{{2}}} {{{3}}} · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''
{{מרכז|{{גדול|{{גדול|''' [[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}}
&lt;!-- הלחצן שמחליף בין המצבים --&gt;
&lt;div style=&quot;margin: 10px 0;&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;mw-customtoggle-clean-g mw-customtoggle-full-page&quot; style=&quot;background:#50C878; color:black; padding:8px 20px; border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold; box-shadow: 1px 1px 3px #888;&quot;&gt;הצג גמרא בלבד מקור&lt;/span&gt;
&lt;/div&gt;

[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} 
{{!}} [[#עין משפט ונר מצוה|עין משפט]]{{שלם|75}} {{!}} [[#ראשונים נוספים|ראשונים נוספים]]
{{ש}} על הש&quot;ס: [[:קטגוריה:ראשונים על ש&quot;ס בבלי|ראשונים]] {{!}} [[:קטגוריה:אחרונים על ש&quot;ס בבלי|אחרונים]]
&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;mw-collapsible mw-collapsed&quot; id=&quot;mw-customcollapsible-clean-g&quot; style=&quot;background:white; border:1px solid #6b46c1; padding:15px; margin-top:10px; text-align:right; font-size:1.1em; line-height:1.6;&quot;&gt;
&lt;div style=&quot;font-weight:bold; color:#6b46c1; border-bottom:1px solid #eee; margin-bottom:10px;&quot;&gt;תצוגת גמרא נקייה (מקור):&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>hlwu74g2wk05kvh88tza5i07fbl59yl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין צא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728628</id>
    <revision>
      <id>3009200</id>
      <parentid>2938664</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:38:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3009200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12398" sha1="0ecdbjdtrvms88lnhyranw3y8j18h2z" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צא|ב|צא א|צב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צא עמוד ב] תא שמע: אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. במה דברים אמורים - שהיו אלו של רבים ואלו של רבים, ועירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן, או של יחידים שאין צריכין לערב. אבל היו של רבים, ושכחו ולא עירבו - גג וחצר ואכסדרה ומרפסת כולן רשות אחת הן. טעמא - דלא עירבו, הא עירבו - לא! - הא מני - רבנן היא. - דיקא נמי, דלא קתני קרפף ומבוי, שמע מינה. תא שמע: חמש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי, ושכחו כולם ולא עירבו - אסור להכניס ולהוציא מחצר למבוי, ומן המבוי לחצר. וכלים ששבתו בחצר - מותר לטלטלן בחצר, ובמבוי אסור. ורבי שמעון מתיר, שהיה רבי שמעון אומר: כל זמן שהן של רבים ושכחו ולא עירבו, גג וחצר ואכסדרה ומרפסת וקרפף ומבוי - כולן רשות אחת הן. טעמא - דלא עירבו, הא עירבו - לא! - מאי לא עירבו. - לא עירבו חצירות בהדי הדדי, הא חצר ובתים - עירבו. - והא לא עירבו קתני! - מאי לא עירבו - לא נשתתפו. ואיבעית אימא: רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו; לדידי לא שנא עירבו ולא שנא לא עירבו, אלא לדידכו - אודו לי מיהת דהיכא דלא עירבו רשות אחת היא. ואמרו ליה רבנן: לא, שתי רשויות הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: ובמבוי אסור. לימא מסייע ליה לרבי זירא אמר רב, דאמר רבי זירא אמר רב: מבוי שלא נשתתפו בו - אין מטלטלין אלא בארבע אמות! - אימא ולמבוי אסור. - היינו רישא! - משנה יתירא איצטריכא ליה, מהו דתימא: כי פליגי רבנן עליה דרבי שמעון - הני מילי היכא דעירבו, אבל היכא דלא עירבו - מודו ליה, קא משמע לן. אמר ליה רבינא לרב אשי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אנשי מרפסת''' -  דיורי עליות הרבה פתוחין לה:

'''ולא עירבו''' -  בני חצר עם בני מרפסת אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן ובני מרפסת אין אוסרים על בני חצר אע&quot;פ שיורדין לה בסולם ודריסת רגלם עליה לרה&quot;ר דאמרינן לעיל בפ' כיצד מעברין (דף נט:) סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל והכא אמרינן תורת מחיצה עליו:

'''כל שגבוה י' טפחים''' -  כגון עמוד או תל:

'''למרפסת''' -  מותר להשתמש בו ולחצר אסור דה&quot;ל לזה בפתח ולזה בזריקה ובסמוכה למרפסת בתוך ד' עסקינן וכדמוקמי לה בפירקין דלעיל (דף פד.):

'''פחות מכאן לחצר''' -  כלומר: אף לחצר ושניהן אסורים בו והכי אוקמינן התם:

'''בד&quot;א''' -  דמחלקין רשות חצר ומרפסת דלא מישתרו בהדי הדדי:

'''בזמן שהיו אלו של רבים כו'''' -  שדיורין הרבה בחצר ודיורין הרבה במרפסת:

'''ועירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן''' -  דהשתא מפקי בני חצר מאני דבתים לחצירן ובני עליות מאני דעלייה למרפסת ואי שרית ליה כלים ששבתו בחצר לטלטל במרפסת אתי לטלטל בה נמי כלי הבית:

'''או שהיו של יחידים''' -  שאין בחצר אלא בית אחד ואין במרפסת אלא עלייה אחת:

'''שאינן צריכין לערב''' -  לעצמן והשתא שכיחי מאני דבית בחצר ומאני דעלייה במרפסת דליכא דליסר עלייהו הלכך גזרו בהו רבנן דלא לישתרו בהדי הדדי גזרה משום מאני דבתים:

'''ושכחו ולא עירבו''' -  לעצמן דלא שכיחי מאני דבתים בחצר ומאני דעלייה במרפסת:

'''כולן רשות אחת הן''' -  לכלים ששבתו בתוכם מאן שמעת ליה האי סברא ר&quot;ש וקאמר עירבו לא:

'''רבנן היא''' -  דמודו בגגין וחצירות דרשות אחת הן ואינהו ודאי לא שרו היכא דעירבו דגזרי כדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו (לעיל מט.) גבי ג' חצירות הפתוחות זו לזו דפליגי אדר&quot;ש ואמרו שלשתן אסורין דגזרי דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים דחיצונה שבאמצעית לחיצונה חברתה אבל ר&quot;ש לא גזר:

'''דלא קתני''' -  גג וחצר ואכסדרה ומרפסת וקרפף ומבוי דאי ר&quot;ש כולהו חדא רשותא נינהו:

'''אסור להוציא מן החצר למבוי''' -  כרבנן דאסר במבוי כקרפף:

'''במבוי אסור''' -  ולקמן מפרש קס&quot;ד השתא דאפילו כלים ששבתו בתוכו אסור לטלטולי ביה דכרמלית משוי ליה כל זמן שלא נשתתפו בו:

'''ור&quot;ש מתיר''' -  אף להוציא כלי חצר למבוי:

'''כל זמן שהן של רבים''' -  קס&quot;ד דה&quot;ק הואיל ובכולן יש דיורין הרבה ושכחו ולא עירבו לעצמן כיון דהשתא לא שכיחי כלי הבתים בחצירות כולן מותרים זה עם זה:

'''לא עירבו חצירות בהדדי''' -  וכל חצר עירבה לעצמה והאי כל זמן שהן של רבים דאמר לאו טעמא להיתרא הוא אלא רבותא הוא ואע&quot;ג דלא עירבו חצירות בהדדי וכל חצר עירבה לעצמה וכל חדא אית בה דיורין טובא ומפקי מאני דבתים לחצר ואיכא למיגזר דאיידי דאוושי דיורין ולא מיזדהרי שפיר ומפקי מאני דבתים לחצר האחרת אפ&quot;ה לא גזר:

'''והא לא עירבו''' -  לגמרי משמע:

'''מאי לא עירבו''' -  דמשמע לגמרי אשיתוף דמבוי קאי ובעירוב דחצירות לא איירי מידי דלא איכפת ליה בהו בין עירבה כל אחת לעצמה בין לא עירבו קאמר דמותרים במבוי בלא שיתוף:

'''ואמרי לה רבנן לא''' -  בגג וחצר ואכסדרה ומרפסת מודינן לך אבל בקרפף ובמבוי לא הא דר' זירא בפרק ר&quot;א דמילה (קל:):

'''אימא ולמבוי אסור''' -  להוציא כלי החצר:

'''היינו רישא''' -  הא תנא ליה אסור להכניס ולהוציא מן החצר למבוי:

'''מהו דתימא''' -  הא דתנא רישא אסור בעירבו לעצמן קאסרי רבנן ומשום כלי בתים והאי דקתני לא עירבו לא נשתתפו הוא:

'''אבל לא עירבו לעצמן אימא מודו''' -  אשמעינן משנה יתירה דעל כרחך חדא לעירבו וחדא ללא עירבו ואפילו הכי אסור:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 9 צא ב גג וחצר ואכסדרה ומרפסת כולן רשות אחת הן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צא_ב_גג וחצר ואכסדרה ומרפסת כולן רשות אחת הן]]
'''גג''' וחצר ואכסדרה ומרפסת כולן רשות אחת הן. לרב דאוקי מתני' בכיצד משתתפין (לעיל דף פד.) לאותם הדרים במרפסת אתי הכא שפיר דכשעירבו בני מרפסת לעצמן ובני חצר לעצמן דשכיחי מאני דבתים בחצר ומאני דעליות במרפסת כשהסלע גבוה י' הוי למרפסת שהסלע שוה להן ולבני חצר אסור להשתמש על הסלע אפילו כלים ששבתו בחצר אטו כלים ששבתו בבית ופחות מכאן אסורין לשניהם וכשלא עירבו דלא שכיחי מאני דבתים ודעליות שם הוי מרפסת וחצר רשות אחת ואין אוסרין זה על זה אבל לשמואל דקרי מרפסת לבני עליות ומיירי כשהסלע כנגד חלונות ומשתמשין שם בני עליות דרך חלונות כשלא עירבו ותימה היאך משתמשין בפחות מי' בני עליות על הסלע כלים ששבתו בעליות דרך חלונותיהן והלא אין חצר ומרפסת רשות אחת אלא לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית ועליות וי&quot;ל דלשמואל דוקא ארישא קאי דמיירי בגבוה עשרה הוא דמפליג בין עירבו בין לא עירבו כדפרשינן לעיל אליבא דשמואל אבל סיפא דקתני פחות מיכן לחצר דהוי דוקא לחצר לשמואל מיירי ודאי בין עירבו בני עלייה לעצמן ובני חצר לעצמן בין לא עירבו ובין הכי ובין הכי בני חצר מותרין ובני עלייה אסורין לשלשל מחלונותיהם:

''' וכלים''' ששבתו בחצר מותר לטלטל בחצר. פי' בכל חצירות דאי באותו חצר ותו לא אפילו שבתו בבית נמי ומיירי לרב כשלא עירבו חצירות עם הבתים וקשיא דא&quot;כ היכי מייתי סייעתא בסמוך לרב דאמר מבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו אלא בד' הא רב גופיה לא אסר אלא כשעירבו בתים עם החצירות אבל כשלא עירבו לא אסר כדמוכח בפרק אם לא הביא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קל|ב}} ואדרבה קשיא מינה לרב דבכה&quot;ג לא אסר רב ועוד דרב פסק כר&quot;ש והכא קאמר דר&quot;ש מתיר וי&quot;ל דמייתי דכמו שעירבו לרב אליבא דר&quot;ש אין מטלטלין בו אלא בד' וטעמא כדמפרש שם רש&quot;י משום דשעירבו אסור לטלטל מחצר למבוי אפילו כלים ששבתו בתוכה אטו כלים ששבתו בבית ואין במבוי שום תשמיש ודמיא לכרמלית כיון דאין בו אלא ג' מחיצות ולכך אין מטלטלין בו אלא בד' ה&quot;נ לרבנן אפילו בלא עירבו אין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי לטלטל מאני דחצר למבוי דחצר ומבוי לדידהו לאו רשות אחת הן:

''' מהו''' דתימא כי פליגי רבנן עליה דר&quot;ש היכא דעירבו. ואסור לטלטל מחצר למבוי משום דשכיחי מאני דבתים בחצר ומיהו מחצר לחצר לא אסרי אע&quot;ג דעירבו דאין תשמיש דחצר זה רגילין בחצר אחרת אבל רגילות הוא להוציא מחצר למבוי ואע&quot;ג דרבנן דשלש חצירות (לעיל מה:) גזרו וגם בברייתא דגג וחצר אכסדרה ומרפסת אמרינן דוקא לא עירבו הא עירבו גזרינן שמא רבנן דהכא אינם רבנן דהתם ובלאו הכי צ&quot;ל כן דבפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מו:) אמר דתנא דפליג אדרבי שמעון היינו ר' יהודה ובברייתא המסייעה לרב יהודה אית ליה לרבי. יהודה דגג וקרפף רשות אחת ולרבנן דהכא לית להו קמשמע לן דבלא עירבו פליגי וטעמא דאסור מחצר למבוי דהוי מבוי כמו קרפף דלא הוי רשות אחת עם החצר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צא|ב}}</text>
      <sha1>0ecdbjdtrvms88lnhyranw3y8j18h2z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות יט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1730848</id>
    <revision>
      <id>3008979</id>
      <parentid>2945447</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T11:59:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008979</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14803" sha1="bmsw62cojq3qjln4q6agpxbzaf2uxzp" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף יט עמוד ב] ואמר רב ששת שישא בריה דרב אידי, ש&quot;מ מדרב כהנא: עדים שאמרו {{שוליים|א}}אמנה היו דברינו - אין נאמנין; מאי טעמא? כיון דעולה הוא, אעולה לא חתמי {{הל&quot;מ-רק-ראש|‍אבל אם אמרי שלא ידעו בשעה שחתמו שהיו שטר אמנה ושוב‍ נתברר להם מהימני:}}. אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ב}}אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו, משום שנאמר: אל תשכן באהליך עולה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. במערבא משמיה דרב אמרי: אם און בידך הרחיקהו - זה שטר אמנה ושטר פסים, ואל תשכן באהלך עולה - זה שטר פרוע. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מאן דאמר שטר פרוע, כל שכן שטר אמנה; ומאן דאמר שטר אמנה, אבל שטר פרוע לא, דזמנין דמשהי ליה אפשיטי דספרא}} 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פי' ע&quot;י אותה שהיה משתלי לשהותו אחר שפרע לו פשיטי דספרא הלכך לא פסיק ביה למיקרי עולה ומ&quot;ד שטר פרוע היה לו ליזהר אחר שפרע לו פשיטי דספרא שלא ישהה אבל אין לפרש משום שהייתו אפשיטי דספרא קרי ליה עולה‍ דמה פשע בזה:}}
. אתמר: {{שוליים|ג}}ספר שאינו מוגה - אמר רבי אמי: עד ל' יום מותר לשהותו, מכאן ואילך אסור לשהותו, משום שנא': אל תשכן באהליך עולה{{הל&quot;מ-רק-ראש| פרש&quot;י ס&quot;ת נביאים וכתובים. ואפשר שפירש כך משום דבימי רב אמי לא היה להם כתובים ספרים אחרים ולא למעט ספרים המצויים לנו עתה‍ דאם נמצא טעות בגמ' או בספר מפוסקים יבא להתיר האסור ולאסור את המותר ולזכות את החייב ולחייב את הזכאי ואין עולה גדולה מזו: }}
אמר רב נחמן: עדים שאמרו אמנה היו דברינו - אין נאמנין, מודעא היו דברינו - אין נאמנין. מר בר רב אשי אמר: {{שוליים|ד}}אמנה היו דברינו - אין נאמנין, {{שוליים|ה}}מודעא היו דברינו - נאמנין; מ&quot;ט? האי ניתן ליכתב, והאי לא ניתן ליכתב {{הל&quot;מ-רק-ראש|‍ ומיירי באין כתב ידן יוצא ממקום אחר מדתלי טעמא באין ניתן ליכתב‍ הא ניתן ליכתב מהימני א&quot;כ ע&quot;כ מיירי כדפרישית ואף על גב דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר לא מהימני אאמנה משום דמשוי נפשייהו רשעים והילכתא כמר בר רב אשי.}}{{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא}}.
‍ {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רבא מרב נחמן: תנאי היו דברינו, מהו? מודעא ואמנה היינו טעמא, דקא עקרי ליה לשטרא, והאי נמי קא עקר לשטרא, או דלמא תנאי מילתא אחריתי היא? א&quot;ל: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|עדים שאמרו תנאי היו דברינו נאמנים ו}}כי אתו לקמן לדינא, אמרינן להו: {{שוליים|ו}}זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא. עד אומר תנאי, ועד אומר אינו תנאי - א&quot;ר פפא: תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי, והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים. מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: אי הכי, אפי' תרוייהו נמי! אלא אמרינן הני למיעקר סהדותייהו קאתו, האי נמי למיעקר סהדותיה קאתי. {{שוליים|ז}}והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ת&quot;ר: {{שוליים|ח}}שנים עדים שהיו חתומין על השטר ומתו, ובאו שנים {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מן השוק }}ואמרו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ידענו ש}}כתב ידם הוא, אבל אנוסים היו, קטנים היו, פסולי עדות היו - הרי אלו נאמנים; ואם יש עדים שכתב ידם הוא זה, או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב&quot;ד - אין אלו נאמנין{{הל&quot;מ-רק-ראש| יראה דהא דקאמר שקרא עליו ערער והוחזק בב&quot;ד‍ לאו דוקא דהוא הדין נמי אם הוחזק בלא ערער דכיון דמקויים בב&quot;ד הוא בתר בי דינא לא דייקינן דודאי לא קיימוהו עד שנתברר להם שהוא חתימתן אלא שבימיהם לא היו נוהגים לקיים חתימת העדים בב&quot;ד בלא ערער.}}; ומגבינן ביה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|כבשטרא מעליא? }}ואמאי? תרי ותרי נינהו! {{הל&quot;מ-רק-ראש|דעדים החתומים על השטר אף על פי שאלו מעידין עליהם שהיו פסולין הוי כאילו שנים אחרים מעידין עליהם שהם כשרים דחזקה דמלוה לא מחתים עדים פסולין על שטרו והך חזקה חשיבא כעדים ולא מיירי דמעידים שהם עתה פסולין דאהא לא הוה פריך תרי ותרי נינהו דפסולין לגמרי הן דלא עדיפא עדים החתומים ממה שאם היו עומדים לפנינו דהוו מצו אמרי פסולין הן‍ אלא מיירי דקאמרי פסולין היו כשחתמו השטר ועכשיו כשרים הן כך פירשו התוספות. ולי נראה דאפילו אי אמרי פסולי עדות הם גם עכשיו לא מהימני לפסול השטר שהרי מן הדין אף על פי שכתב ידם יוצא ממקום אחר היה לנו להאמין לאחרונים שהרי אינם באים לזייף חתימתם אלא מגרעין‍ השטר בפסול אחר והאי דלא מהימני היינו טעמא‍ דאנן סהדי דכל שטר שנכתב ונחתם בלא שום פסול נחתם הלכך אפילו אי אמרי פסולי עדות הם עכשיו לא מהימני לפסול השטר כיון דכתב ידם יוצא ממקום אחר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב ששת, זאת אומרת: }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכחשה תחלת הזמה היא, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ר&quot;ש אומר ביאתה כו'''' -  מפרש לקמיה דאעשה בה מאמר ואח&quot;כ נולד לו אח קאי ומשום דקסבר מאמר ספק קונה ספק אינו קונה כדאמר לעיל ומפרש ר&quot;ש ואזיל:

'''חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה''' -  כלומר הא דקאמינא ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה כגון שיהא חולץ או מייבם לשניה והראשונה פטורה ממ&quot;נ אי מאמר קני הוי ליה ייבם ולבסוף נולד ואפי' ראשונה מותרת לר' שמעון ובחליצה דאידך מיפטרה דהא מאמר ככנוסה והוו להו מבית אחד ואי מאמר לא קני הרי שפיר ייבם לשניה דאשת אחיו שהיה בעולמו היא ואינ' צרת ערוה וראשונה תצא משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו אבל חלץ לבעלת מאמר שהיא ראשונה לא נפטרה צרה דדלמא מאמר לא קני וממילא פטורה משום אשת אחיו שלא היה בעולם וחליצתה אינה חליצה והכי מפרש לקמן:

'''או שנולד לו אח''' -  דה&quot;ל נולד ולבסוף ייבם:

'''שתיהן פטורות''' -  בהא לא פליג ר&quot;ש וכרב פפא:

'''הך בבא דסיפא''' -  ייבם ולבסוף נולד:

'''למאן קתני לה''' -  כלומר להודיע כחו של מי קתני לה בפני עצמה ולא עירבה עם נולד ולבסוף ייבם:

'''אילימא לר&quot;מ''' -  לאשמועינן דבהא נמי אסר ולאו למימר דר&quot;ש אהך לחודה הוא דפליג:

'''לערבינהו''' -  לבבי וליתני ברישא הכי כנסה ומת ואח&quot;כ נולד לו אח או שנולד לו אח ואח&quot;כ כנסה ומת או שכנסה ונולד לו אח ואח&quot;כ מת שתיהן פטורות אלא מדפלגינהו ש&quot;מ משום דאיירי בה ר&quot;ש היא דאשמועינן דבהא לחודה פליג משום דבא ומצאה בהיתר אבל ברישא מודה:

'''אלא בעל כרחה''' -  וקמ&quot;ל דמאמר בע&quot;כ ואפילו למקצת לא קני ושניה יבומי נמי מייבמה:

'''ביאה דיבמה''' -  אמרי' בפ&quot;ק (דף ח:) ויבמה בעל כרחה דאם בא עליה אפי' באונס קנאה:

'''קדושין דעלמא''' -  והלכה והיתה לאיש אחר ([[דברים  כד]]) מדעתה משמע:

'''אי נימא אנולד לו אח''' -  קודם מאמר בהא לימא ר&quot;ש ביאת השניה כשרה והא דייקת מסיפא דבנולד ולבסוף ייבם לא פליג והוה ליה אשת אחיו שלא היה בעולמו ודלמא מאמר קני וה&quot;ל שניה צרת ערוה ועוד מאי פוטרת צרתה איכא הא מיפטרה וקיימא דאשת אחיו שלא היה בעולמו היא:

'''אלא אעשה בה מאמר ואח&quot;כ נולד אח''' -  ואשמועינן ברישא דמאמר ספק קונה לגמרי ספק לא קונה אפי' מקצת לא מהני הלכך מייבם או חולץ לשניה ממ&quot;נ אי מאמר המת קנין גמור הוא הוה ליה ייבם ולבסוף נולד ואפילו קמייתא חזיא לייבומי ואי לאו קנין גמור הוא בתרייתא שריא דלאו צרת ערוה היא דקנין מקצת במאמר לית ליה לר&quot;ש ובסיפא אשמועינן דייבם ולבסוף נולד הוא דשריא אבל נולד ולבסוף ייבם אסורה דלא תימא ביאתה או חליצתה דקאמר ר&quot;ש ברישא אנולד ואח&quot;כ עשה בה מאמר נמי קאי:

'''הויא צרה ודאי''' -  זקוקה לייבם דאי מאמר קני תרווייהו חזו דהוי ליה ייבם ולבסוף נולד ואי מאמר לא קני שניה חזיא דלאו צרת ערוה היא ובעלת מאמר ספק זקוקה ספק אין זקוקה דדלמא לא קני והוי אשת אחיו שלא היה בעולמו וחליצתה לאו חליצה לפטור את הודאית:

'''מ&quot;ט דרבנן''' -  דאסרי בייבם ולבסוף נולד הרי לא עמדה על זה בזיקת אחיו שלא היה בעולמו מימיו:

'''ולקחה לו לאשה ויבמה''' -  אע&quot;ג שכנסה עדיין קרויה יבמה אית דגרס אי הכי תיבעי חליצה אלמה תנן כנסה הרי היא כאשתו כו' כלומר אי הכי דאשה שנתייבמה עדיין זיקה ראשונה עליה תיבעי חליצה כל אשה שנתייבמה ובא שני זה לגרשה לא תסגי לה בגט:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''רבי''' שמעון אומר ביאתה או חליצתה כו'. פי' בקונטרס דקסבר ר' שמעון מאמר ספק קונה ספק אינו קונה וכשייבם או חלץ לשניה נפטרת בעלת מאמר ממ&quot;נ ונראה שפי' כן דאין ר&quot;ל שיקנה לר&quot;ש מדרבנן דא&quot;כ לא היה יכול לייבם השניה דהויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו במאמר אלא ודאי קסבר דקני לגמרי או לא קני כלל וא&quot;ת אכתי צרתה היא בזיקה וי&quot;ל דר&quot;ש סבר אין זיקה ולר&quot;י נראה דאפילו ס&quot;ל דיש זיקה ומאמר קונה קצת מדרבנן ניחא דאין זיקה אוסרת ולא המאמר אלא היכא דאם היתה נשואה היתה אוסרת וכאן אם היתה נשואה היא עצמה היתה מותרת לר&quot;ש דשרי ייבם ואח&quot;כ נולד ומ&quot;מ אמת הוא דלר&quot;ש אי לא קני מאמר לא קני אפילו מדרבנן מדקאמר לעיל אם מאמרו של שני אינו מאמר אשת ראשון בועל משמע דלא קני כלל:

''' חלץ''' לבעלת מאמר לא נפטרה צרתה. וא&quot;ת ואמאי לא דייק מהכא תיובתא לר' אושעיא דלדידיה כיון דהוי זיקה ככנוסה אמאי לא נפטרה הצרה וי&quot;ל מדרבנן כדאמר לעיל גזירה משום שתי יבמות הבאות משני בתים חדא מיחלצה וחדא מיפטרה בלא כלום:

''' כנסה''' ומת ואח&quot;כ נולד לו אח וכו'. הא מילתא דפשיטא היא ולא הוה צריך כלל למתנייה ואר&quot;י דלא שנאה אלא לאשמועי' דהאי תנא עירובי מערב ותני מילי בהדי הדדי ולהכי דייק מינה דבנולד ולבסוף ייבם לא פליג ר&quot;ש מדעריב ותני להו בהדי כנסה ומת ואח&quot;כ נולד לו אח דמודה בה ר&quot;ש דאי בנולד ולבסוף ייבם פליג נמי ר&quot;ש א&quot;כ בהדי סיפא הוה ליה למיערבה ולא בהדי רישא והשתא א&quot;ש דלא מותיב לר' אושעיא ממתני' דלא עריב ותני להו דאברייתא שייך למידק כדפרישית:

''' לערבינהו''' ולתנינהו. לא כמו שפירש בקונטרס דאכולהו קאי דאכנסה ומת ואח&quot;כ נולד ודאי ל&quot;פ ר&quot;ש אלא אתרי בתראי קאי:

''' גמרינן''' מביאה דיבמה. דאע&quot;ג דמאמר אינו אלא מדרבנן מ&quot;מ מר מסתבר ליה דעשאוהו חכמים כביאה ולמר מסתבר דעשאוהו כקדושין וכה&quot;ג איכא בפ&quot;ק דב&quot;מ (ד' יא. ושם) דקאמר מר יליף מציאה מגט אע&quot;ג דלקטן לית ליה זכיה אלא מדרבנן כדאמרי' בסוף הניזקין (גיטין סא. ושם):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ב|יט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ב|יט|ב}}</text>
      <sha1>bmsw62cojq3qjln4q6agpxbzaf2uxzp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות כ ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1730850</id>
    <revision>
      <id>3008985</id>
      <parentid>2945449</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:00:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11569" sha1="axvjirmih7eancwpltv3eddci97y95g" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|כ|ב|כ א|כא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף כ עמוד ב] {{שוליים|א}}ואי צורבא מרבנן הוא, אפילו עצמו. כי הא דרב אשי הוה ידיע ליה בסהדותא לרב כהנא, אמר ליה: מי דכיר מר האי סהדותא? אמר ליה: לא. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אמר ליה }}ולאו הכי והכי הוה? א&quot;ל: לא ידענא. לסוף אידכר רב אשי, אזל אסהיד ליה. חזייה לרב כהנא דהוה מחסם, א&quot;ל: מי סברת עלך קא סמיכנא? אנא הוא דרמאי אנפשאי ואדכרי. {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואדם הזוכר עדותו יכול להעיד עליה לעולם וא&quot;צ לפקפק ולומר אולי נתישן הדבר כ&quot;כ ואינו זוכרו על בוריו אלא כל כמה דרמי עלה אנפשיה ומידכר יכול להעיד:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן התם: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|התלוליות הקרובות, בין לעיר ובין לדרך, אחד חדשות ואחד ישנות - טמאות; הרחוקות, חדשות - טהורות, ישנות - טמאות. איזוהי קרובה? חמשים אמה, ואיזו היא ישנה? ששים שנה, דברי ר&quot;מ; רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קרובה - שאין קרובה הימנה, ישנה - שאין אדם זוכרה. מאי עיר ומאי דרך? אילימא עיר - עיר ממש, דרך - דרך ממש, מספיקא מי מחזקינן טומאה? והאמר ריש לקיש: עילה מצאו וטהרו ארץ ישראל! א&quot;ר זירא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עיר - עיר הסמוכה לבית הקברות, ודרך - דרך בית הקברות. בשלמא דרך בית הקברות, דזמנין דמתרמי בין השמשות ומקרו קברו בתל, אלא עיר הסמוכה לבית הקברות, כולהי לבית הקברות אזלי! אמר רבי חנינא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן ומוכי שחין זרועותיהם, עד חמשים אמה אזלא איהי לחודה, טפי דברא איניש בהדה ולבית הקברות אזלא, הלכך טומאה בארץ ישראל לא מחזקינן. אמר רב חסדא: ש&quot;מ מרבי מאיר, האי סהדותא, עד שיתין שנין מידכר, טפי לא מידכר. ולא היא, התם הוא דלא רמיא עליה, אבל הכא }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיון דרמי עליה - אפילו טובא נמי. }}
מתני'. {{שוליים|ז}}זה אומר כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי, וזה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי - הרי אלו נאמנין. זה אומר זה כתב ידי, וזה אומר זה כתב ידי - צריכין לצרף עמהם אחר, דברי רבי; וחכמים אומרים: אינם צריכין לצרף עמהן אחר, {{שוליים|ח}}אלא נאמן אדם לומר זה כתב ידי. 
גמ'. כשתימצי לומר, לדברי רבי –
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לצדדין קתני''' -  בא עליה קאי אאיסור מצוה דהיינו שניות מדברי סופרים דמדאורייתא חזיא ליה וקמיה רמיא לפיכך נפטרה צרתה בביאתה חלץ קאי אאיסור קדושה דרמיא לחליצה הילכך חליצתה פוטרת צרתה:

'''פצוע דכא וכרות שפכה''' -  לקמן מפרש להו בפרק הערל:

'''סריס אדם''' -  שסירסו אדם ולא מחמת חולי נסתרס מאליו והוי בלאו דבכלל פצוע דכא וכרות שפכה הוא ואסור לישא ישראלית דכתיב לא יבא פצוע דכא:

'''או מייבמין''' -  לאו לכתחלה קאמר אלא ייבומן יבום שאם בעלו קנו כדקתני ואזיל:

'''והזקן''' -  שפסק מלידה והאי לאו מחייבי לאוין הוא אלא קמ&quot;ל דאע&quot;ג דלאו בר אולודי הוא ביאתו ביאה לקנות יבמתו ויוצאה ממנו בגט:

'''ונתנו גט''' -  כלומר או נתנו גט או חלצו וגט ביבמה מהני למיפסל עליו ועל כל האחין דאי בעי לייבומי תו לא מצי דקם ליה בשוב לא יבנה:

'''ואם בעלו קנו''' -  ויוצאות בגט בלא חליצה:

'''ואסור לקיימן''' -  אסיפא קאי מתו אחין ובעלו הן את יבמתן ואפצוע דכא וכיוצא בו ולאו אזקן:

'''אלא אמר רבא''' -  חייבי לאוין נמי לייבום רמיא הלכך אם בעלו קנו ודקשיא לך באלמנה ארוסה שנפלה לכהן גדול תתייבם ויבא עשה וידחה את ל&quot;ת אלמנה מן האירוסין נמי כו':

'''גזירה ביאה ראשונה''' -  דמקיים בה עשה ומצי למידחי:

'''אטו ביאה שניה''' -  דלא מצי למידחי דהא איקיים בה עשה:

'''לאו מילתא היא דאמרי''' -  דבביאה ראשונה הויא שרי לכתחילה אי לאו משום גזירת ביאה שניה דודאי אפילו ביאה ראשונה אסורה ולא אמרי' תדחה עשה את לא תעשה דהא אפשר להתקיים בחליצה בלא עקירת לא תעשה:

'''אם בעלו קנו''' -  אלמא מדאורייתא רמיא קמיה למידחי לא תעשה:

'''תיובתא''' -  דרבא ותיובתא דריש לקיש דאמרי לעיל אם אתה יכול לקיים את שניהם לא עקרנא ליה ללאו:

'''באלמנה''' -  יבמתו:

'''פוטרת''' -  אותה ואת צרתה מן החליצה וסגי לה בגט:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;דאין עולין לייבום מהתם שמעינן דעולין לחליצה כדדרשינן יש לך יבמה אחרת שעולה לחליצה ועוד דפריך מה ראית פי' דאימא איפכא ונוקי יבמתו לחייבי כרת ואם לא יחפוץ לחייבי לאוין היכי מצי למעוטי מאם לא יחפוץ חייבי לאוין מחליצה הא קרינן בהו אם חפץ יבם דאתי עשה ודחי ל&quot;ת כיון דמוקמינן יבמתו לחייבי כריתות וקצת היה נראה לפרש דה&quot;פ א&quot;ה חייבי לאוין נמי נשוה חליצה וייבום מהאי קרא ותו פריך מה ראית פירוש דמהאי קרא ולא יחפוץ נשוה חייבי לאוין לחליצה וייבום וליהוו בני חליצה וייבום ואין להקשות דלמה לן קרא להכי דלישתוק קרא מיני' דטובא איצטריך כדפרישית לקמן בפ' החולץ (דף מד.) ונייבם לחדא ונחלוץ לחדא אבל קשה דאם כן מאי קא משני מיסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קדושין דמשמע מתוך התירוץ דהוא פריך שלא יעלו חייבי לאוין לחליצה וי&quot;ל בדוחק דמחייבי לאוין וחייבי עשה פריך והכי פריך א&quot;ה חייבי לאוין וחייבי עשה נשוה לחליצה וייבום מהאי קרא וחייבי לאוין יעלו גם לייבום וחייבי עשה לא יעלו גם לחליצה ועיקר פירכא מחייבי עשה:

''' מסתברא''' חייבי לאוין תפסי בהו קדושין. ותימה מנלן לאוקמי קרא בחייבי לאוין נוקי קרא בחייבי עשה גרידא דאע&quot;ג דאין מייבמין מ&quot;מ עולים לחליצה כיון דתפסי בהו קידושין אבל חייבי לאוין נימא דאתי עשה ודחי לא תעשה ויעלו גם לייבום וי&quot;ל דמשמע ליה השתא לדרוש מקרא דיבמתו לאסור יבום ולהצריך חליצה אבל קשה א&quot;כ היכי הוה בעי לאוקמי קרא בחייבי כריתות והא ל&quot;ל דהכי פריך ואימא חייבי כריתות נמי ליבעי חליצה מהאי קרא דהא קאמר בתר הכי ומה ראית דמשמע ואימא איפכא:

''' פצוע''' דכא וכרות שפכה וסריס אדם. פירוש סריס אדם לאפוקי בידי שמים שלא היה להם שעת הכושר:

''' אם''' בעלו קנו. ה&quot;ה דלכתחילה נמי שרי כדמוכח לקמן אלא איידי דנקט בסיפא לשון דיעבד נקט נמי ברישא לשון דיעבד:

''' אמר''' קרא והתקדשתם. אע&quot;ג דהאי עשה נמי הוה במצות יבום ואיכא תרי עשה מ&quot;מ אין תרי עשה דוחה ל&quot;ת ועשה:

''' אי''' הכי כל הנשים לא יתייבמו. ... כל הני פירכי לא פריך שיעקרו חכמים לגמרי מצות ייבום והכי פי' אשת אחיו מאביו לא תתייבם כשאינו אחיו אלא מאביו לא תתייבם עד דמיחדי באבא ובאמא גזיר' משום אשת אחיו מאמו אשה שאין לה בנים לא תתייבם פירוש שאין לה עכשיו אבל היו לה בחיי הבעל ומתו גזירה משום אשה שיש לה בנים אשת אחיו שהיה בעולמו כגון שבא ממדינת הים והיה מוחזק לן דלית ליה אחים דדמי כמי שלא היה בעולמו כל הנשים לא יתייבמו פירוש אשה שלא היה לה בנים מעולם לא מזה ולא מאחר דדמיא לאילונית:

''' גזירה''' ביאה ראשונה אטו כו'. אלמנה מן הנשואין וחייבי עשה נפקא לן מיבמתו דאע&quot;ג דאין עולין ליבום עולין לחליצה:

''' אטו''' ביאה שניה. לאו דוקא נקט ביאה שניה דהא אפילו גמר ביאה ראשונה אסור דיבמה נקנית בהעראה והו&quot;מ למימר גזירה אטו גמר ביאה ואין להתיר ביאה שניה מטעם דנעשית אשתו לכל דבר דאינה נעשית כאשתו אלא היכא דשרי ליה בלא דחייה אבל חייבי לאוין אפילו ביאה ראשונה לא שריא אלא משום דאתי עשה ודחי לא תעשה וביאה שניה דלית בה עשה לא דחיא אע&quot;ג דבפרק הבא על יבמתו (לקמן סא.) לא מצריך קרא אלא לאירס ואח&quot;כ נתמנה להיות כהן גדול אבל נשאה קודם שנתמנה משמע דלא צריך קרא שיכול לקיימה משום דנשאה בהיתר התם נמי משום דבהיתר בלא שום דחיית איסור נשאה אבל הכא ביאה ראשונה לא שריא אלא משום דאתי עשה ודחי לא תעשה ביאה דמצוה דחיא דלאו מצוה לא דחיא:

''' מיתיבי''' ואם בעלו קנו. תימה דרבא גופי' מותיב מהך ברייתא והשתא איתותב מינה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ב|כ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ב|כ|ב}}</text>
      <sha1>axvjirmih7eancwpltv3eddci97y95g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות כב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1730853</id>
    <revision>
      <id>3008994</id>
      <parentid>2945452</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:02:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13673" sha1="05rlqw8ml793urb0bs230jmpff9mcl6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|כב|א|כא ב|כב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כב עמוד א] תרי ותרי נינהו! }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אי ערער דפגם משפחה, גלוי מלתא בעלמא הוא! לעולם אימא לך ערער דגזלנותא, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וקאמרי הני: ידעינן ביה דעבד תשובה. }}א&quot;ר זירא: הא מלתא מרבי אבא שמיע לי, ואי לאו רבי אבא דמן עכו שכחתה: {{שוליים|ג}}ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם, צריכין למיכתב במותב תלתא כחדא הוינא וחד ליתוהי{{הל&quot;מ-רק-ראש| שאם לא יכתבו במותב תלתא הוינא אתי למימר דקיום שטרות בשנים הילכך כיון שאין חתומין עליו אלא שנים צריך לכתוב שהיו מתחלה שלשה וכיון שכותבין שהיו ג' טוב הוא שגם יכתבו וחד ליתוהי שאם לא יכתבוהו אתי למיטעי ולומר שאין צריך ב&quot;ד בקיום השטר ומה שכתבו במותב תלתא הוינא לא לשם ב&quot;ד כתבו אלא שהיה בדעתם לרבות ולא נזדמן להם אלא שנים שחתמו אבל כשכתבו וחד ליתוהי תו ליכא למיטעי. אבל כשלא כתבו וחד ליתוהי לא מיפסיל בהכי‍ תדע מדקאמר ואי כתב ביה בי דינא תו לא צריך‍ ומיירי דלא כתיב ביה וחד ליתוהי מדפריך ודילמא ב&quot;ד חצוף הוה}}. אמר רב נחמן {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בר יצחק: }}ואי כתב ביה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שטרא דנן נפק לקדמנא }}בי דינא, תו לא צריך. ודלמא בית דין חצוף הוא! וכדשמואל, דאמר שמואל: שנים שדנו - דיניהם דין, אלא שנקרא ב&quot;ד חצוף! דכתיב ביה בי דינא דרבנא אשי. ודלמא רבנן דבי רב אשי כדשמואל סבירא להו! {{שוליים|ד}}דכתיב ביה ואמר לנא רבנא אשי {{הל&quot;מ-רק-ריף|לקיומי ואמינא ליה לרבנא אשי מהני שמעתתא שמעינן דלית הלכתא כשמואל דאמר שנים שדנו דיניהן דין:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| . בפרק קמא דסנהדרין כתבתי אי הלכתא כשמואל:}}
מתני'. {{שוליים|ה}}האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני - נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר; {{שוליים|ו}}ואם יש עדים שהיתה אשת איש, והיא אומרת גרושה אני - אינה נאמנת. {{שוליים|ז}}אמרה נשביתי וטהורה אני - נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר; {{שוליים|ח}}ואם יש עדים שנשבית, והיא אומרת טהורה אני - אינה נאמנת. {{שוליים|ט}}ואם משנשאת באו עדים - הרי זו לא תצא. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמ'. א&quot;ר אסי: מנין להפה שאסר הוא הפה שהתיר מן התורה? שנאמר: את בתי נתתי לאיש הזה לאשה, לאיש - אסרה, הזה - התירה. ל&quot;ל קרא? סברא היא, הוא אסרה והוא שרי לה! אלא, כי איצטריך קרא - לכדרב הונא אמר רב, דא&quot;ר הונא אמר רב: }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לאב שנאמן לאסור את בתו מן התורה? שנאמר: את בתי נתתי לאיש. הזה למה לי? מיבעי ליה לכדתני ר' יונה, דתני ר' יונה: את בתי נתתי לאיש הזה, הזה - }}{{שוליים|כ}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא ליבם. ת&quot;ר: }}{{שוליים|ל}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|האשה שאמרה אשת איש אני, וחזרה ואמרה פנויה אני - נאמנת. והא שוויה לנפשה חתיכה דאיסורא! אמר רבא בר רב הונא: }}{{שוליים|מ}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כגון שנתנה אמתלא לדבריה. תניא נמי הכי: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|תנו רבנן }}אמרה אשת איש אני, וחזרה ואמרה פנויה אני - אינה נאמנת{{הל&quot;מ-רק-ראש| אם אמרה אחר כדי דיבור אבל בתוך כדי דיבור יכולה לחזור ולסתור דבריה הראשונים}}, ואם נתנה אמתלא לדבריה - נאמנת; ומעשה נמי באשה אחת גדולה, שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה, ואמרה להם מקודשת אני, לימים עמדה וקידשה את עצמה, אמרו לה חכמים: מה ראית לעשות כן? אמרה להם: בתחלה שבאו עלי אנשים שאינם מהוגנים, אמרתי מקודשת אני, עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים, עמדתי וקדשתי את עצמי; וזו הלכה העלה רב אחא שר הבירה לפני חכמי' באושא, ואמרו: אם נתנה אמתל' לדבריה - נאמנת. בעא מיניה שמואל מרב: אמרה טמאה אני, וחזרה ואמרה טהורה אני, מהו? אמר ליה: {{שוליים|נ}}אף בזו אם נתנה
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הנך תרתי דדמיין להדדי''' -  אשת אחי אבי האב ואחות אבי האב שהן צד אחוה דאב ולמטה דידהו ערוה:

'''שלישי שבבנו''' -  בת בן בנו דהא בת בנו ערוה:

'''ושבבתו''' -  בת בן בתו שהרי בת בתו ערוה הלכך בת בן בתו שניה וכן בת בן בנה של אשתו או בת בן בתה:

'''רביעי שבחמיו''' -  דור רביעי שבחמיו היינו אם אם חמיו והוא דור רביעי לאשתו ואשתו בכלל:

'''ושבחמותו''' -  אם אם חמותו:

'''שניה''' -  דאם חמיו ואם חמותו ערוה שהן בכלל אשה ובת בנה אשה ובת בתה הלכך אמו שניה:

'''מאי שנא למעלה''' -  דקרי לאם אם חמיו ואם אם חמותו רביעי וקא חשיב לאשתו בחושבנא דדרי:

'''ומאי שנא למטה''' -  דקרי לבת בן בנו דור שלישי ולא חשיב אשתו דתהוי רביעי:

'''לאו מכח אשתו קאתי''' -  אלא מכח דידיה דבבנו מאנוסה עסקינן:

'''לההיא מתניתא''' -  הא דקתני לעיל מה הן שניות בההיא איירי רב ואמר ארבע יש להן הפסק ותו לא אבל בהנך דר' חייא איכא:

'''ת&quot;ש''' -  דתני בשניות דר' חייא שלישי שבבנו ורביעי שבחמיו ותו לא אלמא יש להם הפסק:

'''בגרים''' -  גזרו שניות שאם היה גר נשוי אם אמו יוציא:

'''מקדושה חמורה''' -  שהעובדי כוכבים מוזהרין על העריות:

'''לא גזרו בהו רבנן''' -  דכקטן שנולד דמי ואין לו קורבה:

'''לא יעידו''' -  לכתחלה דקורבת אם בגרים קורבה היא דהא ודאי אמו היא:

'''ואם העידו עדותן עדות''' -  דכקטן שנולד דמי:

'''מעידין לכתחלה''' -  דרחמנא אפקריה לזרע מצרי דכתיב זרמת סוסים זרמתם ([[יחזקאל  כג]]) הלכך קורבת אב אינה קורבה:

'''מאי שנא''' -  עדות מעריות דאמר לקמן בפרק נושאין (דף צח.) גר שהיה נשוי אחותו מן האם יוציא:

'''לכל מסורה''' -  הכל נושאין נשים הלכך אי שרית לקיומה אתי נמי למישרי ערוה בישראל דכולי עלמא לא ידעי דטעמא דגר משום דכקטן שנולד דמי:

'''לבית דין מסורה''' -  ואי נמי מכשרת עדות אחים גרים לא אתיא לאכשורי אחין ישראל דבית דין ידעי דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:

'''מתני' אח מכל מקום''' -  בגמרא מפרש:

'''ואחיו לכל דבר''' -  מפרש בגמ':

'''שפחה ועובדת כוכבים ולדה כמוה''' -  ובתרה אזיל כדיליף בגמ':

'''על מכתו ועל קללתו''' -  אם הכה או קלל את אביו חייב מיתה:

'''גמ' מדלענין יבום מיפטר''' -  את אשת אביו מיבום פוטר כגון אם היה לו בן ממזר ונשא אשה ומת ולא ילדה לו פטורה מן היבום בשביל הממזר בן בעלה כדיליף לקמן בן אין לו עיין עליו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''שניות''' דרבי חייא יש להן הפסק או לא. תימה דלעיל תנא דכלת בן בנו אסורה עד סוף כל הדורות ודומה דכ&quot;ש בת בן בנו עד סוף כל הדורות שהן קורבי עצמו ולא מחמת קדושין וי&quot;ל דכלת בן בנו יש לאוסרו שהן בני ירושה ושכיחא גביה אבל בת בני בנים לאו בת ירושה היא ולא שכיחא גביה:

''' ערוה''' לכל מסורה. תימה דלעיל קאמר דטעמא דגרים שלא יאמרו באנו מקדושה כו' והכא משמע טעמא משום דאתיא לאיחלופי בישראל כדפי' בקונטרס וכן בפ' נושאין (לקמן דף צז: ושם) משמע דטעמא משום איחלופי גבי בני יודן אמתא אישתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי וקאמר מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסור [מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דמותר כי פליגי מן האב ומן האם] ואי משום שמא יאמרו אמאי שרי התם מן האב ומן האם אבל אי משום איחלופי ניחא דכיון דאיכא נמי צד אב לא אתי לאיחלופי דבתר אב שדי להו ומצרים אין להם קורבת אב דכתיב וזרמת סוסים זרמתם ולא שייך למיגזר אטו ישראל ויש לומר דהני תרי טעמי צריכין דבקורבת אב שהיו אסורין קודם לא שייך טעמא לאיחלופי שהכל יודעים דרחמנא אפקריה לזרעיה כגון אשת אביו לרבי עקיבא ואחות אביו לרבי אליעזר דאמר בפ' ד' מיתות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|נח|א}} על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ר' אליעזר אומר אחות אביו ור&quot;ט אומר אשת אביו הוי טעמא שלא יאמרו כו' אבל אשת אביו לרבי אליעזר ואחות אביו לרבי עקיבא שרי דלא משום שמא יאמרו איכא ולא משום איחלופי איכא אבל עריות שמצד אם שלא היו אסורות קודם יש לאסור משום איחלופי דמשום שמא יאמרו ליכא והא דאמר בפרק ד' מיתות (ג&quot;ז שם) נשא אחותו מן האם יוציא היינו משום איחלופי דשמא יאמרו ליכא שלא היו נאסרות בגיותם ומן האב יקיים דמשום איחלופי ליכא בצד אב כדפרישית והיינו טעמא נמי דאמר אחין מן האם לא יעידו לכתחלה דלמא אתי לאיחלופי אבל מן האב יעידו לכתחלה:

''' מי''' שיש לו אח מ&quot;מ זוקק אשת אחיו. בגמרא מפרש לאתויי ממזר וא&quot;ת מרישא שמעינן לה בת ישראל לנתין וממזר דחולצת ולא מתייבמת ויש לומר דאי מהתם הוי אמינא כששניהם ממזרים אבל כשאחיו המת כשר אין אחיו ממזר זוקק אשתו:

''' פשיטא''' אחיו הוא. תימה אמאי פשיטא ליה הא איצטריך שפיר לאשמועינן דמחייבי כריתות הוי אחיו ולא ממעטינן ליה למי שיש אישות לאביך בה כדפריך לקמן (דף כג.) לרבי יוסי בר יהודה ואימא למי שיש אישות לאביך בה למעוטי חייבי כריתות וי&quot;ל דה&quot;מ לשנויי הכי אלא דניחא ליה לשנויי דאיצטריך משום דהוה ילפינן אחוה אחוה מבני יעקב דמשום האי טעמא איצטריך בן אין לו עיין עליו דממזר פוטר מן היבום דלא נימא דנילף אחוה אחוה מבני יעקב דלא זקיק ומדלא זקיק מיפטר נמי לא פטר ועוד אור&quot;י דהכי פריך פשיטא כיון דתני אחיו הוא לכל דבר פשיטא דזוקק נמי ליבום ומשני דס&quot;ד אע&quot;ג דאחיו הוא לכל דבר ה&quot;א [ליבום] לא זוקק משום דילפינן אחוה אחוה מבני יעקב ובתר הכי פריך ואחיו הוא לכל דבר דהיינו ליורשו וליטמא לו פשיטא כיון דזוקק ליבום אף על גב דהוה ס&quot;ד למילף מבני יעקב כ&quot;ש לשאר דברים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ב|כב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ב|כב|א}}</text>
      <sha1>05rlqw8ml793urb0bs230jmpff9mcl6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות צד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1730855</id>
    <revision>
      <id>3008996</id>
      <parentid>2941264</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:02:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14957" sha1="ibx2n6nr4f18or44fumulbru04bwv32" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צד עמוד ב] לו; ומותר בקרובות שניה, ושניה מותרת בקרוביו; ואם מתה ראשונה - מותר בשניה. {{שוליים|א}}אמרו לו מתה אשתו ונשא את אחותה, ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה - הולד ראשון ממזר, והאחרון אין ממזר; ר' יוסי אומר: כל שפוסל ע&quot;י אחרים - פוסל ע&quot;י עצמו, וכל שאין פוסל ע&quot;י אחרים - אינו פוסל ע&quot;י עצמו. 
גמ'. ואף על גב דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים, דאהני הני נשואים דקמיתסרא אשת גיסו אגיסו{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, אפ&quot;ה }}אשת גיסו אסירא, אשתו שריא, ולא אמרינן {{שוליים|ב}}מתוך שנאסרה אשת גיסו אגיסו תיאסר אשתו עליו. לימא, מתניתין דלא כר&quot;ע, דאי ר&quot;ע, {{שוליים|ג}}הויא לה אחות גרושתו! דתניא: {{שוליים|ד}}כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט, חוץ מאשת איש שנשאת על פי ב&quot;ד {{הל&quot;מ-ריף-ראש|או ע&quot;פ עדים, }}ור&quot;ע {{שוליים|ה}}מוסיף אף אשת אח ואחות אשה; {{הל&quot;מ-רק-ראש|וה&quot;ה לר&quot;ע אשת אביו ואשת אחי אביו וכל עריות‍ דמיתסרי ע&quot;י קידושין בעיא גט דשמא יאמרו האי קמא תנאה הוו ליה בקידושין והא דלא חשיב להו משום דלא שכיח דנסיב להו על ידי שמועת טעות‍ כיון דאסירי לאחר מיתה. אבל אם עבר ונשאה צריכה גט }}
וכיון דאמר ר&quot;ע בעיא גט, ממילא איתסרא עליה, דהויא לה אחות גרושתו! ולאו איתמר עלה, א&quot;ר גידל א&quot;ר חייא בר יוסף אמר רב: האי אשת אח היכי דמי? {{שוליים|ו}}כגון שקדש אחיו את האשה והלך למדינת הים, ושמע שמת אחיו ועמד ונשא ויבם את אשתו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואחר כך בא אחיו}}, דאמרי אינשי: הך קמא תנאה הוה ליה בקידושין, והאי שפיר נסיב; והאי אחות אשה נמי היכי דמי? {{שוליים|ז}}כגון שקידש את אשה והלכה למדינת הים, ושמע שמתה, עמד ונשא את אחותה, דאמרי אינשי: הך קמייתא תנאי הוה ליה בקדושיה, והא שפיר נסיב,
{{שוליים|ח}}אלא אבל נשואין{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|, מי איכא }}דליכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין {{הל&quot;מ-רק-ראש|עמקו ממני דברי רב אלפס ז&quot;ל שפסק כר&quot;ע כנגד רבים משום דדחיק לאוקומא מתני' כוותיה. דכ&quot;ש דאתיא כרבנן בין בקידושין בין בנישואין. ואי משום דהש&quot;ס שקיל וטרי לאוקמא מתני' כוותיה‍ אורחא דהש&quot;ס בכל דוכתי דמהדר לאוקמא המשניות אליבא דכולהו תנאי אף על גב דלית הלכתא כוותייהו‍ ונראה לי להביא ראיה דהלכה כר&quot;ע מהא דאמרינן לקמן (דף צה א) יבמה רב אמר הרי היא כאשת איש ושמואל אמר אינה כאשת איש ומוקי רב הונא פלוגתייהו כגון שקדש אחיו את האשה והלך למדינת הים ושמע שמת אחיו ועמד ויבם את אשתו רב אמר הרי היא כאשת איש ואסורה ליבם משום דבעי' גט דאמרי אינשי תנאי היה לאחיו בקידושין והאי אוקימתא דרב הונא היא עיקר אף על פי דפריך הש&quot;ס דלמא ליתא לדרב הונא ובדרב המנונא קא מיפלגי לא מסתבר דפליגי בדרב המנונא דהא בסוטה (דף יח ב) פסיק הש&quot;ס דליתא לדרב המנונא וגם לא מסתבר דפליגי בקידושין תופסין ביבמה דהא איפליגו בה כבר חדא זימנא והלכתא כרב באיסורי. אלמא חיישינן לתנאי קידושין כרבי עקיבא. }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|לא אמר רבי עקיבא דצריכה הימנו גט }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|הילכך הויא מתניתין כוותיה וכיון דמתניתין כוותיה הלכתא כוותיה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|וחזינן מאן דכתב כל האסורות לאדם איסור ערוה ובא עליהן אין צריכות הימנו גט חוץ מאחות אשתו ואשת אחיו ואשת איש שנשאת על פי בית דין מפני שיש להן היתר אחר איסורן גזירה שמא יאמרו בהיתר נשאת ויוצאת בלא גט ולא קא מפליג בין נשואין לקדושין ואנן כתבינן מאי דסבירא לן:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אי ר' עקיבא, ליתני נמי חמותו, דהא שמעינן ליה לר&quot;ע דאמר: חמותו לאחר מיתה לאו בשרפה! דתניא: באש ישרפו אותו ואתהן - אותו ואת אחת מהן, דברי ר' ישמעאל, ר&quot;ע אומר: }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אותו ואת שתיהן; בשלמא לאביי, דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו, דר' ישמעאל סבר: חדא כתיב, ור' עקיבא סבר: תרתי כתיב, שפיר; אלא לרבא, }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאמר חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו, ליתני נמי חמותו! אמר ליה: }}{{שוליים|כ}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נהי דמיעטה קרא משרפה, מאיסורא מי מיעטה קרא. ותאסר בשכיבה דאחותה, מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למ&quot;ה! לא דמי, אשתו דבמזיד אסירא מדאוריי', בשוגג גזרו בה רבנן, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומותר בקרובות השניה''' -  לישא בתה דקי&quot;ל (לקמן דף צז.) נושאין על האנוסה ועל המפותה:

'''ר' יוסי''' -  בגמ' מפרש לה:

'''גמ' וגיסו''' -  בעל אחות אשתו ובא עד אחד ואמר לו מתה אשתך ולזו אמר מת בעליך ועמד ונשאה ואח&quot;כ באו אשתו וגיסו:

'''לימא מתני'''' -  דקתני מותרת לחזור לו:

'''דלא כר&quot;ע דאי ר&quot;ע''' -  כיון דבעיא הך גיטא מיניה הויא ליה אשתו אחות גרושתו:

'''חוץ מאשת איש שנשאת ע&quot;פ ב&quot;ד''' -  ומשום גזרה שמא יאמרו גירש זה כו כדאמרינן לעיל בפירקין (דף פח:) ר&quot;ע מוסיף. והשתא ס&quot;ד אפילו נשואת אחיו ושמע שמת ויבמה ובא אחיו בעיא גט וכן באחות אשה וטעמא לא ידעינן דהכא ליכא למימר גירשה זה ונשאה זה שאפילו גירשה בעלה אין קדושין של זה תופסין בה וכן לגבי אחות אשה מאחר שבאת אשתו גלוי לכל שאין קידושי שניה קדושין ואפ&quot;ה קניס לה ר&quot;ע אגיטא דאמרי אינשי. כי חזו לארוס קמא אמרי מדנסבה אחוה תנאה הוה ליה לקמא בקדושין ולא נתקיים והא בתרא שפיר נסיב ואי מפיק לה בלא גט נמצאת אשת איש נראית יוצאה בלא גט וכן אחות אשה כו': אבל נשואין כי מתני' דאשתו הראשונה היתה נשואה לו מי איכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין הא כ&quot;ע ידעי דאין אדם משים בעילתו בעילת זנות הלכך קים להו דנישואי שניה אינם כלום. 

'''אי ר&quot;ע''' - אי מתני' ר&quot;ע היא דקמהפכת לאוקומי נמי כר&quot;ע ליתני חמותו אמרו לו מתה אשתך ונשא אמה דלר&quot;ע חמותו לאחר מיתת אשתו שריא:

'''ואת אחת מהן''' -  שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא ואמרה רחמנא אחרונה שנשא באיסור תשרף: אותו ואת שתיהן כדקבעינן התם בסנהדרין מאי בינייהו הא ודאי אשתו גמורה לא אמר ר&quot;ע דבשרפה שהרי עניה זו מה חטאה הרי בהיתר נשאת לו ואמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו דר&quot;ע סבר תרתי כתיבי חמותו ואם חמותו נפקי מהאי קרא דבשרפה דהכי אמר קרא איש כי יקח את אשה ואמה ושתיהן לאיסור כגון שנשא חמותו ואם חמותו באש ישרפו ור' ישמעאל סבר חדא כתיב חמותו לחודה שמעינן מינה דהאי כי יקח את אשה היינו אשתו הראשונה הנשאת בהיתר ואת אמה זו חמותו ואמר רחמנא ישרפו אותו ואת אחת מהן ואם חמותו דבשרפה מג&quot;ש נפקא לן באלו הן הנשרפין (סנהדרין עה:) ורבא אמר חמותו לאחר מיתת אשתו איכא בינייהו דלר' ישמעאל בשרפה דה&quot;ק אותו ואת אחת מהן אפי' אין שתיהן קיימות כגון שמתה אשתו ונשא את אמה תשרף ור&quot;ע סבר אותו ואת שתיהן בזמן ששתיהן קיימות אשתו וחמותו ישרפו אותו ומסתמא כדינו כן דין חמותו דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ומתני' דלא קתני חמותו הניחא לאביי דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו לר&quot;ע נפקא ליה אם חמותו מהאי קרא ולר' ישמעאל לא נפקא ליה מהכא ולא איירי ר' ישמעאל ור&quot;ע בחמותו לאחר מיתה כלל שפיר אלא לרבא ליתנייה ומשנינן נהי דמיעטה קרא לחמותו אחר מיתה משרפה כו':

'''ותאסר''' -  אשתו הראשונה עליו בשכיבתה דאחותה:

'''מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למדינת הים''' -  דמיתסרא לבעלה בשכיבת האחרון ואע&quot;פ שהיא שוגגת ואמאי קתני מתני' מותרת לחזור לו: ומשנינן לא דמי אשה שהלך כו':

'''דבמזיד מיתסרא מדאורייתא''' -  דכתיב ([[במדבר  ה]]) והיא לא נתפשה דמשמע איסורא הלכך בשוגג כגון ע&quot;פ ב&quot;ד גזרו בה רבנן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''ואע&quot;ג''' דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים. אין לפרש דמשמע ליה מתני' באזיל אשתו וגיסו משום דאחות אשתו פנויה לא היה צ&quot;ל דמותרת לחזור לו דהא איצטריך דלא נימא דשכיבת אחותה אוסרת' מק&quot;ו דא&quot;א כדקאמר לקמן אלא משמע ליה דאיירי בנשואה מדקאמר עלה רבי יוסי כל שפוסל ע&quot;י אחרים כו' משמע דת&quot;ק איירי בפוסל על ידי אחרים ומיירי באמרו לו שני עדים שמתה אשתו ועד אחד על גיסו אבל בעד אחד על מיתת אשתו אין יכול לישא אחותה א&quot;נ בדאיכא תרי על גיסו נמי וכמ&quot;ד לעיל (דף צא.) דרבנן פליגי ארבי שמעון בניסת שלא ברשות וקניס אפילו בב' עדים ולקמן נמי בשמעתין דפריך ותאסר בשכיבתה דאחותה מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למדינת הים על כרחך פריך אליבא דמאן דקניס בב' עדים דמיתת אשתו לא מיתוקמא אלא בב' עדים:

''' אשת''' גיסו אסורה. דקנסינן ככולהו קנסא דמתניתין אבל גט לא בעיא דלא שייך כאן שמא יאמרו גירש זה ונשא זה דכיון דאשתו קיימת לא שייך בה קדושין וידעי דעל ידי שמועת טעות נשאת לו ומש&quot;ה אשתו שריא והא דקתני מתני' אם מתה ראשונה מותר בשניה ההיא לאו באזיל אשתו וגיסו איירי דכיון דאסירא אגיסו לדידיה נמי תאסר אלא בפנויה מיירי:

''' לימא''' מתני' דלא כר&quot;ע. משום דמשמע ליה דאזיל אשתו וגיסו קאמר מתני' דלא כר&quot;ע אבל אי הוה מיירי בפנויה בההיא פשיטא דלא בעיא אחות אשתו גט אפי' לר&quot;ע כיון דלא שייך בה קנסא כדאמר לקמן דלא קנסינן כיון דבמזיד אין שכיבת אחותה אוסרתה: רבי עקיבא מוסיף אף אשת אח כו' אשת אביו ואשת אחי אביו לא בעי למינקט דלא שכיח דנסבי להו ע&quot;י שמועת טעות דאסירי לאחר מיתה:

''' ולאו''' איתמר עלה כו'. הך שינויא לא מיתוקמא אלא כר' אמי לקמן (צה:) דלר' יצחק נפחא לא מיתוקמא ת&quot;ק כר&quot;ע דלדידיה רבי יוסי הוא דקאי כר' עקיבא דמפליג בין ארוסתו וגיסו לאשתו וגיסו אבל ת&quot;ק לא שני ליה:

''' אלא''' נשואין מי איכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין. ואפילו למ&quot;ד {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|עד|א}} המקדש על תנאי ובעל אינה צריכה הימנו גט מ&quot;מ לא שכיחא מילתא שיתבטלו הנשואין מחמת התנאי משום דאיכא חיבת ביאה ושלא יהא בעילתו בעילת זנות תדע דהא שמואל אית ליה האי סברא ואית ליה יש תנאי בנשואין לקמן בפרק בית שמאי (דף קז: ושם):

''' אי''' ר&quot;ע ניתני נמי חמותו. אברייתא לא קשה ליה אמאי לא מוסיף נמי רבי עקיבא חמותו דאיכא למימר דלדבריהם דרבנן קאמר לדידי אף חמותו נמי אלא לדידכו אודו לי מיהת באשת אח ואחות אשה אבל במתני' הוה ליה למינקט חמותו דהוי חידוש טפי מאחות אשה:

''' מאיסורא''' מי מיעטה רחמנא. כלומר מלאו וכרת לא מיעטה אלא משרפה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק י|צד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|י|צד|ב}}</text>
      <sha1>ibx2n6nr4f18or44fumulbru04bwv32</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות צח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1730862</id>
    <revision>
      <id>3008983</id>
      <parentid>2941271</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T11:59:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008983</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12273" sha1="a6qhzwg7dtael3o5dkoyilujp7tkq31" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|צח|א|צז ב|צח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צח עמוד א] הא איסורא איכא! ה&quot;ה דאפילו איסורא נמי ליכא, ואיידי דבעי למיתני סיפא אבל חייבין, תנא נמי רישא אין חייבין. אמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הא דאמור רבנן אין אב למצרי, לא תימא משום דשטופי בזמה, דלא ידיע, אבל ידיע חיישינן, אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן, דהא שני אחין תאומים, דטפה אחת היה ונחלקה לשתים, וקתני סיפא: לא חולצין ולא מייבמין, ש&quot;מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה, דכתיב: בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם. ת&quot;ש, דאמר רבי יוסי: מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו: אין אישות לגר; ואלא גר דקדיש, ה&quot;נ לא תפסי בה קדושין! אלא אימא: אין איסור אשת אח לגר; מאי לאו דנסבא אח כשהוא גר! }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא, דנסבא כשהוא עובד כוכבים. כשהוא עובד כוכבים, מאי למימרא? מהו דתימא, ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר, קמ&quot;ל. ת&quot;ש, דאמר בן יאסיין: כשהלכתי לכרכי הים, מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו, אמרתי לו: בני, מן הרשך? אמר לי: הרי אשה ושבעה בניה, על ספסל זה ישב ר' עקיבא ואמר שני דברים: גר נושא אשת אחיו מאמו, ואמר: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו שכינה; קתני מיהת: גר נושא אשת אחיו מאמו, מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר! לא, דנסבא כשהוא עובד כוכבים. מאי למימרא? מהו דתימא, נגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר, קמ&quot;ל. ומי מהימן? והאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה - שומעין לו, ואם לאו - אין שומעין לו! איבעית אימא: מורה ובא היה; ואיבעית אימא: משום דקאמר הרי אשה ושבעה בניה; ואיבעית אימא: שאני הכא, דקאמר מעשה אחרינא בהדה. אמר מר: ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר - שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו. והא כתיב: הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה'... אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא! אמר רבינא: על עסקי נינוה קאמר. רב נחמן בר יצחק אמר, הכי קאמר: כדבר ה'... אשר דבר ביד עבדו... הנביא, כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה, כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה. ת&quot;ש: גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה - יש לו שאר האם ואין לו שאר האב; כיצד? }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשא אחותו מן האם - יוציא, מן האב - יקיים, אחות האב מן האם - יוציא, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הא איסורא איכא''' -  מדרבנן דלא ליתי לאיחלופי בישראל וקשיא לרב אחא:

'''הא דאמור רבנן אין אב למצרי''' -  ואפילו היכא דליכא למימר כקטן שנולד דמי כגון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה דיש לו שאר מן האם כשאר ישראל גמור ואין לו שאר מן האב:

'''לא תימא משום דשטופי זימה הוא ולא ידעינן''' -  אבוה מנו אבל היכא דידיע כגון היו אביו ואמו חבושים בבית האסורים דלא נבעלה לאחר חיישינן ואי נולד בקדושה דליכא למימר כקטן שנולד ליהוי ליה נמי שאר אב דהא ודאי אבוה הוא: דהא שני אחין תאומים כו':

'''ה&quot;ג וקאמר לא חולצין ולא מייבמין''' -  ומסיפא יליף טעמא דאי מרישא לא מצי למילף דאפילו שאר האם אין לו דטעמא לאו משום דזרמת סוסים הוא אלא משום דכקטן שנולד דמי:

'''זרמת''' -  זרע שהוא יורה כחץ כזרם מים המקלח בכח: בנפטיים הגר:

'''דנסבא אחיו''' -  המת כשהוא גר דהויא קידושיו קידושין ושריא לאחיו דאין לו אחוה דכקטן שנולד דמי:

'''כשהוא עובד כוכבים''' -  ומשנתגייר לא ידעה דלא הוה ליה בה קידושין הלכך שרי לאחוה:

'''הרי אשה''' -  גיורת ושבעה בניה שהתיר להן רבי עקיבא לישא איש את אשת אחיו ומהן למדתי:

'''אם קודם''' -  שבא מעשה לידו היה רגיל לשנותו לתלמידיו שומעין לו ואם לאו הואיל ודבר חידוש הוא שמא בשביל מעשה שבא לידו אומרה:

'''הרי אשה ושבעה בניה''' -  ראיה של קודם לכן הביא:

'''ואי בעית אימא שאני הכא דקאמר מילתא''' -  דיונה בן אמתי בהדה ומגו דמהימן אהא מהימן נמי אהא דניכרין דברי אמת שביחד קבלן:

'''הוא השיב''' -  ירבעם בן יואש:

'''על עסקי נינוה קאמר''' -  דלא דברה עמו על עסקי נינוה אלא שתי פעמים: ה&quot;ג גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה:

'''נשא אחותו מן האם''' -  שנולדה בהיותה עובדת כוכבים יוציא ואע&quot;ג דלאו אחותו היא דכקטן שנולד דמי גזירה דלמא אתי למנסב אחותו שנולדה אחריו דבההיא איכא כרת דלידת שניהם בקדושה ואחותו גמורה מן האם הויא כישראלית שילדה בן ובת:

'''מן האב יקיים''' -  שהכל יודעין דאין אב לעובד כוכבים וא&quot;נ אתי למנסב בת אביו שיוליד מאשה אחרת משנתגייר לא איכפת לן דהא לאו בנו הוא:

'''אחות האב מן האם יוציא''' -  גזירה משום אחותו מן האם כדאמרן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''על''' עסקי נינוה. תימה דאמאי איצטריך למכתב שנית ולא שלישית דלא אשכחן שדברה עמו שלישית ושמא כיון שמצינו שחזרו לקלקולם ונתנבא עליהם נחום האלקושי היינו יכולים לסבור שגם אז נתנבא עליהן יונה וא&quot;ת והא אשכחן דדברה עמו שלישית בעסקי נינוה דכתיב ויאמר ה' אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון וגו' ואני לא אחוס על נינוה וגו' וי&quot;ל דהני לאו עסקי נינוה נינהו ומיהו לרב נחמן בר יצחק דאמר שוב לא דברה עמו קשיא וי&quot;ל שזה היה אותו יום וחשיב הכל נבואה אחת:

''' רב''' נחמן בר יצחק אומר ה&quot;ק כו'. אמר ר&quot;י שחולק על אותו מדרש שהביא רש&quot;י בפירוש נביאים ([[מלכים ב  י]]) ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטיבות וגו' ע&quot;י יונה בן אמתי אמר לו או שמא אינו חושב אלא דברים שהוא צורך גדול כגון מעשה נינוה וכיוצא בו:

''' נשא''' אחותו מן האם יוציא. פירש בקונטרס דגזרינן שמא ישא אחותו שנולדה אחריו שיש בה כרת משמע שסובר דאם היתה גם לידתו שלא בקדושה היה מותר באחותו מן האם שנולדה בנכריות כיון דתרוייהו שלא בקדושה דהתם ליכא למגזר שמא ישא אחותו שנולדה אחריו וקשה דהא לעיל בפ&quot;ב (ד' כב. ושם) אמימר אמר [אפי'] האחין מן האם מעידים לכתחלה ומאי שנא מעריות פי' שאפי' נתגיירו ונולדו בנכרייות שייך בהו קורבה ומשני ערוה לכל מסורה כו' משמע דאפילו נולדו בנכריות שייך בהו קורבה דאם דבסתם גיורת מיירי ועוד בני יודן אמתא הורתן ולידתן שלא בקדושה הוה אפ&quot;ה אסר להו רב ששת (לעיל ד' צז:) למינסב נשי דהדדי אלא י&quot;ל דטעמא דדלמא אתי לאיחלופי בישראל ואפי' בנולדו בהיותם נכריות יש לגזור בקורבת אם והא דנקט הכא לידתו בקדושה לרבותא נקטיה דאע&quot;ג דלידתו בקדושה דכשתי אמהות דמו אפ&quot;ה אסירי דלמא אתו לאיחלופי בישראל וריב&quot;א פי' דלהכי נקט הורתו שלא בקדושה דאי בקדושה הרי הוא כישראל גמור ומותר באחותו שנולדה בהיותה נכרית כיון דלית ביה צד נכריות כלל ולא שייך בה שמא יאמרו אי נמי משום הכי נקט הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה דפסיקא ליה מילתא שאז איירי בין נולדה לפניו בנכריות בין נולדה אחריו בקדושה וה&quot;ר חיים פירש דדוקא נקט ולידתו בקדושה דאז מן האב יקיים שלא ראה עצמו בנכריות וליכא למימר ביה שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל אם גם לידה שלא בקדושה אפי' מן האב יוציא דכיון שראה עצמו בנכריות אתי למימר באנו מקדושה חמורה כו' דהא שמעינן לרבי מאיר דהכא בירושלמי ובבראשית רבה דאסר בן נח באחותו בין מן האב בין מן האם דדריש על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ([[בראשית  ב]]) בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו ומיהו נראה לר&quot;י דהך ברייתא פליגא אירושלמי ובראשית רבה דהא משמע דכ&quot;ע מוקי הכא קרא לאחות אב ואחות אם והיינו כרבנן דהתם ועוד דטעמא דאחות אב מן האם יוציא משמע בפ' ד' מיתות (סנהדרין נח.) דהוי משום שמא יאמרו באנו דאילו טעמא דאיחלופי ליתיה הכא בקורבת אב א&quot;כ משמע דבהאי גר דלידתו בקדושה שייך שפיר טעמא שמא יאמרו אע&quot;פ שלא ראה עצמו שעה אחת בנכריות וזה דוחק לומר דאחות אב מן האם לא קאי אגר דרישא אלא מיירי בלידתו שלא בקדושה כי היכי דלא קאי נמי סיפא דקתני נשא אשה ובתה ארישא כדפי' בקונט' דהכא משמע דקאי אגר דרישא:

''' אחות''' האב מן האם יוציא. פי' בקונט' דגזרינן משום אחותו מן האם ואין נראה דבהדיא משמע בפרק ד' מיתות (נ&quot;ז שם) דטעמא משום שמא יאמרו דמוקי התם הך ברייתא כר' אליעזר דדריש את אביו זו אחות אביו ואם כן מיתסרא בנכריות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק יא|צח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|יא|צח|א}}</text>
      <sha1>a6qhzwg7dtael3o5dkoyilujp7tkq31</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות קב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1730870</id>
    <revision>
      <id>3009005</id>
      <parentid>2941279</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:05:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3009005</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17565" sha1="8hux5t60pf7wpbl12lz24ymnn9z0m43" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|קב|א|קא ב|קב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף קב עמוד א] {{שוליים|א}}גר דן את חבירו דבר תורה, שנאמר: שום תשים עליך מלך {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך, }}עליך הוא דבעינן מקרב אחיך, אבל גר דן את חבירו גר, {{שוליים|ב}}ואם היתה אמו מישראל - דן אפי' ישראל; {{שוליים|ג}}ולענין חליצה - עד שיהא אביו ואמו מישראל {{הל&quot;מ-רק-ריף|מאי טעמא תרי בישראל כתיבי:}},{{הל&quot;מ-רק-גמרא| שנאמר: ונקרא שמו בישראל}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י הא דאין גר דן ישראל היינו דיני נפשות אבל דיני ממונות דן ולא נהירא כיון דדריש ליה מקרא דמקרב אחיך בדיני נפשות איירי הא ממעטין גר מונשאו אתך בדומין לך בסנהדרין (דף לו ב) ובקידושין (דף עו ב) אלא בדיני ממונות איירי והא דאמרי' בפ' אחד דיני ממונות (דף לו ב) הכל כשרין לדון וקאמרי' בגמ' הכל לאיתויי מאי לאתויי גר לדון את גר חברו קאמר ותימה א&quot;כ הא דא&quot;ל רב שמואל בר יהודה תנינא בב&quot;ד של ישראל ולא בב&quot;ד של גרים למה לי קרא לענין חליצה למעוטי גרים כיון דאפילו לשאר דינין פסול כשאין אמו מישראל ורב שמואל בר יהודה גר הוה מדקאמר ואנא גר אנא וי&quot;ל דאיצטריך לפוסלו אפילו‍ לחליצה של גרים שהיתה הורתן ולידתן בקדושה‍ אי נמי אי קבילי עלייהו היה כשר לדיני ממונות ולחליצה לא מהניא קבלה א&quot;נ לדין של ישראל כשר לדון בלא כפייה דלא שייך שימה ודבר של שררה אלא בכפייה כי ההיא דלעיל בפ' החולץ (דף מה ב) רבא אכשריה לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל ואף על גב דכתיב שום תשים עליך מלך כל שימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה אלמא לא בעינן מקרב אחיך אלא במילי דשררא וכפייה‍ וכן עיקר וכן משמע בההיא דסנהדרין הכל כשרין לדון לאתויי גר דמשמע בסתמא אפילו לדון ישראל‍ וניחא נמי הא דאיצטריך למיפסליה לחליצה}}. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|חלצה במנעל חליצתה כשרה }}אמר רבה אמר רב כהנא אמר רב: {{שוליים|ד}}אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל - שומעין לו אין חולצין בסנדל - אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל; ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב: אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל לכתחילה - שומעין לו, אין חולצין בסנדל - אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. מאי בינייהו? איכא בינייהו }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנעל לכתחלה. ולמ&quot;ד אפי' לכתחלה, והתנן: חלצה במנעל - חליצתה כשרה; דיעבד אין, לכתחלה לא! ה&quot;ה דאפילו לכתחלה, ואיידי דבעי למיתני סיפא באנפיליא - חליצתה פסולה דאפילו דיעבד, תנא נמי רישא דיעבד. ומנעל לכתחלה - תנאי היא; דתניא, א&quot;ר יוסי: פעם אחת הלכתי לנציבין, מצאתי זקן אחד, אמרתי לו: כלום אתה בקי בר' יהודה בן בתירא? אמר לי: הן, ועל שולחני הוא תדיר; כלום ראית שחלץ ביבמה? אמר לי: ראיתי שחלץ הרבה פעמים; במנעל או בסנדל? אמר לי: וכי חולצין במנעל? (והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו) אמרתי לו: א&quot;כ, מה ראה ר' מאיר לומר: חלצה במנעל - חליצתה כשירה; רבי יעקב אומר משמו: חולצין במנעל לכתחלה. ומאן דאמר }}ומנעל לכתחלה לא, מאי טעמא? 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אילימא משום דהויא פנתא מעל וארקתא מעל דמעל, והתורה אמרה מעל - ולא מעל דמעל, אי הכי, אפילו דיעבד נמי לא! }}גזירה משום מנעל מרופט{{הל&quot;מ-רק-ראש| והא דתניא בשבת ס&quot;פ תולין (דף קמא א) לא תצא אשה במנעל המרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשירה התם איירי שאינו מרופט כל כך דעדיין יכול להלוך בו‍ והאידנא אין סנדל מצוי בינינו לכך נהגו לחלוץ במנעל לכתחלה וה&quot;ג בירושל' (ה&quot;א) תניא א&quot;ר יוסי מעשה שהלכתי לנציבין וראיתי שם זקן אחד נומיתי לו בקי לך ר' יהודה בן בתירה מימיך אמר לי שולחני הייתי בעירו ועל שולחני היה תדיר נומיתי לו ראית חולץ מימיך במה היה חולץ במנעל או בסנדל אמר לי‍ וכי יש סנדל במקומנו: }}
אי נמי, משום חצי מנעל. אמר רב: אי לאו דחמיתיה לחביבי דחלץ בסנדל דאית לה שינצין, אנא לא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטייעא דמיהדק טפי, {{שוליים|ו}}והאי דידן אף על גב דאית ביה חומרתא, קטרינן ביה מיתנא, כי היכי דתהוי חליצתה מעלייתא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|פירוש סנדלא דטייעא כגון האי דקארו ליה ישמעאלים תאסומ&quot;א דעביד ליה לפי מדת איסתוירא דכרעיה ועביד ליה חומרתא ומכניף רצועות דסנדל כולה ומעייל להו בחומרתא וכד בעי מעייק ליה וכד בעי מרווח ליה }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ירושלמי (ה&quot;א) רבי זעירא מחוי לרבי בא כיצד הוא עושה (קושרו‍ כדי שיכול להלוך בו מאליו) אמר רבי חנינא בריה דר' הילל‍ עונבו כדי שיהא יכול להתירו באחת מידיו כיצד הוא עושה מתירו בימין ותופשתו בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררתו בשמאל כדי שתהא חליצה והתרה בימין. רבא אמר עיקר החליצה התרת רצועות ונהגו האידנא לקושרו בקשר גמור דקי&quot;ל (שבת קיג ב) דעניבה לאו קשירה היא‍ לענין שבת ובגמרא דידן לא אשכחן שצריך התרה ביד ימנית דלא אשכחן שמצריך ימין אלא ברגל ולקמן (דף קה א) אמרי' נמי דגדמת חולצת בשיניה ומיהו נהגו העולם כן‍ ע&quot;פ הירושלמי. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|(סימן: התרת יבמה סנדל) }}אמר רב הונא יהודה אמר רב: {{שוליים|ז}}התרת יבמה לשוק - בשמיטת רוב העקב. מיתיבי: {{שוליים|ח}}הותרו רצועות מנעל וסנדל, או ששמט רוב הרגל - חליצתה פסולה; טעמא דשמט הוא, הא שמטה היא - חליצתה כשרה, רוב הרגל אין, רוב העקב לא! לא, היינו רוב הרגל היינו רוב העקב, ואמאי קרו ליה רוב הרגל העקב? דרוב דכולא חיילא דכרעא עליה דחיס. מסייע ליה לר' ינאי, דאמר ר' ינאי: בין שהתיר הוא ושמטה היא, בין שהתירה היא ושמט הוא - חליצתה פסולה, עד שתתיר היא ותשמיט היא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וכן הלכה:. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעי ר' ינאי: }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קרעתהו, מהו? שרפתהו, מהו? גלויי כרעא בעינן והאיכא, או דלמא חליצה בעינן וליכא? תיקו. בעא מיניה רבי נחמיה מרבה: }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שני מנעלים זה על גב זה, }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מהו? ה&quot;ד? אילימא דשלפתיה לעילאי וקאי תתאי, מעל אמר רחמנא - ולא מעל דמעל! לא צריכא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי וקאי עילאי, מאי? חליצה בעינן והא איכא, או דלמא גלויי כרעא בעינן וליכא?  }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ולא איפשיטא אבל אם חלצה שניהן כשירה ואין בו משום מעל דמעל: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גר דן את חברו''' -  דיני נפשות דאילו דיני ממונות אפילו לכל ישראל דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|לב|א}} הכל כשרים לדון דיני ממונות ואמרי' הכל לאתויי מאי לאתויי גר:

'''עליך הוא דבעינן מקרב אחיך''' -  אבל על הגר אפי' חבירו אתה מקים עליו. דיין בכלל מלך דכתיב ([[משלי  כט]]) מלך במשפט יעמיד ארץ אם דומה דיין למלך שאין צריך כלום יעמיד ארץ ועוד שימות הרבה כתובים כאן כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך:

'''בישראל''' -  משמע שיהא ישראל מכל צדדין: במילתה דרבה גרסינן חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין. ומדקאמר אם יבא אליהו כו' דכל כמה דלא אתי אליהו ואמר לא חלצינן אלמא מנעל לכתחלה לא ובדרב יוסף גרסי' אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו וכל כמה דלא אמר לן אליהו אין חולצין במנעל חלצינן לכתחלה:

'''ה&quot;ג אמר לו וכי חולצין במנעל''' -  ול&quot;ג והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו שאין מנעל כתוב בכל התורה אלא נעלו כגון של נעלך ([[שמות  ג]]) שלף איש נעלו ([[רות  ד]]) דמשמע בין סנדל בין מנעל דמנעל לשון חכמים ונעל לשון תורה והאי דאמר מנעל לכתחלה אסור לאו מקרא יליף אלא משום גזירה כדלקמן והאי דכתיב באורייתא ([[דברים  לג]]) ברזל ונחשת מנעליך לשון מנעול ובריח הוא:

'''משמו''' -  דר&quot;מ:

'''פנתא''' -  גב המנעל:

'''וארקתא''' -  שרוך נעל ([[בראשית  יד]]) מתרגם ארקתא דמסאנא שכופלין רצועות על אזניו והוו ליה כשני נעלים זה על גב זה אבל סנדל אין קושרין וכופלין רצועות של אזניו שהרי קשה הוא ואין הרצועה דוחקתו אבל בשפת פיו יש כמו קשר לקצר את פיו:

'''א&quot;ה אפילו דיעבד נמי''' -  אלא מדאמרינן חליצתו כשרה ש&quot;מ גלויי כרעא בעינא ואפילו שני מנעלים זה על גב זה כי שולפת לתרוייהו שפיר דמי כדאמר לקמן ב' מנעלים כו' מהו ועד כאן לא מיבעיא ליה אלא דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי אבל שלפתינהו לתרוייהו שפיר דמי:

'''מרופט''' -  מבוקע קרוע מלמעלה דכיון דרכיך אע&quot;ג דקרוע מייתב ליה אכרעיה אבל סנדל שהוא קשה אין יכול ליישבו על רגלו משנפחת וליכא למיגזר מידי:

'''שינצי''' -  אשטר&quot;ל {{קטן|(אישטירלי&quot;ש: שנצים, שרוכים)}}  ונוח לחולצו:

'''אע&quot;ג דאית ביה חומרתא''' -  קשר קשור על שפתיו ומעמידו שלא יצא מן הרגל אפ&quot;ה בשעת חליצה קטרינן ביה מיתנא כי היכי דתיתי היא ותישרי והדר תחלוץ ותהוי חליצה מעליא:

'''בשמיטת רוב העקב''' -  כגון ששמטה את רוב העקב מן הסנדל אע&quot;פ שלא חלצתו כולו הותרה:

'''הותרו רצועות מנעל''' -  שלא התירתן היא:

'''או ששמט''' -  הוא רוב הרגל והיא חלצתו לגמרי:

'''דחיס''' -  נסמך לשון דחיס בריימב&quot;ר {{קטן|(פרימבר&quot;א: ללחוץ, להתאמץ)}}  בלע&quot;ז:

'''עקב''' -  שלו&quot;ן {{קטן|(טלו&quot;ן: עקב [זהו המקום היחיד בו עקב לעוז טלו&quot;ן, ולא שול&quot;א])}} :

'''מסייע ליה כו'''' -  הא דקתני הותרו רצועות כו':

'''שרפתהו''' -  השליכה גחלת על הסנדל כשהוא כרוך ברגלו ושרפתו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;או של נתבע ובכתובות פר&quot;ח מרענא שטרא אפומיה אפילו כתוב נאמנות בשטר נשבע וגובה ונראה לר&quot;י שרוצה לומר שכתב לו לוה למלוה בתוך השטר דמהימן ליה בלא שבועה כל אימת דאמר לא פרענא אפילו פרעו בעד אחד ופוגם ונפרע שלא בפניו דהוה צריך שבועה אי לא דכתב ליה הכי וכה&quot;ג מיירי הכא:

''' גר''' דן את חבירו דבר תורה. פירש בקונט' היינו לדיני נפשות ואין נראה כדכתבתי בהחולץ (לעיל דף מה:):

''' לענין''' חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל. פי' באמו לא סגי עד שיהא גם אביו מישראל אבל באביו לחוד סגי דהא אפי' לענין יחוס כהונה סגי באביו מישראל כדאמרינן בעשרה יוחסין (קידושין עז.) הקשה ר&quot;י דבפרק נערה בכתובות {{הפניה-גמ|כתובות|מד|ב}} אמר גבי נערה המאורסה כי עשתה נבלה בישראל דהורתה ולידתה בקדושה ישראלית מעלייתא היא ותירץ כיון דהורתה ולידתה בקדושה ישראלית מעלייתא היא א&quot;כ לחליצת גרים נמי כיון שהורת' ולידת' בקדושה הוו נמי ישראל מעליא וקרינן בהו עליך וא&quot;כ בלאו מונקרא שמו בישראל נפקא פסול גר לחליצת גרים עד שתהא אמו מישראל דבעינן מקרב אחיך ולהכי אית לן למידרש מונקרא שמו בישראל עד שיהא אביו מישראל ולפי זה צריך לומר דרב שמואל היתה אמו מישראל דהא לא איצטריך ברייתא למיפסל אלא אותו שאמו מישראל:

''' ה&quot;ה''' דאפילו לכתחלה ואיידי דתנא סיפא כו'. תימה תקשה ליה סיפא דקתני בסנדל שיש בו עקב כשר משמע הא לכתחלה לא אלא ע&quot;כ משום דקתני סיפא אם אין בו עקב פסול נקט רישא כשר וי&quot;ל דה&quot;מ למימר וליטעמיך:

''' ועל''' שולחני הוא תדיר. בירושלמי גרס שולחני הייתי בעירי ועל שולחני כו':

''' וכי''' חולצין במנעל. ול&quot;ג והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו כמו שפירש בקונטרס וגם רב יהודאי גאון מחקו מן הספרים ובתוספתא אינו:

''' גזירה''' משום מנעל המרופט. ואם תאמר דתני בסוף פרק תולין (שבת דף קמא: ושם) לא תצא אשה במנעל המרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה וי&quot;ל דהתם אינו מרופט כ&quot;כ שלא יהא ראוי לנעול בו:

''' ואע&quot;ג''' דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא. בירושלמי בפרקין גרסינן כיצד הוא עושה קושרו עד שיהא יכול להלוך בו מאליו רבי חנינא בריה דרבי הלל אומר עונבו כדי שתוכל להתירו באחת מידיו כיצד היא עושה מתירתו בימין ותופסתו בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררתו בשמאל עד שתהא התרה וחליצה בימין עד כאן ירושלמי ומיהו נהגו לקשור היטב בקשר גמור וגם צריך שתתירנו בידה הימנית לפי הירושלמי ואע&quot;פ שלא מצינו שפוסל בשמאל אלא ברגל אבל ביד כשר לחלוץ אפילו בשמאל ואמרינן נמי לקמן בסוף פירקין (דף קה.) גידמת חולצת בשיניה משמע דלא מיפסלא אם לא חלצה בידה הימנית:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק יב|קב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|יב|קב|א}}</text>
      <sha1>8hux5t60pf7wpbl12lz24ymnn9z0m43</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות קה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1730877</id>
    <revision>
      <id>3008989</id>
      <parentid>2941286</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12059" sha1="gqhfxgaucglmj6rbu4f9gr64py5q4qv" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|קה|ב|קה א|קו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף קה עמוד ב] אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' מאיר, אבל חכמים אומרים: {{שוליים|א}}אין חליצת קטן כלום. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאפי' לגבי אחים לא פסלה אלא עדיין היא זקוקה ליבום:}}
קטנה שחלצה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|תחלוץ לכשתגדיל ואם לא חלצה חליצתה פסולה }}וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר&quot;מ, דאמר: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|איש כתוב בפרשה, ו}}מקשינן אשה לאיש; אבל חכמים אומרים: איש כתיב בפרשה, אשה - בין גדולה בין קטנה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאן חכמים? רבי יוסי היא. דר' חייא ור' שמעון בר רבי הוו יתבי, פתח חד מינייהו ואמר: המתפלל צריך שיתן עיניו למטה, שנאמר: והיו עיני ולבי שם כל הימים, וחד אמר: עיניו למעלה, שנאמר: נשא לבבנו אל כפים. אדהכי אתא ר' ישמעאל בר' יוסי לגבייהו, אמר להו: במאי עסקיתו? אמרו ליה: בתפלה; אמר להו, כך אמר אבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, כדי שיתקיימו שני מקראות הללו. אדהכי אתא רבי למתיבתא, אינהו דהוו קלילי יתיבו בדוכתייהו, רבי ישמעאל ברבי יוסי אגב יוקריה הוה מפסע ואזיל. אמר ליה אבדן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש? אמר ליה: אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי. אמר ליה: וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי? אמר ליה: וכי משה היה הגון ללמוד תורה מפי הגבורה? אמר ליה: וכי משה אתה? אמר ליה: וכי רבך אלהים הוא? אמר רב יוסף: שקליה רבי למטרפסיה, דקאמר ליה רבך ולא רבי. אדהכי אתיא יבמה לקמיה דרבי, אמר ליה רבי לאבדן: פוק בדקה. לבתר דנפק, אמר ליה ר' ישמעאל, כך אמר אבא: איש כתוב בפרשה, אבל אשה - בין גדולה בין קטנה. אמר ליה: תא, לא צריכת, כבר הורה זקן. קמפסע אבדן ואתי, אמר ליה רבי ישמעאל בר' יוסי: מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש, מי שאין צריך לו עם קדוש היאך יפסע על ראשי עם קדוש? אמר ליה רבי לאבדן: קום בדוכתיך. תאנא: באותה שעה נצטרע אבדן, וטבעו שני בניו ומאנו שתי כלותיו. אמר רב נחמן בר יצחק: בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא. אמר ר' אמי, מדבריו של ברבי נלמוד: קטנה חולצת בפעוטות. }}רבא אמר: עד שתגיע לעונת נדרים. {{שוליים|ד}}והלכתא: עד שתביא שתי שערות. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חלצה בשנים וכו'. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אין הלכה כאותו הזוג. והא אמר ר&quot;נ חדא זימנא! דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: חליצה בשלשה! צריכי, דאי איתמר הך קמייתא, הוה אמינא ה&quot;מ לכתחילה, אבל דיעבד אפי' תרי, קמ&quot;ל: אין הלכה כאותו הזוג; ואי אשמועינן אין הלכה כאותו הזוג אלא כתנא קמא, ה&quot;א דיעבד, אבל לכתחילה ליבעי חמשה, צריכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה שחלצו וכו'. בינו לבינה מי ידענא? אמר רב יהודה אמר שמואל: ועדים רואין אותו מבחוץ. איבעיא להו: מעשה שחלצו בינו לבינה אבראי, ובא מעשה לפני ר&quot;ע בבית האסורין, או דלמא מעשה שחלצו בינו לבינה בבית האסורין? אמר רב יהודה אמר רב: בבית האסורין היה מעשה, ולבית האסורין בא מעשה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זו דברי ר' מאיר''' -  דאמר בהאשה רבה (לעיל צו.) עשו חליצת בן תשע כגט בגדול:

'''אבל חכמים אומרים''' -  דפליגי עליה התם ואמרי עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול אבל בחליצה לא ס&quot;ל כותיה:

'''אין חליצת קטן כלום''' -  אפי' לפוסלה עליו:

'''זו דברי ר' מאיר''' -  דשמעינן ליה דאמר קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין:

'''אשה ואיש''' -  דכתיב ([[דברים  כה]]) ואם לא יחפוץ האיש ולא קטן ואשה נמי אע&quot;ג דלא כתיב מיעוטא בעינן גדולה כאיש דאיתקש לה דכתיב בההוא קרא ועלתה יבמתו השערה:

'''עיניו למטה''' -  כלפי ארץ ישראל משום דשכינה התם קיימא כדכתיב והיו עיני ולבי שם:

'''אתא רבי למתיבתא''' -  למדרש ואיבעי כל חד למיתב אדוכתיה: ר' ישמעאל בר' יוסי בעל בשר הוה כדאמרי' בהשוכר את הפועלים (ב&quot;מ פד.):

'''מפסע ואזיל''' -  הולך לאט:

'''אבדן''' -  תלמידו של רבי היה:

'''שקליה רבי למטרפסיה''' -  לגמולו על ששמע ולא מיחה:

'''פוק בדקה''' -  אם הביאה שתי שערות:

'''לא צריכת''' -  למיבדקה:

'''כבר הורה זקן''' -  רבי יוסי:

'''נצטרע אבדן''' -  עונשו של לשון הרע נגעים:

'''מדבריו של ברבי''' -  ר' יוסי כל ברבי לשון אדם גדול:

'''קטנה חולצת''' -  משהיא כפעוטות כבר שית כבר שבע דתנן במס' גיטין {{הפניה-גמ|גיטין|נט|א}} הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין הלכך לענין חליצה הואיל ולא כתיב מיעוט כשירה משהיא בפרק הזה שיודעת מעט להבחין:

'''לעונת נדרים''' -  שנה אחת קודם לזמן שתי שערות כדתנן בפרק יוצא דופן (נדה מה:) בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקים אם יודעת לשם מי נדרה והקדישה דבריה קיימין:

'''אין הלכה כאותו הזוג''' -  אלא כתנא קמא דבעי ג':

'''והאמר רב נחמן כו'''' -  בריש פירקא (דף קא:):

'''קמ&quot;ל אין הלכה כאותו הזוג''' -  דאע&quot;ג דאי עבד הוא כדקתני חלצה בשנים וקתני מכשירין:

'''הני מילי דסגי בתלתא דיעבד''' -  כדקתני חלצה בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול פסולה הא כולם כשרים חליצה כשירה אבל לכתחלה ליבעי חמשה כרבי יהודה קמ&quot;ל גבי פלוגתא דרבי יהודה הלכתא כת&quot;ק:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''קטנה''' שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצה פסולה. וא&quot;ת אמאי לא עריב ותני להו קטנה בהדי חרש וחרשת וקטן וי&quot;ל (כדמוכח) משום דבקטנה פליג רבי יוסי בגמ' ואם תאמר מ&quot;מ כיון דתנא פסולה אמאי תני שתחלוץ משתגדיל ועוד דלא תני ליה גבי קטן וי&quot;ל דאי לא הוה תני גבי קטנה ה&quot;א דחליצתה פסולה מדרבנן דהא דמקשינן אשה לאיש אינו מן התורה להכי תני תחלוץ משתגדיל יתור לשון לאשמועינן דחליצת קטנה אינה כלום כמו חליצת קטן ומיהו בירושלמי גרסי' בסדר המשנה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשירה משמע שסובר דהא דמקיש רבי מאיר אשה לאיש היינו מדרבנן אבל לרבי יוסי חולצת לכתחלה כדאשכחן בעובדא דלקמן ובירושלמי נמי מוקי לה כר&quot;מ: 

'''אבא יודן''' בירושלמי ואבדן לישנא קלילא:

''' מי''' שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש. והא דאמר בפ' קמא דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|ז|ב}} אזהרה לדיין שלא יפסע על ראשי עם קדוש היינו היכא שלא יצא לצורך עם קדוש אי נמי אפילו יצא לצורך יש לו לקצר דרכו כל מה שיכול כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|קידושין|לב|ב}} אזהרה לזקן שלא יטריח מויראת ובהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|יג|ב}} תניא בני חכמים ות&quot;ח בזמן שהצבור צריכין להם מפסיעין על ראשי העם כו' יצא לצורך נכנס ויושב במקומו פירוש לצורך העם ובתוספתא גרסינן בהדיא יצא לצורך העם:

''' רבא''' אמר משתגיע לעונת נדרים. ואם תאמר דבפרק יוצא דופן (נדה מו. ושם) קאמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין ומסיק כי קאמר רבא למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה אלמא קטנה לא חלצה ואר&quot;ת דרבא איירי הכא אליבא דרבי יוסי אבל איהו גופיה סבר עד שתביא שתי שערות והא דמסיק הכא והלכתא עד שתביא שתי שערות סיומא דמילתא הוא ובפרק התקבל (גיטין סה. ושם) דקאמר רבא גבי שלש מדות בקטן הגיע לעונת נדרים נדרו נדר והקדשו הקדש וכנגדן בקטנה חולצת מדה זו עושה אליבא דרבי יוסי ועוד דר&quot;י הוכיח שם מכח ההיא דמי שמת (ב&quot;ב קנה.) דרבה גרס ולא רבא:

''' לכתחלה''' בעי חמשה. מכאן יש ללמוד דאין צריך חמשה אפי' לכתחלה ומיהו לפרסומי מילתא עבדינן בחמשה:

''' רבי''' שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירים בשנים. ולאו דוקא שנים אלא לשון עדות בעלמא נקט שנים ובקונטרס ל&quot;ג שנים:

''' ובא''' מעשה לפני ר' עקיבא בבית האסורין. וא&quot;ת והא במתני' משמע בהדיא שחלצה בבית האסורין דקתני מעשה שחלצה בינו לבינה בבית האסורין ובא מעשה לפני רבי עקיבא ויש לומר דבהרבה ספרים גרסי' בא מעשה לפני ר' עקיבא בלא וי&quot;ו וקאי נמי בבית האסורין ארבי עקיבא ואם תאמר והיכי פשיט שהמעשה בא לפני רבי עקיבא בבית האסורין ולא בא אבראי ויש לומר דיודע הגמרא שבא לפניו בבית האסורין כדאמר בירושלמי רבי יוחנן הסנדלר עבר קומי חבושין דרבי עקיבא היה מכריז ואמר מאן בעי מחטין ומאן בעי צנורין חלצה בינו לבינה מהו אדיק ליה רישיה מן כוותיה אמר ליה אית לך כושין אית לך כשר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק יב|קה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|יב|קה|ב}}</text>
      <sha1>gqhfxgaucglmj6rbu4f9gr64py5q4qv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות לב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731709</id>
    <revision>
      <id>3008998</id>
      <parentid>2945472</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:03:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12290" sha1="romu6o5uodpvngoq8mh0ipa9rm3lbin" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|לב|א|לא ב|לב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף לב עמוד א] וקיימא לן דאינו לוקה ומשלם! אמר עולא, לא קשיא: כאן באחותו נערה, כאן באחותו בוגרת. אחותו בוגרת נמי, הא איכא }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בושת ופגם! }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשוטה. והא איכא }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|צערא! במפותה. השתא דאתית להכי, אפי' תימא אחותו נערה, ביתומה ומפותה. אלמא קסבר עולא: כל היכא דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי, מנא ליה לעולא הא? גמר מחובל בחבירו, מה חובל בחבירו דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי, אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי. מה לחובל בחבירו שכן חייב בחמשה דברים! ואי ממונא לקולא, שכן הותר מכללו בבית דין! אלא, גמר מעדים זוממין, מה עדים זוממין דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי, אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה לעדים זוממין שכן אינן צריכים התראה! ואי ממונא לקולא הוא, שכן לא עשו מעשה! אלא גמר מתרוייהו, מה הצד השוה שבהן דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי, אף כל היכא דאיכא ממון ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי. מה להצד השוה שבהן - שכן יש בהן צד חמור! ואי ממונא לקולא הוא, שכן יש בהן צד הקל! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומקצתו חלוץ''' -  ואתי למימר בב' יבמות הבאות מבית אחד חדא מתייבמת ואחרת חלצה:

'''נתן גט למאמרו''' -  אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח&quot;כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתי למימר בשתי יבמות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמא דהכא לאו מבית אחד מיחזי:

'''אבל היא אסורה''' -  ולא משום דקם ליה בלא יבנה דפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה:

'''הותרה אפילו היא''' -  לשלישי כשימות שני:

'''מאי דעבד שקליה''' -  והויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתא דרבא בפרק רבן גמליאל (לקמן ד' נב:) דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר:

'''פשיטא השתא ומה התם דלא אידחיא מהאי ביתא''' -  לעיל (דף ל.) גבי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשא נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח&quot;כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית משום אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בנפילה ראשונה משום אחות אשה ואע&quot;ג דבההיא נפילה קמייתא לא אידחיא לה לגמרי דהא קאי נשוי נכרית שזוקקה לייבום וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה אפי' הכי חשבינן לה לגבי בעל אחותה כאשת אח שיש לה בנים לאיתסורי עליה אפילו לאחר מיתת אחותה:

'''הכא''' -  דבשעת נפילה אידחיא מהאי ביתא לגמרי דאין כאן אלא בעל אחותה ומשעה שנפלה לפניו אין זיקת יבום עליה מיבעיא:

'''תנא הא''' -  מתני' דהכא תנא ברישא:

'''והך''' -  דשלשה אחים דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי חזיא מעיקרא להיתרא ושריא [משום הכי לא תניא]:

'''הדר חזיא לאיסורא''' -  דמ&quot;מ לדידה לא קרינא ביה משעת נפילה יבמה יבא עליה:

'''דחביבה ליה''' -  משום דחידוש הוא:

'''ומשנה הראשונה''' -  שיתירה היא משנשנית זו הואיל והיתה שנויה מתחלה:

'''לא זזה ממקומה''' -  לעוקרה לגמרי:

'''בא עליה''' -  בחיי אשתו:

'''משום אשת אח''' -  דהא רחמנא פטרה מייבום וקמה עליה כמי שיש לו בנים:

'''אלא משום אשת אח''' -  כדמוקי טעמא לקמן:

'''בנשא מת ואח&quot;כ נשא חי''' -  דאיסור אשת אח קדים ותו לא אתי איסור אחות אשה וחייל עלה דקסבר אין איסור חל על איסור:

'''נשא חי ואח&quot;כ נשא מת''' -  איסור אחות אשה קדים דקודם שנשאה אחיו המת היתה עומדת עליו באיסור אחות אשה:

'''מיתלא תלי''' -  דאי הוה פקע איסור אשת אח הוה חייל איסור אחות אשה דהאי דלא חייל מעיקרא משום טעמא דאיסור אשת אח דהוה קאי קמיה הלכך הואיל ואיסור אחות אשה מוכן ועומד לחול עליה פטורה מן היבם לא פקע איסור אשת אח וחייב משום אשת אח:

'''שתי מיתות''' -  כגון חמותו והיא אשת איש דאחמותו שריפה ואאשת איש חנק:

'''נידון בחמורה''' -  בשריפה:

'''חמותו ונעשית אשת איש''' -  שהיתה אלמנה כשנשא בתה:

'''נידון באשת איש''' -  ואע&quot;ג דקיל הוא אלמא לא אתי איסור חמותו וחייל אאשת איש דאי חיילי תרוייהו עליה הוה לן למדייניה בחמורה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;מאמר ולא גזרינן לה אטו אשת שני מתים וא&quot;כ מי שעליה זיקת יבם אחד כו' לא הויא דרשא גמורה אלא אסמכתא בעלמא וקשה דבפרק בתרא דגיטין (דף פב: ושם) אמרי' אלא אשת ב' מתים היכי משכחת לה משמע דהוי דאורייתא ואפי' בחד דוכתא וי&quot;ל דפלוגתא דתנאי היא כדמוכח לקמן בסוף האשה רבה (דף צו:) גבי בן תשע שבא על יבמתו ומשהגדיל נשא אשה אחרת ומת השניה חולצת או מתייבמת הראשונה שהיא בעלת זיקת שני יבמין חולצת ולא מתייבמת ופריך בגמרא ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול ותדחה צרה מיבום פירוש כי הכא ומסיק לרבי יוחנן דעשו ועשו ופליג תנא דשמעתין אההוא תנא דהאי תנא דשמעתין גזר משום צרה פירוש הא דקא אסר בעלת מאמר משום דאיכא צרה בהדה כדגזר בשמעתין דלמא חליץ והדר מייבם כדפירש בקונטרס אבל משום זיקת שני יבמין לא מיתסרא דלאו דאורייתא ומיהו כי ליכא צרה בהדה נמי אסורה אטו היכא דאיכא צרה כדקאמר התם רבא לעיל דאפי' היכא דליכא צרה בהדה מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמא ותנא דהתם לא גזר משום צרה פי' הא דקא אסר לבעלת ביאת בן תשע לייבומי לאו משום צרה אלא אטו אשת שני מתים דהוי בעלמא דאורייתא ודוקא בדידה גזרו אבל בצרתה לא דלא רצו להחמיר גם בצרתה אטו אשת שני מתים וההיא דריש המגרש (גיטין פב:) כההוא תנא וריב&quot;ן פירש שם דלכולי עלמא אשת שני מתים דאורייתא ותנא דהכא גזר אף באשת השני משום צרה דהיינו בעלת מאמר דקא סבר כיון דבעלמא אשת שני מתים דאורייתא מחמירי אפי' באידך ותנא דהתם לא מחמיר כולי האי ולא גזר באשתו של בן תשע אטו בעלת זיקת שני יבמים וקשה דהכא מסיק דטעמא דהך תנא משום הנך גזירות דמפרש הכא ועוד דהתם קרי רבא לאשתו צרה וקאמר נמי ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול ותדחה צרה כו' והכא קרי לבעלת מאמר צרה וריב&quot;ן הקשה לעצמו שתי קושיות הללו ופר&quot;י עיקר:

''' גט''' למאמרו כו'. הקשה ריב&quot;ן דתנן בפר&quot;ג (לקמן דף נ.) דיש מאמר אחר מאמר ואם עשה מאמר בזו ובזו צריכה ב' גיטין וחליצה בין יבם אחד לב' יבמות בין ב' יבמין ליבמה אחת אבל יבומי חד מינייהו לא ולרבא יתן גט למאמרו ולא לזיקתו וליבומי אידך ותירץ דלכתחלה אין לעשות כן דגזרינן גט למאמרו אטו גט לזיקתו ודוקא בדיעבד קאמר הכא רבא דהותרה אפי' היא דכיון דתו ליכא למיגזר בהאי מאמר אטו שאר מאמרות דעלמא לא גזרינן דלא שכיחי כולי האי אבל לכתחלה גזרינן משום האי מאמר גופיה:

''' דאידחיא''' מהאי ביתא לגמרי לא כ&quot;ש. אע&quot;ג דמהאי בבא שמעינן דאסירא אע&quot;ג דאיחזיא בהך נפילה דלא שמעינן מבבא דלעיל כדאמר לעיל (דף ל.) מ&quot;מ כיון דאידחיא מהאי ביתא לגמרי פשיטא דאסירא אע&quot;ג דחזיא בהא נפילה ולעיל דקאמר טעמא דאיחזיא בהך נפילה (אהאי מתניתין) משום דאכתי לא אסיק אדעתיה טעמא דאידחיא מהאי ביתא:

''' שנשא''' חי ואח&quot;כ נשא מת. אע&quot;ג דבכי האי גוונא שרו ב&quot;ש צרה לייבומי לעיל בפ&quot;ק (דף ח.) דכיון דלא חייל איסור אשת אח חשבי שלא במקום מצוה ר&quot;ש לית ליה האי סברא דמכל מקום הרי היא אשת אחיו:

''' לא''' פקע. ואע&quot;ג דלא חייל איסור אחות אשה אסורה נמי הצרה לייבומי כיון דלא פקע איסור אשת אח כמו אילונית דאוסרת צרתה אע&quot;ג דאין בה אלא איסור אשת אח לחודה וא&quot;ת לר&quot;ש משכחת לה אשת אח מן האב דפוטרת צרתה וליחשבה בהדי ט&quot;ו נשים בפ&quot;ק (דף ב. ודף י.) למ&quot;ד בפלוגתא קא מיירי וכן האי דלעיל דקתני נאסרה עליו עולמית גם היא פוטרת צרתה וליחשבה וי&quot;ל דהני כיון דמכח אחות אשה אסירא בכלל אחות אשה נינהו:

''' ונעשית''' אשת איש נידון בחמותו. ואין זה מכח זיקה ראשונה דבלאו הכי מי שנתחייב ב' מיתות נידון בחמורה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ג|לב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ג|לב|א}}</text>
      <sha1>romu6o5uodpvngoq8mh0ipa9rm3lbin</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות לג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731712</id>
    <revision>
      <id>3008986</id>
      <parentid>2945475</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12585" sha1="levjeuv9aknl8rkkijvrqypb70gaixq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|לג|ב|לג א|לד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף לג עמוד ב] דלמא מלקות חמור, דאמר רב: אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה, פלחו לצלמא! א&quot;ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי, ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי: ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה? מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד: הניחא לרבנן, דאמרי נפש ממש, אלא לרבי, דאמר ממון, מאי איכא למימר? אלא אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבא, מהכא: אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה, וכי תעלה על דעתך שזה מהלך בשוק וזה נהרג? }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא מלמד שחובשין אותו, ואי מית - קטלינן ליה, ואי לא מית - שבתו יתן ורפא ירפא; היכי דמי? אי דלא אתרו ביה, אמאי מיקטיל? אלא פשיטא דאתרו ביה, ומותרה לדבר חמור מותרה לדבר הקל, ואמר רחמנא: שבתו יתן ורפא ירפא. מתקיף לה רב אשי: ממאי דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל? דלמא לא הוי, ואם תמצא לומר הוי, ממאי דמיתה חמורה? דלמא מלקות חמור, דאמר רב: אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה, פלחו לצלמא! א&quot;ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי, ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי: ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה? מתקיף לה רב מרי: ממאי דבמזיד, ונקה מקטלא? דלמא בשוגג, ונקה מגלות! קשיא. ריש לקיש אמר: הא מני? רבי מאיר היא, דאמר: לוקה ומשלם. אי רבי מאיר, אפי' בתו נמי! וכי תימא, ר' מאיר לוקה ומשלם אית ליה, מת ומשלם לית ליה, ולא? והתניא: גנב וטבח בשבת, גנב וטבח לעבודת כוכבים, גנב שור הנסקל וטבחו - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משלם תשלומי ארבעה וחמשה, דברי רבי מאיר, וחכמים פוטרין! הא איתמר עלה: אמר רבי יעקב א&quot;ר יוחנן, ואמרי לה אמר רבי ירמיה אמר ר' שמעון בן לקיש, ר' אבין ורבי אילעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בטובח על ידי אחר. וכי זה חוטא וזה מתחייב? אמר רבא, אמר רחמנא: וטבחו או מכרו, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מכירה על ידי אחר, אף טביחה על ידי אחר. דבי רבי ישמעאל תנא: או - לרבות את השליח. דבי חזקיה תנא: תחת - לרבות את השליח. מתקיף לה מר זוטרא: מי איכא מידי דאילו עבד איהו לא מיחייב, ועביד שליח ומחייב? איהו לאו משום דלא מיחייב, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא משום דקם ליה בדרבה מיניה. אי בטובח על ידי אחר, מאי טעמייהו דרבנן דפטרי? מאן חכמים? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואיסור כולל אתניין''' -  כלומר היכי דאיתרמי על ידי כולל אתניין רבי פטורא ואליבא דר&quot;ש והיכא דאיתרמו בבת אחת אתניין חיובא אבל מליקה לא אתניי' לפטור כלל דלא משכחת לה בכולל אלא בבת אחת והתם ר' שמעון מודי:

'''וחזיא בר קפרא לזר שאכל מליקה''' -  דדמיא להו דהוו נמי כקדשים חדא דמיחייב עליה תרתי וערבה בהדייהו לפטורא וכי ערבה לא אסיק אדעתיה דהא לא משתכחת בכולל:

'''ועיין בה''' -  לאחר זמן כשנתקיימה בידו והיה שונה שלשתן ביחד ואשכח דלא מיתוקמא אלא בבת אחת ושכח דהוא ערבה וסבר דר' אתנייה ואמר מדהא בבת אחת ופטורה הנך נמי דאתנייה רבי לפטורא אפי' היכא דמיתרמו בבת אחת אתניין:

'''למאן שיירא''' -  כלומר למאן מינייהו מודה בה דלא בעי לאיפלוגי:

'''אילימא ר' יוסי''' -  מודה בה השתא באיסור כולל דחד מינייהו קדים א&quot;ר יוסי אחרון חל בבת אחת מיבעיא:

'''אלא לאו לר&quot;ש''' -  ומדמודה במליקה ש&quot;מ דהא דפליג בהנך היכא דאיתרמו בכולל הוא דפליג אבל באיסור בת אחת מיחייב תרתי ותיובתא דבר קפרא תיובתא:

'''שחיטה בזר כשרה''' -  ואין כאן זרות:

'''טלטול בעלמא הוא''' -  ואין כאן שבות:

'''אי בהקטרה''' -  רבי יוסי היכי מיחייב חטאת משום שבת דקס&quot;ד חטאת מיחייב ליה:

'''האמר ר' יוסי''' -  בפ&quot;ק הבערה ללאו יצאה:

'''בשחיטת פרו של כ&quot;ג''' -  ביום הכפורים דשחיטה אב מלאכה היא ומשום זרות נמי איכא כדברי האומר ביומא בפרק טרף בקלפי (דף מב.) שחיטת פרו בזר פסולה:

'''אפי' כהן הדיוט נמי''' -  דהא מאן דפסיל יליף טעמא מאהרן וחוקה דכתיב והקריב אהרן ([[ויקרא  טז]]) וכתיב בסוף הפרשה לחק עולם וכל היכא דכתיב חוקה עיכובא הוא אלמא אהרן דוקא:

'''הכי גרסי' מידי חטאות קתני או לאוי קתני''' -  איסורי הוא דקחשיב:

'''מתני' ומפרישין אותן ג' חדשים''' -  שלא לחזור לבעליהן שמא מעוברות הן ובניהם ממזרים ובעינן הבחנה בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:

'''אם היו כהנות''' -  בגמ' מפרש:

'''גמ' שש עשרה חטאות''' -  לכל אחד ארבע וכן לנשים דעל שניהם הוא אומר ונכרתו הנפשות העושות ([[ויקרא  יח]]):

'''ואונס בישראל מישרא שרי''' -  לבעלה דילפינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|נא|ב}} מוהיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת:

'''מפרישין אותן שמא מעוברות הן''' -  ולאחר שלשה חדשים מותרות אע&quot;ג שגדולות הן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''ואיסור''' כולל אתניין ואליבא דר&quot;ש. אבל לר' יוסי מחייב תרתי באיסור כולל דלא מצי למימר דאליבא דרבי יוסי נמי אתנייה לפטורא דא&quot;כ לא הוה טעי בר קפרא לערב מליקה בהדייהו דבבת אחת פשיטא ליה לבר קפרא דלר' יוסי מיחייב תרתי ולהכי פשיטא ליה בסמוך דלר' יוסי מיחייב תרתי באיסור כולל שעל כרחו צ&quot;ל דאליבא דר&quot;ש אתנייה ולא אליבא דר' יוסי ופליג רבי יוחנן ארבי חייא ובר קפרא:

''' אמר''' ר' יוסי הבערה ללאו יצאה. תימה דאטו מי לא מני לאוי גרידי והרי זר שאכל מליקה דליכא אלא לאו דנבלה וי&quot;ל דאע&quot;ג דבאיסור מוסיף לר' יוסי חייל איסור קל על איסור חמור כדפריך רב אדא בפרק הנשרפין (סנהדרין דף פא. ושם) ולידון נמי באיסור אשת איש דהא מודה רבי יוסי כו' אע&quot;ג דאיסור אשת איש קל מאיסור חמותו ובפרק אמרו לו (כריתות יד: ושם) גבי הא דאמר ר' יוסי אם זקן נשאה כו' משמע דמודה ר' יוסי דאיסור כרת חייל על חייבי מיתות ב&quot;ד משום איסור מוסיף מ&quot;מ באיסור כולל סבירא ליה לגמרא דלא חייל קל על חמור כדאמר בסוף גיד הנשה (חולין קא. ושם) מאן האי תנא דאיסור כולל באיסור חמור אית ליה כו' ולהכי פריך והאמר רבי יוסי הבערה ללאו יצאה ואם כן היכי חיילא אאיסור זרות הקשה ה&quot;ר יעקב דאורליינ&quot;ש דאמאי לא מוקי לה בהצתת האליתא דעבודה היא ובעיא כהונה ואין בה מיתה אלא לאו גרידא לפי שאין עבודה תמה כדאמר בפ&quot;ב דיומא {{הפניה-גמ|יומא|כד|ב}} דהשתא לא הוי קל על חמור דתרוייהו לאוי נינהו ואר&quot;י דמ&quot;מ איסור שבת קיל לפי שהותרה במקדש אבל אי הוה מיתה בהבערה הוה חשיב איסור חמור אע&quot;ג דהותר במקדש ואיסור טומאה נמי אע&quot;ג דהותר חל על איסור בעל מום משום טמא ששימש במיתה ובעל מום ששימש באזהרה לרבנן דרבי בסוף אלו הן הנשרפין (סנהדרין פג.) אע&quot;ג דכולה שמעתין בר קפרא ורבי חייא אליבא דרבי פליגי מודה רבי דלר' יוסי בעל מום ששימש באזהרה כרבנן דידיה ואם תאמר דאמר בחולין {{הפניה-גמ|חולין|קג|א}} התורה אמרה יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב והיינו קל על חמור באיסור כולל ואר&quot;י דחלב קל דהותר מכללו אצל חיה כדאמר בס&quot;פ גיד הנשה (שם) ואע&quot;ג דנבלה נמי הותר במליקה שאני קדשים דכהנים משולחן גבוה קזכו כדאמר בהעור והרוטב (שם דף קכ.) ועוד דיש חומרא בנבלה שכן מטמאה ואע&quot;ג דיש חומרא בחלב דליכא בנבלה אין לחוש בכך כדאמרינן בפרק גיד הנשה (שם דף קא.) מאי חזית דטומאת הגוף חמירא שכן כרת דלמא טומאת בשר חמירא דלית לה טהרה במקוה וא&quot;ת דאמר לקמן מאן האי תנא דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת ומשמע דאיסור אחות אשה חייל באיסור כולל אאיסור אשת איש דחמיר מיניה וי&quot;ל דאיסור אשת איש קיל דיש לה היתר בחיי אוסרה דחשבינן ליה קולא בהבא על יבמתו (לקמן דף נד.) ואע&quot;ג דבפ' גיד הנשה (חולין דף קג. ושם) איכא מאן דאמר דאיסור טריפה חל על איסור אבר מן החי אע&quot;ג דחמיר מיניה דחשיב משהו בשר גידים ועצמות אע&quot;ג דלית ביה כזית ונוהג בבני נח וחייל עלייהו איסור טריפה דקיל אפי' בלא כולל ואור&quot;י דיש חומרא בטריפה דכשנטרפה שוב אין לה היתר אפי' נשחטה אבל איסור אבר מן החי אתיא שחיטה ומפקע ליה:

''' מידי''' חטאות קתני או לאוי קתני איסורי בעלמא קחשיב. וכן גרס ר&quot;ח דאין כאן לא חטאת ולא לאו כיון דלא חייל איסור קל על חמור:

''' לקוברו''' בין רשעים כו'. ומ&quot;מ פריך שפיר לעיל לבר קפרא דמשייר מליקה מכלל דמודה בה ר&quot;ש דאין לומר דשיירא לרבי יוסי משום דבההיא חייב תרתי ולא חשיב אלא הנהו דמעלה עליו כאילו עשה שתים ולקברו בין רשעים גמורים דהא חשיב בעל מום ששימש אע&quot;ג דחייב לגמרי שתים כיון דקסבר רבי חייא דרבי יוסי אית ליה איסור כולל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ג|לג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ג|לג|ב}}</text>
      <sha1>levjeuv9aknl8rkkijvrqypb70gaixq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות מה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731735</id>
    <revision>
      <id>3008992</id>
      <parentid>2945498</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:01:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12546" sha1="s3jz7z73sh9ewt4amkzb0cqysvp07c0" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|מה|א|מד ב|מה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף מה עמוד א] מחייבי לאוין, דתפסי בהו קדושין, אבל הני הכא עובד כוכבים ועבד, {{שוליים|א}}כיון דלא תפסי בהו קדושין - כחייבי כריתות דמי {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואותבינן עליה דר' יוחנן ושקלינן וטרינן בה טובא ואסיקנא לבסוף. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר; רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת! אלא אמר רב יוסף: מאן הכל מודים? רבי, אף על גב דרבי אומר: אין הדברים הללו אמורים - אלא לדברי ר&quot;ע שהיה עושה חלוצה כערוה, וליה לא סבירא ליה, בעובד כוכבים ועבד מודה, דכי אתא רב דימי, אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי אחא שר הבירה ור' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו, פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון לטבריא, הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים, ואתו לקמיה דר' אמי; אמר להו, ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינא דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי? הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל, ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום, דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר! אלא אמר רב יוסף: רבי היא, דכי אתא רב דימי, אמר רבי יצחק בר אבודימי, משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל, הא אמר רבי יהושע:  הולד כשר! אלא לכהונה, דכולהו אמוראי דמכשרי, מודו שהולד }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פגום לכהונה; מק&quot;ו מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל - אינו דין שבנה פגום. מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת! הכא נמי, כיון שנבעלה פסלה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית, שפסלוה? שנאמר: ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה, מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה. אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב דימי? סמוך אדרבין! דכי אתא רבין אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא, ומאן רבי יהודה הנשיא? רבי. ואף רב מורה בה היתירא, דההוא דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, מהו? אמר לו: הולד כשר; אמר ליה: הב לי ברתך! לא יהיבנא לך. אמר שימי בר חייא לרב, אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא, הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא! א&quot;ל: אי ניהוי כיהושע בן נון, לא יהיבנא ליה ברתי. א&quot;ל: אי הוה כיהושע בן נון, אי מר לא יהיב ליה - אחריני יהבי ליה, האי, אי מר לא יהיב ליה - אחריני לא יהבי ליה. לא הוה קאזיל מקמיה, יהיב ביה עיניה ושכיב. ואף רב מתנה מורה בה להיתירא. ואף רב יהודה מורה בה להיתירא, דכי אתא לקמיה דרב יהודה, א&quot;ל: זיל איטמר, או נסיב בת מינך. וכי אתא לקמיה דרבא, א&quot;ל: או גלי, או נסיב בת מינך. }}שלחו ליה בני בי מיכסי לרבה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל, מהו? א&quot;ל: השתא עבד כולו אמרי' כשר, חציו מיבעיא? אמר רב יוסף: מרא דשמעתא
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חייבי לאוין דתפסי בהו קדושין''' -  דנפקא לן בפרק כיצד (לעיל דף כג.) מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו' ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין נינהו דכתיב ([[בראשית  כב]]) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין דכתיב ([[דברים  ז]]) בז' אומות לא תתחתן בם לא יהא לך בהן חיתון ובשאר אומות כתיב (שם כא) ואח&quot;כ תבא מכלל דמעיקרא לית בה הויה ומהני קראי נפקא לן בקדושין (דף סח:) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים ועובד כוכבים נמי מצי למילף מינייהו הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין ודמיא לחייבי כריתות ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל ([[בראשית  כ]]) ודרשינן בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|נז|ב}} בעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם וכל שכן דארוסה לית להו וביאה לשם קדושין נמי לית להו דאיתקוש הויות להדדי:

'''אין ממזר וכו'''' -  והא האי תנא כשמעון התימני סבירא ליה וקתני בעובד כוכבים ועבד דאין ממזר:

'''אף על גב דקאמר רבי''' -  בפרק ר&quot;ג אין ביאה אחר חליצה דאם חלץ לזו ובעל את זו אינה צריכה הימנו גט וקאמר אין הדברים הללו אמורים דביאה אחר חליצה לא תפסה אלא לדברי ר&quot;ע כו' אבל לדידיה לא סבירא ליה אפילו הכי בעובד כוכבים ועבד מודים:

'''דכי אתא רב דימי כו' משום רבינו''' -  רבי:

'''שבוייתא מן ארמון''' -  לאנטוכי:

'''אלא אמר רב יוסף רבי היא''' -  לא תחשוב גברי דהאי משום רבותא דרבים לא תפסיל ליה דהא נמי רבים אכשרי אלא משום ההיא דר' איכא למיפסליה דהלכה כמותו:

'''והאמר רבי יהושע בן לוי''' -  לעיל הולד כשר:

'''זו שאיסורה שוה בכל''' -  עובד כוכבים אסור בין בכהנת בין בלויה בין בישראלית:

'''שבנה פגום''' -  בנה פגום לאו דוקא דהא פשיטא בן העובדת כוכבים לאו כהן הוא ואי משום דלא ישא כהנת כיון דמותר בישראלית מותר נמי בכהנת שאין קדושה בנשים דאפילו כשרות מותרות לפסולים דקיימא לן (קדושין דף עג.) לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולים אלא משום בתה נקט דאם תלד בת פסולה לכהונה:

'''פסלה''' -  אפי' מתרומה דבי נשא וכ&quot;ש מלהנשא לכהן:

'''שפסלוה''' -  כהנת מתרומת אביה ולויה וישראלית כגון שנישאו לכהן וילדו לו בנים וכשמתו בעליהן היו אוכלות בתרומה בשביל בניהם ואם בא עליה עובד כוכבים ועבד פסלה מתרומה וכ&quot;ש מכהונה:

'''מי שיש לו אלמנות וגירושין בה''' -  כגון ישראלית הוא דכי מת וזרע אין לה ושבה אל בית אביה וגו' ([[ויקרא  כב]]):

'''יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה''' -  שאין קדושין תופסין:

'''א&quot;ל אביי''' -  לרב יוסף:

'''מאי חזית דסמכת אדרב דימי''' -  דאמר משמיה דרבי הולד ממזר סמוך אדרבין דמכשרי ליה משמיה דרבי:

'''דההוא דאתא''' -  בן עובד כוכבים מישראלית:

'''אמרי אנשי גמלא במדי אקבא רקדא''' -  גמל גדול מרקד בתוך קב קטן בד' רגליו במלכות מדי וגוזמא:

'''הא קבא והא גמלא והא מדי''' -  יבא וירקד לפנינו כלומר אתה שהתרת דבר חידוש האמת דבריך ותן לו בתך:

'''לא הוה אזיל מקמיה''' -  אותו בן העובד כוכבים דקא א&quot;ל הב לי ברתך:

'''זיל איטמר''' -  לך במקום שלא יכירוך ושא בת ישראל שאילו יכירוך לא יתנוה לך אלמא לא ממזר הוא מדאכשר ליה בת ישראל שהרי ממזר מוזהר על הכשרה:

'''בת מינך''' -  בת ישראל מן העובד כוכבים הכשרה כמותך אבל ממזרת ושפחה לא תשא אלמא כשר הוא:

'''גלי''' -  צא לגלות במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה:

'''בני בי מיכסי''' -  מקום:

'''מרא דשמעתא''' -  דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל בנו כשר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;ומשני שאני התם דאמר רחמנא לא יחלל חילולים הוא עושה ואין עושה ממזרים פי' וכיון דלא הוי ממזר תפסי בה קדושין א&quot;כ לרבי יהושע לא תפסי קדושין באלמנה אליבא דרבא דלרבי יהושע ליכא לאוכוחי מידי דתפסי בה קדושין מדלא הוי ממזרת ואם תאמר בקדושין בהאומר (דף סח: ושם) אמאי דוחק למצוא שאר עריות דלא תפסי בהו קדושין מנלן כיון דכבר אשכחן דלא תפסי באשת אב קדושין דמהשתא תיפוק לן כל עריות דהוי מינייהו ממזר וי&quot;ל דממזרים גופייהו לא שמעינן בכל חייבי כריתות כל כמה דלא מייתי היקישא דרבי יונה דמלא יקח ולא יגלה דמייתי בסוף פירקין (לקמן דף מט.) דכתיבי באשת אב ובשומרת יבם של אביו לא שמעינן ממזרות בשאר עריות כגון אשת איש שיש לה היתר בחיי אוסרה ואחות אשה וכל דכוותייהו אבל בסוף דמייתי היקישא איכא למילף בעלמא כדפרשי':

''' יצאו''' עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה. וא&quot;ת והא רבי יוחנן אית ליה לעיל דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר אם כן למה לי קרא דהשתא ממזר הוי מפסיל בביאתו מיבעיא וי&quot;ל הא דידיה והא דרביה ועוד דאמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן כדאמרינן ספ&quot;ק (לעיל טז:) ושם פירשתי אמאי הוי ממזר מעובד כוכבים כיון דביאת היתר היא מדאורייתא.:

''' זיל''' איטמר. וישיאוך מיוחסת וא&quot;ת והא בעי ראיה כדאמר בפ&quot;ב בכתובות (דף כד: ושם) דמעלין מתרומה ליוחסין ויש לומר דהתם להשיא בתו לכהן העובד על גבי המזבח כמו שמוכיח שם רבינו תם א&quot;נ התם כר&quot;מ אבל חכמים אומרי' כל משפחות בחזקת כשרות הם עומדות בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עב:):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ד|מה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ד|מה|א}}</text>
      <sha1>s3jz7z73sh9ewt4amkzb0cqysvp07c0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות מט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731744</id>
    <revision>
      <id>3008993</id>
      <parentid>2945507</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:02:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15209" sha1="je79pyc7j717mo0jamg710fkucbrho7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|מט|ב|מט א|נ א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף מט עמוד ב] ועל הסוטה - שאין הולד ממזר, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נדה - דהא תפסי בה קידושין, שנאמר: ותהי נדתה עליו, אפי' בשעת נדתה תפסי בה קידושין, סוטה נמי - דהא תפסי בה קידושין. }}תניא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|נמי הכי: }}{{שוליים|ב}}הכל מודים, בבא על הנדה ועל הסוטה ועל שומרת יבם - שאין הולד ממזר. {{הל&quot;מ-רק-ראש|כתב ר&quot;ח ז&quot;ל נהי דבא על הסוטה לא הוי ממזר מדאורייתא מדרבנן מיהא הוה ממזר מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואחר כך בא בעלה הולד ממזר ותצא מזה ומזה אם החזירה בעלה ונראה דלא דמי דהתם קנסוה משום דהוה לה למידק אבל הכא אין שייך לקונסה כדי שלא תזנה תחת בעלה ועוד אמרינן בפרק יש מותרות (דף פה ב) גבי סוטה היא מרגילתו ואי הוה ממזר מדרבנן לא מרגילה ליה כדאמר התם גבי חלוצה:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואביי? שומרת יבם מספקא ליה אי כרב אי כשמואל. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|א&quot;ר שמעון בן עזאי כו'. תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, וכתוב בה: מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא: מידן דייניה וקטליה, אמר ליה, משה רבך אמר: כי לא יראני האדם וחי, ואת אמרת: ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא! משה רבך אמר: מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ואת אמרת: דרשו ה' בהמצאו! משה רבך אמר: את מספר ימיך אמלא, ואת אמרת: והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה! אמר ישעיה: ידענא ביה דלא מקבל מה דאימא ליה, ואי אימא ליה אישוייה מזיד, אמר שם איבלע בארזא. אתיוה לארזא ונסרוה, כי מטא להדי פומא נח נפשיה, משום דאמר: ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב. מכל מקום קשו קראי אהדדי! ואראה את ה' - כדתניא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה. דרשו ה' בהמצאו - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הא ביחיד, הא בצבור. ויחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. את מספר ימיך אמלא - תנאי היא; דתניא: את מספר ימיך אמלא –}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והבא על הסוטה''' -  אשת איש שזינתה וקיימא לן דאסורה לבעלה בפ&quot;ק (לעיל דף יא:) מה אני מקיים אשר הוטמאה ([[דברים  כד]]) לרבות סוטה שנסתרה ואע&quot;ג דחייבי לאוין היא מודה בה רבי עקיבא דפליג אדרבנן במתני' (לעיל מד.) במחזיר גרושתו וקאמר דהולד ממזר אע&quot;ג דלאו חייבי לאוין דשאר הוא הכא מודי דאין ולד ממזר וכל שכן לאידך רבי עקיבא בר פלוגתא דשמעון התימני לא הוי ממזר משום דסוט' לאו מחייבי לאוין דשאר היא:

'''דהא תפסי בה קידושין''' -  לאשה דאף לאחר שזינתה לא פקעו מינה קידושיה הראשונים:

'''נדה דכתיב ותהי נדתה עליו''' -  תהי לשון הויה דקידושין עליו:

'''שומרת יבם''' -  לאחד מן השוק בלא חליצה שאין הולד ממזר ואפילו לרבי עקיבא דפליג אדרבנן במתני' וטעמא משום דקידושין תופסין בה מדאפקיה רחמנא ללאו דידה בלשון הויה דכתיב ([[דברים  כה]]) לא תהיה בת הויה היא והכי קאמר לא תהיה אשת המת לא תתקדש אשת המת בקדושין לאיש זר אלמא קדושין תפסי בה:

'''ואביי מספקא ליה''' -  האי לא תהיה לאיש זר:

'''אי כרב''' -  דאמר בפרק האשה רבה (לקמן דף צב:) מנין שאין קידושין תופסין ביבמה דכתיב לא תהיה אשת המת לאיש זר לא תהיה בת הויה לזר והולד ממזר:

'''אי כשמואל''' -  דאמר (שם) בעניותינו בעניות דעתינו צריכה גט דמספקא לן אי להכי הוא דאתא כדקאמר רב או דלמא לאוקמה בלאו אתא וקידושין תפסי בה מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה:

'''משנת רבי אליעזר ב&quot;י קב ונקי''' -  קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה [או בברייתא]:

'''ונקי''' -  בכל מקום שנזכר הלכה כמותו:

'''בהמצאו''' -  משמע פעמים שאינו מצוי:

'''אמלא''' -  לאו לשון תוספת אלא משלים ולא יותר:

'''ידענא ביה''' -  במנשה דלא מקבל תירוצא דטעמא דקראי אלא קטיל לי ואי אימא ליה ולא מקבל אישויי' ליה מזיד בהריגתי דעכשיו הוא סבור להורגני בדין מוטב שאברח מפניו:

'''כי מטא''' -  נרגא:

'''להדי פומא''' -  דישעיה:

'''נסרוה לפומיה ונח נפשיה''' -  ומשום הכי איענש לנסורי פומיה משום דקרינהו לישראל עם טמא שפתים מדעתו שלא צוה לו הקב&quot;ה ולא מחמת תוכחה דכתיב ואומר אוי לי כי נדמיתי:

'''נסתכלו באספקלריא שאין מאירה''' -  וכסבורים לראות ולא ראו ומשה נסתכל באספקלריא המאירה וידע שלא ראהו בפניו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;דמתני' קאי דלא אסר אלא חייבי לאוין דשאר וא&quot;ת א&quot;כ אמאי איצטריך למנקט הכל מודים בשומרת יבם אמאי תיסק אדעתא למימר דהוי ממזר טפי מבשאר חייבי לאוין דלאו דשאר וי&quot;ל דאליבא דרב דאמר אין קידושין תופסין ביבמה איצטריך לאשמועינן שפיר דלא הוי ממזר וטעמא אר&quot;ת דהוי כעובד כוכבים ועבד שאין בה קידושין לשום אדם וליבם נמי לאו בת קידושין היא אלא ביאה הוא דאית בה ואפי' למ&quot;ד דהוי ממזר מעובד כוכבים ועבד מ&quot;מ אין ממזר מיבמה דכיון דיבמה עומדת לחלוץ כמו ליבם חשיבא בת תפיסת קידושין וא&quot;ת לשמואל תפשוט מהך ברייתא דאין קידושין תופסין ביבמה דאי תופסין לא הוה צריך לאשמועינן דאין הולד ממזר וי&quot;ל דשמואל מספקא ליה דלמא ברייתא היא גופה אתא לאשמעינן דקידושין תופסין ביבמה וא&quot;ת היכי קמ&quot;ל דתפסי הא אפי' לא תפסי לא הוי ממזר דשמואל אית ליה לעיל (דף מה.) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וי&quot;ל דשפיר משמע דתפסי בה קידושין מדכייל לה בהדי סוטה ונדה משמע דבכולהו לא הוי הולד ממזר משום דתפסי בהו קידושין והא דקאמר ואביי מספקא ליה אי כרב אי כשמואל לא כפירוש הקונטרס דאפי' לרב אין הולד ממזר כדפי' אלא להכי לא נקט שומרת יבם משום דשמא תפסי בה קידושין כדשמואל ופשיטא דלא הוי ממזר ואין שום חידוש להשמיענו וא&quot;ת ואמאי הוי ממזר משומרת יבם לשום תנא כיון דהוי כעובד כוכבים ועבד דלא תפסי קדושין לא לדידיה ולא לאחריני וברייתא דהאשה רבה (לקמן דף צב. ושם) נמי דקתני זו דברי ר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים כו' משמע דלרבנן לא הוי ממזר משום דקידושין תופסין ולפי' ר&quot;ת אפי' אין קידושין תופסין לא הוי ממזר ואר&quot;י דלמ&quot;ד דהוי ממזר לר' עקיבא מחייבי לאוין דלאו דשאר נמי הוי ממזר מיבמה לשוק ומעובד כוכבים ועבד אע&quot;ג דלא דמו לאשת אב דהא מוי&quot;ו דולא יגלה נפקי כולהו וסמיך ליה לא יבא ממזר ולא ילפינן מידי מאשת אב אלא בהדיא כתיב בכולהו ממזרות אבל לתנא דמתניתין דאין ממזר לר' עקיבא אלא מחייבי לאוין דשאר ולא דריש וי&quot;ו דולא יגלה לא נפקי שום חייבי לאוין אלא מאשת אב בעינן דליהוי דומיא דאשת אב דלא תפסי בה קידושין לדידיה ותפסי בה לאחריני וה&quot;פ דברייתא דהאשה רבה (ג&quot;ז שם) זו דברי ר' עקיבא דאמר אין קדושין נמי תפסי בכל חייבי לאוין דלאו דשאר פי' מוי&quot;ו דולא יגלה שמעינן בכולהו דהוה ממזר ולהכי אין קידושין תופסין נמי בכולן ולהכי אין לחלק בין לאו יבמה לשוק לשאר לאוין כדפירשתי אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה דכיון דקידושין תופסין בחייבי לאוין דלאו דשאר ולא הוי ממזר מינייהו לא הוי ממזר נמי מיבמה לשוק אע&quot;ג דאין קידושין תופסין בה כיון דלא דמיא לאשת אב:

''' סוטה''' נמי דהא תפסי בה קדושין. פי' בקונט' דאף לאחר שזינתה לא פקעי מינה קידושיה הראשונים וק' לר&quot;י דנדה נמי לא פקעי קידושיה ואפילו הכי איצטריך קרא לאתויי דתפסי בה קידושין ואר&quot;י דגרס וכן ברוב ספרים סוטה נמי הא כתיב בה הויה ותפסי בה קידושין פי' שגרשה ומחזירה והויה דכתיב בה היינו קרא להיות לו לאשה דמוקמינן בפ&quot;ק (לעיל יא: ושם) לרבות סוטה וכן משמע בפרק יש מותרות (לקמן ד' פה:) דבסוטה ודאי תפסי קידושין ולא פליגי אלא אי אית לה כתובה אי לאו דקאמר סוטה ודאי איכא בינייהו דמ&quot;ד דאורייתא הא נמי דאורייתא ואית לה כתובה כו' והיינו על כרחך במחזיר סוטה אחר שגירשה דאי לא גירשה כיון דזנתה הפסידה כתובתה ובפרק עשרה יוחסין ([[קידושין עח א|קדושין ד' עח.]]) נמי משמע דלהיות לו משמע לשון הויה דקאמר ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאין לוקה דרך הויה אסרה תורה וא&quot;ת בסוף האומר בקידושין (ד' סח. ושם) ור' עקיבא כי תהיין במאי מוקי לה לוקמה במחזיר סוטה וכ&quot;ת דכי תהיין מיותר וסוטה נפקא לן מקרא דלהיות לו לאשה א&quot;כ היכי מוקי לה באלמנה לכ&quot;ג וכדר' סימאי הא כתיב לא יחלל חילולין הוא עושה ואין עושה ממזרים וי&quot;ל דלא בעי לאוקמא בסוטה משום דשנואה משמע שהיא שנואה בתחלת נישואין וא&quot;ת ולוקמה בסוטה ולבועל. וי&quot;ל דמי כתיב כי תהיין לבועל כדקאמר התם מי כתיב כי תהיין לכהן א&quot;נ בבועל לא כתיב הויה ולא תפסי בה קידושין פר&quot;ח דמסוטה נהי דלא הוי ממזר מדאורייתא מדרבנן מיהא הוי ממזר מידי דהוי (לקמן פז:) אאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואח&quot;כ בא בעלה דהולד ממזר ותצא מזה ומזה ואין ראיה דהתם קנסוה כי היכי דתידוק אבל הכא אין צריך לקונסה כדי שלא תזנה תחת בעלה ועוד דבריש יש מותרות (לקמן ד' פה: ושם) קאמר גבי סוטה למ&quot;ד דמרגלא ליה הא איהי מרגילתו ואי הוי ממזר אפילו מדרבנן לא מרגלא ליה כדאמר התם גבי חלוצה:

''' אי''' כרב אי כשמואל. מתוך פי' הקונט' משמע דלרב ליכא לאו ביבמה דפי' אי כרב דאמר בהאשה רבה (לקמן ד' צב:) מנין שאין קידושין תופסין ביבמה שנאמר לא תהיה וגו' לא תהא בה הויה לזר והולד ממזר ואי כשמואל דמספקא ליה אי להכי הוא דאתא כדקאמר רב או לאוקומי ללאו הוא דאתא וקידושין תפסי בה מדאפיק לאו דידה בלשון הויה ואין נראה דאמרינן בהאומר בקידושין (ד' סח. ושם) מאי יבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קידושין אלמא איכא לאו אפילו למ&quot;ד דלא תפסי בה קידושין ובכל מקום חשיב יבמה לשוק חייבי לאוין ואותם ששאלו לר' יהושע בני צרות דבית הלל לב&quot;ש ([[יבמות טו ב|לעיל ד' טו:]]) דקבעי למילף יבמה לשוק בקל וחומר מאלמנה משמע דאיכא לאו ואומר רבינו תם דלכולי עלמא אית בה לאו וה&quot;ק לקמן ושמואל מספקא ליה אי ללאו הוא דאתא ותהיה אורחיה. דקרא או לאשמועינן דלקי אקידושין או לקידושין דלא תפסי נמי הוא דאתא:

''' אשוייה''' מזיד. פר&quot;ח שרצה להשיבו דבמשה כתיב ויראו את אלהי ישראל ([[שמות  כד]]):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ד|מט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ד|מט|ב}}</text>
      <sha1>je79pyc7j717mo0jamg710fkucbrho7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות נב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731750</id>
    <revision>
      <id>3008981</id>
      <parentid>2945513</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T11:59:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008981</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24120" sha1="6ncdug4t6q6if78lvdju8vzmjopp3sf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|נב|ב|נב א|נג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף נב עמוד ב] {{שוליים|א}}ולאשה בעלמא - אין גט, מפני שאין בידו לגרשה. {{הל&quot;מ-רק-ראש|ואפילו כתוב בו זמן שאחר הנישואין כיון דאין בידו לגרשה בשעה שעשאו שליח לכתוב הגט. ונראה דהיינו דוקא למ&quot;ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם‍ אבל למ&quot;ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוי גט כי היכי דמהני לענין שחרור בלוקח עבד על מנת לשחררו וכתב לו לכשאקחך הרי גופך קנוי לך מעכשיו כדמוכח לקמן בפרק האשה רבה (דף צג ב) ובקדושין פרק האומר (דף סג א) וגט שחרור וגט אשה שוין דהא ילפינן לה לה מאשה: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעי רמי בר חמא}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב גט}}: ליבמתו{{הל&quot;מ-רק-ראש| לכשאכנסנה אגרשנה וכנסה וגרשה}}, מהו? {{הל&quot;מ-רק-ראש|מי אמרינן }}כיון דאגידא ביה כארוסתו דמיא{{הל&quot;מ-רק-ראש| והוי גט אף על גב דאין בידו לגרשה ולהתירה לשוק מ&quot;מ יכול לבא עליה בע&quot;כ ואז יכול לגרשה ולהתירה לשוק נמצא תלויה בו ואין אחר יכול לעכב על ידו הלכך כארוסתו דמיא‍ וחשיב בידו לגרשה}}, או דלמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|כל זמן }}כיון דלא עבד בה מאמר {{הל&quot;מ-רק-ראש|כאשה אחרת דמיא ומן הדין הוה ליה לסיומי לבעיא דידיה הכי או דלמא השתא מיהא לא בא עליה ואין בידו לגרשה אלא אי הוה מסיים הכי הוה משמע דכל הפחות הוי ריח הגט לפוסלה לכהונה ולהכי נקט בסיומא דבעיא דידיה או דלמא כיון דלא עבד בה מאמר לא למידק מיניה דאי לא הוי גט אפילו ריח הגט אין בו‍ דמה לי ספיקא דיליה בלא עבד בה מאמר דע&quot;כ בריח הגט נמי מספקא ליה דמאחר שהוא מדרבנן לענין גט גמור לא מעלה ולא מוריד אלא מספקא ליה דלמא גט גמור הוי ומטעמא דפרישית ואי לא מהני האי טעמא אפילו ריח הגט לא הוי }}- לא? {{שוליים|ב}}תיקו {{הל&quot;מ-רק-ראש|ולחומרא עבדינן :}}{{הל&quot;מ-רק-ריף|וקי&quot;ל תיקו דאיסורא לחומרא ואם כתב גט ליבמתו לכשיכנסנה יגרשנה וכינסה וגירשה בו הויא ספק מגורשת:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעי רב חנניה: כתב גט לזיקתו ולא למאמרו, למאמרו ולא לזיקתו, מהו? }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|מי אמרינן }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מאמר עילוי זיקה קא רמי, והוה ליה כמגרש חצי אשה, והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום, או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי? }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ותפשוט ליה מדרבא, דאמר רבא: נתן גט למאמרו - הותרה צרתה! לרבא פשיטא ליה, לרב חנניה מיבעיא ליה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, מאי? תיקו. }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומדפשיטא ליה לרבא עבדינן כוותיה ומהני אם נתן גט למאמרו ולא לזיקתו או לזיקתו ולא למאמרו דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. ורש&quot;י פירש אם נתן גט למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה ופש ליה זיקה כמעיקרא והתוספת כתבו דאין חילוק בין לו ובין אחיו דממה נפשך להאי לישנא דקאמר רבא הותרה אפילו היא אם כן הכא נמי שריא אפילו לדידיה ולהך לישנא דקאמר רבא דהיא אסורה משום דמחלפא בבעלת הגט אם כן הכא נמי אסורה אפילו לאחיו דהא אם נתן גט ליבמתו אסורה על כל האחים ולא דמי להא דשרי רבא צרתה כשנתן גט למאמרו דהתם בשתי יבמות הבאות משני בתים איירי שאפילו היה נותן גט אף לזיקתו היתה האחרת מותרת לו ומיהו בזה יש חילוק אם נתן גט למאמרו חולץ לה ושריא ואם נתן גט לזיקתו צריכה עוד גט שני למאמרו כי הגט הראשון לא הפקיע המאמר: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חלץ ועשה מאמר. }}אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' עקיבא, דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל חכ&quot;א: יש אחר חליצה כלום {{הל&quot;מ-ריף-ראש|כלומר שאם חזר וקידשה אחר חליצה צריכה ממנו גט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ומי מצית מוקמת לה כרבי עקיבא? והא קתני רישא: נתן גט ועשה מאמר - צריכה גט וחליצה, ואי רבי עקיבא, כיון דיהב לה גט מי מהני בה מאמר? והתניא, רבי עקיבא אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לנותן גט ליבמתו, שנאסרה עליו עולמית? שנאמר: לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה, אחר שילוח! אמר רב אשי: גט יבמין }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. }}תניא נמי הכי, אמר רבי: אין הדברים הללו אמורים - אלא לדברי ר' עקיבא, שהיה עושה חלוצה כערוה, אבל חכמים אומרים: {{שוליים|ו}}יש אחר חליצה כלום, ואני אומר: אימתי? בזמן שקדשה לשום אישות, אבל קדשה לשום יבמות - אין אחר חליצה כלום. תניא אידך: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, רבי אומר: אם קדשה לשום אישות - צריכה הימנו גט, לשום יבמות - אין צריכה הימנו גט; וחכמים אומרים: {{שוליים|ז}}בין שקדשה לשום אישות, בין שקדשה לשום יבמות - צריכה הימנו גט. 
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|והא נמי דתנן אבל לא לאחר בעילה כלום ותנן נמי הבעילה בזמן שהיא בתחילה אין אחריה כלום אליבא דהאי תנא היא אבל לרבנן הבעילה נמי יש אחריה כלום כגון שתי יבמות מבית אחד שנפלו לשני אחין ובא אחד מהן על אחת וחזר הוא או אחיו וקידש את צרתה צריכה הימנו גט דקי&quot;ל דחייבי עשה היא כדאמר בפ&quot;ק [דף י&quot;א ע&quot;א] אתמר הבא על יבמתו וחזר הוא או אחד מן האחין ובא על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעשה וחד אמר בכרת וקיימא לן דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וכבר ברירנא לה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|בהחולץ (סימן כ&quot;א):}}{{הל&quot;מ-רק-ריף|בפ&quot;ק האי פלוגתא דרבי ורבנן בהחולץ ליבמתו וחזר וקדשה קא טרינן בגמרא לפרושי טעמייהו ואיתמרו בה כמה מימרי וחד מינייהו מימרא דרב שרביא דאמר בחליצה פסולא קא מיפלגי דרבי סבר חליצה פסולה פוטרת ורבנן סברי אינה פוטרת וקשיא להו לרבוואתא היכי אמרו רבנן חליצה פסולה אינה פוטרת והא כוליה פירקין חליצה פסולה פוטרת דתנן אין אחר חליצה כלום ועוד אי לא מיפטרה בחליצה פסולה במאי קא מיפטרה וקא פרישו לה פרושי דלא מסתברי דכולהו אית להו פירכי ולהכי לא כתבינן להו ואנן פרישנא לה פירושא ברירא ונהירא והכין פירושה רב שרביא סבר דרבי ורבנן בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי דאיפלגו בה בפרק ארבעה אחין [דף כ&quot;ו ע&quot;ב] דמאן דאמר הכא אינה פוטרת סבר לה כרב דאמר חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין וכיון דצריכה לחזור על כל האחין אם חזר וקדשה לשום יבמות קודם חליצת אחין צריכה הימנו גט דהא עדיין אגידא באחים ולא איפטרא בההיא חליצה פסולה לגמרי ומאן דאמר פוטרת סבר לה כשמואל דאמר חליצה פסולה אינה צריכה לחזור על כל האחין דלא בעיא חליצה מכולם אלא למיפטר צרה אבל נפשה פטרה וכיון דפטרה נפשה ואינה צריכה לחזור על כל האחין אם חזר וקדשה לשם יבמות אינה צריכה הימנו גט דהא קא פרחה מינה זיקת יבמות ואידחיא לה מההיא ביתא לגמרי האי פירושא דהאי מימרא דרב שרביא בלא קושיא ובלא ספק וכולהו טעמי דאיתמרו בהאי פלוגתא דרבי ורבנן לא סמכינן עלייהו דלאו אליבא דהלכתא נינהו אלא אוקימתא בעלמא נינהו וליתא לדרבי דקי&quot;ל הלכה כרבי מחבירו ולא מחבריו הלכך בין שקידשה לשם אישות בין שקידשה לשם יבמות צריכה ממנו גט כרבנן:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|כתב רב אלפס בהך פלוגתא דרבי ורבנן קא שקלי וטרי טובא לפרושי פלוגתייהו וכולהו טעמי דאיתאמרו בהאי פלוגתא דרבי ורבנן לא סמכינן עלייהו דלאו אליבא דהלכתא נינהו אלא אוקימתא בעלמא נינהו וליתא לדרבי דקי&quot;ל הלכה כר' מחבירו ולא מחביריו הלכך בין שקדשה לשם אישות בין שקדשה לשם יבמות צריכה הימנו גט כרבנן וכ' הראב&quot;ד ז&quot;ל האי פיסקא לא מיחוורא שפיר דהני אוקימתות‍ איכא מינייהו דהלכתא כרבי דהכא ודאי לכולהו דאמר לה התקדשי לי‍ בזיקת יבמין עסקינן ופליגי רבי ורבנן אי אית בה זיקה אחר חליצה אי לאו הלכך לרבא דאמר דפליגי ביש זיקה או לא הא קי&quot;ל (לעיל יז ב) דיש זיקה ובתר חליצה ודאי אין זיקה וכי אמר לה התקדשי לי בזיקת יבמין לאו כלום הוא ולדברי רב שרביא נמי הא קי&quot;ל (לעיל כ א) דהאי חליצה פסולה פוטרת כשמואל הלכך בתר חליצה אין כאן זיקה כלל ולדברי רב אשי נמי דאמר ביש תנאי בחליצה פליגי הא קי&quot;ל דאין תנאי בחליצה לא שנא כפול ולא שנא אינו כפול אין כאן תנאי וחליצה מעלייתא היא ואין כאן זיקת יבמין הלכך קידושין לאו כלום היא עכ&quot;ל‍ והרמב&quot;ן ז&quot;ל הודה לדבריו ואני אומר שהדין עם רב אלפס ז&quot;ל ומה שהקשה עליו דלרבא דאמר דפליגי ביש זיקה הא קי&quot;ל דיש זיקה ובתר חליצה ודאי אין זיקה אני אומר דהך פלוגתא אי יש זיקה או אין זיקה לאו בפלוגתא דיש זיקה ואין זיקה דאיפליגו בה תנאי ואמוראי לעיל (דף י&quot;ז ב ודף י&quot;ח א) אלא הכי פירושא רבי סבר יש זיקה כלומר כיון דלא הזכיר מאמר אלא אמר התקדשי לי בזיקת יבמין לא הוו קידושין אי לאו דיש זיקה ואתאי חליצה ואפקעיתיה לזיקה הלכך אי אפשר לקידושין שיחולו אחר שפקעה הזיקה ורבנן סברי אין זיקה אף על פי שלא הזכיר מאמר אלא זיקת יבמין אפילו אין זיקה התקינו רבנן קידושין ביבמה דהא זקוקה ועומדת היא לו ומעיקרא אילו אמר התקדשי לי בזיקת יבמין מי לא מהני אף על פי שאין הזיקה גורמת לו שיחול השתא נמי מהני אף על גב דפקעה הזיקה‍ וגרסינן רב (משרשיא) [שרביא] אמר אי אמר לה בזיקת יבמין כ&quot;ע לא פליגי דמהני וכן כל האוקימתות על דרך זה לכ&quot;ע מהני‍ ועתה אין נפקותא בכולהו אליבא דרבנן ומה שהקשה דקי&quot;ל לדברי רב שרביא דהאי חליצה פסולה פוטרת כשמואל לא קשה מידי דתיקשי לך רב אשי דקאמר דכ&quot;ע חליצה פסולה אינה פוטרת אמאי קאמר דהני תנאי סברי דלא כהלכתא כיון דמצי למימר דכולהו סברי דפוטרת והכא לא איירי בחליצה פסולה אלא ביש תנאי בחליצה קמפלגי וכן רבינא דאמר דכולהו סברי יש תנאי בחליצה ופליגי בתנאי כפול אמאי דחיק לאוקומי פלוגתייהו דלא כהלכתא דהא קי&quot;ל (כתובות עד ב) דאין תנאי בחליצה אלא ודאי נראה להני אמוראי דבסברא מועטת אמרי' דלרבנן מהני מאמר יבמין או זיקת יבמין אף אחר החליצה הלכך לרבא אף על גב דרבנן סברי יש זיקה הכא אין הקדושין תופסין מכח הזיקה כדפרישית הלכך מהני אף אחר חליצה ורב (משרשיא) [שרביא] אמר דבזיקת יבמין אף ר' מודה ופליגי בחליצה פסולה דרבנן סברי‍ דאינה פוטרת לענין זה שלא יועילו בה קידושין לשם יבמות אחריה דבקל אמרינן דמהני קידושין לשם יבמות אחר חליצה ורב אשי אמר דבחליצה פסולה אף רבי מודה ופליגי ביש תנאי בחליצה דרבנן סברי דיש תנאי בחליצה לענין זה שנשאר אחריה זיקה לתפוס בה קידושין לשם יבמות‍ ורבינא אמר דאף רבי מודה בזה ופליגי בתנאי כפול:}}

 {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יוסף: מ&quot;ט דרבי? עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן, }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דלא קני. א&quot;ל אביי: מי דמי? התם לא קא מכוין למיקני, הכא קא מכוין למיקני! הא לא דמיא, אלא לעודר בנכסי גר זה וכסבור של גר אחר הוא, }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דקני! אלא אמר אביי: הכא במאי עסקינן - כגון דאמר לה התקדשי לי במאמר יבמין, רבי סבר: מאמר עילוי זיקה קא רמי, ואתאי חליצה אפקעתה לזיקה; ורבנן סברי: האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמין, מי לא מהני? השתא נמי מהני. רבא אמר: אי דאמר לה במאמר יבמין - כולי עלמא לא פליגי דמהניא, והכא במאי עסקינן - כגון דאמר לה התקדשי לי בזיקת יבמין, רבי סבר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ולאשה בעלמא''' -  וכנסה וגירשה בו אינו גט הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין:

'''ליבמתו מהו''' -  כתבו קודם שכנסה וכשכנסה נתנו לה מהו שתתגרש בו:

'''כתב גט לזיקתו ולא למאמרו או למאמרו ולא לזיקתו''' -  והוא עשה בה מאמר תחלה מהו שתיפסל עליו בכך:

'''מאמר עילוי זיקה רמי''' -  כשעשה מאמר נדבק עם הזיקה וניתוסף עליה ואין גט מועיל לזה בלא זה וכיון שנכתב בתוך הגט שלא עשאו אלא לאחד מהן הוה ליה מגרש חצי אשה ולא כלום היא ומותרת לו:

'''או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי''' -  ומהני והיכא דכתב לזיקתו ולא למאמרו אסורה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה ופשה ליה זיקה כמעיקרא:

'''נתן גט למאמרו''' -  ולא לזיקתו בארבעה אחין (לעיל לב.) גבי זיקת יבמין ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות כו' וקאמר רבא עלה נתן גט למאמרו ואח&quot;כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה לאחיו השני דאי לאו גט הוה אסורה עליו משום זיקת שני יבמין אלמא האי לחודיה קאי מדאהני גט לאישתרויי צרתה לאחיו השני והוא הדין דהיא גופה נמי שריא לאחיו אלא דמחלפא בבעלת גט גמור לזיקה דמקמי מאמר או לזיקה ומאמר והכי אמרינן בארבעה אחין:

'''זו דברי רבי עקיבא''' -  אחלץ ועשה בה מאמר קאי דקתני לא תפיס מאמר:

'''אחר שילוח''' -  כלומר מדכתיב אשר שלחה קרא יתירא דלא צריך הכי קאמר יש לך משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת ואיזו זו יבמה וכיון דבלאו קאי היכי מהני בה תו מאמר:

'''אימתי''' -  יש אחר חליצה תפיסת קידושין:

'''בזמן שקדשה לשום אישות''' -  בקידושין גמורים ולא במאמר יבמין דודאי קידושין תופסין בחייבי לאוין:

'''אבל קדשה לשום יבמות''' -  אינן קידושין שהרי אין כאן צד ייבום והוו להו קידושי טעות:

'''כעודר''' -  חופר וכסבור שלו הן שהיה קרקע הגר סמוך לקרקעו ומת הגר ואין לו יורשין והמחזיק בנכסיו קנה וזה חופר בקרקע הגר וכסבור שזה קרקע שלו ולא נתכוון להחזיק דלא קני והאי נמי סבור שקידושי יבמה תופסין בה ולא נתכוון לקנות אלא מכח ייבומי אחיו והא פקעו להו:

'''התם לא קמיכווין למיקני''' -  דהא סבור שלו הן:

'''הכא מכווין למיקני''' -  מ&quot;מ:

'''הא לא דמיא כו'''' -  אביי הוא דאקשי ואזיל:

'''וכסבור של גר אחר הוא''' -  ומתכוון לקנות מכל מקום והאי נמי קסבר לקנות מכח אחיו ואינו קונה אלא מכחו ומ&quot;מ קנין הוא:

'''מאמר עילוי זיקה רמי''' -  מאמר דתקינו רבנן לכל היבמין לא תקון אלא היכא דקיימא זיקה ואתא מאמר ואיתוסף עלה והכא ליכא למימר הכי דאתיא חליצה מפקעה לזיקה:

'''האי לחודיה קאי כו'''' -  ולא מהני זיקה למאמר הילכך השתא כמעיקרא מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמין מי לא קני ואף על גב דלא מהניא ליה זיקה דהאי לחודה קיימא השתא נמי מהני:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;והרי זה גט [דקאמר היינו] לגרש בו לכתחלה וההיא דכל הגט שכתב זמן דקודם נישואין וגרע טפי מגט ישן דבגט ישן ליכא אלא ייחוד בעלמא לכך אם נתגרשה בו תנשא לכתחלה אבל התם דכנסה ואיכא ודאי ביאה אינו גט כלל:

''' ולאשה''' בעלמא אין גט. ואפילו כתוב בו זמן דאחר נשואים כיון דאין בידו לגרשה בשעה שעשאו שליח ונראה לר&quot;י דהיינו דוקא למ&quot;ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אבל למאן דאמר אדם מקנה הוי גט דבידו לגרשה כמו בשחרור דמהני לוקח עבד על מנת לשחררו וכתב לו לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו כדאמר בהאשה רבה (לקמן דף צג:) ובקידושין בפרק האומר (דף סג.) וגט שחרור וגט אשה שוים לכל דבר דהא ילפינן לה לה מאשה:

''' ליבמתו''' מהו. אין לפרש דמיבעיא ליה אם גירשה בגט זה לאחר שיבמה יבומין גמורין אי הוי גט אי לא דפשיטא דאין ניתרת בגט זה לשוק דהא בההיא שעתא לא היה בידו לגרשה ולהתירה לשוק על ידי גט זה ומאי קאמר נמי או דלמא כיון דלא עבד בה מאמר לא אי בלא מאמר לא מהני עבד בה מאמר נמי לא מהני להתגרש אחר שתתייבם דמאמר לא הוי אלא מדרבנן ואמר ר&quot;י דלפוסלה מכהונה מיבעיא ליה אי חשיב ריח הגט דפסיל לכהונה אי לא וריב&quot;ם הגיה בפירושיו דמיבעיא ליה אי כתבו קודם מאמר ועשה מאמר וגירש בו מהו שיפקיע את מאמר:

''' או''' דלמא האי לחודיה קאי כו'. פירש בקונטרס ואי כתב גט למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד ליה שקליה ופשה ליה זיקה כמעיקרא ולר&quot;י נראה דללישנא דאמר רבא הותרה אפילו היא ואם כן הכא נמי שריא לדידיה וללישנא דהיא אסורה דמיחלפא בבעלת הגט הכא נמי אסורה אפי' לאחיו דהא בעלת הגט אסורה על כל האחין והא דשרי רבא צרתה בנתן גט למאמרו משום דבאות משני בתים הן ואפילו היה נותן גט גם לזיקתו היתה צרתה מותרת:

''' כעודר''' בנכסי הגר. אר&quot;י דמיירי לרב יוסף כגון דאמר לה התקדשי לי סתם ולשם יבמות היינו דגלי אדעתיה שבתורת יבמין מקדשה דאי באמר לה בהדיא במאמר יבמין לא הוי פריך ליה אביי מי דמי דהא אביי קאמר בסמוך דהיכא דאמר לה במאמר יבמין דלא קני לרבי אלא בסתם איירי א&quot;נ באמר לה התקדשי לי לשם יבמות ולא משמע בתורת מאמר יבמין דבמאמר יבמין משמע בתורת מאמר ולא בתורת קידושין אבל לשם יבמות לא משמע בתורת יבמות אלא שסבור שעדיין היא זקוקתו:

''' אי''' אמר לה התקדשי לי בזיקת מאמר יבמין מי לא מהני. דאפילו למ&quot;ד אין זיקה היינו לענין אחות זקוקתו וכיוצא בה אבל פשיטא דמהני לשון זיקה שהרי היא זקוקתו ועומדת בפניו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ה|נב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ה|נב|ב}}</text>
      <sha1>6ncdug4t6q6if78lvdju8vzmjopp3sf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות ס ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731766</id>
    <revision>
      <id>3009002</id>
      <parentid>2945529</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:04:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3009002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11901" sha1="7mns7ve1tfp2qxrepuj19oigpfhwe27" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|ס|ב|ס א|סא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ס עמוד ב] והא אמר רבי שמעון: ראויה לכהן גדול - מטמא לה, שאין ראויה לכהן גדול - אין מטמא לה! שאני התם, דרבי רחמנא קרובה. א&quot;ה, מוכת עץ נמי [רבי]! קרובה אחת, ולא שתים. ומה ראית? הא אתעביד בה מעשה, הא לא אתעביד בה מעשה. ורבי יוסי מדשבקיה לבר זוגיה, מכלל דבמוכת עץ כרבי מאיר סבירא ליה, מנא ליה? מלא היתה לאיש. והא אפיקתיה! חדא מלא היתה, וחד מלאיש. אליו - לרבות הבוגרת; והא אמר ר' שמעון: בתולה - בתולה שלימה משמע! טעמא דידיה נמי התם מהכא, דדריש הכי: מדאליו לרבות הבוגרת, מכלל דבתולה - בתולה שלימה משמע. }}תניא, ר' שמעון בן יוחי אומר: גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד - כשירה לכהונה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וליתא לדר&quot;ש בן יוחאי דאמרינן}},{{הל&quot;מ-רק-גמרא| שנאמר: וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם, והרי פנחס עמהם. ורבנן? לעבדים ולשפחות. אי הכי, בת שלש שנים ויום אחד נמי! כדרב הונא; דרב הונא רמי, כתיב: כל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו, הא אינה יודעת - קיימו, מכלל דהטף בין ידעו בין לא ידעו - קיימו; וכתיב: וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם, הא ידעי - הרוגו! הוי אומר: בראויה ליבעל הכתוב מדבר. תניא נמי הכי: וכל אשה יודעת איש - בראויה ליבעל הכתוב מדבר, אתה אומר: בראויה ליבעל, או אינו אלא נבעלה ממש? כשהוא אומר: וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר, הוי אומר: בראויה ליבעל הכתוב מדבר. מנא ידעי? אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא: העבירום לפני הציץ, כל שפניה מוריקות - בידוע שהיא ראויה ליבעל, כל שאין פניה מוריקות - בידוע שאינה ראויה ליבעל. אמר רב נחמן: סימן לעבירה - הדרוקן. כיוצא בדבר אתה אומר: וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר, מנא ידעי? אמר רב כהנא: הושיבום על פי חבית של יין, בעולה - ריחה נודף, בתולה - אין ריחה נודף. ונעברינהו לפני ציץ! אמר רב כהנא בריה דרב נתן: לרצון להם כתיב, לרצון ולא לפורענות. אי הכי, במדין נמי! אמר רב אשי: להם כתיב, להם לרצון ולא לפורענות, ולעובדי כוכבים אפילו לפורענות. אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן יוחאי. אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי: בפירוש שמיע לך, או מכללא שמיע לך? מאי כללא? דאמר ר' יהושע בן לוי: עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער, ושגר רבי את רבי רומנוס ובדקה, ומצא בה בת גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, והכשירה רבי לכהונה; אמר ליה: בפירוש שמיע לי. ואי מכללא מאי? דלמא שאני התם, הואיל ואנסיב - אנסיב, דהא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו: בוגרת ומוכת עץ לא ישא, ואם נשא - נשוי! הכי השתא, בשלמא התם סופה להיות בוגרת תחתיו, סופה להיות בעולה תחתיו, הכא סופה להיות זונה תחתיו? רב ספרא מתני לה מכללא, וקשיא ליה, ומשני ליה הכי. }}ההוא כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, אמר ליה ר&quot;נ בר יצחק: מאי האי? אמר ליה, דאמר רבי יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי: הלכה כר&quot;ש בן יוחאי: אמר ליה: {{שוליים|א}}זיל אפיק, ואי לא, מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מאונך{{הל&quot;מ-רק-ראש| ואף על פי שלא נבעלה קרויה זונה לפי שהמצרים שטופי זמה הם ובניהם ילדי זנונים המה והלכתא כחכמים ואף על גב דמיקריא זונה מחייבי כריתות הבא על הנדה לא הויא זונה דהא אתפשי בה קידושין (לעיל מ&quot;ט ב) וכהן שבא על אשתו נדה לא שויא חללה דתניא את אלה לא יקח מאלה אתה עושה חלל ואין אתה עושה חלל מנדה (לעיל ס א): }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. תניא, וכן היה ר&quot;ש בן יוחאי אומר:}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדשבקיה לבר זוגיה''' -  דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה:

'''מלא היתה''' -  דדריש ליה לר' מאיר מי שהוייתה על ידי איש:

'''והא אפקיה''' -  ר' יוסי להוציא את הארוסה:

'''חד מלא היתה''' -  להוציא את הארוסה:

'''מלאיש''' -  למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש:

'''והא אמר ר' שמעון''' -  לעיל בתולה שלימה משמע מדאיצטריך בתוליה למישרי בוגרת לכ&quot;ג:

'''כשרה לכהונה''' -  לא מחזקינן לה כזונה:

'''אי הכי אפילו בת ג' שנים''' -  נמי ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם:

'''כדרב הונא''' -  לא מצית אמרת דבת ג' שנים לימא קרא החיו:

'''דרב הונא רמי''' -  אשה משמע גדולה וקאמר קרא יודעת הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב וכל הטף וגו':

'''הוי אומר''' -  מדקשו קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג' דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר:

'''בראויה ליבעל''' -  אע&quot;פ שלא נבעלה:

'''כשהוא אומר וכל הטף אשר לא ידעו החיו''' -  הא אשה אע&quot;פ שלא ידעה הרוגו הוי בראויה ליבעל קמשתעי קרא:

'''פניה מוריקות''' -  נס היה:

'''הדרוקן''' -  פניהן של עוברי עבירה מוריקין:

'''מאנשי יבש גלעד''' -  בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים:

'''בפירוש שמיע לך''' -  מיניה דרבי יהושע בן לוי:

'''או מכללא''' -  דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כר' שמעון:

'''מאי כללא''' -  מאיזה כלל היה לו לומר:

'''ערער''' -  לפסול משפחת העיר: רומנוס גרסינן:

'''והכשירה''' -  הניחה תחת בעלה כהן:

'''ואי מכללא מאי''' -  ואי מהאי כללא שמיע ליה לר' יעקב מאי אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא:

'''הכא סופה להיות זונה תחתיו''' -  בתמיה אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא:

'''וקשיא ליה''' -  כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב:

'''ומשני הכי''' -  כדשנינן בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו':

'''מפיקנא לך ר' יעקב מאונך''' -  כלומר משמתינן לך ותפיק על כרחך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''והא''' אמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע. תימה דלעיל פריך למה לי לרבות הבוגרת והא אמר רבי מאיר בתולה אפילו מקצת בתולים [משמע] משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה לא הוה קשה לן מידי והשתא פריך איפכא ואומר ר&quot;י דהכא פריך הכי והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע ולהכי מכשיר התם בכהן גדול בוגרת ואם כן למה לי הכא אליו לרבות בוגרת נילף בתולה בתולה מהתם ומשני טעמא דידיה נמי מהכא ואם תאמר מאחר דמרבינן הכא בוגרת למה לי יו&quot;ד דבתוליה לעיל להכשיר בוגרת נילף מהכא ואמר ר&quot;י דצריך למכתב התם בתוליה ביו&quot;ד משום דבענין אחר לא אפשר למכתב יתור של בי&quot;ת דבבתוליה למדרש מיניה עד שיהו כל בתוליה קיימין למעוטי שלא כדרכה ומוכת עץ כדפרישית לעיל:

''' הא''' אינה יודעת יקיימוה. לא היה צריך למידק הכי אלא הא טף אפי' יודעת יקיימו כו' אלא שרוצה להקשות משניהם דכל אשה יודעת משמע דאינה יודעת קיימו וטף נמי אפילו יודעת קיימו ובאידך קרא דטף אשר לא ידעו משמע הא ידעו או גדולה ואפי' לא ידעה הרוגו:

''' בראויה''' ליבעל הכתוב מדבר. ויודעת איש היינו ראויה לדעת איש והא דכתיב אשה דמשמע דוקא גדולה היינו משום דליקשו קראי ומתוך כך מוקמינן דבראויה ליבעל הכתוב מדבר דאי לא כתיב אשה אלא סתם וכל יודעת איש הוה אמינא דהאי קרא נמי בטף איירי ובטף יודעת הרוגו ושאינה יודעת יקיימו אבל גדולה אפילו אין יודעת הרוגו:

''' סימן''' לעבירה הדרוקן. ע&quot;י העבירה בא הדרוקן כדאמרינן בבמה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|לג|א}} והדרוקן לאו היינו ירקון כדאמר בהרואה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|סב|ב}} אבל קצת יש להדרוקן ירוקת פנים כדאמר דכל שפניה מוריקות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ו|ס ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ו|ס|ב}}</text>
      <sha1>7mns7ve1tfp2qxrepuj19oigpfhwe27</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות סו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731778</id>
    <revision>
      <id>3008991</id>
      <parentid>2945541</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:01:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28008" sha1="f1o0b2d6m0w0auzrugoa6t3lkabc8s8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף סו עמוד ב] {{שוליים|א}}הדין עמה, ור' אמי אמר: הדין עמו. רב יהודה אמר הדין עמה, משום שבח בית אביה דידה הוי; ר' אמי אמר הדין עמו, כיון דאמר מר: אם מתו - מתו לו, ואם הותירו - הותירו לו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ברשותיה קיימי וכדידיה דאמו,}} 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הואיל וחייב באחריותן - יאכלו. אמר רב ספרא: מי קתני והן שלו? הואיל וחייב באחריותן קתני, ולעולם לאו דידיה נינהו. וכל היכא דחייב באחריותן אכלי בתרומה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ישראל ששכר פרה מכהן - הרי זה יאכילנה כרשיני תרומה; כהן ששכר פרה מישראל, אף על פי שמזונותיה עליו - לא יאכילנה כרשיני תרומה! ותסברא? נהי נמי דמחייב בגנבה ואבדה, באונסיה בכחשה ובנפחת דמיה מי מיחייב? הא לא דמיא אלא לסיפא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ישראל ששם פרה מכהן - לא יאכילנה כרשיני תרומה, אבל כהן ששם פרה מישראל - יאכילנה כרשיני תרומה. יתיב רבה ורב יוסף בשילהי פרקיה דרב נחמן, ויתבי וקאמרי: }}תניא כותיה דרב יהודה, ותניא כותיה דרבי אמי. תניא כותיה דר' אמי: {{שוליים|ד}}עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש, אבל לא לאשה; תניא כותיה דרב יהודה: {{שוליים|ה}}המכנסת שום לבעלה, אם רצה הבעל למכור - לא ימכור; ולא עוד, אלא אפילו הכניס לה שום משלו, אם רצה הבעל למכור - לא ימכור; מכרו שניהם לפרנסה, זה היה מעשה לפני רשב&quot;ג, ואמר: הבעל מוציא מיד הלקוחות{{הל&quot;מ-רק-ראש| מכרו שניהם‍ פרש&quot;י או זה או זה הבעל מוציא לא מיבעיא אם מת הוא או גירשה שהיא מוציאה מיד הלקוחות אם מכר הוא בלא דעתה אלא אפי' מתה היא הוא מוציא מיד הלקוחות דבשעת מכירה לאו מכירה ודאית הואי שמא ימות הוא ונמצאת מכירתו שלא כדת. ומשמע מתוך לשונו שכל זמן שהאשה קיימת אין הבעל יכול להוציא ולבטל מה שמכר אבל כשמתה אז יורש כחה וכמו שהיתה היא יכולה לבטל המקח ולהוציא מן הלקוחות בכל עת שתרצה כך הוא יכול לעשות עתה. ותימה הוא לומר דכל זמן שהאשה שותקת יהא המקח קיים וכשתמחה יתבטל המקח אם המקח נתקיים שעה אחת למה תבטלהו האשה בחנם קודם שהגיע זמנה לגבות אותה או יתקנו חכמים שיתבטל המקח מיד או יהא קיים עד שעת טריפה ועוד קשה דאפי' יכולה האשה להוציא מחיים נראה שאין הבעל יכול להוציא לאחר מיתתה ולא אמרי' במקום אשתו קאי מידי דהוה אההיא עובדא דכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צא ב) ההוא גברא דזבן לכתובתה דאימיה בטובת הנאה וא&quot;ל אי אתיא אימא וקא מערערא לא מפצינא לך שכיבא אימיה ולא עירערא אתא איהו וקא מערער סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אימיה קאי א&quot;ל רבא נהי דאחריות דאימיה לא קבל עילויה אחריות דנפשיה מי לא קביל עילויה.‍ ונראה לפרש הבעל מוציא מיד הלקוחות לאלתר דתקון רבנן שלא יתקיים המקח בדבר זה כלל שלא תהא האשה צריכה לטרוח ולהוציא מן הלקוחות לאחר מיתת בעלה ולא דמי לנכסי בעלה שהוא מוכר והמקח קיים עד שתטרוף כתובה מהם דהתם לא חשו חכמים על טורח האשה שמא יפרעו לה כתובה ולא תצטרך לטרוף אבל בנכסים הללו שאפי' אם ימצא לבעל נכסים הרבה יכולה לומר איני רוצה אלא אלו חשו חכמים לטורח האשה ובטלו המקח לאלתר וכן פירש רבינו גרשון ז&quot;ל מכרו שניהם או זה או זה דאם מכר הבעל עצמו שהאשה מוציאה ואם מכרה האשה הבעל מוציא. ורבינו חננאל ז&quot;ל פירש דאפילו אם מכר הבעל הוא עצמו מוציא דתיקון רבנן שלא יתקיים המקח כלל דרשב&quot;ג לטעמיה כדאמרינן בגיטין בפרק השולח (דף מא א) תניא העושה שדהו אפותיקי לכתובת אשה ולבעל חוב גובה משאר נכסים כלומר אם רצה מוכר אותה שדה וגובין משאר נכסים רשב&quot;ג אומר בעל חוב גובה משאר נכסים. כתובה אינה גובה משאר נכסים כלומר אינו יכול למכור אותה שדה כלל ואם מכרה המכר בטל לאלתר ואין לפרש אינה גובה משאר נכסים אם שטף נהר שדה אפותיקי דהא תנן (כתובות דף נא א) לא כתב לה כל נכסי אחראין לכתובתיך חייב שהוא תנאי ב&quot;ד אלא על כרחך הכי פירושו שאינו מוכר אותה שדה אלא על סמך שהיא תגבה משאר נכסים שאינה רוצה לגבות משאר נכסים הלכך המכר בטל לאלתר והבעל מוציא מיד הלקוחות אף אם האשה שותקת והכי איתמר בירושלמי העושה שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו‍ מכרה הרי זו‍ מכורה והלוקח יחוש לעצמו רשב&quot;ג אומר לאשה בכתובתה‍ אינה מכורה שלא עלתה על דעתו שתהא האשה מחזרת על בתי דינין‍ וכל שכן הכא בשום שהכניסה וכן נמי בשום שהכניס לה דעדיף מאפותיקי ויכול הבעל לבטל את המקח שמכר. ורב אלפס ז&quot;ל כתב והאי מכרו שניהם לפרנסה דקאמר רשב&quot;ג הבעל מוציא מיד הלקוחות לא איפשיטא שפיר דנעביד בה מעשה וכתב הרמב&quot;ן ז&quot;ל דהיינו ספיקו דרב אלפס משום דרשב&quot;ג לטעמיה כדפרישית ושמא קי&quot;ל כרבנן דפליגי עליה ואמרי דהמקח קיים עד שתבא האשה ותטרוף מן הלקוחות וכ&quot;ש שאין הבעל מוציא מיד הלקוחות וקשיא לי כיון דמייתי מהך ברייתא סייעתא לרב יהודה ופסיק רב נחמן הלכה כרב יהודה א&quot;כ הלכתא נמי כהך ברייתא דהא מייתי מינה סייעתא לרב יהודה וי&quot;ל דבלאו מלתא דרשב&quot;ג מייתי סייעתא לרב יהודה מדקתני המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור והיינו טעמא משום שבח בית אביה דלר' אמי דאמר הדין עמו ויכול לסלקה בדמים יכול הבעל למכור ואחריות הדמים על נכסיו ובהא לא פליגי רבנן ובירושל' דפרקין (ה&quot;א) גרס ר' יעקב בר אחא אמר בעבדי צ&quot;ב פליגי ר' יוחנן אמר מכרן אינן מכורין א&quot;ל ר&quot;א אוכלין תרומה מכחו ואת אמרת אינן מכורין מה פליגי כשמכרו לעולם או שמכרו לשעה אם תימא כשמכרו לעולם אבל לשעה דברי הכל מכורין ואם תימא שמכרן לשעה אבל לא מכרן לשעה דברי הכל אינן מכורין נשמעיניה מן הדא העושה שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו ומכרה הרי זו מכורה והלוקח יחוש לעצמו רשב&quot;ג אומר אינה מכורה שלא עלתה על דעתו שתהא האשה מחזרת על בתי דינין אמרין אתיא דר&quot;א כרבנן ודר' יוחנן כרשב&quot;ג הוי כשמכרו לשעה אנן קיימין אבל לא מכרן לשעה ד&quot;ה אינן מכורין ור' יוחנן סבר כרשב&quot;ג דאפילו לשעה אינן מכורין והמכר בטל לאלתר וכיון דר' יוחנן סובר כרשב&quot;ג היה נראה דהלכה כרשב&quot;ג. ורב אלפס ז&quot;ל הביא בהלכותיו בפ' השולח (סי' ל&quot;ד) ההיא ברייתא העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה וכו' פלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן ואח&quot;כ הביא הירושל' דפירקין העושה שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה וכו' פלוגתא דרשב&quot;ג ורבנן ואחר שהביא מחלוקתן כתב הוי כשמכרן לשעה אנן קיימין אבל לא מכרן לשעה דברי הכל אינן מכורין ומתוך זה משמע דפוסק כרבנן דאי ס&quot;ל הלכה כרשב&quot;ג מה הוצרך לו לכתוב אבל לא מכרן לשעה דברי הכל אינן מכורין‍ כיון דרשב&quot;ג סבר דאפילו מכרן לשעה אינן מכורין. ובכתובות פרק האשה (דף פא א) על ההיא ברייתא דהרוצה למכור בנכסי אחיו פרש&quot;י והא דתנן בפרק הניזקין (דף נה ב) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אוקימנא באותן שלש שדות והקשה עליו רשב&quot;ם דכל שכן בשאר נכסים מקחו בטל כדאמרי' בפרק חזקת הבתים (דף נ א) למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים כ&quot;ש דהויא ליה איבה דאמר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה אלא למעוטי נכסי מלוג אלמא דווקא למעוטי נכסי מלוג נקט שלש שדות ופר&quot;י מקחו בטל בשעת טריפה ואמקח שלקח מן האשה קאי אבל כל זמן שהיא תחתיו אינה יכולה לבטל המקח בשביל שיעבוד כתובתה אלא ביבם דוקא הוא דאינו יכול למכור כלל נכסי אחיו המת משום דאחריות כתובתה עליהן ולא על נכסי היבם ואינה גובה מנכסי היבם כל זמן שהיא מוצאה מנכסי המת אף מן הלקוחות אבל באשתו מכרן קיים עד שתטרוף. וכן משמע התם בפרק האשה (דף פא ב) דקאמר אשתו אי בעיא לזבוני מי לא מצי מזבן אלמא דמצי מזבן עד שעת טריפה וג' שדות דנקט לאו למעוטי שאר נכסים אלא לאשמועינן דאף בשלש שדות המקח קיים עד שעת טריפה. ויש שהיו רוצין ליישב פירוש רש&quot;י דמקחו בטל דגיטין משמע שבטל לגמרי שאינו קיים כלל ודוקא באותן שלש שדות אבל בשאר נכסים יבטל לכשתטרוף והכי פירושא בחזקת הבתים למעוטי מאי דלא מציא אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי אילימא למעוטי שאר נכסים לענין זה דלא הוי מקחו בטל אלא קיים לגמרי דאף בשעת טריפה לא תטרוף‍ כ&quot;ש דהויא לה איבה אבל לא בעי גמרא למימר למעוטי שאר נכסים לענין זה דלא הוי מקחו בטל מיד דמלתא דפשיטא היא דליכא למימר דמקחו בטל מיד אלא בשלש שדות דהא כל אדם יכול למכור קרקעות המשועבדים וממילא ידענא דדוקא בג' שדות הוא דבטל מיד ולא איצטריך ליה למימר בג' שדות אלא למעוטי מלתא דצריכנא כגון נכסי מלוג כדאמר התם. ואינו נראה לר&quot;י דהיכי מצי למימר פשיטא ליה בשאר נכסים דלא הוי מקחו בטל לגמרי והא מעיקרא מקמי דשנינן מתני' דגיטין התם לא נצרכה אלא לאותן ג' שדות הוה ס&quot;ד דמיירי בשאר נכסים אף על גב דקתני מקחו בטל דמשמע לגמרי. והנך ג' שדות ה&quot;ג ר&quot;ח בפ' חזקת הבתים אחת שכתב לה בכתובתה למנה ולמאתים דמה שאדם נותן משלו לאחרים שייך לשון כתיבה ולא לשון יחוד כגון הכותב נכסיו לבנו ואחת שיחד לה בכתובתה תחת הנדוניא שהביאה מבית אביה שגם היא נקראת כתובה בפרק נערה (דף מז ב) דקתני קבורתה תחת כתובתה והיינו תחת נדוניא ולא תחת מנה ומאתים דאמר התם ארוסה אין לה קבורה אף על גב דאית לה מנה ומאתים ואחת שהכניס לה שום משלו ששם לה שדה כנגד תוספת שהוסיף לה משלו והיינו הכניס לה שום משלו דהכא‍ ובהא פסק ר&quot;י דהמקח קיים עד שעת טריפה כרבנן. ויראה דדוקא בקרקע הוא דאמר דמכר הבעל קיים עד שעת טריפה שהארץ לעולם עומדת ואין לאשה הפסד אלא טורח שצריכה לחזר אחרי בתי דינין ולטרוף אבל המכנסת נדונייתא במטלטלין של כסף וזהב ובגדים אין הבעל יכול למוכרן אף על פי שיש לבעל נכסים כנגד נדונייתא דהיא חפצה יותר בשבח בית אביה דקי&quot;ל כרב יהודה וכ&quot;ש שאין ב&quot;ח נוטלן:}}
. אמר רבא אמר רב נחמן: הלכה כרב יהודה


{{הל&quot;מ-ריף-ראש| ודייקי רבוואתא מדקתני במתניתין בעבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו ולא קתני אם פחתו פחתו לו דוקא כעין מתו ממש דלא משמשי מעין מלאכתן כלל דכמאן דליתנהו דאמי הוא דחייב באחריותן ומשלם דמים אבל אי איתנהו אף על גב דבלו טובא ופחתו אי משמשי מעין מלאכתן נוטלתן האשה ואינו משלם דמים שדין עבדי צאן ברזל ודין נכסי צאן ברזל אחד הוא כדין אלו כך דין אלו ואנן לא חזינן להאי דיוקא דהא מקשינן בגמרא למאן דאמר כל היכא דמיחייב באחריותן אכלי בתרומה מהא דתנן כהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה בכרשיני תרומה וקא מפרקינן ותיסברא נהי דמחייב באונסיה בכחישה וביתרות דמיה מי מחייב מדקא מפרקי' הכי גבי שכירות פרה מכלל דלגבי צאן ברזל מיחייב אפילו בכחישה וביתרות דמים ולהכי אכלי בתרומה ושמעת מינה דליתא להאי דיוקא דדקו קמאי ז&quot;ל אלא מיהו אף על גב דדינא דגמרא הכי לא מחייבינן ליה לבעל השתא בכחישה וביתרות דמים דכיון דלא נהגי עלמא הכי כל מאן דמקבל לנכסי צאן ברזל וכתב להו עליה אדעתא דמנהגא הוא דמקבל להו עליה הילכך לא מיחייב אלא לפום מנהגא}}{{הל&quot;מ-רק-ריף| והאי מכרו שניהן לפרנסה דקאמר רשב&quot;ג הבעל מוציא מיד הלקוחות לא איפשיטא שפיר דנעבד בה מעשה}}.
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|א&quot;ל רבא לרב נחמן: והתניא כותיה דר' אמי! אף על גב דתניא כותיה דר' אמי, מסתברא טעמא דרב יהודה משום שבח בית אביה. }}ההיא איתתא דעיילה ליה לגברא איצטלא דמילתא בכתובתה, שכיב, שקלוה יתמי ופרסוה אמיתנא, אמר רבא: {{שוליים|ו}}קנייה מיתנא. אמר ליה נאנאי בריה דרב יוסף בריה דרבא לרב כהנא, והאמר רבא אמר רב נחמן: הלכה כרב יהודה! אמר ליה: מי לא מודה רב יהודה דמחוסר גוביינא? {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אילו מיגניב לאו יורשים חייבין לשלומי כיון דאילו מיגניב יורשים חייבין לשלומי }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכיון דמחוסר גוביינא }}- ברשותיה קאי; רבא לטעמיה, דאמר רבא: הקדש, חמץ,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הדין עמה''' -  ותטול כליה:

'''יאכלו''' -  ומדאכלי בתרומה ש&quot;מ דידיה נינהו:

'''ששכר פרה מישראל''' -  והא שוכר חייב באחריותה אם נגנבה או נאבדה וקתני לא יאכילנה כרשיני תרומה: 

ה&quot;ג '''ותסברא נהי נמי דחייב בגנבה ואבדה באונסיה ובכחשה ובנפחת דמיה מי מיחייב''' - שוכר פטור מן האונסין וכן אם כחשה ואם הוזל דמיה:

'''הא''' -  מתניתין לא דמיא אלא לסיפא:

'''אבל כהן ששם פרה מישראל''' -  בדמים כששכרה הימנו שמאה לו והתנה עמו להחזירה לו בדמים הללו שאם תכחש או תאנס או יוזלו פרות בעולם יתן הדמים:

'''יאכילנה כרשיני תרומה''' -  הואיל וקבלה באחריותו ואף על פי שחוזרת בעיניה אם לא יפחתו דמיה כל כמה דלא הדרה דידיה הוא וגבי עבדים נמי אע&quot;ג דהדרי בעינייהו כיון דלענין יוקרא וזולא קיימי ברשותיה אכלי:

'''בשילהי פירקיה''' -  כשסיים הדרשה:

'''בשן ועין לאיש''' -  אם סימא הבעל את עינו:

'''אבל לא לאשה''' -  אם סימתה עינו דלאו דידה הוא:

'''לא ימכור''' -  שאם יגרשנה תטול כליה:

'''מכרו שניהם''' -  או זה או זה:

'''לפרנסה''' -  אורחא דמילתא נקט שאין אדם מוכר כלי תשמישיו אלא למזונות:

'''הבעל מוציא''' -  לא מיבעיא דאם מכר הוא בלא דעתה ומת או גרשה דהיא מוציאה מיד הלקוחות אלא אפילו מתה היא הוא מוציא מיד הלקוחות דמכירה לאו מכירה הואי (שמא ימות הוא בחייה ונמצאת מכירה שלא כדין) כל זמן שהיא קיימת:

'''קנייה מיתנא''' -  תכריכי המת איסורי הנאה הן כהקדש דגמר שם שם מעגלה ערופה בפ' נגמר הדין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|מז|ב}}:

'''מי לא מודה רב יהודה דמחוסר גוביינא''' -  אע&quot;ג דהדין עמה מודה הוא דכל כמה דלא גבתינהו מיניה לאו ברשותה קיימי אלא שיעבודא בעלמא אית לה עלייהו דהא אם נאנסו או נאבדו חייב באחריותן וכיון דברשות יתמי נינהו אתי הקדש דאקדשוה יתמי ומפקע לה לשיעבודייהו ויהבי דמי:

'''רבא לטעמיה כו'''' -  הקדש דוקא קדושת הגוף כי האי גוונא אבל קדושת דמים לא כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ערכין|כג|ב}} מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים הללו כו':

'''חמץ''' -  עובד כוכבים שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה דאתי איסור חמץ ומפקע ליה לשיעבודא דעובד כוכבים והא דתנן בפרק כל שעה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|ל|א}} מותר בהנאה רבא מוקי לה התם כשהרהינו אצלו שנתנו ישראל בביתו של עובד כוכבים דההוא לא מיחסר גוביינא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''כרשיני''' תרומה. אר&quot;י דעיקרם קיימי למאכל בהמה דאם היו עיקרם לאדם היה אסור ליתנם לבהמה משום הפסד תרומה ומ&quot;מ חזו לאדם דאי לא חזו כלל לאדם פטורין מתרומה ומעשר כדאמר בריש כלל גדול (שבת דף סח. ושם):

''' לא''' יאכילנה כרשיני תרומה. והא דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|כו|ב}} מערבין לישראל בתרומה דשרי בהנאה אר&quot;ת דהיינו דוקא הנאה שאין של כילוי אבל הנאה של כילוי כגון להאכיל לבהמתו אסור וכן להדליקה ולהסיקה תחת תבשילו כדתנן במסכת תרומות (פי&quot;א מ&quot;י) מדליקין בשמן של תרומה במבואות האפילות ע&quot;ג כהן ברשות כהן פי' כשיש שם כהן שצריך לאותה אורה דנר לאחד נר למאה אבל לא ברשות ישראל והא דאמר בכל שעה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|לד|א}} אבא שאול גבל של בית רבי הוה והיה מחמם חמין. בשמן של תרומה שנטמאה אמר ר&quot;ת דהיינו לכהנים שבבית רבי וטעמא דלא אסור אלא הנאה של כילוי מפרש ר&quot;י משום דדרשינן בפ' במה מדליקין (שבת דף כו. ושם) גבי אין מדליקין בטבל טמא את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טמאה ואחת תרומה טהורה מה תרומה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך פירוש עיקר הנאתה דהיינו אכילה אף תרומה טמאה אין לך בה עיקר הנאה דהיינו הדלקה אלא משעת הרמה ואילך ומהכא יליף דאין מדליקין בטבל טמא ובטבל טהור נמי משמע גבי עובדא דרבי פנחס בן יאיר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|ז|א}} דאסור הנאה של כלוי היינו משום דהדר ילפינן תרומה טהורה מטמאה ולא כמו שפירש שם בקונטרס דכ&quot;ש בטבל טהור דכל שכן לא הוי דטהור מטמא הוא דילפינן וכי היכי דילפינן לאסור טבל בהנאה של כילוי הכי נמי ילפינן לאסור זו בתרומה דמשעת הרמה לא הותרה אלא לכהנים ולא לישראל:

''' . ישראל''' ששכר פרה מכהן שמאכילה כרשיני תרומה אע&quot;פ שמזונותיה עליו. אר&quot;י היינו משום דבהמה האוכלת היא קנין כספו של כהן וישראל אין נהנה אלא הדמים והרי הוא כמוכר תרומה לכהן והדמים שלו אבל כהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה דלאו קנין כספו דכהן הוא דשכירות לא קניא:

''' דמחייב''' בגניבה ואבדה כו'. כאן משמע דהלכתא כמ&quot;ד דשוכר כנושא שכר דמי בהאומנים (ב&quot;מ דף פ:) וכן הלכה כדמשמע בריש המפקיד (שם דף לו.) גבי שוכר ושואל פעמים ששניהם באשם כו' ובפרק השואל (שם דף צז.) גבי ההוא דאגר כודני לבי חוזאי:

''' אבל''' כהן ששם פרה מישראל. פירש בקונטרס כששכרה הימנו התנה להחזיר לו דמים אלו אם תכחש או תאנס או יוזלו הפרות ואר&quot;י דאסור לעשות כן משום ריבית כדמוכח בפרק איזהו נשך (שם דף סד:) אלא איירי בשואל:

''' עבדי''' צאן ברזל יוצאין בשן ועין. תימה לר&quot;י מה ראיה מייתי מהכא לרבי אמי דהא רב יהודה נמי מודה דיוצאין בשן ועין לאיש דחשיב כעבדו כי היכי דחשיב כספו לענין תרומה דתנן עבדי צאן ברזל יאכלו בתרומה דתרומה ושן ועין ענין אחד הוא כדפי' במתני' ועוד הקשה הר' משה כהן דמי לא מודה רב יהודה דמיחסרי גוביינא וא&quot;כ ברשותיה קיימי ושחרור מפקיע מידי שעבוד כדאמר לקמן גבי איצטלא דמילתא דפרסוה אמיתנא דאפי' לרב יהודה מפקיעין מידי שיעבוד דאפי' שחרור דשן ועין דממילא אמרינן בהחובל (ב&quot;ק דף פט: ושם) דמפקיע מידי שיעבוד ואין לומר דרבה ורב יוסף דדייקי מהכא תניא כוותיה דרבי אמי לית להו דרבא דאמר שיחרור מפקיע מידי שיעבוד דהא ממתני' דהשולח (גיטין דף מ: ושם) דייק לה ואין לומר לית להו ההוא טעמא דלקמן כיון דמיחסרי גוביינא ברשותיה קיימי דהא רבא אית ליה ההוא טעמא בסמוך ואפ&quot;ה קאמר רבא לרב נחמן והא תניא כוותיה דרבי אמי ותירץ ה&quot;ר שמואל בר' חיים מוורדי&quot;ש דדייק מאבל לא לאשה ומחיים לא איצטריך דפשיטא אלא לאחר מיתה קאמר דאין יוצאין לאשה משום דהדין עמו:

''' הבעל''' מוציא מיד הלקוחות. פי' בקונטרס דאפילו מתה היא מוציא הוא מיד הלקוחות משמע מתוך פירושו דכל זמן שהאשה חיה אין הבעל יכול להוציאם כשמכר הוא עצמו אלא כשמתה האשה דאז יורש כחה והיא היתה יכולה למחות בחיים ותימה הוא דכיון שהמכירה קיימת כל זמן שהאשה שותקת למה תוכל לבטל מכירתו במחאתה על חנם דמחיים אין לה בהם כלום ועוד דאפילו אם האשה תוכל להוציא מחיים נראה דאין הבעל יכול להוציא אחר מיתה ולא אמרינן דבמקום אשתו קאי כיון שמכר בעצמו כדמשמע בפרק מי שהיה נשוי {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|צא|ב}} גבי ההוא גברא דזבין כתובתה דאימיה בטובת הנאה אמר אי אתיא אם ומערערה לא מפצינא לך שכיבא אימיה אתא איהו וקא מערער סבר רמי בר חמא איהו במקום אימיה קאי א&quot;ל רבא נהי דאחריות דאימיה לא קביל עילויה אחריות דידיה קביל עילויה ונראה כפר&quot;ח דאין המקח קיים כלל אפי' שעה אחת דתקון רבנן שלא תהא אשה צריכה לטרוח ולחזר להוציא מיד הלקוחות אחר מיתת הבעל דלא דמי לאשה הטורפת מנכסים משועבדים לכתובה דהתם הויא מכירה דשמא לא תהא אשה צריכה לטרוח שיפרעו לה כתובתה או תטרוף מבני חרי אבל היכא שאין יכולים לסלקה בשאר נכסים תקנו שהמקח בטל לאלתר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ז|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ז|סו|ב}}</text>
      <sha1>f1o0b2d6m0w0auzrugoa6t3lkabc8s8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות סט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731783</id>
    <revision>
      <id>3008984</id>
      <parentid>2945546</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T11:59:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13071" sha1="h97d61h72vuvtsxp9yzutvlqor5e0j3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף סט עמוד א] מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין. אשכחן כהנת, לויה וישראלית מנא לן? {{הל&quot;מ-רק-גמרא|כדאמר ר' אבא אמר רב: בת ובת, }}ה&quot;נ בת ובת. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|כמאן? כרבי עקיבא, דדריש ווי! אפילו תימא רבנן, כולה ובת קרא יתירא הוא. ואימא: מי שיש לו אלמנות וגירושין בה - כי לית ליה זרע קאכלה, כי אית ליה זרע לא אכלה, מי שאין לו אלמנות וגירושין בה - אף על גב דאית ליה זרע נמי תיכול! אם כן, רבויי לויה וישראלית למה לי? ולרבי עקיבא, דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, ומאי כי תהיה לאיש זר? כי תיבעל, אלמנה וגרושה למה לי? אלמנה להחמיר עליה, וגרושה להקל עליה. וצריכא; דאי אשמעינן אלמנה, אלמנה הוא דכי לית לה זרע אכלה, משום דחזיא לכהונה, אבל גרושה דלא חזיא לכהונה, אימא אף על גב דלית לה זרע לא אכלה; ואי אשמעינן גרושה, גרושה הוא דכי אית לה זרע לא אכלה, משום דלא חזיא לכהונה, אבל אלמנה דחזיא לכהונה, אימא אף על גב דאית לה זרע נמי תיכול, צריכא. ואימא: נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתו! לאיש זר אמר רחמנא, מי שזר אצלה מעיקרא, לאפוקי האי דלא זר אצלה מעיקרא הוא. אי הכי, חלל דלאו זר הוא מעיקרא - לא לפסול! אמר קרא: לא יחלל זרעו בעמיו, מקיש זרעו לו, מה הוא פוסל, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף זרעו נמי פוסל. ואימא: משעת הויה! דומיא דכהן גדול באלמנה, מה כהן גדול באלמנה בביאה, אף האי נמי בביאה. ואימא: עד דאיכא הויה וביאה! דומיא דכ&quot;ג באלמנה, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה כהן גדול באלמנה בביאה לחודה, אף האי נמי בביאה לחודה. ורבי יוסי אומר: כל שזרעו פסול - פוסל, וכל שאין זרעו פסול - אינו פוסל. מאי איכא בין ת&quot;ק לרבי יוסי? אמר ר' יוחנן: מצרי שני ואדומי שני איכא בינייהו, ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה, ת&quot;ק סבר: מה כ&quot;ג באלמנה שביאתו בעבירה ופוסל, אף האי נמי פוסל; ורבי יוסי סבר: ככהן גדול, מה כהן גדול שזרעו פסול ופוסל, אף כל שזרעו פסול פוסל, לאפוקי מצרי שני }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאין זרעו פסול, דכתיב: בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'. רשב&quot;ג אומר: כל שאתה נושא בתו - אתה נושא אלמנתו וכו'. מאי איכא בין ר' יוסי לרבן שמעון בן גמליאל? אמר עולא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה, רבי יוסי סבר: מה כהן גדול באלמנה שזרעו פסול ופוסל, אף כל שזרעו פסול פוסל; רשב&quot;ג סבר: מה כהן גדול באלמנה שכל זרעו פסול ופוסל, אף שכל זרעו פסול ופוסל, לאפוקי עמוני ומואבי דאין כל זרעו פסול, דאמר מר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית. }}
מתני'. אונס, והמפתה, והשוטה - לא פוסלין ולא מאכילין, ואם אינן ראויין לבא בישראל - הרי אלו פוסלין. כיצד? (היה) ישראל שבא על בת כהן - תאכל בתרומה,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;אשכחן כהנת. דפסיל לה עבד:

'''כולה ובת קרא יתירא הוא''' -  דהא כתיב בקרא דלעיל מיניה ובת כהן ומצי למכתב אבתריה וכי תהיה אלמנה וגרושה:

'''אע&quot;ג דאית לה זרע תיכול''' -  וכבהמה בעלמא חשיב:

'''אם כן''' -  דהאי קרא לקולא כתיב ולאשמועינן דזרע דעובד כוכבים ועבד לא פסיל רבויי לויה וישראלית דכתיב ביה למה לי דכתב ובת קרא יתירא השתא כהנת גופה אשמועינן דלא מיפסלא בזרע עובד כוכבים ועבד לויה וישראלית מיבעיא ואי משום לאשמועינן דמי שיש לו אלמנות וגירושין אפי' הכי כי אית לה זרע מיניה לא תיכול ואיצטריך למיסר לויה וישראלית האוכלת בתרומה בשביל בנה כהן דכי תינשא לזר ויהא לה זרע ממנו לא תשוב לתרומה במיתת בעלה הא פשיטא לן דכיון דכהנת גופה מיפסלא בזרע ישראל מתרומה דבי נשא כל שכן ישראלית האוכלת בשביל בנה אלא ודאי כי רבי קרא לויה וישראלית להכי רבייה שאם אוכלת בשביל בנה ונבעלה לעובד כוכבים ועבד אפי' אין לה זרע נפסלה דלא נפקא לן מכהנת כדאמרינן לעיל (דף סח:) כהנת היא דקדיש גופה כו':

'''ולרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין''' -  לאדם פסול והאי כי תהיה לאיש זר דלעיל לאו משום הויה נקט ולמימרא דאין ביאת פסול פוסלת אלא במי שראוי לקדש דהא אין קידושין לשום פסול והאי כי תהיה אם בא ללמד על ביאת פסולין אינו אלא לשון בעילה וכל הזרים אצלה במשמע שתהא ביאתם פוסלת אפילו עובד כוכבים ועבד:

'''אלמנה וגרושה''' -  לאשמועינן עובד כוכבים ועבד למה לי:

'''אלמנה להחמיר כו'''' -  כלומר לאו למעוטי מי שיש לו אלמנות וגירושין אלא לגופיה איצטריך אלמנה כדי להחמיר עליה דאי לא כתיב ה&quot;א אלמנת ישראל והיא בת כהן תיכול ואע&quot;ג דאית לה זרע וגרושה איצטריך לכתביה רחמנא להקל עליה ולמימר (דכי נתגרשה מישראל להקל) דכי לית לה זרע מישראל תיכול דאי לא כתביה ה&quot;א אע&quot;ג דלית לה זרע לא תיכול דכיון דאיפסלה מכהונה מתרומה נמי מיפסלה:

'''ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתו''' -  משנישאת לאחר דהא זר הוא אצלה ותפסי לו בה קידושין אלמה תניא בהחולץ (לעיל מד:) היא כשרה וולדה כשר ואוקימנא כשרה לכהונה וכ&quot;ש לתרומה:

'''ה&quot;ג חלל דלאו זר אצלה הוא לא ליפסול''' -  דהא חלל מותר אפילו בכהנת:

'''מקיש זרעו''' -  של כהן גדול מן האלמנה לו מה הוא פוסל האלמנה בביאתו מן התרומה כדיליף בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עז.) ולא יחלל מי שהיה כשר ונתחלל וזו היא האלמנה אף זרעו החלל פוסל אשה בביאתו מן התרומה:

'''ואימא''' -  מדאפקה רחמנא בלשון כי תהיה משעת הויה אי קידש פסול את האשה פסולה עולמית ואפי' מת כאילו בא עליה:

'''כהן גדול בביאה הוא דפסיל''' -  כדכתיב ([[ויקרא  כא]]) לא יחלל זרעו כשיש זרע חילל והכי נמי תנן בהבא על יבמתו (לעיל דף נו:) נתארמלו או נתגרשו מן הנישואין פסולות מן האירוסין כשרות:

'''מצרי שני''' -  פסול וזרעו כשר לת&quot;ק כיון דהוא פסול פוסלה בביאה לרבי יוסי לא פסיל: הכי גרסינן מה כהן גדול באלמנה ביאתו בעבירה ופוסל כו':

'''מצרי ואדומי שני''' -  ביאתן בעבירה דכתיב ([[דברים  כג]]) שלישי ולא שני:

'''כל שאתה''' -  כהן נושא בתו אתה כהן נושא אלמנתו:

'''גר עמוני''' -  הוא ובנו ובן בנו עד סוף העולם פסולין אבל בתו כשרה דקיימא לן (לקמן דף עו:) עמוני ולא עמונית לרבי יוסי דתלי טעמא בכל שזרעו פסול הואיל ויש בזרעו פסול פוסל ולרבי שמעון דתלי טעמא בבתו לא פסיל:

'''מתני' והשוטה''' -  אפי' על ידי חופה וקדושין לא פוסל ולא מאכיל דאין קנינו קנין:

'''הרי אלו פוסלין''' -  שהרי נתחללה בביאת פסול לה:

'''הרי ישראל שבא על בת כהן''' -  באונס או בפיתוי שלא לשם קידושין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''ואימא''' מי שיש לו אלמנות וגירושין בה כו'. תימה דבכל דוכתא לחומרא מקשינן והכא פריך דנקיש לקולא:

''' אם''' כן רבויי לויה וישראלית. תימה דהא איצטריך לרבויי לויה וישראלית לאשמועינן דחוזרת בשביל בנה כדאמרינן בסוף יש מותרות (לקמן דף פז.) ויש לומר דמשמע ליה דאיצטריך לויה וישראלית לכל מילי דאיירי קרא ולאשמועינן דכי אית לה זרע נמי מן העובד כוכבים תיכול בשביל בנה לא איצטריך כיון דאשמעינן בכהנת דקדיש גופה:

''' כי''' תהיה כי תבעל. ואם תאמר לדידיה נמי איכא לאוקומי באלמנה לכהן גדול לרבי סימאי ובבעולה לכהן גדול אפי' לרבי ישבב ויש לומר דכל פסולי כהונה נפקא לן דמיפסלי בתרומה מלא יחלל אי נמי לא משמע ליה לאוקמי לאיש זר גבי כהן וא&quot;ת ולוקמא בסוטה שבא עליה בעלה בדרך דליכא אלא עשה דונטמאה ויש לומר דזר אצלה מעיקרא בעינן אפילו לרבי עקיבא כיון דלא הוי ממזר ומיהו קשה דלמה ליה למימר מאי כי תהיה כי תבעל בפשיטות הוה מצי למיפרך דאמאי איצטריך קרא לרבי עקיבא לעובד כוכבים ועבד דהשתא ממזר הוי מיפסלא בביאתו מיבעיא כדאמר בפרק עשרה יוחסין (קדושין עה: ושם):

''' כהן''' גדול באלמנה בביאה לחודה. כדאמר בפ' עשרה יוחסין (שם דף עח. ושם) בעל לוקה משום לא יחלל ואם תאמר היא גופה מנלן דלא בעינן תרתי הא כתיב לא יקח ולא יחלל ויש לומר דלגבי כהן אין להצריך קידושין דכ&quot;ש בלא קידושין וכיון שהבן נפסל גם היא נפסלת:

''' ושניהם''' לא למדוה אלא מאלמנה לכהן גדול. עיקר טעמא הוי מלאיש זר אלא דמכ&quot;ג באלמנה ילפינן במאי מסתבר לאוקמי קרא ואי לאו קרא דלאיש זר ליכא למילף מקל וחומר דאלמנה שתתחלל כדפירשתי לעיל (דף טו: ד&quot;ה מה):

''' והמפתה''' והשוטה. הא דלא תנן קטן בהדייהו דלא תקינו ליה רבנן נישואין כדקתני בגמרא (לקמן דף צו:) שוטה וקטן שנשאו כו' אמר רבי יצחק דהיינו משום דבעי למיתני בסיפא וילדה דלא מיתני ליה בקטן:

''' לא''' פוסלין ולא מאכילין. לא איצטריך לאשמועינן באונס ומפתה דאין מאכילין ומשום לא פוסלין נקטיה ואפילו לרבי אלעזר דאמר. פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה נראה דלא מיפסלה בתרומה דאין זה לאיש זר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ז|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ז|סט|א}}</text>
      <sha1>h97d61h72vuvtsxp9yzutvlqor5e0j3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות עב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731789</id>
    <revision>
      <id>3008999</id>
      <parentid>2945553</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:03:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12621" sha1="4r1akeg7hajuhfe57waplzhvkjccew7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|עב|א|עא ב|עב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עב עמוד א] ואיבעית אימא: משום דלא נשיב להו רוח צפונית, דתניא: כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא נשבה להם רוח צפונית. מאי טעמא? איבעית אימא: משום דנזופים הוו, ואי בעית אימא: דלא נבדור ענני כבוד. א&quot;ר פפא: הלכך, יומא דעיבא ויומא דשותא - לא מהלינן ביה ולא מסוכרינן ביה; והאידנא דדשו בה רבים, שומר פתאים ה'. ת&quot;ר: כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה, שנא': ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'. מאי תלמודא? הא קמ&quot;ל, דעת רצון מילתא היא. א&quot;ר הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבר תורה משוך אוכל בתרומה, ומדבריהם גזרו עליו, מפני שנראה כערל. מיתיבי: משוך צריך שימול! }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מדרבנן. ודקארי לה מאי קארי לה? הא צריך קתני! קטעי בסיפא, ר' יהודה אומר: לא ימול, מפני שסכנה היא לו; אמרו לו: והלא הרבה מלו בימי בן כוזיבא והולידו בנים ובנות, שנאמר: המול ימול, אפי' מאה פעמים, ואומר: את בריתי הפר, לרבות את המשוך; מאי ואומר? וכי תימא, האי המול ימול לרבות ציצין המעכבים את המילה, ת&quot;ש: את בריתי הפר, לרבות את המשוך! הוא סבר, מדקא נסיב לה הש&quot;ס קרא - דאורייתא היא, ולא היא, מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. מיתיבי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|טומטום אין אוכל בתרומה, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשיו ועבדיו אוכלין; משוך, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונולד כשהוא מהול - הרי אלו אוכלים; אנדרוגינוס }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אוכל בתרומה }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואין אוכל בקדשים, טומטום אינו אוכל לא בתרומה }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא בקדשים; קתני מיהת: משוך, ונולד כשהוא מהול - הרי אלו אוכלין, תיובתא דרב הונא! תיובתא. אמר מר: טומטום אינו אוכל בתרומה, נשיו ועבדיו אוכלים. נשיו לטומטום מנא ליה? אילימא דקדיש, דתניא: }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|טומטום שקידש - קדושיו קדושין, נתקדש - קדושיו קדושין, אימר דאמר - לחומרא, לקולא מי אמרינן? ספק אשה הוא, ואין אשה מקדשת אשה! אמר אביי: כשביציו ניכרות מבחוץ. רבא אמר: מאי נשיו? }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמו. אמו - פשיטא! מהו דתימא, מוליד מאכיל, שאין מוליד אינו מאכיל, קמ&quot;ל. ת&quot;ש: טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים; בשלמא לאביי, תנא רישא ערל ודאי, וקתני סיפא ספק ערל, אלא לרבא, טומטום דסיפא ל&quot;ל? מאי טומטום? ערל. השתא ספק ערל לא אכיל, ודאי ערל אכיל? מה טעם קאמר, מה טעם טומטום אינו אוכל בתרומה? מפני שספק ערל הוא, וערל אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים. לימא כתנאי: משוך, (ונולד כשהוא מהול,) וגר שנתגייר כשהוא מהול, וקטן שעבר זמנו, ושאר כל הנימולים, לאיתויי מי שיש לו שתי ערלות - }}{{שוליים|כ}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אינן נימולין אלא ביום; רבי אלעזר בר שמעון אומר: בזמנו – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''רוח צפונית''' -  נוחה לא חמה ולא צוננת וחמה זורחת:

'''לא נשבה להם רוח צפונית''' -  ביום ולא זרחה חמה עליהם:

'''איבעית אימא משום דנזופים היו''' -  ממעשה העגל ולא היו ראויין לאור נוגה:

'''ואיבעית אימא''' -  משום הכי לא נשבה כי היכי דלא ניבדרו ענני כבוד שהיו מקיפין ולא היתה חמה יכולה ליכנס:

'''יומא דעיבא''' -  יום המעונן:

'''יומא דשותא''' -  שרוח דרומית מנשבת והיא קשה מכל הרוחות:

'''עת רצון מילתא היא''' -  וכיון דחצות הלילה עת רצון הואי למכת בכורות הואי נמי עת רצון לרוח צפונית ואין לך יום שרוח צפונית אין מנשבת בו בחצי הלילה וזה היה סימן לדוד כנור תלוי לו למעלה ממטתו ונקבע כלפי צפון כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו ומנגן מאליו והוא נעור והאי דנקט הכא ארבעים שנה לומר לך שאפילו אותן מ' שנה דנזופים היו ולא נשבה להו בימים נשבה להו בחצות לילה משום דעת רצון הוא:

'''משוך''' -  מהול שנמשכה ערלתו וכסתה את העטרה:

'''הא צריך קתני''' -  מדרבנן מדלא קתני משוך הרי זה ערל:

'''שסכנה היא לו''' -  שמא יעשה כרות שפכה:

'''בימי בן כוזיבא''' -  שמשכום עובדי כוכבים באונס בכרך ביתר וגברה יד בן כוזיבא ונלחם בהם ונצחם ומלך על ישראל שתי שנים ומחצה וחזרו ומלו בימיו:

'''הוא סבר''' -  ההוא דאותיב לעיל לרב הונא מרישא סבר מדנסבי לה רבנן לימוד' למילתייהו מדאורייתא אלמא מדאורייתא הוא:

'''ה&quot;ג מיתיבי טומטום אינו אוכל בתרומה כו'''' -  ובסיפא גרס קתני מיהא משוך תיובתא דרב הונא תיובתא:

'''טומטום אינו אוכל בתרומה''' -  שמא אם היה נקרע ימצא זכר והרי הוא ערל:

'''נשיו ועבדיו''' -  לקמן מפרש נשים לטומטום מנא ליה:

'''אנדרוגינוס''' -  מהול מותר לאכול בתרומה ממה נפשך בין שהוא איש בין שהוא אשה בין שהוא בריה בפני עצמה זרעו של כהן הוא:

'''ואין אוכל בקדשים''' -  בקדשי קדשים קמיירי כגון חטאת ואשם ושירי מנחות שאין נאכלין אלא לזכרי כהונה וזה ספק אשה הוא:

'''טומטום אינו אוכל''' -  לקמן מפרש אמאי הדר נקט ליה:

'''קתני מיהת משוך אוכל''' -  אלמא לא גזור עליה תיובתא דרב הונא דאמר מדבריהן גזרו עליו תיובתא לישנא אחרינא גרסי' [לימא] מסייע ליה [לרב הונא] טומטום אינו אוכל כו' והאי אוכלין דמשוך ונולד מהול מדאורייתא קאמר וסייעתא דרב הונא וזו שמעתי והיא נראית עיקר מדקאמרינן לקמן לימא כתנאי כו' מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר דאורייתא ומר סבר דרבנן אלמא ליכא למאן דמכשיר לגמרי:

'''אי נימא דקדיש''' -  שקידש אשה ושמא זכר הוא וקדושיו קדושין דהא תניא טומטום שקידש קדושיו קדושין מספק וצריכה גט:

'''נתקדש קדושיו קדושין''' -  ונפקא מינה לאיתסורי האי דקדשיה באחותו של טומטום ובאמו שמא אשה הוא:

'''לחומרא''' -  דבעינן גט מיניה:

'''לקולא מי אמרי'''' -  דניחזקיה כזכר ודאי ויאכיל בת ישראל בתרומה:

'''מוליד מאכיל''' -  את אמו בתרומה דדייקינן לה ויליד ביתו ([[ויקרא  כב]]) בראוי להוליד קמשמע לן:

'''מאי טומטום''' -  דקתני בסיפא ערל גמור:

'''מה טעם קאמר''' -  סיפא לפרושי רישא אתא והכי קאמר מה טעם טומטום אין אוכל מפני שהוא ספק ערל וערל אין אוכל לא בתרומה ולא בקדשים:

'''נימא כתנאי''' -  מילתא דרב הונא תנאי היא אי הוי משוך דאורייתא או דרבנן:

'''(ונולד כשהוא מהול. שצריך להטיף ממנו דם ברית): וגר שנתגייר כשהוא מהול''' -  כגון ערבי וגבעוני שנתגיירו וצריך להטיף ממנו דם ברית:

'''שתי ערלות''' -  ב' עורות זו על גבי זו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''משום''' דלא נשיב להו רוח צפונית. בספרי אומר דבגנותן של ישראל סיפר הכתוב שלא עשו אלא פסח אחד במ' שנה שהיו במדבר שלא מצינו שעשו פסח אלא בשנה שניה ותימה וכי במזיד היו נמנעים ואי משום מילת זכרים שהיו מעכבים וחשיב גנות לפי שגרמו הם דבר זה והא כיון דלא אפשר לא היתה מעכבת כדאמר לעיל (דף עא.) המול לו אמר רחמנא ואז יקרב וגו' ואמר רבינו יצחק דעשו פסחים אבל לא עשו כתקנן אלא אחד:

''' לא''' נשבה להם רוח צפונית. פי' בפני עצמה אבל אין לפרש דלא נשבה כלל דהא אמר בסוף כל הגט (גיטין דף לא: ושם) ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית מנשבת עם כולן שאלמלא כן אין העולם מתקיים:

''' נזופין''' היו. אמר רבינו יצחק ממעשה מרגלים ולא כמו שפירש בקונטרס ממעשה העגל שהרי מחל להם הקב&quot;ה ואמר להם סלחתי שאחר כך נעשה משכן והשרה שכינתו ביניהם:

''' דלא''' ניבדור ענני כבוד. לא משום דתקיפה דנוחה היא וטוב לנחבלים אלא שמפזרת העננים והעת יפה כדאמר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מגילה|כח|ב}} בעיא שמעתתא צילותא כיומא דאסתנא וכתיב נמי ([[איוב  לז]]) מצפון זהב יאתה זהב לשון אורה כמו המריקין זהב ([[זכריה  ד]]) וכן פירש מנחם ואף לפי המדרש כן הוא דדרשינן (בב&quot;ב דף כה:) שמזלת הזהב לפי שמפזרת את העננים והגשמים נעצרים והתבואה ביוקר ולכך הזהב בזול:

''' ומדבריהם''' גזרו עליהם והא דאמר בנגמר הדין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|מד|א}} עכן משוך בערלתו היה ומפיק ליה מקרא אסמכתא בעלמא היא והא דאמר בפרק קמא דשבועות {{הפניה-גמ|שבועות|יג|א}} דמשוך ערלה בכרת היינו שלא מל כלל:

''' מיתיבי''' כו'. דמשוך אוכל בתרומה אע&quot;ג דצריך שימול מדרבנן מפני שנראה כערל לא אסרוהו בתרומה ולפי הספרים דגרסי לימא מסייע ליה צ&quot;ל דמשמע ליה אוכל מן התורה אבל מדרבנן אסור כדמוכח [ברייתא] דקתני צריך שימול:

''' מבחוץ.''' וא&quot;ת אכתי היאך מאכיל את אשתו דכיון דאינו בן ביאה לא הוי חופתו חופה כמו פחותה מבת ג' לעיל בפרק הבא על יבמתו (דף נז:) וי&quot;ל דכיון דראוי לקרוע הוי בר חופה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ח|עב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ח|עב|א}}</text>
      <sha1>4r1akeg7hajuhfe57waplzhvkjccew7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות עג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731791</id>
    <revision>
      <id>3009000</id>
      <parentid>2945555</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:03:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3009000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15005" sha1="brq1erjiw8v6y3zxfe3kmx2wqekar47" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|עג|א|עב ב|עג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עג עמוד א] והזה הטהור על הטמא - טהור מכלל שהוא טמא, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימד על טבול יום שכשר בפרה. בעו מיניה מרב ששת: ערל, מהו במעשר? כי היכי דיליף פסח ממעשר לענין אנינות, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף נמי מעשר מפסח לענין ערלות, או דלמא חמור מקל יליף, קל מחמור לא יליף? אמר להו, תניתוה: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|התרומה והבכורים - חייבים עליהן מיתה וחומש, ואסורין לזרים, והן נכסי כהן, ועולין באחד ומאה, וטעונין רחיצת ידים והערב שמש, הרי אלו בתרומה ובבכורים מה שאין כן במעשר; ואם איתא, ניתני: ערל אסור בהן, מה שאין כן במעשר! תנא ושייר. ומאי שייר דהאי שייר? שייר דקא תני סיפא: יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה, }}{{שוליים|ד}}שהמעשר {{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והבכורים טעונין הבאת מקום, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וטעונין וידוי, }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואסור לאונן, ורבי שמעון מתיר, }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחייבין בביעור, ור&quot;ש פוטר; ואילו }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אסור לבער מהן בטומאה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הטהור''' -  שטהרתי לך כאן מכלל שהוא טמא לדבר אחר כגון טבול יום שטמא לתרומה דאי ס&quot;ד טהור ממש לישתוק קרא מיניה ואנא ידענא דטמא אסור בפרה דהא חטאת קרייה רחמנא אלא מאי טהור טהור כל דהו ואשכחן טבול יום דמיקרי טהור דכתיב ([[ויקרא  יד]]) ורחץ במים וטהר:

'''אנינות''' -  גבי מעשר כתיב ולא בפסח ומיניה ילפינן:

'''מיתה''' -  טמא האוכלה כדכתיב (שם כב) ומתו בו כי יחללוהו ובכורים כתרומה דאמר מר (מכות יז.) ותרומת ידך אלו הבכורים:

'''וחומש''' -  זר האוכלן בשוגג אבל במעשר שני לא דהא זרים אכלי ליה ואין חומש אלא בפודה את מעשרו:

'''והן (הן) נכסי כהן''' -  לקדש בהן את האשה וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה אבל מעשר לא ניתן אלא לאכילה ושתיה וסיכה ואין אשה מתקדשת בו וסתם משנה ר&quot;מ דאמר (ב&quot;ק דף סט:) מעשר ממון גבוה הוא ואע&quot;ג דקולא הוא לגבי תרומה ובכורים אפ&quot;ה חשיב ליה והכי נמי אמרינן בב&quot;מ פ' הזהב (דף נג.) דקולא הוא:

'''באחד ומאה''' -  אבל מעשר בטל ברוב ולא בעי אחד ומאה:

'''וטעונין רחיצת ידים''' -  אפילו הן פירות דסתם ידים שניות הן מדרבנן ופוסלות את התרומה אבל מעשר וחולין קי&quot;ל {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קו|א}} הנוטל ידיו לפירות ה&quot;ז מגסי הרוח:

'''והערב שמש''' -  כדילפינן בהאי פירקא (לקמן עד:) טבול יום מותר במעשר ואסור בתרומה:

'''ואם איתא''' -  דקל מחמור לא יליף ומותר ערל במעשר:

'''הבאת מקום''' -  אבל תרומה נאכלת בגבולין:

'''וטעונין וידוי''' -  בערתי הקדש מן הבית ([[דברים  כו]]) הנה הבאתי את ראשית בבכורים:

'''ואסורין לאונן''' -  בכורים:

'''ור&quot;ש מתיר''' -  בכורים לאונן ולקמן מפרש טעמייהו:

'''וחייבין בביעור''' -  בכורים ומעשר שני בשנה השלישית שאם שהה מעשרותיו שנה ראשונה ושניה מוליכן בשלישית לירושלים ומתודה בערתי הקדש מן הבית וכו' ואם לא הוליכן מתבערין בכל מקום שהן:

'''ור&quot;ש פוטר''' -  בבכורים:

'''ואילו אסור לבער מהן בטומאה''' -  לת&quot;ק דמקיש בכורים למעשר לכל מילי ה&quot;ל למיתני ואסור להדליק מהן אם נטמאו דאין טומאתן מתירתן להבערה ולא אמרי' אע&quot;ג דלא ניתן מעשר אלא לאכילה ושתיה וסיכה כדכתיב (שם יד) ואכלת הני מילי טהור אבל היכא דנטמא דלא חזי לאכילה ידליק בו אלא אסור לבער בטומאה כדכתיב (שם כו) ולא בערתי ממנו בטמא:

'''משא&quot;כ בתרומה''' -  דטומאתה מתירתה בהבערה כדיליף לקמן בשמעתין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''לימד''' על טבול יום שכשר בפרה. וא&quot;ת מהיכא תיסק אדעתיה לפסול דאי משום דחטאת קרייה רחמנא הא לא דמי הזאה לשאר עבודה שהרי הזר כשר בה וי&quot;ל מדקפיד קרא אהנחה במקום טהור וא&quot;ת והיכי ילפינן מהזאה להכשיר טבול יום בשאר עבודות דפרכינן מה להזאה שכן זר כשר בה וי&quot;ל דאפ&quot;ה כיון דעיקר טהרה בהזאה אתיא ואכשר בה רחמנא טבול יום כל שכן בשאר עבודות וא&quot;ת ואימא לרבות מחוסר כפורים שהעריב שמשו דלא מחסר אלא כפרה לחודה אבל טבול יום לא ואמר ר&quot;י דמוקמא קרא בטומאה דכתיבא בהאי פרשה כגון טומאת מת דלא שייך כפרה והכי אמרינן בזבחים בפ&quot;ב (דף יז: ושם) דמאן דמכשיר מחוסר כפרה קסבר טומאה דכל התורה כולה דבכל טבול יום מכשיר אפילו הוא מחוסר כפרה ומאן דפסל קסבר טומאה דאותה פרשה היינו טבול יום דמת [דלא בעי כפרה] אבל דזב ומצורע ויולדת אפי' העריב שמשו לא:

''' קל''' מחמור לא יליף. וא&quot;ת מאי מיבעיא ליה פשיטא דהיכי נילף קל מחמור וי&quot;ל דמספקא להו הא דיליף פסח ממעשר אי בג&quot;ש דממנו יליף ילפינן נמי מעשר מפסח אע&quot;ג דהוי קל מחמור או בק&quot;ו יליף ולא בג&quot;ש א&quot;נ מספקא ליה אי ג&quot;ש מופנה או אינו מופנה: ואסורים לזרים ' וא&quot;ת כיון דתנא דחייבין חומש אמאי איצטריך תו למתני ואסורים לזרים ואין לומר משום דבעי למתני משא&quot;כ במעשר דשרי לזרים דהא במסכת חלה (פ&quot;א מ&quot;ט) קתני (התרומה והבכורים) חייבין עליהן מיתה וחומש ואסור לזרים אע&quot;ג דלא מסיים התם משא&quot;כ במעשר ותירץ בערוך ערך טען דאסור לזרים איצטריך לחצי שיעור דאסור למאן דאמר מדרבנן ולמ&quot;ד מדאורייתא עוד פי' לשון אחר ואסור לזרים אפי' ע&quot;י פדיון ואין נראה פירוש זה דאין להם פדיון אמרינן לקמן דשייר:

''' נכסי''' כהן. בפרק הזרוע והלחיים (חולין קלא.) מפרש למה אמרו בכורים נכסי כהן ליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה משא&quot;כ במעשר שני כדתנן במסכת מעשר שני (פ&quot;א מ&quot;ז) ומייתי לה בקידושין בפ&quot;ב (דף נו.) אין לוקחין בהמה טמאה עבדים וקרקעות ממעות מעשר שני ולכאורה משמע דדוקא הני הוא דאסירי אבל ליקח מהן מלבושין שרי וכן תנן במסכת מעשר שני (פ&quot;ה משנה יב) ומייתינן לקמן (דף עד.) לא נתתי ממנו למת ליקח לו ארון ותכריכין משמע הא לחי דומיא דמת נתתי דהיינו מלבושים דהכי דייק לקמן גבי סיכה וקשה דבירושלמי אמר בהדיא לא נתתי ממנו למת מה אנן קיימינן אם להביא ארון ותכריכין דבר זה אסור לחי ולמת משמע דאסור לקנות מלבושים לחי ובכמה מקומות תנן במסכת מעשר שני (פ&quot;א מ&quot;ז) דאסור לעשות שום סחורה במעשר ולא ניתן אלא לאכילה ושתיה וסיכה ואר&quot;י דמ&quot;ל דהנהו משניות דאסרי אתו כר&quot;מ דאמר (בקידושין דף נב:) ממון גבוה הוא והנך כר&quot;י דשרי דאמר (שם) ממון הדיוט הוא והא דמשמע בפ&quot;ב דקידושין (דף נד: ושם) דליכא אלא חד סתמא כרבי יהודה אע&quot;ג דההיא דשרי מלבושים אתיא כוותיה מ&quot;מ יש יותר סתמות כר&quot;מ עוד נראה לר&quot;י דהמשניות אינן חולקין זו על זו ומן התורה לא אסירי אלא עבדים וקרקע ובהמה טמאה אבל מלבושים שרו ומדרבנן אסרו אפילו מלבושים והא דדריש בירושלמי לא נתתי למת ליקח לו ארון ותכריכין לחי נמי אסור אסמכתא בעלמא היא ואכילת בהמה דשריא במעשר שני בשעת דישה למ&quot;ד ממון הדיוט הוא נראה דבשלא בשעת דישה אסור מיהא מדרבנן ולמ&quot;ד ממון גבוה נראה דאסור מן התורה להאכיל לבהמה:

''' מה''' שאין כן במעשר. תימה כיון דלקמן (ע&quot;ב) ילפינן בכורים ממעשר דאסורין לאונן מדאיתקוש למעשר שני נילף נמי מעשר מביכורים שיתחייב מיתה האוכלו בטומאת הגוף ולענין איסור זרות ניחא דבהדיא שריא רחמנא לזרים וי&quot;ל דדרשינן ומתו בו כי יחללוהו ([[ויקרא  כב]]) בו ולא במעשר כדדרשינן ביש מותרות (לקמן פו. ושם) בו ולא במעשר ראשון דאפילו לר&quot;מ דאסר לזרים לא מחייב מיתה ודרשינן נמי בהנשרפין (סנהדרין פד. ושם) בו ולא במעילה והא דמעשר שני בטל ברוב היכא דאין לו מתירין ולא ילפינן מבכורים דעולים באחד ומאה משום דבכורים גופייהו בטלים ברוב מדאורייתא והא דדרשינן בספרי מאת מקדשו ממנו אסמכתא בעלמא היא כדאמר בהניזקין (גיטין דף נד: ושם) נפלו ונתפצעו והא הכא דמדאורייתא בטלי ברובא כו' אלמא ערלה וכלאי הכרם בטלים ברוב מדאורייתא ועוד בשילהי פירקין (לקמן פב.) גבי שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו דתלינן להקל כשרבו חולין על התרומה משמע דבטל ברוב מדאורייתא ומיהו קשה דנילף בכורים ממעשר לענין דלא ליהוי נכסי כהן דהיינו לחומרא ולא מתרומה לקולא ואם מעשר גופיה הוי מדרבנן הא דאין לוקחין בהמה טמאה ועבדים וקרקעות הוה ניחא אבל אי אפשר לומר כן למאי דפרישית לעיל דמדרבנן אפי' כל מילי נמי אסור (אבל לענין ערל כי קאמר תנא ושייר ק&quot;ק אמאי לא יליף מעשר מבכורים ולמאי דפי' לעיל דאיכא למעוטי א&quot;ש) וא&quot;ת והיכי קתני לענין רחיצת ידים משא&quot;כ במעשר והתניא בפ&quot;ב דחולין (ד' לג:) כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים אסיר בתרומה ומותר בחולין ובמעשר דברי ר&quot;מ וחכמים אוסרים במעשר ואר&quot;י דהתם לאכילה והכא לנגיעה וא&quot;ת וליתני חלה דבכורים ותרומה פטור מן החלה ומעשר חייב וי&quot;ל דהא תנן במסכת חלה (פ&quot;א מ&quot;ג) מעשר שני והקדש שנפדו חייבים בחלה נפדו אין לא נפדו לא:

''' טעונין''' הבאת מקום. אע&quot;ג דתרומה נמי ילפא מבכורים כדמוכח בהעור והרוטב (חולין קכ:) שמא לענין שתהא טעונה הבאת מקום אין ללמוד: וטעונין וידוי אע&quot;ג דדרשינן בפ' בתרא דמ&quot;ש (מ&quot;י) וגם נתתיו ללוי זו תרומה אר&quot;י דלא היה מתודה על התרומה אלא אגב מעשר אבל אם אבד המעשר לא היה מתודה עליה בפני עצמה: וחייבין בביעור: פי' ריב&quot;ן דביעור מעשר לאו כביעור בכורים דביעור מעשר בשנה ד' וביעור דבכורים לאחר החג כדאמר במכות (ד' יח: ושם) הפריש בכורים קודם החג ועבר עליהן החג ירקבו ואין נראה לר&quot;י דאין זה ביעור והתם טעמא דירקבו לפי שנראו לקריאה ונדחו וביעור דבכורים הוי כשל מעשר דכי נתנן לכהן קודם החג או הפרישן לאחר החג יכול לשומרן עד שנה ד' וא&quot;ת תרומה נמי טעונה ביעור כדתנן במסכת מעשר שני (פ&quot;ה משנה ו) כיצד היה הביעור תרומה ותרומת מעשר לבעלים וי&quot;ל דתרומה א&quot;צ ליה רק ליתנה לכהן והכהן יכול לשומרה כל זמן שירצה אבל מעשר שני ובכורים צריך לבערם מן העולם בכל מקום שהן ור&quot;ש דפטר בבכורים היינו שאין הכהן צריך לבערם אבל ישראל צריך ליתנם לכהן כתרומה והכי תנן בפרק בתרא דמעשר שני עי&quot;ט של שנה רביעית ושל שביעית היה הביעור כיצד היה ביעור נותן תרומה ותרומת מעשר לבעליו ומעשר ראשון לבעליו אבל מעשר שני ובכורים מתבערים בכל מקום שהן ור&quot;ש אומר בכורים ניתנין לכהן כתרומה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ח|עג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ח|עג|א}}</text>
      <sha1>brq1erjiw8v6y3zxfe3kmx2wqekar47</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות עה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731795</id>
    <revision>
      <id>3008995</id>
      <parentid>2945559</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:02:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17132" sha1="5srl3nu80mzjb5za2shywafpld6970h" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|עה|א|עד ב|עה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עה עמוד א] והכתיב: בכל קדש לא תגע, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לרבות התרומה! אלא קרא מילי מילי קא חשיב. ותלתא קראי בתרומה למה לי? צריכי, דאי מעד אשר יטהר, לא הוה ידענא במאי, כתב רחמנא ובא השמש וטהר; ואי כתב רחמנא ובא השמש, ה&quot;מ דלאו בר כפרה, אבל דבר כפרה - אימא עד דמייתי כפרה, כתב רחמנא עד מלאת; ואי כתב רחמנא עד מלאת, הוה אמינא אפילו בלא טבילה, כתב רחמנא עד אשר יטהר. ולהך תנא דפליג עליה דתנא דבי ר' ישמעאל, דאמר: בזב בעל ג' ראיות ובמצורע מוחלט הכתוב מדבר, והאי עד אשר יטהר - עד דמייתי כפרה, תרי קראי בקדשים ל&quot;ל? צריכי, דאי כתב רחמנא ביולדת, משום דמרובה טומאתה, אבל בזב - אימא לא? ואי כתב רחמנא בזב, דלא הותר מכללו, אבל יולדת - אימא לא, צריכא. במים יובא וטמא עד הערב למה לי? א&quot;ר זירא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לנגיעה; דתניא: וטמא - יכול לכל? ת&quot;ל: וטהר; אי וטהר יכול לכל? ת&quot;ל: וטמא, הא כיצד? כאן למעשר, }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כאן לתרומה. ואיפוך אנא! מסתברא, כי היכי דחמירא אכילה דתרומה מאכילה דמעשר, ה&quot;נ חמירא נגיעה דתרומה מנגיעה דמעשר. ואיבעית אימא: נגיעה דתרומה מהכא נפקא, בכל קדש לא תגע - אזהרה לאוכל, או אינו אלא לנוגע? ת&quot;ל: בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא, מקיש קדש למקדש, מה מקדש דבר שיש בו נטילת נשמה, אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה, ובנגיעה נטילת נשמה ליכא, והאי דאפקיה בלשון נגיעה? הכי קאמר: נגיעה כאכילה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פצוע דכא וכו'. מאן תנא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אכלה? א&quot;ר אלעזר: במחלוקת שנויה, ורבי אלעזר ורבי שמעון היא. ר' יוחנן אמר: אפי' תימא ר' מאיר, שאני הכא, שכבר אכלה. ור' אלעזר? שכבר אכלה לא אמרינן, דאי לא תימא הכי, בת ישראל שנשאת לכהן ומת בעלה תאכל, שכבר אכלה. ורבי יוחנן? התם פקע קנייניה, הכא לא פקע קנייניה. }}
איזהו פצוע. תנו רבנן: {{שוליים|ד}}איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו ביצים שלו, ואפילו אחת מהן, ואפי' ניקבו, ואפילו נמוקו, ואפילו חסרו. אמר רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה, שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה: כל שאין לו אלא ביצה אחת, אינו אלא סריס חמה וכשר{{הל&quot;מ-רק-ראש| וקשה וכי פליג ר' ישמעאל אמתניתין דתנן כל שנפצעו בצים שלו ואפילו אחת מהן וא&quot;ת התם בידי אדם והכא בידי שמים דא&quot;כ מאי אריא אין לו אלא ביצה אחת אפילו חסרו שתיהן בידי שמים כשר כדאמרינן פצוע דכא בידי שמים כשר‍ ומסתמא הוא הדין נמי כרות שפכה בידי שמים כשר ועוד שאנו רואין כמה בני אדם שנכרת מהן ביצה אחת ומולידין ולא מסתבר למימר צא וחזר על בניהן מאין הם. ופירש ר&quot;ת ז&quot;ל דאפילו בידי אדם מכשר הכא ויש לחלק בין נטלה הביצה לגמרי ובין נפצעה מידי דהוה (חולין נה א) אניטל הטחול דכשר ונקב בסומכיה טרפה. והא דאמרי' לקמן נכרתו ביצים או חוטי ביצים היינו דוקא שתי ביצים אבל אחת מהן כשר ואף על גב דקאמר אינו אלא כסריס חמה וכשר מ&quot;מ אית ליה רפואה‍ ופעמים שמוליד מדמכשר ליה ואף אם תמצא לומר דר' ישמעאל פליג את&quot;ק יש לסמוך על דבריו כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה הוה דסמכא טפי כדאמרי' לעיל בפ' החולץ (דף מב ב) ממתני' דכרמא הדר ביה. ובירושלמי (ה&quot;ב) נמי משמע שהוא כשר לבא בקהל‍ אבל משמע שאינו מוליד והכי איתא התם תני ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה כל שאין לו אלא ביצה אחת ואינו מוליד‍ זהו סריס חמה א&quot;ר יוסי שמעתי הלכה כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ולית אנא ידע ממאן שמעית א&quot;ר אמי לא הוה ר' יוסי שמע מבר איניש זעירא אמר שמואל אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו רב הונא אמר דאיהו סבר כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה א&quot;ר יודן בר חנן ובלבד שלימין כלומר שיהו שלימין שניהם כשנטלה אחת מהן אבל אם נפצעה אחת ואח&quot;כ נטלה אין זה פסול שחוזר להכשירו כמו נקב וחזר ונסתם. ועוד נראה לפרש שהם שתי תיבות ובלבד של ימין כלומר שניטלה של שמאל ושל ימין קיימת. וראיתי בירושלמי (שם) ומוכח שם‍ דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה איירי בידי שמים והכי איתא התם פצוע דכא אית תנויי תני בידי אדם פסול בידי שמים כשר ויליף לה מממזר לא יבא ממזר לא יבא פצוע דכא מה ממזר בידי אדם אף פצוע דכא בידי אדם אית תנויי תני בין בידי אדם בין בידי שמים פסול מנא ליה א&quot;ר מנא לא יבא פצוע לעולם א&quot;ר יוסי בר בון עוד הוא יליף מממזר לא יבא ממזר לא יבא פצוע דכא מה ממזר בידי שמים אף פצוע דכא בידי שמים וממזר בידי שמים יצירתו מן השמים הוי בעיא למימר‍ מ&quot;ד בידי אדם פסול בידי שמים כשר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מ&quot;ד בין בידי אדם בין בידי שמים פסול דרבנן וכן צריך להיות‍ דאי בידי אדם איירי ואינו מוליד היאך יהיה כשר מי גרע מההוא גברא דאיסתתים גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים‍ דפסול לפי שאינו מוליד אבל גמרא דידן יכול ר&quot;ת לפרש דאיירי בידי אדם ולענין פסק הלכה אין לו ראיה מן הירושלמי. ורב אלפס ז&quot;ל שהביאה בצורתה ולא פסק כמאן הלכה אין לעמוד על דבריו שמא הוא סובר דפליגי וממילא הלכה כרבנן או שמא סובר דלא פליגי כדפי' ר&quot;ת והדעת נוטה דסבר דפליגי דאי סבר דלא פליגי לא היה סותם דבריו דמלתא דצריכא טעמא היא:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. סריס חמה ס&quot;ד? אלא, הרי הוא כסריס חמה וכשר. וניקב לא מוליד? והא ההוא גברא דסליק לדיקלא, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והכתיב בכל קדש לא תגע''' -  בההיא פרשתא ואמר מר במסכת מכות {{הפניה-גמ|מכות|יד|ב}} בכל קדש לרבות התרומה דאסורה בה כל ימי טוהר שהיא טבולת יום לטומאת לידתה:

'''ותלתא קראי בתרומה''' -  בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר ואוקימנא לעיל מיניה בתרומה הכתוב מדבר דבר השוה בזרעו של אהרן ובא השמש וטהר עד מלאת ימי טהרה:

'''לא ידענא במאי''' -  איזהו היא גמר טהרתו דעל כרחך גמר טהרה משמע:

'''ה&quot;מ היכא דלאו בר כפרה''' -  דהא כולה ענינא בבעל ב' ראיות ומצורע מוסגר וטמא שרץ ומת משתעי:

'''כתב רחמנא עד מלאת''' -  דאפי' יולדת דבת כפרה היא טהורה בהערב שמש:

'''והאי עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה''' -  ועל כרחך בקודש מוקמת לה דהא כתיב קרא אחרינא ובא השמש וטהר דמוקמת ליה בתרומה:

'''תרי קראי''' -  עד אשר יטהר וכפר עליה וטהרה בקדשים למה לי לאשמועינן דעד דמייתי כפרה:

'''מרובה טומאתה''' -  שמנים יום לאכילת תרומה וקדשים:

'''יולדת הותרה מכללה''' -  שרואה דם וטהורה לבעלה אבל זב לא הותר מכללו דכל כמה דלא פסיק טמא:

'''במים יובא וטמא עד הערב''' -  ע&quot;כ לתרומה איירי מדבעי הערב שמש למה לי תיפוק לי מובא השמש וטהר:

'''לנגיעה''' -  דקרא דלעיל באכילה משתעי כדכתיב ([[ויקרא  כב]]) ואחר יאכל מן הקדשים והאי קרא בכלים משתעי דנגיעה בעלמא היא ואשמעינן כלי וה&quot;ה לאדם טבול יום לא יגע בתרומה:

'''וטמא''' -  במים יובא וטמא אף לאחר ביאת המים קראו טמא:

'''יכול לכל''' -  הוי טמא ת&quot;ל וטהר מדלא כתיב ויטהר משמע דאמעיקרא קאי קודם הערב שמש:

'''ואי בעית אימא נגיעה דתרומה''' -  לטבול יום מהכא נפקא דתניא בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל שלא תאכל בתרומה כל זמן שהיא טבולת יום ארוך:

'''נטילת נשמה''' -  הבא למקדש טמא בכרת שנא' ([[במדבר  יט]]) ונכרתה כי את מקדש ה' טמא:

'''אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה''' -  דהיינו אכילה בטומאה שהוא גבי קדש בכרת ואוכל תרומה בטומאה במיתה דכתיב ([[ויקרא  כב]]) ומתו בו כי יחללוהו:

'''נגיעה כאכילה''' -  האסור לאכול אסור ליגע:

'''מאן תנא משתמרת לביאה פסולה אכלה''' -  דקתני ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא הרי אלו יאכלו אע&quot;ג דמצפה ומשתמרת לביאתו:

'''במחלוקת שנויה''' -  בפרק הבא על יבמתו (לעיל נו:) אלמנה לכ&quot;ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין:

'''נפצעו''' -  כמו פצע ([[שמות  כא]]) מכת חרב וסכין:

'''נמקו''' -  מחמת מכה נמקו והוקטנו מאליהן:

'''ואפילו חסרו''' -  כל שהוא:

'''בכרם''' -  שהיו יושבים שורות שורות ככרם הנטוע שורות שורות:

'''סריס חמה ס&quot;ד''' -  הא סריס חמה בידי שמים (הוא) מחמת חולי והאי לאו חולי הוא:

'''כסריס חמה וכשר''' -  דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''והכתיב''' בכל קדש לא תגע לרבות את התרומה. אע&quot;ג דבנות מגע תרומה נינהו האי לא תגע באכילה איירי כדאמר בסמוך דלא תגע אזהרה לאוכל ותימה דלמה לי קרא הא אזהרה דתרומה נפקא לן מאיש איש מזרע אהרן ומיהו מצינו למימר דאיצטריך למכתב נמי גבי יולדת משום דהותרה מכללה כדאמר בסמוך אבל קשה דהך דרשא לא אתיא לא כריש לקיש ולא כרבי יוחנן דבפרק כל הפסולין (זבחים לג: ושם) דריש ר&quot;ל לא תגע אזהרה לטמא שאכל את הקדש ומדאפקי' בלשון נגיעה מפיק אזהרה לנוגע בקדש ומרבויא דבכל אזהרה לאוכל לפני זריקה ולאזהרה לאוכל תרומה לא מוקי לה כלל אלא מפיק לה מאיש איש ור' יוחנן מוקי לא תגע אזהרה לנוגע בתרומה אבל לאוכל לא מוקי ותירץ ה&quot;ר אפרים דהכא דמוקי לה אזהרה לאוכל תרומה היינו למאן דמוקי קרא דאיש איש מזרע אהרן בזה בעל שלש ראיות ועד אשר יטהר עד דמייתי כפרה ולקדש כדאמר בסמוך וא&quot;כ אזהרה לאוכל תרומה לא נפקא אלא מהכא ואע&quot;ג דהכא פריך למאן דמוקי ההוא קרא בזב בעל שתי ראיות מ&quot;מ פריך שפיר דהא איכא מאן דמוקי לה בתרומה אע&quot;ג דגיורת ושפחה לאו בנות מיכל תרומה נינהו ואע&quot;ג דבקדשים מצריך תרי קראי חד בזב וחד ביולדת גבי תרומה לא צריך כיון דכבר חזינן דבאכילת קדש זב ויולדת שוין ועוי&quot;ל דתרומה דלא תליא בכפרה לא בעי תרי קראי לזב ויולדת אלא דוקא לקדש שצריך להמתין אכפרה:

''' דאי''' מעד אשר יטהר לא ידענא במאי. אי יטהר בטבילה לחודה אי בהערב שמש כתב רחמנא ובא השמש וטהר בתר כי אם רחץ בשרו במים לאורויי דעד אשר יטהר דלעיל בטבילה והערב שמש קאמר ואי כתב רחמנא עד מלאת דהיינו נמי הערב שמש ה&quot;א דבלא טבילה קאמר דבכולה פרשתא לא כתיב התם טבילה כתב רחמנא עד אשר יטהר דמשמע טבילה כדמפרשי קראי בתריה ואי כתב רחמנא ובא השמש ולא כתב עד מלאת הוה אמינא ה&quot;מ דלאו בר כפרה וליכא למימר נמי דלכתוב ובא השמש ועד מלאת דעד אשר יטהר איצטריך לאזהרה לטבול יום דלאו בר כפרה ואי כתב רחמנא עד אשר יטהר ועד מלאת ולא כתב ובא השמש הוה אמינא דעד אשר יטהר בטבילה לחודה במידי דלאו בר כפרה והערב שמש במידי דבר כפרה כתב רחמנא ובא השמש א&quot;נ ובא השמש וטהר איצטריך לטהר יומא כדאיתא בריש ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ב|א}}:

''' נגיעה''' דתרומה מהכא נפקא. תימה לר&quot;י כיון דמהכא נפקא אם כן תקשה לן כדמעיקרא במים יובא וטמא עד הערב וטהר למה לי ועוד דבפ' אלו הן הלוקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מכות|יד|ב}} משמע דהך ברייתא דמוקמינן הכא לנגיעת תרומה דבקודש מיירי דמייתי מינה סייעתא לריש לקיש דמוקי האי קרא דבכל קדש לא תגע לאכילה דקדש ונגיעה דקדש ונראה לר&quot;י דה&quot;נ בקדשים מיתוקמא ואתא לשנויי דלא נימא ואיפוך אנא דכי היכי דגבי קדש החמיר בנגיעה כבאכילה הכי נמי גבי תרומה:

''' כרות''' שפכה כל שנכרת הגיד. תימה לר&quot;י דאמאי נקט פציעה בביצים וכריתה בגיד הא אמרי' בגמרא פצוע בכולן דכא בכולן כרות בכולן ואמר ר&quot;י דמשום דגיד על ידי כריתה שופך דבלא כריתה מקלח נקט כרות שפכה בגיד: ניקבו וה&quot;ה אפילו אחת מהן:

''' . שאין''' לו אלא ביצה אחת אינו אלא כסריס חמה וכשר. תימה דהא אמר מר כל שנפצעו ביציו ואפילו אחת מהן וליכא למימר דהכא בידי שמים דאם כן אפילו שניהן נמי כדאמרינן בסמוך גבי פצוע דכשר בידי שמים ומסתמא הוא הדין כרות ועוד דבידי אדם נמי הא חזינן כמה בני אדם שכורתין מהן ביצה אחת ומולידין ולא מסתבר לומר צא וחזר על בניהם מאין הם&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ח|עה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ח|עה|א}}</text>
      <sha1>5srl3nu80mzjb5za2shywafpld6970h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות עו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731797</id>
    <revision>
      <id>3008988</id>
      <parentid>2945561</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:00:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13322" sha1="ane49qlotdgmc1v2shknynlo15321i3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|עו|א|עה ב|עו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עו עמוד א] ממולאי אמריתו מילי מוליתא? }}ומסיק {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|במקומה מבשלה, שלא במקומה לא מבשלה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ופסול‍ וע&quot;י חולי וליקוי בא ולא ממילא דלא גרע מכרות שפכה בידי שמים דאינו מוליד וכשר.}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל}}: {{שוליים|ב}}ניקב {{הל&quot;מ-רק-ראש|הגיד בעטרה עצמה }}ונסתם, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כל שאילו נקרי ונקרע - פסול, ואי לאו - כשר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הוי בה רבא, היכא? אילימא למטה מעטרה, אפי' נכרת נמי! }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא בעטרה עצמה. איתמר נמי, אמר רב מרי בר מר אמר מר עוקבא אמר שמואל: ניקב בעטרה עצמה ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע - פסול, ואי לאו - כשר. שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף: ילמדנו רבינו, היכי עבדינן? א&quot;ל: מייתינן נהמא חמימא דשערי ומנחינן ליה אבי פוקרי, ומקרי וחזינן ליה. אמר אביי: אטו כ&quot;ע יעקב אבינו הואי, דכתיב ביה: כחי וראשית אוני, שלא ראה קרי מימיו? אלא אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין. אמר רבא: אטו כ&quot;ע ברזילי הגלעדי הוא? אלא, מחוורתא כדשנין מעיקרא. }}ת&quot;ר: ניקב - פסול, מפני שהוא שותת, {{שוליים|ד}}נסתם - כשר, מפני שהוא מוליד, וזהו פסול שחוזר להכשירו. זהו למעוטי מאי? למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה דאינו קרום. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|שלח ליה רב אידי בר אבין לאביי: היכי עבדינן? מייתינן שערתא ומסרטינן ליה, ומייתינן תרבא ושייפינן, ומייתינן שומשנא גמלא ומנכתינן ליה, ופסקינן ליה לרישיה. ודוקא שערתא, אבל פרזלא מזרף זריף; וה&quot;מ קטן, אבל גדול מיקפולי מיקפל. }}אמר רבה בר רב הונא: המטיל מים משתי מקומות - פסול. אמר רבא: לית הלכתא לא כברא ולא כאבא. ברא, הא דאמרן. אבא{{הל&quot;מ-רק-ראש| מאי היא}}?, דא&quot;ר הונא: נשים המסוללות זו בזו - פסולות לכהונה; {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא היא }}ואפילו לרבי אלעזר, דאמר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, ה&quot;מ איש, אבל אשה - {{שוליים|ה}}פריצותא בעלמא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכ&quot;ש שאין הלכה כרבי אלעזר:}}
מתני'. {{שוליים|ו}}פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת, ואינן אסורין אלא מלבא בקהל, שנאמר: לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמ'. בעו מיניה מרב ששת: פצוע דכא כהן, מהו בגיורת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ומשוחררת? }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בקדושתיה קאי ואסיר, או דלמא }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לאו בקדושתיה קאי ושרי? א&quot;ל }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב ששת, }}תניתוה: {{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|פצוע דכא }}ישראל {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מותר בנתינה; ואי ס&quot;ד בקדושתיה קאי, אקרי כאן: לא תתחתן בם. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבא: אטו התם משום קדושה ולאו קדושה הוא? דלמא מוליד בן ואזיל פלח לעבודת כוכבים; וה&quot;מ בהיותן עובדי כוכבים, כי מגיירי בישראל שרו, ורבנן הוא דגזרו בהו, וכי גזרו בהו רבנן - בהנך דבני אולודי, אבל האי דלאו בר אולודי - לא גזרו ביה רבנן. אלא מעתה, ממזר דבר אולודי הכי נמי דאסיר, והא תנן: }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ממזרים ונתינים - מותרים לבא זה בזה! אלא, כי גזור רבנן - בכשרים, בפסולים לא גזור רבנן. הדר אמר רבא: לאו מילתא היא, בהיותן עובדי כוכבים לית להו חתנות, נתגיירו אית להו חתנות. מתיב רב יוסף: ויתחתן שלמה את (בת) פרעה מלך מצרים! }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גייורי גיירה. והא }}{{שוליים|כ}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה! מידי הוא טעמא אלא לשולחן מלכים, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ממולאי''' -  ממשפחה אומללה מבית עלי דאמרינן בפ&quot;ק דר&quot;ה (דף יח.) אביי ורבא מדבית עלי קאתו:

'''מבשלה''' -  מתבשל שכבת זרע ונגמר להוליד ולעשות פרי:

'''ניקב''' -  נקב קטן שנסתם בכל שהוא ואין ניכר רואים אם גדול כ&quot;כ שאם נקרי האיש הזה נקרע ומרחיב הנקב מחמת דוחק הזרע שמתאסף פסול:

'''היכא אילימא למטה מעטרה כו'''' -  דהוא בראש הגיד ולמעלה מעטרה ליכא לאוקומי דהתם ודאי לא מקרע שאין הזרע דוחה ומתאסף אלא אצל נקב יציאתו:

'''היכי עבדינן''' -  כי אתי לקמן לאורויי היכי מייתינן ליה לידי קרי דלחזי אי מיקרע למיבדקיה ולאכשוריה:

'''אבי פוקרי''' -  נקב בית הרעי ומחמת חמימותו הוא נקרי כך שמעתי:

'''ראשית אוני''' -  היא היתה טפת קרי שיצאה ממנו ראשון שלא ראה קרי מימיו כלומר דמצרכת ליה כולי האי:

'''מעבירין לפניו בגדי צבעונים''' -  של אשה והוא מהרהר באשה ונקרי:

'''ברזילי הגלעדי''' -  שטוף בזימה היה דכתיב ביה אם יטעם עבדך ואמרי' במסכת שבת בפ' שואל אדם (דף קנב.) שטוף בזימה היה לפיכך קפצה עליו זקנה דההיא אמתא דהויא בי רבי בת צ' ותרתין שנין וטעמה קידרא:

'''מפני שהוא שותת''' -  שמחמימות התאוה יוצא דרך הנקב (וכשהזרע יוצא דרך הנקב יציאתו) אין יורה כחץ וקי&quot;ל {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חגיגה|טו|א}} שכבת זרע שאין יורה כחץ אינו מזריע:

'''למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה דאינו קרום''' -  משום דהדר מיפחת והיינו הנך סירכי דריאה דמיטרפא בהו חיותא:

'''היכי עבדינן''' -  רפואה לסתום גיד שניקב:

'''שערתא''' -  שעורה:

'''ומסרטינן ליה''' -  כל סביבות הנקב כדי שיגליע ויוציא דם ומתוך כך הוא מעלה ארוכה ובשר עולה:

'''שומשנא גמלא''' -  נמלה גדולה:

'''ומנכתינן ליה''' -  מניחין ראשה שם ונושך ונדבק ראשו בנקב:

'''ופסקינן ליה לרישיה''' -  להיות סתומה וכל זמן שהוא הולך ובלה הבשר עולה ומתחבר:

'''מזרף זריף''' -  עושה חבורה אשגרטינ&quot;א {{קטן|(אישגרטיניי&quot;ר: לסרוט)}}  בלע&quot;ז לישנא אחרינא מזרף זריף מעלה נפח אופל&quot;א {{קטן|(אינפל&quot;א: מנפח)}}  בלע&quot;ז:

'''איקפולי מיקפל''' -  לאחר שעלה ארוכה חוזר ונקלף ונסתר:

'''המסוללות''' -  דרך תשמיש זכר ונקבה משפשפות נקבתן זו לזו וכן המסוללת בבנה קטן דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|סט|ב}}:

'''פסולות לכהונה''' -  משום זנות:

'''מתני' מותרין בגיורת ומשוחררת''' -  דלא איקרו קהל:

'''גמ' כהן''' -  [אבל כהן] כשר אסור בגיורת ומשוחררת משום זונה שנבעלה מקודם:

'''פצוע דכא כהן''' -  שאסור בישראלית מהו לישא גיורת:

'''פצוע דכא ישראל''' -  ה&quot;ג פצוע דכא מותר בנתינה ולא גרסינן כהן:

'''נתינה''' -  מז' אומות מן הגבעונים:

'''ואי ס&quot;ד פצוע דכא בקדושתיה קאי''' -  היכי שרי ישראל בנתינה הא כתיב לא תתחתן בם:

'''אטו התם''' -  דקאסר רחמנא להתחתן בעובדי כוכבים משום קדושה ולאו קדושה הוא דליסרינהו אפילו נתגיירו כגון נתינים שהם גרים התם טעמא דלמא מוליד בר ופלח לעבודת כוכבים הלכך קרא בהיותם עובדי כוכבים כתיב אבל נתגיירו שרו דהא דאמור רבנן ישראל כשר לא ישא נתינה גזירה הוא דגזור כדאמרינן בהאי פירקא (דף עח:) דוד גזר עליהן וכי גזור רבנן בהני דבני אולודי נינהו דומיא דאיסור דאורייתא דטעמא משום אולודי:

'''אלא מעתה ממזר דבר אולודי הוא''' -  ומוזהר על כל איסורין שבתורה ומדאורייתא אסור בעובדת כוכבים ה&quot;נ דאסור מדרבנן בנתינה:

'''בפסולין''' -  כגון פצוע דכא וממזר לא גזור רבנן משום דמילתא דלא שכיחא היא א&quot;נ שלא היתה זו גזירה משום איסור אלא לפי שלא היו רחמנים אמר דוד אין ראוין להתערב ישראל בהן לכך לא אסר את הפסולים:

'''לאו מילתא היא דאמרי''' -  דאוקימנא קרא בהיותם עובדי כוכבים דבהיותם עובדי כוכבים לית להו חתנות אלא ודאי קרא בגרים כתיב ומשום קדושה היא ומדשרינן פצוע דכא בנתינה שמע מינה לאו בקדושתיה קאי:

'''לא קבלו גרים כו'''' -  קשיא הוא:

'''מידי הוא טעמא''' -  האי דלא קבלו גרים אלא משום דלא הוו מגיירי אלא לשולחן מלכים הא בת פרעה לאו צריכא להכי שהרי בת מלך היתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''ממולאי.''' פי' בקונטרס מקוטעים משפחה אומללה וקשה דהוה ליה למימר משום דאתון מולאי ויש לפרש שהוא שם מקום כדאמרינן בב&quot;ר. ר&quot;מ אזל לממלא חזנהו דהוו שחורי ראש אמר להו מדבית עלי אתון דכתיב כל מרבית ביתך וגו':

''' שלא''' ראה קרי מימיו. ונתעברה מביאה ראשונה שמיעכה באצבעה כדאמרינן בתמר בפרק ד' אחין (לעיל לד:):

''' המסוללות.''' פירש ריב&quot;ן מטילות שכבת זרע שקבלו מבעליהן ולא יתכן דבפ' במה אשה (שבת דף סה. ושם) אמרי' . שמואל לא שביק להו לבנתיה דגנין גבי הדדי משום דרב הונא דאמר נשים המסוללות כו' ומשמע דלא היו נשואות שהיו עדיין בבית שמואל ולא יתכן נמי הא דפירש בקונטרס התם דפסולות לכהן גדול דאע&quot;ג דכהן גדול לא הוה בימי שמואל מכל מקום מכוער הדבר כיון שנפסלות בכך לכהן גדול דהכא משמע דפסולות אף לכהן הדיוט משום זונה מדקאמר אפילו לרבי אלעזר דאמר פנוי ט' מכלל דרב הונא משום זונה פסיל להו:

''' בהיותן''' עובדי כוכבים לית להו חתנות. והא דפריך בפ' אין מעמידין (ע&quot;ז דף לו. ושם) בנותיהן דאורייתא נינהו דכתיב לא תתחתן בם אסיפא דקרא סמיך דכתיב בתו לא תקח לבנך וכן בשילהי האומר בקדושין (דף סח: ושם) לא גרסינן התם לא יהא לך חיתון בהם דלשון זה משמע דמלא תתחתן דריש ור&quot;ת הגיה לא יהא לך ליקוחין בהן דמלא תקח דריש כדפרישית ואיירי בנכריותן כדדרשינן כי יסיר לרבות כל המסירים דלא שייך בגירות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ח|עו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ח|עו|א}}</text>
      <sha1>ane49qlotdgmc1v2shknynlo15321i3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות פא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731807</id>
    <revision>
      <id>3008997</id>
      <parentid>2945571</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:03:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13645" sha1="tq1nag30ljo54zxxutbeh0wcv96o71f" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|פא|א|פ ב|פא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פא עמוד א] לימא, תיהוי תיובתא דרב המנונא, דאמר: שומרת יבם שזינתה - פסולה ליבמה! לא, הוא הדין אפילו לאחר נמי, ואיידי דתנא רישא בדידיה, תנא נמי סיפא בדידיה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכן איילונית שחלצו לה אחין כו'. טעמא דבעלוה, הא לא בעלוה - לא, כמאן? דלא כרבי יהודה, דאי רבי יהודה, האמר: איילונית זונה היא. }}
מתני'. {{שוליים|א}}סריס חמה כהן שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה. רבי יוסי ור&quot;ש אומרים: אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה. ר' יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר - לא יחלוץ, מפני שהוא כסריס. {{שוליים|ב}}אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא; ר' אליעזר אומר: {{שוליים|ג}}אנדרוגינוס - חייבין עליו סקילה כזכר. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמ'. פשיטא! מהו דתימא, מוליד מאכיל, שאינו מוליד אינו מאכיל, קמ&quot;ל. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אנדרוגינוס. אמר ר&quot;ל: מאכילה בתרומה ואין מאכילה בחזה ושוק, רבי יוחנן אומר: אף מאכילה בחזה ושוק. ולריש לקיש, מאי שנא חזה ושוק? דאורייתא, תרומה נמי דאורייתא! הכא במאי עסקינן - בתרומה בזמן הזה, דרבנן. אבל בזמן שבהמ&quot;ק קיים, מאי? לא, אדתני אין מאכילה בחזה ושוק, ליפלוג וליתני בדידה: בד&quot;א - בתרומה דרבנן אבל בתרומה דאורייתא לא! הכי נמי קאמר: כשהוא מאכילה - מאכילה בתרומה בזה&quot;ז דרבנן, ואין מאכילה בזמן חזה ושוק ואפילו בתרומה דרבנן, דלמא אתי לאוכלה בתרומה דאורייתא; ור' יוחנן אמר: אף מאכילה בחזה ושוק. א&quot;ל ר' יוחנן לר&quot;ל: מי סברת }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תרומה בזה&quot;ז דרבנן? א&quot;ל: אין, שאני שונה: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עיגול בעגולים עולה. אמר ליה, והלא אני שונה: חתיכה בחתיכות עולה, מי סברת כל שדרכו לימנות שנינו? את שדרכו לימנות שנינו. מאי היא? דתנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם - ידלקו, נתערבו באחרות – }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''פסולה ליבמה''' -  כאשת איש שזינתה שאסורה לבעלה וכיון דזונה היא אסורה לכהונה:

'''האמר איילונית זונה היא''' -  בפרק הבא על יבמתו (לעיל דף סא.) ויליף לה מהזנו ולא יפרוצו:

'''מתני' סריס חמה כהן וכו'''' -  אבל סריס אדם מיפסל נמי פסיל לה מתרומה דבי נשא דהיינו פצוע דכא:

'''לא יחלוץ''' -  אם יש אח אחר:

'''אבל לא נישא''' -  שהוא כזכר והשוכב עמו הרי הוא כבא על הזכר:

'''רבי אליעזר אומר''' -  בגמרא מפרש פלוגתייהו:

'''גמ' מהו דתימא מוליד מאכיל''' -  דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו הראוי להוליד יאכיל:

'''מאכילה בתרומה כו'''' -  לקמן מפרש לה בתרומה בזמן הזה דרבנן אבל במידי דאורייתא לא מאי טעמא ספק איש ספק אשה הוא:

'''ה&quot;נ קאמר כו'''' -  והכי משתמע מילתיה דר&quot;ל מאכילה בתרומה כלומר בזה&quot;ז שאין נוהג אלא תרומה ואינו מאכילה בכלום בזמן שחזה ושוק נוהגין דהיינו כשהמקדש קיים:

'''אפי' בתרומה דרבנן''' -  כגון תרומת פירות הואיל ואיכא תרומה דאורייתא כגון דגן תירוש ויצהר גזרי':

'''אף מאכילה''' -  דזכר מעליא הוא:

'''מי סברת תרומה בזה&quot;ז דרבנן''' -  דקמוקמת לה למתניתין במידי דרבנן ואסרת לה בחזה ושוק:

'''שאני שונה''' -  ברייתא עיגול של תרומה בטל במאה של חולין או עיגול של תרומה טמאה בטל בק' עיגולים של תרומה טהורה ואי תרומה בזמן הזה דאורייתא כיון דעיגול דבר חשוב הוא ודרכו לימנות לא בטיל אף על גב דתרומת תאנים דרבנן הואיל ותרומה דאורייתא נוהגת לא מבטלינן דרבנן גזרה דרבנן אטו דאורייתא:

'''אמר ליה והלא אני שונה כו'''' -  כלומר מי אית לך למיגזר בהא דרבנן אטו דאורייתא אי נמי אתית לבטולי בדאורייתא לאו איסורא הוא שהרי אני שונה חתיכה של חטאת טמאה בטיל בטהורה והכא מידי דאורייתא הוא ואף על גב דדרכו לימנות דמי סברת כל שדרכו לימנות שנינו דלא בטיל את שדרכו לימנות במנין שנינו שעשאוהו מיוחד למנין אבל חתיכה ועיגול פעמים שהם נמכרים באומד אף על גב דרגילים לימנות הואיל ואינן מיוחדים בכך בטלין:

'''תלתן''' -  פניגר&quot;י {{קטן|(פינוגר&quot;י: חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין))}}  מין קטנית הוא ולמתק הקדירה בא:

'''ידלקו''' -  כלאים בשריפה דכתיב ([[דברים  כב]]) תוקדש תוקד אש:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''לימא''' תיהוי תיובתא דרב המנונא כו'. וא&quot;ת לעיל בפ&quot;ק (דף טו:) דקאמר צרות מתיירא אני בני צרות מעיד אני לכם לרב המנונא מבני צרות לפשוט שהצרות פטורות מחליצה ומן היבום שאם היו זקוקות לאחין א&quot;כ היו בני צרות פסולות מק&quot;ו דאלמנה דליכא למפרך מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת שגם היבמה שזינתה מתחללת לרב המנונא ואמר ר&quot;י דמה דפשט להם בני צרות בזה לא היה מתיירא שאם יקפידו עליו יאמר שאין הלכה כרב המנונא:

''' ואין''' מאכילה בזמן חזה ושוק אפילו בתרומה דרבנן. בפרק שני דכתובות {{הפניה-גמ|כתובות|כה|א}} גבי מאי גדולה חזקה דקאמר ואיבעית אימא בתרומה דרבנן אכלי דאורייתא לא אכלי ההיא שינויא לא הויא כסוגיא דהכא דגזרינן דרבנן אטו דאורייתא והא דאמר באלו עוברין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|מד|א}} גבי שתי מדוכות הנח לתרומת תבלין דרבנן ולא גזרינן אטו דאורייתא אמר ר&quot;י דשאני התם דאקראי בעלמא ולא איתחזק איסורא דאימור תרומה לתוך תרומה נפלה אבל עיגול בעיגולים דהכא אע&quot;ג דאקראי בעלמא איתחזק איסורא והא דפריך לקמן (דף פב.) דרבי יוחנן אדרבי יוחנן מברייתא דשתי קופות הו&quot;מ לשנויי בתרומת פירות דרבנן כי ההיא דפסחים אלא דמשני לה שפיר וא&quot;ת ומי דחקו לר&quot;ל דלא אכלה בתרומה בזמן חזה ושוק ואור&quot;י משום דשמעינן לר' יוסי דאמר אנדרוגינוס ספיקא הוי דקאמר שלא הכריעו בו חכמים אם הוא זכר אם הוא נקבה וא&quot;ת והא לר' יוסי תרומה בזמן הזה דאורייתא כדמוכח ברייתא דסדר עולם דמייתי לקמן בשמעתין וי&quot;ל דקסבר ר&quot;ל דר' יוסי תנא לה ולא סבר לה דכה&quot;ג אשכחן בפרק יוצא דופן (נדה דף מו:) ועוד לפי שהיה שונה אליבא דר' יוסי עיגול בעיגולים עולה ורבי יוחנן אית ליה לקמן (דף פב:) דתני לה וסבר לה כדדייק ממתניתין דמשוי ליה רבי יוסי לאנדרוגינוס ודאי זכר מדקתני נושא ומינה מותבינן לקמן (שם) לריש לקיש ולדידיה ליתא לברייתא מקמי מתני':

''' אמר''' ליה ר' יוחנן לר&quot;ל מי סברת תרומה בזמן הזה דרבנן. אע&quot;ג דר' יוחנן גופיה אית ליה לקמן (שם) דלרבנן תרומה בזה&quot;ז דרבנן הכא אליבא דר' יוסי קיימי וה&quot;ק מי סברת דלר' יוסי תרומה בזה&quot;ז דרבנן והשתא צ&quot;ל דהא דמהדר ליה ר&quot;ל אני שונה עיגול בעיגולים עולה אליבא דרבי יוסי היה שונה:

''' שאני''' שונה עיגול בעיגולים עולה כו'. וא&quot;ת אכתי דלמא אע&quot;ג דהוי דאורייתא עולה משום דסבר כרבנן דאמרי אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד ואר&quot;י דא&quot;כ ה&quot;ל למינקט מידי דאורייתא כגון ביצת טריפה שנתערבה ומדנקט עיגול בעיגולים ש&quot;מ משום דתרומה דרבנן אבל במידי דאורייתא אסור כל שדרכו:

''' והלא''' אני שונה חתיכה בחתיכות עולה. היינו מתני' דמייתי בסמוך דחתיכה של חטאת וכו' תימה מנא ליה דאתיא כר' יוסי דלמא רבנן היא דאמרי אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד וי&quot;ל חדא דבר פלוגתיה דר' יהודה הוא רבי יוסי ועוד מאי איריא דנקט חתיכה דהוי כל שדרכו לימנות הוי ליה למינקט מילתא דהוי את שדרכו כיון דאין מקדש אלא ששה דברים ומדנקט חתיכה דוקא ש&quot;מ דוקא חתיכה דהויא כל שדרכו עולה אבל את שדרכו אוסר וה&quot;נ הוה מצינן לשנויי לר&quot;ל דשפיר דייק מההיא דעיגול בעיגולים דעל כרחך לא אתי כרבנן מדנקט עיגול דהויא כל שדרכו ולא נקט את שדרכו:

''' מאי''' היא דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן כו'. וא&quot;ת לר&quot;ל כיון דתרומה בזמן הזה דרבנן אלמא בטלה קדושת הארץ א&quot;כ כלאי הכרם נמי דרבנן ואמאי תני כל שדרכו הא בדרבנן אין אוסר כל שדרכו ואין לומר דלר&quot;מ תרומה בזמן הזה דאורייתא דהא שמעינן ליה לר&quot;מ דעיגול בעיגולים עולה בריש מסכת ביצה {{הפניה-גמ|ביצה|ג|ב}} גבי ליטרא קציעות כו' וי&quot;ל דכלאי הכרם חדא דרבנן דבזמן בהמ&quot;ק הוי דאורייתא אבל עיגול תרתי דרבנן חדא דבטלה קדושת הארץ ועוד דאפילו בזמן בית המקדש תרומת תאנים דרבנן אי נמי חבילי תלתן הוי את שדרכו והכי פירושו שהיה ר&quot;מ אומר כל שדרכו בדאורייתא מקדש ולכך דין הוא דאת שדרכו יקדש אפי' בדרבנן כגון חבילי תלתן:

''' נתערבו''' באחרות. אמר ר&quot;ת דלא גרסי' ואחרות באחרות מדפריך בהתערובת (זבחים דף עד. ושם) לשמואל דאסר ספק ספיקא בעבודת כוכבים מברייתא שמתרת ולא משכח דקאי כשמואל אלא ר' יהודה בברייתא שאוסר אפי' בשאר איסורין ספק ספיקא ושמואל סבר כוותיה בחדא בעבודת כוכבים ופליג בשאר איסורין ואי הוה גרס הכא ובע&quot;ז ובכל דוכתי דכי הך משנה ואחרות באחרות הוה ליה לאתויי לשמואל סייעתא מכל הנך משניות וי&quot;מ דאפילו גרס בכל הנך משניות ואחרות באחרות לא היה יכול להביא ראיה מהם לשמואל דאסר ספק ספיקא דדלמא הכי קאמר וכל האחרות שנתערבו באחרות דליכא אלא חד ספיקא ויש חידוש יותר בנתערב שתי פעמים מבנתערב פעם אחת דאף על גב דאיכא תרי רובי אסיר דגבי שאר מילי אוסרין חד רובא ושרינן תרי רובי כגון גבי יוחסין בסוף פ&quot;ק דכתובות (דף טו. ושם) דאמר הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ורוב סיעה גרידתא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ח|פא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|ח|פא|א}}</text>
      <sha1>tq1nag30ljo54zxxutbeh0wcv96o71f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות ד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731816</id>
    <revision>
      <id>3009039</id>
      <parentid>2945189</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:09:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18719" sha1="ljkpdr4kklkcgev8xptwiru9cd61h2x" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|ד|ב|ד א|ה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ד עמוד ב] הכי קאמר: וכן מי שפירסה אשתו נדה ולא בעל, הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים. למימרא}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| לא משום}}, {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דאבילות קילא ליה מנדה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, והאמר }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|דהא אמר}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבי יצחק בר חנינא אמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כל מלאכות שאשה עושה לבעלה - נדה עושה לבעלה, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו; ואילו גבי אבילות תניא: אף על פי שאמרו אין אדם רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|באמת אמרו: מוזגת לו הכוס, ומצעת לו המטה, ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו! }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אלמא אבילות חמירא ליה מנדה לפי שלבו של אדם נכנע בזמן אבילתו. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא קשיא: כאן באבילות דידיה, כאן באבילות דידה. והא אביו של חתן או אמה של כלה קתני! כי קתני - אשארא. ומי שאני בין אבילות דידיה לאבילות דידה? והתניא: מי שמת חמיו או חמותו, }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אינו יכול לכוף את אשתו להיות כוחלת ולהיות פוקסת, אלא כופה מטתו ונוהג עמה אבילות; וכן היא שמת חמיה או חמותה, אינה רשאה להיות כוחלת ולהיות פוקסת, אלא כופה מטתה ונוהגת עמו אבילות! תני באבילות דידיה: הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים. הא וכן קתני! כי קתני - אכיחול ואפירכוס. והא עמו קתני, מאי לאו עמו במטה! לא, עמו בבית, וכדאמר ליה רב לחייא בריה: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|באפה נהוג אבילותא, דלא באפה לא תנהוג אבילותא. רב אשי אמר: מי קמדמית אבילותא דהכא לאבילותא דעלמא? אבילותא דעלמא חמיר ולא אתי לזלזולי ביה, אבילות דהכא, }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אלא משום דהאי אבילות קילא ליה }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|כיון דאקילו רבנן }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|שנוהג ימי המשתה ואח&quot;כ ימי אבילות}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| אתי לזלזולי ביה.}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| .‍הלכך חתן שמת אביו או חמותו בין בעל בין שלא בעל הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים.‍ וכיון דהאי אבילות קיל מנדה אינה מוזגת לו הכוס ואינה מצעת לו את המטה ואינה מרחצת לו פניו ידיו ורגליו. יש שרוצים ללמוד מכאן דמי שמת לו מת ברגל כיון שנוהג ימי הרגל תחילה דמיא להכא וקילא ליה הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים ולא נהירא לי דלא דמי לקילותא דהכא דאקילו ביה טפי שהרי מת לו מת קודם שחלו שבעת ימי המשתה והתירו לו חכמים להכניס את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה כדי לדחות אבילות מעליו אבל מת לו מת ברגל שכבר חלה עליו הרגל ישנה עמו בבית. הא דאמרי' גבי נדה מצעת לו המטה תרי גווני הצעות יש דלקמן פ' אף על פי (דף נט ב) תנן הכניסה לו שלש שפחות אינה מצעת לו המטה וכו' ד' יושבת בקתדרא ואמרי' עלה בגמ' (דף סא א) אף על פי שיושבת בקתדרא אבל מוזגת לו הכוס ומצעת לו המטה ומרחצת פניו ידיו ורגליו ופרש&quot;י דהאי הצעת המטה היינו לפרוס הסדין והמכסה דאינו דבר של טורח ומילי דחיבה נינהו שתחבב עליו ולא דמי להצעת המטה דמתני' דהוי דבר של טורח כגון הצעת כרים וכסתות. ונראה דהצעת המטה דהכא היינו פריסת סדין ומכסה מדחשיב הני תלת בהדי הדדי כי ההיא דלקמן אבל הצעת כרים וכסתות שאינו דבר של חיבה נראה דשרו לנדה והא דאסרינן הכא היינו דוקא בפניו דאיכא למיחש להרגל דבר אבל שלא בפניו נראה דשרי והאי דקאמר הרחצת פניו ידיו ורגליו היינו לשפוך מים כשהוא רוחץ אבל לא שתגע בו דאף בלא רחיצה נמי אסורין כדקאמר בפ&quot;ק דשבת (דף יג ב) חס ושלום שלא נגע בי אפי' באצבע קטנה‍ וה&quot;ר מאיר הלוי ז&quot;ל כתב אף על פי דאמרינן הכא חתן שבעל ופירסה נדה דאשתו ישנה עמו בבית למשנה אחרונה שאמרו בועל בעילת מצוה ופורש הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים משום דאקילו בה רבנן בהאי איסורא דנדה והתירו לו לגמור ביאתו והביא ראיה מהא דקי&quot;ל דאבילות דעלמא חמירא ליה מנדה ואבילות דהכא כיון דאקילו ביה חיישינן דלמא אתי לזלזולי ביה‍ כ&quot;ש באיסור נדה כל היכא דאקילו רבנן גביה חיישינן דלמא קילא ליה ואתי לזלזולי בה. ועוד הביא ראיה מדאמר רב יוסף למילתיה אמי שפירסה אשתו נדה ומפליג בין בעל בין לא בעל ולא מפליג ברישא בין משנה ראשונה למשנה אחרונה דאית לה בועל בעילת מצוה ופורש אלמא אפילו למשנה אחרונה הוא ישן בין האנשים וכו'. ואין דבריו נראין לי גם אם כתבו בשם הר&quot;ר יוסף הלוי אבן מג&quot;ש ז&quot;ל דלא [דמי] להאי קילותא דהכא הפקיעו חכמים דבריהם מה שאסרו אונן בתשמיש המטה והתירו לו שמחת חופה וביאה כדי לדחות אבילות מעליו אף לאחר קבורה אבל הכא לא הקילו חכמים אלא אדרבה החמירו חכמים האחרונים חומרא יתירה לטמאות דם בתולים משום שמא נתערבו בו דם נדות הלכך ליכא הכא קילותא דניחוש דלמא אתי לזלזולי ביה ומה שהתירו לו לגמור ביאתו אי אפשר בענין אחר כדאמרינן בפ' תינוקת (דף סה ב) דא&quot;כ לבו נוקפו ופורש. ומה שהביא ראיה מדלא מפליג רב יוסף ברישא אינה כלום דהך ברייתא לית לה בועל בעילת מצוה ופורש‍ מדתני פירסה נדה ורב יוסף ניחא ליה לפלוגי במה דאיירי מתניתי' ומינה שמעינן דה&quot;ה למשנה אחרונה אחר שבעל בעילת מצוה שישנה עמו וכן עמא דבר:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ויראה דבאבילות מותר לישן עם אשתו במטה הוא בבגדיו והיא בבגדיה דאבילות חמירא ליה מנדה ובנדה מיבעיא לן בפ&quot;ק דשבת (דף יג א) נדה מהו שתישן אצל בעלה היא בבגדה והוא בבגדו ונהי דפשט התם לאיסורא דאיתקיש נדה לאשת רעהו מ&quot;מ באבילות דחמירא ליה שרי. אבל בקירוב בשר ראוי להחמיר ואין להביא ראיה שמותר לישן עמו במטה מסוגיא דשמעתין דקאמר מאי לאו עמו במטה דלאו דוקא עמו במטה ממש דהא קתני וכופה מטתה דמשמע מטתה שהיא ישנה עליה כדי לנהוג עמו אבילות: }}
 {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קולא? אילימא דקתני: בועל בעילת מצוה ופורש, התם משום דלא חל עליו אבילותא, אי לרבי אליעזר - עד שיצא מפתח הבית, אי לרבי יהושע - עד שיסתם הגולל! אלא דקתני: נוהג שבעת ימי המשתה ואח&quot;כ נוהג שבעת ימי אבילות. אמר מר: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בין כך ובין כך, לא יבעול לא בערב שבת ולא במוצ&quot;ש. בשלמא בערב שבת, משום חבורה, אלא במוצאי שבת אמאי לא? אמר רבי זירא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ה&quot;ק כו'''' -  כלומר כי קאמר וכן אהוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים קאמר ולעולם הך בשלא בעל קאי:

'''קילא ליה''' -  לעבור עליה מנדה דאאבילות לא מהימנת ליה ואנדה מהימנת ליה:

'''מלאכות שהאשה עושה לבעלה''' -  לקמן תני להו בפרק אע&quot;פ:

'''חוץ ממזיגת הכוס''' -  להושיט לו:

'''והצעת המטה והרחצת פניו כו'''' -  שדרך קירוב וחיבה הן ובאין לידי הרגל דבר:

'''אין אדם רשאי לכוף את אשתו''' -  בימי אבלה כשמת אביה או אמה:

'''פוקסת''' -  מעברת שרק על פניה:

'''מוזגת לו''' -  ולא חיישינן להרגל דבר אלמא אבילות חמירא ליה:

'''כאן באבילות דידיה''' -  לעולם אבילות קילא ליה מנדה והני מתניתא הכי מתרצן הא דקתני לעיל הוא ישן בין האנשים כו' באבילות דידיה והך דקתני מוזגת לו כו' באבילות דידה קאי דקתני אין אדם רשאי לכוף כו' אלמא באבילות דידה קיימינן שאינה רוצה לכחול ולפקוס והיינו טעמא דמוזגת דאם יתגבר יצרו עליו כיון דאבילות דידה הוא אינה שומעת לו:

'''והא אביו של חתן כו'''' -  אלמא באבילות דידה נמי אחמיר תנא דלעיל:

'''כי קתני''' -  אמה של כלה אשארא אמכניסים המת לחדר אבל הוא ישן בין האנשים אאבילות דחתן קאי:

'''ונוהגת עמו אבילות''' -  אלמא מדלא קתני באבילות דידיה הוא ישן בין האנשים שמע מינה חמיר ליה ולא שני לן: ה&quot;ג תני באבילות דידיה הוא ישן כו':

'''הכי גרסינן והא עמו קתני מאי לאו עמו במטה''' -  אלמא אאבילות דידיה נמי מהימן:

'''לא עמו בבית''' -  וטעמא לאו משום דמהימן נקט לה אלא לאשמועינן דאין אבילותו מוטל עליה אלא בפניו משום כבודו וכן הוא אין אבילותה מוטל עליו אלא לפניה ולכבודה:

'''כדאמר ליה רב לחייא בריה''' -  כשמת חמיו באפה נהוג אבילותא כו':

'''פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע''' -  במועד קטן:

'''גולל''' -  זהו כסוי של ארון המת:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''והצעת''' המטה. נראה לר&quot;י דהצעת המטה דהכא היינו פריסת סדינין שהוא דבר של חיבה אבל הצעת כרים וכסתות שאינן דברים של חיבה שרי לנדה והביא ראיה מדתנן בפ' אע&quot;פ (לקמן נט:) הכניסה לו ג' שפחות אינה מצעת לו המטה ואינה עושה בצמר ארבע יושבת בקתדרא ואמרינן בגמרא אע&quot;פ שאמרו ד' יושבת בקתדרא אבל מוזגת לו כוס ומצעת לו המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו ופי' בקונטרס דהא דתנא ג' אינה מצעת לו המטה היינו הצעת כרים וכסתות דהוי דבר שיש טורח אבל מצעת לו המטה היינו פריסת סדין ולבדין דמילי דחיבה נינהו שתחבב עליו ואין בו טורח וההיא הצעה של חיבה נראה דדוקא אסור וכן משמע דמזכירה בהדי מזיגת כוס והרחצת פניו ידיו ורגליו כי התם מיהו לספרים דל&quot;ג במשנה אלא ואינה מצעת המטה ול&quot;ג לו ובגמרא גרסינן לו אין ראיה משם שיהו תרי גווני הצעה דמתני' איירי בהצעת שאר מטות ובגמרא איירי בהצעת מטה לבעלה לבדו:

''' פוקסת.''' פ&quot;ה מעברת שרק על פניה ואין נראה דאמר בפ&quot;ב לקמן (דף יז.) לא שרק ולא פירכוס משמע דתרי מילי נינהו דפוקסת דהכא היינו פירכוס כדאמרי' בסמוך כי קתני אכיחול ואפירכוס ובשילהי המצניע (שבת צה.) קתני פוקסת ומעברת שרק על פניה ולקמן בפ&quot;ב פ&quot;ה פירכוס קליעת שער וקשה לר&quot;י דבשילהי המצניע (שם צד: ושם) קתני גודלת ופוקסת אלא נראה דאחד מתיקוני נשים הוא:

''' ומי''' שאני בין אבילות דידיה לאבילות דידה. תימה דבלאו מילתא דרב יוסף הוי מצי למיפרך ברייתות אהדדי וי&quot;ל דאי לאו הוה מילתא דרב יוסף הוה מפלגינן בין שעת חופה לשלא בשעת חופה דבשעת חופה יצרו תוקפו אע&quot;ג דבעל אבל לרב יוסף לא מצי לפלוגי בהכי דהא בבעל חשיב ליה כאשתו ישנה דאפי' בשעת חופה אשתו ישנה עמו בנדה ובאבילות דידה ואפילו הכי באבילות דידיה קתני הוא ישן בין האנשים ולהכי פריך שפיר ולרשב&quot;א נראה דאי לאו דרב יוסף לא הוה קשה מידי דעמו ועמה דקתני בברייתא לאו עמו במטה אלא עמה בבית אבל לרב יוסף דבאבילות דידה אשתו ישנה עמו א&quot;כ הא דקתני נוהג עמה אבילות היינו עמה במטה דומיא דהכא באבילות דידיה הוי עמו במטה והא דמשני תני באבילות דידיה הוא ישן אינו מגיה הברייתא אלא מפרש דעמו דקתני בברייתא דהכי הוא ופריך והא עמו קתני מאי לאו עמו במטה פי' דומיא דעמה ומשני לא עמו בבית כדא&quot;ל רב כו':

''' עד''' שיסתם הגולל. בכמה מקומות פי' רש&quot;י דגולל הוי כיסוי ארון ודופק היינו קרשים שבצידי הארון ונקרא דופק על שם שהגולל דופק עליו וכעין זה פי' בערוך וקשה לר&quot;ת דאמר בפרק מי שמתו (ברכות יט: ושם) מדלגין היינו על גבי ארונות ואיך היו מדלגין והלא הגולל והדופק מטמא באהל כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכו: ושם) ועוד דבפרק בהמה המקשה (שם עב:) דריש על פני השדה לרבות גולל ודופק ולפ&quot;ה הלא ארון אינו על פני השדה ואומר ה&quot;ר דוד מנצינבורק כי לפרש&quot;י [דריש] לרבות גולל ודופק שפירש דלא מרבינן מעל פני השדה דמטמא אלא כשפירש אבל בעוד שהוא טמון בטל אגב קרקע ולא מטמא באוהל והשתא אתי נמי שפיר ההיא דמדלגים היינו על גבי ארונות ועוד י&quot;מ אע&quot;ג דגולל מטמא באהל מ&quot;מ יכולין לדלג ולטמאות עצמם בגולל דתניא במס' שמחות (פ&quot;ד) כל טומאה שאין נזיר מגלח עליה אין כהן מוזהר עליה ואר&quot;ת דמשובשת היא דהא רביעית דם אין נזיר מגלח עליה כדתנן בנזיר (דף נד. ושם) וכהן מוזהר עליה ועוד הקשה דתניא בעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|טו|ב}} כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין ממנו לא גולל לקבר כו' ולפ&quot;ה וכי דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים ויש לומר אע&quot;ג דאין דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים מכל מקום כמה דברים אשכחן דלא שכיח ומיירי בהן הש&quot;ס לדרוש ולקבל שכר כדאמרינן בפרק המקשה (חולין ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה לזה מהו אף על פי שלא יבא לעולם ור&quot;ת מפרש דגולל היינו מצבה שהיא אבן גדולה ולשון גולל שייך על האבן כדכתיב וגללו את האבן ([[בראשית  כט]]) ודופק הן שתי אבנים אחת לראשה ואחת לרגלה של מצבה ופעמים כשאין המצבה מזומנת מעמידין שם בהמה או דבר אחר לסימן ובההיא דמדלגין לא היה שם מצבה ומחמת המת לא היו מיטמאין דרוב ארונות יש בהן פותח טפח ולא תקשה לר' יהושע מאימת חל אבילות כשאין שם מצבה די&quot;ל דכי מהדרי אפייהו דקוברין כדאמרינן במועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|כב|א}} דהנהו דלא אזלי בתר שכבא מכי מהדרי אפייהו וקשה לר&quot;י על פירוש רבינו תם דתניא בתוספתא דאהלות בפרק ד' אמר רבי יהודה שתי אבנים גדולות&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק א|ד ב}}
&lt;noinclude&gt;
{{מסורת חכמים|נושא=בעילה ראשונה בשבת|[[כתובות ד ב]]}} 
&lt;/noinclude&gt;

[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|א|ד|ב}}</text>
      <sha1>ljkpdr4kklkcgev8xptwiru9cd61h2x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות ח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731824</id>
    <revision>
      <id>3009041</id>
      <parentid>2945197</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:10:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009041</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13934" sha1="t4r6p9dswnv2sy7be63huevcrbq54ds" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|ח|ב|ח א|ט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ח עמוד ב] כי תניא ההיא - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בברכת המזון, כי קאמר רבי יוחנן - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשורה. ואלא הא ד}}אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מברכים ברכת חתנים בעשרה {{הל&quot;מ-רק-ראש|כל שבעה }}וחתנים מן המנין, וברכת אבלים בעשרה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|כל שבעה }}ואין אבלים מן המנין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והוא שבאו פנים חדשות מאי ברכת אבלים ברכת רחבה:,}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|‍כתב רב פלטו ז&quot;ל האידנא לית לן שורה ולא ברכת רחבה אלא מברכין אחר הזימון דיין אמת שופט צדק ואמת וכו' ואין אומר נברך מנחם אבלים: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ברכת בתולים כתב בעל הלכות ברוך אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעיין חתום על כן אילת אהבים זרע קדש שמרה בטהרה חוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של אברהם. ואפשר שברכה זו תקנוה הגאונים ז&quot;ל ומסתבר לברכה אחר שמצא בתולים: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והורה רבינו נסים אם הוא מקום שאין מצוי בו יין יקח הצימוקים וישרה אותם במים ויסחוט אותם ויברך עליו ואם לא מצא צימוקים מברך על שכר שהכל ולא סגי ליה אלא בכוס אבל ברכת אירוסין אם לא ימצא כוס ואפילו כוס שכר מברך בלא כוס ברכת אירוסין דלאו מצוה מן המובחר הוא אבל ברכת חתנים שהיא שבע ברכות חייב לברך על הכוס בורא פרי הגפן או שהכל על השכר אם לא נמצא יין כל עיקר: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|כתב רב שרירא בתשובה המארס בלא ברכה חסר את אירוסין ברכה שהיא מצוה. המברך ברכת אירוסין בבית חתנים בירך ברכה שאינה צריכה לו ועובר משום לא תשא. ורבינו נסים הורה אם לא בירך ברכת אירוסין יברך בשעת נישואין עם ז' ברכות וכן מסתבר וכן מצאתי בנימוקי הרב ר' יונה ז&quot;ל שכתוב משמו ודימה אותו למי שלא בירך אחר אכילתו שחוזר ומברך אחר המזון כל זמן שלא נתעכל המאכל שבמעים וכן ה&quot;נ אף על פי שעבר זמן מרובה כל זמן שלא נגמר ההיתר מברך וכיון שאין ההיתר נגמר אלא ע&quot;י חופה יכולין לומר הברכה בשעת הנישואין‍: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ברכה בשורה מי איכא? אלא, כי קאמר רבי יוחנן - ברחבה. ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המנין, וברכת אבלים בעשרה כל שבעה ואין אבלים מן המנין, ברכת רחבה כל שבעה מי איכא? משכחת לה בפנים חדשות; כי הא דרב חייא בר אבא מקרי בניה דריש לקיש הוה, ואמרי לה: מתני בריה דריש לקיש הוה, שכיב ליה ינוקא; יומא קמא לא אזל לגביה, למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמניה, אמר ליה: קום אימא מלתא כל קביל ינוקא, פתח ואמר: וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו - דור שאבות מנאצים להקב&quot;ה, כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים. ואיכא דאמרי: בחור הוה, והכי קאמר ליה: על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כולו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. מאי ועוד ידו נטויה? אמר רב חנן בר רב: הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה, אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו, אפילו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה - נהפך עליו לרעה. אתא לנחומי, צעורי קמצער ליה? הכי קאמר ליה: חשיב את לאתפוסי אדרא. אמר ליה: קום אימא מלתא כנגד שבחו של הקדוש ברוך הוא, פתח ואמר: האל הגדול ברוב גדלו, אדיר וחזק ברוב נוראות, מחיה מתים במאמרו, עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר, בא&quot;י מחיה המתים. א&quot;ל: קום אימא מלתא כנגד אבלים, פתח ואמר: אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה, תנו לבבכם לחקור את זאת, זאת היא עומדת לעד, נתיב הוא מששת ימי בראשית, רבים שתו רבים ישתו, כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים, אחינו, בעל נחמות ינחם אתכם, ברוך מנחם אבלים. אמר אביי: רבים שתו לימא, רבים ישתו לא לימא, משתה ראשונים לימא, משתה אחרונים לא לימא, דאר&quot;ש בן לקיש, וכן תנא משמיה דר' יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן; אמר רב יוסף: מאי קרא? כסדם היינו לעמורה דמינו, מאי אהדר ליה? שמעו דבר ה' קציני סדום וגו'. א&quot;ל: קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים, פתח ואמר: אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, (שנאמר: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו',) אחינו, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול. א&quot;ל: קום אימא מלתא כנגד כל ישראל, פתח ואמר: רבון העולמים, פדה והצל, מלט, הושע עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה, ומן השדפון ומן הירקון, ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם, טרם נקרא ואתה תענה, ברוך אתה עוצר המגפה. אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל, שלשה קודם אכילה - כדי לפתוח את בני מעיו, שלשה בתוך אכילה - כדי לשרות אכילה שבמעיו, וארבעה לאחר אכילה - אחד כנגד הזן, ואחד כנגד ברכת הארץ, ואחד כנגד בונה ירושלים, ואחד כנגד הטוב והמטיב; הוסיפו עליהם ארבעה - אחד כנגד חזני העיר, ואחד כנגד פרנסי העיר, ואחד כנגד בית המקדש, ואחד כנגד רבן גמליאל, התחילו היו שותין ומשתכרין, החזירו הדבר ליושנה. מאי רבן גמליאל? דתניא: בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו מניחים אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו, והוציאוהו בכלי פשתן, ונהגו }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן. אמר רב פפא: והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא. }}אמר רבי אלעזר:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בברכת המזון''' -  להצטרף לג' לזמן עליו שהרי הוא חייב בכל המצות:

'''בשורה''' -  כשהיו חוזרין מן הקבר היו עושין שורה סביב האבל לנחמו ומושיבין אותו והן עומדים סביב ואמרי' בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|יט|א}} אין שורה פחות מי':

'''ברחבה''' -  כשמברין את האבל סעודה ראשונה משל אחרים כדאמרינן במועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|כז|ב}} היו מברין אותו ברחבה ומברכין שם ברכת אבלים כדמפרש לקמיה ברוך מנחם אבלים:

'''אמר ליה''' -  למתורגמניה:

'''כל קביל ינוקא''' -  לנגד המאורע דברים ניחומים על מיתת הילד:

'''וירא ה'''' -  מה עשו אבות:

'''וינאץ מכעס''' -  שהכעיסוהו וגרמו לו לפקוד על בניהם ובנותיהם:

'''ואית דאמרי''' -  לא תינוק היה המת אלא בחור היה והך קרא אמר על בחוריו וגו':

'''של ע' שנה''' -  ועוד דריש כמו ועד עולמו של אדם נטויה נהפכת מטוב לרע:

'''אתא לנחומי צעורי מצער ליה''' -  בתמיה מוכיח על פניו שבשביל עונו מת בנו:

'''חשיב את לאתפוסי אדרא''' -  חשוב אתה למעלה לתופסך ואת בניך בעון הדור דקי&quot;ל בזמן שצדיקים בדור צדיקים נתפסים על הדור שנאמר וממקדשי תחלו ([[יחזקאל  ט]]):

'''האל הגדול ברוב גודלו''' -  בברוך פתח בה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל הגדול וכו':

'''אחינו המיוגעים כו'''' -  ברכה הסמוכה לחברתה היא וכן סדורות על הסדר:

'''באבל הזה תנו לבבכם לחקור זאת שזאת עומדת לעד''' -  שהכל מתים ולא תבכו יותר מדאי:

'''משתה הראשונים לימא''' -  משתה ראשונים הוא:

'''בבריתו של אברהם''' -  שגמל חסדים דכתיב ([[בראשית  כא]]) ויטע אשל ר&quot;ת אכילה שתיה לויה:

'''עשרה כוסות''' -  להרבות לו בשתיה כדכתיב ([[משלי  לא]]) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש:

'''קודם אכילה''' -  שהיו רגילין להמשיך פרפראות לפני סעודה כגון כיסנין וסופגנין ואיסקריטין ובאותם פרפראות משקין לאבל ג' כוסות:

'''אחד כנגד הזן''' -  על כל ברכה שותה הכוס ומוזגין לו אחר:

'''כנגד חזני העיר''' -  תקנו להם ברכה עליו לפי שהיו שמשי העיר להתעסק במתים ובשאר צרכי ציבור:

'''פרנסי העיר''' -  שהיו עשירים מבזבזים ממונם לקבורת עניים:

'''כנגד בהמ&quot;ק''' -  תקנו עליו ברכת ניחומים שינחמנו המקום בבניינו מאבלנו שאנו מתאבלים עליו כעל מת:

'''כנגד ר&quot;ג''' -  לקמן מפרש:

'''ליושנה''' -  עשרה כוסות:

'''הוצאת המת''' -  שהיו קוברים אותו בכלים יקרים כגון שיראין וסרקות:

'''בצרדא בר זוזא''' -  בגד קנבוס שאינו שוה אלא דינר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''כי''' תניא ההיא בברכת המזון. פי' בקונטרס להצטרף עם ב' לזימון שהרי הוא חייב בכל המצות ואין נראה לר&quot;י דא&quot;כ לא אתא לאשמועינן אלא דחייב במצות והוה ליה למימר בהדיא דחייב במצות ועוד דא&quot;כ מאי פריך ליה מברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין דקאמר ברכה בשורה מי איכא אלא ע&quot;כ היינו ברכת המזון והדרן קושיא לדוכתין דקתני ואבלים מן המנין ואוקמינן בברכת המזון ולפירש הקונטרס לא קשיא מידי דכי קתני ואבלים מן המנין היינו להצטרף לזימון לומר נברך שאכלנו משלו אבל ברכת אבלים שמברכים בברכת המזון קאמר רבי יוחנן דאינו מן המנין לכך צריך לפרש כי תניא ההיא בברכת המזון היינו ברכת אבלים שבברכת המזון מכאן משמע שברכת אבלים שבברכת המזון לא הוי אלא בעשרה מדסליק אדעתיה דמקשן דאיירי בברכת אבלים שבברכת המזון וקאמר בעשרה והוה ניחא ליה בהכי אי לאו משום דקתני לעיל בברייתא ואבלים מן המנין אם כן צריך עשרה:

''' אלא''' כי קאמר ר' יוחנן ברחבה. אי גרסינן אלא משמע דההיא דלעיל נמי מעמיד ברחבה ותימה למה הוצרכו תרי מילי דר' יוחנן ההיא דלעיל והך וצריך לומר דחדא מכלל חברתה אתמר ההיא דלעיל מכללא דהך אבל אי ל&quot;ג אלא ניחא דלעיל איירי בשורה והכא ברחבה בלא פנים חדשות ומימרא שלישית של רבי יוחנן הוצרך להשמיענו דבפנים חדשות אין אבלים מן המנין ואי נקט ההיא ה&quot;א איפכא דוקא מיום ראשון ואילך אבל ביום ראשון שייכי טפי ומברכים לה בלא י':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק א|ח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|א|ח|ב}}</text>
      <sha1>t4r6p9dswnv2sy7be63huevcrbq54ds</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות ט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731826</id>
    <revision>
      <id>3009195</id>
      <parentid>2945199</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:27:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13994" sha1="b2nltmmutw1z52ogiitbfbvogv52ezo" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|ט|ב|ט א|י א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ט עמוד ב] כל היוצא למלחמת בית דוד - גט כריתות כותב לאשתו, דכתיב: ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערובתם תקח; מאי ואת ערובתם תקח? תני רב יוסף: דברים המעורבין בינו לבינה. אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: בתולה נשאת ליום הרביעי; ליום רביעי אין, ליום חמישי לא, מאי טעמא? משום איקרורי דעתא; ולמאי? אי למיתב לה כתובה, ניתיב לה! אלא לאוסרה עליו, ודקא טעין טענה, מאי לאו דקטעין טענת פתח פתוח! }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא, דקטעין טענת דמים. }}אמר רב יהודה אמר שמואל: האומר פתח פתוח מצאתי - נאמן להפסידה כתובתה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יוסף: מאי קמ&quot;ל? תנינא: האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים, אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שמתייחד עמה; ביהודה הוא דלא מצי טעין, הא בגליל מצי טעין; ולמאי? אי לאוסרה עליו, ביהודה אמאי לא? אלא לאו להפסידה כתובתה, ודקא טעין טענה, מאי לאו דקא טעין טענת פתח פתוח! לא, דקא טעין טענת דמים. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גט כריתות כותב לאשתו''' -  שאם ימות במלחמה יהא גט מיום כתיבתו והרי מת אוריה במלחמה:

'''דכתיב''' -  במלחמת שאול ואת אחיך כו' ודוד למד מישי אביו להנהיג שאף היוצאין למלחמותיו עושין כן:

'''דברים המעורבים בינו לבינה''' -  אלו קדושין:

'''תקח''' -  תטול מביניהם על ידי גט:

'''אף אנן נמי תנינא''' -  דטוען פתח פתוח מצאתי אסרה עליו ולא אמרינן לא קים ליה:

'''איקרורי דעתא''' -  עד שני בשבת הבאה:

'''ולמאי''' -  קפדי רבנן אי מקררא דעתיה:

'''ניתיב לה''' -  מה לנו להפסידה והרי הוא נותן מדעת:

'''אלא לאו לאוסרה''' -  הוא דקפדינן שלא יקרר דעתו ויקיים את האסורה לו אלמא כי אתי וטעין אסרינן לה עליה:

'''טענת דמים''' -  דטענה מבוררת היא וליכא למימר לא קים ליה אבל בפתח פתוח אימא לך לא קים ליה:

'''להפסידה כתובתה''' -  על פי עצמו וטעמא לקמן מפרש חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה:

'''האוכל אצל חמיו''' -  בימים שבין אירוסין לנשואין:

'''אין יכול לטעון טענת בתולים''' -  כשתכנס לחופה:

'''מפני שמתייחד עמה''' -  ביהודה היו מיחדין אותם כדי שיהא לבו גס בה:

'''ביהודה אמאי לא''' -  האומר פשיטא לי שלא באתי אליה והא ודאי מאחר זינתה שוייה עליה חתיכה דאיסורא מה לי גליל מה לי יהודה:

'''אלא לאו להפסידה כתובתה''' -  וביהודה לא מפסידה על פיו דאמרינן הוא בא עליה בארוסין ובגליל מצי טעין דהא לא נתייחד:

'''מאי לאו דקטעין טענת פתח פתוח מצאתי''' -  דאע&quot;ג דאין עדים בדבר זה ולא טענה מוכחת אלא עליה סמכינן דאמרינן אי לאו דקושטא הוא לא היה מפסיד סעודתו ואם היה שונאה מתחלה היה מגרשה ולא טרח בסעודת נשואין ומיהו ביהודה לא מהימן שמא בעל בימי אירוסין ושכח או הערה בה מתוך חבתה ולא ידע ששיבר בתוליה:

'''לא דקא טעין טענת דמים''' -  לעולם אימא לך בדבר שאינו יכול לבררו אינו נאמן להפסיד כתובתה ודיוקא דמתני' דדייקינן הא בגליל מצי טעין דטעין טענת דמים וכגון שהיו להם שושבינים שמשמשו אותן ולא נעשית אונאה בדבר ולא ראה ואיבד וטענה ברורה היא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''כל''' היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו. פי' בקונטרס שאם ימות במלחמה יהא גט משעת כתיבתו וקשה לר&quot;ת דא&quot;כ מאי כל היוצא אם לא מהני אלא למי שאין לו בנים ויש לו יבם ועוד דתנן במי שאחזו (גיטין עג. ושם) מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר הרי היא כאשת איש לכל דבריה וקאי אמאי דקתני לעיל מינה הרי זה גיטך מהיום אם מתי וכן משמע בתוספתא אלמא אע&quot;ג דאמר מהיום הויא אשת איש גמורה כדמפרש בגמרא באומר מעת שאני בעולם פירוש דהאי דאמר מהיום לא שיחול מיד אלא דעתו שיחול שעה אחת קודם מיתתו דהיינו מעת שהוא בעולם ולא אמר מהיום אלא למעוטי לאחר מיתה כלומר מאותו יום שאני בעולם יהא גט ומיהו יש לחלק בין מהיום לפירש בהדיא שיחול משעת כתיבה דע&quot;כ משעת כתיבה קאמר שיהא גט ועוד נראה דאפי' אמר מהיום יש ליישב פי' הקונטרס דלאו דוקא פירש שאם ימות במלחמה אלא היו מתנים אם לא יחזור מן המלחמה ואגב ריהטיה נקט בקונטרס אם ימות דסתם מי שאינו חוזר מן המלחמה אינו חוזר לפי שמת אלא ה&quot;ה אם נשבה והשתא מהיום דהכא אין שייך לומר מעת שאני בעולם כההוא דמי שאחזו אלא מהיום מיום כתיבה קאמר ואם תאמר והרי חזר אוריה ונתבטל הגט ויש לומר שהיה מתנה אם לא יחזור בסוף המלחמה והרי לא חזר לבסוף וניחא לפירוש זה הא דאמרינן בפרק הזהב (ב&quot;מ נט. ושם) נוח לו לאדם שיבעול ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים ומפיק ליה מהאי מעשה דבת שבע דספק אשת איש הואי דדלמא יחזור מן המלחמה ור&quot;ת מפרש כותב גט כריתות לגמרי בלא שום תנאי ולפי' קשה אמאי קרי לה ספק אשת איש הא הואי גרושה גמורה ואר&quot;ת דקרי לה ספק אשת איש לפי שהיו מגרשין בצינעא שלא יהא נודע ויקפצו עליהם בני אדם לקדשם ולפי' הקונטרס קשה קצת איך בא עליה למה לא היה ירא שמא יחזור:

''' אי''' למיתב לה כתובה כו'. משמע אם היה בא לב&quot;ד היה נאמן להפסידה כתובתה אע&quot;פ שלאוסרה עליו לא היה נאמן משום דאית לן למימר דשמא אינו בקי בפתח פתוח ואוקמה בחזקת היתר אבל מ&quot;מ כתובתה הפסידה אע&quot;פ שיש לנו לומר שהוא טועה בפתח פתוח דאית לן למימר אוקי ממונא בחזקת מריה וקשה דאמאי מפסידה כתובתה והא הוה ספק ספיקא ספק אי הוא בקי בפתח פתוח אם לאו ואם תמצא לומר פתח פתוח הוה ספק באונס ספק ברצון דאפי' אשת כהן באונס לא מפסדה כתובתה ואין לומר דאפי' בספק ספיקא מפסדה כתובתה משום דמוקמינן ממונא בחזקתיה דהא לקמן (דף יב:) גבי משארסתני נאנסתי והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך נאנסת והיה מקחי מקח טעות ואיכא מאן דמפרש לקמן (דף יא:) מקח טעות ממאתים אבל מנה אית לה אלמא משום דבאותו מנה הוי ספק ספיקא לא מפסדה דספק קודם שנתארסה ספק אחר שנתארסה ואם תמצא לומר אחר שנתארסה אימור באונס הוה דאי אמרת דאפי' בספק ספיקא מפסדה אמאי אית לה אפי' מנה וי&quot;ל דלא חשיב ספק ספיקא כהאי גוונא משום דהאי ספיקא שמא באונס היה לא חשיב ספיקא גמורה למיתב לה כתובה דאימור קודם שנתארסה נאנסה והשתא אתי שפיר הא דתנן במתני' (לקמן דף יג.) היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את וקאמר ר' יהושע שאינה נאמנת ומפסדת כתובתה אי לר' יוחנן מנה אי לר' אלעזר ולא כלום ואע&quot;ג דהוי ספק ספיקא ספק מוכת עץ ויש לה כתובה ואפי' אם תמצא לומר דרוסת איש אימור תחתיו נאנסה ונסתחפה שדהו ויש לה כתובה אלא ודאי ספק באונס לא חשיב ספק דאימור קודם שנתארסה נאנסה ועוד אומר רבינו יצחק דמוכת עץ לא שכיח דהא דאמרינן (לקמן לו:) כולהו נמי חבוטי מיחבטן היינו אליבא דר&quot;ג אבל רבי יהושע שמעינן דלית ליה טעמא דמיחבטן דקאמר התם (לקמן לו.) חרשת ושוטה יש להן טענת בתולין והיינו משום דס&quot;ל דחבטא לא שכיחא:

''' מאי''' לאו דקא טעין טענת פתח פתוח. נראה לפרש דקס&quot;ד דבטענת דמים. ליכא למיחש לאיקרורי דעתא דכיון דליכא דם לבו נוקפו ואין מתקרר אבל בפתח פתוח איכא למיחש שמא יתקרר:

''' נאמן''' להפסידה כתובתה. אור&quot;י דשמואל מודה שפיר דנאמן לאוסרה עליו ולהפסידה כתובתה איצטריך ליה לאשמעינן דלא תימא דלא יהא נאמן אע&quot;ג דקים ליה בפתח פתוח דנימא במזיד משקר להפסידה כתובתה ור&quot;א נמי מצי סבר דנאמן להפסידה ונקט לאוסרה לרבותא וכ&quot;ש דנאמן להפסיד כתובתה כדמוכח הסוגיא דלעיל [ומיהו בירושלמי משמע דלר&quot;א אינו נאמן להפסיד כתובתה]:

''' אבל''' בגליל מצי טעין. וא&quot;ת מנא ליה דלמא ביהודה נאמנת לומר שבא עליה באירוסין ולא בגליל אבל כשטוענת בתולה הייתי בגליל נמי מהימנא וי&quot;ל דמשמע ליה אינו יכול לטעון טענת בתולים בכל ענין בין שאומרת שבא עליה מן האירוסין בין שאומרת פתח נעול מצא דביהודה נאמנת במגו דאי בעיא אמרה באירוסין בא עליה ולא בגליל דליכא מגו אבל קשה דמייתי מדיוקא והוה ליה לאתויי מרישא דקתני (לקמן דף י:) בתולה אלמנה מן האירוסין כו' ויש להן טענת בתולין וע&quot;כ לענין כתובה איירי דלאוסרה עליו אפילו מן הנשואין נמי יש לה טענת בתולין כיון דכנסה בחזקת בתולה כדמוכח לקמן (דף יב.) דפריך וניחוש שמא תחתיו זינתה:

''' מאי''' לאו דקא טעין טענת פתח פתוח. וביהודה אע&quot;ג דאיכא חזקה לא מהימן כדפי' בקונטרס א&quot;נ כיון דמתייחד עמה ודאי בא עליה דלא מוקי איניש. אנפשיה ואע&quot;ג דגבי יבמה אמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יבמות|קיא|ב}} דעד ל' יום מוקי אנפשיה רוב פעמים לא מוקי אנפשיה אפי' שעה אחת דעל דעת כן מתייחד. [עמה] ואיתרע חזקה:

''' לא''' דקא טעין טענת דמים. דהויא טענה ברורה מדאין סדינין מלוכלכים בדם ונראה דבטענת פתח פתוח וטענת דמים דשמעתין איירי שהיא טוענת שהוא בא עליה באירוסין או אומרת בתולה הייתי וא&quot;ת ונהימנא לדידה במגו דאי בעיא אמרה משארסתני נאנסתי דנאמנת לר&quot;ג דפסקינן לקמן (דף יג.) כוותיה וי&quot;ל דאינה מודה ברצון שנבעלה מאחר ועוד דאין זה מגו דמיפסלא נפשה מכהונה אבל קשה דליהמנה במגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני אפי' לרבנן דלקמן (דף יא:) דאמרי מוכת עץ כתובתה מנה דאין זה מגו דאינה רוצה להפסיד כלום מכתובתה מ&quot;מ נאמנת במגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך ונסתחפה שדהו לכך נראה דהוי מגו במקום חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה אע&quot;ג דבעי' היא בפ&quot;ק דבבא בתרא (דף ה: ושם) אי אמרינן מגו במקום חזקה או לא שמא חזקה דהכא עדיפא ואי לא אמרינן מגו להוציא אתי נמי שפיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק א|ט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|א|ט|ב}}</text>
      <sha1>b2nltmmutw1z52ogiitbfbvogv52ezo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות יא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731829</id>
    <revision>
      <id>3009193</id>
      <parentid>2945206</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:26:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13930" sha1="eidg5cdhd1j5mwtj5ys2rsvhvd57kc4" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|יא|א|י ב|יא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| [דף יא עמוד א] אף אנו נאמר: איילונית - דוכרנית דלא ילדה. }}
מתני'. {{שוליים|א}}הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד - כתובתן מאתים, ויש להן טענת בתולין. 
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמ'. אמר רב הונא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי קמ&quot;ל? }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו, }}תנינא: {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין לאדם שלא בפניו! מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה, ד}}הא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|קיימא לן }}דעבד {{הל&quot;מ-רק-ראש|דעובד כוכבים }}ודאי {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בהפקירא ניחא ליה,}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| קמ&quot;ל ד}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הני מילי גדול, דטעם טעם דאיסורא, אבל קטן - זכות הוא לו. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לימא מסייע ליה: הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד; מאי לאו דאטבלינהו על דעת בית דין! לא, הכא במאי עסקינן - בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דניחא להו במאי דעביד אבוהון. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב יוסף: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הגדילו - יכולין למחות. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|קודם שראינום שנוהגים דת יהודית אבל מיום שהגדילו וראינום מקיימי מצות שוב אין יכולים למחות‍‍ ורב אלפס הביא הך דגר קטן בפ' החולץ ולא הביא דברי רב יוסף‍ ותימה הוא אי משום דאביי ורבא הקשו על דבריו הרי נתרצו קושיותיהן וה&quot;ר יוסף הלוי פסק כרב יוסף וכן מסתבר: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|איתיביה אביי: הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד - כתובתן מאתים; ואי ס&quot;ד הגדילו יכולין למחות, יהבינן לה כתובה דאזלה ואכלה בגיותה? }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לכי גדלה. לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא! }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה, שוב אינה יכולה למחות. מתיב רבא, אלו נערות שיש להן קנס: הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית, ועל הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד - יש להן קנס; ואי אמרת, הגדילו יכולין למחות, יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה? לכי גדלה. לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא! כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה, שוב אינה יכולה למחות. אביי לא אמר כרבא, התם קנסא - היינו טעמא, שלא יהא חוטא נשכר; רבא לא אמר כאביי,}} {{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| כתובה - היינו טעמא, שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. }}
מתני'. {{שוליים|ט}}הגדול שבא על הקטנה, וקטן שבא על הגדולה, ומוכת עץ - כתובתן מאתים, דברי רבי מאיר; וחכ&quot;א: {{שוליים|י}}מוכת עץ - כתובתה מנה. {{שוליים|כ}}בתולה אלמנה, גרושה, וחלוצה, מן הנישואין - כתובתן מנה,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אף אנו נאמר''' -  אף אנו נדרוש את השמות מה לשון איילונית שקראו חכמים לאשה שאינה ראויה לילד:

'''דוכרנית''' -  לשון איל תמים דמתרגמינן דכר שלים ([[ויקרא  ה]]) הרי היא כאיל שאינו יולד:

'''גמ' (על דעת ב&quot;ד)''' -  אם אין לו אב ואמו הביאתו להתגייר:

'''מטבילין''' -  דאין לך גר בלא מילה וטבילה:

'''על דעת בית דין''' -  שלשה יהו בטבילתו כדין כל טבילת גר שצריכים ג' והן נעשין לו אב והרי הוא גר על ידיהן ומגעו ביין כשר:

'''מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה''' -  וחוב הוא לו ואין אדם נעשה שליח לאדם לחובתו שלא בפניו כלומר שלא מדעתו וקטן לאו בר דיעה הוא:

'''דהא גבי עבד קי&quot;ל''' -  בפ&quot;ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|יג|ב}} דודאי בהפקירא ניחא ליה נוח לו להיות עבד ויהא מותר בהפקר זימת השפחות מהיות בן חורין להיות מותר בבת ישראל דלא זילא ליה ולא שכיחא ליה להפקירא:

'''קמ&quot;ל''' -  הכא דגבי עובד כוכבים קטן לא אמרינן הכי:

'''דהני מילי''' -  דניחא ליה בהפקירא:

'''גדול''' -  שגדל [במדות] הפקירות וטעים ליה טעמא דאיסורא:

'''הגדילו''' -  קטנים שנתגיירו ואפי' עם אביהן:

'''יכולין למחות''' -  ולומר אי אפשינו להיות גרים וחוזרין לסורן ואין לנו לענשן בב&quot;ד ואפי' ידינו תקיפה ואם קדש אשה משמיחה אינה צריכה גט להיות כישראל מומר:

'''לכי גדלה''' -  לא יהבינן לה עד שתגדיל:

'''שוב אינה יכולה למחות''' -  ואם מיחתה הרי היא כישראלית מומרת ליענש בכל עונשי ב&quot;ד:

'''שיש להן קנס''' -  נ' כסף אם יאנסו:

'''הבא על הממזרת''' -  ואע&quot;ג דלא קרינן ביה ולו תהיה לאשה שהרי אינה ראויה לקיימה אפילו הכי יש לה קנס כדלקמן:

'''אביי לא אמר כרבא''' -  דמותיב מקנסא דקסבר לאו תיובתא היא דטעמא דקנסא שלא יהא חוטא נשכר להפטר:

'''רבא לא אמר כאביי''' -  דמותיב מכתובה דהתם טעמא מאי תקינו לה רבנן כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וכל זמן שלא מיחתה גיורת היא ועבדינן לה תקנתא:

'''מתני' הבא על הקטנה''' -  פחותה מבת שלש שאין ביאתה ביאה שהרי בתוליה חוזרין:

'''וקטן''' -  פחות מבן תשע שאמרו חכמים אין ביאתו ביאה ובא על הגדולה:

'''ומוכת עץ''' -  שנתקע לה עץ באותו מקום:

'''כתובתן מאתים''' -  אם נשאו לאיש אחרי כן לא אבדו בכך את כתובתן אם נשאה סתם ולא פירש לה כלום:

'''בתולה''' -  שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה:

'''מן הנישואין''' -  כגון שנכנסה לחופה ומת בעלה בחזקת שלא נבעלה:

'''כתובתה מנה''' -  אם ניסת לאחר סתם כתובתה מנה דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מטבילין''' אותו על דעת ב&quot;ד משום דזכות הוא. ותימה דהא זכייה הוי מטעם שליחות דכיון דזכות הוא לו אנן סהדי דעביד ליה שליח כדמוכח בפ&quot;ק דב&quot;מ (דף יב.) גבי חצר משום יד איתרבאי ולא גרע משליחות וא&quot;כ היאך זכין לקטן והלא אין שליחות לקטן כדאמרינן באיזהו נשך (שם עא:) ועוד דאכתי עובד כוכבים הוא ואמרי' התם דקטן דאתי לכלל שליחות אית ליה זכייה מדרבנן עובד כוכבים דלא אתי לכלל שליחות אפילו זכייה מדרבנן לית ליה ונראה לר&quot;י דהכא נמי דזכין לו מדרבנן כדאמרינן התם דקטן אית ליה זכייה מדרבנן ואע&quot;ג דאכתי עובד כוכבים הוא הא אתי לכלל שליחות א&quot;נ כיון דבהך זכייה נעשה ישראל הוה ליה כישראל גמור לעניין זכייה וא&quot;ת היכי הוי גר מדרבנן ושרינן ליה בבת ישראל וקידושיו קידושין הא מן התורה עובד כוכבים הוא וי&quot;ל דקסבר כמ&quot;ד בהאשה רבה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יבמות|פט|ב}} דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה וכי פריך מאי קמ&quot;ל הוה מצי לשנויי קמ&quot;ל דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה וחד מתרי טעמי נקט והא דאמרי' בריש בן סורר (סנהדרין דף סח: ושם) גבי גזל הגר אם אין לאיש גואל איש אתה צריך לחזר אחריו אם יש לו גואל אבל קטן אי אתה צריך לחזר אחריו כו' משכחת לה גר קטן מן התורה במעוברת שנתגיירה. כדאמרי' בפרק הערל (יבמות דף עח. ושם) עובדת כוכבים מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה והוי גר מן התורה דישראל גמור הוא ואית ליה ממון מן התורה כגון שירש את אמו ואי אתה צריך לחזר עליו שאין לו יורשין שאינו מוליד ואחיו מן האם אין יורשין אותו ולפי ספרים דגרסינן בב&quot;מ (דף עא:) זכייה מיהא אית ליה ולא גרס מדרבנן ניחא דמצי למימר דאית ליה זכייה מן התורה ועובד כוכבים קטן כיון דבא להתגייר חשבינן ליה כישראל קטן ואע&quot;ג דזכייה הוי מטעם שליחות ואין לו שליחות מן התורה ה&quot;מ בדבר שיש בו קצת חובה כגון להפריש תרומתו דשמא היה רוצה לפוטרה בחטה אחת או שמא היה רוצה להעדיף אבל הכא שזכות גמור הוא לו יש לו שליחות:

''' מהו''' דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה. ואע&quot;ג דרבנן פליגי אר' מאיר בפ' קמא דגיטין (דף יג. ושם) ולית להו טעמא דבהפקירא ניחא ליה ה&quot;מ גבי עבד שאינו חושש בהפקירא שמפקיע עצמו מן השעבוד אבל גבי עובד כוכבים שאינו משועבד ניחא ליה בהפקירא וכן נראה דאי לא תימא הכי היכי מייתי סייעתא מההוא דגיורת דלמא רבנן היא דאפילו בגדול לית להו בהפקירא ניחא ליה:

''' אבל''' קטן זכות הוא לו. והא דתנן בפרק קמא דגיטין (ג&quot;ז שם) האומר תנו גט זה לאשתי ושיחרור זה לעבדי רצה לחזור בשניהם יחזור דברי רבי מאיר היינו בעבד גדול דבקטן מודה רבי מאיר דזכות הוא לו דלא ניחא ליה בהפקירא כדאמרינן הכא משום דלא טעים טעמא דאיסורא א&quot;נ איירי אף בעבד קטן וכגון שהוא של כהן דחוב הוא לו שיצא לחירות לפי שמפסידו מלאכול בתרומה:

''' לכי''' גדלה. וא&quot;ת והלא כבר גדולה היא שהיא נערה כיון שהיא בת קנס ומפרש ר&quot;י לכי גדלה ונהגה מנהג יהודית:

''' אביי''' לא אמר כרבא שלא יהא חוטא נשכר. משמע דרבא לית ליה טעמא דשלא יהא חוטא נשכר וקשה דאמרי' בפ' שור שנגח ד' וה' (ב&quot;ק דף לח: ושם) קסבר רבי מאיר כותים גירי אמת הן וקנס הוא דקניס ר&quot;מ בממונם לענין שור שנגח שלא יטמעו בהן ופריך אלו נערות שיש להן קנס הבא על הכותית ואי קניס ר&quot;מ בממונם ה&quot;נ ניקנוס ומשני דהכא לא בעי למקנס שלא יהא חוטא נשכר והשתא לרבא דלית ליה הכא טעם דחוטא נשכר היכי מצי משני התם וי&quot;ל דהתם אית ליה שפיר האי טעמא כיון דבדין יש להן קנס דגרי אמת הן אלא דבעי' למקנס להו סברא הוא דמשום טעמא שלא יהא חוטא נשכר מוקמינן לה אדינא אבל הכא סבירא ליה לרבא דמשום טעמא שלא יהא חוטא נשכר אין ליתן לה כיון דמן הדין לית לה שהרי עובדת כוכבים גמורה היא אם תמחה ובפ' אלו נערות (לקמן דף לו:) דאית ליה לרבא שלא יהא חוטא נשכר גבי שבויה משום דמוקמינן לה בקדושתה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק א|יא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|א|יא|א}}</text>
      <sha1>eidg5cdhd1j5mwtj5ys2rsvhvd57kc4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות יז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731842</id>
    <revision>
      <id>3009007</id>
      <parentid>2945215</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:05:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009007</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13702" sha1="mc5nwcz9w7zrkumyc2ql7ey80am8dgz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|יז|ב|יז א|יח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף יז עמוד ב] אבל למאן דמתני - לית ליה שיעורא. {{הל&quot;מ-רק-ראש|כתב רב אחאי ממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני אין מבטלין עליו אם יש מתעסקין בקבורתו: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומיהו לענין עשיית מלאכה לא מפליג בפ' אלו מגלחין אלא כל בני העיר בטלין היכא דליכא חבורתא אפילו למאן דלא קרי ולא תני ובאשה י&quot;מ דינה כמאן דלא קרי ולא תני. וי&quot;מ כיון שאינה מצווה לקרות אין לזלזולי בה מפני חסרון קריאה כיון דלא נצטוית ומשגחת על לימוד בעלה ובניה ראויה לכבוד כמאן דקרי ותני כדאמרי' בברכות פ' היה קורא (דף יז א) גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים שנאמר נשים שאננות א&quot;ל רב לר' חייא נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו בבי כנישתא ואתנויי בי רבנן ומתאחרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואם יש עדים שיצתה בהינומא וכו'. מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר: תנורא דאסא, רבי יוחנן אמר: קריתא דמנמנה בה כלתא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוחנן בן ברוקא אומר וכו'. תנא: ביהודה ראיה. בבבל מאי? אמר רב: דרדוגי דמשחא ארישא דרבנן. אמר ליה רב פפא לאביי: משחא דחפיפותא קאמר מר? אמר ליה: יתמא, לא עבדא לך אמך דרדוגי משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה? כי הא דההוא מרבנן דאיעסק ליה לבריה בי רבה בר עולא, ואמרי לה רבה בר עולא איעסק ליה לבריה בי ההוא מרבנן, ודרדיג משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה. ארמלתא מאי? תאני רב יוסף: ארמלתא לית לה כיסני. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ומודה רבי יהושע, באומר לחבירו }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו שהוא נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיתה של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו אינו נאמן רש&quot;י פי' דמיירי שהיורש אינו יודע שהיתה של אביו אלא על פיו של זה ונראה דאפילו אם יודע נמי שהיתה של אביו ותובע למחזיק בדין נאמן דמה לו לשקר דכיון שהוא מוחזק בה מצי למימר לא היתה של אביך מעולם הלכך כי אמר נמי של אביך היתה ולקחתיה הימנו נאמן תדע מדקתני סיפא אם יש עדים שהיתה של אביו אינו נאמן וכו' מה צריך עדים‍ ליתני אם הוא יודע שהיה של אביו ועוד דאמרינן בגמ' וליתני שדה זו שלך היתה‍ אלמא אין חילוק בין שהוא יודע ובין שאינו יודע:. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כו'. וליתני: מודה ר' יהושע, באומר לחבירו שדה זו שלך היתה ולקחתיה ממך! משום דקא בעי למיתני סיפא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אם יש עדים שהיא שלו, והוא אומר לקחתיה ממנו - אינו נאמן; היכי דמי? אי דאכלה שני חזקה, אמאי לא מהימן? ואי דלא אכלה שני חזקה, פשיטא דלא מהימן. אי הכי, גבי אביו נמי, אי דאכלה שני חזקה, אמאי לא מהימן? ואי דלא אכלה שני חזקה, פשיטא דלא מהימן! בשלמא גבי אביו, משכחת לה }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כגון שאכלה שתים בחיי האב ואחת בחיי בנו, וכדרב הונא, דאמר רב הונא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מחזיקין בנכסי קטן אפילו הגדיל. ורב הונא מתניתין אתא לאשמועינן? איבעית אימא: רב הונא דיוקא דמתני' קאמר; ואיבעית אימא: אפילו הגדיל קמ&quot;ל. וליתנייה בדידיה, ולוקמה כגון שאכלה שתים בפניו ואחת שלא בפניו, וכגון שברח! ברח מחמת מאי? }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אי דברח מחמת נפשות, פשיטא דלא מהימן, דלא מצי מחי! ואי דברח מחמת ממון, איבעי ליה למחויי, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דקי&quot;ל: מחאה שלא בפניו הויא מחאה! דתנן, שלש ארצות לחזקה: יהודה, ועבר הירדן, והגליל; היה ביהודה והחזיק בגליל, בגליל והחזיק ביהודה - אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה; והוינן בה, מאי קסבר? אי קסבר: מחאה שלא בפניו הויא מחאה, אפילו ביהודה וגליל נמי! ואי קסבר: מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה, אפילו יהודה ויהודה נמי לא! אמר רבי אבא בר ממל, לעולם קסבר: מחאה שלא בפניו הויא מחאה, ומתניתין - בשעת חירום שנו. ומאי שנא יהודה וגליל דנקט? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אבל למאן דמתני''' -  לאחרים:

'''לית ליה שיעורא''' -  וממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה בעלמא בשאלתות דרב אחאי מצאתי כן:

'''תנורא דאסא''' -  כמין חופה של הדס עגולה:

'''קריתא''' -  צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין ולכך נקרא הינומא על שם תנומה:

'''ביהודה ראיה''' -  כל הני דמתני' ששם היו רגילין בסימנין הללו לבתולה:

'''דרדוגי מישחא''' -  הנשים נותנים שמן בראש התלמידים ושפות:

'''מישחא דחפיפותא''' -  [שמן של בשמים שמתוקן לחופות] קאמר מר וכי בעלי חפיפות הן לסוכן שמן:

'''יתמא''' -  יתום ממנהג הנוהג:

'''איעסק לבריה''' -  לישא לו אשה:

'''ודרדיג מישחא''' -  שף שמן בראש התלמידים:

'''ארמלתא מאי''' -  מה סימנין עושים לאלמנה להודיע שאלמנה נישאת:

'''לית לה כיסני''' -  אין לה קליות וזה סימנה:

'''וליתני מודה ר' יהושע כו' שדה זו שלך היתה''' -  כיון דטעמא משום דאין שור שחוט לפניו הוא שלא היה אדם תובעו מה לי של אביו ומה לי שלו ומאי שנא של אביך דנקט:

'''שני חזקה''' -  שלש שנים שתיקנו חכמים לכל מחזיקים בקרקע דמשאכלה שלש שנים בלא עירעור נאמן לומר לקחתיה ואבד שטרי דכולי האי לא מזדהר איניש בשטרא:

'''בשלמא גבי אביו משכחת לה''' -  דאיצטריך למיתנייה כגון דאכלה שני חזקה ואפילו הכי לא מהימן וכגון שאכלה שתי שנים ראשונות בחיי אביו ומת ואכלה השלישית לפני הבן הזה והוא היה קטן ולא עירער ואיצטריך לאשמועינן דכיון דקטן היה אין השנה הזאת עולה מן המנין:

'''וכדרב הונא דאמר אין מחזיקין בנכסי קטן''' -  המחזיק בנכסי קטן שלש שנים אינה חזקה דהאי דלא מיחה משום דקטן הוא ואפילו הגדיל לאחר מיכן והחזיק זה בפניו כמה שנים אינה חזקה הואיל ותחלתו כשהוא קטן ראהו מוחזק בה לא ידע כשהגדיל שהיתה של אביו עד ששומע מפי אחרים:

'''ורב הונא מתניתין אתא לאשמועינן''' -  בתמיה כיון דמתניתין בהכי עסקינן ולא מיתוקמא אלא בהכי מאי אתא רב הונא לאשמועינן הרי כבר שנויה ועומדת ודבר השנוי במשנתינו שגור בפי הכל:

'''דיוקא דמתניתין אתא לאשמועינן''' -  משום דמתני' לא מיפרשא בהדיא דבהכי עסקינן ואתא רב הונא לאשמועינן בהדיא ומדיוקא דמתני' קא יליף לה:

'''וליתנייה בדידיה''' -  שדה זו שלך היתה אם יש עדים כו' אינו נאמן ואע&quot;ג שאכלה שני חזקה וכגון שהיו שתים בפניו ואחת שלא בפניו:

'''כגון שברח''' -  ואשמעינן דההיא שתא לא סלקא ליה:

'''אי ברח מחמת ממון''' -  שאינו ירא מן המלכות אלא מצעקת הצועקים בעיר:

'''איבעי ליה למחויי''' -  במקום שהוא שם וכיון דלא מיחה חזקה מעלייתא היא:

'''שלש ארצות לחזקה''' -  שלש ארצות של א&quot;י חשובות חלוקות זו מזו לענין חזקה כאילו הן ארצות נכריות ואם היה בזו והחזיק אחר בקרקע שיש לו בחברתה אינה חזקה:

'''במדינה''' -  או שניהם בגליל או שניהם ביהודה ואפי' הן בשתי עיירות:

'''אפי' יהודה וגליל נמי''' -  הוה ליה למחויי היכא דהוי ומדלא מחי תיהוי חזקה:

'''ואי קסבר מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה''' -  כגון אם היה בעיר אחת ומיחה שלא בפניו בפני שנים בעיר אחרת:

'''אפילו יהודה ויהודה''' -  בשתי עיירות נמי לא תיהוי חזקה דלא הוה ליה למחויי שלא בפניו:

'''הויא מחאה''' -  דחברך חברא אית ליה דהני דמחי באנפייהו מגלו לאחריני ובא הדבר לאזני המחזיק וה&quot;ל לאזדהורי בשטריה:

'''ומתני'''' -  דקתני יהודה וגליל לא:

'''בשעת חירום שנו''' -  דיכול לומר לא נגלית לי מחאתו שאשמור את שטרי:

'''ומאי שנא יהודה וגליל דנקט''' -  אם יש חירום נמי מעיר לעיר אפי' שתי עיירות באותה מדינה נמי לא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אבל''' מאן דמתני לית ליה שיעורא. בשאלתות דרב אחאי כתוב וממילא שמעינן למאן דלא קרי ולא תני אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה ונראה לר&quot;י דלענין מלאכה מבטלין כל בני העיר ואסור אפילו למאן דלא קרי ולא תני דלא מפליג מידי באלו מגלחין (מו&quot;ק דף כז:) בהכי:

''' אלמנה''' מאי. ביהודה בעי שלא היה אלא חילוק קליות לכך בעי אלמנה מאי והלא פעמים אפילו בלא חופה היו רגילין לחלוק ויש לחוש שמא חילקו בחופת אלמנה ומשני לית לה כיסני פירוש היו נזהרין הרבה שלא יחלקו קליות בחופת אלמנה:

''' וליתני''' מודה רבי יהושע שדה זו שלך היתה. דהוי רבותא טפי דהוי ברי וברי:

''' ואחת''' בחיי הבן. ודווקא שהוא קטן כפי' הקונט' אבל אם הוא גדול הוי חזקה כדאמרי' בחזקת הבתים (ב&quot;ב דף מב. ושם) אכלה בפני האב שנה ובפני הבן שנה ובפני לוקח שנה הרי זו חזקה ורבינו שמואל פי' אהא דאמר בסמוך ואפילו הגדיל אפילו הגדיל בחיי האב דגדול לגבי מילי דאבוה קטן הוא ואור&quot;ת דלפירושו הא דאמר בחזקת הבתים (ג&quot;ז שם) דהויא חזקה בפני הבן היינו כשהיה גדול בתחילת חזקה:

''' ורב''' הונא מתני' אתא לאשמועינן. לאו דווקא נקט רב הונא דהא לא איירי רב הונא התם . אלא במורידין קרוב לנכסי קטן והא לא שמעינן ממתני' אלא כלומר רבא דדייק התם. ש&quot;מ מדרב הונא דאין מחזיקין בנכסי קטן מאי אתא לאשמועינן:

''' מחאה''' שלא בפניו כו'. תימה אמאי נקט בכל דוכתא מחאה שלא בפניו הוה ליה למינקט חזקה שלא בפניו כו' וי&quot;ל דעיקר הטע' תלוי במחאה דחזקה ודאי יש לה קול אפי' שלא בפניו ואפ&quot;ה אי מחאה אין לה קול לא הוי חזקה ולהכי נקט מחא':&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ב|יז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ב|יז|ב}}</text>
      <sha1>mc5nwcz9w7zrkumyc2ql7ey80am8dgz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות יט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731846</id>
    <revision>
      <id>3009040</id>
      <parentid>2945219</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:10:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16292" sha1="925ropfq2rvf6p6oge6c4jygtrk166x" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|יט|ב|יט א|כ א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף יט עמוד ב] ואמר רב ששת שישא בריה דרב אידי, ש&quot;מ מדרב כהנא: עדים שאמרו {{שוליים|א}}אמנה היו דברינו - אין נאמנין; מאי טעמא? כיון דעולה הוא, אעולה לא חתמי {{הל&quot;מ-רק-ראש|‍אבל אם אמרי שלא ידעו בשעה שחתמו שהיו שטר אמנה ושוב‍ נתברר להם מהימני:}}. אמר רבי יהושע בן לוי: {{שוליים|ב}}אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו, משום שנאמר: אל תשכן באהליך עולה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. במערבא משמיה דרב אמרי: אם און בידך הרחיקהו - זה שטר אמנה ושטר פסים, ואל תשכן באהלך עולה - זה שטר פרוע. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מאן דאמר שטר פרוע, כל שכן שטר אמנה; ומאן דאמר שטר אמנה, אבל שטר פרוע לא, דזמנין דמשהי ליה אפשיטי דספרא}} 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|פי' ע&quot;י אותה שהיה משתלי לשהותו אחר שפרע לו פשיטי דספרא הלכך לא פסיק ביה למיקרי עולה ומ&quot;ד שטר פרוע היה לו ליזהר אחר שפרע לו פשיטי דספרא שלא ישהה אבל אין לפרש משום שהייתו אפשיטי דספרא קרי ליה עולה‍ דמה פשע בזה:}}
. אתמר: {{שוליים|ג}}ספר שאינו מוגה - אמר רבי אמי: עד ל' יום מותר לשהותו, מכאן ואילך אסור לשהותו, משום שנא': אל תשכן באהליך עולה{{הל&quot;מ-רק-ראש| פרש&quot;י ס&quot;ת נביאים וכתובים. ואפשר שפירש כך משום דבימי רב אמי לא היה להם כתובים ספרים אחרים ולא למעט ספרים המצויים לנו עתה‍ דאם נמצא טעות בגמ' או בספר מפוסקים יבא להתיר האסור ולאסור את המותר ולזכות את החייב ולחייב את הזכאי ואין עולה גדולה מזו: }}
אמר רב נחמן: עדים שאמרו אמנה היו דברינו - אין נאמנין, מודעא היו דברינו - אין נאמנין. מר בר רב אשי אמר: {{שוליים|ד}}אמנה היו דברינו - אין נאמנין, {{שוליים|ה}}מודעא היו דברינו - נאמנין; מ&quot;ט? האי ניתן ליכתב, והאי לא ניתן ליכתב {{הל&quot;מ-רק-ראש|‍ ומיירי באין כתב ידן יוצא ממקום אחר מדתלי טעמא באין ניתן ליכתב‍ הא ניתן ליכתב מהימני א&quot;כ ע&quot;כ מיירי כדפרישית ואף על גב דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר לא מהימני אאמנה משום דמשוי נפשייהו רשעים והילכתא כמר בר רב אשי.}}{{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא}}.
‍ {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רבא מרב נחמן: תנאי היו דברינו, מהו? מודעא ואמנה היינו טעמא, דקא עקרי ליה לשטרא, והאי נמי קא עקר לשטרא, או דלמא תנאי מילתא אחריתי היא? א&quot;ל: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|עדים שאמרו תנאי היו דברינו נאמנים ו}}כי אתו לקמן לדינא, אמרינן להו: {{שוליים|ו}}זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא. עד אומר תנאי, ועד אומר אינו תנאי - א&quot;ר פפא: תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי, והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים. מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: אי הכי, אפי' תרוייהו נמי! אלא אמרינן הני למיעקר סהדותייהו קאתו, האי נמי למיעקר סהדותיה קאתי. {{שוליים|ז}}והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ת&quot;ר: {{שוליים|ח}}שנים עדים שהיו חתומין על השטר ומתו, ובאו שנים {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מן השוק }}ואמרו {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ידענו ש}}כתב ידם הוא, אבל אנוסים היו, קטנים היו, פסולי עדות היו - הרי אלו נאמנים; ואם יש עדים שכתב ידם הוא זה, או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב&quot;ד - אין אלו נאמנין{{הל&quot;מ-רק-ראש| יראה דהא דקאמר שקרא עליו ערער והוחזק בב&quot;ד‍ לאו דוקא דהוא הדין נמי אם הוחזק בלא ערער דכיון דמקויים בב&quot;ד הוא בתר בי דינא לא דייקינן דודאי לא קיימוהו עד שנתברר להם שהוא חתימתן אלא שבימיהם לא היו נוהגים לקיים חתימת העדים בב&quot;ד בלא ערער.}}; ומגבינן ביה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|כבשטרא מעליא? }}ואמאי? תרי ותרי נינהו! {{הל&quot;מ-רק-ראש|דעדים החתומים על השטר אף על פי שאלו מעידין עליהם שהיו פסולין הוי כאילו שנים אחרים מעידין עליהם שהם כשרים דחזקה דמלוה לא מחתים עדים פסולין על שטרו והך חזקה חשיבא כעדים ולא מיירי דמעידים שהם עתה פסולין דאהא לא הוה פריך תרי ותרי נינהו דפסולין לגמרי הן דלא עדיפא עדים החתומים ממה שאם היו עומדים לפנינו דהוו מצו אמרי פסולין הן‍ אלא מיירי דקאמרי פסולין היו כשחתמו השטר ועכשיו כשרים הן כך פירשו התוספות. ולי נראה דאפילו אי אמרי פסולי עדות הם גם עכשיו לא מהימני לפסול השטר שהרי מן הדין אף על פי שכתב ידם יוצא ממקום אחר היה לנו להאמין לאחרונים שהרי אינם באים לזייף חתימתם אלא מגרעין‍ השטר בפסול אחר והאי דלא מהימני היינו טעמא‍ דאנן סהדי דכל שטר שנכתב ונחתם בלא שום פסול נחתם הלכך אפילו אי אמרי פסולי עדות הם עכשיו לא מהימני לפסול השטר כיון דכתב ידם יוצא ממקום אחר. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב ששת, זאת אומרת: }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכחשה תחלת הזמה היא, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואמר רב ששת גרסי': אעולה לא חתמי''' -  וכי אמרי חתמנו אין נאמנים להרשיע את עצמן:

'''על פשיטי דספרא''' -  שעל הלוה ליתן שכר הסופר ופעמים שאין לו ונותנו המלוה וחוזר וגובהו ממנו בשעת פרעון ומעכב השטר עליו:

'''ספר שאינו מוגה''' -  תורה נביאים וכתובים:

'''מוגה''' -  מן טעיות שבו:

'''עדים''' -  החתומים בשטר ואמרו אמנה היו דברינו לא הלוהו כלום אלא כתבנו לו לכשיצטרך ילוה לו וזה שיעבד לו נכסיו מעכשיו אם ילוה אפילו לאחר זמן דלאו מוקדם ליהוי לטרוף שלא כדין:

'''מודעא היו דברינו''' -  אם שטר מכר הוא ואמרו עדים החתומים בו המוכר מסר מודעא בפנינו והראנו אונסו והכרנו בו:

'''אין נאמנין''' -  דלא אתי על פה ומרע ליה לשטרא:

'''מודעא''' -  ניתן לעדים לכתוב את השטר כדי להציל האנוס מאונסו אמנה לא ניתן להכתב דעולה הואי וכי אמרו חתמנו משוי לנפשייהו רשעים ואין אדם נאמן לשום עצמו רשע:

'''תנאי היו דברינו''' -  על תנאי מכרה לו שיעשה לו כך וכך ולא ראינו שקיים לו תנאו וזה אומר לא קיים לי ואינו מכר:

'''מודעא ואמנה''' -  טעמא מאי קאמר מר אין נאמנין:

'''דקא עקרי ליה לשטרא''' -  בעדותן זה ולא אתי על פה ומרע לשטרא הכא נמי כו':

'''או דלמא''' -  הא לא עקרתא דשטרא הוא דמודים הם שהשטר אמת אלא שתנאי היה ביניהם וזו עדות אחרת היא ושטרא ממילא מיעקר לאחר זמן ביום שלא קיים תנאו בזמנו:

'''כי אתו לקמן''' -  לקוחות שעידיהם מעידים שתנאי היו דבריהם:

'''אמרי' להו זילו קיימו תנאייכו''' -  לבעלים:

'''וחותו לדינא''' -  אם יעכב שוב הקרקע:

'''תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי''' -  שניהם מעידים שהשטר אמת וכמות שהוא כתוב בלא תנאי חתמוהו:

'''והאי דקאמר תנאי חד הוא''' -  ואינו נאמן לעקור שטר ששניהם חתומים בו:

'''אי הכי אפילו תרוייהו נמי אלא אמרינן כו'''' -  אי הכי דכיון שהעיד על כתב ידו עשית לזה אחד ממקיימי השטר כמות שהוא כתוב בלא תנאי והוי להו עדיו שנים ועדות אחרונה דברי אחד במקום שנים:

'''אפי' תרוייהו נמי''' -  אמרי תנאי היו דברינו לא ליתהימנו דכיון שהעידו על כתב ידן קיימו השטר כמות שהוא כתוב וכי אמרי תנאי היו דברינו הוו להו מגידים וחוזרים ומגידים ואמאי אמר רב נחמן קיימו תנאייכו כו':

'''אלא''' -  על כרחך לאו חתימה מקויימת הוא דכיון דתוך כדי דבור מסקי דבורייהו ואמרי אבל תנאי היה ביניהן אמרינן הני למיעקר סהדותייהו שאמרו כתב ידינו הוא קאתו ולומר לא חתמנו אלא ע&quot;מ שיקיים את התנאי וכיון דתנאי מלתא אחריתי היא שאינה עוקרתו אלא לאחר זמן לא דמיא למודעא ואמנה ומהימני דעדות בפני עצמה היא:

'''האי נמי''' -  כי סיים ואמר תנאי הוה עקר לחתימת ידיה לומר לא חתמתי אלא על מנת כן וכיון דאית לן דמלתא אחריתי היא ושטרא ממילא מיעקר אישתכח דאין בשטר חתום אלא ע&quot;א:

'''שקרא עליו ערער''' -  שרצה הנתבע לפוסלו:

'''ומגבינן ביה''' -  בתמיה:

'''תרי ותרי נינהו''' -  עדי השטר ב' ואלו ב' מעידים עליהם שפסולים היו באותה שעה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אם''' און בידך הרחיקהו זה שטר פסים ושטר אמנה. דהכי משמע לשון און דמעיקרא הוי שקר ואל תשכן באהליך עולה זה שטר פרוע שעתה הוא עולה אבל מעיקרא הוה אמת:

''' זמנין''' דמשהי ליה אפשיטי דספרא. וע&quot;י אותה שהייה אישתלי ליה שהותא פעם אחרת הלכך לא קרי ליה עולה ומ&quot;ד שטר פרוע היה לו ליזהר אבל אין לפרש דמשום שהייתו אפשיטי דספרא קרי ליה עולה דמה פשע:

''' אמר''' רב נחמן עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנים. ע&quot;כ באין כתב ידן יוצא ממקום אחר איירי דאי כתב ידן יוצא ממקום אחר פשיטא דהכי פריך לעיל ועוד דמר בר רב אשי קאמר דאין נאמנים משום דלא ניתן לכתב ואי בכתב ידן יוצא ממקום אחר אפילו ניתן לכתב פשיטא דאין נאמנים וקשה דאמאי לא מהימני במיגו דהא רב נחמן גופיה אית ליה לעיל מגו לפסול השטר דקאמר כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו שטרייכו וחותו לדינא דמהימן לומר פרוע במגו דמזויף וכ&quot;ש עדים דאלימי לאורועי שטרא כדאמר במי שמת (ב&quot;ב דף קנד.) ותירץ ר&quot;י דהיינו טעמא דמודעא הואיל ומודים שהשטר נכתב ונמסר כהלכתו שוב לא אתי על פה ומרע לשטרא אפילו במגו ולא דמי לאנוסים וקטנים דמתניתין שאין מודים שהיה שטר כשר כלל אלא סותרין אותו הלכך מהימני במגו דלא שייך כאן לומר דלא אתי על פה ומרע לשטרא שהרי אינם מודים שהיה שטר ואמנה נמי נראה דהיינו טעמא דלא מהימני לרב נחמן דלא מרעי לשטרא הואיל ומודים שהשטר נכתב כדין מדעת הלוה דלא מפרש טעמא דאמנה משום דלא ניתן לכתב אלא מר בר רב אשי אבל לרב נחמן טעם אמנה ומודעא שניהם שוה והא דאית ליה לרב נחמן דנאמן לומר פרוע הוא במגו דמזויף התם נמי לא מרע לשטרא כלל הלכך מהימן במגו ואתי שפיר רב נחמן כרבנן דר&quot;מ וההיא ברייתא דמי שמת (ג&quot;ז שם:) דשטר אמנה הוא זה דאינו נאמן דבעי לאוקמי כר&quot;מ רב נחמן מוקי לה לדברי הכל:

''' או''' דלמא תנאי מילתא אחריתי היא. פי' לדבר אחר הן באין ולא לעקירת השטר אלא תוספת בעלמא שמפרשים עדותן היאך ועד השתא קיים השטר ואינו נעקר אם יתקיים התנאי הלכך אין כאן הורעת השטר אבל אין לפרש מילתא אחריתי היא לגמרי ולא שייך לעדותן ראשונה כמו שאם היו מעידין שהוא פרוע שהן נאמנים דא&quot;כ מאי פריך בסמוך א&quot;ה אפי' תרי נמי דכיון דתנאי מילתא אחריתי הוא לגמרי תרי נאמנים אפילו בכתב ידן יוצא ממקום אחר אבל חד לעולם אימא לך דלא מהימן כי היכי דלא מהימן לומר פרוע הוא לכך נראה כדפירשנו:

''' ואם''' כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנים. ופסולי עדות דקתני לא שאומרים שעדיין פסולים דאם כן אמאי אין נאמנים אלא פסולי עדות הוו אז ועתה מודים שהם כשרים וא&quot;ת ומכל מקום אמאי אין נאמנים להימנו במגו דאי בעו אומרים עדיין הם פסולים [וכן בכל] שתי כתי עדים המכחישות זו את זו אמאי לא מהימני בתראי במגו דאי בעו פסלי לקמאי בגזלנותא ואור&quot;י דבשני עדים לא שייך מגו דאין אחד יודע מה בלב חבירו:

''' אמר''' רב ששת זאת אומרת הכחשה תחלת הזמה היא. וא&quot;ת תקשי לרב ששת ברייתא דמי שמת (ג&quot;ז שם) דקתני אם אמר שטר אמנה הוא אם יש עדים פירוש דשטר אמנה הוא הלך אחר עדים ואם לאו הלך אחר השטר אלמא אע&quot;ג דאין השטר צריך קיום כדאמר הלך אחר השטר שמודה הלוה שכתבו כדאיתא התם [ואפילו הכי] אם יש עדים הלך אחר עדים ולא אמרינן הכחשה תחלת הזמה וי&quot;ל דזאת אומרת קאמר אבל ההיא פליג:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ב|יט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ב|יט|ב}}</text>
      <sha1>925ropfq2rvf6p6oge6c4jygtrk166x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות כא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731849</id>
    <revision>
      <id>3009045</id>
      <parentid>2945222</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:11:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009045</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17211" sha1="2m8i4fyyxutqmixrgo2wuixho06r10h" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|כא|א|כ ב|כא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף כא עמוד א] על כתב ידן הם מעידים {{הל&quot;מ-רק-ריף|ולפיכך צריך לצרף עמהם אחר}}, לדברי חכמים - {{שוליים|א}}על מנה שבשטר הם מעידים {{הל&quot;מ-רק-ריף|ובתרוייהו סגיא }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|וקי&quot;ל כרבנן}}:. {{הל&quot;מ-רק-ראש|ומתוך הירושלמי מוכיח דאם העדים שכחו לגמרי המלוה דאף מתוך ראיית השטר אינן זוכרין אותו מודו רבנן דצריכין לצרף עמהן אחר דגרסינן בירושלמי על מתני' דהכא תניא כותב אדם את עדותו ומעידה אפי' לאחר כמה שנים רב הונא אמר והוא שיהא זוכר עדותו ורבי יוחנן אמר אף על פי שאין זוכר עדותו ומוקי להא דרב הונא כרבי ור' יוחנן כרבנן והכי פירושא דסבירא דהיכא שהעדים הבאים לקיים חתימתם זוכרין ההלואה בלא ראיית השטר אין צריכין לצרף עמהם אחר מן השוק אפי' לרבי מתוך שהן באים להעיד על המלוה מעידין נמי על השטר‍ ואם אינן זוכרין ההלואה על ידי ראיית השטר אפילו רבנן מודו דצריכין לצרף עמהן אחר מן השוק כי פליגי היכא שזוכרין המלוה על ידי ראיית השטר רבנן סברי הואיל וע&quot;י ראיית השטר הן זוכרין זכירתן זכירה והוי כאילו העידו על מנה שבשטר ורבי סבר זכירתן לאו זכירה היא ואינן מעידין אלא על כתב ידם הלכך צריך לצרף עמהם אחר. והכי איירי הך ברייתא כותב אדם עדותו רב הונא סבר צריך שיהא זוכר עדותו בלא ראיית השטר כרבי ואז מעיד יחיד על כתב ידו ור' יוחנן כרבנן.‍ הא דאמרינן דלדברי רבי על כתב ידם הם מעידים פירוש לעולם אנו חושבין אותם כמעידין על כתב ידם ואפילו אמרו בפירוש שמעידין על מנה שבשטר וכן לרבנן אפילו אמרו בפירוש שמעידין על כתב ידם אנו חושבין אותם כמעידין על מנה שבשטר אבל אין לפרש דבסתם פליגי אבל אם פרשו הכל לפי פירושו דאם כן הא דקאמר בסמוך אי ליכא תרי אלא חד לכתוב חתימת ידיה אחספא הוה ליה למימר שיאמרו לו שיפרש בהדיא שמעיד על כתב ידו: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פשיטא! מהו דתימא, לרבי ספוקי מספקא ליה אי על כתב ידם הם מעידים או על מנה שבשטר הם מעידים, ונפקא מינה? }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היכא דמית חד מינייהו לבעי שנים מן השוק להעיד עליו, דאם כן קנפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא, והכא לחומרא והכא לחומרא, קמ&quot;ל, דרבי מיפשט פשיטא ליה בין לקולא בין לחומרא, ד}}אמר רב יהודה אמר רב: {{שוליים|ג}}שנים החתומין על השטר ומת אחד מהן - צריכין שנים מן השוק להעיד עליו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|כי היכי דלא ליפוק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא וכן הלכתא}},{{הל&quot;מ-רק-גמרא| בזו רבי לקולא ורבנן לחומרא. }}ואי ליכא תרי אלא חד, מאי? אמר אביי: {{שוליים|ד}}לכתוב חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא, ומחזקי ליה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בי דינא, (וחזו ליה) }}ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה, ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך. ודוקא אחספא, {{שוליים|ה}}אבל אמגלתא לא, דלמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתב עילויה מאי דבעי, ותנן: {{שוליים|ו}}הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו, גובה מנכסים בני חורין.
{{הל&quot;מ-רק-ראש|. ואף על פי‍ שפסק רב אלפס ז&quot;ל וכן הרמב&quot;ם ז&quot;ל (פי&quot;א מהל' מלוה ולוה)‍ וכן ר&quot;י ז&quot;ל שיכול לומר פרעתי‍ מ&quot;מ איכא למיחש שמא יטעון האמת שלא לוה ממנו כלום וכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי‍ וי&quot;א דלא מצי למימר פרעתי מידי דהוי אשטר שאין בו אחריות דאע&quot;פ שאינו גובה ממשועבדים לא מצי למימר פרעתי דמצי א&quot;ל (שטרא בידך) +שטרך בידי+ מאי בעי ומיהו איכא למימר‍ מתוך שאין עליו עדים לא חשש לתבוע כתב ידו וגם שטר שיש עליו עדים יש לו קול ולא מינשי ליה‍ אבל כתב ידו פעמים שאדם שוכח שמסר לו כתב ידו: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא| א&quot;ר יהודה אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים. פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא הלכה כרבי מחבירו - ואפילו מחביריו, קא משמע לן. (סימן: נח נד חד) אמר ליה רב חננא בר חייא לרב יהודה, ואמרי לה רב הונא בר יהודה לרב יהודה, ואמרי לה רב חייא בר יהודה לרב יהודה: ומי אמר שמואל הכי? והא ההוא שטרא דנפיק מבי דינא דמר שמואל, והוה כתיב ביה: מדאתא רב ענן בר חייא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה, ומנו? רב חנן בר רבה, ומדאתא רב חנן בר רבה ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה, ומנו? רב ענן בר חייא, אשרנוהי וקימנוהי כדחזי! א&quot;ל: ההוא שטרא דיתמי הוה, וחש שמואל לב&quot;ד טועין, וסבר שמואל, דלמא איכא דסבירא ליה הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפילו מחביריו, סבר: אעביד רווחא כי היכי דלא מפסדי יתמי. }}אמר רב יהודה אמר שמואל: עד ודיין מצטרפין{{הל&quot;מ-רק-ראש| אם עד אחד החתום בשטר מעיד על כתב ידו ושני עדים מעידים על כתב יד אחד מן הדיינין או הדיין עצמו ואחר עמו מצטרפין אבל הדיין לבדו לא‍ אפילו לרבנן דאין מעיד על מנה שבשטר וכן העד אינו מצטרף עם הדיין להעיד על כתב ידו דאם כן נפיק כולי ממונא נכי ריבעא על ידו‍:}}. אמר רמי בר חמא: כמה מעליא הא שמעתא! אמר רבא: מאי מעליותא? מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא, ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד סהדא! {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אלמא לא מצטרפי וכן הלכתא: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|הלכך כיון שאין השטר מתקיים ע&quot;פ עד אחד ודיין אחד אין אנו חוששין אם הדיינין קרובים לעדים ואף על פי דגרסינן בירושלמי בפרק שבועת העדות (ה&quot;א) שלא יהיו העדים קרובים לדיינין‍ היינו בעדים המעידין לפני הדיינין לפי שלא יקבלו עליהן הזמה‍ וטעמא דהזמה לא שייך הכא. וה&quot;ר יונה ז&quot;ל כתב אם שני דייני הקיום‍ כל אחד מעיד על כתב ידו השטר מקויים ולא אמרינן על כתב ידן הן מעידים אלא כל אחד ואחד מהן מעיד על קיום השטר שהוא כשר והרי הם כשני עדים שמקיימין השטר ודברים של טעם הם: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא, כי אתא רמי בר יחזקאל אמר: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;על כתב ידן הן באין להעיד כשמקיימין השטר בב&quot;ד לפיכך צריך שנים על כל כתב וכתב:

'''לדברי חכמים על מנה שבשטר הם מעידים''' -  אנחנו ראינו המלוה וחתמנו הלכך בתרי סגי ולא צריך חד מינייהו לאסהודי אדחבריה:

'''מהו דתימא לרבי ספוקי מספקא ליה אי על כתב ידן''' -  אנו נזקקין שיעידו:

'''או על מנה שבשטר''' -  ומשום שמא על כתב ידן הן מעידין מצריך תרי לכל כתב וכתב ומיפשט מיהא לא פשיטא ליה:

'''ונפקא מינה''' -  בין ספק לודאי לשנים החתומים על השטר ומת אחד מהן צריך שנים מן השוק להעיד עליו ואין זה כשר להעיד על כתב ידו ועל של חבירו ולצרף אחד עמו שיעיד על שתיהן דדלמא על מנה שבשטר הן מעידין וכי אומר זה כתב ידי נפיק פלגא דממונא אפומיה וזה שמעיד עמו על חתימתו לא מעלה ולא מוריד דאינו צריך לו וכי הדר מצטרף עם ההוא מן השוק להעיד על חתימת המת הדר נפיק ריבעא דממונא אפומיה אשתכח דכולא ממונא נכי ריבעא נפיק אפומיה ואנן ע&quot;פ שנים עדים בעינן חצי דבר על פיו של זה וחצי דבר על פיו של זה הלכך ניבעי תרי דכיון דספיקא היא ניזיל הכא לחומרא והכא לחומרא היכא דשניהם קיימים אזלינן לחומרא ואמרינן על כתב ידן הן מעידין ובעינן תרין על כל כתב וכתב והיכא דמית חד מנייהו בעינן תרין מן השוק שיעיד האחד על כתב יד המת ואחד מהן יעיד על כתב יד המת והחי דאי הוה פשיטא לן דעל כתב ידן מעידין הוי סגי בחד מן השוק שיעיד על שתי החתימות והחי יעיד גם הוא על שתיהם ולא נפיק כולא ממונא נכי ריבעא אפומא דחד דאיהו נמי צריך לאותו מן השוק שיעיד על חתימתו אבל השתא דמספקא לן דלמא על מנה שבשטר הן מעידין ועל כתב ידו הוא נאמן ואין צריך לצירוף ועוד אנו צריכים לו שיעיד על חותם המת נפקי תלתא ריבעי אפומיה אי ליכא תרין מן השוק שלא יהא זה צריך להעיד על המת קמ&quot;ל דפשיטא ליה וסגי בחד מן השוק ושניהם יעידו על שתיהן:

'''בין לקולא''' -  כי הכא דאילו לרבנן בעי שנים מן השוק שיעידו על של מת וזה לבדו יעיד על חתימתו:

'''נכי ריבעא''' -  חסר ריבעא:

'''צריך שנים''' -  לדברי חכמים:

'''ואי ליכא שנים''' -  שיכירו כתב המת:

'''אלא חד''' -  וזה החי נמי מכירה מאי ניעביד:

'''לכתוב''' -  זה שנשאר בחיים:

'''חתימת ידיה אחספא ונשדייה בבי דינא''' -  ויטלוה הדיינים ויקיפוה אצל חתימתו שבשטר:

'''ומחזקי''' -  ההיא דשטרא מהך דאחספא דלא צריך לאסהודי אחתימת ידיה:

'''וכתב עליה מאי דבעי''' -  למעלה מן החתימה יכתוב שזה החתום לוה ממנו מנה וכותב כך אני פלוני החתום למטה לויתי מנה מפלוני:

'''מנכסים בני חורין''' -  וממשעבדי לא דלית ליה קלא לדבר שאינו עשוי בעדים:

'''מהו דתימא''' -  כי היכי דהלכה כרבי מחבירו ה&quot;נ אפילו מחביריו:

'''דנפיק מבי דינא דמר שמואל''' -  שקיימוהו בבית דינו וכך נמצא כתוב בהנפק שכתבו הדיינים בו:

'''מדאתא רב ענן כו'''' -  אלמא כרבי ס&quot;ל שצריך לומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי:

'''שטרא דיתמי הוה''' -  שהוצרך לעיין בתקנתם:

'''וחש שמואל''' -  שאם לא כתב בו אלא פלוני העיד על כתב ידו ופלוני על כתב ידו שמא כשיוציאו היתומים שטר זה בב&quot;ד לגבות יהא אותו ב&quot;ד טועה לומר שהלכה כרבי ויאמרו שאין זה קיום:

'''איכא דס&quot;ל''' -  בעלמא ולא מחביריו ובהא אפי' מחביריו:

'''עד ודיין''' -  שטר שכתוב בו הנפק וחתמו הדיינין על הנפק שלו ולאחר זמן כשהוציאו המלוה לגבות ערער הלוה לומר מזוייף הוא ובא אחד מעדי השטר והעיד על כתב ידו ואחד מן הדיינים העיד על כתב ידו מצטרפין להכשירו:

'''מאי דקא מסהיד סהדא כו'''' -  עדי השטר מעידין על מנה שבשטר כרבנן והדיינין מעידין בפנינו נתקיים: רב יהודה אחוה דרמי בר יחזקאל הוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''על''' כתב ידן הן מעידין. נראה דלרבי אפילו אומרים בפירוש דמעידין על מנה שבשטר חשיב כאילו מעידין על כתב ידן וכן לרבנן אפי' אומרי' בהדיא דעל כתב ידן הן מעידין מדאמרי' בסמוך ואי ליכא תרי אלא חד היכי נעביד משמע דלא יועיל לרבנן אם יעידו בהדיא על כתב ידן:

''' ודוקא''' אחספא. וה&quot;ה ארישא דמגלתא כדאמר בגט פשוט (ב&quot;ב דף קס: ושם) דליכא למיחש למידי והא דתניא בפ&quot;ק דקדושין (דף ט. ושם) כתב על הנייר או על החרס בתך מקודשת לי כו' וכן גבי שדה (שם כו.) כתב על הנייר או על החרס כו' הרי זה מכורה נראה דאתיא כר&quot;א דאמר עדי מסירה כרתי דלר&quot;מ כיון דעדי חתימה כרתי לא מהני על דבר שיכול לזייף כדאמר בפרק ב' דגיטין (דף כא: ושם) אין כותבין לא על הנייר כו' וחכמים מכשירין ומפרש בגמרא. מאן חכמים ר&quot;א ואע&quot;ג דאמר התם לא הכשיר ר&quot;א אלא בגיטין אבל בשאר שטרות לא ה&quot;פ אלא בגיטין ודכוותייהו דהיינו שטרות שאין עומדין לראיה כגון אותו שאינו עשוי אלא לקנות בו אשה ושדה כעין גיטין שעשוין לפי שעה לגרש בו אע&quot;פ שיכול השטר של קנין להועיל לראיה גם הגט יכול להועיל כדאמר בהכותב (לקמן דף פט:) ובפ&quot;ק דב&quot;מ (דף יח. ושם) וכ&quot;ת נקרעיה בעינא לאינסובי ביה אלא שעיקרן לא לכך נעשו ולא ממעט אלא שטרות שעיקרן לראיה ועשוין לעמוד ימים רבים כדמייתי התם קרא ונתתם בכלי חרש וגו':

''' הוציא''' עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין. פסק רב אלפס דווקא כשאומר לא היו דברים מעולם אבל נאמן הוא לומר פרעתי ולא מצי א&quot;ל שטרך בידי מאי בעי אלא בשטר שיש בו עדים דגובה בו מנכסים משועבדים ואין נראה לרבינו יצחק כי מנין לו זה החילוק כי סבר דבכל שטר אינו רגיל לפרוע עד שיחזיר לו שטרו:

''' עד''' ודיין מצטרפין. משמע דאפילו בשטר מקויים חיישינן שמא זייף לחתימת הדיינין וכן משמע בירושלמי דגיטין ובפרק בן סורר והא דתניא בתוספתא דשביעית פרוזבול המקושר ר' יהודה אומר עדים חותמין מבחוץ והדיינים מבפנים אמרו לו אין מעשה בית דין צריך קיום היינו דווקא בפרוזבול משום דנאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד ואפי' למ&quot;ד אינו נאמן מודה הוא דלא בעי קיום:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ב|כא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ב|כא|א}}</text>
      <sha1>2m8i4fyyxutqmixrgo2wuixho06r10h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות כד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731855</id>
    <revision>
      <id>3009196</id>
      <parentid>2945228</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:27:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13496" sha1="0zeo1c79pe6dfdnce5580xiuv4rnhmx" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|כד|א|כג ב|כד ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כד עמוד א] אימא לא; ואי אשמעינן הני תרתי, משום דממונא, אבל אשת איש דאיסורא - אימא לא. נשביתי וטהורה אני למה לי? משום דקא בעי למיתני, ואם משנשאת באו עדים - הרי זו לא תצא. הניחא למאן דמתני לה אסיפא, אלא למאן דמתני לה ארישא מאי איכא למימר? משום דקא בעי למיתני שתי נשים שנשבו. ושתי נשים שנשבו למה לי? מהו דתימא ניחוש לגומלין, קמשמע לן. וכן שני אנשים למה לי? משום דקא בעי למיתני פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. ת&quot;ר: אני כהן וחברי כהן - נאמן להאכילו בתרומה, ואינו נאמן להשיאו אשה - עד שיהו ג', שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה; רבי יהודה אומר: אף אינו נאמן להאכילו בתרומה - עד שיהו שלשה, שנים מעידין על זה ושנים מעידין על זה. למימרא, דרבי יהודה חייש לגומלין, ורבנן לא חיישי לגומלין, והא איפכא שמעינן להו! דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|החמרין שנכנסו לעיר, ואמר אחד מהן שלי חדש ושל חברי ישן, שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן - אינו נאמן, רבי יהודה אומר: נאמן! אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מוחלפת השיטה. אביי אמר: לעולם לא תיפוך, בדמאי הקילו, רוב עמי הארץ מעשרין הן. אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא? אלא דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנינן; דרבנן אדרבנן לא קשיא, כדאמר רבי חמא בר עוקבא: בשכלי אומנותו בידו, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''משום דבעי למיתני שתי נשים שנשבו''' -  לאשמועינן דבזמן שמעידות זו את זו נאמנות:

'''נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה''' -  מיוחסת מעלה היא ביוחסין:

'''למימרא כו'''' -  קא ס&quot;ד דטעמא דרבי יהודה משום גומלין:

'''החמרים''' -  סוחרי תבואה ומוליכין ממקום הזול לכרכין:

'''שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן''' -  משבח את של חבירו ומזלזל את שלו שלי אינו מעושר של חבירי מעושר שלי חדש ואינו יבש עדיין כל צורכו [ושל חבירי ישן ויבש כל צורכו] דסתם ישן טוב מן החדש בעת הגורן כדאמרי' באיזהו נשך (ב&quot;מ עב:) היו חדשות מארבע וישנות משלש:

'''אינו נאמן''' -  הואיל ועם הארץ הוא ואינו נאמן על המעשר אע&quot;פ שמעיד על שלו שאינו מתוקן ועוד שמוסיף עם זו דברים אחרים לשבח את של חבירו אינו נאמן להחזיק את של חבירו בחזקת מתוקן שאינן אלא מערימין אמור אתה כאן ואני במקום אחר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''נשביתי''' וטהורה אני למה לי. וקשה לרשב&quot;א אמאי לא משני משום דבעי למיתני סיפא אם יש עדים שנשבית ואמרה טהורה אני אינה נאמנת וי&quot;ל דמשום הא לא אצטריך דמסיפא דמתני' שמעינן לה דקתני סיפא עיר שכבשוה כרכום כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות ואינה נאמנת לומר טהורה אני:

''' שתי''' נשים שנשבו למה לי. דאי לאשמעינן דאחת נאמנת על חברתה הא בהדיא תנן (לקמן כז.) דאפי' עבד ושפחה נאמנים: וכן שני אנשים למה לי משום דבעי למיתני פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. אבל בשתי נשים משמע דלא פליג רבי יהודה משום דבשבויה הקילו וקשה דלקמן (דף כו.) אשכחן איפכא דמסיח לפי תומו נאמן בתרומה אפי' על פי עצמו כדאמר גבי יוחנן אוכל חלות דהעלהו רבי לכהונה על פיו וגבי שבויה תני לקמן (דף כז:) הכל נאמנים להעידה חוץ מבעלה ומוקי לה במסיח לפי תומו ומיהו למאי דמוקמינן פלוגתייהו במעלין מתרומה ליוחסין ניחא דטעמא דמחמיר רבי יהודה טפי בתרומה מבשבויה משום דמעלין מתרומה ליוחסין אבל רבי דמיקל טפי בתרומה במסיח לפי תומו היינו משום דקסבר דאין מעלין מתרומה ליוחסין כדאמר לקמן אבל למאי דמוקי פלוגתייהו משום גומלים קשה וי&quot;ל דבתרומה דרבנן דוקא הוא דמתכשר במסיח לפי תומו כדמשמע בהגוזל בתרא (ב&quot;ק קיד:) אבל בתרומה דאורייתא לא:

''' אבל''' אינו נאמן להשיאו אשה. פי' בקונטרס משום חשש ממזרות ונתינות וקשה דלהכי ליכא למיחש כדאמרינן בהחולץ (יבמות מה. ושם) גבי עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל דאמרינן ליה זיל גלי או נסיב בת מינך משמע דאם ילך למקום שאין מכירים אותו ישיאוהו בת ישראל אע&quot;פ שאין מכירים ולא יסתפקו בו בנתין וממזר וכן גבי ההוא דאתא לקמיה דרבי יהודה וא&quot;ל נאמן אתה לפסול עצמך ואי אתה נאמן לפסול בניך משמע שהוא ובניו היו בחזקת כשרים אע&quot;פ שלא היו מכירים בהם ונראה לר&quot;ת דלהשיאו אשה דקאמר היינו להשיאו בדוקה מד' אמהות כדתנן בעשרה יוחסין (קדושין דף עו. ושם) הנושא אשה צריך שיבדוק אחריה ד' אמהות ואין נאמן אם ישא אשה בדוקה להכשיר בתו לכהן בלא בדיקה אלא יצטרך לבדוק אחריו וה&quot;ה דמצי למימר ואינו נאמן להכשירו לעבודה ואותה בדיקה היא משום חללות דאין מכירין ישראל חללים שביניהם ולא משום ספק ממזרות ונתינות דלהא לא חיישינן כדפי' וכן משמע התם דקאמר דהיא אינה בודקת בדידיה דלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים ואי משום ממזרות ונתינות הא ודאי הוזהרו דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ואם תאמר אי משום חללות בודקין לא יבדקו אלא יחוס אביה לבד דאפילו היתה אמה חללה כשרה היא ע&quot;י אביה דלכ&quot;ע בני ישראל מקוה טהרה לחללות ויש לומר מאחר שהצריכו לבדוק את יחוס האב משום חללות אגב חללות הוצרכו לבדוק כל פסול שבה גם של ממזרות ונתינות וכולה הך שמעתין דמצרכי בדיקה להשיא בתו לכהן אתיא כרבי מאיר דרבנן פליגי עליה התם ולא מצרכי בדיקה ואמרי כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות וא&quot;צ אפילו עד אחד כדי להכשיר בתו לכהונה ומיהו להכשיר בנו או עצמו לעבודה צריך דלאו בחזקת כהונה עומד אי נמי אפילו כרבנן וביצא עליו ערער כדקאמר התם במילתייהו דרבנן בד&quot;א שלא יצא עליו ערער כו':

''' שלי''' חדש ושל חבירי ישן. בפרק אע&quot;פ פי' בקונטרס די&quot;מ משום עומר ולאו מילתא היא דאם כן מאי מתרץ בדמאי הקילו התינח דמאי חדש ישן מאי איכא למימר ועוד דלא מצינו בשום מקום שנחשדו עמי הארץ על החדש ורשב&quot;א פירש דקאי אשביעית וקאמר שלי חדש וגדל בשביעית ואסור להשהותו אחר הביעור ושל חבירי ישן וגדל בשנה שעברה ואשכחן דקרי לשביעית חדש דתנן במסכת שביעית (פ&quot;ז מ&quot;ז) ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הורד וכי משני בדמאי הקילו בשביעית לא חש לתרץ דפשיטא ליה להש&quot;ס דרבי יהודה מיקל בשביעית משום דבאתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית כדאמר בהניזקין (גיטין נד.) ואין נראה לר&quot;ת דסתם עמי הארץ לא נחשדו אשביעית דתנן בפרק עד כמה (בכורות ל. ושם) החשוד על המעשר אינו חשוד על השביעית החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשר אלמא דסתמא אינן חשודין בשביעית ומעשר דקתני היינו מעשר שני דאמעשר ראשון חשודין הם והא דתנן במסכת דמאי (פ&quot;ג מ&quot;ד) ומייתי לה בהניזקין (גיטין סא:) המוליך חיטין לטוחן כותי או לטוחן עם הארץ אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית דמשמע דחשודים על השביעית איכא למימר דמשום כותי נקט שביעית אי נמי בודאי חשוד איירי וכן ההיא דמייתי בפרק קמא דחולין (דף ו. ושם) הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום מעשר ולא משום שביעית ועוד קשה לר&quot;ת דאי באיסור חדש או שביעית מיירי הוה ליה למימר של חברי אינו חדש כדקאמר אינו מתוקן ועוד הקשה ר&quot;ת דלעיל דההיא משנה דחמרין תנן במס' דמאי (פ&quot;ג) הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם ואמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר ואמר לו אחד אני איני נאמן איש פלוני נאמן הלך ולקח הימנו אמר ליה מי כאן מוכר ישן אמר ליה מי ששלחך אצלי אע&quot;פ שהן כגומלין זה את זה הרי אלו נאמנים ואי ישן היינו דלית ביה איסור חדש או שביעית היאך קונה ממי ששלחו אצלו והלא הוא בעצמו אומר שאינו נאמן ועוד מדקא שאיל להיאך מי מוכר ישן מכלל שמה שקנה ממנו כבר היה חדש או שביעית והלא לא הלך אצלו אלא לפי שהוא נאמן ופי' הקונטרס נראה לר&quot;ת עיקר דלהשביח קאמר ולרבותא דרבי יהודה נקטיה דאע&quot;פ שמגרע את שלו ומשביח את של חבירו ומיחזי טפי כגומלין אפילו הכי נאמנין ואם תאמר א&quot;כ מאי קשה ליה דרבנן אדרבנן דלמא הכא הוא דחיישינן לגומלין דדומה שהן גומלין כדפי' ויש לומר דאי לאו דחיישינן לגומלים בעלמא משום הכי לא הוו חיישינן טפי:

''' אביי''' אמר לעולם לא תיפוך בדמאי כו'. והא דאמר אביי בפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כג|א}} ספק דבריהם לא בעי ברכה רבא אמר רוב עמי הארץ מעשרין הן וכן בפרק אע&quot;פ (לקמן נו:) משני אביי ודאי דבריהם עשו חיזוק ספק דבריהם לא עשו חיזוק רבא אמר בדמאי הקילו לא משום דלית ליה לאביי דרבא דהא הכא אית ליה ועוד דבשילהי המביא (ביצה לה:) דייק ממתני' דרוב עמי הארץ מעשרין הן אלא דאית ליה לאביי דכל ספק דבריהם אע&quot;ג דליכא רוב לא בעי ברכה וגם לא עשו חיזוק ומיהו בפרק קמא דשבת (דף יג. ושם) אההיא דלא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ מפרש אביי שמא יאכילנו דברים שאינם מתוקנים ולא סמיך ארוב עמי הארץ מעשרין כדקאמר רבא התם סבירא ליה דלההיא מלתא מחמירין ולא סמכינן ארובא וכן רבא בסוף הניזקין (גיטין סא. ושם) גבי משאלת אשה נפה כו' ולא בעי למיסמך ארוב עמי הארצות דמעשרין לענין לסייע ידי עוברי עבירה דנראה לו לענין זה להחמיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ב|כד א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ב|כד|א}}</text>
      <sha1>0zeo1c79pe6dfdnce5580xiuv4rnhmx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות כו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731860</id>
    <revision>
      <id>3009170</id>
      <parentid>2945234</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T04:25:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15972" sha1="gvalb4rwheya06m18akzek60q0yci6y" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|כו|ב|כו א|כז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף כו עמוד ב] ואסקיניה, ואתו בי תרי ואמרי בן גרושה ובן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא, ודכולי עלמא - מצטרפין לעדות, והכא במיחש לזילותא דבי דינא קמיפלגי, תנא קמא סבר: כיון דאחתיניה לא מסקינן ליה, חיישינן לזילותא דבי דינא; ורשב&quot;ג סבר: אנן אחתינן ליה ואנן מסקינן ליה, ולזילותא דבי דינא לא חיישינן. מתקיף לה רב אשי: אי הכי, אפי' תרי ותרי נמי! אלא }}אמר רב אשי: במצטרפין לעדות קמיפלגי, ובפלוגתא דהני תנאי; דתניא: אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד, ר' יהושע בן קרחה אמר: {{שוליים|א}}אפי' בזה אחר זה; ואין עדותן מתקיימת בב&quot;ד עד שיעידו שניהם כאחד, ר' נתן אומר: {{שוליים|ב}}שומעין דבריו של זה היום, וכשיבא חבירו למחר שומעין דבריו{{הל&quot;מ-רק-ריף| והלכתא כר' יהושע ב&quot;ק והלכתא כר' נתן:}}. 
מתני'. {{שוליים|ג}}האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים, על ידי ממון - מותרת לבעלה, על ידי נפשות - אסורה לבעלה. {{הל&quot;מ-רק-ראש|הא דקתני מותרת לבעלה מיירי אפילו באשת כהן דמשום הפסד ממונן נמנעין מלאונסה וכן מוכח בגמ' דקאמר לא שנו אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמם אפילו ע&quot;י ממון אסורה לבעלה‍ ועל כרחך היינו לבעלה כהן מדקאמר אף אנן נמי תנינא העיד ר' יוסי הכהן וכו' טעמא דעדים מעידין אותה הא אין עדים מעידין אותה לא פי' שפיר הוו עבדי בני משפחה דריחקוה והא לא שייך אלא בכהונה דבישראל לא שייך וריחקוה משפחה דאינה אסורה אלא לבעלה אלמא כשיד ישראל תקיפה מותרת לבעלה כהן. ועוד ראיה מפרק אין מעמידין (דף כב א) דתנן לא תתייחד אשה עם עובדי כוכבים מפני שחשודים על העריות ופריך עלה (שם כג ב) ממתניתין דהכא האשה שנחבשה ע&quot;י ממון דמותרת לבעלה אי אמרת דמותרת לבעלה כהן ניחא דפריך שפיר דמדמותרת לבעלה כהן לא חיישינן שיבאו עליה באונס וא&quot;כ אמאי לא תתיחד עמהן אבל אי אמרת דמותרת לבעלה ישראל דלא חיישינן שנתרצת להם אבל לבעלה כהן אסורה דחיישינן שמא נאנסה א&quot;כ מאי פריך דין הוא שלא תתייחד עמהן שמא תאנס אלא וודאי מותרת אפילו לבעלה כהן דאף לאונס לא חיישינן ומן הדין הוה ליה למיתני מותרת לכהונה ובפנויה‍ דלכהונה אין חילוק בין פנויה לאשת איש אלא נקט לבעלה אגב סיפא. על ידי נפשות אסורה לבעלה פירוש אפילו ישראל דחישיינן שמא מחמת פחד נפשה נתרצת להן למצוא חן בעיניהם:}}
גמ'. אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: {{שוליים|ד}}לא שנו אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים, אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן, אפילו על ידי ממון - אסורה לבעלה{{הל&quot;מ-רק-ראש| פי' לבעלה כהן כיון שאינן יראין להפסד ממונן חיישינן שמא אנסוה.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. מתיב רבא: העיד רבי יוסי הכהן ור' זכריה בן הקצב, על בת ישראל שהורהנה באשקלון וריחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו להם חכמים: אם אתם מאמינים שהורהנה - האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אי אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה - אל תאמינו שהורהנה; והא אשקלון דיד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן, וקתני: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואסקיניה''' -  דבמקום קול הוי חד מהימן:

'''ודכולי עלמא''' -  בין לר' אלעזר בין לר&quot;ש:

'''מצטרפין''' -  שני עדים המעידים זה שלא בפני זה בשאר עדיות:

'''דחיישינן לזילותא דבי דינא''' -  שהורידוהו שני פעמים ועכשיו יעלוהו ויבטלו דבריהם והיינו דקאמר ר' אלעזר דמאחר שהורדנוהו ע&quot;פ העוררין אין מעלין ע&quot;פ עד זה השני אע&quot;פ שיש לצרפו עם האחר:

'''ואנן מסקינן ליה''' -  ואי קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמינן אחזקיה קמייתא דאסקיניה ע&quot;פ עד הראשון שהוא נאמן דהא אכתי אין עוררין דקול לאו עוררין הוא:

'''אפילו תרי''' -  אתו בהדי הדדי נמי בפעם שניה לרבי אלעזר לא מסקינן ליה:

'''עד שיראו שניהם כאחד''' -  את העדות לאפוקי אחד אומר בפני הלווהו ואחד אומר בפני הודה לו עליו:

'''ואין עדותן מתקיימת''' -  להתקבל בב&quot;ד ואפי' ראו שניהן כאחד ופלוגתא אחריתי היא ולאו ר' יהושע בן קרחה קאמר לה ורבי אלעזר ורבן שמעון בפלוגתא דרבי נתן ורבנן פליגי:

'''מתני' ע&quot;י ממון מותרת לבעלה''' -  דמרתתי להפסיד ממונן ואינן מפקירין אותה:

'''ע&quot;י נפשות''' -  שהיתה נידונת למות:

'''אסורה לבעלה''' -  דהואיל ונוהגין בה הפקר חוששין שמא נתרצתה באחד מהן:

'''גמ' לא שנו''' -  דע&quot;י ממון מותרת לבעלה:

'''אלא שיד ישראל תקיפה על העובדי כוכבים''' -  ויראים לעשות שלא כדין שמא יפסידו ממונם:

'''שהורהנה''' -  נתמשכנה:

'''ועדיה''' -  אותן שהעידו שהורהנה:

'''והא אשקלון''' -  דארץ פלשתים היא ועוד כבר גלו ישראל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''ואסקיניה.''' וא&quot;ת ולמאן דחייש לזילותא דבי דינא היכי אסקוהו כיון דאחתיניה מחמת הקול וליכא למימר דליכא זילותא דבי דינא אלא היכא שהורידוהו שתי פעמים כדמוכח בחזקת הבתים (ב&quot;ב דף לב.) וי&quot;ל דליכא זילותא דבי דינא אלא היכא שהורידוהו ע&quot;י עדות אבל בהורדה שע&quot;י הקול ליכא זילותא דב&quot;ד ואע&quot;ג דאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|פא|א}} גבי גרושה לכהן דלא מבטלים קלא היינו משום דאית ליה תקנתא אבל הכא דאי לא מסקינן ליה לעולם פסול מבטלין. אי נמי בתרומה דרבנן הקילו:

''' אנן''' אחתינן ליה אנן מסקינן ליה. פי' בקונטרס אע&quot;ג דתרי ותרי נינהו אוקי תרי להדי תרי ואוקי גברא אחזקתיה וקשה לר&quot;י דבפרק האומר בקדושין (דף סו. ושם) קאמר גבי ינאי היכי דמי אילימא דתרי אמרי אשתבאי ותרי אמרי לא אשתבאי מאי חזית דסמכת אהני פירוש אהני דאמרו לא אשתבאי סמוך אהני ואמאי קאמר ויבוקש הדבר ולא נמצא והתם פי' בקונטרס דלא אמרי' אוקי תרי בהדי תרי ואוקי גברא אחזקיה דהא לא באו להעיד על אמו אלא על ינאי ולו לא היה חזקת כשרות ואין נראה לר&quot;י דחזקת האם מהניא גם לינאי כדמשמע הכא ואמרינן נמי לעיל בפ&quot;ק (דף יג. ושם) לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה ואפילו מאן דפסל בבתה היינו משום דמעלה עשו גבי זנות וגם אין לומר כמו שתירץ ר&quot;ת דליכא למימר התם אוקמינן אחזקה לפי שכל הנשים היו בחזקת שבויות דא&quot;כ היכי מייתי מינה ראיה על אשתו שזינתה בעד אחד דשאני התם דכל הנשים בחזקת שבויות אבל אשתו זינתה היא בחזקת היתר ונראה לר&quot;י דתרי ותרי ספיקא דרבנן הוא ומדרבנן החמירו דלא מוקמינן לה אחזקה והכא בתרומה דרבנן הקילו ובפרק בכל מערבין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|לה|א}} גבי תרומה ונטמאה. כו' ספק הרי זה חמר גמל דברי ר&quot;מ ומוקי לה. רבה ורב יוסף בשתי כתי עדים הא דלא מוקמינן לה אחזקתה דלא נטמאת אע&quot;ג דתרומה בזמן הזה דרבנן היינו משום דערובי תחומין דאורייתא לר&quot;מ אי נמי שאני התם דאיכא ריעותא דהרי נטמאת לפניך ולא אמרינן השתא הוא דאיטמי אע&quot;ג דגבי מקוה אמרינן השתא הוא דחסר ואתאי (נדה דף ב:) הכא. דאיכא שתי כתי עדים לא אמרינן השתא הוא דאיטמי ובשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת דאמרינן לעיל (דף כב:) לא תצא ולא מוקמינן לה אחזקת אשת איש היינו משום דחזקה דאשה דייקא ומנסבא מרעה לה לחזקת אשת איש אע&quot;ג דבשנים אומרים מת אמרינן בהאשה רבה (יבמות פז:) דמותרת לחזור לו וכיון דליכא חומרא בסוף לא דייקא מ&quot;מ הכא כיון דמכחישין זה את זה איכא חומרא ובשנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה דאמרינן נמי לא תצא אע&quot;ג דלא דייקא וליכא נמי חזקה דאין האשה מעיזה פניה דשלא בפני בעלה מעיזה וכ&quot;ש היכא דמסייעין לה עדים ויש לומר דמכל מקום דייקא לפי שיראה שיוזמו עדיה או יפסלו אותם בגזלנותא ובהאשה רבה (שם צג: ושם) גבי בעו מיניה מרב ששת עד אחד ביבמה מהו כו' אמר להו תניתוה אמרו לה מת בנך ואחר כך מת בעליך ונתייבמה ואח&quot;כ אמרו לה חילוף הדברים תצא והולד ראשון והאחרון ממזר היכי דמי אילימא תרי ותרי מאי חזית דסמכת אהני דאסרי ליבם סמוך אהני דשרו לה וקשה דמאי פריך והא אית לן לאוקמי אחזקה דאסורה ליבם שמת בעלה תחלה כדאמרינן בפרק ארבעה אחין (שם דף לא. ושם) גבי נפל הבית עליו ועל בת אחיו כו' ועוד כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן הוא יש לאוסרה כדאמרינן גבי ינאי והתם לא דייקא כדאמרינן התם זימנין דרחמא ליה ליבם וי&quot;ל דמ&quot;מ מהני דיוקא דידה לענין דמרעה ליה לחזקת איסור ליבם והא דפריך נמי התם כו' ועוד ממזר ספק ממזר הוא אע&quot;ג דבחזקת איסור ליבם היא מ&quot;מ לא הוי ממזר ודאי דמהני דיוקא דידה כדפרשינן ועוד כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן אין לנו להעמידה על חזקתה ולהתירו בממזרת ורבינו יצחק בר ברוך פי' דלא אמרינן בכל הני אוקמא אחזקה לפי שהשנים שמוציאים אותו מחזקתו של היתר הם מעידים תחלה ומיד כשהעידו יצא מחזקתו ע&quot;י עדותן ותו לא אמרינן אוקמא אחזקה ולהכי פריך לעיל מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא דשנים שאומרים נתקדשה העידו תחלה ובשנים אומרים נתגרשה אע&quot;פ שהם העידו תחלה מ&quot;מ היתה בחזקת אשת איש וכן ההיא דהאשה רבה ודינאי שנים המוציאין אותו מחזקתו באו תחלה ואין נראה לרבינו יצחק דהא הכא בשמעתין מוקמינן ליה אחזקה אע&quot;ג דכבר פסלוהו השנים והוציאוהו מחזקתו ואין סברא שיועיל מה שעד אחד המכשיר העיד קודם ועוד דרב אשי משמע דבעי למימר דאפילו אתו שניהם לבסוף דמסקינן ליה:

''' על''' ידי ממון מותרת לבעלה. נראה דמותרת אפילו לבעלה כהן דלא חיישינן אפי' לאונסא משום דמרתתי להפסיד ממונם ולא דמי לשבויה וכן מוכח בגמרא דקאמר לא שנו אלא שיד ישראל תקיפה על העובדי כוכבים אבל יד העובדי כוכבים תקיפה על עצמן אפילו ע&quot;י ממון אסורה לבעלה ועל כרחן היינו לכהונה מדקאמרי אף אנן נמי תנינא מההיא דריחקוה בני משפחתה והא לא שייך אלא לכהונה דבישראל לא שייך וריחקוה בני משפחתה דאינה אסורה אלא לבעלה ועוד ראיה דתנן בפ' שני דמסכת ע&quot;ז (דף כב.) אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים מפני שחשודים על הרביעה ורמינהו לוקחין מהן בהמה לקרבן לא קשיא הא לכתחלה והא דיעבד ומנא תימרא דשני בין לכתחלה כו' דתנן לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודים על העריות ורמינהו האשה שנחבשה ע&quot;י עובדי כוכבים ע&quot;י ממון מותרת לבעלה אלא ש&quot;מ שני לן בין לכתחלה לדיעבד משמע דאין לחוש כלל שנבעלה דאי מותרת לבעלה ישראל קאמר דלא חיישינן שמא נתרצת אבל לבעלה כהן אסורה דחיישינן שמא נאנסה א&quot;כ לא הוה מייתי מידי:

''' ועל''' ידי נפשות אסורה לבעלה. היינו אפילו לבעלה ישראל דחיישינן שמא נתרצת כדי למצא חן שלא יהרגנה דאי לבעלה כהן קאמר ואסורה שמא נאנסה א&quot;כ הוה ליה למימר אסורה לכהונה אלא ודאי אפילו לבעלה ישראל אסורה וא&quot;ת צנועות לישתרו דקודם לכן מסרן נפשייהו כדמשמע בריש מכילתין (דף ג:) גבי כל הנשאת ברביעי תיבעל להשר תחלה וצריך לומר דהכא חיישינן על כל אחת שמא אינה צנועה ואפילו נראית צנועה שמא אינה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ב|כו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ב|כו|ב}}</text>
      <sha1>gvalb4rwheya06m18akzek60q0yci6y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות כט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731866</id>
    <revision>
      <id>3009010</id>
      <parentid>2945240</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:06:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009010</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14857" sha1="ixq9ndj4047qo1jy7ux6powg11dwczj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|כט|ב|כט א|ל א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף כט עמוד ב] אף קנס במקום מכר {{הל&quot;מ-רק-ריף|פירוש במקום שיש מכר כלומר מבת ג' שנים ויום א' ועד שתביא שתי שערות יש לה מכר ויש לה קנס אבל משתביא שתי שערות עד שתבגר יש לה קנס ואין לה מכר דקי&quot;ל אמה עבריה יוצאה מרשות אדון בסימנין:}}. והני בני קנסא נינהו? ואמאי? איקרי כאן ולו תהיה לאשה, אשה הראויה לו! אמר ריש לקיש: נערה נער נערה הנערה - חד לגופיה, וחד לאתויי חייבי לאוין, וחד לאתויי חייבי כריתות. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב פפא אמר: בתולה בתולות הבתולות - חד לגופיה, וחד לאתויי חייבי לאוין, וחד לאתויי חייבי כריתות. ורב פפא מ&quot;ט לא אמר כר&quot;ל? ההוא מיבעי ליה לכדאביי, דאמר אביי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בא עליה ומתה - פטור, שנאמר: ונתן לאבי הנערה, לאבי נערה ולא לאבי מתה. וריש לקיש מ&quot;ט לא אמר כרב פפא? ההוא מיבעי ליה לגזירה שוה, דתניא: כסף ישקול כמוהר הבתולות - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שיהא זה כמוהר הבתולות, ומוהר הבתולות כזה. וריש לקיש נמי מיבעי ליה לכדאביי! ורב פפא נמי מיבעי ליה לגזירה שוה! אלא, שיתא קראי כתיבי: נערה נערה הנערה, בתולה בתולות, הבתולות - תרי לגופייהו, חד לכדאביי, וחד לגזירה שוה, אייתרו ליה תרי, חד לאתויי חייבי לאוין, וחד לאתויי חייבי כריתות. ולאפוקי מהאי תנא; דתניא: ולו תהיה לאשה - שמעון התימני אומר: אשה שיש בה הויה, רבי שמעון בן מנסיא אומר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשה הראויה לקיימה. מאי בינייהו? אמר ר' זירא: ממזרת ונתינה איכא בינייהו, למאן דאמר יש בה הויה, הא נמי יש בה הויה; למאן דאמר ראויה לקיימה, הא אינה ראויה לקיימה. ולרבי עקיבא, דאמר: אין קידושין תופסין בחייבי לאוין, מאי בינייהו? איכא בינייהו אלמנה לכהן גדול, כרבי סימאי; דתניא, רבי סימאי אומר: מן הכל עושה רבי עקיבא ממזרין, חוץ מאלמנה לכהן גדול, שהרי אמרה תורה: לא יקח... ולא יחלל, חילולין הוא עושה, ואין עושה ממזרין. ולרבי ישבב, דאמר: בואו ונצוח על עקיבא בן יוסף, שהיה אומר: כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר, מאי בינייהו? איכא בינייהו }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אף קנס במקום מכר''' -  ומשום קנס נקט בת שלש אבל למכר מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות:

'''ואמאי''' -  יש להן קנס לנערות פסולות:

'''איקרי כאן כו'''' -  אמתני' מקשי:

'''ה&quot;ג נערה נערה הנערה''' -  באונס כתיב כי ימצא איש נערה בתולה וגו' וכתיב בתריה ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה ודרשינן נערה יתירה וה&quot;א יתירה דהנערה דמצי למיכתב ונתן לאביה:

'''חד לגופיה''' -  לכשרה:

'''בתולה בתולות הבתולות''' -  במפתה כתיב וכי יפתה איש בתולה וקרא אחרינא בתריה כסף ישקול כמוהר הבתולות ומצי למיכתב כמוהר בתולות הא תלת דדרשינן ה' יתירה ובתולות דמצי למיכתב כמוהר ולשתוק:

'''ההוא מיבעי ליה''' -  ההוא הנערה הא דלא כתיב ונתן לאביה מיבעי ליה לכדאביי שאם לא הספיק האב להעמידו בדין עד שמתה פטור:

'''לאבי הנערה''' -  משמע שהיא קיימת:

'''מיבעי ליה לג&quot;ש''' -  בתולה דכתיב גבי מפתה מיבעי ליה לג&quot;ש בתולה בתולה לג&quot;ש מה כסף האמור באונס חמשים אף מפתה חמשים ומה מפתה שקלים דכתיב ביה ישקול אף חמשים של אונס שקלים קאמר:

'''כמוהר הבתולות''' -  חמשים כסף המפורשים במאנס את הבתולה:

'''שיהא זה''' -  חמשים כמוהר הבתולות:

'''ומוהר הבתולות''' -  יהיו שקלים כזה:

'''וחד לג&quot;ש''' -  ותהי מופנה מצד אחד ולמידים הימנה:

'''ולאפוקי מהאי תנא''' -  מתני' דקתני יש קנס לממזרת ולאחותו לאפוקי מהאי תנא:

'''שיש בה הויה''' -  שקדושין תופסין לו בה פרט לאחותו ולכל חייבי כריתות דילפינן בקדושין שאין קדושין תופסין בהן בפרק שלישי (דף סז:) ומשמע ליה תהיה לשון הוית קדושין ור&quot;ש בן מנסיא משמע ליה תהיה לשון קיום:

'''הא נמי אית בה הויה''' -  דקדושין תופסין בחייבי לאוין והתם יליף לה:

'''ולר&quot;ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין''' -  ביבמות בהחולץ (דף מד:) בברייתא המחזיר גרושתו ר&quot;ע אומר אין לו בה קדושין:

'''מאי בינייהו''' -  משום ר&quot;ש בן מנסיא קא פריך לה דאילו שמעון התימני שמעינן ליה ביבמות {{הפניה-גמ|יבמות|מט|א}} דפליג עליה דר&quot;ע בהא דתנן איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר&quot;ע שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים אלא לר&quot;ש בן מנסיא קא בעינן לה אי ס&quot;ל כר&quot;ע מאי איכא בין משמעותא דתהיה לשון קיום למשמעות דשמעון התימני אי נמי משמע ליה לר&quot;ש בן מנסיא לשון הויה אימעיטא לה ממזר ומה בין ראויה לקיימה ליש בה הויה:

'''אלמנה לכהן גדול''' -  דמודה בה ר&quot;ע שקדושין תופסין לו בה ואע&quot;פ שהיא בלאו וכרבי סימאי והוא הדין גרושה להדיוט:

'''מן הכל''' -  כל הנולדים מחייבי לאוין:

'''לא יקח''' -  וסמיך ליה ולא יחלל זרעו מדין כהונה הוא מחללו ולא שם ממזרים עליהם:

'''בואו ונצוח על עקיבא בן יוסף''' -  שמרבה ממזרים בישראל חנם:

'''שהוא אומר כל שאין לו ביאה בישראל''' -  הבא על אשה שאין לו בה היתר ביאה הולד ממזר אפי' אלמנה לכ&quot;ג נמי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''נערה''' נערה הנערה. פי' רבינו חננאל דמחד נערה דריש כולה מלתא נער נערה הנערה ואין נראה לר&quot;ת דלא כתיב נערה מלא בה&quot;א אלא ההוא דמוציא שם רע לחודיה כדמוכח בסוף פרקין ועוד הקשה רבינו יצחק מה צריך חד לגופה הא איכא נערה אחרינא בפרשה אלא פי' הקונטרס עיקר:

''' בתולה''' בתולות הבתולות. כאן נמי פר&quot;ח דמחד קרא נפקי כולהו ואין נראה דלא צריך חד לגופיה דבתולה אחרינא כתיב:

''' וחד''' לאיתויי חייבי לאוין. הקשה ר&quot;י בן רבינו מאיר אכתי נימא חד לאתויי חייבי עשה וחד לאתויי חייבי לאוין ואכתי חייבי כריתות מנא לן ותירץ דלחייבי לאוין ועשה לא צריך אלא חד קרא דהא אי לאו דכתיב ולו תהיה לאשה דמשמע שיש בה הויה וראויה לקיימה לא הוה צריך קרא לרבויינהו הלכך מחד ריבויא מרבינן אין ראויה לקיימה דהיינו חייבי עשה וחייבי לאוין כיון דאית בהו הויה ואידך ריבויא לחייבי כריתות ולמאן דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין הוי חד ריבויא לחייבי עשה ואידך לחייבי לאוין וחייבי כריתות וא&quot;ת ולשתוק מלו תהיה לאשה ולא יצטרך להנך ריבויי וי&quot;ל דאיצטריך למידרש ולו תהיה לאשה מדעתה.:

''' אייתרו''' להו תרי כו'. וחד ריבויא כתב באונס וחד במפתה וא&quot;ת ומנא לן דחד לאתויי חייבי כריתות אימא דתרוייהו אתו לרבויי חייבי לאוין וחד לאונס וחד למפתה וי&quot;ל דלהא לא צריך דמגזרה שוה ילפינן אונס ומפתה מהדדי:

ת&quot;י '''[ולאפוקי''' מהאי תנא. פי' תנא דברייתא אבל מפיק מתרוייהו תנאי שמוזכרים בברייתא]:

''' ולרבי''' עקיבא דאמר כו'. ואף ע&quot;ג דר&quot;ש התימני פליג בהדיא אר' עקיבא בהחולץ (יבמות דף מד. ודף מט.) הכא לר&quot;ש בן מנסיא פריך דאי סבר כר&quot;ע מאי בינייהו פי' בינו לר&quot;ש התימני דמדנקט ראויה לקיימה ולא נקט שיש בה הויה משמע דיש שאין ראויה לקיימה ויש בה הויה:

''' חילולין''' הוא עושה ואינו עושה ממזרים. משמע דהא בהא תליא דכיון דלא הוי ממזר קדושין תופסין וכן משמע בפרק החולץ (שם דף מה:) מה אשת אב דלא תפסי בה קדושין והוולד ממזר כו' [ור&quot;ע נמי משום דיליף בהחולץ דיש ממזר מחייבי לאוין קאמר דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין] ותימה דלרבי יהושע אע&quot;ג דאין ממזר מחייבי כריתות כדיליף בשילהי החולץ (שם דף מט.) מודה דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות כדפריך ס&quot;פ ר&quot;ג ביבמות (דף נג. ושם) איצטריך לאשמעינן דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות ובפ' החולץ (שם דף מד: ושם) קאמר דלרבי יהושע פגום מיהא הוי מחייבי כריתות משום דעשאה זונה וזונה לא הויא אלא מהנהו דלא תפסי בה קדושין כדמוכח בתמורה (דף כט: ושם) וקאמרינן נמי בהחולץ (יבמות דף מד: ושם) הכל מודים בכותי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר מאן הכל מודים שמעון התימני דאע&quot;ג דאמר אין ממזר מחייבי לאוין ה&quot;מ חייבי לאוין דתפסי בהו קדושין אבל כותי ועבד כו' ולא קאמר מאן הכל מודים ר' יהושע דאע&quot;ג דאמר אין ממזר מחייבי כריתות ה&quot;מ חייבי כריתות דתפסי בהו קדושין כו' אלמא דלר' יהושע אין קדושין תופסין בחייבי כריתות ואפ&quot;ה לא הוי ממזר ולהכי לא מצי למימר דמודה בכותי ועבד ויש לומר דלר&quot;ש התימני ולר&quot;ע ודאי הא בהא תליא דליכא מידי דלא תפסי בה קדושין והוולד כשר רק שהוא דומה לאשת אב אבל לר' יהושע אע&quot;ג דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות כדילפי' בסוף האומר (קדושין סח. ושם) לא הוי ממזר אלא מחייבי מיתות ב&quot;ד כדיליף ר' יהושע בסוף החולץ (יבמות מט. ושם) אבל קשה דא&quot;כ לר' יהושע אין קדושין תופסין באלמנה לכ&quot;ג לרבא דאמר בפ&quot;ק דתמורה (דף ד: ושם) כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני דהתם. פריך ליה והרי אלמנה לכ&quot;ג דקאמר רחמנא לא יקח ותנן כל מקום שיש קדושין ויש עבירה כגון אלמנה לכ&quot;ג כו' ומשני אמר לך רבא שאני התם דא&quot;ק לא יחלל חלולין הוא עושה ואינו עושה ממזרים ולר' יהושע ליכא לשנויי הכי וא&quot;ת בקדושין בסוף האומר (דף סז: ושם) כי משכח דלא תפסי קדושין באשת אב מאי פריך התם ואימא תרוייהו באשת אב הא לכתחלה הא דיעבד אמאי לא יליף מינה דכל היכא דהוי ממזר לא תפסי בה קדושין כיון דהא בהא תליא כדפירשנו וי&quot;ל דאכתי לא שמעינן ממזרות בשאר חייבי כריתות כל כמה דלא מייתי התם היקישא דר' יונה דמלא יקח ולא יגלה דאיירי באשת אב ובשומרת יבם של אביו לא שמעינן מינה ממזרות באשת איש ובאחות אשה דיש היתר לאיסורן וכל דכוותייהו אבל לבסוף דמייתי היקישא דרבי יונה התם איכא למילף בעלמא כדפירשנו: (וכן משמע בפרק ד' מיתות דליכא מאן דפליג דבחייבי כריתות לא תפסי קדושין וט&quot;ו נשים דפוטרות צרותיהן מן החליצה ואי קדושין תופסין בחייבי כריתות א&quot;כ היו עולין לחליצה כמו חייבי לאוין כדאמר התם בפ&quot;ב מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קדושין ולכך עולין לחליצה וההיא מתני' אתיא ככ&quot;ע דהא קאמר עלה דבפלוגתא לא קא מיירי: '''מאי''' בינייהו. תימה אמאי לא קאמר איכא בינייהו סוטה שאירסה וזינתה תחתיו שלא כדרכה וגירשה דאית בה הויה לכ&quot;ע כדאמרינן בסוף החולץ הכל מודים בבא על הסוטה שאין הוולד ממזר):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ג|כט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ג|כט|ב}}</text>
      <sha1>ixq9ndj4047qo1jy7ux6powg11dwczj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות לב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731872</id>
    <revision>
      <id>3009198</id>
      <parentid>2945246</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:27:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14526" sha1="ifacao8n16ou7t1vlcwedhl11etgtf2" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|לב|ב|לב א|לג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף לב עמוד ב] אלא, עולא תחת תחת גמר, כתיב הכא: תחת אשר ענה, וכתיב התם: עין תחת עין, מה התם - ממונא משלם, מילקא לא לקי, אף כל היכא דאיכא ממונא ומלקות - ממונא משלם, מילקא לא לקי. רבי יוחנן אמר: אפי' תימא אחותו נערה, כאן שהתרו בו, כאן שלא התרו בו. אלמא קסבר רבי יוחנן: כל היכא דאיכא ממון ומלקות ואתרו ביה - מילקא לקי, ממונא לא משלם, מנא ליה לר' יוחנן הא? אמר קרא: כדי רשעתו, משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות, וסמיך ליה ארבעים יכנו. והרי חובל בחבירו דאיכא ממון ומלקות, ממונא משלם, מילקא לא לקי! וכי תימא הני מילי היכא דלא אתרו ביה, אבל אתרו ביה - מילקא לקי, ממונא לא משלם, והאמר ר' אמי א&quot;ר יוחנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה - לוקה, היכי דמי? אי דלא אתרו ביה, אמאי לוקה? אלא פשיטא דאתרו ביה, וטעמא דלית בה שוה פרוטה, הא אית בה שוה פרוטה - ממונא משלם, מילקא לא לקי! כדאמר רבי אילעא: בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הכא נמי בפירוש ריבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין. והיכא איתמר דר' אילעא? אהא: מעידין אנו את איש פלוני שחייב לחבירו מאתים זוז, ונמצאו זוממין - לוקין ומשלמין, שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין, דברי ר&quot;מ, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המשלם אינו לוקה; ונימא: כל הלוקה אינו משלם! א&quot;ר אילעא: בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין. היכן ריבתה תורה? מכדי כתיב: ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, יד ביד למה לי? דבר הניתן מיד ליד, ומאי ניהו? ממון. חובל בחבירו נמי, מכדי כתיב: כאשר עשה כן יעשה לו, כן ינתן בו למה לי? דבר שיש בו נתינה, ומאי ניהו? ממון. ורבי יוחנן מ&quot;ט לא אמר כעולא? אם כן, בטלת ערות אחותך לא תגלה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תחת תחת גמר''' -  וגזירה שוה מופנה היא ולמדין ואין משיבין:

'''אפי' תימא''' -  ההיא דמכות באחותו נערה וכשהתרו בו דאיכא ממון ומלקות ואשמעינן דלקי ולא משלם ומתניתין דכתובות בשלא התרו בו דליכא מלקות:

'''וסמיך ליה ארבעים יכנו''' -  דהיכא דאיכא שתי רשעיות ניעבד ביה הכאה:

'''בפירוש ריבתה''' -  לקמיה מפרש היכא:

'''שלא השם המביאו לידי מכות כו'''' -  המקרא המביאו לידי מלקות אינו מביאו לתשלומין מלקות מלא תענה תשלומין מכאשר זמם וכיון דשני שמות הן חייב על שניהם:

'''נימא כל הלוקה אינו משלם''' -  ונידייניה במלקות מאי שנא ממון דפשיטא להו:

'''יד ביד''' -  דסמיך ליה לא תחוס עינך נפש בנפש וגו':

'''כן ינתן''' -  כאשר יתן מום באדם וגו':

'''מאי טעמא לא אמר כעולא''' -  דגמר גזירה שוה לעונשו ממון ולא מלקות לכל חייבי ממון ומלקות:

'''אם כן''' -  דפטרת בא על אחותו ממלקות בטלת לאו שבה שעונש לאו במלקות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;יש במינו אב הטומאה יותר מככר שהרי יש בו שום כלי שהוא אב הטומאה כגון כלי עץ אבל שום אוכל אינו נעשה אב הטומאה ועל שני הפירושים קשה לרשב&quot;א דנימא התם אוכל ראשון יוכיח שאין במינו אב הטומאה ומטמא תרומה אף אני אביא שני וכי תימא מה לאוכל ראשון שכן עושה שני בחולין טבול יום יוכיח וליכא למיפרך נמי השתא שכן משונה דאין כאן שום שינוי ונראה לפרש צד חמור דהתם לפי שבאין מכח אב הטומאה דטבול יום וכלי חרס ואוכל ראשון כולם נגעו באב הטומאה מה שאין כן בשני דלא נגע אלא בראשון ור&quot;ת מפרש דגבי עדים זוממין שייך צד חמור משום דאותו צד חמור של חובל יכול להיות בעדים זוממין אם העידו על אחד שחבל בחבירו והוזמו דמשלמין חמשה דברים מה שרצו לחייבו וצד הקל יש לפרש שכן לאו דבחובל ועדים זוממין אין בהן כרת אלא לאו גרידא ולא נגמר מינייהו חייבי כריתות וכן בפ&quot;ק דמכות {{הפניה-גמ|מכות|ד|ב}} דיליף ממוציא שם רע ועדים זוממין דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ופריך מה להצד השוה שבהם שכן צד חמור יש לפרש כי הכא לרבינו תם ולרבינו יצחק ובפרק כיצד צולין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|עז|א}} גבי במועדו ואפילו בטומאה דאמר אי כתב בתמיד שכן כליל ואי כתב בפסח שכן כרת בתרוייהו שכן יש בהן צד חמור התם יש שום פירכא אחריתי דלא מצינו למילף במה הצד ולא חש הש&quot;ס לפרשה ובטעם מועט מסתלק לומר דצריכי:

''' אלא''' עולא תחת תחת גמר. מצינו למימר לפי מסקנא זו דלא קאמר עולא דממונא משלם ולא לקי אלא בהנהו תלת דגלי בהו קרא וליכא למימר דילפינן לעולא בכל דוכתא מתחת נתינה ישלם כסף דמהאי גזירה שוה ילפינן. מיטב בכולהו דדוקא לענין מיטב נתקבל שהוא גוף התשלומין דאם לא כן תקשי לר' יוחנן ולאביי דפליגי אעולא דאטו מי לית להו גזירה שוה לענין מיטב והכא לעולא אייתר ליה האי תחת למיפטר ממלקות מגזירה שוה דחובל בחברו הלכך צריך לומר לקמן לעולא דנפקא ליה בושת ופגם מדרבא:

''' [מנא''' ליה לר&quot;י הא. וא&quot;ת לעיל בעי מנא ליה לעולא דממונא משלם ולא לקי כו' והשתא בעי איפכא וי&quot;ל דהכא משום ג&quot;ש דתחת תחת קאמר מנ&quot;ל לר&quot;י דלא דרשינן ג&quot;ש להכי דג&quot;ש זו נתקבלה לכ&quot;ע בבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|יב|א}} לגבי בכור]:

''' שלא''' השם המביאו לידי מלקות מביאו כו'. פירש בקונטרס משום דממון ומלקות אתו מתרי קראי מלקות מלא תענה וממון מועשיתם לו כאשר זמם וקשה דכ&quot;ש דאי הוו כתיבי בחד קרא שילקה וישלם שהיה לוקה ומשלם ומיהו שמא יש לפרש לפ&quot;ה משום דממון ומלקות אתו מתרי קראי אין לנו לבטל פסוק אחד לגמרי ולקיים האחר אבל אם היו באים שניהם מועשיתם לו כאשר זמם כגון שהעידו על אחד שהוציא שם רע על אשתו דבאין לחייבו ממון ומלקות אין לוקין ומשלמין ואין נראה לר&quot;י דלא מסתבר שלא יהו חייבין ממון ומלקות בכה&quot;ג כיון שרצו לחייבו שניהם ונראה לר&quot;י לפרש שלא השם המביאו לידי מכות כו' כלומר שהתשלומין לא נכתבו בסמוך למלקות דאם היה כתוב באותו פסוק עצמו לא תענה ואם ענה ועשיתם לו כאשר זמם אז ודאי הוה אמינא דה&quot;ל לאו שניתק לעשה ולא ילקה עליו אבל עתה שנכתב רחוק זה מזה לא הוי ניתק לעשה ולא דמי ללאו דגזילה דחשיב ליה ניתק לעשה בפ' בתרא דמכות {{הפניה-גמ|מכות|טז|א}} ובשלוח הקן (חולין קמא.) אע&quot;ג דעשה דוהשיב את הגזילה לא כתיב אצל לאו דלא תגזול דהתם ודאי ע&quot;כ הוא ניתק לעשה שהרי עוקר גזילה מתחת ידו אבל קרא דועשיתם לו כאשר זמם אינו עוקר הלאו דלא תענה דעל ידי שאנו עושין לו כאשר זמם אינו נעקר עדותו אלא ע&quot;י שהוזם הלכך לא חשבינן ליה ניתק לעשה כיון שלא נכתב אחריו סמוך לו והר&quot;ר שלמה מדרויי&quot;ש מפרש שלא השם המביאו לידי מכות דהיינו לא תענה מביאו לידי תשלומין פי' אינו בא להיות אזהרה לענוש תשלומין כדאמרינן במכות דממון לא בעי אזהרה ועוד דר' מאיר נפקא ליה אזהרה לכאשר זמם מוכל ישראל ישמעו וייראו ולא יוסיפו כדאמרינן בפ&quot;ק דמכות {{הפניה-גמ|מכות|ד|ב}} שאם היה צריך לא תענה לאזהרת ממון אז לא היה לוקה עליו דמחד לאו לא הוה ענשינן ליה ממון ומלקות: [כדמשמע בפ&quot;ק דמכות אההיא דתנן מעידין אנו באיש פלוני שחייב מלקות מ' לוקים שמונים א' מועשיתם כאשר זמם וא' מלא תענה וחכ&quot;א אין סופג אלא מ' ורבנן האי לא תענה מאי עבדי ליה מיבעיא להו לאזהרת עדים זוממים ור&quot;מ אזהרה נפקא ליה מוכל ישראל וגו' משמע דאי לאו קרא אחרינא לאזהרה מלא תענה לא הוה ענשינן ליה תרי מלקיות ולרבנן אע&quot;ג דלא תענה לא צריך לאזהרת ממון מ&quot;מ אינו לוקה ומשלם משום כדי רשעתו ולא לקי לרבנן אלא כשמעידים שהוא בן גרושה דליכא כאשר זמם ואע&quot;ג דלא תענה לאו שאין בו מעשה ועוד דניתן לאזהרת מיתת ב&quot;ד הכא גלי קרא דלקי מוהיה אם בן הכות הרשע]:

''' מכדי''' כתיב ועשיתם לו כאשר זמם יד ביד למה לי. וליכא למימר דלמה לי יד ביד דמועשיתם לו כאשר זמם משמע בהדיא ממון דכמו שהיה רוצה לחייבו ממון כן יתחייב לו ממון דמצינו למימר דכאשר זמם מיירי במיתה ומלקות אבל בממון מילקא לקי ממונא לא משלם ומיהו קשה לישנא דמכדי כתיב ועשיתם לו כו' יד ביד למה לי דמשמע דמייתורא דלא איצטריך לגופיה הוא דמפיק ליה והא אפילו לא מייתר יד ביד משמע שפיר ממון דליכא לפרושי יד ביד ממש כדנפקא לן בהחובל (ב&quot;ק דף פג: ופד.) מעין תחת עין ועוד הא דקאמר גבי חובל בחבירו כן ינתן בו למה לי דבר הניתן מיד ליד ומאי ניהו ממון אימא הני מילי היכא דלא אתרו ביה דמכן ינתן בו נפקא בהחובל נזק ולא מכאשר עשה אבל היכא דאתרו ביה אימא דמילקא לקי ונראה לר&quot;י דהך סוגיא אתיא כמאן דמפיק התם עין תחת עין ממון מקרא דיד ביד והיינו דקאמר מכדי כתיב ועשיתם לו כאשר זמם ואי ס&quot;ד. עין תחת עין ממש א&quot;כ יד ביד בעדים זוממין למה לי מכאשר זמם נפקא אלא אייתר יד ביד למידרש דבר הניתן מיד ליד דהיינו ממון אבל אי לא אייתר הוה אמינא יד ביד ממש:

''' חובל''' בחבירו מכדי כתיב כאשר עשה כן יעשה לו. דמשמע ממון כדאוכחן מייתורא דיד ביד כדפרישית וא&quot;כ כן ינתן בו למה לי והא ליכא למימר דאתא להיכא דלא אתרו ביה דמיד ביד נפקא אלא ע&quot;כ לא איצטריך אלא היכא דאתרו ביה ומיהו הא לא קשיא ליה אמאי איצטריך כאשר עשה וגו' דנשנה כאן לשום צורך כדאמרינן כל פרשה שנאמרה ונישנית כו' אבל כן ינתן בו למה חזר ושנה שתי פעמים אלא לומר לך דבר הניתן מיד ליד להיכא דאתרו ביה והוא הדין דהוה מצי למימר מכדי כתיב יד ביד כן ינתן בו למה לי:

''' ורבי''' יוחנן מ&quot;ט לא אמר כעולא. והא ליכא למימר דלא שמיע ליה גזירה שוה דתחת תחת דהא ילפינן לה בבכורות. גבי בכור ובכמה מקומות:

''' אם''' כן בטלת ערות אחותך לא תגלה. וא&quot;ת כל לאו שאין בו מעשה ולאו הניתק לעשה ביטלנו הלאו כיון שאין לוקין עליו הא לאו מילתא היא דההיא לאו בר מלקות הוא אבל הכא דשייך ביה מלקות לית לן למידרש גזירה שוה לאפוקי מלקות מיניה כיון דאיכא לאוקומי גז&quot;ש אמילתא אחריתי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ג|לב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ג|לב|ב}}</text>
      <sha1>ifacao8n16ou7t1vlcwedhl11etgtf2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות מב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731892</id>
    <revision>
      <id>3009008</id>
      <parentid>2945266</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:06:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009008</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12947" sha1="0eer6vrijmycka3sytlsmvnyltmftmw" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|מב|ב|מב א|מג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף מב עמוד ב] מאי לאו בשעמד בדין! לא, בשלא עמד בדין. והא מדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין! דקתני רישא: אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן, תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע מנין? ת&quot;ל: ומעלה מעל - ריבה; היכי דמי? אי דלא עמד בדין, כפילא מי איכא? אלא פשיטא בשעמד בדין, ומדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין! א&quot;ל, יכילנא לשנויי לך: רישא בשעמד בדין, וסיפא בשלא עמד בדין, וכולה ר&quot;ש היא, ושינויי דחיקי לא משנינן לך, דא&quot;כ, אמרת לי: ליתני רישא ר&quot;ש אומר, או ליתני סיפא דברי ר&quot;ש! אלא כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן, וסיפא ר&quot;ש, ומודינא לך לענין קרבן שבועה דרחמנא פטריה, מוכחש, וכי קאמינא ממון הוי - להורישו לבניו. איתיביה, ר&quot;ש אומר: אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה; ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו, לעצמה אמאי? דאחין בעי מיהוי! אמר רבא: האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין, ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה, שאני התם, דאמר קרא: ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה, וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו - בשאר קנסות. אלא מעתה, גבי עבד דכתיב: כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו, הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה! יתן לחוד, ונתן לחוד. אי הכי, ת&quot;ל, וכחש? ת&quot;ל ונתן מיבעי ליה! אמר רבא: כי איצטריך וכחש, כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה, דהתם כי קא ירית אביה - מינה דידה קא ירית. אי הכי, יצאו אלו שהן קנס, ממון הוא! אמר רב נחמן בר יצחק: יצאו אלו שעיקרן קנס. איתיביה: ר&quot;ש פוטר, שאינו משלם קנס על פי עצמו; טעמא דלא עמד בדין, הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו, קרבן שבועה נמי מיחייב! רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו: לדידי, אף על גב דעמד בדין רחמנא פטריה, מוכחש, אלא לדידכו, אודו לי מיהת היכא דלא עמד בדין, דכי קא תבע - קנסא קא תבע, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מאי לאו בשעמד בדין''' -  בב&quot;ד אחד ובאו עדים באותו ב&quot;ד וחייבוהו ב&quot;ד על פיהם ועכשיו זה תובעו מה שחייבוהו ב&quot;ד וחזר וכפר וקתני פטור:

'''בשלא עמד בדין''' -  ועדיין לא העידו עדים:

'''והא מדרישא''' -  מילתייהו דרבנן דאיפליגו עליה וחייבוהו קרבן שבועה איירי בשעמד בדין מכלל דסיפא כלומר ר&quot;ש דאתא לאיפלוגי עלייהו בדכוותה איירי:

'''אין לי''' -  שיתחייב קרן וחומש ואשם:

'''כפילא מי איכא''' -  מי יימר דגנב דתבעיה כפילא ועוד דלמא מודי ומיפטר:

'''אלא פשיטא בשעמד בדין''' -  והא דקתני יצאו אלו שהן קנס לקמן מפרש לה שעיקרן קנס:

'''או ליתני רישא''' -  דכולה רבי שמעון אומר או ליתני סיפא כו' מאי שנא דאיפסיק ותנא רבי שמעון אומר בי מיצעי:

'''ומודינא לך לענין קרבן שבועה''' -  דלרבי שמעון אע&quot;ג דעמד בדין לא מיחייב עליה קרבן שבועה:

'''להורישו לבניו''' -  משעמד בדין ומת עד שלא הספיק לגבות הרי הוא של אחיה ולא שלה:

'''עשרין ותרתין שנין''' -  הן היו ימי שררתו של רבה ומת וישב רב יוסף בראש וסייעוהו מן השמים לפרקה להיות לו לשם לפי שהיה רבה חריף ולכך קראוהו עוקר הרים ורב יוסף היה בעל שמועות ומשנה וברייתא לכך קראוהו סיני:

'''וכי אמר רבה ממונא הוי להורישו''' -  משעמד בדין בשאר קנסות ולא מיפטר תו בהודאה:

'''יתן לחוד ונתן לחוד''' -  יתן משמע לשון צווי ולעולם ונתן משמע דבר הנתון כבר:

'''אי הכי''' -  דשאני קנס דאונס ומפתה משאר קנסות דאפילו עמד בדין נמי לאו ממונא הוא:

'''ת&quot;ל וכחש''' -  בתמיה כלומר מאי איריא דנסיב לה הש&quot;ס לפטורא מוכחש כי היכי דיליף שאר קנסות כלומר מדלא דמי לתשומת יד למיהוי עיקר תחילתו ממון תיפוק ליה דהשתא נמי לאו ממונא הוא דרחמנא אמר ונתן דלא זיכתה לו תורה עד שעת נתינה:

'''כי איצטריך וכחש''' -  לקנס דאונס ופתוי למילפינהו בהדי שאר קנסות לפטורא מוכחש משום דעיקרן קנס ולא מצי למילף מונתן:

'''כגון שעמדה בדין ובגרה''' -  דלרבי שמעון דידה הוא דכי היכי דפליג במתניתין בלא הספיקה לגבות עד שמת האב הכי נמי פליג בלא הספיקה לגבות עד שבגרה דקאמר ת&quot;ק הרי הן של אב ולרבי שמעון הרי הוא של עצמה ואם מתה אחרי כן ירית לה אביה מכח דידה והוי ממון גמור ואע&quot;ג דלא מטא לידה דלגבי דידה לא הוה שאני משאר קנסות דמשעת העמדה בדין ממונא הוא וכי מייתא ירית הוא כל זכות שהיה לה בו הלכך מונתן לא מצי למיפטריה ונסיב הש&quot;ס מוכחש ומשום דעיקרו קנס:

'''אי הכי''' -  דבשעמד בדין אוקימתה וכבר נעשה ממון היכי קתני יצאו אלו שהן קנס הא ממון נינהו:

'''שאינו משלם קנס כו'''' -  ואי הוה מודי הוה מיפטר אלמא טעמא דרבי שמעון משום דאי הוה מודי מיפטר הוא והא ליתא אלא כשלא עמד בדין: ה&quot;ג והא עמד בדין דמשלם ע&quot;פ עצמו קרבן שבועה נמי מיחייב:

'''רחמנא פטריה''' -  מקרבן שבועה:

'''מוכחש בעמיתו''' -  שלא פירש בו אלא דברים שעיקרן ממון:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מאי''' לאו בשעמד בדין. וא&quot;ת בשלמא לרבי יוחנן דסגי ביחוד כלי דסבירא ליה. דמעות קונות אתי שפיר דאע&quot;ג דיחד לו כלי לקנס וקני ליה מ&quot;מ דין קנס עליו לענין קרבן שבועה ולענין כמה דברים עד שיבא לידו אלא לר&quot;ל דלא מיחייב קרבן שבועה אלא כשנטלו ממנו וחזר והפקידו אצלו אמאי פטר ר&quot;ש הכא הואיל ועמד בדין ונטלו הימנו ממון גמור הוא ואומר רשב&quot;א דלריש לקיש מצי למימר דמיירי שנתן לו כלי בתורת משכון לקנסו וחזר והפקידו אצלו דהואיל ולא נתן לו אלא בתורת משכון לא חשיב ממון אע&quot;פ שהיה בידו תימה לרבינו יצחק בהפיל את שינו וסימא את עינו אמאי לא מיחייב קרבן שבועה הא מתחייב בהודאתו כיון שעמד בדין ופטרוהו ב&quot;ד ואין לו עליו כלום ושמא כיון דאכתי מחוסר גט שחרור אם היה מודה שסימא את עינו לא היה יוצא לחירות:

''' לא''' בשלא עמד בדין. וא&quot;ת אי בלא עמד בדין פשיטא דלא מיחייב קרבן שבועה דלא מידי כפריה דאי מודה מיפטר ומה צריך קרא דוכחש לכך והו&quot;ל לאקשויי ת&quot;ל וכחש אשר ירשיעון אלהים מיבעי ליה כדפריך לקמן ת&quot;ל וכחש ת&quot;ל ונתן מיבעי ליה וי&quot;ל דהכא לא בעי לאקשויי הכי דאיכא למימר אסמכתא בעלמא הוא אבל לקמן פריך שפיר כי היכי דוכחש הוה לדרשא גמורה לענין שאר קנסות הכי נמי הוה דרשא גמורה לענין אונס ופתוי:

''' [תשלומי''' כפל ותשלומי ד' וה'. ר&quot;ש לא פליג אהא דלא שביק איניש מידי דכי מודה מיחייב ותבע מידי דכי מודה מיפטר דהכא הכל קייץ. מהר&quot;מ] ת&quot;י כ&quot;י:

''' דאחין''' בעי למיהוי. בשלמא לדידי הוא קנס לכל מילי מדגלי רחמנא לענין קרבן שבועה אלא לדידך דאחין בעי למיהוי תימה וכי רבה לא ידע מתני' ותירץ ר&quot;י ברבי אברהם דרבה דאמר דממון הוי להורישו לבניו היינו כשאין הבת קיימת אבל מתני' איירי כשהבת קיימת דאז אין ראוי להורישו לבניו כל זמן שלא בא לידו משום דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו ואביי דאקשי ליה לא ניחא ליה לאיפלוגי בהאי ורבה נמי הודה לו.:

''' ונתן''' לחוד. וגבי מוציא שם רע דכתי' ונתנו לאבי הנערה איכא למימ' ונתן לחוד ונתנו לחוד:

''' אי''' הכי ת&quot;ל וכחש ת&quot;ל ונתן מיבעי ליה. בשלמא לדידי מונתן לא גמרי מידי וכולה מילתא ילפינן מוכחש דאף דלא הוי ממון להורישו לבניו ילפינן מהתם מדגלי רחמנא גבי קרבן שבועה אלא לדידך דילפת מונתן דלא הוי ממונא עד שעת נתינה ולא זכי אב אחר העמדה בדין כמו קודם א&quot;כ ונתן מיבעי ליה ואין צריך קרא דוכחש על כך דפשיטא דכיון דאי מודה מיפטר פטור נמי מקרבן שבועה: כי אצטריך קרא כגון שעמדה בדין ובגרה ואח&quot;כ מתה דכי ירית מינה דידה קא ירית. ואע&quot;ג דהשתא ממון גמור הוא שלא בא לידו מכח קנס ואי מודה מיחייב אפ&quot;ה פטור מקרבן שבועה מוכחש והיינו דפריך למאי דשני השתא יצאו אלו שהן קנס ממון הוא אבל עד השתא הוה אתי ליה שפיר דקרי ליה קנס הואיל ובא לידו מכח קנס ואי מודה מיפטר אבל השתא דמוקמינן לקרא בכי האי גוונא כגון שעמדה בדין ומתה שלא בא לידו מכח הקנס אלא מכח ירושה ומלתא דפשיטא היא דאי מודה מיחייב אמאי קרי ליה קנס ומשני תני יצאו אלו שעיקרן קנס והשתא כולהו קנסות משעמד בדין ממונא הוי ומיחייב בהודאתו ואפי' הכי גזירת הכתוב היא מוכחש דפטור מקרבן שבועה והכי נמי אפילו לר' אלעזר דאמר נשבעין על הקרקעות גזירת הכתוב היא דפטור מקרבן שבועה אע&quot;ג דמיחייב בהודאתו:

''' הא''' עמד בדין דמשלם ע&quot;פ עצמו כו'. ולדבריו דרבה קאמר לה בשלמא לדידי דסבירא לי דבכל קנסות אפילו עמד בדין אינו משלם ע&quot;פ עצמו ולעולם חשיב קנס לרבי שמעון עד שיגיע לידו כדשמעינן מוכחש אתי שפיר דכל היכא דמיחייב ע&quot;פ עצמו מיחייב נמי קרבן שבועה כגון עמדה בדין ובגרה ומתה דמינה ירית אלא לדידך הא כל קנסות שעמד בדין או באונס ומפתה שעמדה בדין ובגרה ומתה אף על גב דמיחייב בהודאתו פטור מקרבן שבועה תיקשי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ד|מב|ב}}</text>
      <sha1>0eer6vrijmycka3sytlsmvnyltmftmw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות מג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731894</id>
    <revision>
      <id>3009199</id>
      <parentid>2945268</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:28:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21796" sha1="gahtqisa09b5e85tl7splnssir8fttl" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|מג|ב|מג א|מד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף מג עמוד ב] שפצעה בפניה. אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב, ואמרי לה אמר רבי זירא א&quot;ר מתנה אמר רב: בת הניזונת מן האחין - מעשה ידיה לעצמה, דכתיב: והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם, אותם לבניכם - ולא בנותיכם לבניכם, מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו. א&quot;ל אבימי בר פפי: שקוד אמרה. שקוד מנו? שמואל, הא רב אמרה! אימא: אף שקוד אמרה. אמר מר בר אמימר לרב אשי, הכי אמרי נהרדעי: הלכתא כוותיה דרב ששת. רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דרב. והלכתא כוותיה דרב. }}
מתני'. {{שוליים|א}}המארס את בתו וגרשה, אירסה ונתארמלה - כתובתה שלו; השיאה וגרשה, השיאה ונתארמלה - כתובתה שלה; ר' יהודה אומר: הראשונה של אב, אמרו לו: {{שוליים|ב}}משהשיאה אין לאביה רשות בה. 
גמ'. טעמא דהשיאה וגרשה, השיאה ונתארמלה, {{שוליים|ג}}אבל נתארמלה תרי זמני - תו לא שריא חזיא לאינסובי{{הל&quot;מ-רק-ראש| ולא ניחא ליה לתנא לאשתעויי בקלקולא דאשה שאסורה לינשא וי&quot;מ דלהכי לא תני נתארמלה תרי זימני מפני שאין לה כתובה מן השני דאיגלאי מילתא למפרע דקטלנית היא. וכן היה אומר ה&quot;ר משה ב&quot;ר יהודה ז&quot;ל מנרבונ&quot;א דאין לה כתובה מן השני משום דכיון דלא שריא לאנסובי לא קרינא ביה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וליתא להך פירושא דודאי מן השני יש לה כתובה אף על גב דאיגלאי מילתא למפרע דקטלנית היא דכהאי גוונא אמר בפרק הבא על יבמתו (דף סה א) נישאת לראשון ולא היה לו בנים לשני ולא היה לו בנים לשלישי לא תינשא אלא למי שיש לו בנים ואם נישאת תצא בלא כתובה ומשמע הא משני היה לה כתובה ועוד מדקאמר התם נישאת לשלישי ולא היו לו בנים מהו דלתבעוה הנך קמאי אלמא תרי קמאי נתנו לה כתובה אלמא אף על גב דסבר הך תנא כרבי דבתרי זימני הוי חזקה מדקאמר לשלישי לא תנשא אפ&quot;ה יש לה כתובה מן השני וטעמא כדפרישית התם משום דלענין ממון לא סמכינן אחזקה דתרי זימני עד דאיתחזק בג' כדאשכחן בשור המועד דלכ&quot;ע לא איתחזק עד תלתא זימני. ומה שאמר ה&quot;ר משה ז&quot;ל משום דלא קרינן ביה לכשתנשאי לאחר האי טעמא ליתא דכיון דקדושין תופסין בה וגם אם נישאת אין כופין אותו להוציא קרינא ביה לכשתנשאי לאחר‍ ודוקא גבי יבם הוא דאמרינן כיון דמחמת זיקתו אסור לינשא לא קרינא ביה לכשתנשאי לאחר הלכך מן השני יש לה כתובה ומן השלישי אם לא הכיר בה אין לה כתובה ואם הכיר בה יש לה כתובה.‍ ויראה שכופין אותו להוציא דחמירא סכנתא מאיסורא וכמו שמחויבין ב&quot;ד להפריש את האדם מן העבירה‍ כך מחויבין להפרישו שלא יפשע בנפשו וסתם לן תנא כרבי דאמר בתרי זימני הוי חזקה וכן הלכתא כדאמרינן בפ' הבא על יבמתו (דף סד ב) נישואין ומלקות כרבי וסתות ושור המועד כרשב&quot;ג}}
,{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ואגב אורחיה }}קא סתים לן תנא כרבי, דאמר: בתרי זמני הויא חזקה. {{הל&quot;מ-רק-ריף|וכן הלכתא דגרסינן פרק הבא על יבמתו [יבמות ס&quot;ד ע&quot;ב] נשואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרבן שמעון בן]גמליאל נשואין הא דאמרן מלקיות דתנן [סנהדרין פ&quot;א ע&quot;ב] מי שלקה ושנה בית דין כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו נבקעת וסתות דתנן [נדה ס&quot;ג ע&quot;ב] אין האשה קובעת לה וסת עד שתקבענה ג' פעמים ואינה מטהרת לה מן הווסת עד שתעקר ממנה שלשה פעמים שור המועד דתנן [בבא - קמא כ&quot;ג ע&quot;ב] איזהו מועד כל שהעידו בו שלשה ימים:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר: הראשונה של אב. מ&quot;ט דרבי יהודה? רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב. מתיב רבא, רבי יהודה אומר: הראשונה של אב, ומודה רבי יהודה, במארס את בתו כשהיא קטנה ובגרה ואח&quot;כ נשאת, שאין לאביה רשות בה; אמאי? ה&quot;נ לימא: הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב! אלא אי אתמר הכי אתמר, רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: הואיל וברשותו נכתבין}}{{הל&quot;מ-רק-ריף| כתובתה שלה:}}. ומיגבא מאימת גביא? {{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י לענין זכיית האב חזינן דלאו בתר ארוסין אזלינן אפי' לר' יהודה כדקתני ומודה ר&quot;י במארס את בתו ובגרה וכו' אלמא בתר כתיבה אזלינן. לענין מיטרף לקוחות מאימת טרפא ממשעבדי משעת אירוסין דהא מההיא שעתא מחייב בתקנתא דרבנן או דלמא עד שעת כתיבה דהויא מלוה בשטר לא טרפא‍ וקשה לפירושו דמאי שייכא האי בעיא למיבעי הכא בכולה הש&quot;ס מצי למיבעי זמן טריפת כתובת אירוסין דהיינו מנה ומאתים מאימתי. ועוד מדנקט מאימת גביא משמע דמבעי ליה בנשואה אם גובה ממשעבדי מן האירוסין או מן הנשואין‍ ליבעי ארוסה שנתגרשה או שנתארמלה אי טרפא ממשעבדי או לא. ונראה לפרש דדוקא אהך מילתא דר&quot;י שייך למבעי הך בעיא דקתני ומודה רבי יהודה במארס את בתו כשהיא קטנה ובגרה ואח&quot;כ נישאת שאין לאביה זכות בה‍ ומפרש טעמא משום דלא נכתבה ברשותו ומספקא ליה בטעמיה דרבי יהודה אי טעמיה דמודה דאין לאביה רשות בה משום‍ דמסתמא כל אשה בשעת כתיבת כתובתה בשעת נישואין היא מוחלת לזכיה קמייתא ושעבודא דאירוסין מדכתבה למנה מאתים בהדי תוספת דהשתא ואינה מקפדת לכותבו משעת אירוסין ש&quot;מ מחלה לשעבודא קמא לגמרי הלכך היא גופא לא גביא מידי ולאביה נמי אין לו זכיה בה. והא לא תקשי לך הואיל ואם לא היתה מוחלת היה האב זוכה היאך יכולה היא למחול זכות האב די&quot;ל דתקנתא דרבנן בעלמא היא מה שזוכה בה כיון דאין הגביה ברשותו ולא תקינו רבנן אלא כשלא מחלה בתו או דלמא טעמא דר' יהודה דאמר דלית ליה זכיה לאביה לאו משום דמחלה לזכיה קמא לשעבודא אלא משום דלא תקינו ליה חכמים זכיה כלל אלא כשנכתבה ברשותו דאז אלים כחו דקצת כגבוי דמי ולעולם לא מחלה וא&quot;כ יכולה היא לגבות מזמן ראשון ותפשוט מינה דבכ&quot;מ גובה מזמן ראשון.‍ אבל הא לא מיבעיא ליה להש&quot;ס דארוסה אי טרפא ממשעבדי או לא דהואיל וקים ליה דאית לה כתובה בדלא כתב לה כדפריש' והינו בתנאי ב&quot;ד אם כן אמאי לא תטרוף ממשעבדי כמו מן הנשואין היכא דלא כתבינן וכ&quot;ת התם נמי מספקא ליה א&quot;כ ליבעי נמי מן הנשואין אלא ודאי מן הנשואין פשיטא דטרפא ממשעבדי אף על גב דלא כתב לה דכיון דאית לה בתנאי ב&quot;ד כמלוה שטר דמיא ומספקא ליה מן האירוסין מהני טעמי דפרשי'. }}
אמר רב הונא: מנה מאתים מן האירוסין, ותוספת מן הנשואין{{הל&quot;מ-רק-ראש| משום דלא מחלה לשעבודא קמא}}; ורב אסי אשי אמר: {{שוליים|ד}}אחד זה ואחד זה מן הנשואין{{הל&quot;מ-רק-ראש| ולדברי המפרשים דארוסה אין לה כתובה מפרשים הכא בדכתב לה מן האירוסין וכן פי' ר&quot;ח דמיירי בדכתב לה מן האירוסין מנה או מאתים וכתב לה בשעת נשואין ואוסיפת לך כך וכך אמנה או מאתים ואפ&quot;ה קאמר רב אסי דאינה גובה מנה ומאתים אלא מן הנשואין דקסבר דכיון שהזכיר המנה והמאתים עם התוספת בשטר הכתובה מחלה שיעבודא הנכתב לה מן האירוסין. ומילתא דתמיה היא דבשלמא היכא דלא כתב לה אף על גב דגביא ממשעבדי בתנאי ב&quot;ד מ&quot;מ איכא למימר בשעת הנשואין כשכתב לה הבעל כתובתה וכלל המנה ומאתים עם התוספת ולא הקפידה לכתוב זמן מנה ומאתים מן האירוסין מחלה אותו שיעבוד שהיה לה בעל פה כדי שיכתבו לה עתה בשטר עם התוספת ותגבה הכל מזמן הכתיבה אבל היכא דכתב לה למה תמחול שיעבוד שטר שבידה במה שנכלל המנה והמאתים עם התוספת אין זה הוכחה שמחלה כי אי אפשר לכתוב בענין אחר כי כן דרך להוסיף על עיקר כתובתה וכן כתב רב שרירא דאם כתב לה כתובה מן האירוסין ונתארמלה או נתגרשה לא טרפא ממשעבדי ואם נשאת לא טרפה מנה ומאתים אלא משעת נשואין וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;י מהל' אישות) המארס את האשה וכתב לה כתובה ומת או גירשה גובה עיקר מבני חרי ואינה גובה תוספת כלל. וכל אלו דברים תמוהין הן דמ&quot;ש שטר כתובה משאר שטרות שלא תטרוף בו ממשעבדי ועוד דקאמר ראב&quot;ע (לקמן דף נד א) מן הנשואין גובה הכל מן האירוסין בתולה מאתים ואלמנה מנה משמע דגובה מנה ומאתים מן האירוסין ממשעבדי כי היכי דגובה הכל מן הנישואין ממשעבדי. ואפי' לא כתב לה בכתובת אירוסין אחריות הא קי&quot;ל אחריות טעות סופר הוא אף בכתובה דהא בכתובה נחלקו ר&quot;מ ורבנן (לקמן נא א) אי אמרינן אחריות טעות סופר הוא אם לאו. וה&quot;ר יונה ז&quot;ל דחק ליישב דברי הגאונים דאיירי בשלא כתב לה אחריות והא דפליגי באחריות טעות סופר הוא בכתובה היינו כשנכתבה בנישואין דתקנת שמעון בן שטח שיהו כל הנכסים אחראין וערבאין לכתובה בנשואין תיקן בזה נחלקו ר&quot;מ ורבנן רבנן סברי כיון שתיקן שמעון בן שטח שיהא כותב לה כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובה אף על פי שלא כתב כמאן דכתב דמי ור&quot;מ סבר נהי דתיקן לכתוב אם לא כתב לא אמרינן טעות סופר הוא ולא פליגי אלא בנשואין שבזה היתה התקנה אבל כתב לה כתובה מן האירוסין אף רבנן מודו דלא אמרינן אחריות טעות סופר הוא.}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי אמר רב הונא הכי? והאתמר: הוציאה עליו שתי כתובות, אחת של מאתים ואחת של שלש מאות, ואמר רב הונא: באתה לגבות מאתים - גובה מזמן ראשון, שלש מאות - גובה מזמן שני; ואם איתא, תיגבי מאתים מזמן ראשון ומאה מזמן שני! ולטעמיך, תיגבי חמש מאות כולם, מאתים מזמן ראשון, תלת מאה מזמן שני! אלא חמש מאות מ&quot;ט לא גביא? כיון דלא כתב לה צביתי ואוסיפית לך תלת מאה אמאתים, הכי קאמר לה: אי מזמן ראשון גביאת - גביא מאתים, אי מזמן שני גביאת - גביא תלת מאה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שפצעה בפניה''' -  דאפחתה מכספא דאי איתיה לאב דיליה הוא דהא יש לו בה מכר:

'''אמר רב זירא ואמרי לה אמר רבי זירא''' -  הוא רבי זירא הוא רב זירא אלא בבבל מקמי דסליק לארעא דישראל לקמיה דרבי יוחנן ואין סמיכה בבבל הוו קרו ליה רב זירא ובהא שמעתא איכא למ&quot;ד מקמי דסמכוהו אמרה ואיכא למ&quot;ד בתר דסמכוהו אמרה:

'''שמואל''' -  הוו קרו ליה שקוד על שום דהלכתא כוותיה בדיני ושוקד על דבריו לאומרם כהלכתא:

'''הא רב אמרה''' -  לעיל:

'''כרב ששת''' -  דפשיט לעיל בתו מאלמנתו ואמר מעשה ידיה לאחין:

'''מתני' כתובתה של אב''' -  כתובה שהיא גובה משני ארוסין הללו וקסבר יש כתובה לארוסה ובימי נערות וקטנות קאמר:

'''כתובתה שלה''' -  דמשהשיאה פקעה רשותו ובתר גוביינא אזלינן וגוביינא בתר הכי הוא ולא אזלינן בתר כתיבה לומר הואיל והראשונה נכתבה בעודה ברשות האב תיהוי דאב:

'''הראשונה של אב''' -  טעמא מפרש בגמרא:

'''גמ' תו לא חזיא לאינסובי''' -  דהויא חזקה להיות בעליה מתים ודק תנא במלתיה דלא לינקוט בדרך פורענות:

'''ואגב אורחיה''' -  דבעי לאגמורינן משפט הכתובה ומחלוקת ר' יהודה ורבנן נקט לישנא דידיה למסתם לן כרבי דאמר במס' יבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סד|ב}} נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא דבתרי זמני הויא חזקה:

'''דמשעת אירוסין''' -  של בעל הראשון נתחייב לה כתובה וזכה בה אב אבל באירוסין שני לא זכה דמשנשאת לראשון פקעה זכותיה מינה:

'''הואיל וברשותו נכתבין''' -  כתובה הראשונה שהיה לפני הנשואין והלכך בגרה קודם נשואין לא נכתב ברשותו הא דגרסינן נכתבים לשון רבים אמנה ומאתים דכתובה קאי:

'''ומגבא מאימת גביא''' -  כלומר לענין זכייה דאב דהא חזינן דלאו בתר אירוסין אזלינן אפי' לר&quot;י כדקתני ומודה ר&quot;י במארס את בתו ובגרה כו' אלמא בתר כתיבה אזיל לענין מטרף לקוחות מאימת טרפא ממשעבדי משעת אירוסין דהא מההיא שעתא איחייב בתקנתא דרבנן או דלמא עד שעת כתיבה דהויא מלוה בשטר לא טרפא:

'''מנה מאתים''' -  דמתקנתא דרבנן מחייב טרפא מזמן אירוסין אם מת או גרשה לאחר נשואין טורפת לקוחות שלקחו מנכסיו מזמן אירוסין ואילך דמההיא שעתא אשתעבד:

'''ותוספת''' -  שמעלמא היא באה לה לא נשתעבד עד זמן כתיבת הכתובה שקנו מידו וכתב:

'''אחד זה ואחד זה מן הנשואין''' -  דהיא גופה מחלה לשעבודא קמא ונתרצתה בזמן הכתוב בשטר הכתובה ככל המפורש בה בין עיקר בין תוספת:

'''אחת של מאתים''' -  והיא מוקדמת דדוקא כסדר נקט:

'''ואמר רב הונא באתה לגבות מאתים כו'''' -  כלומר אין לה אלא אחד מהן ויפה כחה לגבות איזה שתרצה באתה לגבות מאתים דניחא לה בהכי וכגון שמכר נכסיו בין זמן ראשון לזמן שני דאי מפקא למיגבי בשל שלש מאות נמצאו שטרי הלקוחות קודמין:

'''גובה''' -  מאתים וטורפת לקוחות מזמן הכתוב:

'''ואם איתא''' -  דסבר רב הונא חוב ראשון מזמן ראשון ותוספת מזמן שני ה&quot;נ תיגבי מאתים מזמן ראשון ומאה מזמן שני:

'''כיון דלא כתיב בה''' -  בכתובה שניה:

'''צביתי ואוסיפית לך תלת מאה אמאתים''' -  ש&quot;מ לא להוסיף על הראשונה בא ולא תגבה השניה אא&quot;כ הראשונה בטלה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''שפצעה''' בפניה. ואם תאמר תקשי הך ברייתא לרב וריש לקיש דמשמע בהחובל (ב&quot;ק דף פז: ושם) דפליגי ארבי יוחנן דאמר פצעה בפניה דהוי דאב ויש לומר דבפחת דעד הנערות מודו כולי עלמא דהוי דאב שמפסיד במה שהיה יכול למוכרה והתם פליגי במה שהיא נפחתת גם מנערות ואילך וסבר רבי יוחנן דכל הפחיתה הויא דאב הואיל ונעשה לה בעוד שהיא ברשות אב אי נמי בפחיתת מכירה מודו כולי עלמא דהויא דאב והתם פליגי במה שנפחתה לקידושין דסבירא להו לרב וריש לקיש דלא זכיא ליה רחמנא אלא קידושין ממש [וריצב&quot;א פירש אע&quot;ג דפליגי בפצעה בפניה בקצץ לה ידיה מודו כולי עלמא דהוי דאב ומוקמי הך ברייתא דהכא בחבלות גדולות וסברי נמי דאין אדם מוריש מעשה ידיה לאחין]:

''' טעמא''' דהשיאה וגרשה וכו'. משום מאן דאמר מעיין גורם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יבמות|סד|ב}} דייק לה מסיפא ואם תאמר ותקשי ליה מרישא דמשמע דמזל גורם ויש לומר דמצי למימר דנקט רישא אגב סיפא וריב&quot;ן מוקי כולה מתניתין באשה אחת ומפרש הכי טעמא דהשיאה וגרשה אחר שאירסה ונתארמלה הא השיאה ונתארמלה תו לא הוי מצי למימר השיאה שנית ואין נראה לר&quot;י דאם כן לא הוה מצי מוכח אלא למאן דאמר מזל גורם דלמאן דאמר מעיין גורם אכתי הוי מצי למתני תו השיאה ואם כן תקשי ליה ממתני' דהכא:

''' ומיגבא''' מאימת גביא. פירש בקונטרס אי משעת אירוסין דהא מההיא שעתא איחייב ליה בתקנתא דרבנן או דלמא עד שעת כתיבה דהויא מלוה בשטר לא טרפא ממשעבדי וקשה לר&quot;י דמאי שייכא הך בעיא הכא ועוד מדנקט מאימת גביא משמע דבנשואה בעי מאיזה זמן טורפת ואמאי ליבעי אי כל ארוסות טרפי ממשעבדי או לא ונראה לר&quot;י דדוקא בהך דמיירי רבי יהודה בה במארסאת בתו ובגרה ואחר כך ניסת קא בעי דאי טעמא דמודה משום דלא נכתבו ברשותו הוי טעמא משום דבשעת כתיבה מחלה לשיעבודא דלא תקינו ליה רבנן לאב אלא כשלא מחלה ואם כן איהי גופה נמי לא גביא מידי או דלמא טעמא דר' יהודה לאו משום דמחלה לשעבודא קמא קאמר אלא משום דלא תקינו לאב זכיה בשלא נכתבה ברשותו ומיהו היכא דלא נכתבה כלל פשיטא דהוי דאב כגון שגירשה מן האירוסין ואם כן גביא מזמן ראשון ודוחק להעמיד כולה שמעתין אליבא דרבי יהודה ונראה לרשב&quot;א דאליבא דרבנן בעי ובעי טפי הכא מבעלמא היכא דליכא אב דהכא אם נתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין היתה הכתובה של אב וכי היכי דמפסיד כחו האב בשעת נשואין מספקא ליה אם גם היא מפסדת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ד|מג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ד|מג|ב}}</text>
      <sha1>gahtqisa09b5e85tl7splnssir8fttl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות מד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731896</id>
    <revision>
      <id>3009166</id>
      <parentid>2945270</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T04:24:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13631" sha1="7gqhn8hbgn9bxr6z3kl8vq8nzyts6et" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|מד|ב|מד א|מה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף מד עמוד ב] גמ'. מנא הני מילי? אמר ר&quot;ל, דאמר קרא: ומתה, לרבות הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה. אי הכי, מילקא נמי נילקי, ומאה סלע נמי לשלם! אמר קרא: ומתה, למיתה נתרבתה ולא לקנס. ואימא: לרבות הורתה ולידתה בקדושה! ההיא ישראלית מעלייתא היא. ואימא: לרבות הורתה ולידתה שלא בקדושה! א&quot;כ, בישראל מאי אהני ליה}}. {{הל&quot;מ-פוסקים-הגה|אמר ר' יוסי בר חנינא: המוציא שם רע על היתומה - פטור, שנאמר: ונתנו לאבי הנערה, פרט לזו שאין לה אב}}.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתיב ר' יוסי בר אבין, ואיתימא ר' יוסי בר זבידא: ואם מאן ימאן אביה - לרבות יתומה לקנס, דברי ר' יוסי הגלילי! הוא מותיב לה, והוא מפרק לה: בבא עליה ואח&quot;כ נתיתמה. }}{{הל&quot;מ-פוסקים-הגה|רבא אמר: }}{{שוליים|א}}חייב {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וכן הילכתא}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ממאי? מדתני אמי: בתולת ישראל - ולא בתולת גרים; אי אמרת בשלמא כי האי גוונא בישראל מיחייב, היינו דאיצטריך קרא למעוטי גרים, אלא אי אמרת בישראל כה&quot;ג פטור, השתא בישראל פטור, בגרים מיבעיא? }}אמר ריש לקיש: {{שוליים|ב}}המוציא שם רע על הקטנה - פטור, שנאמר: ונתנו לאבי הנערה, נערה מלא דבר הכתוב.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מתקיף לה רב אחא בר אבא: טעמא דכתיב בה הנערה, הא לאו הכי - הוה אמינא אפילו קטנה, הא כתיב: ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנערה, והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה, וקטנה לאו בת עונשין היא! אלא כאן נערה, }}הא כל מקום שנאמר נער - אפילו קטנה במשמע. תני שילא, שלש מדות בנערה: באו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה –
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גמ' מנא הני מילי''' -  שהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה בסקילה:

'''ומתה''' -  וסקלוה כל אנשי עירה באבנים ומתה והאי ומתה קרא יתירא הוא:

'''בישראל''' -  כי עשתה נבלה בישראל:

'''מאן ימאן''' -  במפתה הכתוב מדבר דמצי למיכתב ואם ימאן וכתב ואם מאן ימאן בין אביה קיים וממאן בין שאין אביה קיים והיא ממאנת אלמא אע&quot;ג דכתיב באונס ונתן לאבי הנערה ואונס ומפתה מהדדי גמירי מיחייב קנס איתומה וכי תימא שאני הכא דרבי רחמנא [אבל לגבי מוציא ש&quot;ר לא אתרבאי] הכא נמי לאו יתומה משמע מריבוי אלא דבין היא ובין אביה יכולין לעכב כדאמרינן באלו נערות (לעיל דף לט:) ויתומה לא אתרבאי הכא אלא דסבירא ליה לתנא דאביה דקאמר קרא לאו למעוטי יתומה אלא למימרא דקנסה לאביה ולא לעצמה והוא הדין לאביה האמור במוציא שם רע:

'''הוא מותיב כו'''' -  הא יתומה דקאמר תנא:

'''בבא עליה ואח&quot;כ נתיתמה''' -  ולעולם אבי הנערה למעוטי יתומה בין בקנס בין בהוצאת שם רע:

'''רבא אמר חייב''' -  המוציא שם רע על היתומה:

'''מדתני אמי כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולא בתולת גרים''' -  והא בתולת גרים יתומה היא דרחמנא אפקריה לזרעיה דמצרי כשל חמור דכתיב ([[יחזקאל  כג]]) וזרמת סוסים זרמתם והוא לשון שכבת זרע הזורם כזרם מים ואצטריך קרא למעוטי אי אמרת בשלמא כו':

'''נערה מלא דבר הכתוב''' -  בכל מקום כתיב נער וכאן כתיב נערה מלא להוציא את הקטנה:

'''אלא כאן נערה כו'''' -  אלא האי דכתיב מלא לא ללמד על עצמו בא ולהוציא את הקטנה דבלאו הך דרשא אמעיטא לה קטנה כדאמרינן דלאו בת עונשין אלא ללמד בא על כל נערה שבתורה שכתובין חסר לומר שאף הקטנה במשמע והכי יליף כאן נערה כאן שאי אפשר בקטנה כתיב מלא הא למדת שכל מקום שנכתב חסר אף הקטנה במשמע כגון באונס ומפתה:

'''שלש מדות''' -  במיתת נערה המאורסה:

'''באו לה עדים בבית חמיה''' -  לאחר שניסת:

'''שזינתה בבית אביה''' -  באירוסין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מנא''' הני מילי. משום דכתיב בישראל קא בעי:

''' ואימא''' לרבות הורתה ולידתה בקדושה ההיא ישראלית מעלייתא היא. תימה דגבי חליצה דדרשינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יבמות|קב|א}} מונקרא שמו בישראל דאין כשר לדין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל אלמא ממעטי מבישראל אפי' הורתו ולידתו בקדושה וכ&quot;ת דהתם משום דהורתו שלא בקדושה לא אצטריך למעוטי דמקרב אחיך ידעינן בכל דין דבעינן הורתו ולידתו בקדושה ואייתר גבי דין חליצה בישראל עד שיהא אביו ואמו מישראל אכתי איכא לאקשויי אימא דבישראל אתא למעוטי הורתו שלא בקדושה אפי' לחליצת בני גרים דמקרב אחיך לא דרשינן אלא למיפסליה לדין ישראל אבל גר חבירו מצי דיין כדדרשינן התם עליך הוא דבעינן מקרב אחיך כו' ואור&quot;י כיון דהורתו ולידתו בקדושה ישראל מעליא הוא כדאמרינן הכא אם כן הכי נמי בני גרים כיון שהורתן ולידתן בקדושה הוו ישראל מעלייתא וקרינא בהו עליך והואיל וכן בלא ונקרא שמו בישראל נפקא לן שפסול גר לחליצת בני גרים דבעינן מקרב אחיך עד שתהא אמו מישראל ולהכי אייתר בישראל לאצרוכי אביו מישראל.:

''' ואימא''' לרבות הורתה ולידתה שלא בקדושה. תימה אדרבה אית לן לאוקמי קרא בדדמי וי&quot;ל כיון דמרבינן הורתה שלא בקדושה אם כן גלי לן קרא דבישראל לאו דוקא וא&quot;כ ממילא נרבה אפילו לידתה שלא בקדושה:

''' אם''' כן בישראל מאי אהני ליה. תימה לרשב&quot;א דנימא אהני ליה שלא ילקה ולא ישלם מאה כסף ואור&quot;י דסברא הוא שיהנה לכל הכתוב בפרשה ועוד אור&quot;י דלענין מלקות ומאה כסף לא איצטריך למעוטי מבישראל דמבתולת ישראל ולא בתולת גרים ממעטינן להו והשתא אתי שפיר דלא תיקשי אמאי איצטריך בתולת ישראל ולא בתולת גרים תיפוק ליה מבישראל ואע&quot;ג דלגבי מיתה כתיב מ&quot;מ גמרינן מינה קנס כדמשמע בסמוך דקאמר טעמא דכתב רחמנא נערה הא לאו הכי ה&quot;א אפי' קטנה והכתיב אם אמת וגו' אלמא דילפינן קנס ממיתה אלא ודאי אי לא כתיב בתולת ישראל ה&quot;א דאפילו הורתה ולידתה שלא בקדושה הוה מרבינן מומתה ובישראל אהני שלא ילקה ולא ישלם מאה כסף אבל השתא דשמעינן לה מבתולת ישראל ע&quot;כ בישראל אתא למעוטי הורתה ולידתה שלא בקדושה.:

''' המוציא''' שם רע על היתומה פטור כו'. תימה דתקשי ליה ממתני' דקתני הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה ואין לה פתח בית אב ולא מאה כסף משמע הא ישראלית גמורה דכוותה שאין לה אב יש לה מאה כסף ולעיל נמי תנן דגיורת פחותה מבת ג' יש לה קנס וי&quot;ל דמוקי מתני' אליבא דר&quot;ע דאמר לעיל (דף לח.) נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה ודריש אשר לא אורסה לאביה הא אורסה לעצמה וה&quot;נ דריש לאבי הנערה הא אין לה אב לעצמה אבל ר' יוסי בר' חנינא דהכא אליבא דר&quot;י הגלילי קאמר דפטור דכי היכי דדריש לעיל הא אורסה אין לה קנס ה&quot;נ דריש הכא לאבי הנערה הא אין לה אב אין לה קנס ורבא דפליג עליה סבר דאפי' לר&quot;י הגלילי חייב מדתני אמי דדריש ליה מקרא ומסתבר דלא פליג שום תנא אההיא דרשא והשתא פריך הכא רבי יוסי בר אבין מדתני אם מאן ימאן לרבות יתומה לקנס דברי ר&quot;י הגלילי וה&quot;ג ר&quot;ח וכן במכילתא גרס דברי ר' יוסי הגלילי ופריך מר' יוסי הגלילי אר' יוסי הגלילי לר' יוסי בר' חנינא וכן משמע בהדיא בירושלמי דר' יוסי בר' חנינא אליבא דר' יוסי הגלילי קאמר לה ומתני' כר&quot;ע ופריך נמי מלרבות יתומה לקנס דברי ר' יוסי הגלילי ומשני נמי כדמשני הכא אבל התם קאמר מילתיה אאונס ואמפתה ולא אמוציא שם רע:

''' בתולת''' ישראל ולא בתולת גרים. וא&quot;ת אמאי איצטריך אם מאן ימאן לרבות יתומה מבתולת ישראל נפקא מדממעט דווקא בת גרים ולמאי דפ&quot;ה דיתומה לאו מרבויא משתמעא ניחא ונראה לרשב&quot;א דאי לאו דמרבינן יתומה ממאן ימאן לא הוה דרשינן בתולת ישראל ולא בתולת גרים אלא לדרשה אחריתי כיון דמשום בת גרים לא צריך קרא דמונתן לאבי הנערה נפקא ולא היה סברא לומר דלא איצטריך קרא אלא לדיוקא הא יתומה בת ישראל יש לה קנס אבל השתא דמרבינן יתומה לית לן למעוטי מלאבי הנערה בת גרים דדרשינן שפיר בתולת ישראל ולא בתולת גרים:

''' הא''' לאו הכי ה&quot;א אפילו קטנה והכתיב ואם אמת היה. נראה לר&quot;י דלא בעי רב אחא למילף קנס ממיתה דכל היכא דלא מחייב מיתה לא מחייב קנס ולא בעי למימר נמי הואיל וקרא איירי בגדולה כל דינין שבפרשה אין נוהגין אלא בגדולה אלא הכי פריך טעמא דכתב רחמנא נערה בה&quot;א הא לאו הכי ה&quot;א אפילו קטנה במשמע והיינו משום דכיון דלא כתיב ה&quot;א ביטל משמעות נערה דמשמע דווקא גדולה והא כתיב אם אמת וגו' וקטנה לאו בת עונשין היא ואפ&quot;ה כתב נערה חסר אלמא משום חסרון ה&quot;א אינו מבוטל משמעות נערה דהוי גדולה והשתא לא קשה מידי לרבנן. מנא להו דמחייבי סקילה בבא על הקטנה והא קרא בבת עונשין איירי דהא הכא לא בעי למעוטי קטנה מקנס משום דקרא בבת עונשין איירי אלא כדפרישית ולא תקשי נמי אמאי איצטריך בתולת ישראל תיפוק ליה מבישראל דגבי סקילה דהא לא ילפינן מהדדי:

''' הא''' כל מקום שנאמר נער אפי' קטנה במשמע. ור&quot;מ נמי הוה דריש הכי אי לאו משום דלו תהיה לאשה דדריש לעיל (דף מ:) במהוה עצמה וא&quot;ת הואיל ומסתבר למדרש דכל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע כרבנן נימא לר&quot;מ דווקא באונס ומפתה דגלי קרא גלי אבל בכל מקום נדרוש דאפילו קטנה במשמע ואור&quot;י דהיינו טעמא דר&quot;מ דאי דווקא לאונס ומפתה אתא קרא דולו תהיה לאשה ליכתוב בהו נערה מלא כמו במוציא שם רע וה&quot;א כאן נערה הא בכל מקום כו' ומדכתיב לו תהיה לאשה במהוה עצמה בא ללמד דבכל מקום שנאמר נער כמו הכא במהוה עצמה מיירי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ד|מד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ד|מד|ב}}</text>
      <sha1>7gqhn8hbgn9bxr6z3kl8vq8nzyts6et</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות מו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731899</id>
    <revision>
      <id>3009156</id>
      <parentid>2945273</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:14:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12114" sha1="pjed7efomvifzbs08ni6usm7jgzim5c" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|מו|א|מה ב|מו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף מו עמוד א] רב פפא אמר: מאי בעל לוקה דקתני התם? ממון. וקרי ליה לממון מלקות? אין, והא תנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|האומר חצי ערכי עלי - נותן חצי ערכו, רבי יוסי בר' יהודה אומר: לוקה ונותן ערך שלם; לוקה אמאי? אמר רב פפא: לוקה בערך שלם, מאי טעמא? גזירה חצי ערכו אטו ערך חציו, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וערך חציו הוי ליה אבר שהנשמה תלויה בו. ת&quot;ר: וענשו אותו - זה ממון, ויסרו - זה מלקות. בשלמא וענשו זה ממון, דכתיב: וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה, אלא ויסרו זה מלקות מנלן? א&quot;ר אבהו: למדנו יסרו מיסרו, ויסרו מבן, ובן מבן, והיה אם בן הכות הרשע. אזהרה למוציא שם רע מנלן? ר' אלעזר אמר: מלא תלך רכיל, רבי נתן אומר: מונשמרת מכל דבר רע. ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי? ההוא מיבעי ליה לכדר' פנחס בן יאיר, ונשמרת מכל דבר רע - מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. ור' נתן מאי טעמא לא אמר מהאי? ההוא }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אזהרה לב&quot;ד, שלא יהא רך לזה וקשה לזה. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא אמר לעדים בואו והעידוני, והן מעידים אותו מאליהן - הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלעים, היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה; היא וזוממיה סלקא דעתך? אלא, או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה. טעמא דלא אמר להו, הא אמר להו - אף על גב דלא אגרינהו, לאפוקי מדר' יהודה; דתניא, רבי יהודה אומר: אינו חייב עד שישכור עדים. מ&quot;ט דר' יהודה? אמר ר' אבהו: אתיא שימה שימה, כתיב הכא: ושם לה עלילות דברים, וכתיב התם: לא תשימון עליו נשך, מה להלן ממון, אף כאן ממון. אמר רב נחמן בר יצחק, וכן תני רב יוסף צידוני בי רבי שמעון בן יוחאי: אתיא שימה שימה. בעי רבי ירמיה: שכרן בקרקע, מהו? בפחות משוה פרוטה, מהו? שניהם בפרוטה, מהו? בעי רב אשי: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הוציא שם רע על הנישואין הראשונים, מהו? על נשואי אחיו, מהו? פשוט מיהא חדא, דתני ר' יונה: את בתי נתתי לאיש הזה, }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לזה - ולא ליבם. מאי רבנן ומאי ר' אליעזר בן יעקב? ד}}תניא: {{שוליים|ח}}כיצד הוצאת שם רע? בא לבית דין ואמר פלוני, לא מצאתי לבתך לבתו בתולים{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, אם יש עדים שזינתה תחתיו - יש לה כתובה מנה; אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה? בת סקילה היא! הכי קאמר: }}אם יש עדים שזינתה תחתיו - בסקילה, זינתה מעיקרא - יש לה כתובה מנה; נמצא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ששם רע אינו }}שם רע - הוא לוקה ונותן מאה סלע, בין בעל ובין לא בעל, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והוא שאמר לעדים בואו והעידוני אבל באו מאליהן פטור וכ&quot;ש אם לא באו עדים שפטור הא דקתני הכא זנתה מעיקרא יש לה כתובה מנה ליתא דקי&quot;ל כרבא דאמר מקח טעות לגמרי משמע ולית לה כלום כדכתבינן בפרקא קמא}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן המוציא ש&quot;ר אינו לוקה עד שיבעול כדרכה ויוציא ש&quot;ר שכדרכה נבעלה והמוציא שם רע ולא בעל לוקה מכת מרדות דרבנן:. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, היינו דכתיב: ובא אליה ואקרב אליה, אלא לרבנן מאי ובא אליה ואקרב אליה? ובא אליה - בעלילות ואקרב אליה - בדברים. בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, היינו דכתיב: לא מצאתי לבתך בתולים, אלא לרבנן מאי לא מצאתי לבתך בתולים? לא מצאתי לבתך כשרי בתולים. בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, היינו דכתיב: ואלה בתולי בתי, אלא לרבנן מאי ואלה בתולי בתי? }}{{שוליים|ט}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואלה כשרי בתולי בתי. בשלמא לר&quot;א בן יעקב, היינו דכתיב: ופרשו השמלה, אלא לרבנן מאי ופרשו השמלה? אמר רבי אבהו: פרשו מה ששם לה; כדתניא: ופרשו השמלה - }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מלמד, שבאין עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה; רבי אליעזר בן יעקב אומר: דברים ככתבן, שמלה ממש. שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: אף על גב }}{{שוליים|כ}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שלא מצינו בכל התורה כולה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה למכות ולעונשין, אבל מוציא שם רע חלק, אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה, ויוציא שם רע כדרכה. כמאן? אי כרבנן, אף על גב דלא בעל! אי כר' אליעזר בן יעקב, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''רב פפא אמר''' -  לעולם מלקות ממש ומאי בעל לוקה לא בעל אינו לוקה דקאמר בהך ברייתא ממון דמאה סלע קאמר:

'''חצי ערכו''' -  לפי שניו דערך קצוב בפרשה לפי השנים:

'''גזירה חצי ערכו''' -  דמשמע חצי ערך שלם שקצוב לו לפי שנים:

'''אטו ערך חציו''' -  עלי והאומר ערך חציו עלי או ערך ראשי או לבי עלי נותן ערך שלם דהוה ליה מעריך אבר שהנשמה תלויה בו וגבי ערכין כתיב ([[ויקרא  כז]]) בערכך נפשות שהמעריך אבר שהנשמה תלויה בו נותן קצבה שנתנה בו תורה:

'''ויסרו מויסרו ויסרו מבן''' -  כתיב הכא ויסרו אותו וכתיב גבי סורר ומורה ויסרו מה להלן בן עמו אף כאן בן עמו והיינו ויסרו דהכא מויסרו דהתם וההוא ויסרו דהתם מבן שעמו דלגמריה לבן שעמו על ויסרו דהכא והדר יליף בן דאייתינן הכא מבן והיה אם בן הכות מה התם מלקות אף הכא מלקות:

'''ונשמרת מכל דבר רע''' -  וכל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:

'''לכדרבי פנחס''' -  במסכת עבודה זרה: 

שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה דסמיך ליה כי יהיה בך איש וגו':

'''רך לזה''' -  ורכיל לשון רך לי תהיה:

'''לא אמר לעדים''' -  המעידים על זנותה:

'''שכרן בקרקע''' -  לרבי יהודה מהו כיון דמרבית גמר כסף או אוכל בעינן דהוו מטלטלין כדכתיב לענין רבית או דלמא לממון הוא דגמר ג&quot;ש ואפי' מקרקעי:

'''על נשואין הראשונים''' -  כנסה ולא הוציא ש&quot;ר וגרשה והחזירה ואחר כך מוציא שם רע לא מצאתי בתולים לנישואין קמאי:

'''ולא ליבם''' -  אין יבם שהוציא שם רע על נישואי אחיו בכלל פרשה זו לטעון טענת בתולים איפשיטא ליה בעיא בתרייתא:

'''זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה''' -  קסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה:

'''כשרי בתולים''' -  עדים שיזימו או יכחישו את אלו ויכשירו את בתך לבתולה גמורה:

'''כשרי בתולי בתי''' -  עדים המזימין את עדיו:

'''שלא מצינו שחלק הכתוב''' -  משכבי אשה כתיב שני משכבותיה שוין לכל משפט עריות:

'''במוציא שם רע חלק''' -  שאם הביא עדים שנבעלה ארוסתו שלא כדרכה ונמצאו זוממין אינו נותן מאה סלע דלא מצאתי בתולים כתיב במקום בתולים:

'''אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה''' -  כלומר כשבעל נאמרו דברים ובעילתו אפילו היא שלא כדרכה כי היכי דלא חלק בשאר עונשין אבל ביאה של זנות שהוא מוציא לעז עליה צריך שיאמר על ביאה כדרכה ולקמן מפרש לה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אתיא''' שימה שימה. נראה דלאו ג&quot;ש גמורה היא מדבעי בסמוך שכרן בקרקע או בפחות משוה פרוטה מהו אף ע&quot;ג דאין רבית בקרקע אלא דווקא דומיא דכסף ואוכל ולא בפחות משוה פרוטה מדאמר בריש איזהו נשך (ב&quot;מ דף סא. ושם) למה לי דכתב רחמנא לאו בגזל לאו ברבית לאו באונאה ואם יש רבית בפחות משוה פרוטה הא איצטריך לאו ברבית לפחות משוה פרוטה והנך נמי לא ילפינן מיניה דמה לרבית שכן ישנה בפחות משוה פרוטה והא דאמר בערכין (דף לא. ושם) גבי בתי ערי חומה רבית הוא אלא שהתורה התירתו התם חשיב ריבית לפי שעומד בבית בשכר המתנת מעותיו אבל אם אדם לוה שדה שאם שטפה נהר יפרע לו שדה וחצי או עשר גפנים טעונות פגין או בוסר בי&quot;א דלכולי עלמא כקרקע דמיא לשבועה ולכל דבר שמא כי האי גוונא לא הוי רבית בקרקע:

''' בשלמא''' לר&quot;א בן יעקב היינו דכתיב ופרשו השמלה. תימה דע&quot;כ בשיש עדים שזינתה איירי דמשום שלא ימצאו על השמלה דם בתולים אין להורגה א&quot;כ מה תועלת יש בפרישת השמלה דפשיטא דלא מיתכחשי עדים בשביל כך דיש לתלות שהנואף הטה וי&quot;ל דסבר דלא מיחייב אלא אם כן העיז פניו לשנות הידוע שמחציף להראות השמלה בלא בתולים לבית דין ונמצא שקרן שהיא מלאה דם:

''' דברים''' ששם לה. לא מלשון שמלה דריש דהא מפרש בברייתא דמייתי שמלה כשמלה חדשה אלא לישנא דקרא נקט ושם לה עלילות דברים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ד|מו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ד|מו|א}}</text>
      <sha1>pjed7efomvifzbs08ni6usm7jgzim5c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות נ ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731909</id>
    <revision>
      <id>3009042</id>
      <parentid>2945284</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:10:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009042</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12844" sha1="bnwd13288l28ynp5uh8d3ydy6nj5169" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|נ|ב|נ א|נא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף נ עמוד ב] יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא, ויתיב רב המנונא וקאמר: כשם שאין הבנים יורשין {{הל&quot;מ-ריף-ראש|כתובת בנין דיכרין }}אלא מן הקרקע, כך אין בנות ניזונות אלא מן הקרקע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והאידנא תקון רבנן }}בתראי {{הל&quot;מ-ריף-ראש|למיזן אפילו מן המטלטלין:. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אווש עליה כולי עלמא, דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה, דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה? אמר ליה רב יוסף: ודלמא }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כתובת בנין דכרין קאמר מר? אמר ליה: מר דגברא רבא הוא, ידע מאי קאמינא. }}אמר רבי חייא בר יוסף: רב זן אפילו מחיטי דעלייה. איבעיא להו: פרנסה הויא, ומאי עלייה? מעילוייא דאב, וכדשמואל, דאמר שמואל: {{שוליים|ב}}לפרנסה שמין באב, או דלמא מזוני ממש הוה, ומאי עלייה? מדברים טובים שנאמרו בעלייה, דאמר רב יצחק בר יוסף: בעלייה התקינו, שיהו בנות ניזונות מן המטלטלין? תא שמע: בידיה דרבי בנאי אחוה דרבי חייא בר אבא הוו מטלטלין דיתמי, אתו לקמיה דשמואל, א&quot;ל: זיל זון{{הל&quot;מ-רק-גמרא|; מאי לאו }}לימא למזוני, וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה. לא, התם לפרנסה הואי, ושמואל לטעמיה, דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב. הוה עובדא בנהרדעא, ודון דייני דנהרדעא; בפומבדיתא, ואגבי רב חנא בר ביזנא. אמר להו רב נחמן: זילו אהדרו, ואי לא - מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו. רבי אמי ורבי אסי סבור למיזן ממטלטלי, אמר להו רבי יעקב בר אידי: מילתא דר' יוחנן ור&quot;ל לא עבדו בה עובדא, אתון עבדין בה עובדא? רבי אלעזר סבר למיזן ממטלטלין, אמר לפניו רבי שמעון בן אליקים: רבי, יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה אלא מדת רחמנות, אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ההוא דאתא }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ההיא דאתאי }}לקמיה דרב יוסף, אמר להו: הבו לה מתמרי דעל בודיא. אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה, כי האי גוונא מי הוה יהיב ליה מר? אמר ליה: דחזייא לבודיא קאמינא.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אווש עליה כולי עלמא''' -  והוא לא פי' דבנים יורשין דקאמר כתובת בנין דיכרין היא וסבורים שסתם ירושה קאמר שאין הבנים יורשין מטלטלין:

'''דלמא כתובת בנין דיכרין קאמר מר''' -  לפי ששתי תקנות הללו שתקנו חכמים בתנאי כתובה לומדות זו מזו ובכתובת בנין דכרין תנן בפרק מי שהיה נשוי (לקמן דף צא.) דאין נגבית מן המטלטלין דתנן ר' שמעון אומר אפי' יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהא שם נכסים שיש להן אחריות מותר על שתי הכתובות דינר והתם מפרש להילכתא כתובת בנין דיכרין דתנן מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואח&quot;כ מת הוא ויתומין של כל אחת מבקשין כתובת אמן כגון שכתובת האחת מרובה או אם שתיהן שוות פעמים שבני האחת רבים ובני האחת מועטין ואותן המועטין מבקשים כתובת אמן לחלקוה ביניהן ובני השניה יחלקו את כתובת אמן ביניהן ובאין עליהם מכח תנאי כתובת אמן שכתוב בה כתובת בנין דכרין דיהווין ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך כו' אם יש מותר דינר על שתי הכתובות שתתקיים בו נחלה דאורייתא אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו חולקין בשוה למנין גולגלותם דבמקום דמיעקרא נחלה דאורייתא לא תקון רבנן:

'''מר דגברא רבה הוא ידע''' -  שאין ללמוד מזון בנות מירושת בנים אלא מירושת כתובת בנין דכרין שבאה מכח תנאי כתובה כמותה:

'''רב זן מחיטי דעלייה''' -  יתומות באו לפניו ותובעות מזונות מחיטי דאביהן שלא היו שם קרקעות אלא מטלטלין ונתן להם:

'''פרנסה הואי''' -  לא מזונות היו אלא פרנסת נדוניא לינשא וההיא גביא ממטלטלי:

'''וכדשמואל דאמר לפרנסה שמין באב''' -  אומדין לפי וותרנותו של אב או לפי קמצנותו אם היה קיים כך וכך היה נותן להם מנכסים הללו וכיון דאומד דעתו שיימינן מקרקעי ומטלטלי שוים בכך:

'''מעילוייא דאב''' -  לפי אומד עילוי דעת וותרנותו:

'''או דלמא מזוני ממש''' -  ואע&quot;ג דתנאי כתובה ככתובה ואין נגבית ממטלטלי דכל אסמכתא דשטרי אקרקעות היא לפי שעומדות בעין רב סבר לה כתקנת עלייה והיינו דקאמר מחיטי דעלייה:

'''זיל זון''' -  את הבנות:

'''הוה עובדא ודון דייני''' -  לזון מן המטלטלין:

'''מתמרי דעל בודיא''' -  שהן מטלטלין:

'''בודיא''' -  מחצלות שנותנין תחת הדקלין כשגודרין התמרים:

'''אילו בעל חוב הוה''' -  כלומר אפילו בעל חוב שיפה כחו לטרוף ממשועבדין אינו גובה ממטלטלין של יתומים וזו תגבה למזון הבנות שהורע כחן אצל משועבדים:

'''דחזו לבודיא''' -  הקרובות לגדור ועדיין מחוברות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''יתיב''' רב יוסף קמיה דרב המנונא. משמע דרב יוסף היה קטן מרב המנונא ובפ&quot;ק דקידושין (דף כה. ושם) משמע דרב המנונא תלמידו של רב חסדא היה גבי סבי דנזייתא דלא אתו לפירקיה דרב חסדא אמר ליה לרב המנונא זיל צנעינהו ורב יוסף חבירו של רב חסדא היה אלא צ&quot;ל דתרי רב המנונא הוו:

''' ומאי''' עלייה מעילוייא דאב. לקמן בפרק מציאת האשה (דף סח.) פר&quot;ח דהא דאמר שמואל שמין באב לא ליפות כח הבת ליתן לה יותר מעשור נכסים אם האב היה וותרן אלא לגרוע כחה וליתן לה פחות מעשור נכסים אם אנו יודעין שהוא עצרן דלא מצינו שומא לעלוייא אלא לגריעותא כדאמרי' בפ' מציאת האשה (ג&quot;ז שם) מעשה ונתן לה רבי עד שנים עשר בנכסים ולקמן (דף נב:) נמי משמע דדוקא עד עישור נכסים שרו רבנן אבל טפי איכא עבורי אחסנתא דפריך מי איכא מידי דרחמנא אמר ברא לירות ברתא לא תירות ומתקני רבנן כו' ומסיק עד כמה משמע עד כמה שרו רבנן אע&quot;ג דדמי לעבורי אחסנתא עד עישור נכסים ומיהו הכא משמע עלוייא דאב דשמואל לעלוייא קאמר ויש לומר דלענין מטלטלי דוקא הוי לעלוייא דכיון דשמין בדעת האב גביא נמי ממטלטלי אבל לענין כמה בדעת האב ליתן הוי לגריעותא שלא להוסיף על עישור אלא לפחות וא&quot;ת דבפרק מציאת האשה (ג&quot;ז שם) תנן רבי יהודה אומר אם השיא בת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה משמע אפילו נתן לראשונה יותר מעישור נכסים מדקא מהדרי ליה רבנן פעמים שאדם עשיר והעני פירוש עשיר בדעת והעני בדעת ולא יתן לזאת כמו שנתן לראשונה אלא שמין את הנכסים ועישור נכסים יתנו ולא יותר ושמואל דאמר שמין באב כר&quot;י סבירא ליה ואור&quot;י דלעולם לא קאמר רבי יהודה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה אלא דווקא כשנתן לראשונה עישור נכסים או פחות ורבנן מהדרו ליה דאין ללכת אחר דעתו הראשונה כיון שדעת האדם משתנה הילכך לעולם יתנו עישור נכסים ויש להביא ראיה דרבי אית ליה בהדיא כר&quot;י בפרק מציאת האשה (שם) וקאמר רבי בההיא שמעתתא דפרנסה טרפא ממשעבדי ולא מזונות לפי שמזונות אינן קצובים כדאמרינן בהניזקין (גיטין דף נא. ושם) ופרנסה מיקץ קייצא כדאמר התם ואם איתא דלהוסיף על עישור נכסים נמי שמין באב אם כן פרנסה נמי אינה קצובה אבל אם אין שמין אלא לפחות מעישור נכסים ניחא אע&quot;פ שאין לה קצבה למטה כיון דלמעלה מיהא יש לה קצבה יכולין הלקוחות ליזהר ולהניח מבני חרי כדי עישור נכסים ומיהו אין ראיה דאם כן מהאי טעמא נמי יש קצבה למזונות כששיעבדו האחים דהא יש קצבה למעלה עד בגר ואין לומר דהתם איכא למימר שמא תלקה ותצטרך רפואה ואמרינן בפרקין. דרפואה שאין לה קצבה היא בכלל מזונות דהא חשיב בהניזקין (ג&quot;ז שם) פסק לזון ה' שנים בת אשתו יש לה קצבה דקתני והיא ניזונת מנכסים משועבדים אלא ודאי אע&quot;פ שקצובים למעלה עד בגר כיון שאין קצובין למטה דאפשר שתנשא קודם לא חשיבי קצובין אבל פרנסה יש לה קצבה שאפשר ללקוחות לברר הדברים ע&quot;י ב&quot;ד ולשום דעתו של אב בין למעלה בין למטה:

''' ואמר''' ליה זיל זון כו'. ואם תאמר ומאי אולמיה הא דשמואל יותר מההיא דרב יצחק בר יוסף דמבעיא לן אי סבר רב כוותיה וי&quot;ל משום דשמואל עביד עובדא מייתי מיניה ולא מסתבר ליה דרב פליג אדשמואל דהא בלאו הכי משמע דרב זן היינו מזונות אלא דמבעיא ליה משום דלא ניחא ליה למימר שיחלוק רב על המשנה דקתני דמזונות הבנות הוי כירושת בנין דיכרין ומייתי ראייה משמואל דעביד עובדא והכי נמי מצי סבר רב כדמשמע לישנא דזן רב וסברי דאחרי כן שינו התקנה וא&quot;ת והיכי משמע מילתא דשמואל דאמר זיל זון דמזונות ממש קאמר יותר ממילתיה דרבי חייא בר יוסף דקאמר רב זן וי&quot;ל דסברא הוא בשעה שפוסק הוראה יש לו לפסוק בלשון דליכא למיטעי הילכך איכא למימר טפי דזיל זון ממש קאמר אבל רבי חייא בר יוסף היה שונה קבלתו ולא היה כל כך מדקדק בלשונו:

''' אמר''' להו זילו אהדרו כו'. טועין בדבר משנה חשיב להו רב נחמן והוא בעצמו היה יכול להחזיר הדין אלא שבעלי דינין לא היו שומעין לו כמו לדיינין לכך קאמר להו זילו אהדרו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ד|נ ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ד|נ|ב}}</text>
      <sha1>bnwd13288l28ynp5uh8d3ydy6nj5169</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות נא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731911</id>
    <revision>
      <id>3009159</id>
      <parentid>2945286</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:14:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13004" sha1="id45rszxxk7be8i8wmc5u2pd7cc2j3i" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|נא|ב|נא א|נב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נא עמוד ב] יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן, אין בהן אחריות נכסים - יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אחד זה ואחד זה לא יחזיר, שבית דין נפרעין מהן; רישא ר&quot;מ וסיפא ר' יהודה? וכי תימא כולה ר' מאיר היא, ושאני ליה לר&quot;מ בין כתובה לשטרי, ומי שאני ליה? והתניא: חמשה גובין מן המחוררין, ואלו הן: }}{{שוליים|ב}}פירות, {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושבח פירות, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו, וגט חוב שאין בו אחריות, וכתובת אשה שאין בה אחריות; מאן שמעת ליה דאמר אחריות לאו טעות סופר הוא? רבי מאיר, וקתני כתובת אשה. איבעית אימא: ר' מאיר, ואיבעית אימא: ר' יהודה. איבעית אימא ר' יהודה, התם כתבה ליה התקבלתי הכא לא כתבה ליה התקבלתי; איבעית אימא ר' מאיר, מאי חייב דקתני? מן המחוררין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא כתב לה וכו'. }}אמר אבוה דשמואל: אשת ישראל שנאנסה - אסורה לבעלה, חיישינן שמא תחלתה באונס וסופה ברצון. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|איתיביה רב לאבוה דשמואל: אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו! אישתיק. קרי רב עליה דאבוה דשמואל: שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם. מאי אית ליה למימר? בשבויה הקילו. ולאבוה דשמואל, אונס דשריא רחמנא היכי משכחת לה? כגון דקאמרי עדים שצווחה מתחלה ועד סוף. }}ופליגא דרבא, דאמר רבא: {{שוליים|ה}}כל שתחלתה באונס וסוף ברצון, אפי' היא אומרת, הניחו לו, שאלמלא נזקק לה היא שוכרתו - מותרת, מ&quot;ט? יצר אלבשה. תניא כוותיה דרבא: והיא לא נתפשה אסורה, {{שוליים|ו}}הא נתפשה מותרת, ויש לך אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה מותרת, ואיזו? זו כל שתחלתה באונס וסופה ברצון.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| תניא אידך: והיא לא נתפשה אסורה, הא נתפשה מותרת, ויש לך אחרת שאע&quot;פ שנתפשה אסורה, ואיזו? }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו אשת כהן. אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל: והיא לא נתפשה אסורה, הא נתפשה מותרת, }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ויש לה אחרת שאע&quot;פ שלא נתפשה מותרת, ואיזו? זו שקידושיה קדושי טעות, שאפי' בנה מורכב על כתיפה - ממאנת והולכת לה. }}אמר רב יהודה: {{שוליים|ט}}הני נשי דגנבו גנבי - שריין לגוברייהו{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמרי ליה רבנן לרב יהודה: והא קא ממטיאן להו נהמא! מחמת יראה. והא קא משלחן להו גירי! מחמת יראה. }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל דעבדן להו מיראה עבדין להו }}ודאי, אבל שבקינהו ואזלן מנפשייהו - אסירן. ת&quot;ר: שבויי מלכות - הרי הן כשבויין, גנובי ליסטות - אינן כשבויין.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| והתניא איפכא! מלכות אמלכות לא קשיא: הא במלכות אחשורוש, הא במלכות בן נצר; ליסטות אליסטות לא קשיא: הא בבן נצר, הא בליסטים דעלמא. ובן נצר, התם קרי ליה מלך, והכא קרי ליה לסטים? אין, גבי אחשורוש לסטים הוא, גבי לסטים דעלמא מלך הוא. }}
ובכהנת אהדרינך למדינתך וכו'. אמר אביי: אלמנה לכ&quot;ג {{הל&quot;מ-רק-ראש|גרושה וחלוצה לכהן הדיוט }}- חייב לפדותה, שאני קורא בה: ובכהנת אהדרינך למדינתך;
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''יש בהן אחריות נכסים''' -  ששיעבד לוה נכסיו לאותה מלוה לא יחזירנו מוצאו למלוה ואפי' הלוה מודה שהוא חייב לו ומפרש התם דחיישינן שמא פרעו ומן הלוה נפל וזה שהוא מודה עצת קנוניא היא ביניהם לטרוף לקוחות ויחלקו ביניהם:

'''וחכ&quot;א כו'''' -  דאחריות ט&quot;ס הוא וטריף ממשעבדי ומפסדי לקוחות ובני פלוגתיה דר&quot;מ ר&quot;י הוה בהדייהו שבדורו היה:

'''ושאני ליה כו'''' -  דבכתובה אית ליה אחריות ט&quot;ס הוא:

'''מן המחוררין''' -  אם יש נכסים בני חורין אצל החייב נגבין ואם לאו אין נגבין מן המשועבדין:

'''פירות ושבח פירות''' -  כדתנן במס' גיטין (מח:) אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם ובשנים אוחזין בטלית (ב&quot;מ יד:) מפרש לאכילת פירות ולשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאה בדין מתחת יד הלוקח עם שבח שהשביח הלוקח בזבל ובניר ועם פירות שבה שהנגזל טורפה ממנו כשהוא חוזר על המוכר שמכרה לו באחריות גובה קרן מנכסים משועבדין ושבח מנכסים בני חורין ולא מן המשועבדין מפני תיקון העולם לפי שאין קצובין ואין הלוקח יודע בכמה להזהר:

'''והמקבל עליו לזון בן אשתו ובת אשתו''' -  אף הוא אין גובה מן המשועבדים לפי שאין קצובין ואין כתובים והא דתנן בהנושא והיא נזונית מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעל חוב מוקמינן לה התם (דף קב:) בשקנו לה מידו דסתם קנין לכתיבה עומד:

'''וגט חוב''' -  כל שטרות נקראין גט:

'''הכא לא כתבה ליה התקבלתי''' -  ואשמעינן מתני' דאע&quot;פ שלא כתב לה כתובה לא אמרינן מחלה לו עלה אלא אמרינן סמכה על תקנת ב&quot;ד שהכל יודעין שהנושא אשה יש לה כתובה:

'''מאי חייב נמי דקתני מן המחוררין''' -  אע&quot;פ שלא כתב לה אחריות תנאי ב&quot;ד הוא להיות כל נכסיו אחראין לה בעודם לפניו אבל אם מכרם אינה טורפת לקוחות הואיל ולא נכתב בשטר ולא אמרינן אחריות טעות סופר הוא:

'''תחלתה באונס''' -  תחלתה של בעילה:

'''וסופה''' -  של בעילה ולקמיה פריך אונס דשריא רחמנא היכי משכחת לה:

'''בשבויה הקילו''' -  שלא ראינוה שנבעלה וכי קאמר איהו בנבעלה:

'''יצר אלבשה''' -  וגם זה אונס שבתחלת בעילה שהיא באונס הלבישה הבועל יצר:

'''והיא''' -  מיעוטא הוא כלומר בסתם אשה אמרתי לך טעם האיסור תלוי בלא נתפשה הא נתפשה מותרת ויש אשה שאע&quot;פ שברצון מותרת ואיזו זו כו':

'''קידושי טעות''' -  על תנאי ולא נתקיים התנאי אם זינתה תחתיו מותרת לו לפי שאינה אשתו אלא פנויה בעלמא היא:

'''הני נשי דגנבו גנבי''' -  שלסטים גונבין מתחת בעליהן:

'''שריין לגברייהו''' -  לפי שבאונס הם באין עליהן:

'''והא קא ממטין להו נהמא''' -  והרי אנו רואים שבעודן אצלן מוליכות להן לאותן גנבים לחם ומזון אלמא רצון הוא ומשני מחמת יראה הוא דעבוד:

'''והא קא משלחן להו גירי''' -  כשנלחמין מזמנות ומושיטות להם חיצים לירות:

'''ודאי אי שבקינהו''' -  גנבים ללכת אל בעליהן ואינון אזלן מנפשייהו אל הגנבים אסירן:

'''שבויי מלכות''' -  נשים ששבה המלך לתשמיש:

'''הרי הן כשבויין''' -  ומותרין לבעליהן כדתנן ואותבינך לי לאינתו:

'''במלכות אחשורוש''' -  הן כשבויין לפי שמלך גדול הוא ויודעת שלא ישאנה ובעילתה באונס:

'''בן נצר''' -  לסטים היה ולכד עיירות ומלך עליהם ונעשה ראש לסטים ובדידיה תנן שבויי מלכות אינן כשבויין ואסורות לבעליהן דסברה מינסב קא נסיב לה ונבעלת ברצון:

'''ליסטות אליסטות כו'''' -  בבן נצר אסורות כדאמרינן דסברה מינסב נסיב לי והריני אשת מלך:

'''ליסטים דעלמא''' -  אפילו לקוחים שלו קשין לה לפיכך אינה אלא אנוסה:

'''לגבי אחשורוש לסטים הוא''' -  הלכך מתני' קמייתא דמיירי במלכות אחשורוש קרי לבן נצר גנובי ליסטות וברייתא דתנן איפכא דגנובי ליסטות איירי בליסטים דעלמא קרי לבן נצר שבויי מלכות:

'''אלמנה לכהן גדול''' -  קיימא לן לקמן בפ' אלמנה ניזונית (דף ק:) יש לה כתובה ותנאי כתובה דלמישקל ולמיפק קאי אבל תנאי כתובה דלמיקם קמיה כגון מזונות ורפואה אמרינן ביבמות דלית לה בפרק יש מותרות (דף פה.) והכא אשמעינן אביי דתנאי כתובה דפירקונה אית לה דמעיקרא אישתעבד לה שהרי אף לכשרה לא היה מתנה ואותבינך לאינתו אלא אהדרינך למדינתך והא נמי קרינן בה הכי והאי תנאי נמי למישקל ומיפק קאי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''חמשה''' גובין מן המחוררין. אע&quot;ג דקתני מניינא תנא ושייר הא דתנן בפרק הניזקין (גיטין דף מח: ושם) אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים והא דפריך בפרק קמא דקידושין (דף טז: ושם) גבי ארבעה מעניקין להם שלש באיש ושלש באשה כו' תנא תני ארבעה ואת אמרת תנא ושייר היינו משום דקתני ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד מהם:

''' וגט''' חוב שאין בו אחריות. וא&quot;ת תקשי מהכא לשמואל דאמר בפרק קמא דב&quot;מ (דף יג.) אומר היה רבי מאיר שטר שאין בו אחריות אינו גובה לא מנכסים משועבדין ולא מנכסים בני חורין והכא משמע בהדיא דגבי מבני חרי ומיהו בלאו הכי איתותב שמואל התם מברייתא ורשב&quot;א אומר דמהכא הוה מצי למידחי דגט חוב שאין בו אחריות היינו שמפורש בו דלא למיגבי ביה ממשעבדי וכעין זה מצינו בפרק גט פשוט (ב&quot;ב דף קסח:) גבי מי שבא ואמר אבד שטר חובי והא דמוקי לה הכא כרבי מאיר היינו משום דלכאורה כוותיה אתיא אבל אי הוה פריך מינה לשמואל הוה מצי למידחי כדפרישית:

''' אסורה''' לבעלה. אין להקשות מאסתר דהות שריא למרדכי {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מגילה|יג|ב}} דצדקת גמורה היתה:

''' אונס''' דשרי רחמנא היכי משכחת לה כו'. אע&quot;ג דאבוה דשמואל חיישינן קאמר משמע ליה דמדאורייתא קאמר דאי מדרבנן לא הוי מוציאין אותה מבעלה על כך:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ד|נא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ד|נא|ב}}</text>
      <sha1>id45rszxxk7be8i8wmc5u2pd7cc2j3i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות נד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731917</id>
    <revision>
      <id>3009006</id>
      <parentid>2945292</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:05:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009006</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11269" sha1="16h2c84cmhnmcxfzh3sgbmrm5wpcosw" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|נד|ב|נד א|נה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף נד עמוד ב] ארבע מאה זוזי מן חמרא לברת, אייקר חמרא, אמר רב יוסף: רווחא ליתמי{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל‍ דווקא דאמר מדמי חמרא‍ אבל אמר מחמרא רווחא לברתא כדאיתא בפ' התקבל (דף סו א) ולא דמיא כלל להך דהכא דהתם לא קאמר אלא לענין אם קנה אם לא קנה דר' אבא סבר לא קנה משום דחמרא לא אמר דמי חמרא לא אמר מחמרא קאמר‍ ומסיק דמחמרא ליפות כחו קאמר וקנה אבל הכא לא שנא: }}
. קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה קמפסדה מזוני, אתו לקמיה דרבי יוחנן, אמר להו: איזילו ואמרו ליה לחביבי לאבוכון דנייחד לה ארעא למזונה. אתו לקמיה דריש לקיש, אמר להו: כל שכן שריבה לה מזונות. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמרו ליה: והא רבי יוחנן לא אמר הכי? אמר להו: זילו הבו לה, ואי לא - מפיקנא לכו רבי יוחנן מאונייכו. אתו לקמיה דרבי יוחנן, אמר להו: מה אעשה, שכנגדי חלוק עלי. }}אמר רבי אבהו, לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן: אמר למזונות - ריבה לה מזונות, אמר במזונות - קצץ לה מזונות.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ארבע מאה זוזי מן חמרא''' -  משמע אותו יין יהא משועבד לכך אבל היין עצמו לא אמר ליתן לה כדמיו של יום הצוואה:

'''מפסדה מזוני''' -  מרבה לאכול:

'''דנייחד לה''' -  בצוואת שכיב מרע ובעדים אולי תקבל עליה דאפי' גבי כתובה תנן (פאה פ&quot;ג מ&quot;ז) הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה רבי יוסי אומר אם קבלה עליה אע&quot;פ שלא כתב לה לישנא אחרינא דהוי ליה כמחלק נכסיו על פיו ונתן שאר הנכסים לבניו והוה להו משעבדי ואין הבנות והאשה ניזונות ממשעבדי:

'''כל שכן שריבה לה מזונות''' -  אם אמר קרקע זו למזונותיך אין זה אלא אם לא יתנו ליך מזונות מרווחים אלא מצומצמים טלי קרקע זו להעדפה דאי לשעבדה למזונותיה הרי כל נכסיו משועבדים לכך:

'''שכנגדי''' -  אנוש כערכי וראוי לחלוק עלי:

'''במזונות''' -  בחוב מזונות שיש ליך עלי משמע שזו תהא פרעון לכך:
&lt;center&gt;'''פרק חמישי - אף על פי'''&lt;/center&gt;


'''מתני' אף על פי''' -  אם רצה. בגמרא פריך פשיטא:

'''שלא כתב לה''' -  תוספת דמדעתו אלא על מנת לכונסה:

'''והיא כותבת''' -  אע&quot;פ שלא נתקבלה מוחלת וכותבת בלשון שובר:

'''גמ' רצה לכתוב לא קתני''' -  אי תנא לכתוב לא הוה שמעינן מינה שיהיה התוספת קרוי כתובה אלא כמתנה מדעתו ואין שם כתובה עליו השתא דתנן להוסיף משמע נוסף על הכתובה שתקנו חכמים ושם כתובה עליו גם הוא מסייע ליה כו':

'''תנאי כתובה''' -  תוספת שהוא מתנה להוסיף לה וכן מזונות וכל הנך דתנן בפרקין דלעיל:

'''למוכרת ולמוחלת''' -  מוכרת כתובתה או מוחלת כתובתה מחלה ומכרה את הכל לפי שהכל קרוי כתובה ולא אמרינן לא מיקרי כתובה אלא מנה מאתים:

'''למורדת''' -  דתנן בפרקין (לקמן סג.) המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה כו' עד מתי הוא פוחת עד כנגד כתובתה לא תימא כנגד מנה מאתים לחודייהו אלא אף התוספת פוחתין והולכין:

'''ולפוגמת''' -  בפרק הכותב (לקמן פז.) תנן הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה אם פגמה תוספת נמי שאמרה לשם פרעון התוספות התקבלתי דינר אף זו פוגמת כתובתה היא ואם טוען בעלה התקבלת כל כתובתיך לא תפרע אלא בשבועה:

'''לתובעת''' -  שאמרו חכמים התובעת כתובתה בב&quot;ד אין לה מזונות תובעת תוספת נמי אין לה מזונות:

'''עוברת על דת''' -  בפרק המדיר (לקמן עב.) שאמרו עליה תצא שלא בכתובה לא תימא כתובת מנה מאתים אבל תוספת מתנה בעלמא הוא לא הפסידה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''ארבע''' מאה זוזי מן חמרא לברת. וא&quot;ת דבפרק התקבל {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|סה|ב}} גבי גניבא יוצא בקולר הוה כי נפק אמר הבו ארבע מאה זוזי לרבי אבינא מחמרא דהרפניא וקאמר התם (דף סו.) דלא קנה רבי אבינא דחמרא לא קאמר דמי חמרא לא קאמר אלא מחמרא קאמר ואין סברא לחלק בין מחמרא למן חמרא ויש לומר דהתם נמי מסיק מחמרא לייפות את כחו:

''' דנייחד''' לה ארעא למזונה. אע&quot;ג דלעיל (נב:) נתחרט ר' יוחנן על מה שהשיאן עצה הכא אין גנאי כיון דבדעתה תלוי אם תרצה לקבל:

''' למזונות''' ריבה לה מזונות כו'. תימה דבפ' המקבל (ב&quot;מ דף קד:) מסיק דלא שנא אמר לכתובתה ל&quot;ש אמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן גבי הבו לה ארבע מאה זוזי לברת ויש לומר דהכא דווקא לפי שהיא מוחזקת במזונות אמרינן למזונות ריבה לה מזונות אבל התם אין הבת מוחזקת אי נמי התם לא הוה ליה למימר אלא הבו לה ארבע מאה זוזי ומדקאמר לכתובתה משמע דעם של בעל קאמר דליהוי ארבע מאה זוזי אבל הכא דצריך לפרש למזונות יש לחלק: 


&lt;center&gt;'''פרק חמישי - אף על פי'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' אף על פי. אם רצה להוסיף אפי' מאה מנה מוסיף. תימה דעכשיו נהגו שכותב חתן לכלה מאה ליטרין אע&quot;פ שאין לו שוה פרוטה דבשלמא כשיש לו הוא משעבד נכסיו לזה החוב והואיל ונתחייב אפילו נאבדו אלו הנכסים וקנה אחרים הם משתעבדים אע&quot;פ שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מ&quot;מ אדם משעבד דבר שלא בא לעולם כיון דכתב ודעתיד אנא למיקני כדאמרינן במי שמת (ב&quot;ב קנז. ושם) אבל אותו שאין לו היאך ישתעבד נכסיו שיקנה אחרי כן כיון שלא נתחייב לה היינו דבר שלא בא לעולם ושאל ר&quot;י לרבי אליהו והשיב לו דמצינו כענין זה בפרק השוכר את הפועלים (ב&quot;מ דף צד. ושם) דתניא מתנה שומר חנם להיות כשואל ופריך במאי בדברים ומשני בשקנו מידו משמע בכל ענין אע&quot;פ שאין מקנה לו שום נכסים אלא שמשעבד גופו לזה החוב מעתה ולכשיהיו לו נכסים חל שעבודו מעתה ואין זה קנין דברים בעלמא דקנין דברים לא הוי אלא כההיא דריש בבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|ג|א}} שקנו מידם לחלוק חצר שאין בה דין חלוקה אבל מה שמשעבד גופו להתחייב לדבר זה משתעבד ואין זה קנין דברים בעלמא וי&quot;מ דכיון דכותב סתמא שיהיו כל נכסיו אחראין למה לא נתחייב הרי הודה שיש לו נכסים ואע&quot;פ שאנו יודעים שאין לו הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ומטעם זה אור&quot;ת שכותבין בהרשאות והקניתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי אע&quot;פ שאנו יודעים שאין לו קרקע כיון דמודה שיש לו הודאת בעל דין כמאה עדים דמי.:

''' למורדת.''' אליבא דר' יוסי לא איצטריך דאפי' לא הוי תנאי כתובה ככתובה פוחת לה דהא אמר לקמן במתני' לעולם פוחת והולך שאם נפלה לה ירושה ממקום אחר חוזר וגובה ממנה אלא לרבנן איצטריך שאינו פוחת אלא כתובה דתוספת נמי ככתובה:

''' ולפוגמת.''' איצטריך דאם פגמה כתובתה לא תגבה גם התוספת אלא בשבועה אפי' היתה הכתובה בשטר אחד והתוספת בשטר אחר:

''' ולתובעת.''' פירש בקונטרס שאם תבעה תוספת שאין לה מזונות ולא יתכן פירושו אליבא דרבנן דאמרי לקמן בפרק אלמנה (דף צז:) משכנה או נתנה מקצת כתובתה יש לה מזונות אלא יש לפרש ולתובעת שאם תבעה מנה מאתים ושיירה תוספת דיש לה מזונות כיון דתנאי כתובה ככתובה הרי לא תבעה כי אם מקצת כתובה:

''' ולעוברת''' על דת. דהואיל והפסידה כתובתה הפסידה נמי תוספת ואף על גב דבממאנת ושניה ואיילונית אין להן כתובה ויש להן תוספת התם היינו טעמא דמתחלה כשכתב תוספת לאו אדעתא דכתובה כתב לה דהא יודע שאין לממאנת ושניה כתובה הלכך תוספת דכתב לה מתנה בעלמא כתב לה ולא שייכא לכתובה כלל ואיילונית נמי תוספת דכתב לה מתנה בעלמא מחמת חיבת לילה הראשונה ואפילו תמצא איילונית הואיל ולא פירש אבל הכתובה עצמה הואיל ואינה תלויה בכתיבתו אין דעתו לכותבה אלא כמו שחייבוהו חכמים אם אינה איילונית אבל עוברת על דת דמעיקרא תוספת אדעתא דכתובה כתב לה כשקנסוה בכתובה קנסוה גם בתוספת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ד|נד ב}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ה|נד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ד|נד|ב|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>16h2c84cmhnmcxfzh3sgbmrm5wpcosw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות נח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731924</id>
    <revision>
      <id>3009169</id>
      <parentid>2945299</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T04:25:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13006" sha1="bcb6aa2un19ektzcj9go846c6pwur16" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|נח|א|נז ב|נח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נח עמוד א] קוביוסטוס - הגיעו, מאי איכא? לסטים מזויין או מוכתב למלכות, הנהו קלא אית להו. מכדי בין למר ובין למר לא אכלה, מאי בינייהו? איכא בינייהו: קבל, מסר, והלך. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה וכו'. אמר אביי: מחלוקת - בבת כהן לכהן, אבל בבת ישראל לכהן - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה. ואמר אביי: מחלוקת - בארוסה, אבל בנשואה - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה. תניא נמי הכי, רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה, ר&quot;ע אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מחצה חולין ומחצה תרומה; במה דברים אמורים - בבת כהן לכהן, אבל בת ישראל לכהן - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה; במה דברים אמורים - בארוסה, אבל בנשואה - דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה; רבי יהודה בן בתירא אומר: נותנין לה שתי ידות של תרומה ואחת של חולין; רבי יהודה אומר: נותן לה הכל תרומה, והיא מוכרת ולוקחת בדמים חולין; רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מקום שהוזכרה תרומה - נותנין לה כפלים בחולין. מאי בינייהו? איכא בינייהו טירחא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היבם אינו מאכיל בתרומה. מאי טעמא? קנין כספו אמר רחמנא, והאי קנין דאחיו הוא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עשתה ששה חדשים בפני הבעל. השתא בפני הבעל אמרת לא, בפני היבם מיבעיא? זו ואין צריך לומר זו קתני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זו משנה ראשונה כו'. מאי טעמא? אמר עולא, ואיתימא רב שמואל בר יהודה: משום סימפון. בשלמא לעולא, קמייתא שמא ימזגו לה כוס בבית אביה, ובתרייתא משום סימפון,}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''קוביוסטוס''' -  גונב נפשות:

'''הגיעו''' -  ללוקח ואין המקח בטל וברייתא היא בב&quot;ב בהמוכר פירות המוכר עבד לחבירו ונמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו שסתמן גנבים הן:

'''לסטים מזויין''' -  אין דרכו בכך:

'''מוכתב למלכות''' -  חטא למלכות עד שצוה לגזור עליו שיהרגנו כל מוצאו:

'''קלא אית להו''' -  וסבר וקביל:

'''קבל מסר והלך''' -  קיבל עליו בעל את המומין לסימפון ליכא למיחש לשמא תשקה לאחיה ולאחותה איכא למיחש:

'''מסר''' -  האב לשלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל ליכא למיחש שמא תשקה לאחיה ולאחותה דהא ליתנהו גבה ואיכא למיחש לסימפון: בת כהן בקיאה היא בשמירת תרומה ולמוכרה בימי טומאתה: בת ישראל אינה בקיאה בכך:

'''בארוסה''' -  ובת כהן דהואיל והיא בבית אביה טרח אביה למכור תרומה בחולין לימי טומאה לפי שהוא רגיל בכך:

'''אבל בנשואה''' -  שנותן לה בעלה מזונות בביתה כגון משרה אשתו על ידי שליש דתנן במתניתין (לקמן דף סד:):

'''מחצה חולין''' -  לפי שכל כבודה בת מלך פנימה ואביה ואחיה אינן אצלה שיתעסקו בצרכיה:

'''רבי יהודה אומר נותנין לה הכל תרומה כו'''' -  בין רבי יהודה לרבי טרפון איכא דאילו ר' טרפון סבר נותנין לה תרומה כדי מזונותיה ואע&quot;פ שאם צריכה לחולין ובאה למכור תרומה אין דמי תרומה מגיעין ליקח בהן חולין שהרי יקרים הם מן התרומה שהכל קופצים עליהן ולרבי יהודה נותנין לה תרומה כשיעור שאם באת ליקח מחצה חולין לא תפחות מן דמי מחצית חולין אבל טורח מכירה מוטל עליה למכור לתתה תחת חולין:

'''נותנין לה תרומה כפלים בחולין''' -  קסבר לא מטרחינן לה למוכרה בשוייה אלא נותן לה תרומה הרבה כדי שתתננה בזול ותמצא לוקחין הרבה:

'''איכא בינייהו טירחא''' -  בין רבי יהודה לרבן שמעון:

'''והאי קנין אחיו הוא''' -  וכי מיית ליה פקע ליה קנינו אבל כנסה הרי היא אשתו לכל דבר והכתוב קראה אשתו דכתיב ([[דברים  כה]]) ולקחה לו לאשה דקנייה בביאה וכי היכי דקידושי ביאה מאכילין בארוסה דאיתקיש הוויות להדדי כך מאכילין ביבמה:

'''השתא בפני הבעל''' -  חוץ מיום אחד אמרת לא אכלה כולם בפני היבם דעל ידו אין לה לאכול דלאו קנינו היא מיבעיא ליה למימר דלא אכלה:

'''קמייתא''' -  משנה ראשונה שאוסרת משעת אירוסין שהתורה התירתה והם גזרו עד שיגיע זמן לא גזור מפני סימפון אלא שמא תשקה הלכך משנתחייב לזונה דמייחד לה דוכתא וליכא למיחש לשמא תשקה שריוה:

'''ובתרייתא''' -  משנה אחרונה שחזרו וגזרו עד שתכנס לחופה חשו לסימפון:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''קוביוסטוס.''' פירש בקונטרס גונב נפשות ולא משמע הכי בפרק קמא דבכורות (דף ה. ושם). דקא אמר ליה קיסר לרבן גמליאל משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או שאינו בקי בחשבונות היה והתם אממון קאי דאשאילה ראשונה דבכללן של לוים אתה מוצא כו' כבר השיבו ועוד דהגיעו מפרש בקונטרס דרובם הכי איתנהו ואין נראה שיהיו רוב העבדים גונבי נפשות ונראה כפירוש רבינו חננאל דמפרש קוביוסטוס משחק בקוביא והא דאמרי' {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|צא|ב}} ויאמר שלחני כי עלה השחר אמר ליה יעקב וכי גנב אתה או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר לפירוש הקונטרס אתי שפיר ולפירוש רבינו חננאל נמי י&quot;ל שדרך משחקין בקוביא שנושין בהן ודרכן להטמין מבני אדם:

''' הנהו''' קלא אית להו. פירש בקונטרס וסבר וקביל וקשה לר&quot;ת דבריש המוכר פירות (ב&quot;ב דף צב: ושם) אמר בהדיא ליסטים מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך ועוד אמרינן בפרק האומנין (ב&quot;מ דף פ. ושם) שפחה זו שוטה היא נכפית היא כו' הרי זה מקח טעות אם כן בהנך מומי ניחוש לסימפון ומפר&quot;ת קלא אית להו ולא שכיחי ולא חיישינן בהו לסימפון כיון דלא שכיחי והנהו נמי דפרק האומנין לא שכיחי והא דאמרינן בפרק המגרש (גיטין דף פו. ושם) דאתקין רב יהודה בשטרא דעבדי עבדא דנן מוצדק לעבדות ופטיר ועטיר מן ערורי מלכא ומלכתא לא משום שהיה צריך להתנות כדפי' דבסתמא נמי הוי מקח טעות אלא משום שופרא דשטרא ורבינו אליהו היה מקיים פירוש הקונטרס דהיכא דקיבל המוכר מעות אמרי' מדלא בדק הלוקח קודם נתינת מעות הני מומין דאית להו קלא א&quot;כ סבר וקיבל והא דאומר לו הרי שלך לפניך מיירי קודם שנתן הלוקח מעות וקצת משמע כן בפרק המוכר פירות (ב&quot;ב דף צב:) דפריך [שם הגיעו לאו משום דרובא הכי איתנהו וש&quot;מ דאזלינן בתר רובא ומאי פריך דלמא] המוציא מחבירו עליו הראיה אלמא מיירי שהלוקח מוחזק:

'''. ואפילו''' כולן בפני הבעל חוץ מיום אחד אינה אוכלת. פירש בקונטרס דהוא הדין אפילו כולם בפני הבעל לא אכלה משמת דקנין כספו פקע ליה אלא דאי כולן בפני הבעל הוה אכלה מיהא בחייו ולר&quot;ת נראה דהך דרשא דדריש בגמרא קנין כספו אמר רחמנא והאי קנין דאחיו הוא אסמכתא בעלמא הוא דמדאורייתא מיכל אכלה ולפי משנה ראשונה היכא דאכלה בחיי הבעל אוכלת נמי בזיקת היבם מדקתני ואפי' כולם בפני הבעל חוץ מיום אחד משמע הא כולן בפני הבעל אוכלת ועוד דתנן בפרקין בסדר משנת ירושלמית הגיע זמן ולא נשאו או שמתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה משמע כשמתו בעליהן שהיבם מאכילן בלא ביאה דומיא דהגעת זמן דמיירי בלא נשאו דאי אחר ביאה פשיטא דאשתו גמורה היא ועוד מביא ראיה מדתניא בתוספתא זו משנה ראשונה רבותינו אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה ולא היבמה עד שתיבעל והיינו טעמא דמשנה ראשונה דכשלא אכלה בחיי הבעל אינה אוכלת דהא איכא למיחש לסימפון ולשמא תשקה דהא כיון דלא הגיע זמן בחיי הבעל לא בדק לה דאינו חייב במזונותיה אלא א&quot;כ עמד בדין וברח כדאמרינן בהחולץ {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יבמות|מא|ב}} ולא מייחד לה דוכתא וטעמא משום שאין דרך לאחר אלא מיד הוא רגיל או לחלוץ או לייבם לכך לא תקנו לה מזונות מיבם כמו שתקנו מזונות בהגעת זמן דבעל אבל כשאכלה בחיי הבעל תו ליכא למיחש לסימפון ולשמא תשקה נמי ליכא למיחש דכיון דהגיע זמן מייחד לה דוכתא בבית אביה מסתמא אוכלת שם בכל שעה ואינה זזה ממקומה וא&quot;ת ומאחר דמדאורייתא אכלה כשנפלה מן הנשואין למה אסורה למשנה אחרונה עד שתיבעל הא ליכא למיחש לסימפון שכבר נבדקה בדיקת פנים ויש לומר דמאחר שאסרו ארוסה שהגיע זמנה אסרו נמי ביבמה משום דמיחלפא בה ששתיהן זמן כניסתן לאלתר אבל ק&quot;ק אי חשיבא יבמה קנין כספו דיבם הא דקאמר ביבמות בפרק אלמנה (דף סז: ושם) גבי הא דתנן היבם פוסל ואינו מאכיל אי בת כהן לישראל היא פסיל לה ושבה אל בית אביה כו' ה&quot;ל למימר דהא קנייה כדקאמר התם גבי אירוסין ויש לומר דושבה אל בית אביה אתא למיפסל בת כהן לישראל למידק הא מעיקרא לא אכלה כדאמר התם (דף סח.) א&quot;כ לא אייתר לשומרת יבם אלא הכי קאמר ושבה כתיב כלומר דווקא אותה ששבה אל בית אביה אבל זאת שזקוקה ליבם אינה שבה שהרי חשובה כאילו קנויה לו:

''' השתא''' בפני הבעל אמרת לא בפני היבם מיבעיא. ה&quot;ג [לא] זו אף זו קתני לא מיבעיא ששה חדשים בפני הבעל וששה בפני היבם דלא אכלה אלא אפילו כולם בפני הבעל חוץ מיום אחד לא אכלה וכן מוכיח בירושלמי דמפרש כולה מתניתין [בלא] זו אף זו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ה|נח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ה|נח|א|שבור=כן}}</text>
      <sha1>bcb6aa2un19ektzcj9go846c6pwur16</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות נח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731925</id>
    <revision>
      <id>3009158</id>
      <parentid>2945300</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:14:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13586" sha1="swm75klhhizq05b3a2r2nzqon1y21k6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|נח|ב|נח א|נט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף נח עמוד ב] אלא לרב שמואל בר יהודה, קמייתא משום סימפון, ובתרייתא משום סימפון, מאי בינייהו? איכא בינייהו בדיקת חוץ, מר סבר: בדיקת חוץ שמה בדיקה, ומר סבר: בדיקת חוץ לא שמה בדיקה. }}
מתני'. {{שוליים|א}}המקדיש מעשה ידי אשתו - הרי זו עושה ואוכלת. המותר - רבי מאיר אומר: הקדש, רבי יוחנן הסנדלר אומר: {{שוליים|ב}}חולין. 
גמ'. אמר רב הונא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב}}: {{שוליים|ג}}יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה. קסבר: כי תקינו רבנן - מזוני עיקר, ומעשה ידיה משום איבה, וכי אמרה איני ניזונת ואיני עושה - הרשות בידה ו{{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן בהדיא פרק שני דייני גזרות [דף ק&quot;ז ע&quot;ב] דהלכתא כרב הונא }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אמר רב דאמר יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|תנן התם בנדרים [נדרים }}נ&quot;ט פה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ע&quot;א] קונם שאני עושה לפיך אין צריך להפר רבי עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו [דף ס&quot;ו ע&quot;א] כי אתא רבין אמר העדפה שלא על ידי הדחק כ&quot;ע לא פליגי דבעל הויא כי פליגי בהעדפה שעל ידי הדחק רבנן סברי דבעל הויא ור&quot;ע סבר לאשה הוי איכא מ&quot;ד הלכה כר&quot;ע ואיכא מ&quot;ד הלכה כרבנן ואנן ס&quot;ל הלכה כרבנן}}: {{הל&quot;מ-רק-ראש|דר' יוחנן בן נורי סבר כרבנן דהעדפה דבעל הוי. אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי ואף על גב דאמר שמואל הלכה כר' יוחנן הסנדלר דאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם מוקי לה באומרת יקדשו ידי לעושיהן ואף על גב דהשתא מיהא לא מיגרשא ומשעבדי ידיה לבעלה‍‍: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי: תקנו מזונות תחת מעשה ידיה! אימא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תקנו מעשה ידיה תחת מזונות. לימא מסייע ליה: המקדיש מעשה ידי אשתו - הרי היא עושה ואוכלת; מאי לאו בניזונת! לא, בשאינה ניזונת. אי בשאינה ניזונת, מאי למימרא? אפי' למאן דאמר: יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך, הני מילי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעבד כנעני, דלא כתיב ביה עמך, אבל עבד עברי דכתיב ביה עמך - לא, וכל שכן אשתו. סיפא איצטריך ליה: מותר - רבי מאיר אומר: הקדש, רבי יוחנן הסנדלר אומר: חולין. ופליגא דריש לקיש, דאמר ריש לקיש: לא תימא טעמא דרבי מאיר משום דקסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, אלא טעמא דרבי מאיר, מתוך }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שיכול לכופה למעשה ידיה, נעשה כאומר לה }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יקדשו ידיך לעושיהם. }}{{שוליים|ח}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והא לא אמר לה הכי! כיון דשמעינן ליה לר&quot;מ דאמר: אין אדם מוציא דבריו לבטלה, נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם. וסבר רבי מאיר: אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם? והתניא: האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי, לאחר שאשתחרר, לאחר שתשתחררי, לאחר שימות בעליך, או שתמות אחותיך, או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך, רבי מאיר אומר: מקודשת! מההיא אין, מהא ליכא למשמע מינה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המותר - רבי מאיר אומר: הקדש. אימת קדוש? רב ושמואל דאמרי תרווייהו: מותר - לאחר מיתה קדוש, רב אדא בר אהבה אמר: מותר - מחיים קדוש. הוי בה רב פפא, במאי? אילימא במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף לצרכיה, מ&quot;ט דמ&quot;ד לאחר מיתה קדוש? ואלא כשאין מעלה לה מזונות ולא מעלה לה מעה כסף לצרכיה, מ&quot;ט דמאן דאמר מחיים קדוש? לעולם, במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף לצרכיה, רב ושמואל סברי: תקנו }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אלא לרב שמואל בר יהודה''' -  דאמר לעיל נמי טעם משנה ראשונה משום סימפון והשתא נמי מוקי טעם ב&quot;ד של אחריהם משום סימפון:

'''מאי בינייהו''' -  כלומר מה ראו ראשונים להתירה מהגיע זמן ואילך ומה ראו אחרונים לומר עד שתכנס לחופה:

'''מר סבר''' -  משנה ראשונה:

'''בדיקת חוץ''' -  שבדקה ביד קרובותיו:

'''שמה בדיקה''' -  וקודם שיוציא מעותיו במזונותיה כבר בדקה הלכך תו לא חיישינן לסימפון וב&quot;ד של אחריהם סברי אינה בדיקה עד שמתייחד עמה הוא עצמו ובודקה:

'''מתני' מעשה ידי אשתו''' -  במתני' (לקמן דף סד:) מפרש מה היא עושה לו משקל חמש סלעים כו':

'''הרי זו עושה ואוכלת''' -  אין מעשה ידיה קדוש על פיו ובגמרא מפרש לה:

'''המותר''' -  הקדיש את מותר מעשה ידי אשתו מה שהיא עושה לו יותר על הראוי שפסקו חכמים ולא הקדיש מעשה ידיה עצמן והמותר קנוי לו במעה כסף שתקנו לה חכמים שיתן לה בכל שבת מעה כסף לצורכיה לבד המזונות כדתנן במתניתין:

'''רבי מאיר אומר הקדש כו'''' -  מפרש בגמרא:

'''גמ' איני ניזונית''' -  משלך:

'''ואיני עושה''' -  לך כלום אלא לעצמי:

'''מזוני עיקר''' -  תחילת תקנתא לטובתה תקנוה משום דזמנין דלא ספקה במעשה ידיה למזונות ותקנו תחילה עיקר תקנתא שיזון את אשתו והדר תקון לו מעשה ידיה משום איבה וכיון דעיקר תקנתא לטובתה ומשום דידה הואי כי אמרה לא ניחא לי בהאי טיבותא שומעין לה:

'''מאי לאו בניזונת''' -  שיש לו נכסים ומבקש לזונה ואפי' הכי תנן אין מעשה ידיה ברשותו להקדישן:

'''בשאינה ניזונת''' -  שאין לו במה לזונה:

'''אפי' למאן דאמר כו'''' -  פלוגתא במסכת גיטין:

'''סיפא איצטריך ליה''' -  לאשמועינן פלוגתא במותר דלא שייך אמזונות ואע&quot;ג דאינה נזונת איכא למ&quot;ד קדוש לאחר מיתה כשיירשנה וכדלקמן:

'''ופליגא''' -  דרב הונא אר&quot;ש בן לקיש:

'''דבר שלא בא לעולם''' -  כגון מעשה ידיה שהקדישן עד שלא עשאתן:

'''לעושיהן''' -  למי שבראן וידים איתנהו בעולם אלמא קסבר יכול לכופה ואינה יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה:

'''והא לא אמר''' -  יקדשו ידיך אלא מעשה ידיך:

'''שמעינן ליה לרבי מאיר''' -  במסכת ערכין {{הפניה-גמ|ערכין|ה|א}} דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה דתנן המעריך פחות מבן חדש ר&quot;מ אומר נותן דמיו דאדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים הכא נמי אדם יודע שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם וגמר ואמר לשם ידים עצמן:

'''לאחר מיתה''' -  כשתמות היא ויירשנה:

'''מחיים''' -  כשתעשנו:

'''לעולם במעלה לה מזונות כו'''' -  וה&quot;ה נמי דמצי לאוקמא כשאין מעלה לה מזונות ומעלה לה מעה אלא משום רב דאית ליה יכולה אשה שתאמר איני ניזונית ואיני עושה ואוקי רישא דמתני' דתני עושה ואוכלת בניזונת להכי אוקי סיפא בניזונת:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מאי''' לאו בניזונת. לא כשהוא זן אותה קאמר דאם כן יקדשו מעשה ידיה ואמאי עושה ואוכלת כדקאמר לקמן אי במעלה לה מזונות מאי טעמא דמאן דאמר לאחר מיתה קדוש פירוש גם מחיים יהא קדוש אלא בניזונת כלומר שהוא חפץ לזונה והיא אינה רוצה:

''' מתוך''' שיכול לכופה למעשה ידיה כו'. ומתני' דקתני עושה ואוכלת מוקי לה כרב אדא בר אהבה דבסמוך במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף:

''' יקדשו''' ידיך לעושיהן. פירוש להקב&quot;ה שעשאן אבל אין לפרש למלאכתן דא&quot;כ הל&quot;ל למעשיהן כדאמרינן בסוף פ&quot;ק דנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|יג|ב}}:

''' לאחר''' שאתגייר. וא&quot;ת דבסוף פ&quot;ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|יג|ב}} אמרינן דאפילו לרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה&quot;מ לדבר שהוא בעולם אבל לדבר שלא בא לעולם לא והא לאחר שאתגייר הוי לדבר שלא בא לעולם ואומר ר&quot;י דלאחר שאתגייר לא חשיב כל כך דבר שלא בא לעולם כיון שהגוף בעולם אלא שמחוסר גירות ולא דמי לנולדים דהתם לא באו לעולם כלל וכעין זה תירץ ה&quot;ר אליעזר משנז&quot;א מה שמקשין אהא דאמר בריש המפקיד (ב&quot;מ דף לג:) אימור דאמר ר&quot;מ אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כגון פירות דקל דעבידי דאתו כו' והא כל הנהו דהכא לא עבידי דאתו אלא הכא כיון שהגוף בעולם לא בעינן עבידי. דאתו וא&quot;ת אם כן מאי פריך הכא וקאמר נמי מההיא אין הא מההיא נמי לא שמעינן מעשה ידיה שאינם בעולם כלל ואכתי מצי למימר דלא קדשי מעשה ידיה אלא דנעשה כאומר יקדשו ידיך לעושיהן וי&quot;ל כיון דבמקצת סבר רבי מאיר כרבי אליעזר בן יעקב אית לן למימר דאף בדבר שלא בא לעולם כלל סבר כוותיה דאית ליה בהאשה רבה (יבמות צג: ושם) ובהאומר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|קידושין|סב|ב}} דאדם מקנה ועוד מתרץ דכל הני דהכא איכא לאוקמא בדעבידי דאתו כגון ששמע מרבו שישחררנו ולאחר שימות בעליך ואחותיך כגון בגוססת ולאחר שיחלוץ ליך יבמיך באין דעתו של יבם לייבם ומיהו ק&quot;ק מותר דקדוש לאחר מיתה אע&quot;ג דלא עביד דאתי דליכא לאוקמא בגוססת דהא עושה מלאכה.: אי במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף מ&quot;ט דמ&quot;ד לאחר מיתה הוא קדוש. גם למ&quot;ד מחיים הוא קדוש ה&quot;מ למיפרך כיון דמעלה מזונות ומעה כסף אמאי עושה ואוכלת אלא משום דבעי למימר אי אין מעלה לה מזונות ולא מעה כסף מ&quot;ט דמאן דאמר מחיים הוא קדוש נקט נמי הכא מ&quot;ט דמ&quot;ד לאחר מיתה הוא קדוש:

''' במעלה''' לה מזונות ואין מעלה לה מעה כסף. אליבא דרב אדא בר אהבה מוקי לה הכי אבל רב ושמואל לא מצי מוקמי לה במעלה לה מזונות דכיון דסברי דתיקנו מזונות תחת מעשה ידיה א&quot;כ אמאי עושה ואוכלת אלא רב ושמואל מוקמי מתניתין בשאין מעלה לה מזונות ולא מעה כסף ואם תאמר ומאי דוחקיה דרב לאוקמא מתני' לאחר מיתה לוקמה מחיים וכגון דמעלה לה מעה כסף ואין מעלה לה מזונות ויש לומר דאין רגילות שיעלה לה מעה כסף ולא יעלה לה מזונות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ה|נח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ה|נח|ב}}</text>
      <sha1>swm75klhhizq05b3a2r2nzqon1y21k6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות סב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731932</id>
    <revision>
      <id>3009162</id>
      <parentid>2945307</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:15:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13754" sha1="r4etem5rpsrbtvfabaygc11olzfnjrz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|סב|א|סא ב|סב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף סב עמוד א] אלא {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אורחא דמילתא כמה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| שלא ישאל ממנה דבר של צער דשמא אף על פי שנותנת לו רשות ע&quot;י פיוסו או ע&quot;י שמתביישה ממנו לבה מצטערת והני רבנן דנפקי טובא כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל לפי שהיתה תורתן אומנתן ולא חשו לאורחא דמילתא}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|? אמר רב: חדש כאן וחדש בבית, שנאמר: לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה; ור' יוחנן אמר: חדש כאן ושנים בביתו, שנאמר: חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| וכתב ה&quot;ר מאיר הלוי ז&quot;ל‍ דמסתברא כרבי יוחנן דגמר מבנין בית המקדש ולי נראה כיון דלית כאן אלא אורחא דמילתא והיא קא יהבי רשות עבדינן להקל כרב.}}.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ורב נמי מ&quot;ט לא אמר מההיא? שאני בנין בית המקדש, דאפשר ע&quot;י אחרים. ור' יוחנן מ&quot;ט לא אמר מההיא? שאני התם, דאית ליה הרווחה. אמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח; ורבי יוחנן אמר: אף כל גופו של אדם, שנאמר: והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים. ורבי יוחנן נמי הכתיב: בשברון מתנים! ההיא, דכי מתחלא ממתנים מתחלא. ורב נמי הכתי': ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח! שאני שמועה דבית המקדש, דתקיפא טובא. ההוא ישראל ועובד כוכבים דהוו קאזלי באורחא בהדי הדדי, לא אימצי עובד כוכבים לסגויי בהדי ישראל, אדכריה חורבן בית המקדש נגיד ואיתנח, ואפ&quot;ה לא אימצי עובד כוכבים לסגויי בהדיה. א&quot;ל: לאו אמריתו אנחה שוברת חצי גופו של אדם? א&quot;ל: ה&quot;מ מילתא חדתי, אבל הא דשנן בה לא, דאמרי אינשי: דמלפי תכלי לא בהתה. }}
{{שוליים|א}}הטיילין - בכל יום. מאי טיילין? {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבא: בני פירקי. א&quot;ל אביי, מאן דכתיב בהו: שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא, ואמר רב יצחק: אלו נשותיהן של ת&quot;ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה&quot;ז ובאות לחיי העוה&quot;ב, ואת אמרת: בני פירקי! אלא אמר אביי: כדרב, ד}}אמר רב: כגון רב שמואל בר שילת, דאכיל מדידיה ושתי מדידיה, וגני בטולא דאפדניה, ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|כי אתא רבין אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כגון מפנקי דמערבא. ר' אבהו הוה קאי בי באני, הוו סמכי ליה תרי עבדי, איפחית בי באני מתותיה, איתרמי לי' עמודא סליק ואסקינהו. ר' יוחנן הוה קסליק בדרגא, הוו סמכי ליה רב אמי ורב אסי, איפחתא דרגא תותיה, סליק ואסקינהו. אמרי ליה רבנן: וכי מאחר דהכי, למה ליה למיסמכיה? אמר להו: א&quot;כ, מה אניח לעת זקנה? }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והפועלים - שתים בשבת. והתניא: הפועלים - אחת בשבת! }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|א&quot;ר יוסי ברבי חנינא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא קשיא: כאן בעושין מלאכה בעירן, כאן בעושין מלאכה בעיר אחרת}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ובאים בכל לילה ולנים בביתם ומחמת טורח הדרך בצירא להו חד עונה והא דקתני מתניתין‍ הפועלים שבת אחת שיוצאין שבעת ימים וביום השמיני באים לביתם מיירי בפועלים שאינם לנים בביתם בלילות:}}.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| תניא נמי הכי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הפועלים - שתים בשבת, במה דברים אמורים - בעושין מלאכה בעירן, אבל בעושין מלאכה בעיר אחרת - אחת בשבת. }}
החמרים - אחת בשבת. אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: איכפל תנא {{הל&quot;מ-רק-ראש|לאשמועינן תנא טייל ופועל לענין }}ותנא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|המדיר אשתו מתשמיש המטה שבת אחת יוציא ויתן כתובה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לאשמועינן }}אטייל ופועל {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דהא ליכא דמיחייב בעונה תוך השבת אלא טייל ופועל}}? אמר ליה: לא,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אורחא דמילתא''' -  דרך ארץ שלא ישא עליו חטא ואפי' הוא יכול לפתותה שתתן לו רשות:

'''לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש''' -  בדברי הימים במחלקות שהיו עובדים את דוד כל מחלקות חדש ואע&quot;ג דמשמעותא דעניינא משמע שלא היה פורש מביתו אלא חדש אחד בשנה ואין ללמוד משם אלא חדש כאן וי&quot;א חדשים בביתו רב קרא יתירא דהבאה והיוצאת דריש דהוה ליה למכתב המשרתים את המלך לכל דבר מחלקות חדשי השנה וכתב דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה משמע שהיו שתי מחלקות נצבים ומשרתים שמשרתים עם השאר זו ו' חדשים בדילוג וזו ו' חדשים בדילוג זו באה וזו יוצאה מדי חדש בחדש הרי חדש בבית המלך וחדש בביתו ואף כאן חדש בבית רבו וחדש בביתו:

'''ושנים חדשים בביתו''' -  האיש בביתו שהרי ל' אלף איש היה המס וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש כשמחליפים אלו הולכין עשרת אלפים אחרים ובחדש השלישי עשרת אלפים שלישי' נמצא שעמדו הראשוני' בביתם ב' חדשים וכן כולם בחלופיהם כך:

'''שאפשר ע&quot;י אחרים''' -  לפי מנין החליפות כך היו עולים:

'''שאני התם דאית ליה הרווחה''' -  שהיו נהנים מבית המלך ואיכא רווח ביתא לפיכך מקבלת עליה שיהי' בבית המלך [חדש] אחד משני חדשים שכיון שיש לו שכר יש לה מזונות מרווחים ותכשיטין אבל ת&quot;ת מצוה דיליה הוא:

'''אנחה שוברת כו'''' -  איידי דאיפלגו בה רב ורבי יוחנן בדרשא דקרא נקט לה נמי הכא:

'''מתנים''' -  באמצע הגוף:

'''דשנן בה''' -  הורגלנו בה כמו כיון דדש דש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|נו|ב}}:

'''דמלפא תכלי לא בהתה''' -  אשה הלימודת לשכל בניה לקוברם אינה תמיהא ומפחדת במות א' מהם שכבר לימודת:

'''בני פירקי''' -  תלמידים שהרב מצוי להם בעירן ושונים פרקם ולנים בביתם:

'''מאן דכתיב בהן''' -  בשבילם נאמר לבעלי אומניות:

'''שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת''' -  למלאכת הרשות אוכלי לחמם בעצב כן יתן הקב&quot;ה לידידו שנא למי שמנדד לכבודו ולמצותו שינה:

'''מנדדות שינה''' -  ממתינות את בעליהן שהן בבית רבם ושונים פירקם אלמא בשעת שינה עודן בבית רבן ואת אמרת יש להן פנאי לעונה בכל לילה:

'''רב שמואל בר שילת''' -  מלמד תינוקות היה ומתפרנס מהן כדאמרי' בנערה שנתפתתה (לעיל נ.):

'''ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה''' -  אין שליח מלך פרס עובר על פתחו לשאול לו עבודת המלך שאין עין המלך עליו שאינו עשיר בעיניהם:

'''מפנקי דמערבא''' -  בני ארץ ישראל מעונגים במאכל ומשתה לכך הם בריאים ובעלי כח לתשמיש:

'''איפחית בי באני''' -  תחת המרחצאות יש חלל שהמים נופלים שם:

'''אסקינהו''' -  העלה את העבדים בידו אחת ובשניה היה מטפס ועולה בעמוד:

'''מאחר דהכי''' -  שבעל כח אתה:

'''אם כן''' -  שאתיש את כחי ולא יסמכוני:

'''מה אניח''' -  כח בעצמי להשתמש בו לעת זקנה:

'''בעירם''' -  שתים בשבת:

'''איכפל תנא לאשמועינן טייל ופועל''' -  תנא דסתם לעיל המדיר את אשתו בית הלל אומרים שבת אחת אין לו לומר זאת לא בספן ולא בגמל ולא בחמר ולא בתלמידי חכמים שהרי [אף החמר] עונתו אחת בשבת ובשביל יום אחד יוציא ויתן כתובה הרי עונתו משבעה לשבעה וכ&quot;ש גמל וספן אין בכלל הזה אלא טייל ופועל העושה מלאכה בעירו שדרכו לשמש שתים בשבת:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אלא''' אורחא דמילתא כמה. פי' בקונטרס שלא ישא עליו חטא ואפי' הוא יכול לפתותה וא&quot;ת והיאך יצא ר&quot;ע וכל הנהו דלקמן וי&quot;ל דהתם בלא פתוי היו שמחות שהיו בעליהן הולכין ללמוד תורה ולהיות תלמידי חכמים ואדרבה אדעתא דהכי נשאו שילכו ללמוד תורה ונראה לר&quot;י דאפועלים קאי ולא אתלמידים דהא אפי' שלא ברשות יוצאין לעולם ל' יום ויחזור לביתו יום אחד והכא קרא קאמר חדש בביתו או ב' חדשים למ&quot;ד דאע&quot;פ שהוא ברשות אלא אפועלים קאי וקרא נמי דמייתי בפועלים איירי וא&quot;ת והיכי קאמר בסמוך שאני התם דאית להו רווחא פועלים דמתני' נמי אית להו רווחא וי&quot;ל רווחא דהתם דמלאכת המלך נפיש:

''' שאני''' שמועת בית המקדש דתקיפא טובא. וא&quot;ת והא האי קרא דואתה בן אדם האנח בשברון מתנים גבי בהמ&quot;ק כתיב דכתיב בתרי' והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת (להם) אל שמועה כי באה ונמס כל לב וי&quot;ל דההוא קרא קודם חורבן כתיב וכן היה אומר נביא לישראל שהיה נאנח על שמועת בהמ&quot;ק שעתיד ליחרב ואז ונמס כל לב מתוך האנחה שתהי' אחר החורבן על שמועת בית המקדש:

''' טיילין.''' על שם שדרכם בטולא דאפדנייהו:

''' מנדדות''' שינה מעיניהם. בתלמידים הלומדים בעירם קאי דאי בעיר אחרת אמאי מנדדות שינה הא אין דרך ליכנס בעיר בלילה:

''' והתניא''' הפועלים אחת בשבת. מרישא דקתני הפועלים שבת אחת לא מצי למיפרך דרישא לאו בדין עונה מיירי אלא אדרבה אשמועינן דשרי לשנות ולבטל עונה ממה שהיה מנהגם תחלה אבל מברייתא פריך שפיר דאיירי בדין עונה האמורה בתורה ולא ביציאה שלא ברשות מדקתני אחת בשבת ולא קתני שבת אחת כמו במתני' ומשני דבעושה מלאכה בעיר אחרת איירי והיה דרכם ומנהגם כך וא&quot;ת מאי איריא כשמנהגם כך אפי' לשנות יכולין שבת אחת כדפרישית במתני' וי&quot;ל דבברייתא קמ&quot;ל דאע&quot;פ שמנהגם כך לעשות מלאכה בעיר אחרת אם רוצי' לשנות ולשהות יותר אין הרשות בידם ור&quot;י בר' ברוך היה אומר דג' מדות בפועלי' דהעושין מלאכה בעירן שתים בשבת כדתנן במתני' וברייתא בעושין מלאכה בעיר אחרת וחוזרין בכל יום לביתם אחת בשבת לפי שיש להם טורח הדרך אבל אותם שאין חוזרין לביתם בין היה מנהגם בין לא היה כמו רישא דמתני' דקתני יוצאין שבת אחת משמע שהן כל ז' בחוץ וחוזרין בכל יום שמיני אבל ר&quot;י לא פירש אלא ב' מדות שתים בשבת ואחת בשבת כדפרישנא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ה|סב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ה|סב|א}}</text>
      <sha1>r4etem5rpsrbtvfabaygc11olzfnjrz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות סח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731944</id>
    <revision>
      <id>3009157</id>
      <parentid>2945319</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:14:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19229" sha1="rny9jf6mt07xj55pvtu5yqmbquuw7ov" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|סח|א|סז ב|סח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סח עמוד א] בטלי כסף או בטלי זהב? אמר, היינו דאמר רבי אלעזר: בואו ונחזיק טובה לרמאין, שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום, שנאמר: וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. ו}}תני רבי חייא בר רב מדיפתי{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, רבי יהושע בן קרחה אומר: }}{{שוליים|א}}כל המעלים עיניו מן הצדקה - כאילו עובד עבודת כוכבים, כתיב הכא: השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו', וכתיב התם: יצאו אנשים בני בליעל, מה להלן עבודת כוכבים, אף כאן עבודת כוכבים. ת&quot;ר: המסמא את עינו, והמצבה את בטנו, והמקפח את שוקו {{שוליים|ב}}ליטול המקבל צדקה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואין צריך לכך, סופו }}אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך. תנן התם: {{שוליים|ג}}אין מחייבין אותו העני למכור את ביתו ואת כלי תשמישו{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ולא? }}והתניא. {{שוליים|ד}}היה משתמש בכלי זהב - ישתמש בכלי כסף, בכלי כסף - ישתמש בכלי נחושת! {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב זביד, לא קשיא: הא במטה ושולחן, הא בכוסות וקערות. מאי שנא כוסות וקערות דלא? דאמר מאיסי לי, מטה ושולחן נמי אמר לא מקבל עילואי}}. {{שוליים|ה}}אמר רבא בריה דרבה {{הל&quot;מ-רק-ריף|דרב הונא}}: במחרישה דכספא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|יש שפירשו שהיא המגרדת שמגרדין בה בבית המרחץ}}. רב פפא אמר, לא קשיא: {{שוליים|ו}}כאן קודם שיבא לידי גיבוי, כאן לאחר שיבא לידי גיבוי. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|פירוש כל זמן שאינו נוטל אלא בצנעה אין מחייבין אותו למכור כלי תשמישו אבל אם הוצרך ליטול מן הגבוי של קופה אין נותנין אלא לאחר שימכור:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ור&quot;ת פי' קודם שיבא ליטול מקופה של צדקה מחייבין אותו למכור לאחר שיבא לידי גיבוי שכבר נטל מן הקופה שוב נזדמנו לו כלי בית אין מחייבין אותו למכור ורש&quot;י פי' לאחר שבא לידי גיבוי שנטל לקט שכחה ופאה ונודע שהיה עשיר ובאו ב&quot;ד לגבות ממנו כדי מה נטל ואף על פי שממון שאין לו תובעין הוא משום קנס גובין ואפי' את&quot;ל בבעל חוב דעלמא מסדרין כי האי גוונא הכא משום קנס מחייבין אותו למכור: }}
מתני'. {{שוליים|ז}}יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה, וכתבו לה במאה או בחמשים זוז, יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה. רבי יהודה אומר: אם השיא את הבת הראשונה, ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה; וחכ&quot;א: פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני, אלא {{שוליים|ח}}שמין את הנכסים ונותנין לה. 
גמ'. אמר שמואל: {{שוליים|ט}}לפרנסה שמין באב {{הל&quot;מ-רק-ריף|כלומר שמין ואומדין דעתו של אב ואומרים אילו היה האב קיים כמה היה נותן לבתו לפרנסת הבעל ונותנין לה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. מתיבי: הבנות ניזונות ומתפרנסות מנכסי אביהן; כיצד? אין אומרים אילו אביה קיים כך וכך היה נותן לה, אלא שמין את הנכסים ונותנין לה;}} {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מאי לאו פרנסת הבעל! אמר רב נחמן בר יצחק: לא, }}{{שוליים|י}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בפרנסת עצמה. הא ניזונות ומתפרנסות קתני, מאי לאו אחת פרנסת הבעל ואחת פרנסת עצמה! לא, אידי ואידי בפרנסת עצמה, ולא קשיא: הא באכילה ובשתיה, והא בלבושא וכיסויא. תנן, וחכ&quot;א}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואותבינן עליה דשמואל ממתני' דקתני}}: פעמים שאדם עני והעשיר {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|או עשיר והעני, }}אלא שמין הנכסים ונותנין לה: מאי עני ומאי עשיר? אי נימא עני - עני בנכסים, עשיר - עשיר בנכסים, מכלל דתנא קמא סבר: אפילו עשיר והעני כדמעיקרא יהבינן לה, הא לית ליה! אלא לאו עני - עני בדעת, עשיר - עשיר בדעת, וקתני: שמין את הנכסים ונותנין לה, אלמא לא אזלינן בתר אומדנא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ותיובתא דשמואל! }}ופרקינן {{הל&quot;מ-פוסקים-הגה|הוא דאמר כרבי יהודה; דתנן, רבי יהודה אומר: אם השיא בת הראשונה, ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה. ונימא: הלכה כרבי יהודה! אי אמר הלכה כרבי יהודה, הוה אמינא דוקא השיאה, דגלי דעתיה, אבל לא השיאה לא, קמ&quot;ל, טעמא דר' יהודה דאזלינן בתר אומדנא, לא שנא השיאה ולא שנא לא השיאה, והאי דקתני השיאה? להודיעך כחן דרבנן, דאע&quot;ג דהשיאה וגלי דעתיה, לא אזלינן בתר אומדנא. א&quot;ל רבא לרב חסדא, דרשינן משמך: }}{{שוליים|כ}}{{הל&quot;מ-פוסקים-הגה|הלכה כר' יהודה, א&quot;ל: יהא רעוא כל כי הני מילי מעלייתא תדרשו משמאי. ומי אמר רבא הכי? והתניא, רבי אומר: בת הניזונת מן האחין - נוטלת עישור נכסים; ואמר רבא: הלכתא כרבי! לא קשיא: הא דאמידניה, הא דלא אמידניה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|כלומר אי ידעינן אומדן דעתיה יהבינן לה כמה דאמיד ואי לא ידעינן אומדן דעתיה יהבינן לה עשור נכסי}}. {{הל&quot;מ-פוסקים-הגה|הכי נמי מסתברא, דאמר רב אדא בר אהבה: מעשה ונתן לה רבי אחד משנים עשר בנכסים}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, קשיין אהדדי! אלא לאו }}{{הל&quot;מ-פוסקים-הגה|ש&quot;מ: הא דאמידניה, הא דלא אמידניה, ש&quot;מ }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|חזינן לגאון דכתב הא דאזלינן בתר אומדן דעתיה דאב לאגרועי מעשור נכסי הוא אבל לאוסופי על העישור לא דלא אשכחן בהדיא מאן דאמר מוסיף על העישור ובפרק נערה שנתפתתה [כתובות נ&quot;ב ע&quot;ב] אמרינן אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מפני מה תקנו כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו ועד כמה אביי ורבא דאמרי תרוייהו עד עישור נכסי הילכך לית לן לאפוקי מנכסי יתומים טפי מעישור נכסים וגאון אחר אמר רבי יהודה דאמר אם השיא בת ראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה דאלמא בתר אומדן דעתיה דאב אזלינן סתמא קאמר לא שנא לפחות מן העישור ולא שנא להוסיף על העישור וכיון דאיפסיקא הלכתא כר' יהודה בהדיא כוותיה עבדינן דהיכא דידעינן אומדן דעתיה דאב יהבינן לה כמה דאמיד בין לפחות מן העישור בין להוסיף על העישור ואי לא ידעינן דעתיה יהבינן לה עישור נכסי:. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ויש מביאין ראיה לסברא קמייתא מהא דאמרי' לקמן בשמעתין פרנסה טרפא ממשעבדי ותנאי כתובה לא טרפא ממשעבדי משום דפרנסה אית לה קצבה ומזונות אין להם קצבה ואם איתא דלהוסיף נמי שמין באב  פרנסה נמי אין לה קצבה אלא וודאי להוסיף אין שמין אלא לפחות ויכולין לקוחות ליזהר שיניחו מבני חרי עישור נכסים ומיהו אינה ראיה כ&quot;כ דתיקשי לך מהאי טעמא נמי יוציאו למזונות ממשעבדי דהא יש להן קצבה למעלה טפי מכדי עד דתיבגרן וא&quot;ת אין קצבה למזונות שמא תלקה ותהא צריכה רפואה ואמרינן לעיל (דף נב ב) דרפואה שאין לה קצבה בכלל מזונות דא&quot;כ אמאי חשיב ליה קצבה לקמן בפרק הנושא (דף קא א) כשפסק לזונה חמש שנים דקתני ניזונית מנכסים משועבדים אלא ודאי היינו טעמא דאע&quot;פ שהם קצובין למעלה עד בגר כיון דאפשר שלא יעלו כל כך המזונות שתנשא קודם בגר לא חשיבי כקצובין כי הלקוחות לא נזהרו להניח בני חרי עד בגר כי אמרו שמא תנשא קודם אבל פרנסה יש לה קצבה אי לא אמידניה עישור נכסי ואי אמידניה יכולין הלקוחות לברר הדבר ע&quot;י ב&quot;ד דעתו של אב‍ בין למעלה בין למטה ונ&quot;ל דמזונות אין להם קצבה בשביל רפואה ולא תיקשי מההיא דהנושא שפסק לזונה חמש שנים דהא דאמרי' דרפואה שאין לה קצבה בכלל מזונות היינו בבתו דניזונת בתנאי כתובה מידי דהוה אאשה‍ אבל אם אדם קבל עליו לזון איש נכרי לא מסתבר כלל שיתחייב ברפואתו ואם תקשי לך ממתני' דקאמרו חכמים פעמים שאדם עני בדעת ולא יהיב עישור נכסי והעשיר בדעת ויהיב טפי מעישור נכסי או שהיה עשיר והעני לא יהיב כולי האי אלא שמין את הנכסים ונותנין עישור נכסי וקאמר ר' יהודה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה ואפי' טפי מעישור נכסי וי&quot;ל דודאי לא קאמר ר' יהודה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה אפי' טפי מעישור נכסי אלא כשנתן לה עישור נכסי או פחות וקאמרי רבנן פעמים שאדם עני בדעת כשהשיא את הראשונה ולא נתן לה עישור נכסי והעשיר בדעת ועכשיו היה נותן לה עישור נכסי‍ ופעמים שאדם עשיר בדעת כשהשיא את הראשונה ונתן לה עישור נכסי והעני בדעת שעכשיו היה נותן לה פחות לא נוכל לאמוד דעתו הלכך לעולם יתנו עישור נכסי ורבי יהודה סבר דשמין באב לפחות. ואם תקשי לך הא דאמרינן לעיל (דף נ ב) רב זן מחיטי דעלייה איבעיא להו לפרנסה הויא ומאי עלייה מעילויא דאב וכדשמואל דאמר שמואל לפרנסה שמין באב אלמא משמע דשמואל לעילויא אמרה וי&quot;ל דה&quot;ק עלייה מעילויא דאב כלומר מה שזן אותה מחיטי היינו מעילויא דאב וכדשמואל ושמואל תרתי אמר ששמין באב לעילויא לגבות מטלטלי אם השיא ראשונה ונתן לה מטלטלי ולהורע כחה לענין שומא ושמין לפחות ולא להותיר ודעת התוס' נוטה לסברא זו וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא לא מפקינן מיתמי טפי מעישור נכסי: }}גופא, אמר רבי: בת הניזונת מן האחין - נוטלת עישור נכסים. אמרו לו לרבי: לדבריך, מי שיש לו עשר בנות ובן, אין לו לבן במקום בנות כלום! אמר להן, כך אני אומר: {{שוליים|ל}}ראשונה נוטלת עישור נכסים, שניה - במה ששיירה, ושלישית - במה ששיירה, וחוזרות וחולקות בשוה.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בטלי כסף או בטלי זהב''' -  במפות של פשתן לבנות או בשל משי צבועות:

'''היינו חוטאים''' -  שאנו מעלימין עין מן העניים אבל עכשיו הרמאים גורמים לנו:

'''המסמא את עינו''' -  מראה את עצמו כאילו עינו סמויה:

'''מקפח שוקו''' -  כאילו שוקו נכווצת:

'''אין מחייבין אותו למכור כו'''' -  רישא דמתניתין מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה:

'''אין מחייבין אותו למכור כו'''' -  להשלים מאתים זוז כדי שלא יטול:

'''כאן קודם שיבוא לידי גיבוי''' -  הא דתנן אין מחייבין מעיקרא קאי כשבא ליטול לקט ולא היו לו מאתים זוז ואם היה מוכר כלי תשמישו היה משיג למאתים זוז אין מחייבין אותו למכור והא דתנן מחייבין לאחר שבא לידי גיבוי לאחר שהביא עצמו לידי כך שבית דין גובין הימנו כגון שהיה לו מאתים זוז ונטל לקט שכחה ופאה ונודע שעשיר היה ב&quot;ד באין וגובין הימנו מה שנטל ואם אין לו כדי לשלם מוכר כלי תשמישו היקרים ומשתמש בפחותים:

'''לידי גיבוי''' -  שבית דין גובין הימנו:

'''מתני' מדעתה''' -  רבותא קמ&quot;ל דאע&quot;פ שנתרצית אין מחילתה מחילה:

'''מה שראוי ליתן לה''' -  עישור נכסים:

'''אם השיא''' -  האב בחייו את הבת הראשונה:

'''ינתן כו'''' -  בין שהוא עישור בין שהוא פחות בין שהוא יותר:

'''גמ' לפרנסה שמין באב''' -  הבת יתומה שבאת לינשא נותנים לה נדוניא כפי אומד שאנו בקיאין באביה וותרן או קמצן:

'''פרנסת הבעל''' -  נדוניא של נשואין:

'''פרנסת עצמה''' -  מזונות בעודה אצל אחין:

'''הא באכילה ושתיה כו'''' -  שמין הנכסים אם עני הוא נותנין לה כפי מה ששנינו באע&quot;פ (לעיל דף סד:) במשרה את אשתו על ידי שליש ואם הנכסים מרובים הכל לפי הכבוד:

'''עני בדעת''' -  אין בדעתו ליתן לה נדוניית עשיר אלא נדוניית עני:

'''נוטלת עישור נכסים''' -  ולא שמין באב:

'''הכי גרסינן לא קשיא הא דאמידניה הא דלא אמידניה''' -  הא דאמר רבי עישור נכסים בדלא אמידניה לאב שלא גר בינינו ולא עמדנו על סוף דעתו אם וותרן אם קמצן:

'''הכי נמי מסתברא''' -  דהיכא דאמידניה מודה רבי דשמין באב:

'''ראשונה''' -  קא סלקא דעתין הבאה ראשונה לינשא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''בטלי''' כסף או בטלי זהב. והא דלא עייפינהו ושדרינהו כמו מר עוקבא דלעיל משום דבהנך דברים לא שייך פינוק אלא ודאי עשיר היה:

''' טלי''' זהב. מפה צבועה בתולעת שני אדומה כזהב דומיא דההיא דהשוכר את האומנין (ב&quot;מ עח:):

''' כאן''' לאחר שבא לידי גיבוי. פי' בקונט' שנטל לקט שכחה ופאה ונודע שהיה עשיר ובאין בית דין לגבות מה שנטל אף על גב דהוי ממון שאין לו תובעין איכא למימר דמשום קנסא גובין ממנו ואפילו את&quot;ל בעלמא כהאי גוונא בבעל חוב מסדרין ואין מחייבין אותו למכור הכא משום קנסא מחייבין אותו למכור ור&quot;ת פי' קודם שיבא לידי גיבוי שאינו נוטל מקופה של צדקה אלא מדברים שהם של הפקר כגון לקט שכחה ופאה וכאן לאחר שבא לידי גיבוי שנוטל מקופה של צדקה מחייבין אותו למכור וקשה קצת דמשנה דאין מחייבין אותו למכור גבי לקט שכחה ופאה ומשמע דברייתא נמי דמחייבת אותו למכור גבי לקט שכחה ופאה מתניא:

''' מאי''' לאו בפרנסת הבעל. קצת קשה לרשב&quot;א דהשתא לא הוי שמין את הנכסים דניזונת ומתפרנסת שוה דלענין פרנסה הוי שמין את הנכסים לתת לה עישור נכסים ולענין ניזונת שמין את הנכסים אם עני הוא ונותנים כמו שמפורש באע&quot;פ (לעיל דף סד:) במשרה אשתו על ידי שליש ואם הנכסים מרובים הכל לפי הכבוד:

''' לא''' בפרנסת עצמה. שאין שמין אותו באב הואיל ועל כרחו מתחייב בתנאי בית דין אבל פרנסת הבעל אין תלוי אלא בדעתו כדאמרינן לקמן האומר אל יתפרנסו בנותיו מנכסיו שומעין לו ולכך שמין אותה באב:

''' אי''' נימא עני עני בנכסים כו'. והשתא אתי שמואל שפיר כרבנן דרבנן נמי סברי דשמין באב והכי קאמר פעמים שאדם עשיר בשעה שנתן לראשונה ועכשיו העני בנכסים ולא היה נותן לזאת כמו שנתן לראשונה ולית לן למימר ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה אלא שמין את הנכסים כלומר ונותנין לפי מה שהיה נותן האב עכשיו מנכסים מועטים הללו והיינו שמין באב ופריך מכלל דת&quot;ק סבר כו' הא לית ליה כלומר לית ליה כמו שהיה לו מתחלה ודאי הוא שלא נותן עכשיו כמו שנתן מתחלה ובהא ודאי לא א&quot;ר יהודה ינתן לשניה כו' אלא לאו עני עני בדעת והשתא אין לפרש שמין את הנכסים שישומו באב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ו|סח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ו|סח|א}}</text>
      <sha1>rny9jf6mt07xj55pvtu5yqmbquuw7ov</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות עז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731962</id>
    <revision>
      <id>3009009</id>
      <parentid>2945337</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:06:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009009</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14482" sha1="lkatfhi5527quzdybtlzu0o6g06bjjr" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|עז|א|עו ב|עז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף עז עמוד א] {{שוליים|א}}ונכפה - כמומין שבסתר דמי. והני מילי דקביע ליה זמן, אבל לא קביע ליה זמן - כמומין שבגלוי דמי. 
מתני'. {{שוליים|ב}}האיש שנולדו בו מומין - אין כופין אותו להוציא; אמר רשב&quot;ג: בד&quot;א - במומין הקטנים, אבל במומין הגדולים - כופין אותו להוציא.:{{הל&quot;מ-רק-ראש| ונראה שגם צריך ליתן לה כתובה מידי דהוה אבאה מחמת טענה דאמר בשילהי הבא על יבמתו (דף סה א)‍ הוא אומר מינה וכו' דברים שבינה לבינו נאמנת אמר איזיל ואינסיב איתתא אחריתי ואיבדוק נפשאי אמר ר' אמי אף בזו יוציא ויתן כתובה משמע אף בזו כמו בדברים שבינו לבינה ובהדיא קאמר התם בסוף הפ' דכופין אותו להוציא ויתן כתובה:}}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|גמ'. רב יהודה תני: נולדו, חייא בר רב תני: היו. מ&quot;ד נולדו, כ&quot;ש היו, דקסברה וקיבלה; מאן דאמר היו, אבל נולדו לא}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכה כרב יהודה ולכך לא הביא רב אלפס אלא המשנה כצורתה:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. תנן, אמר רבן שמעון בן גמליאל: בד&quot;א - במומין קטנים, אבל במומין גדולים - כופין אותו להוציא; בשלמא למ&quot;ד נולדו, היינו דשאני בין גדולים לקטנים, אלא למ&quot;ד היו, מה לי גדולים מה לי קטנים? הא סברה וקיבלה! כסבורה היא שיכולה לקבל, ועכשיו אין יכולה לקבל. }}ואלו הן מומין גדולים? פירש רשב&quot;ג, [כגון] ניסמית עינו, נקטעה ידו, ונשברה רגלו. אתמר, ר' אבא בר יעקב אמר ר' יוחנן: הלכה כרשב&quot;ג; {{שוליים|ג}}רבא אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והלכה כרב נחמן דקיימא לן הלכה כרב נחמן בדיני: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ויש אומרים דווקא עינו אחת אבל שתי עיניו או שתי ידיו או שתי‍ רגליו מודו רבנן‍ וכן מסתבר שהרי הוא כעבר ובטל מן העולם: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומי א&quot;ר יוחנן הכי? והא אמר רבה בר בר חנה א&quot;ר יוחנן: בכל מקום ששנה רשב&quot;ג במשנתנו - הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן. }}
מתני'. {{שוליים|ד}}ואלו שכופין אותו להוציא: מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והמצרף נחושת, והבורסי, בין שהיו עד שלא נישאו ובין משנישאו נולדו; ועל כולן אמר רבי מאיר: אף על פי שהתנה עמה, יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל; {{שוליים|ה}}וחכ&quot;א: מקבלת היא על כרחה, חוץ ממוכה שחין, מפני שממקתו. מעשה בצידון בבורסי אחד שמת, והיה לו אח בורסי, אמרו חכמים: {{שוליים|ו}}יכולה היא שתאמר לאחיך הייתי יכולה לקבל, ולך איני יכולה לקבל. 
גמ'. מאי בעל פוליפוס? אמר רב יהודה אמר שמואל: ריח החוטם. במתניתא תנא: ריח הפה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. רב אסי מתני איפכא, ומנח בה סימנא: שמואל לא פסיק פומיה מכוליה פירקין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמקמץ. מאי }}מקמץ? אמר רב יהודה: זה המקבץ צואת כלבים.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| מיתיבי: מקמץ - זה בורסי! ולטעמיך, תיקשי לך מתניתין: המקמץ, והמצרף נחושת, והבורסי! בשלמא מתניתין לא קשיא: כאן בבורסי גדול, כאן בבורסי קטן, אלא לרב יהודה קשיא! תנאי היא, דתניא: מקמץ - זה בורסי; ויש אומרים: זה המקמץ צואת כלבים. }}

{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והמצרף נחושת, והבורסי. מאי }}מצרף נחושת{{הל&quot;מ-רק-גמרא|? רב אשי אמר: חשלי דודי, רבה בר בר חנה אמר: }}זה המחתך נחושת מעיקרו. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא כוותיה דרבה בר בר חנה: איזהו מצרף? זה המחתך נחושת מעיקרו}}{{הל&quot;מ-רק-ריף| ומעשה בצידון בבורסי שמת: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן פרק אלו הן הלוקין [מכות כ&quot;ג ע&quot;א] אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה שנפלה לפני יבם מוכה שחין שאין חוסמין אותה שנאמר לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדו:. }}אמר רב: האומר איני זן ואיני מפרנס - יוציא ויתן כתובה. אזל ר' אלעזר אמרה לשמעתא קמיה דשמואל, אמר: {{שוליים|ז}}אכסוה שערי לאלעזר! עד שכופין אותו להוציא, יכפוהו לזון {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ורב? אין אדם דר עם נחש בכפיפה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כשמואל}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|.. כי סליק רבי זירא, אשכחיה לרבי בנימין בר יפת דיתיב וקאמר לה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואף על גב דאיתמר נמי }}משמיה דרבי יוחנן {{הל&quot;מ-ריף-ראש|כוותיה דרב הא דחייה רבי זירא}}, אמר ליה: על דא אכסוה שערין לאלעזר בבבל{{הל&quot;מ-רק-ראש| ובהלכות גדולות פוסקין כוותיה דרב וכרבי יוחנן וכרבי אבהו דאמר בירושל' (פ' בתרא דגיטין ה&quot;י) עלה דההיא האומר איני זן ואיני מפרנס מפני ריח הפה כופין מפני חיי נפש לא כ&quot;ש וכן מסתבר דאשה בושה לבא לב&quot;ד כל פעם ותמות ברעב כדאמרינן בפרק החולץ (דף מב ב) אשה בושה לבא לב&quot;ד והורגת את בנה: }}
. אמר רב יהודה אמר רב אסי אשי: אין מעשין אלא לפסולות; כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר: כגון {{שוליים|ח}}אלמנה לכהן גדול, וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר, אבל נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה - אין כופין אותו; (ורב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: {{שוליים|ט}}אפילו נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה, כופין אותו). {{הל&quot;מ-רק-ראש|ובירושלמי (שם) נמי קאמר דשניות דרבנן נמי כופין להוציא‍ והא דאמר בשלמא לרב (אסי) דרבנן קתני דאורייתא לא קתני פירוש מה שתקנו חכמים להוציא לטובת האשה ולא מחמת איסור אבל שניות‍ חשיבי כדאורייתא אבל נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אין כופין אותו להוציא ורב תחליפא בר אבימי אמר אפילו נשא אשה ושהה עמה עשר שנים כופין אותו להוציא }}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|וכולהו בין הני דרבנן דתנן במתני' שכופין אותן להוציא ובין הני דאורייתא כגון אלמנה לכה&quot;ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כולהו היו כייפינן להו בשוטים דבדברים לא יוסר עבד וכל הני דמדרבנן אי אמרה הוינא בהדיה שבקינן לה בר ממוכה שחין ומי שנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תנן, אלו שכופין אותו להוציא: מוכה שחין, ובעל פוליפוס; בשלמא לרב אסי - דרבנן קתני, דאורייתא לא קתני, אלא לרב תחליפא בר אבימי, ליתני: נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה - כופין אותו! אמר רב נחמן, לא קשיא: הא במילי, הא בשוטי. מתקיף לה רבי אבא: בדברים לא יוסר עבד! אלא אמר רבי אבא: הא והא }}{{שוליים|י}}בשוטי,
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''נכפה''' -  חולי שממנו נופל לארץ ויש לו זמן לבא:

'''כמומין שבסתר דמי''' -  לפי שנזהרת ביום זמנה מלצאת בין הבריות:

'''מתני' מומין גדולים''' -  מפרש בגמרא:

'''גמ' נולדו''' -  משנשאה:

'''ומי אמר ר' יוחנן הכי''' -  דהלכה כרבן שמעון בהא לחודא והא בכל מקום ששנה קאמר:

'''ערב וצידן וראיה אחרונה''' -  ערב בגט פשוט צידן במי שאחזו קורדיקוס ראיה אחרונה בסנהדרין בפרק זה בורר ובשתי ראיות נחלק הלכה כמותו בראשונה ולא באחרונה אמרו לו הבא ראיה אמר אין לי ראיה כו':

'''מתני' בעל פוליפוס''' -  מפרש בגמ' המקמץ והמצרף נחשת. מפרש בגמ' וכולן מפני שאומנות מסרחת היא:

'''שממקתו''' -  לשון המק בשרו ([[זכריה  יד]]):

'''גמ' פסק פומיה''' -  סימנא דשמואל ריח הפה אמר:

'''לא פסק פומיה מכולי פירקין''' -  תמיד היה שגור בפיו:

'''תיקשי לך מתני'''' -  דקא חשיב להו בתרין:

'''מקמץ צואת כלבים''' -  לא ידעתי מה צורך בה אבל באשכנז ראיתי ששורין בהם הבגדים לפני כבוסן יום או יומים:

'''בשלמא מתני' לא קשיא''' -  אברייתא דאיכא למימר האי דחשיב ליה בתרי הכי קאמר אחד בורסי קטן דהיינו מקמץ ואחד בורסי גדול:

'''בורסי קטן''' -  שהוא עני ויש לו עורות מעט: הכי גרסינן תנאי היא דתניא מקמץ זה בורסקי ויש אומרים זה המקמץ צואת כלבים והכי גרסי' לה בתוספתא והא דרבי יוסי ברבי יהודה מלתא אחריתי קאמר ושם היא שנויה:

'''חשלי דודי''' -  מחשלין ומרדדין נחשת ועושין ממנו יורות ומסריח הוא:

'''מעיקרו''' -  ממקום מוצאו מן הארץ:

'''אכסוהו שערי''' -  האכילוהו שעורים כבהמה כל הנאכל שלא כדרכו קרי ליה כוסס:

'''וקאמר לה''' -  להא מילתא דרב:

'''משמיה דר' יוחנן''' -  דאיהו נמי כרב סבירא ליה:

'''אין מעשין''' -  אין כופין להוציא:

'''אין כופין''' -  דלא כפינן אפריה ורביה:

'''ואלו שכופין''' -  הני אין אפריה ורביה לא:

'''בשלמא לרב אסי''' -  לא תקשי הא דלא חשיב פסולות במתניתין דאיכא לשנויי:

'''דרבנן קתני''' -  הנך דאיסורא דידהו לא כתיבא באורייתא:

'''ליתני נשא אשה ושהה כו'''' -  דמדאורייתא לא מיחייב לאפוקה דאפשר ליקח לו אשה אחרת אצלה אבל מדרבנן קאמר דכל כמה דאיתא להא גביה לא נסיב אחריתי:

'''הא במילי''' -  אפריה ורביה במילי מייסרינן בשוטי לא רדינן ליה אבל הנך בשוטי נמי רדינן ליה שאי אפשר לה לקבל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אבל''' במומין גדולים כופין אותו להוציא. גבי איש ליכא למימר דנסתחפה שדה של אשה דאיש אינו שדה של אשתו כדפרישי' בריש מכילתין (דף ב: ד&quot;ה מציא):

''' כופין''' אותו להוציא. נראה לר&quot;י דיוציא ויתן כתובה אע&quot;פ שמגרשה בעל כרחו כמו בבאה מחמת טענה דמשמע בסוף הבא על יבמתו (יבמות סה:) דנותן כתובה אע&quot;פ שמגרשה בעל כרחו ובתוספתא קתני בהדיא אמומין דהכא יוציא ויתן כתובה:

''' סבורה''' הייתי שאני יכולה לקבל. קצת תימה דאם כן כל אשה תערים ותשאנו כדי שיתן לה כתובה שתאמר איני יכולה לקבל ויגרשנה ושמא במקום שיש חשש ערמה אין לה כתובה:

''' אלא''' לרב יהודה קשיא. תימה דאמאי לא משני דהא דאמר רב יהודה (אמר שמואל) המקמץ צואת כלבים היינו בורסי קטן דבפרק מי שמתו (ברכות כה.) משמע דאיכא צואת כלבים בעיבוד עורות דתניא התם לא יקרא אדם קריאת שמע לא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת אדם כו' בזמן שנתן לתוכן עורות:

''' ליתני''' נשא אשה ושהה עמה עשר שנים. וא&quot;ת דתקשי ליה ברייתא דשלהי הבא על יבמתו (יבמות סד.) דתניא נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל ויוציא ויתן כתובה ונראה לפרש דלשון יוציא לא משמע כפייה אלא בדבר שמתנהג עם האשה שלא כדין אבל התם דקתני יוציא משום ביטול פריה ורביה לא משמע דכופין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ז|עז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ז|עז|א}}</text>
      <sha1>lkatfhi5527quzdybtlzu0o6g06bjjr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות עט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731966</id>
    <revision>
      <id>3009161</id>
      <parentid>2945341</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:15:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20731" sha1="mj7euvb1wmjde8fm8v0fmg6zq8joeln" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|עט|א|עח ב|עט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף עט עמוד א] אתאי לקמיה דרב נחמן, קרעיה ר&quot;נ לשטרא אמר. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא, א&quot;ל: חזי מר, נחמן חקלאה היכי מקרע שטרי דאינשי! א&quot;ל: אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה, א&quot;ל: הכי והכי הוה. א&quot;ל: }}שטר {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מברחת קא אמרת? הכי א&quot;ר חנילאי בר אידי אמר שמואל: מורה הוראה אני, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. א&quot;ל רבא לרב נחמן: טעמא מאי? }}דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אפילו לברתיה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ה&quot;מ לאחריני, אבל לברתה יהיבא! אפ&quot;ה, במקום ברתה נפשה עדיפא לה. }}מיתיבי: הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה, כיצד היא עושה? כותבת שטר פסים לאחרים, דברי רשב&quot;ג וחכ&quot;א: רצה מצחק בה, עד {{שוליים|ב}}שתכתוב לו מהיום ולכשארצה{{הל&quot;מ-רק-ראש| פי' מהיום תחול המתנה לכשארצה לקיימה. אבל בכל פעם שארצה הרשות בידי לבטלה.}}; טעמא דכתבה ליה הכי, הא לא כתבה ליה הכי - קננהי לוקח! א&quot;ר זירא, לא קשיא: {{שוליים|ג}}הא בכולה, הא במקצתה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|במקצתן עד דכתבה ליה הכי אבל בכולן אפי' לא כתבה לו הכי לא קננהו כדגרסי' בפ' מי שמת [בבא - בתרא ק&quot;נ ע&quot;ב] חמשה עד שיכתבו כל נכסיהן וחדא מינייהו המברחת נכסיה מבעלה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ושיעור השיור הוי כמו שפירשתי שיור שכיב מרע בפ' מי שמת (סי' כו):}}
ואי לא קננהי לוקח, ניקנינהו בעל! {{הל&quot;מ-רק-ראש|פי' רש&quot;י לשמואל בכותבת כולן דאמר לא קני מאי הברחה איכא לקנינהו בעל. ודקדק רבינו שמשון מתוך לשונו מדקאמר מאי הברחה איכא משמע שרוצה לפרש כך והיא כוונה להבריח ואם יקנם הבעל לא נתקיימת כוונתה הלכך ע&quot;כ מאחר שצריך לקנות או זה או זה יש לנו לילך אחר כוונתה והיא לא רצתה שיקנה הבעל אם כן יקנם הלוקח. ומשני }}אמר אביי: עשאום כנכסים שאין ידועין לבעל, ואליבא דר&quot;ש{{הל&quot;מ-רק-ראש| הלכך אפשר שלא קנאם הבעל אף על פי שלא קנאם הלוקח הלכך לא קנויה לא לזה ולא לזה:}}. {{הל&quot;מ-רק-ריף|ושמעינן מינה דהלכתא כר' שמעון:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|וגם כתב רבינו שמשון ז&quot;ל שמעשה בא לפני ר&quot;ת באחד שרצה ללוות וכתב כל נכסיו לאחר להבריחם שלא ישתעבדו לבעל חוב. וגם באחד שהבריח כל נכסיו לאחר שלא ישתעבדו לכתובת אשתו. ואומר ר&quot;ת ז&quot;ל שהמתנה מתנה. דמאי טעמא אמרי' שטר מברחת אינו קונה. מפני שאינה מתכוונת להקנות לו ועיקר כוונתה שלא יקנה הבעל והכא הוא דלא קנה הבעל כדאמרינן עשאום כנכסים שאינן ידועין וכו' הלכך גם מקבל המתנה לא קנה אבל הכא דליכא למימר כי האי טעמא דאי לא הוה קני ליה המקבל הוה קני ליה בעל חוב והאשה. א&quot;כ לא מיקרי האי שטר מבריח כיון דבהכי אינו מבריח. הלכך ליכא למימר לאברוחי איכוין כיון דאינו מוברח. אלא למתנה גמורה איכוין וזכה מקבל המתנה. ולי נראה שהוציאו שיטת הש&quot;ס ממשמעותא. ופשטא דסוגיא הכי אזלא ואי לא קננהו לוקח כדאמר שמואל דבכולן לא קנה. ליקנינהו בעל דכיון שהן ברשות האשה לחזור בה בכל עת שתרצה א&quot;כ לא יצאו מרשותה ומאי הברחה איכא וליקנינהו בעל ומשני אף על גב דלא זכה בהן מקבל המתנה ונשארו ברשות האשה לא קנאם הבעל כדמפרש טעמא. ומשמע הא בעלמא כגון מבריח נכסיו מבעל חוב ומכתובת אשה דמקבל מתנה אי אפשר לו לקנות דאנן סהדי דלא שביק נפשיה ויהיב מה דאית ליה לאחריני וכיון שלא כוון להקנות לו אלא להבריח לא יצאו הנכסים מרשותו. וכיון דליכא למימר טעמא דלא משתעבדי לבעל חוב ולכתובה אף על פי שנשארו ברשותו כדאיתא טעמא הכא גבי מברחת א&quot;כ ע&quot;כ משועבדים הן לבעל חוב ולכתובה. ומ&quot;ש רבינו שמשון דאי לא הוה קני להו המקבל הוה קני להו הבעל חוב והאשה אם כן לא מיקרי האי שטרא מבריח הלכך ליכא למימר לאברוחי איכוין כיון דאינו מבריח אלא למתנה גמורה איכוין וזכה מקבל המתנה. הא סברא ליתא כלל דודאי לאברוחי איכוין כמפרש הש&quot;ס טעמא דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני. ונקרא שטר מבריח כיון דכוונתו היה להבריח אלא שטעה בזה כסבור היה שתועיל ההברחה אף על פי שלא יקנה המקבל. וכיון שדין הוא שלא תועיל ההברחה אם לא שיקנה המקבל והמקבל אי אפשר לו לקנות כיון שלא כוון להקנות לו ממילא נשארו הנכסים ברשותו ונשתעבדו לכתובת אשה ולבעל חוב. ועוד עיקר הדין הזה הוא אומד הדעת. וזה האיש שכוון להבריח וכסבור הוא שתועיל ההברחה אף על פי שלא זכה המקבל וכשיודע לו שאי אפשר להיות זה אלא שצריך שיקנה המקבל ישתעבדו או לבעל חוב ולכתובת אשה. אנן סהדי דניחא ליה שלא יזכה בהו המקבל וישארו בחזקתו. ויאכל פירות נכסיו עד שיטרפם בעל חוב ויפרע חובו מנכסיו ולא יהיה לוה רשע ולא ישלם. או תמות אשתו בחייו וישארו לו נכסיו ממה שיזכה בהן המקבל ויפסיד נכסיו מעכשיו וגם לא יפרע חובו וכן פי' הר&quot;ר מאיר הלוי ז&quot;ל ושאר גדולי הארץ הזאת וכן עיקר:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|בנכסים שאין ידועים לבעל ואליבא דרבי שמעון פסק רבינו חננאל ז&quot;ל הלכה כרבי שמעון מדקאמר ואליבא דרבי שמעון משמע דרב נחמן וכל הני אמוראי דסברי להו דשטר מברחת לא קנה אליבא דר' שמעון קאמרי שמחלק בין נכסים ידועים לשאינן ידועים. ורבנן דפליגי עליה סבירא להו דשטר מברחת קנה ואנן דסבירא לן דשטר מברחת לא קנה סבירא לן נמי כרבי שמעון ואין לומר דהכא משום תקנת מברחת הוא דתקון רבנן הכי. כדקאמר ר' שמעון בנכסים שאינן ידועין ואפי' רבנן דרבי שמעון מודו הכא. ולעולם לית הלכתא כוותיה במתני'. הא ליתא דהוה ליה למימר עשאום כנכסים שאינן ידועים אליבא דר' שמעון בלא וי&quot;ו. דהוה משמע כי היכי דאליבא דר' שמעון לא הוו נכסים שאינן ידועין לבעל של בעל ה&quot;נ בהברחה לא קני להו בעל ואפי' לרבנן דפליגי עליה דר&quot;ש במתני'. ומדקאמר ואליבא דר' שמעון משמע דוקא לר&quot;ש הוא דלא קנה: }}
מתני'. {{שוליים|ד}}נפלו לה כספים - ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות; פירות התלושין מן הקרקע - ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות, [פירות] המחוברים בקרקע - א&quot;ר מאיר: שמין אותה כמה היא יפה בפירות וכמה היא יפה בלא פירות, ומותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות; {{שוליים|ה}}וחכ&quot;א: המחוברים לקרקע - שלו, והתלושין מן הקרקע - שלה, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות; ר&quot;ש אומר: מקום שיפה כחו בכניסתה - הורע כחו ביציאתה, מקום שהורע כחו בכניסתה - יפה כחו ביציאתה, כיצד? פירות המחוברים לקרקע - בכניסתה שלו, וביציאתה שלה, והתלושין מן הקרקע - בכניסתה שלה, וביציאתה שלו. 
גמ'. {{שוליים|ו}}פשיטא, {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אמר חד מינייהו נזבון }}ארעא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואמר אידך נזבון }}ובתי - זבני ארעא, בתי ודיקלי - בתי, דיקלי ואילני - דיקלי, אילני וגופני - אילני; אבא זרדתא, ופירא דכוורי - אמרי לה: פירא, ואמרי לה: קרנא. {{שוליים|ז}}כללא דמילתא: גזעו מחליף - פירא, אין גזעו מחליף - קרנא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|נסחא אחרינא גזעו מחליף קרנא אין גזעו מחליף פירא }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|לנוסחא קמייתא הכי פירושו. גזעו מחליף פירא כלומר הפרי יאכל הבעל ולא אמרינן ימכר וילקח בהן קרקע. אין גזעו מחליף קרנא‍ כלומר יעשה ממנו קרן וימכר וילקח בהן קרקע. לנוסחא בתרייתא הכי פירושו כשבא לקנות בכספים שנפלו לה לא יקנה לעשות קרן אלא דבר שגזעו מחליף‍ אבל דבר שאין גזעו מחליף לא יקנה דחשיב כפירא: }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|הלכך כל היכא דקתני ילקח בו קרקע אין קונין אלא דבר שגזעו מחליף}}. א&quot;ר זירא א&quot;ר אושעיא אמר ר' ינאי, ואמרי לה אמר ר' אבא א&quot;ר אושעיא א&quot;ר ינאי: הגונב
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אתאי לקמיה דרב נחמן''' -  לתבוע את בתה להחזיר לה והבת הוציאה שטר מתנתה וקרעיה ר&quot;נ:

'''חקלאה''' -  אינו בקי בדינין ומר עוקבא אב ב&quot;ד הוה:

'''מורה הוראה אני''' -  נטלתי רשות מריש גלותא כדאמרי' בפ&quot;ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|ה|א}} דמהני רשותא ולא יהבי רשותא אלא לבקי בדבר:

'''אם יבא שטר מברחת לידי''' -  שירצה המקבל מתנה להחזיק בנכסים על פיו שלא להחזירם לנותן אקרענו ולקמיה פריך. הואיל ולאו שטרא הוא היאך הועיל להבריח:

'''א&quot;ל''' -  רבא לרב נחמן כשקרע אותו שטר היכי סמכת בהא אדשמואל וקרעת ליה:

'''טעמא מאי''' -  אמר שמואל אקרענו:

'''דלא שביק איניש נפשיה כו'''' -  ולא גמר להקנותו אלא בעוד שהוא דואג מאחרים שלא יחזיקו בהם:

'''ה&quot;מ''' -  בנותנתן לאיש נכרי איכא למימר דלא גמרה ואקניא:

'''אבל לברתה יהבה לה''' -  מתנה חלוטה:

'''שטר פסים''' -  שטר פיוסים שמפייסתו לקבל מתנה זו להפקיע זכות בעלה קודם נישואין ולא שיזכה מקבל זה בהם: אם רצה המקבל הזה:

'''מצחק בה''' -  ומחזיק בהן עולמית:

'''עד שתכתוב''' -  בשטר זה מהיום נתונים לך ולכשארצה יש כאן הברחה מבעלה שאם בא לזכות תאמר אני רוצה [במתנה ונמצא קיימת למפרע ואם זה שנכתב בשטר יבוא להחזיק תאמר איני רוצה]:

'''קננהי לוקח''' -  תיובתא דשמואל:

'''הא בכולה''' -  כי אמר שמואל לא קני בכותבת לו כל נכסיה דכיון דלא שיירה מידי לנפשה אם תתגרש אנן סהדי דלא גמרה ומקניא והא דקתני רצה מצחק בה בכותבת מקצתן:

'''ואי לא קננהי לוקח לקנינהו בעל''' -  לשמואל בכותבת כולן דאמר לא קני' כיון דלא קני מאי הברחה איכא ליקנינהו בעל ויאכל פירות וירשנה אם תמות תחתיו:

'''כנכסים שאינן ידועין''' -  שהרי ע&quot;מ שאינן שלה נשאה דסבור שהמתנה גמורה:

'''מתני' והוא אוכל פירות''' -  והקרן קיימת לה שלא תיקנו לו חכמים תחת פירקונה אלא פירות:

'''שמין אותה כו'''' -  דקסבר מה שגדל ברשותו הוו פירות ומה שלא גדל ברשותו הוי קרן לפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל תבואה זו צריך ליתן לה דמים ויקנו מהן קרקע ויאכל הוא פירותיה:

'''וחכ&quot;א''' -  אף אלו שלא גדלו ברשותו תורת פירות נתנו בהן הואיל והקרקע קיימת לה:

'''ביציאתה''' -  אם בא לגרשה:

'''פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו''' -  כלומר בשעת נפילתן שלו כרבנן ובגמ' פריך היינו ת&quot;ק:

'''[ביציאתה שלה''' -  המגרש את אשתו והיו בנכסים פירות מחוברין נוטלת קרקעותיה עם פירות שבהן:

'''בכניסתה שלה''' -  וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות]: וביציאתה שלו: דמה שקדם ותלש בעודה תחתיו זכה בהן מדין פירות נכסי מלוג:

'''גמ' פשיטא לי ארעא ובתי ארעא''' -  נפלו לה כספים ובאו ליקח לה קרקע זה אומר קרקע בת זריעה אני רוצה וזאת אומרת בתים אני רוצה ליקח או איפוך:

'''ארעא''' -  זבנינן מינייהו ששכרה מרובה ואינה מרקבת ושניהם מעכבים הבעל יכול לומר דבר שפירותיו מרובים אני חפץ וכן אם בא הוא ליקח בית יכולה היא לומר איני רוצה בדבר שהוא כלה והולך והקרן מתמעט:

'''בתי''' -  שכרן מרובה מדיקלי שהן עשויין ליבש:

'''דיקלי''' -  תמרים:

'''אילני''' -  שאר. אילנות:

'''אבא''' -  יער לחתוך עצים:

'''זרדתא''' -  אילנות של עוזרדין ולא היו פריין חשוב להן וקוצצין אותן לעצים:

'''ופירא דכוורי''' -  חפירה של דגים שקורין ויויי&quot;ר:

'''אמרי לה פירא''' -  אם נפלו לה בירושה קציצת העצים ודגים שבחפירה הוא פריין והקרקע הוא קרן:

'''ואמרי לה''' -  כולהו הוו קרנא הואיל והעצים והדגים כלים והכל ימכר מיד וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות: אילן אין גזעו מחליף:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''עשאום''' כנכסים שאינם ידועים ואליבא דר&quot;ש. פסק ר&quot;ח כר&quot;ש בנכסים שאינם ידועין וכן נראה מדקאמר ואליבא דר&quot;ש משמע דכל הני דסבירא להו שטר מברחת לא קנה סבירא להו כר&quot;ש דאי בעי למימר דתקינו רבנן משום תקנת מברחת כמו שאומר ר&quot;ש בנכסים שאינן ידועין ואפי' רבנן דר&quot;ש מודו בה ולעולם לית הילכתא כוותיה א&quot;כ הל&quot;ל עשאום כנכסים שאין ידועים לבעל אליבא דר&quot;ש בלא וי&quot;ו דהוה משמע דכי היכי דנכסים שאינם ידועים לא משתעבדי לבעל אליבא דר&quot;ש ה&quot;נ מברחת לכ&quot;ע ומדקאמר ואליבא דר&quot;ש משמע דוקא לר&quot;ש משום דע&quot;י הברחה הוו נכסים שאינם ידועים וכבר בא מעשה שטר מבריח נכסיו לפני ר&quot;ת שרצה ללוות ורצה שלא ישתעבדו נכסיו לבעל חוב וגם שטר מבריח נכסיו שלא ישתעבדו נכסיו לכתובת אשתו ואמר ר&quot;ת שהשטר קיים ומגבינן ביה דדוקא הכא דהוי מברחת דלא קני להו בעל . דהוו נכסים שאין ידועים אמרינן דודאי להבריח נתכוון אבל במעשים אלו דאי לא הוי קני לוקח הויא קני להו ב&quot;ח והאשה וכיון דבהכי לא הוי מוברח אית לן למימר דלמתנה גמורה איכוין:

''' דקלי''' ואילני דקלי. היינו כפי' ר&quot;ת בהמוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פב. ושם:) דדקלים מתקיימין הרבה ולא כרשב&quot;ם דפי' התם דאין מתקיימין יותר מד' וה' שנים גבי הא דאמר רב זביד דקל אין לו גזע:

''' אילני''' וגופני אילני. משמע דגופני גריעי מאילני וכ&quot;ש מדקלי דעדיפי מאילני וקשה דאמרינן בהחובל (ב&quot;ק דף צב. ושם) אריסיה דשמואל אייתי ליה תמרי טעמינהו טעמא דחמרא אמר קא מכחשי בגופנא כולי האי א&quot;ל למחר אייתי לי מקורייהו משמע דגופני עדיפי מדקלי וי&quot;ל דדקלי עדיפי בזה שאין צריך להוציא עליהם כלום כדי לתקנן אבל גפנים צריכין יציאה מרובה לזמר ולתקן הכרם דאם לא כן מתקלקל ומי שיכול לטרוח לעובדם ולשומרם כראוי יש בהן ריוח גדול:

''' כללא''' דמלתא. ר&quot;ח גריס גזעו מחליף קרנא אין גזעו מחליף פירא פי' דבר שאוכל הפירות והקרן מתקיים זהו קרנא ואין מוכרין אותו ליקח ממנו קרקע ודבר שהוא כלה שאין גזעו מחליף הוי כאילו נפלו לה פירות וילקח בהן קרקע ולפ&quot;ז אמרי לה פירא הוא דקאמרי להאי כללא דהא אבא זרדתא ופירא דכוורי אין גזען מחליף כדפי' בקונטרס וקשה לרשב&quot;א דמשמע דאמרי לה קרנא קאמרי להאי כללא מדלא נקט אמרי לה פירא לבסוף ועוד דאמר רב נחמן לקמן עיילא ליה גלימא פירא הוי מיכסי ביה כו' הל&quot;ל קרנא הוי ועוד דא&quot;כ הא דקתני פיר גפרית ומחפורת של צריף ר&quot;מ אומר קרן הוי נמי פירות דחשיב כקרן המתקיים והבעל. אוכל פירות וא&quot;כ קשיא דר&quot;מ אדר&quot;מ דהא קתני במתניתין דלר&quot;מ פירות מחוברין שמין אותם כמה הן יפין וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וגפרית וצריף לא גריעי מפירות מחוברין ועוד דהשתא הוי ר&quot;נ כר&quot;מ ונראה כפי' הקונט' ור&quot;ת גרס כר&quot;ח ומפרש דלאו בנפלו לה פליגי אם ימכרם אם לאו דהא קאי אהא דקאמר פשיטא ארעא ובתי ארעא דאיירי בנפלו לה כספים ואהא קאי פלוגתייהו ומפרש דאם נפלו לה כספים ורוצה הבעל לקנות בהם אבא זרדתא ופירא דכוורי וכן משמע מתוך פירוש ר&quot;ח דמפרש גזעו מחליף קרנא כו' הלכך היכא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ח|עט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ח|עט|א}}</text>
      <sha1>mj7euvb1wmjde8fm8v0fmg6zq8joeln</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות פא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1731970</id>
    <revision>
      <id>3009160</id>
      <parentid>2945345</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:15:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14727" sha1="gum9w4unryo2x3pp3x4epplooewdd8v" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|פא|א|פ ב|פא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פא עמוד א] יורשיה {{שוליים|א}}יורשי כתובתה חייבין בקבורתה {{הל&quot;מ-רק-ריף|ש&quot;מ יורשי הבעל חייבין בקבורתה}}. אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, ומעשה ידיה שלהן, ואין חייבין בקבורתה, יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה, ואיזוהי אלמנה שיש לה שני יורשין? הוי אומר: זו שומרת יבם.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רבא, ולימא: אח אני יורש, אשתו אין אני קובר! אמר ליה אביי: משום דבאין עליו משני צדדין, אם אחיו יורש - יקבור את אשתו, אם אינו קובר את אשתו - יתן כתובתה. אמר ליה, הכי קא אמינא: אח אני יורש, את אשתו אין אני קובר, ואי משום כתובה, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא ניתנה כתובה לגבות מחיים! מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה? בית שמאי, ושמעינן להו לב&quot;ש דאמרי: שטר העומד לגבות כגבוי דמי; דתנן: מתו בעליהן עד שלא שתו, בש&quot;א: נוטלות כתובתה ולא שותות, ובה&quot;א: או שותות או לא נוטלות כתובה. או שותות? והביא האיש את אשתו אל הכהן אמר רחמנא וליכא! אלא, }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה. בית שמאי אומרים: נוטלות כתובה ולא שותות. ואמאי? ספיקא הוא, ספק זנאי ספק לא זנאי, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי! קסברי בית שמאי: שטר העומד לגבות כגבוי דמי. והא בעינן כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וליכא! אמר רב אשי: יבם נמי כאחר דמי. שלח ליה רבא לאביי ביד רב שמעיה בר זירא: ומי נתנה כתובה לגבות מחיים? וה}}תניא: ר' אבא אומר, שאלתי את סומכוס: הרוצה שימכור בנכסי אחיו, כיצד הוא עושה? אם כהן הוא - יעשה סעודה ויפייס, אם ישראל הוא - מגרש בגט ויחזיר; {{הל&quot;מ-רק-ראש|פירש רש&quot;י מגרשה ומגבה לה כתובתה ומוכר מה שירצה ומחזירה ע&quot;מ כתובתה הראשונה. או אפילו רצה להחזירה מיד מוכר כל זמן שירצה. שאין מעכבת מלמכור אלא יבמה שאין היבם כותב לה כתובה. ולא כתב דקנאי ודקנינא ואין כתובתה אלא על נכסי בעלה הראשון. אבל אי כתב לה כתובה כשמחזירה וכתב לה דקנאי ודקנינא לא מצי מעכבא ‍ואי תיקשי לך הא אמרי' במתני' החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה כתובה. אלמא כשמחזירה כתובתה על נכסי בעלה הראשון כאשר בתחלה ולא על השני. י&quot;ל היינו כשמחזירה סתם. אבל הכא יתנה שכתובתה על נכסיו ויכתוב לה דקנאי ודקנינא וכן שנינו בתוספתא (פ&quot;ט) כונס ומגרש ושוברת לו על כתובתה‍ אבל בלא גירושין לא היתה מתרצה שיכתוב לה דקנאי ודקנינא וימכור נכסי בעלה הראשון:}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''יורשיה יורשי כתובתה''' -  אותן יורשים שיורשין כתובתה חייבין בקבורתה:

'''ואין חייבין בקבורתה''' -  דהא בעי למיתב כתובתה ליורשיה:

'''שיש לה שני יורשים''' -  דאיצטריך לתנא למיתני אותן יורשין שיורשין כתובתה ש&quot;מ איכא יורשים אחריני בהדייהו דלא ירתי כתובתה:

'''אח אני יורש''' -  כתובה זו שאני יורש אין כאן מנדוניית אביה כלום אלא מאתים ותוספת שכתב לה אחי ואין אני יורש אותה אלא אחי:

'''יקבור את אשתו''' -  כמו שהיה הוא קוברה אם מתה בחייו ואפילו לא הכניסה לו כלום:

'''יתן כתובתה''' -  שהקבורה באה תחתיה:

'''לגבות מחיים''' -  כל זמן שהבעל חי ואני במקום בעל עומד שהייתי מצפה לכונסה:

'''מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה''' -  שדורש לשון הכתובה שכתוב בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי דמינה דייקת לא ניתנה כתובה לגבות מחיים דהא אינה יכולה לינשא לאחר:

'''ב&quot;ש היא''' -  ביבמות בפרק האשה שהלכה דקאמרי ב&quot;ש והלא מספר כתובה נלמד לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי והואיל והיא נישאת ע&quot;פ עצמה שבאה ואמרה מת בעלי אף כתובתה גובה ע&quot;פ עצמה:

'''ושמעי' להו לב&quot;ש''' -  שמי שיש לו שטר חוב על חבירו הוא מוחזק בנכסי הלוה יותר ממנו:

'''כגבוי דמי''' -  והנכסים בחזקתה הלכך מינה קא ירית:

'''מתו בעליהן''' -  אכל הנשים שבעולם קאי שקינאו להן בעליהן ונסתרו ולא הספיק להשקותה עד שמת:

'''ולא שותות''' -  דבעינן והביא האיש את אשתו:

'''ספק זנאי''' -  והפסידה כתובה:

'''מידי ודאי''' -  מידי יורשי הבעל שהן ודאין בירושה:

'''כגבוי דמי''' -  והיא מוחזקת בנכסים יותר מהן ואין כאן מוציא מידי ודאי:

'''והא בעינן לכשתנשאי כו'''' -  אלעיל פריך סוף סוף היאך כתובה ניגבת מחיים שנוכל לבא עליו משני צדדים והא בעינן כו':

'''יבם נמי כאחר דמי''' -  וכיון שהתירתה מיתת הבעל לינשא ליבם מאותה שעה זכתה בנכסים:

'''שלח ליה רבא לאביי''' -  לאחר שהשיבו על שאלתו ואמר ניתנה כתובת יבמה לגבות מחיים של יבם:

'''ביד רב שמעיה''' -  הוא היה שליח בתשובה זו:

'''ומי נתנה''' -  כתובת יבמה לגבות מחיים דיבם:

'''שימכור בנכסי אחיו''' -  לאחר שכנס את יבמתו ואמרן לעיל כל נכסיו אחראין לכתובתה:

'''אם כהן הוא''' -  שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה:

'''יעשה לה סעודה''' -  יפה לפתותה במשתה היין:

'''ויפייס''' -  הימנה שתתן לו רשות למכור את העודף על כדי כתובתה:

'''ואם ישראל הוא''' -  שמותר להחזיר גרושתו:

'''מגרשה בגט''' -  ומגבה את כתובתה ומוכר מה שירצה ומחזירה ע&quot;מ כתובתה הראשונה או אפי' רצה להחזירה מיד מוכר כל זמן שירצה שאין מעכבת מלמכור אלא יבמה לפי שאין היבם כותב לה כתובה ולא כתב לה דקנאי ודקנינא ואין כתובתה אלא על הראשון ומשום הכי מעכבא בכולהו דלמא משתדפי הני דמייחד לה ואע&quot;ג דאמר לקמן (דף צה:) אישתדוף בני חרי טרפא ממשעבדי מ&quot;מ אמרה איני רוצה לטרוח לב&quot;ד אבל כתב לה כתובה כשמחזירה וכתב לה דקנאי ודקנינא לא מציא מעכבא והא דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|נה|ב}} לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אוקמינן באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''איזוהי''' אלמנה שיש לה שני יורשין כו'. מיתורא דמתני' דייק אבל עיקר מתני' לא מיירי בשומרת יבם אלא בסתם אלמנה דהא קתני מנכסי יתומין ושומרת יבם לית לה יתומין:

''' ולימא''' אח אני יורש כו'. לפ&quot;ה פריך שפיר אח אני יורש דאיני יורש מנכסיה כלום אלא מנה ומאתים של אחי הלכך אשתו אין אני קובר אבל לפי' ר&quot;ת דנדוניא לכ&quot;ע בחזקתו אינו מיושב כל כך שהרי הנכסים של אשה היו וכן גם לפירוש הקונטרס למ&quot;ד בחזקת יורשי הבעל צריך ליישב וצריך לפרש דהכי פריך ולימא אח אני יורש כלומר זכותו של אחי אני יורש כמו שהיה עושה הוא אם היה קיים אבל חובתו לא אירש כדאמר באלו נערות (לעיל דף לד:) הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשים בה כל ימי שאילתה מתה אין חייבים באונסיה:

''' משום''' דבאין עליו משני צדדין אם אחיו יורש יקבור את אשתו. כלומר אם באת לומר שאינו יורש כלום ממנה אלא מאחיו אם כן בעי למימר דהרי הוא כאילו אחיו קיים ולהכי לא באתה לידי גיבוי יקבור את אשתו כלומר יחשוב לגמרי כאילו הוא חי ויקבור אשתו כמו שהיה הוא קוברה ולפי זה דווקא בנפלה מן הנשואין ואם אינו קובר דלא חשיב כאילו הבעל חי א&quot;כ באתה לידי גיבוי ויתן לה כתובתה:

''' מאן''' שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה ב&quot;ש. ולב&quot;ה דלית להו מדרש כתובה ניתנה כתובה לגבות מחיים אע&quot;ג דאינה גובה כתובתה קודם חליצה לענין זה ניתנה לגבות שיהיה לה קבורה תחת כתובה וא&quot;ת והא ב&quot;ה נמי אית להו מדרש כתובה דחזרו להורות כב&quot;ש כדאמר בפ' האשה שלום (יבמות קיז. ושם) ולעיל סוף פ' נערה (דף נג. ושם ד&quot;ה שאין) פירשתי ולפי מסקנא דשמעתין מצי דרשי ב&quot;ה מדרש כתובה:

''' ושמעי'''' להו לב&quot;ש דאמרי שטר העומד לגבות כגבוי דמי. אף ע&quot;ג דלאביי לית ליה דכגבוי דמי כדמשמע בהחולץ (יבמות לח:) דפריך לרבא מההיא דנפל הבית עליו ועל אביו בכתובה מודה דכגבוי דמי משום חינא כדאמר התם א&quot;נ בתר דשמעה מרבא סברה:

''' שותות''' והביא האיש כו'. משמע דבסדר המשנה גרסינן או שותות ולא כמו שהיה כתוב שם בספרים לא שותות ותימה דהתם עיקר מילתיה ולא פריך לה כלל:

''' והא''' בעינן לכשתנשאי לאחר כו'. מצינו למימר דפריך לבית שמאי דנהי דאית להו לבית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי מיהו לענין זה מהני מדרש כתובה לכשתנשאי לאחר דלא יהיב לה קבורה מידי דהוי ארוסה דאע&quot;ג דכגבוי דמי אין לה כתובה ומשני יבם נמי כאחר דמי ואי הוה גרסינן אלא הוה אתי שפיר דהדר ביה משינויא דלעיל ואתי האי טעמא נמי לבית הלל ומצו דרשי שפיר מדרש כתובה דכיון דכאחר דמי חשיב כאילו גבתה והחזירה לו הואיל והיא קצת בת גבייה אי נמי מצי למימר דלבית הלל פריך דלית להו כגבוי דמי אע&quot;ג דס&quot;ד דלית להו מדרש כתובה מ&quot;מ פריך שפיר דהשתא ומה התם ביבמות לא בעו ב&quot;ה למדרש כתובה כדי לגבות אלא מפסדי לה כתובה כ&quot;ש הכא שיש לה להפסיד כתובה ע&quot;י מדרש שיאמרו בית הלל שתפסיד:

''' יבם''' נמי כאחר דמי. ואע&quot;ג דבפ&quot;ק דקדושין (דף יג:) אמר גבי ואיש אחר יקחנה דיבם לא מקרי אחר הני מילי בלשון תורה אבל בלשון חכמים איקרי אחר.:

''' הרוצה''' שימכור בנכסי אחיו. לפי שאינו יכול למכור ומכרו בטל לאלתר אפי' קודם שתבא לידי גבייה דהחמירו חכמים ביבמה לפי שלא כתב לה כל נכסי אחראין לכתובתיך ולכך תיקנו שאינו יכול למכור כלל שלא תצטרך לחזור ולטרוח ולטרוף מן הלקוחות ואפי' ישאיר לה כנגד כתובתה אינו רשאי למכור השאר דחיישינן שמא יאבדו או ישתדפו השדות שישאיר וא&quot;ת מ&quot;מ מה מפסדת והא אמר לקמן דאי לית לה מראשון תקינו לה משני וי&quot;ל דמפסדת שצריכה לחזור ולטרוף הלקוחות דאפי' אי לית לה מנכסי הראשון אלא משעבדי לא תקינו לה רבנן משני דאי לאו הכי מאי אהני ליה מה שכתובתה על נכסי בעלה הראשון:

''' מגרשה''' בגט. וא&quot;ת והואיל וטעמא משום דלא כתב לה דקנאי יכתוב לה ולא יצטרך לגרשה וי&quot;ל שאין האשה חפיצה דניחא לה שיהו על נכסי בעלה הראשון הואיל והם כל שעה בעין שאין רשאי למוכרם ואין לנו לכופה למחול דינה ופי' בקונט' והא דתנן בהניזקין (גיטין נה:) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל הא אוקימנא באותן ג' שדות והקשה ה&quot;ר שמואל דכ&quot;ש בשאר נכסים כדאמרינן בחזקת הבתים (ב&quot;ב דף נ. ושם) למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ח|פא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ח|פא|א}}</text>
      <sha1>gum9w4unryo2x3pp3x4epplooewdd8v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות פח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732010</id>
    <revision>
      <id>3009165</id>
      <parentid>2945359</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T04:24:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22521" sha1="qtmcmx5925fwi4vomm1s9ggj6v1amh1" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|פח|א|פז ב|פח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פח עמוד א] אי פיקח הוא, מייתי לה לידי שבועה דאורייתא{{הל&quot;מ-ריף-ראש|, היכי עביד }}ומסיק {{הל&quot;מ-רק-גמרא|יהיב לה כתובתה באפי חד סהדא, וסמיך סהדא קמא אסהדא בתרא, ומוקים להו להנך קמאי במלוה. מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי: היאך סמיך סהדא קמא אסהדא בתרא? אלא אמר רב שישא בריה דרב אידי: }}יהיב לה כתובתה {{הל&quot;מ-רק-ראש|זימנא אחריתי }}באפי סהדא קמא {{הל&quot;מ-רק-ראש|ועוד סהדא אחרינא }}וסהדא בתרא, ומוקים לה להנך קמאי בהלואה{{הל&quot;מ-רק-ראש| ומודע להו לסהדי כי היכי דלא תימא שתי כתובות הוו:}}. מתקיף לה רב אשי: אכתי יכולה למימר ב' כתובות הואי! אלא אמר רב אשי: הוא דמודע להו.
{{הל&quot;מ-רק-ראש|כה פירש רש&quot;י ונפקא מינה בשבועה דאורייתא לאנקוטי חפצא ובדרבנן לא נקיט חפצא וסתר את דבריו מה שפי' בגיטין (דף לה א) גבי אדרה בבית דין ואשבעה חוץ לב&quot;ד ולא רצו להשביעה בבית דין לאנקוטי חפצא:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ונראה דהיינו חומרא דשבועה דאורייתא אליבא דרבי אבא דאמר חזרה שבועה למחוייב לה והלכתא כוותיה‍ והיכא דאינו יכול לישבע משלם אבל שבועה דרבנן אם הוא חשוד אינו משלם וכן מוכח בפרק כל הנשבעין (דף מז א)[ב] ובנדון זה כתב רב אלפס ז&quot;ל בתשובה דפוגם את שטרו והוא חשוד שכנגדו נשבע ופטור דהא דאמרינן (ב&quot;מ ה ב) תקנתא לתקנתא לא עבדינן היינו דוקא בשבועת היסת‍ אבל לא בשבועת המשנה. ועוד כשנתחייב הנתבע שבועת היסת והוא חשוד אם היינו אומרים שישבע שכנגדו ויטול הוי תקנתא לתקנתא לאפוקי ממונא אבל הכא ישבע ויפטר והכי עדיף טפי ממה שנאמר שיטול החשוד בלא שבועה וליכא למימר דנפקא מינה הכא לענין היפוך שבועה דבדרבנן מפכינן ובדאורייתא לא מפכינן דהכא דאע&quot;ג דמדרבנן היא לא מתהפכה דלא מפכינן שבועה אלא מנתבע לגבי תובע משום דאמר ליה אי אית לך מידי גבאי אישתבע ושקול ואי לא פקע‍ אבל בדמחייב תובע שבועה לא מצי להופכה עליה דנתבע ולמימר אישתבע לי דפרעת לי ותיפטר דיכול למימר ליה אנא לא בעינא לאישתבועי אלא את אי ניחא לך לאישתבועי ושקול לחיי ואי לא זיל דלית לך גבאי ולא מידי ועוד נ&quot;מ דאי קדמה ותפסה ואמרה לא משתבענא ולא מהדרנא דדידי שקלית אי דאורייתא נחתינן לניכסה ומוציאין מידה אם אינה רוצה לישבע ואי דרבנן לא נחתינן לניכסה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ריף|איכא למיבעי הכא מכדי קיימא לן דכל שבועתא דמתניתין בין שבועה דאורייתא בין שבועה דרבנן כולהו חד טכסיסא אית להו לאנקוטי חפצא בידא למאי הילכתא אר&quot;פ אי פקח הוא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא ומאי נפקא ליה מינה דאי לענין אנקוטי חפצא בידא הא נמי מנקטין לה חפצא בידה ואי לענין אפוכי שבועה דבדרבנן מפכינן ובדאורייתא לא מפכינן הא נמי אף על גב דמדרבנן היא לא מיתפכא דלא מפכינן שבועה דרבנן אלא מנתבע לגבי תובע משום דא&quot;ל אנת לית לך גבאי ולא מידי אי קושטא קאמרת דאית לך גבאי אישתבע ושקול הילכך אי בעי למשקל משתבע ושקיל ואי לא פקע אבל במחויב תובע שבועה לא מצי לאפוכי עליה דנתבע דכד אמר ליה אישתבע דלית לי גבך מידי או דפרעת לי כך וכך ותפטר יכיל האיך למימר ליה אנא לא בעינן אשתבועי ואפטורי ואף על גב דהא מילתא טבא היא לדידי לאישתבועי ואפטורי לא בעינא לה אלא את אי ניחא לך לאישתבועי ומשקל לחיי ואי לא זיל דלית לך גבאי ולא מידי ודמיא לההוא דאמרינן [דף פ&quot;ג ע&quot;א] כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו והאי תובעת היא ולא מציא לאפוכה לשבועתא אם כן למאי הילכתא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא ומסתברא לן דתשובה דהדין בעיא דאע&quot;ג דלא מהני מידי לענין הני אנפי מהני לאנפא אחרינא דאי (לא מייתי לה לידי שבועה דאורייתא ואמרה לא משתבענא) קדמה ותפסה כתובתה בלא שבועה ואמרה לא מהדרנא ולא משתבענא כיון דקיימא לן דבדרבנן אי לא משתבע לא נחתינן לנכסיה ובדאורייתא נחתינן לנכסיה השתא דמייתי לה לידי שבועה דאורייתא אי אמרה לא משתבענא ולא מהדרנא ליה מידי דדידי שקילנא נחתינן לנכסה ומפקינן מינה בע&quot;כ ואי שבועה דרבנן הוא לא מפקינן מינה:}}
מנכסים משועבדים{{הל&quot;מ-רק-ראש| מנכסי יתומים וכו'}}. תנן התם: {{שוליים|א}}וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה; יתומים ממאן? אילימא מלוה, השתא אביהן שקיל בלא שבועה, ואינהו בשבועה? אלא ה&quot;ק: וכן היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| א&quot;ר זריקא אמר רב יהודה, לא שנו אלא שאמרו יתומים: אמר לנו אבא לויתי ופרעתי, אבל אמרו: אמר לנו אבא לא לויתי - אף בשבועה לא יפרעו. מתקיף לה רבא: אדרבה, כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי! אלא אי אתמר הכי אתמר: }}א&quot;ר זריקא אמר רב יהודה, לא שנו אלא שאמרו יתומים: אמר לנו אבא לויתי ופרעתי, אבל אמרו: אמר לנו אבא לא לויתי - נפרעין שלא בשבועה, שכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי. 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|‍‍והא דיתומים נפרעין מן היתומים מוקי לה (שבועות מז ב) התם כשמת מלוה בחיי לוה אבל אם מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה שבועה לבניו ואין אדם מוריש שבועה לבניו}}
ונפרעת שלא בפניו - לא תפרע אלא בשבועה. אמר רב אחא שר הבירה: מעשה בא לפני רבי יצחק באנטוכיא, ואמר: לא שנו אלא לכתובת אשה, משום חינא, אבל בעל חוב לא; {{שוליים|ב}}ורבא אמר רב נחמן: אפי' בעל חוב, שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חברו והולך ויושב במדינת הים, ואתה נועל דלת בפני לווין. {{הל&quot;מ-רק-ריף|וקיימא לן כרב נחמן דהילכתא כוותיה בדיני ועוד דהוא מסקנא דשמעתא ועוד הא מקשינן בערכין בפ' שום היתומים [ערכין כ&quot;ב ע&quot;ב] ואי חייש לשובר התם נמי לגבי הא דאמר רבא אמר רב נחמן ליחוש ופרקינן התם כיון דקאמר טעמא שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חבירו והולך לו למדינת הים דאלמא הא דאמר רבא א&quot;ר נחמן הלכה היא וטעמא דיליה טעמא מעליא הוא אלא מיהו חזינן לרבוותא דלא חייש להא דרבא אמר רב נחמן וסמכו להו בהא מילתא אגמרא דבני מערבא דמתמהי התם ונפרעין מן האדם שלא בפניו כשריבית אוכלת בו ובית דין גובה ריבית כשערב לו מן העובד כוכבים אלמא מילתא פסיקתא הוא גבייהו דאין נפרעין מן האדם שלא בפניו ואנן מסתברא לן דלא עדיף הא דאמרינן בגמרא דבני מערבא מהא דאמרינן בגמ' דילן משום רבי יצחק נפחא לא שאנו אלא כתובת אשה משום חינא אבל בעל חוב לא וכבר דחאה רב נחמן אבל ודאי אי מצינן לשדורי ליה ולאודועי ליה משדרינן ומודעינן ליה כי ההוא דאמרינן התם [בבא - בתרא קע&quot;ד ע&quot;א] ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מקמי דליתבעיה ללוה סלקיה רב חנין בריה דרב ייבא אמר רבא מאן חכים למעבד כי האי מילתא אלא רב חנין בריה דרב ייבא קסבר נכסוהי דאיניש אינון ערבין ביה וקי&quot;ל המלוה את חבירו ע&quot;י ערב לא יתבע מן הערב תחלה ואי לא אפשר לשדורי ליה ולאודועיה עבדינן כרב נחמן}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|כתב רבינו חננאל ז&quot;ל מעשים בכל יום שאין מוכרים שלא בפני בעל חוב ולית דחש לה להא דרב נחמן דאמר אפילו בעל חוב נמי ואף על גב דבערכין פרק שום היתומים (דף כב ב) מסיק נמי הכי ואי חיישת לשובר [התם] גבי הא דאמר רבא אמר רב נחמן אפי' בעל חוב נמי ליחוש ומשני התם כדקתני טעמא שלא יהא כל אחד ואחד נוטל וכו' מכל מקום כיון דמעשים בכל יום סמכינן אהא דאיתא בירושלמי וכי נפרעין מן האדם שלא בפניו תפתר כשרבית אוכלת בו ובית דין גובין רבית כשערב לו מן העובד כוכבים ‍ורב אלפס ז&quot;ל כתב כיון דקיימא לן הילכתא כוותיה דרב נחמן בדיני וגם סתמא דהש&quot;ס בערכין כוותיה לא עדיף ההיא דירושלמי מגמרא דידן דאמר ר' יצחק נפחא אבל בעל חוב לא ופליג עליה רב נחמן אבל ודאי אי מצי לשדורי ולאודועי משדרינן ליה כי ההיא דאמר התם (ב&quot;ב דף קעד א) ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מקמי דליתבע ללוה סלקיה רב חנן בריה דרב ייבא. אמר רבא מאן חכים למיעבד כי האי מילתא אלא רב חנן ברי' דרב ייבא קסבר נכסי דאינש אינון ערבין ביה וקיימא לן המלוה את חבירו ע&quot;י ערב לא יפרע מן הערב תחלה ואי לא איפשר לשדורי ליה ולאודועי עבדינן כרב נחמן וכן עמא דבר. והאי איפשר לשדורי ולאודועי דכתב רב אלפס ז&quot;ל יראה לפרש האי אפשרות בכדי שילך שליח ויחזור בתוך שלשים יום שהוא זמן בית דין דטפי משלשים יום אין לנו כח לאחר פירעון הלוה. והמלוה יוסיף על חובו שכר השליח ויגבהו עם חובו כההיא דערכין (דף כג ב) המקדיש נכסיו והיו עליו כתובת אשה ובע&quot;ח מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים משום דרבי אבהו ולשון מוסיף משמע שמוסיף על הלואתו וגובה הדינר עם שאר חובו והוא הדין להוצאת השליח שהוא לטובת הלוה שמן הדין הוא ראוי לירד לנכסיו מיד משום נעילת דלת. ואם אין שליח יכול לילך ולחזור בתוך שלשים יום ב&quot;ד יורדין לנכסיו מיד ומגבין לו חובו:}} 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ר&quot;ש אומר: כל זמן שתובעת כתובתה וכו'}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ר&quot;ש אהייא? }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ר' ירמיה, אהא: ונפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה, לא שנא למזוני ולא שנא לכתובה, ואתא ר' שמעון למימר: כל זמן שתובעת כתובתה - יורשיה משביעין אותה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אי פקח הוא''' -  האי בעל:

'''לידי שבועה דאורייתא''' -  שהיא בשם או בכנוי ואוחז ספר בידו כדאמרינן בשבועות {{הפניה-גמ|שבועות|לח|ב}} וחמורה היא מאד אבל שבועה דרבנן קללה בעלמא כעין שלנו:

'''יהיב לה כתובתה באפי חד סהדא''' -  פעם שניה:

'''וסמיך סהדא קמא אסהדא בתרא''' -  יביא את שניהם יחד לב&quot;ד שאם תכפור יעידוה שניהם שנתקבלה כתובתה:

'''ומוקי להנך קמאי בהלואה''' -  יתבענה פרעון הראשון ויאמר מלוה הן אצלך שהרי התקבלת כתובתיך שנית וכשתכפור ותאמר לא קבלתי אלא הפעם הזאת ועד אחד מעיד על הראשונה איכא שבועה דאורייתא נשבעת ולא משלמת ואין כאן שיעבוד קרקעות שלא מכח כתובה תובעה:

'''היכי סמיך כו'''' -  מה שראה זה לא ראה זה ואם תכפור על שתיהן אין כאן אלא עד אחד ותשבע ותטול שלישית ונמצא מפסיד:

'''באפי סהדא קמא וסהדא בתרא''' -  וה&quot;ה לשני עדים מן השוק אבל עצה טובה היא שיכיר העד הראשון ששתי פעמים פרע ויכול להעיד על פרעון הכתובה עם חבירו ועל הפרעון הראשון:

'''יכולה לומר שתי כתובות היו''' -  שתי שטרות היו לי עליך בפרעון הראשון החזרתי לך אחת ובשניה אחרת והרי העד הראשון מעיד לסייעה שראה שני הפרעונות לשם כתובה ולא לשם מלוה:

'''דמודע להו''' -  לסהדא קמא ובתרא לפני פרעון השני דעו שכבר פרעתי לה כתובתה בפני אחד מכם והיא כופרת ואני רוצה לפורעה שנית לשם כתובה שיהיו לי שני עדים בדבר ואתבע את הראשונים ויש לי עליהן עד אחד ותתחייב שבועה דאורייתא וכיון דשמעינהו ולא מסייע לה האי עד קמא תו לא מצית למימר ב' כתובות הוו דמילתא דלא שכיחא הוא:

'''תנן התם''' -  בשבועות:

'''אי נימא מלוה''' -  שהלוה קיים והיו מוציאין עליו שטר אביהן:

'''לא שנו''' -  דכי משתבעי שקלי:

'''שאמרו יתומים''' -  של לוה לויתי ופרעתי ישבעו אלו שבועה שלא פקדנו ולא אמר לנו אבא ולא מצינו שובר בין שטרותיו ששטר זה פרוע ונוטלין:

'''כאומר לא פרעתי דמי''' -  דכיון דאמר לא לוה מודה הוא שלא פרע והרי שטר מוכיח עליו שלוה:

'''לא שנו''' -  דבעו שבועה:

'''שר הבירה''' -  כך כינויו:

'''לא שנו''' -  שיורדין בית דין לנכסי אדם שלא בפניו:

'''לא שנא למזוני''' -  באה לב&quot;ד ותובעת מזונות מנכסי בעלה למכור קרקע ולזונה נשבעת שלא הניח בידה מעות ליזון מהם:

'''ולא שנא לכתובה''' -  אם שלח לה גט:

'''תשבע בסוף''' -  כשתתאלמן או תתגרש ותתבע כתובה תשבע שלא עיכבה בידה משל בעלה כלום:

'''בתחילה''' -  בפיסוק מזונות:

'''האי יורשין וכו'''' -  בתמיה [כיון דאנפרעת שלא בפניו קאי מאי לשון יורשין כאן] הרי הוא קיים:

'''הלכה מקבר בעלה כו'''' -  אשה שכתב לה בעלה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך:

'''העתיד לבא''' -  על שנתעסקה אחר מיתה דלאו מכח נכסי בעלה באה שבועה זו אלא מכח נכסי יתומים ונשבעת כדין אפוטרופוס כדתנן בשבועות {{הפניה-גמ|שבועות|מה|א}} אלו נשבעין שלא בטענת ברי השותפין והאריסין והאפוטרופין:

'''ואתא ר&quot;ש למימר''' -  אם תובעת כתובתה יורשין משביעין אותה שלא עיכבה משלהן לאחר מיתת אביהן כלום כדין הבא ליפרע מנכסי יתומים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;שתי כסף אלא בטענת מלוה והודאת לוה אבל בעד אחד אפי' לא טוענו אלא בפרוטה ועד אחד מעידו שהוא חייב חייב לו שבועה כו' ואומר רבינו דמצי למימר שמואל לטעמיה דאמר לעיל (שם דף לט:) אמתני' דטענה שתי כסף אפילו לא כפר אלא פרוטה או לא הודה אלא בפרוטה חייב הלכך בעד אחד דלא שייך חיובא דידיה אלא בכפירה כי לא טוענו אלא בפרוטה מיחייב דאי אמרת בעינן מ&quot;מ טענה שתי כסף א&quot;כ כל שתי כסף אתה צ&quot;ל שיכפור כדי שלא יתחייב מטעם מודה במקצת אלא מטעם עד אחד הלכך אית לן למימר דעל טענת פרוטה מיחייב הרי יתחייב בעד אחד על כפירת פרוטה כמו במודה במקצת וברייתא דמייתי במסקנת מילתיה דשמואל ותניא כל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה לא תקשי לרב דקסבר כפירת טענה שתי כסף דאין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ מיהו קשה לי לעולם בעינן טענה עצמה שתי כסף בעד אחד כמו במודה במקצת והוא ודאי כפר לו השתי כסף אבל עד אחד אין מעיד אלא בפרוטה ואמר לנו רבינו תירוץ אחר דאליבא דכו&quot;ע אתיא מימרא דשמואל אע&quot;ג דמחייבינן שבועה בעד אחד באותו ענין דמיפטר במודה מקצת לא דמי להכא דהתם מין המחויב שבועה בעלמא מיהא הוי אבל כפירת שיעבוד קרקעות לא מצינו בשום מקום במינו שבועה והלכך גבי עד אחד אית לן למיפטריה:

''' מייתי''' לה לידי שבועה דאורייתא. פירש בקונטרס דנפקא לן מינה בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן דבדאורייתא מנקט חפצא ובדרבנן לא נקיט והוא עצמו סותר דבריו דאמרי' בהשולח (גיטין לה. ושם) א&quot;ל רב לרב ירמיה מדפתי אדרה בב&quot;ד ואשבעה חוץ לב&quot;ד ופי' בקונט' התם דה&quot;ק ליה דלא לאשבעה בב&quot;ד דחמירה באנקוטי חפצא ולרבינו נראה דנפקא מינה אליבא דר' אבא דהלכתא כוותיה דאמר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבועות|מז|א}} חזרה למחויב לה והיכא דאינו יכול לישבע משלם והאי דינא בדאורייתא אבל בדרבנן אפילו הויא חשודה על השבועה לא יניח לפרוע לה בשביל כך היכא דנשבעת ונוטלת כדהכא דהכי מוכח התם בשבועת הדיינים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבועות|מא|א}} בהדיא א&quot;נ למאן דאית ליה דבדאורייתא לא מפכינן ובדרבנן מפכינן נפקא מינה נמי היכא דאי שבועה דרבנן היא מצי למימר השבע וטול ואי דאורייתא לא מציא למימר לבעל השבע והפטר כמו שאינו יכול לומר השבע וטול מ&quot;ר:):

''' היכי''' סמיך סהדא קמא אסהדא בתרא כו'. תימה מאי קשיא ליה הא פלוגתא היא בפ' זה בורר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|ל|ב}} הלואה אחר הלואה אי מצטרפי דאיכא מ&quot;ד לא בעינן ראיה כאחד:

''' ורבא''' אמר רב נחמן אפילו בע&quot;ח. ופסק ר&quot;ח דמעשים בכל יום שאין מוכרים שלא בפניו לבע&quot;ח ולית דחש להא דר&quot;נ דאמר אפילו בבעל חוב ואע&quot;ג דמקשי מינה בערכין פרק שום היתומים (דף כב.) ואי חיישת לשובר התם נמי לגבי הא דאמר ר&quot;נ לחוש לשובר ומשני התם טעמא שלא יהא כל אחד ואחד נוטל כו' נראה דסתם הש&quot;ס קיי&quot;ל הכי מכל מקום כיון דמעשים בכל יום סמכו למה דדחינן בירושלמי דמתמה וכי נפרעין לאדם שלא בפניו אמר רבי ירמיה כשריבית אוכלת כו' ואיכא נמי בירושלמי דמודו בין אמוראי דבבל בין אמוראי דארץ ישראל דמשלחין בתריה ג' איגרי אי אתי הא טבאות ואי לא מחליטינן לנכסיה. פירוש ר&quot;ח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ט|פח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ט|פח|א}}</text>
      <sha1>qtmcmx5925fwi4vomm1s9ggj6v1amh1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות פח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732011</id>
    <revision>
      <id>3009163</id>
      <parentid>2945360</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T01:15:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25949" sha1="7hqum44pi0lgq5y42mqk6s4sfgl1nmh" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|פח|ב|פח א|פט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף פח עמוד ב] אינה תובעת כתובתה - אין יורשין משביעין אותה; וקמיפלגי בפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים, דתנן: מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, חנן אומר: תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה, נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: תשבע בתחלה ובסוף; ר&quot;ש כחנן, רבנן כבני כהנים גדולים. מתקיף לה רב ששת: האי יורשין משביעין אותה? בית דין משביעין אותה מיבעי ליה! אלא אמר רב ששת, אהא: הלכה מקבר בעלה לבית אביה, או שחזר' לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופיא - אין היורשים משביעין אותה, ואם נעשית אפוטרופיא - יורשין משביעין אותה על העתיד לבא ואין משביעין אותה על מה שעבר, ואתא ר&quot;ש למימר: כל זמן שתובעת כתובתה - יורשין משביעין אותה, אינה תובעת כתובתה - אין היורשין משביעין אותה; וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול ורבנן, דתנן: אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים - ישבע, מינוהו בית דין - לא ישבע, אבא שאול אומר: חילוף הדברים, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מינוהו בית דין - ישבע, מינהו אבי יתומים - לא ישבע; ר&quot;ש כאבא שאול, ורבנן כרבנן. מתקיף לה אביי: האי כל זמן שתובעת כתובתה? אם תובעת מיבעי ליה! אלא }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר אביי, אהא: כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך - אינו יכול להשביעה כו', }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאין ברשותך - אין יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו ולא הבאין ברשותו לא היא ולא יורשיה ולא הבאין ברשותה, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואתא ר&quot;ש למימר: כל זמן שתובעת כתובתה - יורשין משביעין אותה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|; וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול בן אימא מרים ורבנן, ר&quot;ש כאבא שאול, ורבנן כרבנן. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מתקיף לה רב פפא: התינח כל זמן שתובעת כתובתה, אינה תובעת כתובתה מאי איכא למימר? אלא אמר רב פפא: לאפוקי מדר&quot;א ומחלוקתו. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ופליג ר' שמעון אכולה מתני' וסבר אם אינה תובעת כתובתה אינו יכול להשביעה אף אם הושיבה חנונית וכתב רב אלפס ז&quot;ל דהילכתא כת&quot;ק דהוא סתם מתניתין דקי&quot;ל בכל דוכתא דלא איפסיק הילכתא בהדיא הלכה כסתם מתני' והכא לא איפסיק הילכתא בהדיא דרב פפא לא אתא למיפסק הילכתא אלא לפרושי בעלמא הוא דאתא והכי קאמר רב פפא רבי שמעון לאפוקי מדר' אליעזר ומחלוקתו הוא דאתא ולעולם הלכה כת&quot;ק ועוד הא קתני לה גבי הילכתא פסיקתא דתנן (שבועות דף מה א) אלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופוס והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובן הבית וקי&quot;ל דכולהו הילכתא נינהו ולא מצינן למימר דהאי אשה אלמנה היא דהא אשה סתם קאמר בין אלמנה בין אשת איש‍ ועוד דלא קתני האשה הנושאת והנותנת בתוך הבית כשתובעת כתובה ור&quot;ת פוסק הלכה כר&quot;ש ומעשה בא לפניו באשה שמינה בעלה אפיטרופיא והושיבה חנוונית והיו לה הרבה מעות בידה ואמרה של אחרים הן ורצה בעלה להשביעה ופסק ר&quot;ת שאינו יכול להשביעה בטענת שמא כר&quot;ש דאמר כל זמן שאינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה ויורשין לאו דווקא ונקט יורשין אגב רישא דכיון דאוקימנא כ&quot;ז שתובעת כתובה וכו' דקאמר ר&quot;ש כאבא שאול בן אימא מרים‍ ובהא פסיק לעיל הלכה כאבא שאול בן אימא מרים א&quot;כ הילכתא נמי בכולה מילתא כר&quot;ש דלית לן למימר דהילכתא כוותיה בהא ובאידך לא אלא היכא דמפרש לה הש&quot;ס בהדיא וא&quot;ת א&quot;כ לעיל (דף פז א) דפסק הלכה כאבא שאול אמאי לא פסיק כר&quot;ש דמתני' יש לומר משום דלא פסיקא ליה דאיכא שינויי טובא הכא אליבא דר&quot;ש. וכן פסק רבינו חננאל כר&quot;ש וזה לשונו וקיימא לן כוותיה דר&quot;ש הילכך התובעת כתובתה משביעין אותה על כל דבר שהיה בידה אפי' בחיי בעלה ואם אינה תובעת כתובתה אין משביעין אותה אלא בטענת ברי והני כולהו דבעי לאוקמי ר&quot;ש כוותייהו כגון חנן ואבא שאול בן אימא מרים הילכתא כוותייהו. והקשו לר&quot;ת מההיא דחזקת הבתים (דף נב ב) אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמה עליה להביא ראיה אלמא אינה נאמנת ותירץ דההיא ברייתא איירי לאחר מיתת בעלה דמוריא היתירא דטרחא קמי יתמי וכן מוכחא סוגיא דהתם. ומתני' דהאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית דנשבעת שלא בטענה הוה מוקי לה ר&quot;ת כשבאת לתבוע כתובתה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|מסקנא דסלקא מהך שמעתתא המושיב את אשתו חנוונית או שמינה אפוטרופיס לרבנן משביעין אותה כל זמן שירצה אף בטענת שמא אם חושד אותה בשתי כסף כדמפרש בפ' כל הנשבעין (דף מח ב) גבי הנשבעין שלא בטענה אבל לא על פלכה ועיסתה בטענת שמא אם לא בטענת ברי‍ או בטענת שמא על ידי גילגול ור' אליעזר סבר דאף על פלכה ועיסתה משביעין לכתחלה ור&quot;ש פליג עלייהו ואמר דאף אם הושיבה חנוונית ומינה אפיטרופיא‍ אינו יכול להשביעה בטענת שמא כל זמן שאינה תובעת כתובתה‍ אבל אם גרשה והיא תובעת כתובתה משביעה על הכל. פסק רב אלפס ז&quot;ל הלכה כת&quot;ק ורבינו חננאל ז&quot;ל פסק כר&quot;ש וגם ר&quot;ת עשה מעשה כר&quot;ש‍ ונראה דבריהם וראיותיהם וגם כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא לא עבדינן בה עובדא לחייבה שבועה. כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אינו יכול להשביעה ואמרי' בגמרא שבועה מאי עבידתה וקאמר רב נחמן על הפוגמת כתובתה משום דמסקא אדעתא בשעת נישואין דילמא מצריך לה זוזי ושקלא מכתובתה ואמרה כתוב לי דלא משתבעת לי‍ ואגב פטור זה בקשה לפוטרה אף אם הושיבה חנוונית או מינה אותה אפוטרופוס וגם נמי פטור דשבועת עד א' בכלל כאשר כתבתי למעלה (סי' יח) ולא כמ&quot;ש הראב&quot;ד ז&quot;ל ויש להסתפק אם פטור דשבועה הנפרעת שלא בפניו הוי בכלל לפי שראוי היה שלא לירד לנכסי אדם שלא בפניו דחיישינן לשובר או לצררי אלא שאמרו חכמים לעשות כן לר' יצחק נפחא בכתובת אשה דוקא משום חינא ולרב נחמן אף בבעל חוב משום נעילת דלת הילכך ראוי שלא יועיל לה הפטור לענין זה דכיון דשלא בפניו היא מעיזה פניה אמנם יראה שהפטור מועיל לכל שבועה שבית דין מחייבין אותה מדתנן הכא הנך שבועות שצריכה לישבע ושנאן באמצע דבריהם קודם ששנה מחלוקת רבי שמעון דפליג אכולה מתניתין אלא לכך הפסיק בדבריהם לפרש מאיזה שבועה פטרה ומפרש כשאמר לה שבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך פטרה משלש שבועות‍ שבאו מכחו אבל לא שבועה דמנכסים משועבדים ומנכסי יתומים עד שיאמר אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי אבל משביע את יורשיה אם גירשה ומתה נשבעין שבועת יורשין שלא פקדנו ששטר זה פרוע:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ואת הבאין ברשותה מפרש בתוספתא כגון שמכרה או נתנה כתובתה ופרש&quot;י [ונתגרשה] ומתה ובאין הלקוחות לגבות כתובתה נשבעין שלא אמרה להם שהיתה פרוע. ודוקא אם מתה אבל אם היא קיימת היא צריכה לישבע שלא נפרעת ואם אינה רוצה לישבע יפסידו הלקוחות ואם היא אומרת שנפרעה אחר שמכרה נאמנת במיגו שיכולה למחול ולא דומה למלוה שאמר שטר אמנה הוא שאינו נאמן היכא שהוא חב לאחרים ולא מהימן במיגו דאי בעי מחיל לפי שאינו רוצה למחול ולהפסיד חובו אבל במה שאומר שטר אמנה הוא אינו מפסיד חובו כי מכיר בלוה שהוא ירא שמים ולא יעכב מעותיו אבל אם אמרה שנפרעה קודם המכר לא מהימנא במיגו דאי בעי מחלה דאין זה מיגו טוב דאי מחלה השתא היתה צריכה לשלם דמי שטרא מעליא אבל אם נפרעה קודם אינה חייבת לשלם אלא הדמים שקבלה מן המכר ומחזרת הדמים‍ ואף לדברי המפרשים דכל מוחל שטר חוב אינו חייב לשלם אלא דמי המכר. מכל מקום כולי עלמא לאו דינא גמירי והיא יראה למחול שמא תתחייב לשלם כל דמי השטר אבל מה שאומרת שנפרעה קודם המכר דבר ידוע הוא כיון שמקח טעות היה הדמים חוזרין. וי&quot;מ אבל משביעין את יורשיה ואת הבאים ברשותה אם פגמו הם הכתובה: }}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ובירושלמי (הלכה ה) מפרש משביעין את יורשיה ואת הבאים ברשותה אשבועת אפיטרופוס כגון שנתן לה רשות למנות את יורשיה או אדם נכרי אפוטרופוס תחתיה אף על פי שפטרה מן השבועה משביע את יורשיה ואת הבאים ברשותה ומדקדק מזה בירושלמי דכל ארבעה שומרים אם כשפטרן מן השבועה והשאילו לאחרים ברשות משביע את האחרים. נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך אין יכול להשביע לא אותה ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה אבל יורשין משביעין אותה ואת כו'‍ בגרושה מפרשא הך בבא אבל באלמנה לא משכחת יורשין משביעין יורשין דאם לא נשבעה האלמנה אינה מורשת שבועה ליורשין נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך אין יכול להשביע לא הוא ולא יורשיו לא אותה ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה‍ ואף אם פגמה כתובתה מן היורשין או יורשיה מן הבעל או יורשין מן היורשין פטורין מן השבועה ולא דמי לשבועת אפוטרופסות דאע&quot;פ שפטרה ממנו ומיורשיו אם נעשית אפוטרופוס אחר מיתת בעלה צריכה לישבע דהתם לא פטרה אלא מאפוטרופסות של ממונו שאף יורשין לא ישביעוה על שנעשית אפוטרופסת על ממונו וכשמת יצא הממון מרשותו ונכנס לרשות היתומים ואפוטרופסות של ממון יורשין לא פטרה אבל שבועה דפוגמת פטרה מכל פגם שיבא לאותה כתובה שכתב לה ממה שיהיה ולמי שיהיה ועוד מסקא אדעתא דלמא לא יכלו יורשיו לפרוע כתובתה בבת אחת ותיצטרך לפוגמה על כן בקשה שיפטרנה מן השבועה גם מיורשין אבל לא מסקא אדעתה כלל שיורשין ימנוה אפוטרופוס. הא דקתני ולא הבאים ברשותי היינו לקוחות שאחר הפטור אבל לקוחות שקדמו לפטור לאו כל כמיניה‍ ומיהו טוב להשביעה אפילו אחר הפטור כדברי רבינו חננאל ז&quot;ל מפני הרמאים:}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|הלכה מקבר בעלה לבית אביה קאי אהיכא דפטרה מן השבועה ממנו ומיורשיו ואפ&quot;ה יורשין משביעין אותה על אפוטרופא שמינוה על נכסיהן אבל לא על שנתעסקה בין מיתה לקבורה לצרכי המת. ובירושלמי מוכיח קצת דאפילו נתעסקה בין מיתה לקבורה בשאר דברים שאינו לצורך המת אין משביעין אותה דגרסי' בירושלמי ר' יוסי ור' יונה תרווייהו אמרין ולא סוף דבר נכסים ששלטה בהן בחיי בעלה אלא אפילו נכסים ששלטה בהן אחר מיתת בעלה אין היורשין משביעין אותה פתר לה משעת מיתה עד שעת קבורה דאמר ר' אבהו א&quot;ר יוחנן משעת מיתה עד שעת קבורה אין היורשין משביעין אותה תני בר קפרא שלא תהא מניחתו והולכת לבית אביה אבל לפום גמרא דידן דמייתי עלה הא דנהרדעי משמע דאיירי דוקא בצרכי המת‍ ואבא שאול פליג אמתני' וסבר דאפילו פטרה ואת יורשיה ממנו ומיורשיו כשבאין לגבות כתובתה מן היורשין צריכין שבועה והלכתא כוותיה: }}
מתני'. {{שוליים|ב}}הוציאה גט ואין עמו כתובה –
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה''' -  משום שבועת אפוטרופסת דהויא לה אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים וס&quot;ל לא ישבע כאבא שאול דאמר חילוף הדברים וטעמייהו מפרש בגיטין בפרק הניזקין רבנן סברי מינוהו בית דין לא ישבע דא&quot;כ מימנע ולא הוי אפוטרופוס הואיל וחשדינן ליה אבל מינהו אבי יתומים לא מימנע דאי לאו דה&quot;ל הנאה מיניה בחייו לא הוה מימני ליה ואבא שאול סבר מינהו אבי יתומים אי ידע דמשבעי ליה מימנע ולא הוי אפוטרופוס אבל מינוהו בית דין אע&quot;ג דידע דמשבעי לי' לא מימנע דחשיבותא הוא לגביה דמהימן להו לבי דינא: ה&quot;ג ר&quot;ש כאבא שאול ורבנן דמתני' כרבנן:

'''האי כל זמן שתובעת''' -  בתמיה הואיל ור&quot;ש לקולא מאי כל זמן:

'''אם תובעת מיבעי ליה''' -  אבל כל זמן משמע דשמעיה לת&quot;ק דפטר לה משבועה אפי' תובעת כתובתה וא&quot;ל איהו כ&quot;ז שתובעת כתובתה לא תפטרנה:

'''אלא אמר אביי''' -  ארישא פליג דאמר כתב לה נדר ושבועה כו' דפטורה מן השבועה אפי' כשנפרעת מן היתומים ואתא ר&quot;ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה מהן משביעין אותה כאבא שאול בן אימא מרים דאמר לעיל אבל מה אעשה שהרי אמרו הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה ופליגי רבנן עליה דאבא שאול ור&quot;ש כאבא שאול ורבנן דמתני' כרבנן:

'''הא תינח כל זמן שתובעת''' -  אתא לאפוקי מדרבנן דאמרי אף משבועת היתומים פטורה ונפרעת בלא שבוע' ואתא ר&quot;ש למימר לא תפרע אלא בשבועה:

'''אינה תובעת כתובתה''' -  דמסקנא דמילתיה למאי תנייה ולאפוקי ממאן:

'''אלא אמר רב פפא לאפוקי מדר&quot;א ומחלוקתו''' -  כלומר לא תימא ר&quot;ש אכתב לה נדר ושבועה לחוד פליג אלא אכולי מלתא דר&quot;א ובני מחלוקתו פליג ארישא וסיפא שמעינהו דקאמרי ר&quot;א ורבנן משביעה כ&quot;ז שירצה שבועת אפוטרופיא היכא דלא פטרה מן הנדר ומן השבועה ואפילו שלא בשעת תביעת כתובתה ואם פטרה מן השבועה אפילו יורשין אין משביעין אותה כשנפרעת מהם כדקתני נדר ושבועה אין לי ליורשי כו' ואתא ר&quot;ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה ואפילו כתב לה נדר ושבועה אין ליורשי עליך כאבא שאול אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין על אפוטרופיא שבחיי בעלה ואפי' לא פטרה מן השבועה דלית ליה דר&quot;א ומחלוקתו דאמרי משביעה כל זמן שירצה:

'''מתני' הוציאה גט ואין עמו כתובה''' -  קס&quot;ד באומרת אבד שטר כתובתי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''בית''' דין משביעין אותה מיבעי ליה. תימה אמאי לא משני סבר לה כדשמואל דאמר בפ' בתרא (לקמן קז.) אין פוסקין מזונות לאשת איש ומוקי לה לפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים כששמעו בו שמת ושפיר קתני ויורשין משביעין אותה וצ&quot;ע:

''' וקמיפלגי''' בפלוגתא דאבא שאול ורבנן. ומתני' כגון שמינה בעלה לאחר מיתה דבצווי ב&quot;ד ליכא לאוקומא דאין מעמידין נשים אפוטרופסות כדאיתא בהנזקין (גיטין דף נב. ושם) ובממנה מעצמה ליכא לאוקומא דא&quot;כ לכ&quot;ע היורשין משביעין אותה דלא שייך ביה טעמא דמינהו אבי יתומים דאמרינן דאי משתבע ממנע ולא הוי אפוטרופוס והכא אנו רואין דמן הדין אין מעמידין אשה אפוטרופיא: לאפוקי מדר&quot;א ומחלוקתו והשתא אית לן למימר דהאי דנקט אין היורשין משביעין אותה לאו דוקא דהוא הדין הוא עצמו דהואיל ובאפוטרופסות דחיי בעלה מיירי מה חילוק איכא ואיידי דנקט ברישא דמילתא תובעת כתובת' יורשין משביעין אותה דהתם יורשים דוקא תנא נמי סיפא יורשין ומעשה בא לפני ר&quot;ת באשה שהושיבה בעלה חנוונית ומינה אפוטרופיא והיתה נושאת ונותנת הרבה מעות בבית ואומרת לבעלה שאינן שלה ולא השביעה בחיי בעלה דכיון דאוקמינן כל זמן שתובעת כתובתה דקאמר ר&quot;ש כאבא שאול בן אימא מרים ובהא פסקינן לעיל (דף פז.) הלכה כאבא שאול ואם כן הלכתא נמי בכולה מילתא כר&quot;ש דקמסיים אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה אפילו הושיבה חנוונית או מינה אפוטרופסית דלית לן למימר דהלכתא כוותיה בחדא ובאידך לא אלא היכא דמפרש לן הש&quot;ס בהדיא וא&quot;ת לעיל דפסקינן כאבא שאול א&quot;כ לפסוק כר&quot;ש דשמעי' מיניה תרתי וי&quot;ל משום דלא קים לן בהדיא ר&quot;ש כאבא שאול דאיכא לפרושי כאינך אמוראי דלעיל ור&quot;ח פסק כר&quot;ש וז&quot;ל וקי&quot;ל כר&quot;ש הלכך התובעת כתובתה יורשין משביעין אותה על כל דבר שהיה בידה אפי' בחיי בעלה משביעין אותה ואם אינה תובעת כתובתה אין משביעין אותה אלא ע&quot;י טענת ברי והני כולהו דבעי לאוקמי ר&quot;ש כוותיה כגון אבא שאול בן אימא מרים ואבא שאול וחנן הלכתא כותייהו:

''' הוציאה''' גט ואין עמו כתובה. בפ&quot;ק דב&quot;מ (דף יז. ושם) אמר ר' יוחנן הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום פי' בין במנה ומאתים בין במזון האשה והבנות ואפילו במקום שכותבין כתובה ולא נקיטא כתובה אינו נאמן לומר פרעתי ורבי יוחנן לטעמיה דאית ליה בפרק גט פשוט (ב&quot;ב דף קעא:) דכותבין שובר אבל למ&quot;ד אין כותבין שובר אפי' אית ליה דלא אמר כלום מ&quot;מ במקום שכותבין כתובה אין חייב לפרוע עד שתחזיר לו הכתובה דכיון דבמה שנשאר שטר כתובה בידה יכול לבא לידי הפסד שתתבע כתובתה בב&quot;ד אחר ואילו לא ישאר שטר כתובתה בידה נהי דאינו נאמן לומר פרעתי הכל דהא לא אמר כלום מ&quot;מ יהא נאמן לומר פרעתי מנה מיגו דאי בעי אמר אלמנה נשאתיך אם אין לה עדי הינומא אבל עתה שכתובתה בידה יפסיד [והא דבעי רבי יוחנן לקמן בפ' אלמנה (דף צו.) יתומים אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי על מי להביא ראיה היינו במזונות שעברו אבל בלהבא פשיטא דעל יתומים להביא ראיה דהטוען אחר מעשה ב&quot;ד לא אמר כלום] אבל אין לומר דנפקא מינה נמי במה שתחזיר לו הכתובה שאם יבא עמה למקום שאין מכירין שהיא אשתו יהא נאמן לומר פרעתי הכל במיגו דאי בעי אמר אין את אשתי דהא אפי' ישאר שטר כתובה בידה יהא נאמן שם לומר פרעתי הכל במיגו דאי בעי אמר לא גרשתיך דהא אין שם עדי גרושין כיון דאין מכירין כלל אם היא אשתו והכי מפרשינן מתני' אליבא דרבי יוחנן הוציאה גט ואין עמו כתובה לאו דוקא גט אלא כלומר עדי גט גובה כתובתה דהא אינו נאמן לומר פרעתי וגם אינו יכול לומר לא אפרע עד שתחזיר הכתובה אע&quot;פ שיכול לבא לידי הפסד דהא סבר דכותבין שובר כתובה ואין עמה גט פירוש עדי הגט היא אומרת אבד גטי שהלכו להם העדים והוא אומר שכבר פרע והיה לו שובר שלא תגבה פעם אחרת ונפסד נאמן במיגו דאי בעי אמר לא גרשתיך ומיגו טוב הוא כמו שנפרש בגמרא וכן בע&quot;ח שטוען פרוזבול היה לי ואבד וזה מודה שכך הוא אלא שפרעו נאמן במיגו דאי בעי אמר לא היה לך פרוזבול והשמיטה שביעית רשב&quot;ג אומר מן הסכנה ואילך אשה גובה שלא בגט פי' שלא בגט שלא בעדי הגט הואיל ואי אפשר לה להביא עדי גירושין וא&quot;ת ותיקשי לרבי יוחנן במאי גביא כיון דליכא עדי גרושין ליהמניה במיגו דאי בעי אמר לא גירשתיך כדפריך בגמ' לרב אי דליכא עדי גירושין במאי גביא וי&quot;ל דלר&quot;י דאמר דאלמוה רבנן לכח האשה דאף קודם סכנה אין נאמן לומר פרעתי אין תימא דאלמוה לאחר הסכנה כיון דמודה דאין נאמן לומר פרעתי אע&quot;ג דאית ליה מיגו אבל לרב דלא אלמוה פריך שפיר ולשמואל דאית ליה אין כותבין שובר ומוקי מתני' במקום שאין כותבין כתובה או במקום שכותבין והביאה ראיה שלא כתב לה הכי פירושא דמתני' הוציאה גט היינו גט ממש אבל בעדי הגט גרידא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ט|פח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ט|פח|ב}}</text>
      <sha1>7hqum44pi0lgq5y42mqk6s4sfgl1nmh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות פט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732012</id>
    <revision>
      <id>3009043</id>
      <parentid>2945361</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:10:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009043</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15060" sha1="0su4la8wpq3u6h3j5xs1q4ctfaaoyrl" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|פט|א|פח ב|פט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף פט עמוד א] גובה כתובתה. כתובה ואין עמה גט - היא אומרת אבד גיטי והוא אומר אבד שוברי, {{שוליים|א}}וכן בעל חוב שהוציא שטר חוב ואין עמו פרוזבול - הרי אלו לא יפרעו; רשב&quot;ג אומר: מן הסכנה ואילך, אשה גובה כתובתה שלא בגט, {{שוליים|ב}}ובעל חוב גובה שלא בפרוזבול. 
גמ'. {{הל&quot;מ-רק-ראש|הא דגובה כתובתה בגט בלא כתובה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|(הוציאה גט }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אוקמה שמואל במקום שאין כותבין כתובה והלכתא כותיה}}){{הל&quot;מ-רק-ראש| ‍מה שמקשין על דברי רב אלפס ז&quot;ל ותירוץ הרמב&quot;ן וז&quot;ל כתבתי בפ&quot;ק דב&quot;מ (סי' מד):}}: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ש&quot;מ: כותבין שובר, דאי אין כותבין שובר, ליחוש דלמא מפקא לה לכתובתה וגביא בה! אמר רב: במקום שאין כותבין כתובה עסקי', ושמואל אמר: אף במקום שכותבין כתובה. ולשמואל כותבין שובר? אמר רב ענן, לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|במקום שאין כותבין ואמר כתבתי - עליו להביא ראיה, במקום שכותבין ואמרה לא כתב לי - עליה להביא ראיה. ואף רב הדר ביה, דאמר רב: בין במקום שכותבין, בין במקום שאין כותבין, גט - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גובה עיקר, כתובה - גובה תוספת, וכל הרוצה להשיב יבא וישיב. תנן: כתובה ואין עמה גט - היא אומרת אבד גיטי והוא אומר אבד שוברי, וכן בע&quot;ח שהוציא שטר חוב ואין עמו פרוזבול - הרי אלו לא יפרעו; בשלמא לשמואל, מוקי לה במקום שאין כותבין ואמר כתבתי, דאמרי' ליה: אייתי ראיה, ואי לא מייתי ראיה, אמרינן ליה: זיל פרעיה; אלא לרב, נהי דעיקר לא גביא, תוספת מיהא תיגבי! אמר רב יוסף: הכא במאי עסקינן - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כשאין שם עדי גירושין, מיגו דיכול למימר לא גירשתיה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גובה כתובתה''' -  ואינו יכול לטעון פרעתיך והחזרת לי שטר כתובתיך וקרעתיו משום דתנאי כתובה מעשה ב&quot;ד הוא ומהכא נפקא לן בב&quot;מ הטוען אחר מעשה ב&quot;ד לא אמר כלום מ&quot;ט כל מעשה ב&quot;ד כמאן דנקיט שטרא דמי:

'''אבד גטי''' -  שלא הוצאתיו עליו לגבות כתובתי על ידו כדתנן גובה כתובתה ולא קרעוהו ב&quot;ד אלא אבד ממני:

'''והוא אומר אבד שוברי''' -  כבר הוצאתו בב&quot;ד ואמרת אבד שטר כתובתי וגבו ב&quot;ד הכתובה על פי הגט וקרעוהו ולי נכתב שובר על הכתובה שאם תוציאי עוד על יורשי שטר הכתובה ותבואי לגבות מכח אלמנות לומר לא נתגרשתי ולא נפרעתי יהיה השובר לעד ואבד הימני:

'''וכן ב&quot;ח שהוציא שטר חוב''' -  אחר שביעית ואין עמו פרוזבול זה אומר השמיטתו שביעית וזה אומר פרוזבול היה לי שלא תשמיטנו שביעית ואבד:

'''הרי אלו לא יפרעו''' -  חיישי' שמא כבר גבתה בגט וזה השמיטתו שביעית:

'''מן הסכנה''' -  שגזרו עובדי כוכבים על המצות והיו יראים לשמור גיטיהן ומשקיבלתו שורפתו וכן פרוזבוליהן:

'''פרוזבול''' -  במסכת גיטין מפרש בפרק השולח גט (דף לד:) הלל התקין פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית שמוסר שטרותיו לב&quot;ד שיגבו מן הלוה חובו כל זמן שיתבענו דהשתא לא קרינן ביה לא יגוש שאינו תובעו כלום אלא הב&quot;ד תובעו שהפקירם היה הפקר והם יורדין לנכסיו:

'''גמ' ש&quot;מ''' -  מדקתני גובה כתובתה בהוצאת גט ולא חייש לאיערומי מערמא והדרא ומפקא כתובתה בבי דינא אחרינא ותגבה לאחר מיתתו בתורת אלמנה לומר לא נתגרשתי ולא נפרעתי דהא ודאי בתורת גרושה לא הדרא גביא דהא קרעינן לגיטא וכי הדרא מפקא לכתובתה בלא גט תנן מתני' הרי אלו לא יפרעו ומיהו הוה לן למיחש (שלא) תמתין עד שימות ותגבה בתורת אלמנה ומדלא חייש ש&quot;מ כותבין שובר על כרחו של לוה ואינו יכול להשמיט עצמו לומר לא אפרע עד שתחזיר לי שטרי שמא תחזור ותוציאנו אלא אומרים לו פרע והוא יכתוב לך שובר ופלוגתא היא בבבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|קעא|ב}} וקיימא לן כמאן דאמר אין כותבין לפי שנמצא זה צריך לשמור שוברו מן העכברים:

'''דלמא מפקא''' -  לאחר מיתה:

'''וגביא''' -  בתורת אלמנה:

'''במקום שאין כותבין כתובה''' -  אלא סומכין על תנאי ב&quot;ד:

'''ולשמואל כותבין שובר''' -  בתמיה:

'''לדידי מיפרשא לי''' -  דלעולם אין כותבין שובר והיינו טעמא דגובה כתובתה דאי מקום שאין כותבין הוא והוא אומר כתבתי וירא אני שמא תחזור ותוציאנה עליו להביא ראיה ואי מייתי ראיה עדים שכתב לא גביא ואי לא מייתי ראיה קתני מתניתין גובה כתובתה ואינו נאמן לומר שניתי מנהג העיר ואי מקום שכותבין הוא והיא אמרה לא כתב לי עליה להביא ראיה וכי קתני מתניתין גובה כתובתה שהביאה ראיה שלא כתב לה:

'''ואף רב''' -  דאוקי מתני' במקום שאין כותבין לחודיה:

'''הדר ביה''' -  ואוקי מתני' בטעמא אחרינא ואמר בין במקום שכותבין ובין במקום שאין כותבין כי מפקא גט בלא כתובה גובה עיקר כתובתה דהיינו מנה ומאתים וגובה דקתני מתני' עיקר קאמר ולא תוספת וכי מפקא כתובה בלא גט גובה תוספת ולא עיקר חיישינן שמא גבאתו על פי הגט:

'''וכל הרוצה להשיב יבא וישיב''' -  דאין לחוש מעתה לכלום:

'''בשלמא לשמואל''' -  דאמר בין עיקר בין תוספת נפרעין על פי הגט:

'''מוקי לה''' -  הא דקתני לא יפרעו:

'''במקום שאין כותבין''' -  ומשום הכי מהימן במאי דאמר פרעתי ע&quot;פ הגט דאמר כשתבעתני על פי הגט אמרתי בבית דין כתבתי לה כתובה וירא אני שלא תחזור ותוציאנה ואמרו לי הבא ראיה ולא מצאתי ראיה ואמרו לי פרע ובקשתי מהן שיכתבו לי שובר הואיל ועל כרחי אני זקוק לפרוע טוב לי שיהיה לי שובר וכתבוהו לי ואבד:

'''אלא לרב''' -  דאמר אין נפרעין על פי הגט אלא עיקר אמאי לא יפרעו נהי דעיקר לא גביא כו':&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;לא גביא אע&quot;פ שאין נאמן לומר פרעתי לכ&quot;ע במקום שאין כותבין כתובה מ&quot;מ לא יפרע עד שתחזיר לו הגט ותקרע כיון שיכול לבא לידי הפסד אם ישאר הגט שלם בידה דלמחר תגבה פעם שנית ולא יוכל לומר לא גירשתיך וגם לא יוכל לומר פרעתי וכי תימא יכתבו שובר הא סבר דאין כותבין שובר אי נמי אי שמואל לית ליה דרבי יוחנן דאמר לא אמר כלום אם לא תוציא הגט ממש יהא נאמן לומר פרעתי אפילו במקום שאין כותבין דגט הוי במקום כתובה דהכי הוי בעי למימר אביי התם בפ&quot;ק דב&quot;מ (דף יז: ושם) כתובה ואין עמה גט היא אומרת אבד גיטי ולא נקרע והוא אומר אבד שוברי שכבר גבתה כתובתה בגט ונקרע והיה לי שובר שלא תחזור ותגבה בעידי מיתה כשתתאלמן וה&quot;ה שהיה יכול לטעון שלא פרע לה עדיין מ&quot;מ יכול לומר לא אפרע עד שתחזיר הגט ויקרענו ומן הסכנה ואילך אשה גובה שלא בגט רק שיש עידי גירושין דליכא מיגו ולהכי לא פריך בגמרא אלא לרב אבל לשמואל דמיירי בדאיכא עידי גרושין אתי ליה שפיר וה&quot;נ הוי פי' דמתני' מעיקרא לאביי בפ&quot;ק דב&quot;מ (שם) ולבסוף מסיק כר' יוחנן ומוקי לה במקום שכותבין ומפרש כמו שפירשתי אליבא דרבי יוחנן דהוציאה גט היינו עידי גט וא&quot;ת והא בפרק גט פשוט (ב&quot;ב דף קעא: ושם) משמע דסבר אביי דאין כותבין שובר דקאמר. אביי אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי וא&quot;כ אמאי גובה כתובתה והא יכול לבא לידי הפסד ע&quot;י מה שנשאר גט וכתובה בידה כדפרי' וי&quot;ל דאביי יעמיד כגון שיש עדים שנשרפה הכתובה [וניחא ליה טפי לאוקמי במקום שכותבין ונשרפה מלאוקמי במקום שאין כותבין מדקתני כתובה ואין עמה גט דנ&quot;ל דוחק בדכתב לה איהו ושינה המנהג] ולהכי גביא שפיר בעידי הגט גרידא ואע&quot;פ שהגט נשאר בידה היינו לא אפשר וכתבינן שובר דמצי אמרה בעינא לאינסובי ביה ולית ליה לאביי דקרעינן ליה וכתבינן אגביה כו' כדאמר התם א&quot;נ בתר דשמעה מרבא ושני ליה אין עבד לוה לאיש מלוה קבלה וסברה דכותבין שובר והא דתנן בסוטה (דף ז: ושם) אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאת ואמר בגמרא ש&quot;מ כותבין שובר אמר אביי תני מקרעינן לא משום דאית ליה לאביי דאין כותבין שובר אלא דדחי דמהא ליכא למשמע מינה תדע דהא רבא דאית ליה בהדיא בפרק גט פשוט (ב&quot;ב קעא:) דכותבין שובר דחי נמי התם בסוטה ומוקי לה במקום שאין כותבין כתובה [ואההיא סוגיא דהתם קשה דמאי פריך ש&quot;מ כותבין שובר התם ע&quot;כ הוא צריך לשובר שאינו פורע לה כלום שהרי הפסידה כתובתה וא&quot;א לדוחקה שתחזירו וי&quot;ל דהתם דייק מדקתני שוברת ולא קתני יוצאת בלא כתובה מכלל דבעלמא כותבין]:

''' ש&quot;מ''' כותבין שובר. פי' בקונטרס ואנן קי&quot;ל דאין כותבין בבבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|קעא|ב}} ואין נראה לר&quot;י דאדרבה התם משמע דקיימא לן דכותבין דקאמר האידנא דכתבינן תברא כו' ומדמסיק הכי סתמא דהש&quot;ס משמע דהכי הלכתא ונראה לר&quot;י דה&quot;פ ש&quot;מ כותבין שובר ותיקשי למ&quot;ד התם דאין כותבין ומדסיפא דקתני וזה אומר אבד שוברי לא הוה מצי למידק כ&quot;כ דדלמא לא הזקיקוהו לפרוע ע&quot;י שובר אלא ההוא לפנים משורת הדין עבד א&quot;נ כל כמה דמצי למידק מרישא מדקדק וא&quot;ת השתא דס&quot;ד דאיירי במקום שכותבין כתובה היכי יפרש מתני' דאמאי גובה כתובתה בגט ולא בכתובה וי&quot;ל דיפרש כר' יוחנן:

''' במקום''' שכותבין ואמרה לא כתב לי עליה להביא ראיה. ומתני' כשהביאה ראיה שלא כתב לה וא&quot;ת כיון דבמקום שכותבין הוא ניחוש שמא אח&quot;כ כתב דהא בריש פ&quot;ב לעיל (דף טז:) חיישי' להכי דמוקמינן הא דקתני בברייתא איבדה כתובתה נשרפה כתובתה כגון דאמרי עדים שנשרפה כתובתה ובמקום שאין כותבין משמע דבמקום שכותבין לא גביא דחיישינן שמא כתב לה אחרת וי&quot;ל דהתם שכבר כתב לה בשעת נשואין ונשרפה חיישינן ודאי שמא כתב לה אחרת אבל הכא שהביאה ראיה שלא כתב לה בשעת נשואין תו ליכא למיחש שמא כתב לה אח&quot;כ אפי' במקום שכותבין:

''' גט''' גובה עיקר כתובה גובה תוספת. ומיירי מתני' בין במקום שכותבין בין במקום שאין כותבין קשה לרשב&quot;א כיון דאית ליה לרב בפ' גט פשוט (ב&quot;ב קעא:) דאין כותבין שובר א&quot;כ הוציאה גט ואין עמו כתובה לא תגבה אפי' מנה ומאתים עד שתחזיר לו הכתובה דיכול לבא לידי הפסד במה שנשאר שטר כתובה בידה דכשתתאלמן תגבה שנית מנה ומאתים בעידי מיתה הואיל ושטר כתובה בידה דכי קאמר רב כתובה אינה גובה עיקר הנ&quot;מ בגרושה דאית לה גט אבל אלמנה במאי תגבה עיקר אם לא בכתובה והם לא ידעו שהיתה גרושה דשנויא דמשנינן לקמן ביושבת תחת בעלה לא קאי ומיהו אי אמרינן לרב דאפי' אין כתובה בידה גובה עיקר אפי' בעידי מיתה אתי שפיר:

''' מיגו''' דיכול לומר לא גרשתיך. ורבי יוחנן נמי מפרש הכי כדפרישית לעיל ואם תאמר והאמר רב&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק ט|פט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|ט|פט|א}}</text>
      <sha1>0su4la8wpq3u6h3j5xs1q4ctfaaoyrl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות צב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732019</id>
    <revision>
      <id>3009038</id>
      <parentid>2945368</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:09:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009038</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14477" sha1="m8ph8apdyo2krlezn88yj2968960ajp" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|צב|ב|צב א|צג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צב עמוד ב] אבל שבק בינונית דכוותה, מצי א&quot;ל: הנחתי לך מקום לגבות הימנו. אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה מיניה, דינא הוא, דאזיל ראובן ומפצי ליה, ולא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את, משום דאמר ליה: דמפקת מיניה עלי הדר. {{שוליים|א}}ואיכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי, דאמר ליה: לא ניחא לי דתהוי ליה לשמעון תרעומת עלי. אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ויצאו עליו
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דינא הוא דאזיל ראובן ומפצי ליה''' -  אם יש לו עליו שום גלגול דברים לחשוב חוב כנגד חוב או אישתבע לי דלא פרעתיך:

'''לאו בעל דברים דידי את''' -  איני טורף ממך כלום:

'''דמפקת מיניה עלי הדר''' -  מה שאתה מוציא ממנו יחזור עלי:

'''ואיכא דאמרי אפילו שלא באחריות נמי''' -  מכרה ראובן לשמעון לא מצי אמר ליה בעל חוב לראובן לאו בעל דברים דידי את:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אבל''' שבק בינונית דכוותה מצי א&quot;ל הנחתי לך מקום לגבות ממנו. לאו דווקא קאמר האי לישנא דלא שייך לומר הכי אלא לגבי בעלים ולא לגבי לוקח ראשון ועיקר טעמא לא הוי אלא משום מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו והוא היה יכול לדחותו אצל בינונית אחרת דכוותה אבל לא שביק בינונית דכוותה לא מצי לדחותו אצל זיבורית דראשון נמי לא היה יכול לדחותו אצל זיבורית דאי משום אי שתקת שתקת ואי לאו מהדרנא שטרא דזיבורית למריה כדאמרינן בפ&quot;ק דב&quot;ק (דף ח. ושם) גבי מכר לאחד או לשלשה כאחד נכנסו תחת הבעלים הא אוקימנא התם ביתמי והך דהכא מייתי בתר הכי ומסתמא מיירי נמי ביתמי:

''' דינא''' הוא דאזיל ראובן ומפצי ליה. וקא משתעי דינא בהדיה ומקשים מאי נפקא מינה שיטעון עמו ראובן ולא שמעון מה ירויח שמעון בכך הלא כל מה שיטעון ראובן יטעון שמעון וכ&quot;ת נ&quot;מ כגון שיש עדים קרובים לשמעון ואינם קרובים לראובן ורוצים לחייב בעל חוב הרי לשמעון אינם יכולים להעיד אבל לראובן יכולים להעיד לא היא דכיון דסוף סוף יש ריוח לשמעון שיעמידו בידו הקרקע פסולין להעיד אפי' לראובן כדמוכח בסוף פ&quot;ק דמכות {{הפניה-גמ|מכות|ז|א}} דאמר אילעא וטוביה קריבי דערבא הוו סבר רב פפא למימר גבי לוה ומלוה רחיקי הוו אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא אי ליתיה ללוה לאו בתר ערבא אזיל ואין לומר דנפקא מינה כגון שהעדים המקיימין את השטר של בעל חוב קרובים לראובן ואין קרובים לשמעון ואי לא היה ראובן בעל דברים יכולים לקיימו הא נמי לאו מלתא היא מטעם דפרישית דאפי' משתעי דינא בהדי שמעון לא מצו מקיימי ליה כיון דאי טריף ליה מיניה בתר ראובן אזיל ועוד דמסיק איכא דאמרי אפי' שלא באחריות נמי כו' הא אפי' איהו גופיה אמרינן בב&quot;ב (דף מג. ושם) המוכר שדה שלא באחריות מעיד לו עליה אי אית ליה ארעא אחריתי דליכא למימר להעמידה לפני בעל חוב עביד ולא הוי פסול משום תרעומת כ&quot;ש קרובים שלא יהיו פסולים משום תרעומת וליכא למימר דנפקא מיניה לענין שבועה דראובן יודע אם פרע לו אם לאו ויכול לומר לו אישתבע לי דלא פרעתיך כדפי' הקונטרס אבל שמעון אינו יודע ואינו רוצה לטעון שקר דהא בלאו הכי צריך שבועה כדין הבא ליפרע מנכסים משועבדים דלא יפרע אלא בשבועה ומיהו י&quot;ל דנ&quot;מ דיכול לומר אישתבע לי דלא פרעתיך כדפירש בקונטרס וכגון שמחל לו שמעון שבועה הבא ליפרע מנכסים משועבדים ורבי היה מדקדק דאי ב&quot;ח אינו יכול למצוא עדים לקיים שטרו ואמרי' דראובן יכול לטעון מזויף הוא לפי שהוא יודע בבירור אם הוא מזוייף אבל שמעון מספק אינו יכול לטעון מזויף הוא אז נ&quot;מ טובא וכן היורשים מספק אינן יכולין לטעון מזויף הוא על שטר שהוציאו על אביהן אע&quot;פ שאין ב&quot;ח יכול לקיימו ואל תתמה א&quot;כ לא שבקת חיי לכל בריה שהרי מן התורה אין צריך שום שטר קיום דעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב&quot;ד ואפי' גזלן מוחזק שהוציא שטר אין נ&quot;ל שצריך קיום דלא אמרינן החתים עדים שאינן מעצמו דאע&quot;פ שהוא חשוד על הממון מירתת לכתוב שטר מזויף פן יכירו ב&quot;ד זיופו הלכך כי תקינו רבנן קיום כנגד טענת שטר מזויף ה&quot;מ כי אמר לוה דקים ליה בגויה אבל יתמי ולקוחות כנגד טענת של זיוף לא הצריכו חכמים עדי קיום הואיל ולא קים ליה בגויה אם הוא מזויף אם לאו ומייתי רבי ראיה מהא דתנן בפ&quot;ק דב&quot;מ (דף יב:) מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר לא לזה ולא לזה מפני שב&quot;ד נפרעין מהם אין בהן אחריות נכסים יחזיר למלוה מפני שאין ב&quot;ד נפרעין מהם דברי ר&quot;מ ומוקי לה שמואל (שם יג.) שאין חייב מודה ואין בהן אחריות יחזיר דאומר היה ר&quot;מ שטר שאין בו אחריות אפי' מבני חרי לא גבי ויחזיר למלוה ויצור על פי צלוחיתו ופריך וניהדר ליה ללוה לצור ע&quot;פ צלוחיתו של לוה לוה הא קאמר לא היו דברים מעולם והשתא את&quot;ל דטענינן ליתמי ולקוחות מזויף הוא יש בו אחריות נכסים אמאי לא יחזיר אי כשיכול לקיימו ויש לו למלוה עדי קיום א&quot;כ יחזיר דקושטא קאמר ובדין יגבה דלפריעה ליכא למיחש דהא קאמר לא היו דברים מעולם וכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ואם לא יוכל לקיים מה נוכל להפסיד בחזרתו והלא לא יוכל להוציא על ידו כלום מלוה כי יטעון מזויף וגם מן הלקוחות ויתומים לא יוכל להוציא כי נטעון בשבילם אלא ודאי לא טענינן להו טענת זיוף אע&quot;ג דשאר טענות טוענין ליורש וטוענין ללוקח הכא מוקמינן ליה אדאורייתא כל זמן שאין הלוה עצמו פוסלו לכך לא יחזיר שלא יגבה מן היתומים ומן הלקוחות ומיהו קשה דאכתי אמאי לא יחזיר הא לא יוכל לעולם לגבות על ידו לא מיתומים ולא מלקוחות דנהי דמזויף לא טענינן להו מיהו פרוע הוא טענינן להו דאביהם היה נאמן לטעון פרוע מיגו דאי בעי אמר מזויף הוא כענין שמצינו בהמוכר את הבית בסופו (ב&quot;ב ע. ושם) גבי המפקיד אצל חבירו בשטר דקסבר רב חסדא דכי אמר החזרתיו לך דאע&quot;ג דאיכא למימר שטרך בידי מאי בעי נאמן מיגו דאי בעי אמר נאנסו ומסיק לימא בפלוגתא שטר כיס היוצא על היתומים דייני גולה אמרי נשבע וגובה כולו ודייני א&quot;י אמרי נשבע וגובה מחצה ומפרש דמ&quot;ד נשבע וגובה מחצה סבר לא מצי א&quot;ל שטרך בידי מאי בעי אית ליה דרב חסדא פי' דטענינן ליתמי החזרתי לך הפלגא פקדון הואיל ואביהן היה נאמן בכך מיגו דאי בעי אמר נאנסו ואע&quot;ג דליתמי לא טענינן נאנסו דהא למ&quot;ד נשבע וגובה כולו דמצי א&quot;ל שטרך בידי מאי בעי ולית ליה דרב חסדא מ&quot;מ לפטרו דנימא נאנסו אלא לא טענינן להו נאנסו והיינו טעמא משום דלא שכיחא ואפ&quot;ה טענינן להו למ&quot;ד נשבע וגובה מחצה החזרתיו לך אע&quot;פ שאביהן לא היה נאמן אלא מחמת מיגו דאי בעי אמר נאנסו וה&quot;נ טענינן להו פרוע הוא אע&quot;ג דאביהן לא היה נאמן אלא מיגו דאי בעי אמר מזויף הוא ומיהו הא לא קשיא מידי אי ס&quot;ל לשמואל מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו שלא היה אביהן נאמן לומר פרוע הוא מיגו דאי בעי אמר מזויף אבל בהדיא ס&quot;ל לשמואל במי שמת (שם קנד:) אליבא דר&quot;מ דמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ועוד קשה הדבר אם לא חשו להפסיד יתומים ולקוחות שיוכל כל אדם להוציא מידם ע&quot;י זיוף ועל כן נראה לומר שטוענין להם מזויף הוא וההיא דהתם איכא לשנויי עלה דחיישי' שמא יוציא אפי' מלוה גופיה ע&quot;י שימצא קיום וכיון דפסיל ליה ואיתרע ליה בנפילה איכא למיחש ביה אפי' אם יבאו ויכירו החתימות כי שמא דימה וזייף עד שדימה את החתימה לחתימת עדים לגמרי וטעו הדיינים בקיום השטר כי ההיא דגט פשוט (שם קסז.) דאנח ידיה אזרנוקא וכדחיישינן לעיל באלו נערות (דף לו:) גבי שטר ריעא דלא מגבינן ביה אע&quot;ג דאית ליה עידי קיום מכיון דקא מהדר אזיופא אימר זיופי זייף וכתב ואם תאמר אם כן המוצא שטר שכתוב בו הנפק אמאי יחזיר ניחוש שמא זייף ודימה החתימות לגמרי הא לא קשיא שהרי יש לנו לחלק בין היכא דטעין לוה מזויף הוא להיכא דלא טעין דהיכא דלא טעין לית לן למיחש משום ריעותא דנפילה ואיכא לאוקמא ההיא דשטר שכתוב בו הנפק בדליתא ללוה דלא טעין מידי אבל אי הוה טעין זיוף חיישינן דהא אפי' תוקמא לההיא דלא יחזיר דחיישינן לזיוף דווקא בלא עדי קיום השטר משום הפסד יתומים ולקוחות הוא דחיישינן דלא טענינן להו מזויף מ&quot;מ תיקשי מדאמר שמואל התם המוצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים ואמאי ניחוש להפסידא דיתמי כיון דלא מקויים אלא אית לן למימר כגון דליתיה ללוה דלא טעין מזויף ולהכי לא חיישינן לזיוף והואיל וכן כי מפרשין נמי דטעמא משום דחיישינן שמא יוציא אפי' מלוה עצמו ע&quot;י קיום והוא אינו ראוי להכשירו משום ריעותא דנפילה וטענת לוה לא קשיא נמי ההיא דשטר שכתוב בו הנפק דהא איכא נמי לאוקמא בדליתיה ללוה ולא טעין מידי אבל אי טעין לוה מזויף הוא לא יחזיר כיון דנפל איתרע ליה אי נמי כיון דמקויים דקדקו ביה בית דין ולא אתרע בנפילה ואפילו פסיל ליה לוה ואמר מזויף הוא יחזיר וההיא דמצא שטר חוב כשאינו מקויים וכולי האי לא חיישינן שזייף חתימת העדים וחתימת הדיינים. מ&quot;ר. ויש להביא ראיה דטענינן שפיר ליתמי מזויף מהא דאמרינן בסוף פרק גט פשוט (ב&quot;ב קעד:) דאמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על ההקדש ופריך וכי אדם עושה קנוניא על בניו דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין ומסיק דרב הונא מיירי בדנקיט שטר מקויים ורב ושמואל בדנקיט שטר שאינו מקויים אמר תנו קיימיה לשטריה לא אמר תנו לא קיימיה לשטריה פירוש דשמא שלא להשביע את בניו אמר כן ואם תמצא לומר דלא טענינן מזויף מ&quot;מ יגבה דהא נקיט שטרא ולא מצי אמרי מזויף הוא ואין נראה לדחות דמיירי בדלא מת דהא נותנין קאמר משמע דאיתמי קאמר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק י|צב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|י|צב|ב}}</text>
      <sha1>m8ph8apdyo2krlezn88yj2968960ajp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות צג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732021</id>
    <revision>
      <id>3009167</id>
      <parentid>2945370</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T04:24:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19402" sha1="hct7qrnl59r096n8lu52gfyz6uah3ec" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|צג|ב|צג א|צד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צג עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-ריף|והותירו או פיחתו }}{{שוליים|א}}השכר לאמצע{{הל&quot;מ-רק-ראש| דאיבעי ליה לאתנויי בעל המאתים שיטול בריוח לפי הקרן ומדלא התנה אנו אומדים דעתו שהסכים שיטול בעל המנה חצי הריוח לפי שהוא חריף ובקי במשא ומתן או שום אמתלא אחרת לפי שדרך כל המשתתפין להתנות לחלוק הריוח לפי הקרן ומדלא התנה ודאי אומדנא דמוכח הוא.}}. אמר רבה(רבא): מסתברא מילתיה דשמואל - בשלקחו בשור לחרישה ועומד לחרישה, אבל לקחו בשור לחרישה ועומד לטביחה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|כגון שנמלכו עליו להעמידו לטביחה לחלוק באיבריו ואח&quot;כ נזדמן להם ומכרוהו חי }}- זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|הואיל ואילו טבחוהו וחלקו באיבריו היה זה נוטל שליש מגופו וזה שני שלישים; }}ורב המנונא אמר: {{שוליים|ב}}אפילו לקחו שור לחרישה ועומד לטביחה - השכר לאמצע {{הל&quot;מ-רק-ריף|הואיל וכשהוא חי מכרוהו ועדיין לא חלקו שכיון שלא חלקו עדיין השותפות קיימת ולפיכך השכר לאמצע}}. 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|לאו דוקא כשלקחו לחרישה דה&quot;ה נמי לקחוהו לטביחה ועומד לטביחה או לקחו פירות וכלים הראוין ליחלק אלא משום דרבה נקט שור לחרישה ועומד לטביחה נקט איהו נמי האי לישנא ותדע לך מדאקשי לרבה מהא דתניא שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע אלמא לרב המנונא ניחא ואי אמרת דבשור לטביחה חולקין לפי המעות לרב המנונא נמי קשיא אדתני סיפא לקח זה בשלו וזה בשלו זה נוטל לפי מעותיו וכו' לפלוג וליתני בדידיה במה דברים אמורים בשור לחרישה ועומד לטביחה אבל בשור לטביחה ועומד לטביחה חולקין לפי המעות ועוד מדאקשי לרב המנונא ממתניתין דקתני וכן שלשה שהטילו לכיס ולא אשכחן פירוקא אלא בזוזי חדתי ומאי דוחקיה לאוקמא בשינויא דחיקי כי האי לוקמא כשלקחו סחורה דסתמא הכי דעת המשתתפין דלקנות פירות או סחורה הם משתתפין אלא על כרחך דלרב המנונא אפי' בשור לטביחה ועומד לטביחה או סחורה הראויה ליחלק פלגי בשוה וטעמא כדאיתא בירושלמי דגרסינן התם (ה&quot;ד) אמר רבי אלעזר כשהיתה הסלע חסרה או יתירה אבל לשכר ולהפסד שלהן חולקין בשוה וקשה הדין יהב מאה דינרין והדין יהיב חמשין +עשרה+ ואת אמרת הכין חבריא אמרין יכול הוא למימר ע&quot;י עשרה דינרין סלקת פרקמטיא פירוש דרך קונה סחורה לקנות סחורה בק' דינרין ואלמלא עשרה דינרין דילי לא היית יכול לקנותה עד כדון דהות פרקמטיא זעירא הות פרקמטיא רבה מאי פי' אם נשתתפו במעות הרבה היה יכול לקנות כמה סחורות בלא שותפותו אמר רבי בון בר חייא יכול הוא למימר ליה עד דאת חד זבין אנא מזבין עשר זימנין עד כדון במקום קרוב היה מקום רחוק אמר רבי אילא יכול הוא למימר ליה עד דאת אזיל ואתי חד זמן אנא אזיל ואתי עשר זימנין וי&quot;מ דרב המנונא לא אמר אלא בשור לחרישה ועומד לטביחה אבל בשור לטביחה ועומד לטביחה מודה רב המנונא דחולקין לפי המעות ולא תקשי ליה אדתני סיפא לקח זה בשלו וכו' ליפלוג וליתני בדידיה כדלעיל דטפי קרי ליה בדידיה מאי דמוקי הכל בשור לחרישה ומפליג בין הטילו לכיס ובין לקח זה בשלו וזה בשלו ממאי דהוה תני הכל בהטילו לכיס והוה מפליג בין שור לחרישה ובין שור לטביחה והא דלא שני רב המנונא מתני' בשור לטביחה ועומד לטביחה משום דמילתא דפשיטא היא ומאי קמ&quot;ל מתני' ומשני הותירו זוזי חדתי ולעולם בשור לחרישה ועומד לטביחה ואפ&quot;ה חולקין לפי המעות שלדעת כן נשתתפו שאם לא ירויחו אלא חילוף המעות שבשביל ריוח מועט לא יקפידו אלא כל א' יטול מעותיו וכן נמי אם פיחתו אסתירא דצוניתא ורבינו חננאל ורב אלפס ז&quot;ל פסקו כרב המנונא דפשטא דברייתא כוותיה ומדמשני נמי רב נחמן מתניתין כוותיה אלא שרב אלפס פי' דווקא שור לחרישה ועומד לטביחה השכר לאמצע אם מכרוהו בעודו חי אבל אם טבחוהו חולקין לפי המעות וכ&quot;ש לקחוהו לטביחה והיינו כשינויא בתרא דשנינן וממילא רווחא שמעתתא כפירושא קמא ואף הירושלמי אמר בהדיא כן ואף אם היה פי' קמא דחוק ראוי לדחוק ולפרש כדי להשוות שתי הגמרות יחד וכ&quot;ש שהוא מרווח ומפורש וכן דעת רוב המפרשים שבכל מיני שיתוף סחורות אם נשתתפו בסתם לוקח המועט כמרובה בשכר ובהפסד והטעם כמפורש בירושלמי או משום אומדנא דמוכח כדפרישית: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי. שני' שהטילו לכיס, זה מנה וזה מאתים - השכר לאמצע; מאי לאו בשור לחרישה ועומד לטביחה, ותיובתא דרבה! לא, בשור לחרישה ועומד לחרישה. אבל שור לחרישה ועומד לטביחה, מאי? זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו, אדתני סיפא: לקח זה בשלו וזה בשלו ונתערבו - זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו, ליפלוג וליתני בדידיה: במד&quot;א - בשור לחרישה ועומד לחרישה, אבל בשור לחרישה ועומד לטביחה - זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו! הכי נמי קאמר: במד&quot;א - בשור לחרישה ועומד לחרישה, אבל בשור לחרישה ועומד לטביחה, נעשה כמי שלקח זה בשלו וזה בשלו ונתערבו, זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו. }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ואותבינן עליה דשמואל מהא ד}}תנן: וכן שלשה שהטילו לכיס{{הל&quot;מ-רק-ריף| זה מנה וזה מאתים}}, פחתו או הותירו כך הן חולקין; מאי לאו פחתו - פחתו ממש, הותירו - הותירו ממש! {{הל&quot;מ-רק-ריף|וחולקין לפי מעות ותיובתא דשמואל אליבא דתרוייהו בין לרבה ובין לרב המנונא }}{{שוליים|ג}}אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא, הותירו - זוזי חדתי, פחתו - אסתירא דצוניתא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|וקמה לה מתניתין בפירוקא דרב נחמן והכי הילכתא דמתניתין דקתני חולקין לפי מעות לא שהותירו ממש ופיחתו ממש אלא שהותירו או פיחתו מחמת שינוי טיבעא וממונא כדקאי קאי אבל אם פיחתו ממש או הותירו ממש הלכה כשמואל ואליבא דרב המנונא דאמר [אפילו] לקחו שור לחרישה ועומד לטביחה השכר לאמצע דסתמא קאמר שמואל השכר לאמצע לא שנא לקחו לחרישה ועומד לחרישה ל&quot;ש לקחו לחרישה ועומד לטביחה ומתניתא מסייע ליה דתניא שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע ואף על גב דאוקמה רבה כשלקחו שור לחרישה ועומד לחרישה שינויא הוא ולא סמכינן אשינויא:}}
מתני'. {{שוליים|ד}}מי שהיה נשוי ד' נשים ומת - הראשונה קודמת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית, וראשונה נשבעת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית, והרביעית נפרעת שלא בשבועה; בן ננס אומר: וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת? {{שוליים|ה}}אף היא לא תפרע אלא בשבועה. {{שוליים|ו}}היו יוצאות כולן ביום אחד, כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת - זכתה; וכך היו כותבין בירושלים שעות. היו כולן יוצאות בשעה אחת, ואין שם אלא מנה - חולקות בשוה. 
גמ'. במאי קמיפלגי? אמר שמואל:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''השכר לאמצע''' -  חולקין בשוה:

'''שור לחרישה''' -  שלקחו בהן שור לחרוש וחורשין בו ואין חלקו של זה מועיל בלא חלקו של זה כלום הלכך חולקין בשוה אבל שור לחרישה והשביח בבשר ושחטוהו:

'''זה נוטל לפי מעותיו כו'''' -  שהרי מתחלק לאבריו והא דנקט ראשית מקחן לחרישה רבותא אשמועינן דאע&quot;ג דמעיקרא אדעתא דלמיפלג בשוה נחות לשותפות השתא דשבח בבשר ושחטוהו והוא מתחלק לאבריו יטול איש לפי מעותיו:

'''לקח זה בשלו''' -  שוורים בריאים במאתים:

'''וזה בשלו''' -  שוורים כחושים במנה:

'''זה נוטל לפי מעותיו''' -  דשור כחוש אין עבודתו דומה לשל בריא:

'''ליפלוג בדידיה''' -  אף כשהטילו לכיס מעות ולקחו בהמה אחת יחלוקו ולימא זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו כו':

'''פחתו פחתו ממש כו'''' -  וקתני כך הן חולקין לפי המעות ותיובתא דשמואל:

'''זוזי חדתי''' -  שמטילין זוזים ישנים ונתנו ונשאו בהם עד שנעשו חדשים ויוצאין הם בהוצאה הלכך חולקים לפי המעות דכל חד מאי דיהיב שקיל אבל אם הותירו יותר על החשבון השכר לאמצע:

'''איסתרי דצוניתא''' -  שנפסלה המטבע ואין יוצאת בהוצאה ומי שיש לו מכה בפיסת רגלו מתחת קושר מהם שם דמעליא ליה חלודה דידהו וצורתא דידהו כדאמרינן במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|סה|א}} יוצאין בסלע שעל הצינית ומפרש מאי צינית בת ארעא דכיון דישנו בעין נוטל כל אחד כחשבון שהטיל אבל אם פחתו מאה או חמשים זוז זה מפסיד מחצה וזה מחצה שהשכר וההפסד לאמצע:

'''מתני' הראשונה נשבעת לשניה''' -  אם שניה טוענת הואיל ואת באת ליטול תחלה השבעי לי שלא גבית משל בעלי כלום דלמא לא משתייר לי נכסים כשיעור כתובתי ואף שלישית תאמר כן לשניה ורביעית לשלישית אבל הרביעית נפרעת שלא בשבועה וכגון שהיתומים גדולים וקסבר האי תנא כי אמרו רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ביתומים קטנים אמרו ולא בגדולים:

'''אף היא לא תפרע כו'''' -  ובגמ' מפרש פלוגתייהו במאי:

'''היו כולן יוצאות ביום אחד''' -  כלומר יוצאות לפנינו ומלמדות שכולן נכתבו ביום אחד:

'''כל הקודמת לחברתה שעה אחת''' -  בכתובתה:

'''זכתה''' -  אם השעות מפורשות בתוכן כגון באחת כתוב ביום פלוני בשעה שלישית ובשניה בשעה רביעית וכן בכולן:&lt;B&gt; גמ'&lt;/B&gt;&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;אחת נוטלת לפי מעותיה עד שתפרע כל אחת כתובתה כי זה דין צדק וזה שאמר רבי אין אני רואה דבריו באלו בבבא דרישא ובבבא דמציעא אבל בסיפא דתנן היו שם שלש מאות של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה ושל שלש מאות ששה של זהב לא חלק רבי אלא בין בתפיסה אחת בין בשתי תפיסות כך הוא הדין כל אחת לפי מעותיה ותו אשכחן משנה שלמה בפרק שור שנגח ד' וה' (ב&quot;ק לו.) ר&quot;ש אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה מנה חזר ונגח (את) שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב ואוקימנא כרבי עקיבא דאמר שותפי נינהו וקיימא לן כוותיה וחלוקה זו כל אחד לפי מעותיו לפיכך העמדתי דברי רבי כלמנה ומנה בשוה שזו היא חלוקה לפי המעות כי היכי דלא תקשי הלכתא אהלכתא ותו גרסינן ביש נוחלין (ב&quot;ב דף קכד.) תניא רבי אומר אומר אני הבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתת אביהן ירשו שטר חוב בכור נוטל פי שנים הנה רבי סבר לפי מעותיו ואם תעמיד דבריו בשוה ממש קשה דרבי אדרבי הלכך נראה להעמיד הדבר על בוריו אליבא דהלכתא להיות דברי רבי לפי מעותיו וכן ההלכות שוות ויש לחלק דלא דמי לההיא דיש נוחלין דהתם ליכא שום שעבוד אלא כל אחד יש לו חלקו בקרקע ובכור יש לו פי שנים לכך נוטל כל מה שחלקו משביח אבל הכא משועבדים לכתובה שכל שלשה מאות משועבדין לכתובת בעלת מנה ובעלת מאתים כמו לבעלת שלש מאות שכל נכסיו אחראין לכתובתה עד שיהיה לה כל המנה שלה:

''' מאי''' לאו בשור לחרישה ועומד לטביחה איירי. מכח קושיא אדתני סיפא דייק הכי:

''' מאי''' לאו פחתו ממש. וקסבר דבשור לחרישה ועומד לטביחה איירי דלטביחה ועומד לטביחה מאי קמ&quot;ל אלא בכי האי גוונא מיירי ותיובתא דרב המנונא:

''' הותירו''' זוזי חדתי. שלדעת כן נשתתפו יחד שאם לא ירויחו אלא חילוף המעות שבשביל ריוח מועט כזה לא יקפידו אלא כל אחד ואחד יקח חשבון מעותיו והאי חדתי לאו לאפוקי עתיקי דבהזהב (ב&quot;מ דף מה:) מוכיח בכמה דוכתי דישנים יוצאין בהוצאה יותר מחדשים אלא לאפוקי אסתירי דצוניתא שהם ישנים יותר מדאי. מ&quot;ר. הא דאמרי' בפ&quot;ק דבבא בתרא (דף יג. ושם) א&quot;ל. רב יהודה לרב הונא לדידך דאמרת לית. לך דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה טמאה כיצד הן עושין א&quot;ל שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים ומקשה ר&quot;ת זצ&quot;ל אמאי קשיא ליה מבכור ופשוט ליקשי ליה משניהם פשוטים ואומר ר&quot;ת שניהם פשוטים ניחא ליה שיעבוד לזה יום אחד ולזה יום אחד אבל בבכור ופשוט קשיא ליה שאם יעבוד הפשוט יום אחד והבכור שני ימים הרי הבכור נוטל יותר מפי שנים שאם יש עיר רחוקה ממהלך יום אחד ומשתכרים בה הרבה בסחורה שיש שם. סחורה בזול פשוט שאין לו שהות אלא יום אחד לא יוכל לילך שם והבכור שיש לו שהות שני ימים הולך שם ומשתכר כמה וכמה יותר מן הפשוט ור' מפרש דלהכי קשיא ליה בכור ופשוט משום שור לחרישה ועומד לחרישה לכולי עלמא השכר לאמצע משום הכי פריך כיצד יעשו דבזה אין נוטל הבכור פי שנים ומשני עובד לזה יום א' ולזה שני ימים ולא דמי לשור לחרישה ועומד לחרישה דמשום הכי הוי התם השכר לאמצע דמעיקרא אדעתא דהכי נשתתפו אבל גבי בכור דלא שייך האי טעמא כל אחד נוטל לפי חלקו. מ&quot;ר:

''' מי''' שהיה נשוי ד' נשים. לא הוה מצי למנקט ב' נשים אע&quot;ג דשייכא בהו שפיר פלוגתא דתנא קמא ובן ננס מ&quot;מ לא הוה שמעינן מיניה שבועה לאחד שבועה למאה אבל השתא שמעי' ליה דהא אין נשבעת ראשונה לשלישית משום שכבר נשבעה לשניה כדמפ' בגמ' מיהו תימה אמאי תנא ארבע בשלש סגי דבשלש נמי שמעי' שבועה לאחד שבועה למאה ואיכא למימר דהוה אמינא דהתם הוא דאין נשבעת ראשונה לשלישית שהיא אחרונה דלא חיישי' כולי האי כיון שכבר נשבעה לשניה ושלישית שמא כבר נתקבלה כתובתה שאין נשבעת לא אחמור בה רבנן כולי האי אבל אם היתה נשבעת אותה שלישית כגון שיש רביעית דהשתא ידעינן שלא נתקבלה כתובתה הוה אמינא דנחמיר טפי ותשבע לה הראשונה להכי תנא ארבע נשים. מ&quot;ר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק י|צג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|י|צג|ב}}</text>
      <sha1>hct7qrnl59r096n8lu52gfyz6uah3ec</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות ק א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732034</id>
    <revision>
      <id>3009197</id>
      <parentid>2945383</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:27:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18498" sha1="3x0ldlfo37cwl5y2cvyo2hg615mfwl5" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|ק|א|צט ב|ק ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ק עמוד א] רבא אמר ר&quot;נ: שליח כדיינין, רב שמואל בר ביסנא אמר ר&quot;נ: שליח כאלמנה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבא אמר ר&quot;נ שליח כדיינין, מה דיינין לאו לדידהו, אף שליח נמי לאו לדידיה, לאפוקי אלמנה דלדידה; רב שמואל בר ביסנא אמר ר&quot;נ כאלמנה, מה אלמנה יחידה, אף שליח יחיד, לאפוקי ב&quot;ד דרבים נינהו}}. {{שוליים|א}}והלכתא: שליח כאלמנה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דאם טעה בכל שהוא מכרו בטל}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| משמע הא דקתני במתני' מכרה שוה מנה ודינר במנה לאו דוקא דינר הוא הדין בפחות ויש מפרשים דינר דווקא ולא נהירא כיון דאפי' פחות מכדי אונאה בטל אין חילוק בין דינר לפחות פירש ר&quot;ת דהאי שליח מיירי כשעשאוהו בית דין שליח למכור דאי בשליח שעשאוהו בעלים היכי קאמר רבא משמיה דרב נחמן שליח כדיינין הא אמר רב נחמן לעיל (דף צט ב) אבל טעה שליח לא דאמר ליה לתקוני שדרתיך ועוד דבריש האיש מקדש (דף מב ב) א&quot;ר נחמן האחין שחלקו לקוחות הן פחות משתות נקנה מקח אמר רבא הא דאמרת פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא דלא שוייה שליח אבל שוייה שליח א&quot;ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי אלמא בשליח אפילו בפחות משתות בטל מקח הלכך בשליח דיינין איירי הכא דאלים כחו ור&quot;י פירש כיון דקאמר הש&quot;ס שליח סתם משמע בסתם שליח שעשאוהו בעלים והא דא&quot;ר נחמן לעיל טעה שליח לא קאמינא היינו בטעות שתות כטעות דמתני' וההיא דקידושין הכי פירושא הא דאמרת פחות משתות נקנה מקח ואין צריך להחזיר אונאה לא אמרן אלא דלא שווייה שליח אבל שוייה שליח מצי אמר ליה לתקוני שדרתיך לענין זה שצריך להחזיר האונאה ומכ&quot;מ המקח קיים‍ והא דאמר רב נחמן שליח כדיינין היינו לענין זה דהמקח קיים אבל האונאה מיהא צריך להחזיר וכן הדיינין דאין כח בדיינין כלל טפי משליח דעלמא והרמב&quot;ם ז&quot;ל (פי&quot;ג מהל' מכירה הל' י') כתב דאם טעו בפחות משתות הרי זו מחילה כהדיוט וכן מסתבר ופירוש רבינו תם עיקר דנקבעת בעיא זו אמתניתין דשום הדיינין שפחתו שתות משמע דבשליח דיינין איירי: }}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ומאי שנא מהא דתנן: האומר לשלוחו צא ותרום - תורם כדעת בעל הבית, ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית - תורם בבינונית אחד מחמשים, פיחת עשרה או הוסיף עשרה - תרומתו תרומה? התם כיון דאיכא דתורם בעין רעה ואיכא דתורם בעין יפה, א&quot;ל: להכי אמדתיך, אבל הכא טעותא הוא, א&quot;ל: לא איבעי לך למיטעי. }}אמר רב הונא בר חנינא אמר ר&quot;נ{{הל&quot;מ-רק-ראש| אמר רב הונא}}: הלכה כדברי חכמים. ולית ליה לר&quot;נ מה כח ב&quot;ד יפה? והאמר ר&quot;נ אמר שמואל: {{שוליים|ב}}יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן, ב&quot;ד מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להם חלק יפה, הגדילו - יכולין למחות; ור&quot;נ דידיה אמר: {{שוליים|ג}}הגדילו - אין יכולין למחות, דא&quot;כ, מה כח ב&quot;ד יפה! 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|י&quot;מ הא דקאמר יתומים שבאו לחלוק דהוא הדין‍ אפילו לא בא אלא אחד דהא בריש האיש מקדש (דף מב ב) מייתי לה אחלוקת ארץ ישראל שהיו בה כמה יונקי שדים ומיהו אין ראיה גמורה מהתם דלא עבדינן ממש הנך יתומים כי ההיא דעל פי הדיבור היתה חלוקת הארץ והיו שם אורים ותומים והגדילו אינן יכולין למחות ויש רוצים לדקדק מההיא דיבמות פרק אלמנה (דף סז א) כולן זכרים יאכלו עבדים בתרומה ואף על גב דשמא ימצא עובר זכר ועובר במעי זרה זר הוא דעבדינן תקנתא כדרב נחמן ונותנין לעובר חלק בנכסים כנגד העבדים אלמא עבדינן תקנתא דר&quot;נ אפילו לא בא כי אם הא' לחלק דומיא דהתם דאיכא עובר וגם זו אינה ראיה גמורה דשאני התם דיש תקנתא גם לעובר שחלקו מתעלה בכך במה שיאכלו עבדים שלו בתרומה שהיא בזול ועוד היכא שהאחד מוחה בפירוש שלא לחלק אין ראיה שנעמיד אפטרופוס לחלוק בעל כרחו‍ וגם ר&quot;ת פירש דווקא שניהם רוצים אבל אחד רוצה ואחד אינו רוצה לא ויראה דכל האי שקלא וטריא היכא שהיתומים כולן קטנים וצריכין אפטרופוס לשמור נכסיהם הלכך אין חולקין נכסיהם בלא דעת כולם אבל אם מקצתן גדולים ואומרים אנו רוצים לעבוד ולשמור את חלקנו ואין אנו רוצים שיהיה אפטרופוס ממונה על חלקנו‍ מלתא דפשיטא היא ששומעין להם דלמה יפסידו הם בשביל שאחיהם קטנים‍ ולכאורה נראה דמילתא דשמואל לא איירי כלל בכולן קטנים דלא שייך לומר שבאו לחלוק דאין מעשיהם כלום אלא אם יראה לב&quot;ד שהחלוקה טובה להם יחלקו ביניהם ואם יראה בית דין שאין החלוקה טובה אין שומעין להם אפילו כולן תובעין חלוקה אלא עיקר מלתא דשמואל איירי כשהגדולים תובעין חלוקה וקמ&quot;ל דנזקקין ב&quot;ד להם להעמיד אפטרופוס לקטנים ולחלוק עם הגדולים מעמידין בית דין להם אפטרופוס לחלוק על פיו ובוררין להם חלק יפה בגורל‍ ובשומת ב&quot;ד וכן פירש רבנו תם דאפילו בגורל שייך ברירת חלק יפה כגון אם יש שלש שדות שיטול כל אחד שדה אחת ויהא חלקו במקום אחד ממה שיטול כל אחד שליש כל שדה ושדה וכמה ענייני ברירות יש אפילו בגורל ובשומת ב&quot;ד כגון בחלונות וסולם ודרך ואין חולקין בדבר דשייך ביה גוד או אגוד דאי חולקין בו‍ אמאי דחיק למימר יכולין למחות ברוחות הול&quot;ל יכולין למחות בגוד או אגוד וכן פירש רבינו חננאל ז&quot;ל:}}
לא קשיא: {{שוליים|ד}}הא דטעו, הא דלא טעו. אי דלא טעו, במאי יכולין למחות? ברוחות {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכתא כר&quot;נ}} 
..{{הל&quot;מ-רק-גמרא| כי אתא רב דימי אמר: מעשה ועשה רבי כדברי חכמים, אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול: א&quot;כ: מה כח ב&quot;ד יפה? והחזיר רבי את המעשה. רב דימי מתני הכי. רב ספרא מתני הכי: מעשה וביקש רבי לעשות כדברי חכמים, אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול: א&quot;כ, מה כח ב&quot;ד יפה? לא עשה רבי את המעשה. לימא בהא קמיפלגי, מר סבר: טעה בדבר משנה חוזר, ומר סבר: אינו חוזר! לא, דכ&quot;ע - טעה בדבר משנה חוזר, ומר סבר: הכי הוה מעשה, ומר סבר: הכי הוה מעשה. }}אמר רב יוסף: ארמלתא דזבינה - אחריות איתמי, וב&quot;ד דזבין - אחריות איתמי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|פשיטא! אלמנה לא איצטריכא ליה, כי איצטריך ליה - בי דינא, מהו דתימא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לאו לדידהו''' -  לאו לצורך עצמן מוכרים:

'''בית דין מעמידין להן אפוטרופוס''' -  לכל אחד ואחד מן הקטנים:

'''ובוררין להם''' -  כל אפוטרופוס לתינוק שלו:

'''אי דלא טעו''' -  למה ימחו:

'''ברוחות''' -  טוב לי ליטול חלקי במזרח שיש לי אצלה שדה שנפלה לי מבית אבי אמי:

'''והחזיר רבי את המעשה''' -  דנראה בעיניו טעם הגון מה ששנינו במשנתנו א&quot;כ מה כח ב&quot;ד יפה:

'''לימא בהא פליגי''' -  רב דימי ורב ספרא רב דימי סבר דיין הטועה בדבר המשנה שלא עשה כמשנה חוזר ולא אמרי' מה שעשה עשוי וישלם מביתו אלא בטועה בשיקול הדעת כמו שמפורש בסנהדרין והאי נמי דבר משנה הוא שאע&quot;פ שנחלקו חכמים על רבן שמעון הרי נתן טעם לדבריו ורב ספרא שאינו שונה עשה והחזיר סבר אם עשה לא היה יכול לחזור:

'''אחריותא איתמי''' -  אם נמצאת השדה גזולה או משועבדת לאחר וטרפה מן הלוקח בחובו חוזר הלוקח על היתומים שהאלמנה שליח של יתומים היתה:

'''וכן בי דינא דזבין''' -  שדה יתומים למזון האשה והבנות אחריות איתמי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''רבא''' אמר ר&quot;נ שליח כדיינין. מה שפירש בקונט' שליח סתם משמע דאפי' שליח דעלמא וקשה לר&quot;ת דלעיל אר&quot;נ אבל טעה שליח לא דא&quot;ל לתקוני שדרתיך ועוד הקשה דבריש האיש מקדש (קידושין מב: ושם) אר&quot;נ האחין שחלקו כלקוחות דמי פחות משתות נקנה מקח אמר רבא הא דאמרת פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא דלא משוי שליח אבל משוי שליח לא דא&quot;ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי אלמא בשליח אפי' בפחות משתות מקחו בטל ודוחה רבינו שמואל דהתם רבא לפי סברתו קאמר אבל רב נחמן לא ס&quot;ל ופי' ר&quot;ת דהכא מיירי בשליח דדיינים דאלים כחו טפי ומכרו קיים עד שתות ונ&quot;ל דהכא איירי אפי' בשליח דעלמא ולעיל דאמר ר&quot;נ דמצי א&quot;ל לתקוני שדרתיך ביתר משתות איירי וההיא דקדושין הכי פירושא הא דאמרת פחות משתות נקנה מקח ואין צריך להחזיר אונאה לא אמרן אלא דלא משוי שליח אבל משוי שליח מצי א&quot;ל לתקוני שדרתיך לענין זה שצריך להחזיר האונאה ומ&quot;מ המקח קיים והא דאמר ר&quot;נ שליח כדיינים היינו לענין הא דמקח קיים אבל האונאה צריך מיהא להחזיר וכן הדיינים דאין כח ב&quot;ד יפה כלל טפי מבשליח דעלמא:

''' ומאי''' שנא מהא דתנן כו'. הכי פריך אלמא במידי דעביד שליח דטעה אמרי' דמעשה שלו קיים הכי נמי הוה לן למימר הכא דבפחות משתות בשליח מקחו קיים:

''' מה''' אלמנה יחידה. אע&quot;ג שיש לה ב&quot;ד הדיוטות כדאיתא בשילהי אלו מציאות (ב&quot;מ דף לב. ושם) מ&quot;מ כחד חשיב להו:

''' אמר''' ר&quot;נ הלכה כדברי חכמים. בריש האיש מקדש (קדושין דף מב:) גרסי' אמילתיה דרב נחמן הא דאמרן יתר משתות בטל מקח לא אמרן אלא דלא אמר נפלוג בשומא דבי דינא אבל אמר נפלוג בשומא דבי דינא לא דתנן שום הדיינים שפחתו שתות או שהותירו שתות מכרן בטל רשב&quot;ג אומר מכרן קיים ומייתי ראיה השתא ממילתא דרשב&quot;ג וקשה לר&quot;ת דהכא פסיק רב נחמן גופיה הלכה כדברי חכמים ועוד דמסיק בתר הכי והא דאמרת שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי לא דאין אונאה לקרקעות משמע דוקא בשתות אבל יתר משתות יש אונאה לקרקעות ולעיל. הוכחתי מההיא דהמקבל (ב&quot;מ דף קח.) ומההוא דירושלמי דאין אונאה לקרקעות אפי' ביתר משתות עד פלגא הלכך נראה לר&quot;ת כמו שגורס רבינו חננאל והלכות גדולות ורב אלפס הא דאמרת שתות קנה ומחזיר אונאה לא אמרן אלא דלא אמר נפלוג בשומא דבי דינא אבל אמר נפלוג בשומא דבי דינא מכרן בטל דהא תנן שום הדיינים שפחתו שתות כו' מכרן בטל ומרבנן מייתי ראיה והא דאמרת יתר משתות בטל מקח לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות אפי' ביתר משתות עד פלגא:

''' והא''' אמר ר&quot;נ אמר שמואל כו'. אי לאו דפסיק הלכה כחכמים לא הוה קשה מידי מהא דאמר ר&quot;נ שליח כאלמנה אפי' מיירי בשליח דיינין דלא שייך בדידיה כל כך מה כח ב&quot;ד יפה כמו באפוטרופוס. מ&quot;ר:

''' ובוררין''' להם חלק יפה. היה רבי רגיל לפרש מדנקט לשון בוררין אלמא בלא גורל איירי דאי בגורל מאי בוררין שייך כאשר יפול הגורל כן יהיה ומתוך כך היה אומר דאפילו מילתא דשייכא ביה גוד או אגוד כגון דתרוייהו צריכי להאי ולהאי חולקין להם אם ישר בעיניהם שהרי העמידו אפוטרופוס במקום יתומין לחלוק בין שניהם בלא שומת ב&quot;ד ובלא גורל ובורר כל אפוטרופוס ליתום שלו חלק הישר בעיניו ולא נהירא לר&quot;ת וכי טריחותא להטיל גורלות ועוד דהא דקאמר בתר הכי במאי יכולים למחות ברוחות הל&quot;ל יכולין למחות במילתא דשייכא ביה גוד או אגוד ומה שמדקדק נמי מבוררין בגורל נמי שייך לשון בוררין שלא יחלקו בענין רע לתת לאחד שתי שדות מרוחקות זו מזו ומיהו אומר רבי דאין זו קושיא הא דלא אמר יכולין למחות בגוד או אגוד דה&quot;נ הוה מצי למימר יכולין למחות כשטעו בפחות משתות אלא רבותא נקט דאפי' ברוחות יכולין למחות. מ&quot;ר. והא דאמר בפרק בית כור (ב&quot;ב דף קו: ושם) שני אחין שחלקו ובא להם אח ממדינת הים רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר מקמצין ומפרש רבינו שמואל מקמצין שכל אחד יתן לו שליש מחלקו ופריך לרב דאמר בטלה מחלוקת אלא מעתה הני בי תלתא דקיימי ואזלי בי תרי מנייהו ופלגי ה&quot;נ דבטלה מחלוקת ופי' רבינו שמואל דעל כרחך לא בטלה מחלוקת מדאמר ליה רבי אבא בשילהי אלו מציאות (ב&quot;מ דף לא:) לרב ספרא דפליג בלא דעת דאיסור זיל אייתי תלת דפלגת קמייהו א&quot;נ תרי מגו תלתא ולא נהירא לר' שהרי היכי קאמר מקמצין שיתן לו כל א' מה שירצה מחלקו הם נטלו בגורל והוא יקח בלא גורל מה שירצו ומאי דקאמר נמי אזלי תרי מינייהו ופלגי למאי דמפרש ר&quot;ת דבוררין בגורל קאמר היכי מהניא התם חלוקה בלא דעתא דאידך דהכא משמע דדוקא גבי יתומין מהני משום דכח ב&quot;ד יפה אע&quot;פ שיש לחלק דלפי שאלו יתומין קטנים ואין אחד תובע לחלוק אבל אם היה אחד מהם תובע לחלוק כי התם בלא כח ב&quot;ד חולקין מיהו לא משמע הכי ומה שהביא ראיה מאיסור ומרב ספרא לא דמי דהתם במטלטלי אבל במקרקעי דאיכא קפידא ברוחות לא ונראה לר' לפרש מקמצין כגון שהיה להם שלש שדות ולקחו האחין כל אחד שדה והשלישי חלקו בגורל וכשבא אחיהן יפילו גורל בכל השדות ובאיזה שיפול הגורל בו יזכה ובענין זה לא בטלה מחלוקת שאם יפול השדה השלישי לחלקו זכו השנים בחלקם הראשון וכן אזלי בי תרי מיניהו דפלגי כו' שהגיע לזה שדה אחת ולזה שדה אחת והשלישי נשארה פשיטא שכשיבא השלישי ויפיל גורל על כל השדות אם תפול אותה שדה לחלקו זכו האחרים בחלקם. מ&quot;ר:

''' פרטא''' בנו של רבי אלעזר בן פרטא. פי' דהוא בן בנו של רבי פרטא הגדול פרטא אביו של רבי אלעזר הוא זקינו של זה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק יא|ק א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|יא|ק|א}}</text>
      <sha1>3x0ldlfo37cwl5y2cvyo2hg615mfwl5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות קא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732037</id>
    <revision>
      <id>3009164</id>
      <parentid>2945386</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T04:24:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25592" sha1="856afkuqzjmszb88z1er8mvxpcky5eb" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|קא|ב|קא א|קב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף קא עמוד ב] בלאותיה קיימין{{הל&quot;מ-רק-ריף| פירוש בלאותיה הן בלאות נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. תני תנא קמיה דרב נחמן: זינתה, הפסידה בלאותיה קיימין. א&quot;ל: אם היא זינתה, כליה מי זנאי? תני: לא הפסידה בלאותיה קיימין. אמר רבה בר בר חנה א&quot;ר יוחנן: זו דברי רבי מנחם סתימתאה, אבל חכמים אומרים: זינתה, לא הפסידה בלאותיה קיימין. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אם מתחלה נשאה }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|לשם אילונית יש לה כתובה }}כו'{{הל&quot;מ-רק-ריף| אלמנה לכה&quot;ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכו'}}. אמר רב הונא: אילונית - אשה ואינה אשה, אלמנה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לכהן גדול }}- אשה גמורה; אילונית אשה {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואינה אשה, }}הכיר בה - יש לה כתובה, {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ואינה אשה שאם }}לא הכיר בה - אין לה כתובה; אלמנה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לכהן גדול }}אשה גמורה, בין הכיר בה בין לא הכיר בה - יש לה כתובה; ורב יהודה אומר: אחת זו ואחת זו אשה ואינה אשה, הכיר בה - יש לה כתובה, לא הכיר בה - אין לה כתובה {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והלכתא כרב יהודה דתניא כותיה}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי: כנסה בחזקת שהיא כן ונמצאת שהיא כן - יש לה כתובה, הא סתמא - אין לה כתובה! לא תימא: הא סתמא - אין לה כתובה, אלא אימא: כנסה בחזקת שאינה כן ונמצאת שהיא כן - אין לה כתובה. אבל סתמא מאי? אית לה, אדתני: בחזקת שהיא כן ונמצאת שהיא כן - יש לה כתובה, לשמעינן סתמא וכ&quot;ש הא! ועוד תני: }}כנסה בידוע {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ונמצאת בידוע }}- יש לה כתובה, כנסה סתם - אין לה כתובה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, תיובתא דרב הונא! }}רב הונא מתני' אטעיתיה, הוא סבר: מדקא מפליג תנא באילונית {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וקאמר אם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה }}ולא קמפליג באלמנה, מכלל דאלמנה אפי' בסתמא נמי אית לה כתובה, ולא היא, כי קתני לה לאלמנה - אפלוגתא דאילונית קאי. : 
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|הלכך אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין הכיר בהן יש להן כתובה בין מנה מאתים בין תוספת ויש להן פירות ומזונות ובלאות דכיון דאית להו כתובה אית להו נמי תנאי כתובה ומזונות דאית להו ה&quot;מ לאחר מיתה דלא הספיק' להוציא עד שמת אבל בחיי הבעל כיון דבעמוד והוציא קאי לית להו מזונות דאי אמרת אית להו אתיין לעיכובי גבייהו דהכי אסיקנא בפרק יש מותרות לבעליהן [יבמות פ&quot;ה ע&quot;א] לא הכיר בהן אין להן כתובה מנה מאתים ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות אבל תוספת יש להן כשמואל ובלאות דאמרינן דלית להו מסתברא לן דכיון דדינא דידהו כדין האילונית ודינא דאילונית דלא הכיר בה אי איתנהו לבלאות אידי ואידי אית לה בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל ואי ליתנהו נכסי מלוג דברשותה קיימי אית לה נכסי צאן ברזל דלאו ברשותה קיימי לית לה הני נמי כיוצא בה אבל שניה לא שנא הכיר בה לא שנא לא הכיר בה אין לה כתובה מנה מאתים אבל תוספת יש לה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות של נכסי מלוג בדליתנהו אבל איתנהו אית לה ונכסי צאן ברזל בין ליתנהו בין איתנהו אית לה כדרב כהנא דאמר קנסוה רבנן לדידה בדידה ולדידיה בדידיה ומנא לן דשניה בין הכיר בה בין לא הכיר בה חד דינא הוא דאית לה חדא מדקא מפליג תנא באילונית ולא מפליג בשניה מכלל דשניה ל&quot;ש הכיר ול&quot;ש לא הכיר אין לה כתובה ועוד דגרסי' בפ' יש מותרות לבעליהן [יבמות פ&quot;ה ע&quot;א] ת&quot;ר אלמנה לכה&quot;ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן כתובה פירות מזונות ובלאות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא שניות מדברי סופרים אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והיא כשרה וולדה כשר וכופין אותו להוציא אמר רבי שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| מפני שהיא פסולה וולדה פסול וכל מקום שהיא פסולה וולדה פסול קנסו אותו בכתובה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להן כתובה מפני שהיא כשירה וולדה כשר וכ&quot;מ שהיא כשרה וולדה כשר קנסו אותה בכתובה}}
{{הל&quot;מ-רק-ריף| שהוא כשר והיא פסולה וכל מקום שהוא כשר והיא פסולה [דף פ&quot;ה ע&quot;ב] קנסו אותו בכתובתה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להן כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה וכל מקום שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה בכתובתה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|רבי אומר הללו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק והללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק ד&quot;א זו הוא מרגילה וזו היא מרגילתו וכבר קיימא לן דהכא דקתני אלמנה לכה&quot;ג יש לה כתובה בשהכיר בה אבל לא הכיר בה אין לה כתובה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|אבל תוספת יש לה ומדאלמנה הוא דיש לה כתובה בשהכיר בה שניה נמי דפליג בדידה בשהכיר בה וקתני אין לה כתובה ואי הכיר בה    }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|אלמא דומיא דאלמנה כשהכיר בה קאמר דשנייה }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין לה כתובה כ&quot;ש לא הכיר בה }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|ושמעינן מינה דשניה בין הכיר בה בין לא הכיר בה אין לה כתובה: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל וקשה לי באלמנה לכ&quot;ג ולא הכיר בה‍ מאי טעמא לא דמיא לשנייה דהא איהי מרגלה ליה דאיהי הוה ידעה בנפשה ואיהו לא הוה ידע בה וקא מינסבא ליה הלכך ליקנסה כשנייה לדידה בדידיה דנכסי מלוג לא תשקול ונכסי צאן ברזל נמי לא תשקול דהא איהו לא קנסינן ליה דהא לא ידע דעבד איסורא ואיכא למימר כיון דפסיל זרעה לא קנסינן לה דסופה ודאי בעי למיפק מיניה דלא מרגלה ליה והאי דאינסבא ליה יצרה תקפה}}
{{הל&quot;מ-ריף-ראש|גרסינן בנדה ס&quot;פ ראשון [נדה י&quot;ב ע&quot;ב] אשה שאין לה וסת אסורה לשמש ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ויוציא ולא יחזיר עולמית ד&quot;ר מאיר ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר משמשת בשני עדים והן הן עוותיה ותקוניה שאם תשמש פעם ראשונה ושניה ושלישית בעדים וימצא דם על עד שלה או שלו בכל פעם ופעם הרי הן עוותיה שהוחזקה נדה כל ימיה ויוציא בלא כתובה ואין לה לא פירות ולא מזונות ולא בלאות דלאו בת תשמיש היא דלא חזיא לביאה ולא יחזיר עולמית ואף על גב דהדר איתקן דאי אמרת יחזיר זמנין דאזלא ומינסבא ומיתקנה ויאמר אילו הייתי יודע שכן הוא אפילו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרים ואם שמשה בשני עדים אחד לו ואחד לה שלשה פעמים ולא נמצא דם באחד מהן הרי הן תקוניה והרי היא ככל הנשים אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס:}}
הדרן עלך אלמנה ניזונת.
{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תלמוד בבלי }}רי&quot;ף רא&quot;ש רי&quot;ף\בבלי  {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש }}בבלי\ריף\ראש מסכת כתובות פרק יב - הנושא את האשה
/מתני'/. הנושא {{שוליים|ב}}את האשה, ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים - חייב לזונה חמש שנים. {{שוליים|ג}}ניסת לאחר, ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים - חייב לזונה חמש שנים. לא יאמר הראשון לכשתבא אצלי אזונה, אלא מוליך לה מזונותיה למקום שאמה. וכן לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד, אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות. {{שוליים|ד}}ניסת - הבעל נותן לה מזונות, והן נותנין לה דמי מזונות. מתו - בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין, והיא ניזונת מנכסים משועבדים, מפני שהיא כבעלת חוב. {{שוליים|ה}}הפקחים היו כותבים ע&quot;מ שאזון את בתך חמש שנים כל זמן שאת עמי. 
{{הל&quot;מ-רק-ראש|ירושלמי תני זנה ה' שנים הראשונות בין ביוקר בין בזול היה ביוקר והוזלו אם הוא גרם נותן ביוקר ואם היא גרמה נותן בזול היה בזול והוקרו בין שהיא גרמה בין שהוא גרם נותן בזול פירוש אם היו המזונות ביוקר בחמש שנים הראשונות ולא נתן לה ואח&quot;כ הוזלו אם הוא גרם שעיכב מליתן לה צריך ליתן לה כשעת היוקר אבל אם הראשונות היו בזול אינו חייב לשלם ביוקר אלא דמי אותן שנים כעין שגזל. תוספתא כתב לזון בת אשתו או בן אשתו הרי הן כבעל חוב והן קודמין לכל אדם לא יאמר להם צאו ועשו מלאכה ואני זן אתכם אלא הן יושבין ומעלה להן מזונות כתב לזון בת אשתו ושברה האשה לבעלה שכתבה לו שובר ופיצתה אותו ממזונות בתה לא הועיל לו כלום שזכין לקטן ואין חבין לו ירושלמי תמן תנינן בנן נוקבין דיהוויין ליכי מינאי תהוויין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי‍ ותני עלה ומתכסין בכסותי‍ מעשה ידי הבת של מי נשמעינה מן הדא נשאת הבעל חייב במזונותיה והן נותנין לה דמי מזונות‍ הדא אמרה זנה ומעשה ידיה של בעלה אמר ר' אסי הדא אמרה הפוסק לזון כלתו זנה ומעשה ידיה של בנו ומה שהביא הירושלמי ראיה ממתניתין לבנן נוקבן לא דמי‍ דמתניתין בחוב קא אכלה ובגמרא דידן לעיל‍ מפרש טעמא בפ' נערה (דף מג א):}}
{{הל&quot;מ-רק-ראש|והן נותנין לה דמי מזונות ומסתברא דנותנין לה כל מזונותיה משלם ולא לפי ברכת הבית. ולא דמי לאלמנה שלא התנה אלא לזונה בביתו שכך כתב לה את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי ובאלמנה נמי כי אתיא בטענה נותנין לה מזונותיה משלם כדתנן (דף קג א) ואם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והם ילדים זנים אותה והיא בבית אביה כל שכן זו שעיקר תנאה אינו אלא בבית אמה. מפני שהיא כבעלת חוב פי' כבעל חוב לגבות מן המשועבדים ולא כבעלת חוב ממש שאם מתה אינו משלם ליורשיה והכי איתא בירושלמי חלתה כמי שנשאת מתה כבר מתה הפקחין היו כותבין כל זמן שאת עמי‍ מסתבר שאם גירשה והחזירה כבר נתבטל תנאו ואין לה עליו מזונות דכל זמן שאת עמי מנישואין אלו קאמר והכי איתא בירושלמי כל זמן שאת עמי מתה אינה עמו נתגרשה אינה עמו והירושלמי נראה לי דאינו ראיה לכאן דלא איירי בהחזירה דומיא דמתה כתב ה&quot;ר מאיר הלוי ז&quot;ל דהני מזונות דמתניתין (לעיל דף סד) לא מיחייב למיתב לה אלא במשרה אשתו ע&quot;י שליש ואפי' בעשיר שבישראל לא מיחייב למיתב לה לפי כבודו דכי אמרינן (לעיל מח א סא א) עולה עמו ואינה יורדת עמו הני מילי לגבי אשתו אבל לגבי בתה לא ולא תימא הני מילי דאיהי גופה הויא ענייה אבל אם היתה עשירה חייב לזונה לפי כבודה אלא אפי' עשירה נמי אינו חייב לזונה אלא בפחות שבמזונות דכי אמרינן הכי הני מילי לגבי אשתו דבתנאי ב&quot;ד קא אכלה אבל בת אשתו דאיהו חייב נפשיה יד בעל השטר על התחתונה ונותן לה בפחות שבמזונות ולא נהירא לי דמי שנותן מעות לבעל הבית כדי לפרנסו או עושה לו טובת הנאה כדי לפרנסו כי הך דמתני' מסתמא דעתו שיתפרנס כאחד מבני ביתו ולא שיתנהו לרע מכל בני הבית שיהיו הם אוכלים בשר ושותין יין והוא יאכל זרעונים וישתה מים ולא נתנו חכמים קצבה למזונות אלא במשרה ע&quot;י שליש אבל כשהיא אצלו מתגלגלת עמו במה שהוא סועד הן רב הן מעט ומצינו במזון פועלים (ב&quot;מ דף פג א) שהחמיר רבי מתיא בן חרש ואמר אפי' אתה עושה להם כסעודת שלמה אי אתה יוצא ידי חובתך ורבי שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה וגם זה מנהג שאדם משוה חלק אוכלי שלחנו וגם מצינו שהחמירה תורה על האדם במזון הנלוים אליו שייטיב להם עמו במאכל ובמשתה הלכך המתחייב בפרנסת אדם מחוייב לפרנסו כשאר אנשי ביתו. ואם חלתה אינו חייב לרפאותה ואף על גב דאמרי' (לעיל נב ב) במזון האשה דרפואה שאין לה קצבה הרי הן כמזונות הני מילי באוכלת בתנאי ב&quot;ד שהוא מחוייב להספיק כל צרכיה‍ אבל המקבל עליו לפרנס אין הרפואה בכלל. הא דאמרינן במתני' אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות אם מתה האם או גרשה בעלה השני שניהן חייבין לזונה ואם כל אחד מהם אומר אני זנה עמי ואיני רוצה ליתן דמים כתב ה&quot;ר מאיר הלוי ז&quot;ל שהדבר תלוי בה אצל מי היא רוצה להיות וכן מסתבר: }}
גמ'. אתמר: האומר לחבירו חייב אני לך מנה, {{שוליים|ו}}רבי יוחנן אמר: חייב, ור&quot;ל אמר: פטור. ה&quot;ד? אי דאמר להו אתם עדיי, מ&quot;ט דר&quot;ל דקפטר? אי דלא אמר להו אתם עדיי, מ&quot;ט דרבי יוחנן דקמחייב? לעולם דלא קאמר להו אתם עדיי, והכא במאי עסקינן - {{שוליים|ז}}דא&quot;ל חייב אני לך מנה בשטר, רבי יוחנן אמר: חייב, אלימא מילתא דשטרא כמאן דאמר להו אתם עדים דמי; ר&quot;ל אמר: פטור, לא אלימא מילתא דשטרא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והלכתא כר' יוחנן }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|רש&quot;י פירש דחייב אני לך מנה בשטר בהודאה איירי בלא חתימת ידו ‍‍ורבינו תם פירש דלא איירי בהודאה אלא בשכתב לו בכתב ידו אני פלוני חייב לך מנה ומשעבד עצמו להתחייב לו מנה בזה השטר ר' יוחנן סבר אלימא מלתא דשטרא להתחייב לו ממון כאילו הודה לו בפני עדים ואמר אתם עדיי ואין לתמוה היאך מתחייב בשטר זה הא אין מטלטלין נקנין בשטר דהואיל וטרח למיכתב בלישנא דחיובא גמר ומשעבד נפשיה שהרי אפי' באמירה בעלמא יש דברים שנקנין כדאמרי'‍ בסמוך והכא נמי מתוך שטרח ליתן לו בשטר גמר ומקני דמטלטלין המיוחדין אינן נקנין אלא במשיכה אבל שעבוד וחוב מהני בשטר וכן פי' רב אלפס ז&quot;ל שכתב }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|ומדמקשינן עליה דר&quot;ל ממתני'}}. דתנן: הנושא את האשה, ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים {{הל&quot;מ-רק-גמרא|- חייב לזונה חמש שנים}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דלית לה גביה מעיקרא ולא מידי אלא איהו חייב נפשיה במילתא דלא הוה מיחייב ביה}} מעיקרא{{הל&quot;מ-רק-גמרא|; מאי לאו כי האי גוונא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בלאותיה קיימין''' -  בלאות שהן קיימין לא הפסידה:

'''זו דברי רבי מנחם''' -  הא סתמא דתני תנא קמיה דר&quot;נ הפסידה ר' מנחם אמרה דסתימתאה הוא הרבה משמועותיו נשנו סתם במשנה ובברייתא:

'''אשה ואינה אשה''' -  פעמים היא כאשתו פעמים אינה כאשתו:

'''אלמנה''' -  לכ&quot;ג:

'''בחזקת שהיא כן''' -  שהודיעתו שהיא אלמנה:

'''הא סתמא''' -  הוה ליה לא הכיר בה:

'''אין לה''' -  תיובתא דרב הונא:

'''בחזקת שאינה כן''' -  שהטעתו ואמרה לו לא נתקדשתי לאדם מעולם:

'''אבל סתמא''' -  שלא התנה עמה ומיהו לא הכיר בה יש לה:

'''כנסה בידוע''' -  שהיא אלמנה:

'''מדקא מפליג באיילונית''' -  דאם מתחלה נשאה לשם איילונית יש לה:

'''כי קתני לה לאלמנה''' -  וקאמר יש לה כתובה:

'''אפלוגתא דאיילונית קאי''' -  לאחר שחילק באיילונית ופירש הכיר בה יש לה כתובה שנאה לאלמנה אצלה וקאמר אף אלמנה נמי שהכיר בה ונשאה לשם אלמנה יש לה כתובה: 
&lt;center&gt;'''פרק שנים עשרה - הנושא את האשה'''&lt;/center&gt;


'''מתני' הנושא את האשה: לזון את בתה''' -  שהיה לה מאיש אחר:

'''נשאת''' -  האם לאחר שגירשה הראשון. לכשתבא אצלי. כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה:

'''בנותיהן נזונות מנכסים בני חורין''' -  ולא ממשועבדים דתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|מח|ב}} אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים:

'''והיא נזונת''' -  אותה הבת:

'''שהיא כבעלת חוב''' -  שיש לה עליהן שטר מזונות:

'''כל זמן שאת עמי''' -  ולא אם אמות או תמותי או אגרשיך:

'''גמ' אי דאמר להו''' -  לשומעין:

'''אתם עדיי''' -  שאני מודה לו:

'''מאי טעמא דר&quot;ל דפטר''' -  הא אנן תנן בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|כט|ב}} עד שיאמרו בפנינו הודה לו אלמא הודה בפני עדים חייב:

'''אי לא אמר להו''' -  לשומעין אתם עדיי:

'''מאי טעמא דרבי יוחנן''' -  הא קיימא לן התם בסנהדרין וצריך שיאמר אתם עדיי:

'''ה&quot;ג לעולם דלא אמר להו אתם עדיי והכא במאי עסקינן בשטרא''' -  שמסר לו שטר בפנינו וכתוב בו אני חייב לך מנה ואע&quot;פ שכתב ידו הוא הואיל ולא חתם פטור והא דתנן (לעיל דף כא.) הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין כגון שחתם בו אני פלוני לויתי מנה מפלוני כדמוכח בפרק האשה שנתארמלה (שם) דאמר אביי לכתוב חתימת ידיה אחספא אבל אמגילתא לא מאי טעמא דלמא משכח ליה כו' ותנן הוציא עליו כתב ידו כו' אלמא בחתימת ידיה קמיירי אבל הכא הכי כתב ליה חייב אני לך מנה ולא חתם בו:

'''אלימא מלתא דשטרא''' -  הואיל ובפני עדים מסר לו:

'''מאי לאו כי האי גוונא''' -  [מה עדות יש לה לאחר זמן בדבר זה לאו כי האי גוונא] שמוסר לה שטר בפני עדים וכתוב בו פלוני קבל עליו כך ואין שם לא קנין ולא חתימה דאי הוה שטר חתום בידה מאי למימרא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;&lt;center&gt;'''פרק שנים עשרה - הנושא את האשה'''&lt;/center&gt;

'''מתני'''' הנושא את האשה:

''' נשאת''' הבעל חייב במזונותיה. סלקא דעתין דלא מיחייב דכיון דיש לה מזונות מאחר כאילו התנה עמה על מנת שאין לה עליו מזונות קמ&quot;ל:

''' והן''' נותנין לה דמי מזונות. איצטריך ס&quot;ד דלא פסקו אלא כל זמן שלא נשאת:

''' והיא''' ניזונת מנכסים משועבדים. אע&quot;ג דלעיל (דף נא: ושם) תניא חמשה גובין מן המשוחררים המקבל עליו לזון את בת אשתו למ&quot;ד בהניזקין (גיטין נא.) קצובין לחוד טרפה לא קשיא מידי דהכא משום קצבה ולמ&quot;ד כתובין בעינן מוקי לה בשקנו מידו וא&quot;ת למ&quot;ד קצובין אע&quot;פ שאין כתובין אמאי לא חשיב להו קצבה למזון הבנות דהוי עד דתבגרן ומיהו מן האב אין קשה כל כך דלא ידעינן כמה בנות יהיו לו לפיכך אין קצובין אלא האחין ששעבדו בההיא שעתא קצובין נינהו עד דתבגרן:

''' אי''' דלא אמר להו אתם עדיי מאי טעמא דרבי יוחנן. הוה ליה למפטריה או משום משטה אני בך או משום אדם עשוי שלא להשביע את עצמו:

''' דאמר''' ליה חייב אני לך מנה בשטר. דאלימא מילתא דשטרא לרבי יוחנן וחשיבא הודאה אע&quot;ג דלא אמר אתם עדיי ולא מיירי כשכתב לו חייב אני לך מנה וחתם תחתיו דהיינו הוציא עליו כתב ידו וגובה לכולי עלמא מנכסים בני חורין ולא מיירי נמי כשכתב לו אני פלוני חייב לך מנה דהא נמי כחתם תחתיו דמי ואע&quot;ג דבריש מגילתא מוכיח בגט פשוט (ב&quot;ב דף קסז.) דיכול לחתום ולא חיישינן דלמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתיב מאי דבעי התם ודאי לא גבי כלל הואיל ואינו מכתיבה אחת דחייב אני לך מנה כתב האי איניש דלא מעלי. מ&quot;ר:

''' חייב''' לזונה חמש שנים מאי לאו כי האי גוונא. דאי בשטר גמור מה חדוש דחייב ואע&quot;ג דלא הוי שטר גמור גבי ממשעבדי דאית ליה קלא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק יב|קא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|יא|קא|ב|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>856afkuqzjmszb88z1er8mvxpcky5eb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות קג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732041</id>
    <revision>
      <id>3009194</id>
      <parentid>2945390</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:26:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11243" sha1="2qn3lpte99so1z86ej26cfnl8xxvwt5" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|קג|ב|קג א|קד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף קג עמוד ב] והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום; שמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא, חנינא בר חמא ישב בראש. אל תספדוני בעיירות. סבור מינה, משום טרחא הוא דקאמר, כיון דחזי דקספדי בכרכים וקאתו כולי עלמא, אמרו: שמע מינה, משום יקרא הוא דקאמר. }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום. דלא עדיפנא ממשה רבינו, דכתיב: ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום, תלתין יומין ספדין ביממא וליליא, מכאן ואילך ספדו ביממא וגרסי בליליא או ספדו בליליא וגרסי ביממא, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עד דספדי תריסר ירחי שתא. ההוא יומא דאשכבתיה דרבי, נפקא בת קלא ואמרה: כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העוה&quot;ב. ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה, ההוא יומא לא אתא, כיון דשמע הכי, סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית, יצתה בת קול ואמרה: אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא. שמעון בני חכם. מאי קאמר? הכי קאמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי ששמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא. אמר לוי: צריכא למימר? אמר רבי שמעון בר רבי: צריכא לך ולמטלעתך. מאי קשיא ליה? הא קרא קאמר: ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ההוא ממלא מקום אבותיו הוה, ורבן גמליאל אינו ממלא מקום אבותיו הוה. ורבי מאי טעמא עבד הכי? נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה. חנינא בר חמא ישב בראש. לא קיבל רבי חנינא, שהיה ר' אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה. יתיב רבי אפס ברישא, ויתיב רבי חנינא אבראי ואתא לוי ויתיב גביה. נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא, ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא לבבל. והיינו דאמרי ליה לרב: גברא רבה אקלע לנהרדעא ומטלע, ודריש }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלילא שרי, אמר: שמע מינה, נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא, ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא. ואימא: רבי חנינא נח נפשיה, ור' אפס כדיתיב יתיב, ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא! איבעית אימא: לוי לר' אפס מיכף הוה כייף ליה; ואי בעית אימא: כיון דאמר ר' חנינא בר חמא ישב בראש, לא סגי דלא מליך, דכתיב בהו בצדיקים: ותגזר אומר ויקם לך. והא הוה ר' חייא! נח נפשיה. והאמר ר' חייא: אני ראיתי קברו של רבי והורדתי עליו דמעות! איפוך. והאמר רבי חייא: אותו היום שמת רבי בטלה קדושה! איפוך. והתניא: כשחלה רבי, נכנס ר' חייא אצלו ומצאו שהוא בוכה, אמר לו: רבי, מפני מה אתה בוכה? והתניא: מת מתוך השחוק - סימן יפה לו, מתוך הבכי - סימן רע לו; פניו למעלה - סימן יפה לו, פניו למטה - סימן רע לו; פניו כלפי העם - סימן יפה לו, כלפי הכותל - סימן רע לו; פניו ירוקין - סימן רע לו, פניו צהובין ואדומים - סימן יפה לו; מת בע&quot;ש - סימן יפה לו, במו&quot;ש - סימן רע לו; מת בערב יוהכ&quot;פ - סימן רע לו, במוצאי יוהכ&quot;פ - סימן יפה לו; מת מחולי מעיים - סימן יפה לו, מפני שרובם של צדיקים מיתתן בחולי מעיים! א&quot;ל: אנא אתורה ומצות קא בכינא! איבעית אימא: איפוך; ואיבעית אימא: לעולם לא תיפוך, ר' חייא עסוק במצות הוה, ורבי סבר: לא אפגריה. והיינו דכי הוו מינצו ר' חנינא ור' חייא, א&quot;ל ר' חנינא לר' חייא: בהדי דידי מינצת? דאם חס ושלום נשתכחה תורה מישראל, מהדרנא ליה מפלפולי! א&quot;ל ר' חייא: אנא עבדי דלא משתכחה תורה מישראל, דאייתינא כיתנא ושדיינא, ומגדלנא נישבי וציידנא טביא, ומאכילנא בישרא ליתמי, ואריכנא מגילתא ממשכי דטביא, וסליקנא למתא דלית בה מקרי דרדקי, וכתיבנא חמשא חומשי לחמשא ינוקי, ומתנינא שיתא סידרי לשיתא ינוקי, לכל חד וחד אמרי ליה אתני סידרך לחברך. והיינו דאמר רבי: כמה גדולים מעשה חייא. א&quot;ל ר&quot;ש ב&quot;ר: אפילו ממך? א&quot;ל: אין. א&quot;ל רבי ישמעאל ברבי יוסי: אפילו מאבא? א&quot;ל: חס ושלום, לא תהא כזאת בישראל. אמר להן: לבני קטן אני צריך, נכנס ר' שמעון אצלו, מסר לו סדרי חכמה. אמר להן: לבני גדול אני צריך, נכנס רבן גמליאל אצלו, ומסר לו סדרי נשיאות. אמר לו: בני, נהוג נשיאותך ברמים, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זרוק מרה בתלמידים. איני? והא כתיב: ואת יראי ה' יכבד, ואמר מר: זה יהושפט מלך יהודה, כשהיה רואה תלמיד חכם, היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו, וקורא לו: רבי, רבי, מרי, מרי! לא קשיא: הא בצינעא, הא בפרהסיא. תניא: רבי מוטל בציפורי, ומקום מוכן לו בבית שערים. והתניא: צדק צדק תרדף - הלך אחר ר' לבית שערים! ר' בבית שערים הוה, אלא כיון דחלש אמטיוהי לציפורי, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והושיבו ישיבה''' -  לעסוק בתורה:

'''לאחר שלשים יום''' -  של פטירתי מיד ולא תהיו עסוקין בהספד:

'''שמעון בני חכם''' -  הוא ולקמן פריך מאי קאמר:

'''חנינא בר חמא ישב בראש''' -  הישיבה:

'''סבור מינה משום טורח''' -  דבני כפרים דסמיכו לעיירות ואתו למספדיה כיון דחזו דקא אספדוהו בכרכין וקא אתו כולי עלמא מעיירות ומכפרים אמרי משום יקרא הוא דקאמר:

'''יומא דאשכבתיה''' -  יום פטירתו:

'''צריכא למימר''' -  דר&quot;ג דבכור הוי נשיאה:

'''לך ולמטלעתך''' -  פסח היה כדאמרינן בעלמא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|נג|א}} לוי אחוי קידה ואטלע:

'''מאי קשיא ליה''' -  לר&quot;ש ברבי דאמר צריכא למימר אמאי צריכא הא קרא כתיב:

'''ההוא ממלא מקום אבותיו הוה''' -  כלומר אין באחיו חשוב ממנו אבל כאן הרי אחיו חכם ממנו:

'''יתיב רבי חנינא אבראי''' -  חוץ לבית המדרש שלא היה נכפף לר' אפס:

'''וקאתא''' -  לבבל:

'''כלילא שרי''' -  לצאת בה בשבת מאי טעמא מאן דרכה למיפק בכלילא אשה חשובה ואשה חשובה לא שלפא ומחויא בפרק במה אשה יוצאה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נט|ב}}:

'''מיכף הוה כייף ליה''' -  קודם שיגלה ממקומו אבל לר' חנינא לא כייף:

'''והא הוה ר' חייא''' -  ולמנייה רבי ראש ישיבה:

'''קברו של רבי''' -  ארונו של רבי הורדתי עליו דמעות:

'''בערב שבת סימן יפה''' -  שיכנס למנוחה מיד:

'''במוצאי יוהכ&quot;פ''' -  נמחלו עוונותיו וסימן יפה לו:

'''לא אפגריה''' -  לא אבטלו ממצות:

'''שדיינא''' -  זרענא:

'''ומגדלנא נישבי''' -  מקלע אני מכמורת ודומה לו אין פורסין נשבין ליונים (ב&quot;ב דף כג.):

'''וציידנא טביי''' -  צביים:

'''ואריכנא מגילתא''' -  ומתקן אני קלפים אריכנא לשון תיקון כדאמר במסכת סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|מד|ב}} אריך או לא אריך כלומר מתוקן או אינו מתוקן ובס' עזרא (סימן ד) נמי כתיב וערות מלכא לא אריך לנא למחזא:

'''לא תהא כדבר הזה בישראל''' -  כלומר שלא אומר כדבר זה לעולם:

'''נהוג נשיאותך ברמים''' -  שתהא יושב בין הגדולים:

'''זרוק מרה''' -  אימה שתהא אימתך עליהם:

'''בצינעא''' -  מכבד כל אחד ואחד:

'''בפרהסיא''' -  מטיל עליהם אימה להודיע נשיאותו:

'''רבי מוטל''' -  בחליו בצפורי ומקום קברו מוכן לו בבית שערים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מזומן''' לחיי העולם הבא. תימה והלא כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב ופירש הרב ר' מאיר כל היכא דאמר מזומן לחיי העולם הבא היינו בלא דין ובלא יסורין:

''' אותו''' היום שמת רבי בטלה קדושה. שהיו קורין אותו רבינו הקדוש והא דתניא בשילהי סוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} משמת ר' בטלה ענוה ויראה י&quot;ל קדושה בכלל והרב רבי חיים כהן היה אומר אילמלי הייתי כשנפטר ר&quot;ת הייתי מטמא לו דהאי בטלה קדושה דקאמר הכא היינו קדושת כהונה וכן מוכח מדקאמר אותו היום משמע אותו היום דוקא ותו לא ובהדיא אמר בירושלמי דמס' ברכות בפ' מי שמתו דכשמת רבי אמרו אין כהונה היום ואין נראה לרבי דכמדומה לרבי דהתם מיירי בטומאת בית הפרס דרבנן אבל טומאה דאורייתא לא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק יב|קג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|יב|קג|ב}}</text>
      <sha1>2qn3lpte99so1z86ej26cfnl8xxvwt5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות קיא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732056</id>
    <revision>
      <id>3009044</id>
      <parentid>2945405</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:11:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009044</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10875" sha1="2yfpk00djv6e3mwic8tbsrylx9e5vde" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|קיא|א|קי ב|קיא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף קיא עמוד א] בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'. ורבי זירא? ההוא בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו'. ורבי זירא? ההוא שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? השבעתי אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומה; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא? מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן, אינך - שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים. בצבאות או באילות השדה - אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה. אמר רבי אלעזר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון, שנאמר: ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. א&quot;ל רבא לרב אשי: אנן בסובלי חלאים מתנינן לה. אמר רב ענן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הקבור בארץ ישראל - כאילו קבור תחת המזבח, כתיב הכא: מזבח אדמה תעשה לי, וכתיב התם: וכפר אדמתו עמו. עולא הוה רגיל דהוה סליק לארץ ישראל, נח נפשיה בחוץ לארץ, אתו אמרו ליה לרבי אלעזר, אמר: אנת עולא על אדמה טמאה תמות! אמרו לו: ארונו בא, אמר להם: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה. ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה, אתא לקמיה דר' חנינא, א&quot;ל: מהו למיחת וליבמה? }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|א&quot;ל: אחיו נשא כותית ומת, ברוך המקום שהרגו, והוא ירד אחריו? אמר רב יהודה אמר שמואל: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אפילו מפומבדיתא לבי כובי. ההוא דנפק מפומבדיתא לבי כובי, שמתיה רב יוסף. ההוא דנפק מפומבדיתא לאסתוניא, שכיב, אמר אביי: אי בעי האי צורבא מרבנן הוה חיי. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כשרין שבבבל - א&quot;י קולטתן, כשרין שבשאר ארצות - בבל קולטתן. למאי? אילימא ליוחסין, והאמר מר: כל הארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל! אלא לענין קבורה. אמר רב יהודה: כל הדר בבבל - כאילו דר בארץ ישראל, שנאמר: הוי ציון המלטי יושבת בת בבל. אמר אביי, נקטינן: בבל לא חזיא חבלי דמשיח, תרגמה: אהוצל דבנימין, וקרו ליה קרנא דשיזבתא. א&quot;ר אלעזר: מתים שבחוץ לארץ אינם חיים, שנאמר: ונתתי צבי בארץ חיים, ארץ שצביוני בה - מתיה חיים, שאין צביוני בה - אין מתיה חיים. מתיב ר' אבא בר ממל: יחיו מתיך נבלתי יקומון, מאי לאו יחיו מתיך - מתים שבא&quot;י, נבלתי יקומון - מתים שבחוץ לארץ, ומאי ונתתי צבי בארץ חיים? אנבוכד נצר הוא דכתיב, דאמר רחמנא: מייתינא עלייהו מלכא דקליל כי טביא! א&quot;ל: רבי, מקרא אחר אני דורש: נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה. ואלא הכתיב נבלתי יקומון! ההוא בנפלים הוא דכתיב. ורבי אבא בר ממל, האי נותן נשמה לעם עליה מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדרבי אבהו, דאמר ר' אבהו: אפילו שפחה כנענית שבא&quot;י - מובטח לה שהיא בת העולם הבא, כתיב הכא: לעם עליה, וכתיב התם: שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור. ורוח להולכים בה - א&quot;ר ירמיה בר אבא א&quot;ר יוחנן: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ולר' אלעזר, צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים? אמר רבי אילעא: ע&quot;י גלגול. מתקיף לה ר' אבא סלא רבא: גלגול לצדיקים צער הוא! אמר אביי: מחילות נעשות להם בקרקע. ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם - אמר קרנא: דברים בגו, יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה, ואם מתים שבחוצה לארץ חיים, למה הטריח את בניו? שמא לא יזכה למחילות. כיוצא בדבר אתה אומר: וישבע יוסף את בני ישראל וגו', א&quot;ר חנינא: דברים בגו, יודע היה יוסף בעצמו שצדיק גמור היה, ואם מתים שבחוצה לארץ חיים, למה הטריח את אחיו ארבע מאות פרסה? שמא לא יזכה למחילות. שלחו ליה אחוהי לרבה: יודע היה יעקב שצדיק גמור היה וכו', אילפא מוסיף בה דברים: מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש לירד, כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו, אף על פי שחכם גדול אתה, אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו; וא&quot;ת, אין לך רב! יש לך רב, ומנו? רבי יוחנן; ואם אין אתה עולה, הזהר בשלשה דברים: אל תרבה בישיבה - שישיבה קשה לתחתוניות, ואל תרבה בעמידה - שעמידה קשה ללב, ואל תרבה בהליכה - שהליכה קשה לעינים, אלא שליש בישיבה, שליש בעמידה, שליש בהילוך, כל ישיבה שאין עמה סמיכה - עמידה נוחה הימנה. עמידה ס&quot;ד? והאמרת: עמידה קשה ללב! אלא, ישיבה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בכלי שרת כתיב''' -  קרא דלעיל מיניה כתיב כי כה אמר ה' אל העמודים ועל הים ועל המכונות וגו':

'''שלא יעלו בחומה''' -  יחד ביד חזקה:

'''אם תעירו ואם תעוררו''' -  שתי שבועות בכל אחת:

'''שלא יגלו את הקץ''' -  נביאים שביניהם:

'''ושלא ירחקו את הקץ''' -  בעונם ל&quot;א שלא ידחקו גרסינן לשון דוחק שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדאי:

'''ושלא יגלו את הסוד''' -  אמרי לה סוד העבור ואמרי לה סוד טעמי התורה:

'''מתיר את בשרכם''' -  לשון הפקר:

'''ובל יאמר שכן חליתי''' -  כלומר אל יתרעם לומר צר לי כי כולם נשואי עון:

'''אתה על אדמה טמאה תמות''' -  מקרא הוא בנבואת עמוס:

'''ארונו בא''' -  לקוברו בא&quot;י:

'''כך אסור לצאת מבבל''' -  לפי שיש שם ישיבות המרביצות תורה תמיד:

'''דנפק מפומבדיתא לבי כובי''' -  לגור שם:

'''א&quot;י קולטתן''' -  כדמפרש:

'''אילימא ליוחסין''' -  שנושאין נשים מא&quot;י והא בבל מיוחס טפי דאמר מר בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עא.):

'''כל הארצות''' -  הרי הן אצל בבל:

'''כעיסה''' -  המעורבת שאין ניכר בה מה בתוכה כך כל המשפחות ספק:

'''אלא לענין קבורה''' -  של בבל מוליכין ארונותיהם ליקבר בא&quot;י ושל שאר ארצות הרחוקים מא&quot;י וקרובים לבבל קוברים בבבל שיש שם זכות תורה:

'''וקרו ליה''' -  לימות המשיח:

'''לעם עליה''' -  על א&quot;י:

'''ההוא בנפלים כתיב''' -  ולעולם בא&quot;י:

'''אינן חיים''' -  בתמיה:

'''ע&quot;י גלגול''' -  מתגלגלים העצמות עד א&quot;י וחיין שם:

'''מחילות נעשה להם בקרקע''' -  ועומדים על רגליהם והולכים במחילות עד א&quot;י ושם מבצבצין ויוצאים:

'''דברים בגו''' -  יש כאן דברים מסותרים בדבר זה וצריך לתת להם לב:

'''שצדיק גמור היה''' -  ולא היה צריך לזכות א&quot;י:

'''שלחו ליה אחוהי לרבה''' -  רבה בר נחמני בפומבדיתא היה והיה לו אחים בא&quot;י ושלחו אגרת זו כדי שיעלה אצלם:

'''אילפא מוסיף בה דברים''' -  עוד שלחו לו כן:

'''מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת''' -  שנתן בה עיניו והיא בח&quot;ל:

'''ואע&quot;פ שחכם אתה''' -  יפה לך לעלות כאן ללמוד מפי רב שאין דומה הלומד מעצמו כו':

'''וא&quot;ת אין לך רב''' -  כאן שיוכל ללמדך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''בבלה''' יובאו ושמה יהיו. אע&quot;ג דהאי קרא בגלות ראשון כתיב י&quot;ל דבגלות שני נמי קפיד קרא:

''' שלא''' יגלו סוד. העיבור כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|עה|א}} כי היא חכמתכם ובינתכם זהו סוד העיבור:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק יג|קיא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|יג|קיא|א}}</text>
      <sha1>2yfpk00djv6e3mwic8tbsrylx9e5vde</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ כתובות קיא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732057</id>
    <revision>
      <id>3009168</id>
      <parentid>2945406</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T04:25:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת כתובות</comment>
      <origin>3009168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10602" sha1="7yknvo7xhgij42ntad9wmdjykgzvjgx" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|כתובות|קיא|ב|קיא א|קיב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף קיא עמוד ב] שאין בה סמיכה - עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה. וכן אמרו, יצחק ושמעון ואושעיא אמרו דבר אחד: הלכה כר' יהודה בפרדות; דתניא, רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פרדה שתבעה, אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה. אמר רב נחמן בר יצחק: יצחק - זה רבי יצחק נפחא, שמעון - זה ר&quot;ש בן פזי, ואמרי לה ר&quot;ל, אושעיא - זה רבי אושעיא ברבי. אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים, שנאמר: מתים בל יחיו וגו'. תניא נמי הכי: מתים בל יחיו - יכול לכל? ת&quot;ל: רפאים בל יקומו, במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. א&quot;ל ר' יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב! א&quot;ל: מקרא אחר אני דורש, דכתיב: כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל, כל המשתמש באור תורה - אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה - אין אור תורה מחייהו. כיון דחזייה דקמצטער, א&quot;ל: רבי, מצאתי להן תקנה מן התורה, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום - וכי אפשר לדבוקי בשכינה? והכתיב: כי ה' אלהיך אש אוכלה! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה. כיוצא בדבר אתה אומר: לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו - וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה? אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה. א&quot;ר חייא בר יוסף: עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים, שנאמר: ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים, שנאמר: וגנותי אל העיר הזאת. וא&quot;ר חייא בר יוסף: עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן, ק&quot;ו מחטה: מה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין, צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה וכמה. וא&quot;ר חייא בר יוסף: עתידה א&quot;י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר: יהי פסת בר בארץ. ת&quot;ר: יהי פסת בר בארץ בראש הרים - אמרו: עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים; ושמא תאמר, יש צער לקוצרה? תלמוד לומר: ירעש כלבנון פריו, הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו. עם חלב כליות חטה - אמרו: עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול; ואל תתמה, שהרי שועל קינן בלפת, ושקלוהו ומצאו בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי. תניא, אמר רב יוסף: מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל, ונפשח אחד מהן ונמצאו בו תשעה קבין חרדל, ועציו סיככו בו סוכת יוצרין. אמר ר&quot;ש בן תחליפא: קלח של כרוב הניח לנו אבא, והיינו עולים ויורדים בו בסולם. ודם ענב תשתה חמר - אמרו: לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה - יש בו צער לבצור ולדרוך, העולם הבא - מביא ענוה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו, ומספק הימנה כפטוס גדול, ועציו מסיקין תחת התבשיל, ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין, שנא': ודם ענב תשתה חמר, אל תקרי חמר אלא חומר. כי אתא רב דימי אמר, מאי דכתיב: אוסרי לגפן עירה? אין לך כל גפן וגפן שבא&quot;י שאין צריך עיר אחת לבצור, ולשורקה בני אתונו - אין לך כל אילן סרק שבא&quot;י שאינו מוציא משוי שתי אתונות; ושמא תאמר, אין בו יין? ת&quot;ל: כבס ביין לבושו; ושמא תאמר, אינו אדום? ת&quot;ל: ודם ענב תשתה חמר; ושמא תאמר, אינו מרוה? ת&quot;ל: סותה; ושמא תאמר, אין בו טעם? ת&quot;ל: חכלילי עינים מיין, כל חיך שטועמו אומר לי, לי; ושמא תאמר, לנערים יפה ולזקנים אינו יפה? ת&quot;ל: ולבן שנים מחלב, אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים. פשטיה דקרא במאי כתיב? כי אתא רב דימי אמר, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, רמוז בעיניך דבסים מחמרא, ואחוי לי שיניך דבסים מחלבא. מסייע ליה לר' יוחנן, דאמר ר' יוחנן: טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב, שנאמר: ולבן שנים מחלב, אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים. רב חייא בר אדא מקרי דרדקי דר&quot;ל הוה, איפגר תלתא יומי ולא אתא. כי אתא, א&quot;ל: אמאי איפגרת? א&quot;ל: דלית אחת הניח לי אבא, ובצרתי ממנה יום ראשון ג' מאות אשכולות אשכול לגרב, יום שני בצרתי ג' מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב, יום שלישי בצרתי ממנה ג' מאות אשכולות שלש אשכולות לגרב, והפקרתי יותר מחציה. א&quot;ל: אי לאו דאיפגרת הוה עבדא טפי. רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני, וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי, אמר: היינו זבת חלב ודבש. א&quot;ר יעקב בן דוסתאי: מלוד לאונו שלשה מילין, פעם אחת קדמתי בנשף, והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים. אמר ר&quot;ל: לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של צפורי, והוי שיתסר מילין אשיתסר מילין. אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של כל ארץ ישראל, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שאין בה סמיכה''' -  כמו במטות או בקתדראות יש סמיכה בספסלין וכסאות אין סמיכה:

'''אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור''' -  מספקא ליה אי חוששין לזרע האב אי לא הלכך אפי' היא בת חמורה נקבה אין מרביעין עליה חמור שמא חוששין לזרע האב ונמצא מרביע כלאים ורבנן פליגי ליה ואמרי אין חוששין לזרע האב ואם בת סוסיא היא מרביעין עליה סוס ואם בת חמורה היא מרביעין עליה חמור הכי איתא בפרק אותו ואת בנו:

'''רפאים בל יקומו''' -  מרפה עצמו מדברי תורה:

'''וארץ רפאים תפיל''' -  וארץ לרפאים תפיל:

'''מצאתי להם תקנה''' -  יהנו לתלמידי חכמים מנכסיהם:

'''העושה פרקמטיא''' -  מתעסק בממון ת&quot;ח כדי להגיע לידם שכר והם פנויין לעסוק בתורה ע&quot;י אלו וכתיב חיים כולכם היום ע&quot;י דיבוקן של תלמידי חכמים יזכו לחיות:

'''גלוסקאות וכלי מילת''' -  דרוש פסת בר לשון פיסת היד שהיא רחבה וחטה רחבה לא משכחת אלא פת אפויה וכלי מילת דרוש פסת ל' כתונת פסים:

'''שתתמר''' -  לשון תומר דקל:

'''קינן בלפת''' -  ניקב בו עד שעשה לידתו בתוכו ואעפ&quot;כ שקלו את המותר ששים ליטרין:

'''נפשח''' -  נבדל אחד מהן מן הקלח:

'''והיינו עולים בסולם''' -  ללקט עליו העליונים:

'''ודם ענב תשתה''' -  מתוך הענבה תשתהו ולא תצטרך לדורכו:

'''חומר''' -  כור והוא שלשים סאין:

'''גרבי''' -  סאה:

'''אין לך כל אילן סרק''' -  שלא יעשה פרי:

'''אין בו יין''' -  אין בו ליחלוח בפרי:

'''סותה''' -  לשון הסתה שהיין מסית את השכור:

'''רמוז לי בעיניך''' -  ותתרגם לשון שחוק ומחוך חוך לי בעינים שלך וטוב לי מיין כשתראני פנים צהובות ושוחקות:

'''ואחוי לי שיניך''' -  אף זו לשון שחוק שהשוחק שיניו נגלין:

'''איפגר''' -  לשון בטול:

'''דלית''' -  כרם המודל על גבי כלונסות טריליא&quot;ה בלע&quot;ז:

'''הוה עבדא טפי''' -  שהרי ראית שבכל יום היין מתמעט מן האשכולות וזהו עונש הבטול:

'''קדמתי בנשף''' -  קודם עמוד השחר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''בלבושיהן.''' משמע בלבושיהן שנקברו דהיינו תכריכין אבל בירושלמי דהנושא אמר רבי לבניו מעטו בתכריכין שעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן משמע מעטו בתכריכין שעתידין צדיקים שלא יעמדו בתכריכין אלא בלבושיהן מחיים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/כתובות/פרק יג|קיא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת כתובות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|כתובות|יג|קיא|ב}}</text>
      <sha1>7yknvo7xhgij42ntad9wmdjykgzvjgx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות צא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732078</id>
    <revision>
      <id>3009004</id>
      <parentid>2945592</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:04:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3009004</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12862" sha1="gd54vqc5ioni8egepn0wzj8bc43hvyj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|צא|ב|צא א|צב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף צא עמוד ב] רבינא אמר: לענין קרבן קתני, עשו בית דין בהוראתן - כזדון איש באשה ולא מתיא קרבן, על פי עדים - כשגגת איש באשה ומתיא קרבן. ואיבעית אימא: הא קמייתא רבנן היא, ותריץ הכי: חוץ מאשת איש, ושניסת ע&quot;פ ב&quot;ד. מתיב עולא: מי אמרינן, מאי הוה לה למיעבד? והתנן: כתב לשם מלכות שאינה הוגנת, לשם מלכות מדי, לשם מלכות יון, לבנין הבית, לחורבן הבית, היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח - תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה; ואמאי? לימא מאי הוה לה למיעבד! איבעי לה לאקרויי לגיטא. אמר רב שימי בר אשי, תא שמע: הכונס את יבמתו, והלכה צרתה ונשאת, ונמצאת זו אילונית - תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה; ואמאי? נימא מאי הוה לה למיעבד! איבעי לה לאמתוני. אמר אביי, תא שמע: כל עריות שאמרו פוטרות צרותיהן, הלכו צרות ונישאו, ונמצאו אלו אילונית - תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה; ואמאי? נימא מאי הוה לה למיעבד! איבעי לה לאמתוני. אמר רבא, תא שמע: כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה, וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה וזה לזה, ולאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש ושובר מתחת ידי האשה - תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה; ואמאי? נימא מאי הוה לה למיעבד! איבעי לה לאקרויי לגיטא. אמר רב אשי, תא שמע: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה - תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה; ואמאי? נימא מאי הוה לה למיעבד! איבעי לה לאקרויי לגיטא. אמר רבינא, תא שמע: כנסה בגט קרח - תצא מזה ומזה כו'! איבעי לה לאקרויי לגיטא. רב פפא סבר למיעבד עובדא במאי הוה לה למיעבד, אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא: והתניא כל הני מתנייתא! אמר ליה: ולאו שנינהו? אמר ליה: ואשינויי ליקו וליסמוך? }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| (ופסק). אמר רב אשי: ולקלא לא חיישינן. הי קלא? אילימא קלא דבתר נשואין, הא אמרה רב אשי חדא זימנא, דאמר רב אשי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ולא מייתא קרבן''' -  דיחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד פטור כדילפינן בהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ב|ב}} מבעשותה:

'''הך קמייתא''' -  דקתני חוץ מאשת איש כולה רבנן היא ולא תיתני שניסת דמשמע אבל בעדים לא אלא תריץ ושניסת ומשתמעין תרוייהו:

'''חוץ מאשת איש''' -  דהיינו בעדים ושניסת ע&quot;פ ב&quot;ד בעד אחד דתרוייהו בעו גט וכיון דבעינן גיטא אלמא מילתא היא ומתסרא אקמא:

'''כתב לשם מלכות שאינה הוגנת''' -  סופר שהיה צריך למנות למלכי ישראל או לשם מלכות אחרת כגון לשם מלכי רומי ותנא קרי לה שאינה הוגנת משום דאין להם לא כתב ולא לשון כדכתיב ([[עובדיה  א]]) בזוי אתה מאד:

'''תצא מזה ומזה''' -  אם ניסת באותו גט:

'''כל הדרכים''' -  כל הנך קלקולי דמתני':

'''מאי הוה לה למיעבד''' -  סבורה היתה שהוא גט כשר:

'''לאקרויה לגיטא''' -  לפני חכם:

'''והלכה צרתה ונשאת לשוק''' -  שנפטרה בייבום חברתה ואח&quot;כ נמצאת זו אילונית ואין ביאתה פוטרת צרתה כדאמר בפ&quot;ק (דף יב.) פרט לאילונית שאין יולדת:

'''תצא''' -  צרתה מזה שניסת לו ומיבמה ורבי עקיבא היא (לקמן דף צב.) דעביד חייבי לאוין כגון יבמה לשוק כחייבי כריתות כאשת איש ממש:

'''כל עריות שאמרו פוטרות צרותיהן''' -  לשוק בלא חליצה ויבום כגון ט&quot;ו נשים דפ&quot;ק (דף ב.):

'''הלכו צרות אלו ונישאו''' -  לשוק ונמצאת הערוה אילונית ונודע שהוזקקה צרתה לייבום למפרע דערוה אילונית אינה פוטרת צרתה דאילונית מקח טעות הוא ולאו אשתו היא ואין זו צרת ערוה וזקוקה ליבם כדתנן בפ&quot;ק (שם) וכולן שמתו או שמיאנו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות:

'''תצא''' -  הצרה מזה ומזה כו':

'''גט לאיש ושובר לאשה''' -  שהבעל נותן שכר הגט והאשה כותבת שובר לגבות כתובתה מן בעלה ולתת לו השובר שאם לא היתה נותנת לו שובר לא יפרע לה כתובה:

'''ונתנו זה לזה''' -  כסבורה זו לקבל גט מיד בעלה וקבלה שובר והיא נתנה לו גט:

'''גט קרח''' -  בגט מקושר קמיירי כדאמר בבבא בתרא {{הפניה-גמ|בבא בתרא|קס|א}} גט פשוט עדיו מתוכו גט מקושר עדיו מאחוריו כשהיה כופלו חותם העד על הכפל וחוזר וכופלו וחותם עד שני וכן שלישי ואם היו קשריו מרובים מעדיו היינו גט קרח ופסול:

'''סבר למיעבד עובדא במאי הוה לה למיעבד''' -  ולהחזיר לבעלה אשת איש שנשאת בעדים:

'''והתניא כל הני''' -  ולא אמרינן מאי הוה לה למיעבד:

'''אמר ליה ולא שנינהו אמר ליה ואשינויי לסמוך''' -  אם זה דוחק ומתרץ לדחוק התשובה אנן ממילא שמעינן דלא אמרינן מאי הוה לה למיעבד (: ופסק.) ונמנע ולא עבד עובדא:

'''ולקלא לא חיישינן''' -  אם ניסת בבית דין ואח&quot;כ יצא קול שבעלה חי ולפנינו לא בא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''רבינא''' אמר לענין קרבן קתני. והכי קאמר עשו ב&quot;ד בהוראתן כזדון איש באשה וליכא למימר משום דחשיבא כמזידה הוא דלא מיחייבא קרבן משום דהוי לה למידק דהא תנן (לעיל פז: ע&quot;ש) הורוה ב&quot;ד לינשא וחזרה וקלקלה חייבת בקרבן שלא הורוה אלא לינשא ויותר קרובה היא למזיד כשקלקלה מכשניסת אלא טעמא משום יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד פטור דהכי אית ליה לר' שמעון בפ&quot;ק דהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ג|ב}} והאי דנקט הכא כזדון איש באשה סימנא בעלמא הוא:

''' מלכות''' יון כו'. והא דאמר בע&quot;ז (דף י.) דבגולה אין מונין אלא למלכות יון בלבד אר&quot;ת דהיינו בשאר שטרות דבגט שייך שלום מלכות דדבר גדול הוא בעיניהם להפריד איש מאשתו ואין מונין אלא למלכות אותה העיר בלבד:

''' היה''' במזרח וכתב במערב. לא כמו שפירש ריב&quot;ן דאבעל קאי דבהדיא אמרי' בגיטין (ד' פ. ושם) היה במזרח מאן אילימא בעל היינו שינה שם עירו אלא סופר כדאמר להו רב לספרי כי יתביתו בהיני כתובו בהיני כו' וא&quot;ת בשלמא בעדים צריך לכתוב מקום שחותמים דאיכא קפידא שיכולין לבא לידי הזמה אבל בסופר מאי קפידא איכא ועוד תימה דעכשיו נוהגין לכתחלה שהסופר כותב כתובה בעיר זו ושולחה לחתן לעיר אחרת שהוא מקום חופה וכותבין שם עיר החופה ששם חותמין ושמא י&quot;ל הא דנקט הגמרא היה סופר במזרח לאו דוקא משום סופר אלא משום עדים אלא משום דמתני' קתני היה במזרח לשון יחיד דמשמע סופר ואורחא דמילתא דבמקום שהסופר כותב שם עדים חותמים וליכא פסולא אלא משום עדים ורב דקאמר נמי לסופרים לא היה מקפיד אלא משום עדים ובשאר שטרות אפילו שינה מקום עדים דיעבד כשר כדקתני באחד דיני ממונות (סנהדרין לב. ושם) שטר שזמנו כתוב באחד בניסן אע&quot;פ שבאו עדים ואמרו באחד בניסן עמנו הייתם שטר כשר ועדיו כשרים חיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו אלא בגיטין החמירו והא דגיטין המאוחרים כשרים היינו כשהעדים והסופר היו באותה העיר בזמן הכתוב בגט וא&quot;ת מצאו באשפה אמאי כשר לרבי מאיר ניחוש שמא איחרו וכתבו ולא חש הסופר להיות בעיר ביום הכתוב בו וזרקו לאשפה וההוא דהיה במזרח כר&quot;מ נמי אתי כדמוכח בהמגרש (גיטין פו.) לפר&quot;ת גבי גיטין פסולים דפריך והא איכא שלום מלכות דפי' דלאו אשלום מלכות קפדינן דההוא מותר אפי' לכתחלה לרבנן דר' מאיר כמו שאנו כותבים לבריאת עולם אלא מסיפא דהיה במזרח וכתב במערב פריך וכן מוכח בפר&quot;ח דגרס האיכא כתב לשם מלכות כו' משמע דמסיפא פריך ומוכחא סוגיא דאתיא כר' מאיר ואר&quot;י דלא מחזקינן ליה כמאוחר דמסתמא בו ביום שנמצא נכתב כמו שמוכיח מתוכו ומסתמא שם היה הסופר וכתב מקומו אי נמי בידוע שהסופר שם [וע&quot;ע תוס' גיטין פ. ד&quot;ה כי יתביתו]:

''' תא''' שמע כל עריות כו'. ס&quot;ד בכונס יבמתו שייך למימר איבעי לה לאמתוני שהיתה בחזקת איסור לשוק עומדת ואין לה להנשא עד שיתברר הדבר שמותרת לשוק אבל כאן בחזקת היתר לשוק עומדת:

''' תא''' שמע כתב סופר גט לאיש כו'. ס&quot;ד דהכא לא שייך איבעי לה לאקרויי גיטא כמו לעיל דמיירי אפילו אקריאת גיטא אחר כתיבה קודם נתינה ועייליה לבי ידיה ואיחלף ומשני דאיבעי לה לאקרויי לגיטא לאחר שנתן לה הסופר:

''' תא''' שמע שינה שמו ושמה כו'. כגון שיש לו ב' שמות אחד ביהודה ואחד בגליל והיה ביהודה וכתב שם של גליל ס&quot;ד דהכא מאי ה&quot;ל למיעבד אע&quot;ג דאקרויה לגיטא קס&quot;ד כשר ומשני דאיבעי לה לאקרויה גיטא ולשאול ולאסוקי דעתא דכאן ביהודה אין שמו כך:

''' תא''' שמע כנסה בגט קרח. ס&quot;ד דהכא לא פשעה כל כך דלא איבעי לה לאסוקי אדעתא דמיפסיל בהכי ומשני דאיבעי לה לאקרויי גיטה בבית דין הבקיאין בדבר הרבה ואין הגמרא מביא הנך משניות כסדר המשנה אלא כסדר הראוי. להקשות זה אחר זה דלא מיתרצא בתרייתא בשינויא קמייתא כדפרישית [וע&quot;ע תוס' כתובות קב: ד&quot;ה ת&quot;ש מתו]:

''' שם''' עירו ושם עירה. נראה לר&quot;י דלא חיישינן לכתוב מקום עמידתו באותו יום אלא מקום עיקר דירתו דהא בגיטין הבאים ממדינת הים אי אפשר לידע מקום עמידתם באותו יום:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק י|צא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|י|צא|ב}}</text>
      <sha1>gd54vqc5ioni8egepn0wzj8bc43hvyj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות צב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732079</id>
    <revision>
      <id>3009001</id>
      <parentid>2945593</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3009001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16373" sha1="ji9dcfy8o1pjerkcxe6iz5zdjelu1yq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|צב|א|צא ב|צב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף צב עמוד א] {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן! מהו דתימא, הואיל ואתאי לבי דינא ושרינן, כקלא דקמי נשואין דמי ותיתסר, קמ&quot;ל. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ניסת ע&quot;פ ב&quot;ד תצא וכו'. אמר זעירי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ליתא למתני' מדתני בי מדרשא, דתני בי מדרשא: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הורו בית דין ששקעה חמה ולבסוף זרחה - אין זו הוראה אלא טעות, ורב נחמן אמר: הוראה היא. א&quot;ר נחמן: תדע דהוראה היא, דבכל התורה כולה עד אחד לא מהימן, והכא מהימן, מ&quot;ט? לאו משום דהוראה היא. אמר רבא: תדע דטעות הוא, דאילו הורו ב&quot;ד בחלב ובדם להיתירא, והדר חזו טעמא לאיסורא, כי הדרי ואמרי להיתירא - לא משגחינן להו, ואילו היכא דאתא עד אחד שרינא, אתו תרי אסרנא, כי הדר אתא עד אחרינא - שרינן לה, מ&quot;ט? לאו משום דטעות הוא. ואף ר' אליעזר סבר דטעות הוא; דתניא, ר' אליעזר אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יקוב הדין את ההר ותביא חטאת שמינה; אי אמרת בשלמא דטעות הוא, משום הכי מתיא קרבן, אלא אי אמרת דהוראה היא, אמאי מתיא קרבן? ודלמא קסבר ר' אליעזר: יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד - חייב! א&quot;כ מה יקוב הדין את ההר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הורוה ב&quot;ד להנשא כו'. מאי קלקלה? ר' אליעזר אומר: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|זינתה, ר' יוחנן אמר: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. מאן דאמר זינתה, כל שכן אלמנה לכהן גדול, מאן דאמר אלמנה לכהן גדול, אבל זינתה לא, מ&quot;ט? [דאמרה:] אתון הוא דשויתין פנויה. תניא כוותיה דר' יוחנן: הורוה ב&quot;ד להנשא והלכה וקלקלה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט - חייבת בקרבן על כל ביאה וביאה, דברי ר' אלעזר, וחכ&quot;א: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קרבן אחד על הכל; ומודים חכמים לר' אלעזר, }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שאם נשאת לחמשה בני אדם, שחייבת בקרבן על כל אחד ואחד, הואיל וגופין מוחלקין. }}
מתני'. {{שוליים|ח}}האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים, ובאו ואמרו לה מת בעליך ואח&quot;כ מת בנך ונשאת, ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים - תצא, והולד ראשון ואחרון ממזר. {{שוליים|ט}}אמרו לה מת בנך ואח&quot;כ מת בעליך ונתייבמה, ואח&quot;כ אמרו לה חילוף היו הדברים - תצא, והולד ראשון ואחרון ממזר. {{שוליים|י}}אמרו לה מת בעליך וניסת, ואח&quot;כ אמרו לה קיים היה ומת - תצא, והולד ראשון ממזר, והאחרון אינו ממזר. {{שוליים|כ}}אמרו לה מת בעליך ונתקדשה, ואחר כך בא בעלה - מותרת לחזור לו, אף על פי שנתן לה אחרון גט - לא פסלה מן הכהונה; את זו דרש רבי אלעזר בן מתיא: ואשה גרושה מאישה, ולא מאיש שאינו אישה. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמ'. מאי ראשון ומאי אחרון? אילימא }}{{שוליים|ל}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראשון - לפני שמועה, ואחרון - לאחר שמועה, ליתני: הולד ממזר! משום דקבעי למיתני סיפא: אמרו לה מת בעליך ונשאת, ואח&quot;כ א&quot;ל קיים היה ומת - הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר, תנא נמי רישא ראשון ואחרון ממזר. }}ת&quot;ר: זו דברי ר&quot;ע, שהיה אומר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל חכמים אומרים: {{שוליים|מ}}אין ממזר מיבמה. {{הל&quot;מ-רק-ראש|וא&quot;ת והא מוכח בגיטין (דף פ ב) דאפי' לרבנן הוי ממזר מיבמה לשוק דסתמא דהש&quot;ס בפרק הזורק מוקי ההיא משנה דכל העריות שאמרו צרותיהן מותרות דקתני בה כל הדרכים האלו בה כרבנן דר' עקיבא מדבעי התם נישאו אין אבל זינו לא ותהוי תיובתא דרב המנונא דאמר שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה ובנישאו דוקא הוא דמחמיר משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים או דלמא נישאו והוא הדין לזינו ומסייע ליה לרב המנונא וההיא סוגיא על כרחין אליבא דרבנן דאי כר&quot;ע פשיטא דאפילו זינו אסורה ליבם אפילו ליתא לדרב המנונא כדמוכח בסוטה פרק היה מביא (דף יח ב) דקאמר התם אמרי במערבא לית הלכתא כרב המנונא ופריך אלא הא דקתני שומרת יבם וכנוסה ואם אינה נאסרת עליו בזנות לא מצי משקה ומשני הא מני ר' עקיבא היא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ומשוה לה כערוה‍ ויש לומר דלרבנן לא הוי ממזר אלא מדרבנן‍ וממזר דמתניתין משמע ליה מדאורייתא מדקתני סיפא אמרו לה מת בעליך ונישאת ואח&quot;כ אמרו לה קיים היה ומת הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר ואי הוה מוקמינן רישא כרבנן וממזר דקתני היינו מדרבנן משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים א&quot;כ היכי מצי למיתני בסיפא האחרון אינו ממזר‍ כי היכי דקנסינן לה לגבי בעל שהולד ממזר וכשר הוא מן התורה הכי נמי קנסינן לה לגבי בועל אפילו לאחר מיתת הבעל או גירושין אסור בה והולד ממנו ממזר.‍ ואם תעמיד סיפא בנישאת בעדים ולכך לא קנסוה אי סיפא בעדים רישא נמי בעדים א&quot;כ גבי יבמה למה קנסוה להיות ממזר. ויש אומרים דהיכא שבא הבעל וקנסוה חכמים שהולד ממנו ממזר קנסוה נמי לגבי השני דהולד ממנו ממזר אף לאחר מיתת הבעל או גירשה אבל היכא דמת הבעל במדינת הים כיון דלא שייך קנס לגבי בעל לא קנסוה נמי לגבי שני. ואינו כלום דעיקר קנסא לשני הוא שנישאת לו באיסור ואגב השני קנסוה נמי לגבי ראשון. ואף על פי שפירשתי דלרבנן הוי ממזר מיבמה לשוק מדרבנן אין להקשות מהא דאמר ר' יהושע בפרק קמא (דף טו ב) גבי בני צרות מעידני לכם שהם בני כהנים גדולים דאפלו לבית שמאי דלדידהו הוי בני יבמה לשוק לית בהו פסול שאני התם דליכא טעמא דמיחלפא כיון שלא נשאו בטעות‍ אלא בהוראות ב&quot;ד ולא דמי למי שהלך בעלה למדינת הים. ואי תקשי לך מההיא דאמרינן לקמן בפירקין (ד' צד א) אלא כי איצטריך לר' עקיבא סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר ר' עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין חיישינן אקילקולא ודייקא ומינסבא קמ&quot;ל אלמא משמע דלרבנן ליכא קילקולא ביבמה לשוק בשמועת טעות כשנישאת לשוק י&quot;ל דההיא סוגיא לא סברא כסתמא דהש&quot;ס דגיטין אלא סברא כלישנא קמא דרב גידל וכירושלמי (בפ' הזורק ה&quot;ז) כמו שאפרש לקמן אי נמי כיון דשכיחי טובא דסניא ליה טפי מדרחמא ליה סברא היא דלא חיישא אלא אקלקולא דאורייתא אף על גב דבעלמא חיישא אפי' אקילקולא דרבנן תדע דהא מסיק דאפי' אקילקולא דאורייתא לא חיישא הילכך אין תימה דלא איצטריך ליה לאשמועינן דאקילקולא דרבנן לא חיישינן ובירושלמי‍ משמע דלרבנן לא הוי ממזר מיבמה לשוק דמוקי למתניתין דהזורק דתנן הכונס את יבמתו והלכה צרתה וכו' כר' עקיבא דקאמר עליה אלו דברי ר' מאיר דקאמר משמיה דר' עקיבא‍ אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה:}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולימא: אין ממזר מחייבי לאוין! האי תנא הך תנא דר&quot;ע הוא, דאמר: מחייבי לאוין דשאר הוי ממזר, מחייבי לאוין גרידי לא הוי ממזר}}. אמר רב יהודה
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כל קלא דבתר נשואין''' -  כגון כהן שנשא אשה ואח&quot;כ יצא עליה קול גרושה או זונה:

'''כיון דאתאי לב&quot;ד ושרינן לה''' -  הואיל והוצרכה לבא לב&quot;ד להתירה אלמא בחי הוה מספקינן ליה קודם נשואין והלכך כמי שיצא הקול מאותה שעה דמי קמ&quot;ל:

'''הורו בית דין ששקעה חמה''' -  בשבת והתירו לעשות מלאכה:

'''אין זו הוראה''' -  לסמוך עליה ולפטור יחיד שעשה על פיהם או אם עשו צבור על פיהם אין מביאין פר כשאר העלם דבר אלא כל אחד כשבה או שעירה שאין זה העלם דבר אלא טעות כסבורים שבא בעולם דבר שלא בא דהא לכ&quot;ע גליא השתא דטעות הואי והכא נמי דמתני' טעות היא כסבורים שמת והנה בא בעלה והכל רואים אלא אעד סמוך:

'''תדע דהוראה היא''' -  ע&quot;י הוראת ב&quot;ד היא ניסת ועלייהו תליא ולא אעד דהא בכל התורה עד אחד לא מהימן והכא מהימן דתורה לא האמינתו והם האמינוהו ועבדינן אפומייהו:

'''מאי טעמא לאו משום דהוראה היא''' -  וכשהורו שחלב הקיבה מותר דאיעלם מינייהו וסמוך אדעתייהו והכא נמי אדעתייהו הוא דסמוך דאמרי כל אשה דייקא ומינסבא ונמצא דטעו בהוראתן דהא לא דייקא ואינסבא:

'''חזו טעמא''' -  טעם מובהק:

'''וכי הדר אמרי להיתירא''' -  בטעם שאינו מובהק מי משגיחין בהו:

'''אתו תרי ואסרוה''' -  הרי טעם ברור:

'''כי הדר אתא עד''' -  אחד ואמר עכשיו מת שרינן לה:

'''מ&quot;ט לאו משום''' -  דאמרינן עד קמא אטעיין והאי בתראה מהימן דאי קמייתא הוראה היא דאדעתין סמכי מכי חזינן טעמא על ידי השנים הללו דלא אורינן שפיר היכי מצינן למיהדר לדעתין קמייתא:

'''יקוב הדין את ההר''' -  בניסת ע&quot;פ ב&quot;ד לא אמרינן ע&quot;פ ב&quot;ד הוא ומפטרא אלא הולכין אחר עומק הדברים ואמרינן טעותא הוא דאעד סמוך ותביא חטאת שמינה:

'''א&quot;כ מאי יקוב כו'''' -  מדתני הכי משמע דאי לא מעיינין בה שפיר לפום ריהטא הוה פטר לה:

'''כל שכן אלמנה לכהן''' -  דלהכי לא שריוה:

'''על כל ביאה וביאה''' -  קסבר רבי אלעזר ביאות מחלקות וטעמא במס' כריתות {{הפניה-גמ|כריתות|טו|א}}:

'''קרבן אחד על הכל''' -  הואיל ולא נודע לה בינתיים והויא לה כאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד:

'''מתני' ואחר כך מת בנך''' -  ולא הוזקקה לייבום ונשאת לשוק:

'''ראשון ואחרון''' -  מפרש בגמ':

'''ממזר''' -  וכר&quot;ע מיתוקמא דאמר (לעיל דף מט.) יש ממזר מחייבי לאוין:

'''קיים היה''' -  כשניסת:

'''הולד הראשון''' -  שהיה לה בעודנו חי:

'''גמ' אין ממזר מיבמה''' -  שנשאת לשוק בלא חליצה הואיל וליתה עליה אלא בלאו:

'''האי תנא''' -  וחכ&quot;א אין ממזר מיבמה אלמא סבירא להו דיש חייבי לאוין שהולד ממזר מהן תנא דבי ר&quot;ע היא דאיכא תנא בפר' החולץ (לעיל מט.) אליבא דר&quot;ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין דשאר דמחמת קורבה כגון אנוסת אביו לר' יהודה דאמר קאי עלה בלאו בפ' נושאין (לקמן צז.) וכגון נושא את חלוצתו דקאי עלה בלא יבנה ([[דברים  כה]]) ולאו דקורבא הוא הוי ממזר:

'''מחייבי לאוין גרידי''' -  כגון יבמה לשוק ודומה לה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''כל''' קלא דבתר נשואין לא חיישינן. י&quot;מ דוקא דיצא הקול שתחלת הנשואין היו באיסור דלקלא כי האי לא חיישינן דמדעבד נשואין מסתמא דיקו בה במלתא ושקר הוה אבל במאי דהוה אחר נשואין אסרינן שפיר בקלא ולפי זה אתי שפיר ההיא דרוכל דלעיל (דף כד:) ואר&quot;י דאי איפשר לומר כן דבהדיא אמרינן בגיטין (דף פא. ושם) דבכל ענין לא חיישינן גבי כתב גט לאשתו והיא יושבת ומשמשתו תצא והדבר צריך בדיקה ופריך עלה והאמר רב אשי כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן וההיא דרוכל דלעיל כדפי' לעיל (דף כד: ד&quot;ה אמר):

''' ואמרו''' לה מת בעליך והדר מת בנך כו' הולד הראשון והאחרון ממזר. אמר ר&quot;י דראשון היינו לפני שמועה והאחרון אחר שמועה כי ההיא דסיפא כדמפרש בגמ' דאין לפרש דלמסקנא דגמ' הוי דהכא מבעל ראשון ומבעל אחרון דהיינו מיבם דקנסו נמי לאוסרה איבם דהא ע&quot;כ האי ממזר דהכא מדאורייתא קאמר כמו שאפרש ומיבם לא הוי ממזר מדאורייתא אפילו לר&quot;ע דמשוי זנות יבמה כזנות דאשת איש לאוסרה איבם דאפילו אשת איש לא מיתסרא מדאורייתא ע&quot;י טעות ואפילו מדרבנן לא מיתסרא איבם הכא למאי דמוקי לה לקמן (דף צד.) בתרי ותרי ובעידי הזמה וגט נמי לא בעי' מאותו מן השוק אם מתחלה נשאת בשני עדים כמו שהיתה מותרת לבעל אם היה קיים:

''' אבל''' חכמים אומרים אין ממזר מיבמה. וא&quot;ת הא משמע בגיטין דאפי' לרבנן הוי ממזר מיבמה לשוק דבפרק הזורק (גיטין דף פ: ושם) בעי הש&quot;ס אמשנה דכל עריות שאמרו צרותיהן מותרות נישאו אין זינו לא לימא תיהוי תיובתא לרב המנונא ובנישואין דוקא משום&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק י|צב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|י|צב|א}}</text>
      <sha1>ji9dcfy8o1pjerkcxe6iz5zdjelu1yq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות קז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732085</id>
    <revision>
      <id>3008987</id>
      <parentid>2945600</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:00:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11616" sha1="c8qr71r6vnw2i7wfoai20u63ml6akoe" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|קז|ב|קז א|קח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף קז עמוד ב] ומציא עקרא! אלא, }}ביאה ומאמר דהוא קעביד - מציא עקרא, זיקה דרחמנא רמא עלה - לא מציא עקרא. עולא אמר: ממאנת אף לזיקתו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא בעיא חליצה}}; מאי טעמא? נישואי קמאי קא עקרא {{הל&quot;מ-רק-ריף|והלכת' כותיה}}. איתיביה רבא לעולא: כל שיכולה למאן ולא מיאנה - צרתה חולצת ולא מתייבמת, ואמאי? תמאן השתא ותעקרינהו לנישואי קמאי ותתייבם צרתה! ומשני צרת ערוה שאני, דתני רמי בר יחזקאל: מיאנה בבעל מותרת לאביו, ביבם - אסורה לאביו, אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו, הכא נמי בשעת נפילה נראית כצרת בתו {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והלכתא כעולא}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| דרמי בר יחזקאל קאי כוותיה וכן כל אמוראי דלקמן דפליגי במיאנה ביה}}. אמר רב: מיאנה בזה אסורה לזה לאחיו, מידי דהוה אבעלת הגט, בעלת הגט לאו כיון דאיתסרא לה לחד - איתסרא להו לכולהו, הכא נמי לא שנא; ושמואל אמר: {{שוליים|א}}מיאנה בזה מותרת לזה לאחיו, ולא דמיא לבעלת הגט, בעלת הגט הוא דקא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|עביד בה}}{{הל&quot;מ-רק-ריף| דחי לה}}, הכא היא {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קעבדא ביה}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|קא דחיא }}נפשה ליה, דאמרה: לא רעינא בך ולא צבינא בך, בך הוא דלא רעינא, הא באחוך בחברך רעינא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|והלכתא כשמואל דקאי ר' יוחנן כותיה}}. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רב אסי אמר: מיאנה בזה מותרת אפילו לו. לימא, כרבי אושעיא סבירא ליה, דאמר: אינה ממאנת לזיקתו! בחד יבם הכי נמי דמציא עקרא, הכא בשני יבמין עסקינן, דאין מיאון לחצי זיקה. }}דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: מיאנה בזה מותרת לאחין{{הל&quot;מ-רק-ריף| וכן הלכתא:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, ולא הודו לו. מאן לא הודו לו? אמר אביי: רב; רבא אמר: רבי אושעיא; ואמרי לה: רב אסי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמאי אומרים: בפניו וכו'. תניא, אמרו להן בית הלל לבית שמאי: והלא פישון הגמל מיאנה אשתו שלא בפניו! אמרו להן ב&quot;ש לבית הלל: פישון הגמל במדה כפושה מדד, לפיכך מדדו לו במדה כפושה. מדקא אכיל פירי פשיטא נשואה היא, והאמרי ב&quot;ש: נשואה לא ממאנה! תרי קיטרי עבדו ביה. }}
בית שמאי אומרים בפניו: {{הל&quot;מ-רק-גמרא|בפני בית דין וכו'. תנן התם: החליצה והמיאונין - בשלשה. מאן תנא? אמר רבה: בית שמאי היא. אביי אמר: אפי' תימא בית הלל, }}עד כאן לא קאמרי בית הלל - אלא דלא בעינן מומחין, אבל שלשה בעינן; {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דתנן החליצה והמיאונין בשלשה}} כדתניא {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ותניא נמי }}הכי מיאון, בית שמאי אומרים: בפני בית דין, וב&quot;ה אומרים: בפני בית דין ושלא בפני בית דין, ואלו ואלו מודים שצריך שלשה; רבי יוסי בר יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון מכשירין בשנים. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: הלכה כאותו הזוג{{הל&quot;מ-רק-ראש| פירוש לענין מיאון:}}. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמאי אומרים: תמאן וכו'. והא מיאנה חדא זימנא! אמר שמואל: עד שתגדיל ותאמר רוצה אני במיאונים הראשונים. עולא אמר, תרתי קתני: או שתמאן ותגדיל ותיארס, או שתמאן ותנשא לאלתר. בשלמא עולא, היינו דקתני עד שתגדיל ותנשא, אלא לשמואל, עד שתגדיל ותאמר מיבעי ליה! קשיא. }}
מתני'. אי זו היא קטנה שצריכה למאן? כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה. {{שוליים|ב}}השיאוה שלא לדעתה - אינה צריכה למאן. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: {{שוליים|ג}}כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה - אינה צריכה למאן. ר' אלעזר אומר: אין מעשה קטנה כלום, אלא כמפותה, בת ישראל לכהן - לא תאכל בתרומה, בת כהן לישראל - תאכל בתרומה. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל עכבה שהיא מן האיש - כאילו היא אשתו, כל עכבה שאינה מן האיש - כאילו אינה אשתו. }}
גמ'. אמר רב יהודה, ואמרי לה במתניתא תנא: בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה, כיון דחזו דנפיש דיבורא, אמרי:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומציא עקרא''' -  שלא תהא צריכה גט לביאתו דהא אמרי ב&quot;ה ממאנת ביבם דומיא דבעל:

'''נישואין קמאי עקרא''' -  ושוב אין כאן זיקה:

'''כל שיכולה למאן''' -  בפרק קמא (לעיל ב:) בתו קטנה הנשואה לאחיו ולא קיבל אביה קידושין כגון שהשיאה אביה תחלה לאחר ונתגרשה והיא יתומה בחיי האב ויכולה למאן ולא מיאנה בו ומת צרתה חולצת שאינה צרת הבת להפטר משום צרת ערוה הואיל והבת יכולה למאן אינן נישואין גמורין ולא מתייבמת הואיל ולא מיאנה הבת הויא לה הך צרת ערוה במקצת:

'''צרת ערוה שאני''' -  דאע&quot;ג דמהני מיאון לקטנה יבמה בעלמא למיפק בלא חליצה לא מהני לגבי ערוה אם מיאנה באביה שהוא יבמה למיהוי צרתה מותרת ליבם:

'''דתני רמי בר יחזקאל''' -  קטנה שמיאנה בבעל מותרת לינשא לאביו דעקרתינהי לנשואין והויא כאנוסה ומפותה אבל מת בעלה ולא מיאנה בו ומיאנה ביבם אע&quot;ג דנפקא בלא חליצה אלמא נישואי קמאי עקרא אפ&quot;ה אסורה לאביו מפני מראית העין דמשעת נפילה דאהני נישואי קמאי למיפל קמי יבם ולהצריכה מיאון לגבי יבם נראית כלתו של חמיה:

'''ה&quot;נ''' -  אע&quot;ג דעקרא לנישואי קמאי נראית צרתה כצרת בתו הואיל ואהנו נישואי אחיו בבתו למרמי קמיה:

'''מיאנה''' -  יבמה באחד מן האחין יבמין אסורה לכולן:

'''אבעלת הגט''' -  אם נתן לה האחד גט פסלה על כולן:

'''אמר אביי רב''' -  לא הודה לו דאיהו אמר לעיל מיאנה בזה אסורה לזה:

'''רבי אושעיא לא הודה לו''' -  מדקאמר ר' יוחנן מותרת לאחין אע&quot;ג דאיהו גופיה נמי במשמע ומיהו אי איכא אחין אין דהוה ליה מיאון לחצי זיקה כרב אסי אבל בחד יבם דמיאנה בזיקה שלימה אסורה ולרבי אושעיא אפי' בחד יבם נמי שריא דאין מיאון לזיקה:

'''ואמרי לה רב אסי''' -  נמי לא הודה לו וכל שכן רבי אושעיא דרבי יוחנן דוקא לאחין אמר ולא לו:

'''במדה כפושה מדד''' -  במדה כפויה מדד לשון אונאה כמודד בשולי המדה וחברו מצאתי בתוספתא דאהלות קדירה שהיא נתונה כו' היתה כפושה לשון הכפישני באפר ([[איכה  ג]]) שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה:

'''תרי קיטרי עבדו ביה''' -  שני קשרים עשו עליו לרעתו:

'''והרי מיאנה חדא זימנא''' -  בבעלה ואמאי קתני ותמאן ותנשא:

'''רוצה אני''' -  שמא חזרה:

'''תרתי קתני''' -  לאו למיהדר למאן זימנא אחריתי אלא תרתי מילי נינהו ממאנת וממתנת מליארס לאחר עד שתגדיל כדי שלא תחזור ותמאן בשני או אם רצתה להנשא ממאנת בבעל ותנשא לאלתר דתו לא ממאנת לבית שמאי דנשואה היא:

'''מתני' אין מעשה קטנה אלא כמפותה''' -  כדקתני בת ישראל לכהן לא תאכל כו' דכמי שלא נשאת דמי:

'''כל עכבה כו'''' -  כל מה שהיא מעוכבת אצלו בשבילו כאילו היא אשתו ובגמרא מפרש מה היא:&lt;B&gt; גמ'&lt;/B&gt;&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מידי''' דהוה אבעלת הגט. הקשה רבינו יהודה א&quot;כ מיאנה בבעל אמאי מותרת לאביו ניחוש מידי דהוה אבעלת הגט שאסורה לאביו ואומר דשמא הכא שייך למיחש טפי כיון שאינה אשתו ואינה אסורה במיאון ה&quot;ה דגט לא אסר לה כיון שאינה אשתו:

''' מאן''' לא הודו לו אמר אביי רב. משמע אבל ר' אושעיא הודה לו ומיאנה בזה מותרת לאחין דקאמר היינו לכל האחין ה&quot;ל כרבי אושעיא דאמר אינה ממאנת לזיקתו מאן לא הודה לו רבי אושעיא דיש לו דאין מיאון לכולה זיקה אבל רב אסי הודה לו דאית ליה אין מיאון לחצי זיקה הא לכולה זיקה יש מיאון והא דקאמר מותרת לאחין היינו אף לו כיון דאין מיאון לחצי זיקה איכא דאמרי אמרו רב אסי וכל שכן ר' אושעיא וכן פירש בקונטרס:

''' תרי''' קיטרי עבדו ביה. בירושלמי פריך אילו העושה דבר שלא כשורה מתירין ערוה שלו ומשני רב חסדא (היא) הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנשואין ושלא בפניו על דעתייהו דבית שמאי מיאונה מיאון ואין זו קושיא כ&quot;כ דאיכא למימר דקידושי קטנה דרבנן נינהו ואפקעינהו רבנן לקידושין מינייהו: 

'''מכשירין''' בשנים. הוא הדין בחד אלא שצריך לעדות שמיאנה:

''' הלכה''' כאותו הזוג. פר&quot;ח דוקא בדיעבד אבל לכתחילה לא דמכשירים דיעבד משמע:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק יג|קז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|יג|קז|ב}}</text>
      <sha1>c8qr71r6vnw2i7wfoai20u63ml6akoe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות קי ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732091</id>
    <revision>
      <id>3009003</id>
      <parentid>2945606</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:04:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3009003</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14060" sha1="bz766psy6zmyeljz9v7h1sraf6s5ixh" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|קי|ב|קי א|קיא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף קי עמוד ב] חולץ לא! לא, בפקחת ואחר כך נתחרשה. תא שמע: שני אחין פקחין נשואין שתי נכריות, אחת פקחת ואחת חרשת, מת פקח בעל החרשת, מה יעשה פקח בעל פקחת? כונס ואם רוצה להוציא יוציא, מת פקח בעל פקחת, מה יעשה פקח בעל חרשת? או חולץ או מייבם; מאי לאו מדהוא פקח מעיקרא, היא נמי חרשת מעיקרא, וקתני: כונס אין, חולץ לא! מידי איריא? הא כדאיתא, והא כדאיתא. איתיביה: שני אחין - אחד פקח ואחד חרש, נשואין שתי אחיות - אחת פקחת ואחת חרשת, מת חרש בעל חרשת, מה יעשה פקח בעל פקחת? תצא משום אחות אשה, מת פקח בעל פקחת, מה יעשה חרש בעל חרשת? מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו אסורה לעולם! וכי תימא ה&quot;נ בפקח ואחר כך נתחרש, מי מצי מפיק? והתנן: נתחרשה - יוציא, נשתטית - לא יוציא, נתחרש הוא או נשתטה - לא יוציא עולמית! אלא לאו בחרש מעיקרא, ומדהוא חרש מעיקרא, היא נמי חרשת מעיקרא, ומדאחיות חרשות מעיקרא, נכריות נמי חרשות מעיקרא, ותנן גבי נכריות: כונס אין, חולץ לא! אישתיק. כי אתא לקמיה דרב יוסף, א&quot;ל: מ&quot;ט תותביה מהא, דיכול לשנויי לך: אחיות - חרשות מעיקרא, נכריות - פקחות ואח&quot;כ נתחרשו? אלא איבעי לך לאותביה מהא: שני אחין חרשין נשואין שתי אחיות פקחות, או שתי אחיות חרשות, או שתי אחיות - אחת פקחת ואחת חרשת, וכן שתי אחיות חרשות נשואות לשני אחין פקחין, או לשני אחין חרשין, או לשני אחין אחד פקח ואחד חרש - הרי אלו פטורות מן החליצה ומן הייבום, ואם היו נכריות - יכנוסו, ואם רצו להוציא - יוציאו; היכי דמי? אילימא בפקחים ולבסוף נתחרשו, מי מצי מפקי? והתנן: נשתטית - לא יוציא, נתחרש הוא או נשתטה - לא יוציא עולמית! אלא לאו אחרשין מעיקרא, ומדהן חרשין מעיקרא, אינהו נמי חרשות מעיקרא, וקתני: אם היו נכריות - יכנוסו, יכנוסו אין, יחלצו לא, תיובתא דרבה! תיובתא. }}
קטנה וחרשת {{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וכו'. אמר רב נחמן: אשכחתיה לרב אדא בר אהבה ולרב חנא חתניה, דיתבי וקמקוו אקוותא בשוקא דפומבדיתא ואמרי, הא דתנן: קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה, הני מילי דנפלה ליה מאחיו פקח, דלא ידעינן אי בקטנה ניחא ליה אי בחרשת ניחא ליה, אי בקטנה ניחא ליה - דאתיא לכלל דיעה, אי בחרשת ניחא - דגדולה היא ובת ביאה היא, אבל נפלה מאחיו חרש, ודאי בחרשת ניחא ליה, דבת ביאה היא ובת מיניה היא; ואמינא להו אנא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אפילו נפלה ליה מאחיו חרש נמי מספקא ליה. }}{{שוליים|ב}}כיצד תקנתן התרתן? אמר רב חסדא אמר רב: כונס החרשת ומוציאה בגט, וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולרבי אליעזר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומיבם לה לחרשת וכן הלכתא:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל גם זו אינה מחוורת דלא אמר רבי אליעזר מלמדין אותה למאן אלא כדי לקים בחברתה מצות יבום דאורייתא אבל הכא יבום דחרשת דרבנן הוא והא קיים לה בביאה ראשונה הלכך אין מלמדין אותה למאן מטעמא דאמרינן לעיל (דף קט א) ובנוסחא דילן לא גרסינן בדברי רבי אליעזר בכולן מלמדין את הקטנה למאן ורבי אליעזר אבתרייתא בלחוד קאי דאיכא גדולה וקטנה וסוגיא דשמעתין נמי הכי משמע דקאמר ואי אשמועינן בהא משום דגדולה רמי קמיה מעיקרא וכו' עכ&quot;ל והרמב&quot;ן ז&quot;ל כתב למה לא תמאן הא טעמיה דבר קפרא משום דלמא גדלה ומיחרטא בה וזו יוצאה על כל פנים למה תתעגן עד שתגדיל ותחלוץ ותיפסל מן הכהונה שופך מי בורו ואחרים צריכין לו ותאסר חרשת על בעלה שכנסה בהיתר ועד כאן לא הוצרכו לומר בגמ' ואי אשמועינן אלא בסיפא דמתני' דבא על הקטנה וחזר ובא על הגדולה דאקיים מצות ייבום והוא פוסלן על עצמו בפשיעה לפיכך היה ראוי שלא לחזור ולהתיר לו כלום וכן ברישא משום דגדולה לא רמיא קמיה דמעיקרא כאחות אשה דמיא ומוטב שתצא משתתייבם אבל הכא שאין תקנה אלא להוציא שתיהן למה לא ילמדוהו למאן לתקנתה ולתקנת חברתה וכ&quot;ש שנמצא בנוסחאות בכולן מלמדין את הקטנה והכי איתא בתוספתא ונראין דבריו:}}
. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא, ש&quot;מ קסבר רב: חרשת קנויה ומשויירת, קטנה קנויה ואינה קנויה, דאי ס&quot;ד חרשת קנויה ואינה קנויה, קטנה קנויה ומשויירת, חרשת אמאי כונס ומוציאה בגט? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חולץ לא''' -  משום קרייה:

'''מוציא אשתו בגט''' -  דזיקת אחותה פקחת אוסרתה שנישואיה גמורין וזו ספק ואין כח בקידושיה לפטור את אחותה משום אחות אשה:

'''ואשת אחיו אסורה לעולם''' -  דחרש לא מצי חליץ ומיכנס נמי לא מצי כניס לה דאחות גרושתו היא דאחותה חרשת היתה קנויה במקצת לאחיו החרש הילכך לא אפשר (שהרי אחות גרושתו היא) ומהך מתניתין לא מותיב ליה לרבא דהכא מדינא לא חליץ האי חרש לפקחת שהרי אשת פקח היתה וזיקתו גמורה וליכא למימר כי היכי דעל הכי נפיק אלא להכי מייתי לה לגלויי אהנך תרתי תיובתי קמייתא דבחרשת וחרש מעיקרא קמיירי דהא כולהו תניא להו גבי הדדי במתני' לקמן בחרש שנשא פקחת (דף קיב:):

'''מי מצי מפיק''' -  דקתני מוציא את אשתו בגט ומדקתני בגט משמע שתהא מותרת לאחרים:

'''נשתטית לא תצא''' -  פקחת שנשתטית . לא תצא מבעלה אע&quot;פ שהאשה יוצאת לרצון ושלא לרצון רבנן תקון שלא תצא כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר לפי שאינה יודעת לשמור עצמה אבל נתחרשה יוצאת דלא בעינן דעת אשה בגט שהרי אפי' פקחת בעל כרחה מוציא והכא לא תקון רבנן מידי דהא יודעת לשמור עצמה:

'''נתחרש הוא כו'''' -  דקידושיו היו גמורין וגירושין בלא דעת:

'''נכריות נמי''' -  הנך תרתי דלעיל חרשות מעיקרא קאמר דהא גבי הדדי תניין והמגמגם לומר למה לי כל הנך דיוקי דקאמר מדהוא חרש מעיקרא איהי נמי חרשת מעיקרא כו' ומדאחיות חרשות מעיקרא כו' לותיב מחד ומדהוא חרש מעיקרא הנך נמי דלעיל חרשות מעיקרא וקתני בהו כונס אין חולץ לא לאו מילתא היא דכל הנך חרשין דלעיל נפלה לפניהם פקחת מכח קידושי פקח וליכא למימר כי היכי דעל הכי נפק אבל בחרשת דלעיל איכא למימר הכי ואפילו הכי קתני כונס פקח ולא חולץ:

'''שני אחין חרשין''' -  נישואיהן שוין בין שהן פקחות בין שהן חרשות בין אחת פקחת ואחת חרשת שהרי כניסתן לבעליהן ברמיזה וכן שתי חרשות כניסתן ברמיזה ואע&quot;פ שהן פקחין או אחד פקח ואחד חרש נישואיהן שוין הילכך יוצאת היבמה משום אחות אשה:

'''ואם היו נכריות''' -  ומת אחד מהן יכנוס השני דלאו בר חליצה הוא או היא אינה בת חליצה: ומדהן חרשין מעיקרא כו' ל&quot;ג דבלאו הכי מצי מותיב מינייהו:

'''ומקוו אקוותא''' -  מקהילים תלמידים סביבם שהיו באים לשמוע דבריהם ל&quot;א דמקהו אקהתא משיבין קושיות זל&quot;ז:

'''כיצד תקנתן''' -  דקטנה וחרשת הואיל ואין האחת פוטרת צרתה וחרשת לאו בת חליצה היא דניפוק תרוייהו בחליצה ואי מייבם לה וחליץ לקטנה כשתגדיל מיפסלא קמייתא עליה דקם ליה בלא יבנה דהא ביאה דחרשת לא דחיא זיקה דנימא אין אחריה כלום:

'''כונס את החרשת ומוציאה בגט''' -  דחליצת קטנה תפסל לה עליה:

'''חרשת קנוייה במקצת ומשויירת''' -  קטנה ספק קנוייה כולה ספק אינה קנוייה כלל דבשתיהן קנויות ומשויירות ליכא למימר דממתני' שמעינן לה דא&quot;כ תיפטר חדא בביאת חברתה ושתיהן ספק נמי ליכא למימר מדקתני סיפא דמתני' בא יבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת פסל את הקטנה בא יבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה פסל את החרשת ואי שתיהן ספק קמייתא&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מאי''' לאו מדהוא פקח מעיקרא. דהכי משמע שפקח נשא חרשת משמע שבשעת נישואין היה זה פקח וזו חרשת אבל בבבא קמייתא דחרש בעל חרשת לא מצי לאוקומי בחרשת מעיקרא דומיא דפקח בעל פקחת דהא לא שייכי מידי אהדדי:

''' וכי''' תימא הכא נמי בפקח ואח&quot;כ נתחרש ומי מצי מפיק לה. הוה מצי לאקשויי טפי דכיון דפקח הוה דנשואין דאורייתא הוי אמאי צריך לגרש את אשתו דקתני ומוציא את אשתו בגט והלא תצא אחותה משום אחות אשה אלא לרבות' נקטיה דאפי' היה צריך גט מי מצי לאפוקי:

''' או''' נשתטה לא יוציא עולמית. וא&quot;ת מאי קושיא והא רשב&quot;ג פליג עליה בפ' מי שאחזו (גיטין דף עא. ושם) ואית ליה בפקח ואח&quot;כ נתחרש הוא היה כותב ואחרים חותמים ונוקי הך משנה כרשב&quot;ג וי&quot;ל דלא בעי לאוקומי כרשב&quot;ג כיון דרישא לא מיתוקמא כוותיה ההיא דנקט חרש או נשתטה ועוד דבלאו הכי הוה פריך ליה. ומי מצי לגרש את אשתו כדמפרש:

''' ותנן''' גבי נכרית כונס אין חולץ לא אישתיק. הכא לא בעי לשנויי הא כדאיתא והא כדאיתא כדמשני לעיל גבי פקח וחרשת שהם שני מינין אבל הכא שניהם חרשים ובמין אחד לא שייך למימר הא כדאיתא והא כדאיתא:

''' מאי''' טעמא לא תותביה מהא. תימה לר&quot;י דמה היה בדעתו של אביי שלא הקשה לו מזאת הבבא שהיא ראשונה וקושיא טובה ולא היה צריך לכל אלו הבבות:

''' וקמקוו''' אקוותא. פי' בקונטרס מקשין קושיות זה לזה וכן פי' ר&quot;ח והביא ראיה מר' יהושע קיהה וטהר (נגעים פ&quot;ד מי&quot;א) דקדק בדבר הרבה וטיהר:

''' קסבר''' רב חרשת קנויה ומשויירת קטנה קנויה כו'. וא&quot;ת והיכי שמעינן דקסבר רב הכי דלמא לעולם מספקא ליה אי חרשת קנויה ומשויירת קטנה קנויה ואינה קנויה או איפכא להכי קאמר כונס את החרשת ומוציאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל דמספיקא אזיל לחומרא וי&quot;ל דקים ליה לרב חסדא דחדא קנויה ומשויירת וחדא קנויה ואינה קנויה אלא דהוא לא הוה ידע הי מינייהו והשתא פשיטא דחרשת משויירת וקטנה קנויה ואינה קנויה ומברייתא נמי מצי למפשט דקטנה קנויה ואינה קנויה אבל כל כמה דלא ידע ברייתא פשיט ממילתיה דרב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק יג|קי ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|יג|קי|ב}}</text>
      <sha1>bz766psy6zmyeljz9v7h1sraf6s5ixh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ יבמות קיד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1732098</id>
    <revision>
      <id>3008990</id>
      <parentid>2945613</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:01:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: הוספת &lt;/div&gt;&lt;/div&gt; לאחר תג סוף קטע ג' למסכת יבמות</comment>
      <origin>3008990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11610" sha1="480wpbgv9vvlco6o9mt76ekdl6vzsbe" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|יבמות|קיד|א|קיג ב|קיד ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף קיד עמוד א] דבר טלי וטליא וליטיילו התם, דאי משכחי להו מייתי להו. אלמא קסבר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קטן אוכל נבלות - אין ב&quot;ד מצווין להפרישו. לימא מסייע ליה: לא יאמר אדם לתינוק הבא לי מפתח הבא לי חותם, אלא מניחו תולש, מניחו זורק! אמר אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תולש - בעציץ שאינו נקוב, זורק - בכרמלית דרבנן. ת&quot;ש: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עובד כוכבים שבא לכבות, אין אומרים לו כבה ואל תכבה, מפני שאין שביתתו עליהם; קטן הבא לכבות, אומרים לו אל תכבה, ששביתתו עליהם! א&quot;ר יוחנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעושה על דעת אביו. דכוותיה גבי עובד כוכבים דעושה על דעת ישראל מי שרי? עובד כוכבים אדעתא דנפשיה עביד. ת&quot;ש: בן חבר שרגיל לילך אצל אבי אמו עם הארץ - אין חוששין שמא יאכילנו דברים שאינם מתוקנים, מצא בידו פירות - אין זקוק לו! אמר רבי יוחנן: בדמאי הקילו. אלא טעמא דדמאי, הא ודאי - בעא לעשורי, והאמר ר' יוחנן: בעושה על דעת אביו! אלא, רבי יוחנן ספוקי מספקא ליה, קאי הכא מדחי, קאי הכא מדחי. ת&quot;ש: בן חבר כהן שרגיל לילך אצל אבי אמו כהן עם הארץ - אין חוששין שמא יאכילנו תרומה טמאה, מצא בידו פירות - אין זקוק לו! בתרומה דרבנן. תא שמע: יונק תינוק והולך מעובדת כוכבים ומבהמה טמאה, ואין חוששין ביונק שקץ, ולא יאכילנו נבלות וטרפות שקצים ורמשים, ומכולן יונק מהם ואפילו בשבת, ובגדול - אסור; אבא שאול אומר: נוהגין היינו שיונקים מבהמה טהורה ביום טוב; קתני מיהא: אין חוששין ביונק שקץ! התם משום סכנה. אי הכי, גדול נמי! גדול בעי אומדנא. קטן נמי ליבעי אומדנא! אמר רב הונא בריה דרב יהושע: סתם תינוק מסוכן אצל חלב. אבא שאול אומר: נוהגין היינו שיונקים מבהמה טהורה ביום טוב. היכי דמי? אי דאיכא סכנה, אפילו בשבת נמי! ואי דליכא סכנה, אפילו ביום טוב אסור! לא צריכא דאיכא צערא, וקסבר: מפרק כלאחר יד הוא, שבת דאיסור סקילה - גזרו רבנן, יום טוב דאיסור לאו - לא גזרו ביה רבנן. ת&quot;ש: לא תאכלום כי שקץ הם - לא תאכילום, להזהיר הגדולים על הקטנים; מאי לאו דאמר להו לא תאכלו! לא, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דלא ליספו ליה בידים. תא שמע: כל נפש מכם לא תאכל דם - להזהיר הגדולים על הקטנים; מאי לאו דאמרי להו לא תאכלו! לא, דלא ליספו להו בידים. ת&quot;ש: אמור... ואמרת - }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|להזהיר גדולים על הקטנים; מאי לאו דאמר להו לא תיטמו! לא, }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דלא ליטמו להו בידים. וצריכי; דאי אשמעינן שקצים, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;\n&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דבר טלי וטליא''' -  הנהג תינוקות זכרים ונקבות:

'''ליטיילו התם''' -  ישחקו שם שבת היתה:

'''הבא לי מפתח''' -  דרך רה&quot;ר בשבת:

'''לכבות''' -  הדליקה:

'''בעושה על דעת אביו''' -  שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד עליו דהוה כאילו הוא מצוהו לעשות אבל הנך מפתחות דרב יצחק לא הודיען שנאבדו שם ולא הכירו בדעתו שנוח לו:

'''עובד כוכבים אדעתא דנפשיה עביד''' -  אפילו בלא ידיעת ישראל העובד כוכבים מתכוין להנאתו שיודע שיטול שכר:

'''שאינן מתוקנין''' -  שאינן מעושרין:

'''אין זקוק לו''' -  ליטלו הימנו:

'''והא&quot;ר יוחנן''' -  לעיל בעושה על דעת אביו אבל להפרישו אינו מצווה היכא דתינוק עביד אדעתא דנפשיה:

'''תרומה טמאה''' -  והא הכא דאיסורא דאורייתא הוא כדאמר בהערל (לעיל עג:) בשעריך תאכלנו לזה אתה אוכל בטומאת עצמו כדכתיב הטמא והטהור ולא לאחר למעוטי תרומה דאסורה בטומאת עצמה:

'''ואין חוששין''' -  לומר שהוא יונק שקץ כלומר דבר המשוקץ ונאסר:

'''ולא יאכילנו''' -  בידים דברים האסורים חלב בהמה טמאה אסור בגדול מדאורייתא דנפקא לן מגמל גמל ב' פעמים בפ&quot;ק דבכורות (ד' ו:):

'''סכנה''' -  שאם לא יינק ימות בצמא:

'''אומדנא''' -  אם יכול להמתין עד מוצאי שבת ויעשה בהיתר: חולב בידיו חייב משום מפרק דבר מגידולו והיונק הוי מפרק ע&quot;י שינוי והיינו כלאחר יד:

'''שבת דאיסור סקילה''' -  יש במפרק בידיו גזרו רבנן ביונק ואע&quot;ג דמשנה הוא ואינה מלאכה מן התורה אבל י&quot;ט דכי עביד בידים ליכא אלא איסור לאו לא גזור רבנן ביונק:

'''(לא תאכלום) לא תאכלום כי שקץ הם''' -  קרא יתירא הוא דהא כתיבי אזהרות הרבה בשרצים:

'''לא תאכל דם''' -  קרא יתירא הוא דהא כתיבי אזהרות הרבה גבי דם:

'''אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת''' -  שתי אמירות הללו למה להזהיר גדולים על הקטנים שלא יטמאו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אמר''' רבי יוחנן בדמאי הקילו. ה&quot;מ למימר דאפילו לא הקילו בדמאי כיון דאינו אלא מדרבנן שאני כדקאמר לעיל אלא משום דהאי שינויא משני בכמה דוכתי א&quot;נ כיון שיש לחוש לספק טבל דהוי דאורייתא החמירו אי לאו טעמא דבדמאי הקילו:

''' אלא''' רבי יוחנן ספוקי מספקא ליה. והא דקאמר הש&quot;ס בס&quot;פ יוצא דופן (נדה דף מו: ושם) אליבא דר' יוחנן דאמר מופלא סמוך לאיש דאורייתא וקטן האוכל נבלות אין ב&quot;ד מצווין להפרישו על ברייתא דמותיב ליה התם הוה מצי למימר וליטעמיך והא ר' יוחנן ספוקי מספקא ליה הכא אלא דבלאו הכי שפיר קאמר התם ה&quot;ר אלחנן:

''' וקסבר''' דהוי מפרק כלאחר יד. וא&quot;ת ואפילו לא הוי כלאחר יד נמי דהא אין דישה אלא בגידולי קרקע כדאמר בפרק כלל גדול (שבת דף עה. ושם) גבי פוצע חלזון וכ&quot;ת אע&quot;ג דחלזון לא. חשיב גידולי קרקע בהמה חשיבא גידולי קרקע כדאמרי' בריש פ' בכל מערבין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|כז|ב}} דממעט דגים מדכתי' בקר וצאן מה הפרט מפורש גידולי קרקע כו' זה אין לומר דנהי דחשיב בהמה גידולי קרקע מ&quot;מ כיון דגמרי' מסממנין בעינן ממש שיהא גדל מן הקרקע כמו סממנין דלגבי גדולי קרקע ממש לא חשיב בהמה גדולי קרקע כדמוכח בהשוכר את הפועלים (ב&quot;מ דף פט. ושם) דתניא דיש מה דיש מיוחד כו' יצא החולב והמגבן והמחבץ שאינם גידולי קרקע ואין פועל אוכל בו אלמא גבי דבר הגדל ממש מן הארץ לא חשיבא בהמה גידולי קרקע וכן משמע בפ&quot;ק דקידושין {{הפניה-גמ|קידושין|יז|א}} גבי גורן ויקב וי&quot;ל דאיצטריך טעמא דהכא דמפרק כלאחר יד הוא משום ר' יהודה דסבר יש דישה שלא בגידולי קרקע דמחייב בפוצע חלזון נמי משום דש ור&quot;ת מפרש דמפרק חייב משום ממחק שמחליק העור ומאבות מלאכות הוא וקשה לר&quot;י מדאמר בפ' חבית (שבת דף קמד. ושם) חולב אדם עז לתוך הקדירה אבל לא לתוך הקערה ולפי' הקונטרס ניחא דטעמא משום דכשחולב לתוך הקדירה הוי משקה הבא לאוכל ואוכל הוא ואין זה בורר אבל לא לתוך הקערה דבורר משקה מאוכל ודומה לדש שבורר אוכל מתוך פסולת אבל לפירוש ר&quot;ת בין כך ובין כך ליחייב משום ממחק.:

''' שבת''' דאיסור סקילה גזור רבנן כו'. קשה דאמרי' בפרק אע&quot;פ {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|ס|א}} גונח יונק חלב בשבת קסבר מפרק כלאחר יד הוא ומשום צערא לא גזור רבנן והכא אסר ליה בשבת וליכא למימר דהתם במסוכן דאם כן אפילו מלאכה גמורה ואינו כלאחר יד שרי ואמר ר&quot;ת דהתם מחמת חולי והכא מחמת רעב קרי שפיר צער כדאמר בפרק שלישי דשבועות (ד' כו: ושם) נשבע על הככר ומסתכן עליה מהו מסתכן לישרי ליה מר אלא מצטער עליה מהו וקשה לר&quot;י דאם כן מאי קאמר הכא אי דאיכא סכנה אפילו בשבת מותר והא אפילו בחולים בעלמא מותר כיון שאין בהן מלאכה גמורה ולרבי נראה דאין זו קושיא דהא אכתי לא פירש הש&quot;ס דמפרק כלאחר יד הוא וקאמר דאפילו מלאכה גמורה מן התורה יש לו לדחות להיות מותר כיון דאיכא סכנה ור&quot;י תירץ דהך דהכא פליגא וכן משמע התם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|ס|א}} דאמר הלכה כר' מרינוס מכלל דאיכא דפליגי עליה ואיכא דמפרש דהכא בצער של בהמה איירי שמתקשה לה רוב חלב בדדיה וקשה לר&quot;י דלמה היו יונקים והלא היו יכולין לחלוב לתוך הקדירה ומיהו לפירוש ר&quot;ת לא קשה דמסתמא כיון שהיו רעבים לא היה להם שום מאכל בקדירה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק יד|קיד א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|יד|קיד|א}}</text>
      <sha1>480wpbgv9vvlco6o9mt76ekdl6vzsbe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברוכים אתם קהל אמוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733845</id>
    <revision>
      <id>3009014</id>
      <parentid>2958158</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:15:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26363-07</username>
        <id>45434</id>
      </contributor>
      <comment>גודל</comment>
      <origin>3009014</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1842" sha1="r6a413p9chafria9hndpocdsg9r1jta" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי / וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

יֶלֶד הַיֻלָּד יִהְיֶה בְסִימָן טוֹב{{ש}}
יִגְדַּל וְיִהְיֶה כְּמוֹ גַן רָטֹב{{ש}}
יַעֲלֶה וְיַצְלִיחַ וְיִנָצֵל מִקָּטוֹב{{ש}}
אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}

חֵלֶק יֻתַּן לָנוּ בַנְּעִימִים{{ש}}
וּבְיָמָיו נַעֲלֶה לְשָׁלֹש רְגָלִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לְבֵית יְיָ{{ש}}
וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}

זְכֹר רַחֲמֶיךָ וְדַם הַבְּרִית{{ש}}
וּפְקֹד אֶת צֹאנְךָ צֹאן הַשְּׁאֵרִית{{ש}}
עַל יַד מְשִׁיחֶךָ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד{{ש}}
וּשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ נְבִיא יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}

הַיֶּלֶד הַזֶּה זָכָה לִבְרִיתוֹ{{ש}}
אָבִיו וְאִמּוֹ יִרְאוּ חֻפָּתוֹ{{ש}}
הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ {{ש}}
יִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]</text>
      <sha1>r6a413p9chafria9hndpocdsg9r1jta</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009015</id>
      <parentid>3009014</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:15:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26363-07</username>
        <id>45434</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3009015</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1842" sha1="rpi1dvhwqzsblf5upf4vgvwaeektkqe" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=15}}
בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי / וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ

יֶלֶד הַיֻלָּד יִהְיֶה בְסִימָן טוֹב{{ש}}
יִגְדַּל וְיִהְיֶה כְּמוֹ גַן רָטֹב{{ש}}
יַעֲלֶה וְיַצְלִיחַ וְיִנָצֵל מִקָּטוֹב{{ש}}
אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}

חֵלֶק יֻתַּן לָנוּ בַנְּעִימִים{{ש}}
וּבְיָמָיו נַעֲלֶה לְשָׁלֹש רְגָלִים{{ש}}
גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לְבֵית יְיָ{{ש}}
וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}

זְכֹר רַחֲמֶיךָ וְדַם הַבְּרִית{{ש}}
וּפְקֹד אֶת צֹאנְךָ צֹאן הַשְּׁאֵרִית{{ש}}
עַל יַד מְשִׁיחֶךָ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד{{ש}}
וּשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ נְבִיא יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}

הַיֶּלֶד הַזֶּה זָכָה לִבְרִיתוֹ{{ש}}
אָבִיו וְאִמּוֹ יִרְאוּ חֻפָּתוֹ{{ש}}
הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ {{ש}}
יִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ
{{רפרן|בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי|וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ}}
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]</text>
      <sha1>rpi1dvhwqzsblf5upf4vgvwaeektkqe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1736199</id>
    <revision>
      <id>3009018</id>
      <parentid>3008884</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:31:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* שובבי&quot;ם ת&quot;ת */</comment>
      <origin>3009018</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38674" sha1="mscp44lilftmb9139vhcobjp0p3apd1" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואורמים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]</text>
      <sha1>mscp44lilftmb9139vhcobjp0p3apd1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009019</id>
      <parentid>3009018</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:31:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* שובבי&quot;ם ת&quot;ת */</comment>
      <origin>3009019</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38674" sha1="3rfg52e2pi5chmpo1enr8rtwiuada9c" xml:space="preserve">=נספח ללוח הסליחות=
==כ' סיון==
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא (ע&quot;פ מחזור כל-בו)
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.
|
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
|מסליחות פוזנא-הורודנא:
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* ([[שבתי בבית ה']])
|-
|מקונטרס מנהג של פוזנא:
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת&quot;י)
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
|-
|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך (סליחות ליטא)
|
* ישראל אין מלך
* אלהים באו גוים בקרב מחניך
* חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך טימאו…
* קינה: ציון אל ירפי ידיך
* קינה: ארים קול ילך כנחש
* קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק ע&quot;פ סדר הט&quot;ז (נדפס בספר ילקוט מנחם)
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]]
* אמרתי נא אספרה
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

==יום כיפור קטן==
* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
;מנהג 'מעירי שחר' דק&quot;ק אשכנזים במנטובה
שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

==שובבי&quot;ם ת&quot;ת==
{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}}
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע&quot;ז) !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

;מנהג מנטובה
{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}}
שחרית יום שני:
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום שני:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

שחרית יום חמישי:
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

מנחה יום חמישי:
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]

{{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}}

==סליחות לחברא קדישא==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא{{ש}}וח&quot;ק ירושלים
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]

|-
! פוזנא-הורודנא
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! קראקא
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! (וינה תקמ&quot;ה)
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

==הושענא רבה==
(ממחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה; נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן)
* מנהג ליטא
** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
** עקדה: [[אז בהר מור]]
** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

* מנהג פוזנא וגליציה (פולין?)
** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
** [[אך במתח דין|אך במתח]]
** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]

==תעניות מקומיות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
(חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר)
* אנוסה לעזרה
* ארכו הימים ותלאה רבתה
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: את ה' נודה בפינו
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|-
|כ&quot;ט שבט||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|-
|ב' אדר||פראג||
(חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ)
* אלה אזכרה ואשפכה
* תולעת יעקב אל תיראי
* פזמון: אלה במגן וצינה
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא
|
* [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]
* פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* מי יודע ישוב
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]]
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק|| (ייסדן הט&quot;ז)
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות)
(בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום)
|}

==סליחות על הקדושים==
(בדרך כלל נוספו בתפילות יו&quot;כ)
===על גזירות פראג===
{{הור2|ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}}
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]

===על קדושי גומבין (שנ&quot;ו)===
* מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו&quot;כ)
* ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, כנראה נאמרה במוסף יו&quot;כ בפוזנא)
* ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר)
===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א)===
(נאמרו במוסף יו&quot;כ. נדפסו שם שצ&quot;א)
* אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי (לר' נתן נטע שפירא)
* פזמון: אם עוונינו ענו בנו
===על גזירה בשנת שצ&quot;ו===
(רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל]}})
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
===על קדושי ראזינאי (ת&quot;כ)===
(נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים)
* אנא אדון העולמים

==סליחות לעת צרה==
===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים===
(מנהגים שונים)
* [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
* [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]]
* [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]]
===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי===
(סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד)
* בשעת המגפה:
** אלהים עליון גדול גבור ונורא
** פזמון: אין לנו פה ולא מצח

* לרעב וליוקר המים:
** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]]

* לשלום המלכות:
** אנא האל הנותן עוז ותעצומות
** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך

* למצוא חן בעיני המלך:
** אל מלך יושב על כסא רם ונשא
** פזמון: מלך מלכים ה'
===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים===
(פראג תע&quot;ג{{הערה|נדמ&quot;ח ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ&quot;ב]}})
*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר&quot;א אשכנזי)
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם===
(נד' פראג תס&quot;ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב}})
* אתה זן מקרני ראמים

==סליחות לשומרים לבוקר==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]</text>
      <sha1>3rfg52e2pi5chmpo1enr8rtwiuada9c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/שפתי רננות</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738965</id>
    <revision>
      <id>3009024</id>
      <parentid>3000100</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T13:18:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעמד לשחרית */</comment>
      <origin>3009024</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19704" sha1="16ql5uz76g8237x7v2yxv95epl33zle" xml:space="preserve">=מפתח שפתי רננות=
{{הור2|הפיוטים {{סימון אפור|המסומנים}} נדפסו במהד' ליוורנו תרכ&quot;ה ממקורות קדומים.}}
===ליל ראשון===
*החלותי לחלות פניך מחוללי
*אתאנו לך היום
*יחידה לחנות מחנה
*{{סימון אפור|מסתגאב: אשאלה משוכני סנה}}
*יום לאל צמאתי
*מדי ימי ושני
*מסתגאב: בשם ה' אדמות ומרומות
*ירצה נא את שועי
*בנים בלבב נכלם
*משאת שיר וזמירות
*בתחלת תחנוני
*[[אנא בקראנו]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*חטאנו: אין לנו אורים ותומים

===אחרי נפילת אפים===
*[[אמנם עוונינו למאד גברו]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|זכור נא מלך ברית אבות]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|אפפונו צרות כחומה]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל]]
*אם לחובנא חזית

===ליל שני===
*פתיחה: אלהים אלי אתה לבדך
*[[ישן אל תרדם]]
*אשר יסד ארקים
*[[בזכרי על משכבי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*עזרי יבוא אל מאין
*אל תבוא במשפט עם בנים נאמנים
*[[שחר קמתי להודות]]
*כמפעלי צורי גואלי
*תוכחה: לכופר נפשותינו
*חטאנו: אודה עלי פשעי להתוודות

===ליל שלישי===
*פתיחה: אל אמיץ עושה נפלאות
*אלכה אליך
*[[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
*מסתגאב: בך אומץ חושלים
*פזמון: יבן בעניינו
*צור יעקב קדושו
*[[יה למתי צפנת]]
*היכל ה' ומקדש הדומו
*תוכחה: שובי נפשי לקונך
*חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]

===ליל רביעי===
*פתיחה: אלהים מלטני מיד בני נכר
*מדי חרות ובגדי חופש
*מהרה עורה כבודי עורה
*אנא בערכנו לך שוענו
*{{סימון אפור|יערבו לפניך אמרי שיר תהלתי}}
*אלהים שחרתיך
*לך עיני צופיות
*מסתגאב: ה' שלומך שים עלינו
*מלך דר במרומים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*חטאנו: אשפוך לפניך שיחי בהתעטף עלי רוחי
===ליל חמישי===
*פתיחה: אנחותי יניאוני לילי ויומי
*כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*על רוב עווני וחטאת סבלי
*משכן רום פניתי
*שלשת ישני חברונה
*{{סימון אפור|מסתגאב: שארית יוסף ייחלון}}
*יום עין נשאתי לשמי גבוהים
*יה מרום הקשיבה
*מסתגאב: אדיר נוטה עליות
*יום עמדתי להודות כחשי
*תוכחה: איך מלאני לבי
*חטאנו: אגדיל כים נהמתי
===ליל שישי===
*פתיחה: [[איך אוכל לבוא עדיך]]
*להודות באתי על חטא סתרי
*יום יום יחידתי הוי חודרת
*{{סימון אפור|אני המעלה רפואה}}
*ישן בערש נעימים
*ישן מתי תקיץ מחשק נשפך
*חטאי מנשוא גברו
*בני תמימים משכימים
*מסתגאב: אמיץ אשר לו הגדולה
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: איך תמו מאויי
*חטאנו: אלי אליך אנוה
===ליל שביעי===
*פתיחה: אגעה ואפעה כהרה
*בלבב בר מאד נשבר
*אל נכספתי לראותך
*יום עמדתי לחבר מלין
*לבי יחיל בקרבי
*מסתגאב: אכף לפניך בשבחי
*יום צר עלי יצור
*מבשר ואומר ית ה'
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*אוכיח כפי רוחי
*חטאנו: אלהים אלי אתה אשחרך אתיתי בתחן

===ליל שמיני===
*פתיחה: אליכם אישים ארימה קולי
*נורא מכל ואיום
*יום להיטיב תקרא
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אליו נשאתי נפשי}}
*יליד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים
*האל התולה על בלימה תבל
*מהיום הבא ומפחד היותו
*יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי
*ישאו אמוני אמרים נברים
*מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*חטאנו: אשנס מתני במחגורת פחד
===ליל ערב ראש השנה===
*פתיחה: אזלו הימים וארך הזמן
*יחיל לבי בקרבי
*בהקיצי ישיחני לבי
*יום לפני אל עילום
*{{סימון אפור|שוגה בהבלי תאוה}}
*אנא ה' לצעקי הקשיב
*יראתי מאימת משפט
*מסתגאב: יהיו לרצון הגיוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*אלהי עולם הקשב לחשי
*[[אחות קטנה]]
*חטאנו: אשאלה ממך את ישע עמך
*מושב: בשבתי וקומי יה זכרתיך
===ליל א' של ראש השנה===
*פתיחה: אני היום אקח מועד
*מנומם בעת קומם
*שוכן עד מאז
*לפני המלך אשפוך את עתירתי
*מסתגאב: מחסה לשחר פניך קמתי
*אל בית מלך לבוא נקראתי
*מסתגאב: יחיד טרם היות עולם ומתכונתו
*ישראל עם קדושו 
*יונה זמיריך הרבי ושיריך
*יום זה מאז בחרתו
*מסתגאב: יעיר לבבי הגיוני
*מלאך שמך בקרבו
*מסתגאב: ה' שמך ארנן ברנני
*משמר הציבו
*מסתגאב: יושבים בארץ מוני
*יודעי תרועה בליל זה להושיעם
*עת שערי רחמים פתח לנו
*מלך האחד והמיוחד
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
{{הור|בלילות שבת, ר&quot;ה ויו&quot;כ:}}
*ה' מה נעמה אהבתך
*[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ה' מלך. אז עד לא גשמי עליה
===ליל ב' של ראש השנה===
*פתיחה: אסמך היום על רחמי רצונך
*יום לריב תעמוד ולדין עמים
*מסתגאב: יה לישע אוחיל
*אנא הינשא להעיר פלאות
*מסתגאב: אתיו אמונים ביחד
*מפני פחד ה'
*מסתגאב: אלהים אודה שמך
*יעלו לאלף ולרבבה
*יפהפיה השבויה
*עובר על פשע ונושא חובה
*מסתגאב: אור ישעך יגיה חשכי
*אל דמי לכם ילדי איתני
*מי גוי גדול כעמו
*זרע ידידי לי בחרתיהו
*מסתגאב: אדון לאב המון ברב גדלו
*אנא זכור נא את יום העקידה
*מבשר שלום משמיע ישועה
*תוקעים למצוא פדיום
*מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
*[[עת שערי רצון להפתח]] – באחרית נוסה
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
*ה' מלך. קדם פעל וקנה יקרה מפז
===ליל תענית===
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[איתן למד דעת בטרם ידעוך כל]]
*אל צור ציר קרא
*אחר נוגנים שירו
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים באיטום אוזנינו]]
*אתאנו על שמך ענה עם מבקשי שמך


*אדיר ונאור חטאנו לפניך רחם עלינו
*[[עשה למען שמך]]
*עננו
*[[כשענית לאברהם]]
*[[דעני לעניי]]
===ליל צום גדליה===
*פתיחה: איגש שפל רוח
*[[יעירוני רעיוני]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אסיר בכלוא מצוקה}}
*חי בכל ממשלתו
*לאיש כמוני רשעי
*יחפש מכה ומכה
*מסתגאב: און זרענו ועמל קצרנו
*אצילים בראש בנים קראתם
*בליל צאת המועד
*תוכחה: יחידה החטאה
*חטאנו: שובנו אלהי ישענו
*מושב: שבת משושי ורבו יגוני
===עשי&quot;ת ליל ד'===
*פתיחה: אנא אזון חין עם ערב ובקר ייחדוך
*אמונים שיחרו פני אדוניהם
*הן לא קצרה
*יוצק דמע
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*מבטן אתה גוזי
*שפכו נפש מול אלהיכם
*מסתגאב: אנשי אמונה נקדשו
*[[שופט כל הארץ]]
*בלב חרד מאד רועד
*תוכחה: אשרי איש שם לבו
*חטאנו: אשפל אדל
*מושב: יה לאסירים שערים יפתחו

===עשי&quot;ת ליל ה'===
*פתיחה: אנשי אמת עמלי תורות
*שוחרי רצון אל
*מסתגאב: שובו אל אביכם שבשמים
*אשר לו ים וחרבה
*[[יעזוב רשע נתיבו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: שובו שובו מחטאות}}
*ידעו הבנים השובבים
*ממרום לבן ערום
*ממרום קול עובר
*אל היכל קדשו
*תוכחה: אותות מעשה אלהים
*חטאנו: מנומי קמתי ובאתי
*מושב: פתחי תהלות אסיריך פתחו

===עשי&quot;ת ליל ו'===
*פתיחה: אנא ה' רחמיך ייראו
*מתי רוחות עצובות
*אנא התעשת
*מסתגאב: אז מקדם קדמוני
*שומע לאביונים
*משכיל נגינותי
*עת שערי רצון – אני מזכיר היום
*יושב הכרובים על ארון חונה
*יום בדינך אעמוד אלהי עולם
*תוכחה: רוח ובשר צמדו
*חטאנו: אל ארך אפים אתה מושיעי
*מושב: מרעד מפני צורו שיחר
===עשי&quot;ת ליל ז'===
*פתיחה: אמנם אלהי אני אשמתי
*ימינך נושא עווני
*מסתגאב: יסר יצרך וגעור ברוחך
*שובו שובבים מחטאיכם
*לבית אל באנו
*{{סימון אפור|מסתגאב: רב אודך כל ימי חיי}}
*[[מקור עיני]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: ישני לב התעוררו
*חטאנו: ימי קלו מני רץ
*מושב: אל ממגינה תסתירני

===ליל ערב יום כיפור===
*פתיחה: אין דורש ואין מבקש
*[[משתחוים להדרת קודש]]
*[[ירצה עם אביון]]
*מסתגאב: זועק בקראו גרונו ניחר
*שמעתי אלהי קולך בתוכי
*מנום אנחה העיר חוזה
*צועקה מים חטא
*בלבבי דיברתי
*מושב: שמך להודות לבי לא אחר

===ליל צומא רבא===
*פתיחה: איך אתיצבה היום
*מלא רחמים ונושא עוון
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*[[דלתיך הלילה]]
*מסתגאב: אליכם אישים אקרא
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך
*גדל יגוני מיום איום
*מסתגאב: אשמתי ואשמו נאות משכני
*בליל עשור להתכפר
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל כולכם}}
*ערכו תהלות עוז בני אפרים
*יערב שיחי לפני קדוש
*מסתגאב: אמוני לבב הבינו
*יום נועדו בו כל בני אפרים
*בעשור לחודש ביום כיפור עווני
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אלהי ישראל מושיע וגואל}}
*יום דרוש העומדים כפרתי
*ביום עשור קראתיך
*{{סימון אפור|שוחריך הלילה}}
===שבת א'===
*פתיחה: בשם אלהי אברהם אפתחה
*ישמעני אלהים בקראי לנגדו
*אנא נותן מנוחה
*מסתגאב: אדון כל מעשיו גבוהים
*ישרים דורשי נופש
*לעמך ישראל נתת מנוחה
*את יום השבת במיטב שיר לדרשו
*אוהלי רון ברעדה
*עזרי יבוא אל מאין
*חתימה: חנון הנחיל מנוחה מאתו
===שבת ב'===
*פתיחה: אדון אשר יצוריו יצר
*מבית צבי ארמונה
*יום שביעי קידשת
*מסתגאב: לה' את יום השביעי
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*יונים בידי יוונים
*שבת מה טוב להודות לאל
*ירושלים למוניך
*מחולל כל בקו יושר
*אלהי קדם מעונה ישובב יונה הגלה
*חתימה: אנשי מליצה ותבונה
===שבת ג'===
*פתיחה: אז משבעים לשון
*בירושלים אור חדש תחדש
*ידבר פי בסוד אלפי
*מסתגאב: אם תשמור חוקי הרשומים
*עמך לשחרך
*אצפה לאלי וידלני
*יום שבת ומשמריו
*אכן בעובדי לך
*יום ליל שמתי
*חתימה: שוררו ילדי אמוני

===שבת ד'===
*פתיחה: אז שש מאות ושלש עשרה מצוות חרוזות
*יישרתי תפילתי
*תן זמירות עמי
*מסתגאב: אל תשיב כפועלי
*אשרי אדם יעוז בצורו
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*ישראל מכל עם
*[[יום שבתון|יום שבתון אין לשכוח]]
*שתיל עמי אל ושרשו
*מסתגאב: כי בו אלהים דבר בקדשו
*חתימה: שבחך אל סידרתי כפי כוחי
===שבת תשובה===
*פתיחה: אשא לב ועין
*ידיכם צבאות ה'
*אמונים בליל זה ערכו
*אל בחר בישראל לזכותם
*משכנות מבטחים ובית מנוח
*יום המנוחה וחבלה
*היום מה נכבד ויקר להמוני
*תוכחה: אשווע אל אלי
*יום באתם לחלות
*מסתגאב: אנחנו אשמים קדחנו
*תוכחה: חלו נא פני אל בלילכם

===מעמדות===
*לליל ראשון: 
**יונת אלם קבעה מעונה
**יום צעקי באישון
*לליל שני: 
**ישנו נדיבים להלל
**ישאו אל אל בשמים
*לליל שלישי: 
**מה לך נרדם עורה וקמת
**שקדתי על דלתי פתחיך
**יפיקון רצונך מתים ידרושו
*לליל רביעי: 
**יה צדקו רם מעל
**יערב מעמד תחנון רביעים
*לליל חמישי: 
**יה הדרש לעדה חשה
*לליל שישי: 
**יה כל לספר אודות
*לליל שביעי: 
**ינעם מהלל שוועת 
*לליל שמיני: 
**יחיד אשר עד שוכן
*לליל תשיעי: 
**יד הצבתי לשורר והודות
*לליל עשירי: 
**יעשה תבואה ופרי
*לליל י&quot;א: 
**יה הדרש והואל
*לליל י&quot;ב: 
**ירצה עם חרדו
*לליל י&quot;ג (ער&quot;ה): 
**יה מפחדך חל כל בשר
**יצוה ישועתנו
*לליל י&quot;ד (א של ר&quot;ה): 
**יושב כס תהלות שמעה
*לליל ט&quot;ו (ב של ר&quot;ה):
**יעתר שם פניו
*לליל ט&quot;ז (צום גדליה): 
**ייצבתי עמודים
*לליל י&quot;ז (ד' תשרי): 
**יש מאין בורא
*לליל י&quot;ח (ה' תשרי): 
**יערב שיח בן יסר
*לליל י&quot;ט (ו' תשרי): 
**יום לבי סבותי
*לליל כ (ז' תשרי): 
**יעלו דברים בעשרים אמרים
*לליל כ&quot;א (ח' תשרי): 
**מלכי לך שיטחתי
*לליל כ&quot;ב (ערב יו&quot;כ): 
**בלילה תקדם
*לליל כ&quot;ג (יו&quot;כ): 
**ליל עשרים ושלשה

===מעמד לצומא רבא===
*אעירה שחר על דברתך
*לברוך שאמר: יה צורי אורי נרי
*אופן: שנאנים שאננים
*רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
*רשות לנשמת: אשכימה שחר יום ייחדת
*(אופן): לך שדי ואמור די
*מצדר: ויהי הכל במאמר אל עליון
*(יוצר): אלהי אחפש ימותי למצוא נוהו

===מעמד לשחרית===
*רשות למגן: וארץ איכף לאלהי ואתחנן
*מגן: אמוניו נוצר ומושך לחיק בני
*פזמון: יענה בבור אבות
*כרוג: יושיע צופים
*מחיה: אבן שתיה בקדש הושתה
*פזמון: יום צדו צעדי
*כרוג: יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
*משלש: אוהל צדק ומקדש קדש
*פזמון: יום צעקו שבים
*תוכחה: מה נפש נוכחת
*'''מה''' אמונה נאה לדרוש
*פזמון: יום עירם אעמוד מצדקתי
*'''רבו''' יתרו מפלאות
*פזמון: מה רבו פלאיך
*'''מעשיך''' אין ערוך אלימו
*פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
*'''ה'''' אבי עד באין נולד ומוליד
*אבאר שם אדיר
*'''כולם''' יצורי חומר
*פזמון: לידך בני עולם
*אדר יקריו
*'''בחכמה''' יסדת עולם
*בחכמתך אזרת הוד
*פזמון: מי ימלל גבורתו וישמיע כל תהלתו
*'''עשית''' ארבעה אדנים
*פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
*'''מלאה''' ימינך טובות
*אז כסאך טרם הדומך תכנת
*'''הארץ''' אדניה על בלימה הטבעת
*פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
*'''קניניך''' יורו ויגידו
*קניניך ארבע יסודות
*פזמון: יד תתיר לבן מעתיר

===מעמד למוסף===
*מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: ישעך הלבש
*מחיה: אבני קודש ומצוקי ארץ
*פזמון: אלהים מה טובו
*כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה
*משלש: תמימי אורח
*תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
*'''אודך''' יושב תהלות
*פזמון: מוסד מכיל עולם
*'''על''' יוצרי ישעי וכבודי
*פזמון: יספת אלהים לנחלתך
*'''נוראות''' אז מני עד
*פזמון: פי יספר צדקתך
*'''נפלאתי''' אל ראשון
*'''מעשיך''' אמיץ
*'''נפשי''' ימיה תקוה
*פזמון: יתרת כל גביר יכול
*יפה לאל להלל

===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
*סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
*מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
*[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
*תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]

===סליחות===
*מסתגאב: [כי] אשפוך כמים מי דמעות
===מנחה===
*מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
*כרוג: יתפאר צעיפי
*מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
*כרוג: ישראל צורו מגמת פניו
*{{סימון אפור|מסתגאב: הלוא זה יום יחיד}}
*משלש: יונה חפשה בנטות היום
*תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל בחירי לעם בחרתיך}}
*אז ברבות חטאים
*יום זה הואל
*חטאנו: את שם ה' אברך
*{{סימון אפור|מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך}}
===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]
*רשות: וארץ אשא בשיר קולי
*מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מזער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו לפניך
*סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
*סליחה: על עב קל ממרומך
*סליחה: ידידיך מאמש
*את נפשך גוי קדוש הופעתי
*סליחה: בנשף קידמתי
*תוכחה: מצעק מעלות השחר</text>
      <sha1>16ql5uz76g8237x7v2yxv95epl33zle</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אערוך מהלל ניבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738987</id>
    <revision>
      <id>3009016</id>
      <parentid>2999547</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:17:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26363-07</username>
        <id>45434</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3009016</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4535" sha1="ed75rk47pqct3wbd07ttnh0smzr4z5w" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=15}}
{{הור|סימן: '''אני דוד בן אהרון בן חסין חזק'''}}

{{סי|אֶ}}עֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי {{ש}}
לִפְנֵי אֱלֹהֵי אָבִי {{ש}}
לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי {{ש}}
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

{{סי|נָ}}טַע הָאֵל בִּישֻׁרוּן {{ש}}
חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן {{ש}}
אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן {{ר1}}
מְשָׁרֵת צוּר מִשְׂגַּבִּי

{{סי|כֹּ}}הֵן לְאֵל עֶלְיוֹן הוּא{{ש}}
פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ{{ש}}
הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ{{ר1}}
הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי

{{סי|י}}וֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵל{{ש}}
הָרַג בְּכֹחַ וָאֵל{{ש}}
נְשִׂיא שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל{{ר1}}
וּבַת צוּר שְׁמָהּ כָּזְבִּי

{{סי|דִּ}}ין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ{{ש}}
אִישׁ אֲרָמִית מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
קַנָּאִים הֵם פּוֹגְעִים בּוֹ{{ר1}}
וַיֹּאמֶר אָרִיק חַרְבִּי

{{סי|וַ}}יָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה{{ש}}
רֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה{{ש}}
וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה{{ר1}}
נִתְגַּבֵּר כְּמוֹ לָבִיא

{{סי|דָּ}}קַר בְּחַרְבּוֹ אוֹתָם{{ש}}
כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם{{ש}}
עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם{{ר1}}
וּלְמֹשֶׁה אוֹתָם הֵבִיא

{{סי|בִּ}}שְׂכַר זֹאת אֵל חַי עוֹלָם{{ש}}
נָתַן לוֹ שָׂכָר מֻשְׁלָם{{ש}}
בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם{{ר1}}
וַיְכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי

{{סי|נִ}}סִּים עֶשֶׂר וּשְׁנַיִם{{ש}}
בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים{{ש}}
עָשָׂה לוֹ דַר שָׁמַיִם{{ר1}}
צוּרִי גּוֹאֲלִי אָבִי

{{סי|אֱ}}מֶת בְּפִיהוּ הָיָה{{ש}}
לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה{{ש}}
עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה{{ר1}}
וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר שׁוּבִי

{{סי|הַ}}שֶּׁמֶן גַּם הוּא שָׁרְתָה{{ש}}
בְרָכָה בּוֹ וְהָיְתָה{{ש}}
כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלְתָה{{ר1}}
וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי

{{סי|ר}}וֹדְפִים אַחֲרֵי תֹהוּ{{ש}}
הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִיהוּ{{ש}}
וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא{{ר1}}
אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא

{{סי|וְ}}גָזַר אֹמֶר עָשָׂה{{ש}}
מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה{{ר1}}
הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא

{{סי|נָ}}תַן לוֹ הָאֵל מַהְלְכִים{{ש}}
בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים{{ש}}
וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים{{ר1}}
הוּא נִגְלָה כַּעֲרָבִי

{{סי|בִּ}}קְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה{{ש}}
עָלֹה עָלָה בַסְּעָרָה{{ש}}
אֱלִישָׁע אֵלָיו קָרָא{{ר1}}
וַיֹּאמֶר אָבִי אָבִי

{{סי|נַ}}פְשִׁי לַיְלָה אִוַּתְהוּ{{ש}}
מִי יִתֵּן אֶמְצָאֵהוּ{{ש}}
פֶּתַח בֵּיתִי אֶרְאֵהוּ{{ר1}}
יַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנַבִּי

{{סי|חֲסִין}} קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה{{ש}}
אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה{{ש}}
הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה{{ר1}}
תְּשׁוּרָה אֵלָיו אָבִיא

{{סי|חֵ}}ן חֵן לוֹ אִישׁ לוֹ נִגְלָה{{ש}}
בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיְלָה{{ש}}
וּבִבְרִית דַּם הַמִּילָה{{ר1}}
בֹּא יָבֹא רָץ כַּצְּבִי

{{סי|זָ}}כוּר לְטוֹב יָאִיר נֵרִי{{ש}}
יְבַשֵּׂר צִיּוֹן עִירִי{{ש}}
יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי{{ר1}}
מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי

{{סי|ק}}וֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי{{ש}}
יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי{{ש}}
וְלֹא דּוּמִיָּה לִי{{ר1}}
כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי.
[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אליהו הנביא]]</text>
      <sha1>ed75rk47pqct3wbd07ttnh0smzr4z5w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קונסטנטין</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739013</id>
    <revision>
      <id>3009012</id>
      <parentid>2999746</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:14:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* א' של ראש השנה */</comment>
      <origin>3009012</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2804" sha1="gsk68nrdzwgzikc3n2omxkaq52jzwoq" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא תונס תרע&quot;ג
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו
=== יום כיפור===
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
*סליחה: יה איום
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך אדם נשמה באפו
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: אדברה וירוח לי
*סדר עבודה: אזכיר גבורות אלוה נאדרי
*תוכחה: שוכני בתי חמר
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
*סליחה: מלכי עולם בורא
===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>gsk68nrdzwgzikc3n2omxkaq52jzwoq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009013</id>
      <parentid>3009012</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:14:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ב' של ראש השנה */</comment>
      <origin>3009013</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3130" sha1="9c0mgzmrlnc2zxw521hnmcit0unmu3y" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא תונס תרע&quot;ג
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
{{רקע אפור}}
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: ירצה צור
*מגן: אב המון גוים
*סליחה: מנומם בעת קומם
{{סוף}}
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
*ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה
*סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
*סליחה: יה איום
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך אדם נשמה באפו
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: אדברה וירוח לי
*סדר עבודה: אזכיר גבורות אלוה נאדרי
*תוכחה: שוכני בתי חמר
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
*סליחה: מלכי עולם בורא
===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>9c0mgzmrlnc2zxw521hnmcit0unmu3y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009017</id>
      <parentid>3009013</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:26:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום כיפור */</comment>
      <origin>3009017</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3802" sha1="ddmr9i8s55z5s7o645qlf7dkddy3wk3" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא תונס תרע&quot;ג
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
{{רקע אפור}}
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: ירצה צור
*מגן: אב המון גוים
*סליחה: מנומם בעת קומם
{{סוף}}
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
*ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה
*סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===
*{{סימון אפור|יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא}}
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
*{{סימון אפור|רשות: וארץ אשפיל}}
*סליחה: יה איום
{{רקע אפור}}
*מגן: אבן בוחן
*סליחה: יענה בבור אבות
*מחיה: אזי בהר המור
*כרוג: שלום רב
*משלש: איש תם יושב
{{סוף}}
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
*ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
*סליחה: כל מעשה ה'
*קרוב אתה לכל מבקשיך
*יה&quot;ר שתחשב עמידתי
*חרדים לבית תפילתם
{{סוף}}
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*{{סימון אפור|בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי}}

===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: אדברה וירוח לי
*סדר עבודה: אזכיר גבורות אלוה נאדרי
*תוכחה: שוכני בתי חמר
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
*סליחה: מלכי עולם בורא
===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>ddmr9i8s55z5s7o645qlf7dkddy3wk3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009020</id>
      <parentid>3009017</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:32:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3009020</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4013" sha1="dwuehe4odggh9rqjrev31xua88373do" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא, מהד' ליוורנו תרל&quot;ב ומהד' תונס תרע&quot;ג. הפיוטים שקוצצו במהדורה המאוחרת מסומנים באפור. הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *.
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
{{רקע אפור}}
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: ירצה צור
*מגן: אב המון גוים
*סליחה: מנומם בעת קומם
{{סוף}}
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
*ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה
*סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===
*{{סימון אפור|יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא}}
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
*{{סימון אפור|רשות: וארץ אשפיל}}
*סליחה: יה איום
{{רקע אפור}}
*מגן: אבן בוחן
*סליחה: יענה בבור אבות
*מחיה: אזי בהר המור
*כרוג: שלום רב
*משלש: איש תם יושב
{{סוף}}
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
*ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
*סליחה: כל מעשה ה'
*קרוב אתה לכל מבקשיך
*יה&quot;ר שתחשב עמידתי
*חרדים לבית תפילתם
{{סוף}}
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*{{סימון אפור|בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי}}

===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: אדברה וירוח לי
*סדר עבודה: אזכיר גבורות אלוה נאדרי
*תוכחה: שוכני בתי חמר
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
*סליחה: מלכי עולם בורא
===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>dwuehe4odggh9rqjrev31xua88373do</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009021</id>
      <parentid>3009020</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:56:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף */</comment>
      <origin>3009021</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6146" sha1="l5hxm8yk9l97d1ikv2c4a2n5cu9w0m8" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא, מהד' ליוורנו תרל&quot;ב ומהד' תונס תרע&quot;ג. הפיוטים שקוצצו במהדורה המאוחרת מסומנים באפור. הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *.
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
{{רקע אפור}}
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: ירצה צור
*מגן: אב המון גוים
*סליחה: מנומם בעת קומם
{{סוף}}
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
*ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה
*סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===
*{{סימון אפור|יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא}}
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
*{{סימון אפור|רשות: וארץ אשפיל}}
*סליחה: יה איום
{{רקע אפור}}
*מגן: אבן בוחן
*סליחה: יענה בבור אבות
*מחיה: אזי בהר המור
*כרוג: שלום רב
*משלש: איש תם יושב
{{סוף}}
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
*ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
*סליחה: כל מעשה ה'
*קרוב אתה לכל מבקשיך
*יה&quot;ר שתחשב עמידתי
*חרדים לבית תפילתם
{{סוף}}
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*{{סימון אפור|בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי}}

===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: אדברה וירוח לי
*סדר עבודה: אזכיר גבורות אלוה נאדרי{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל&quot;ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע&quot;ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}}
{{רקע אפור}}
*מה נהדר: [[כאומן רופא]]
*אשרי עין ראתה ארון התפארת
*נשארנו ריקים וצועקים
{{סוף}}
;סליחות:
{{רקע אפור}}
*סליחה: אמצה ממנו אשמתנו
*סליחה: יוספים שנית לעמוד
*אנה אדון העולם
*אבאר דת שעשועים
*מחרך: לערוך שיר באנו
*סליחה: אלהי נשמת אנוש
*סליחה: מציב אדמה
*סליחה: האומרים בקול שירים
*סליחה: כל היצור יאבד
*סליחה: שוכן שמי ערץ
*סליחה: שנאנים שאננים
*סליחה: שם ה' צבאות
*סליחה: יה יעריצון
*סליחה: שובה שביתנו
*מי כמוך אל יוסד אדניי
*מי כמוך שדי עד לא ראשית
*אנחנו החומר
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו
*כי רכובו בערבות
*יתגדל אדיר בשמי ערץ
*סליחה: יה צוה הנחה
*סליחה: יום אחד בשנה
*סליחה: מושכי עול עוונים
*היום יודע אל רם
{{סוף}}
*תוכחה: שוכני בתי חמר
{{רקע אפור}}
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
{{סוף}}
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
{{רקע אפור}}
*סליחה: אלהי קדם מעונה
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*סליחה: רועה ישראל האזינה
*סליחה: זכור נא אלהינו
*סליחה: מצעק מעלות השחר
*פזמון: אל נגלה במדות שלש עשרה
*סליחה: ידידיך מאמש
*סליחה: בנשף קדמתי
*סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה
*סליחה: אל נורא עלילה
{{סוף}}
*סליחה: מלכי עולם בורא
{{רקע אפור}}
*סליחה: שם אל קמתי לברך
*סליחה: המבדיל - יצוה ה' חסדו
{{סוף}}

===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>l5hxm8yk9l97d1ikv2c4a2n5cu9w0m8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009022</id>
      <parentid>3009021</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:57:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום כיפור */</comment>
      <origin>3009022</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6167" sha1="6zhg2ykhyalthsed1qyknn2ixce5ev8" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא, מהד' ליוורנו תרל&quot;ב ומהד' תונס תרע&quot;ג. הפיוטים שקוצצו במהדורה המאוחרת מסומנים באפור. הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *.
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
{{רקע אפור}}
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: ירצה צור
*מגן: אב המון גוים
*סליחה: מנומם בעת קומם
{{סוף}}
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
*ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה
*סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===
{{רקע אפור}}
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
{{סוף}}
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
{{רקע אפור}}
*רשות: וארץ אשפיל
{{סוף}}
*סליחה: יה איום
{{רקע אפור}}
*מגן: אבן בוחן
*סליחה: יענה בבור אבות
*מחיה: אזי בהר המור
*כרוג: שלום רב
*משלש: איש תם יושב
{{סוף}}
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
*ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
*סליחה: כל מעשה ה'
*קרוב אתה לכל מבקשיך
*יה&quot;ר שתחשב עמידתי
*חרדים לבית תפילתם
{{סוף}}
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
{{רקע אפור}}
*בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
{{סוף}}

===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: אדברה וירוח לי
*סדר עבודה: אזכיר גבורות אלוה נאדרי{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל&quot;ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע&quot;ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}}
{{רקע אפור}}
*מה נהדר: [[כאומן רופא]]
*אשרי עין ראתה ארון התפארת
*נשארנו ריקים וצועקים
{{סוף}}
;סליחות:
{{רקע אפור}}
*סליחה: אמצה ממנו אשמתנו
*סליחה: יוספים שנית לעמוד
*אנה אדון העולם
*אבאר דת שעשועים
*מחרך: לערוך שיר באנו
*סליחה: אלהי נשמת אנוש
*סליחה: מציב אדמה
*סליחה: האומרים בקול שירים
*סליחה: כל היצור יאבד
*סליחה: שוכן שמי ערץ
*סליחה: שנאנים שאננים
*סליחה: שם ה' צבאות
*סליחה: יה יעריצון
*סליחה: שובה שביתנו
*מי כמוך אל יוסד אדניי
*מי כמוך שדי עד לא ראשית
*אנחנו החומר
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו
*כי רכובו בערבות
*יתגדל אדיר בשמי ערץ
*סליחה: יה צוה הנחה
*סליחה: יום אחד בשנה
*סליחה: מושכי עול עוונים
*היום יודע אל רם
{{סוף}}
*תוכחה: שוכני בתי חמר
{{רקע אפור}}
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
{{סוף}}
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
{{רקע אפור}}
*סליחה: אלהי קדם מעונה
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*סליחה: רועה ישראל האזינה
*סליחה: זכור נא אלהינו
*סליחה: מצעק מעלות השחר
*פזמון: אל נגלה במדות שלש עשרה
*סליחה: ידידיך מאמש
*סליחה: בנשף קדמתי
*סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה
*סליחה: אל נורא עלילה
{{סוף}}
*סליחה: מלכי עולם בורא
{{רקע אפור}}
*סליחה: שם אל קמתי לברך
*סליחה: המבדיל - יצוה ה' חסדו
{{סוף}}

===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>6zhg2ykhyalthsed1qyknn2ixce5ev8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009025</id>
      <parentid>3009022</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T13:21:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום כיפור */</comment>
      <origin>3009025</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6226" sha1="7cal0lm66z4umtr9cvx5t7glvav6gob" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא, מהד' ליוורנו תרל&quot;ב ומהד' תונס תרע&quot;ג. הפיוטים שקוצצו במהדורה המאוחרת מסומנים באפור. הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *.
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
{{רקע אפור}}
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: ירצה צור
*מגן: אב המון גוים
*סליחה: מנומם בעת קומם
{{סוף}}
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
*ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה
*סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===
{{רקע אפור}}
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
{{סוף}}
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
{{רקע אפור}}
*רשות: וארץ אשפיל
{{סוף}}
*סליחה: יה איום
{{רקע אפור}}
*מגן: אבן בוחן
*סליחה: יענה בבור אבות
*מחיה: אזי בהר המור
*כרוג: שלום רב
*משלש: איש תם יושב
{{סוף}}
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
*ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
*סליחה: כל מעשה ה'
*קרוב אתה לכל מבקשיך
*יה&quot;ר שתחשב עמידתי
*חרדים לבית תפילתם
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
{{סוף}}
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
{{רקע אפור}}
*בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
{{סוף}}

===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: אדברה וירוח לי
*סדר עבודה: אזכיר גבורות אלוה נאדרי{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל&quot;ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע&quot;ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}}
{{רקע אפור}}
*מה נהדר: [[כאומן רופא]]
*אשרי עין ראתה ארון התפארת
*נשארנו ריקים וצועקים
{{סוף}}
;סליחות:
{{רקע אפור}}
*סליחה: אמצה ממנו אשמתנו
*סליחה: יוספים שנית לעמוד
*אנה אדון העולם
*אבאר דת שעשועים
*מחרך: לערוך שיר באנו
*סליחה: אלהי נשמת אנוש
*סליחה: מציב אדמה
*סליחה: האומרים בקול שירים
*סליחה: כל היצור יאבד
*סליחה: שוכן שמי ערץ
*סליחה: שנאנים שאננים
*סליחה: שם ה' צבאות
*סליחה: יה יעריצון
*סליחה: שובה שביתנו
*מי כמוך אל יוסד אדניי
*מי כמוך שדי עד לא ראשית
*אנחנו החומר
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו
*כי רכובו בערבות
*יתגדל אדיר בשמי ערץ
*סליחה: יה צוה הנחה
*סליחה: יום אחד בשנה
*סליחה: מושכי עול עוונים
*היום יודע אל רם
{{סוף}}
*תוכחה: שוכני בתי חמר
{{רקע אפור}}
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
{{סוף}}
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
{{רקע אפור}}
*סליחה: אלהי קדם מעונה
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*סליחה: רועה ישראל האזינה
*סליחה: זכור נא אלהינו
*סליחה: מצעק מעלות השחר
*פזמון: אל נגלה במדות שלש עשרה
*סליחה: ידידיך מאמש
*סליחה: בנשף קדמתי
*סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה
*סליחה: אל נורא עלילה
{{סוף}}
*סליחה: מלכי עולם בורא
{{רקע אפור}}
*סליחה: שם אל קמתי לברך
*סליחה: המבדיל - יצוה ה' חסדו
{{סוף}}

===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>7cal0lm66z4umtr9cvx5t7glvav6gob</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009026</id>
      <parentid>3009025</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T13:22:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף */</comment>
      <origin>3009026</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6231" sha1="394hifposowxiurtisq60h12fzizvlh" xml:space="preserve">מחזור קטן כמנהג קצונטינא, מהד' ליוורנו תרל&quot;ב ומהד' תונס תרע&quot;ג. הפיוטים שקוצצו במהדורה המאוחרת מסומנים באפור. הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *.
===א' של ראש השנה===
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
*בקשה: אלהי אל תדינני כמעלי
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: רעה בשבטך
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*שבח: האל המלך יושב
*אופן: ידי רשים נחלשים
*קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
*קדיש: מרומם אל בישראל
*יוצר: אסיר משחר
*מגן: אתה כוננת מישרים
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*משלש: למשפט כונן כסאו
*סילוק: יראי ה' הללוהו
{{סוף}}
*סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד*
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*עת שערי רצון - באחרית נוסה*
*ה' בקול שופר*
*פזמון: קול שופר הדרור
*אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===
*לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
*כל ברואי
*ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
*אדון עולם
*יתברך צור (פתיחה ליגדל)
*יגדל
*בת אהובת אל
*שופט כל הארץ
*יום זה דר במרומים
*ה' יום לך אערוך תחינה
===ב' של ראש השנה===
*בקשה: ה' נגדך כל תאותי
*רשות: שואף כמו עבד
*מחרך: מי יתנני עבד 
*נשמת: נשמת יראיך עורכי
*אופן: יה שמך ארוממך
{{רקע אפור}}
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: ירצה צור
*מגן: אב המון גוים
*סליחה: מנומם בעת קומם
{{סוף}}
*כרוג: יאזין צור היום
*מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
*ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה
*סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
*פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===
{{רקע אפור}}
*יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
{{סוף}}
*רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
*רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*שבח: האל המלך
*שבח: אל אדון סלח נא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
{{רקע אפור}}
*רשות: וארץ אשפיל
{{סוף}}
*סליחה: יה איום
{{רקע אפור}}
*מגן: אבן בוחן
*סליחה: יענה בבור אבות
*מחיה: אזי בהר המור
*כרוג: שלום רב
*משלש: איש תם יושב
{{סוף}}
*סליחה: יום צעקו שבים
*וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
*סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
*ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
*סליחה: כל מעשה ה'
*קרוב אתה לכל מבקשיך
*יה&quot;ר שתחשב עמידתי
*חרדים לבית תפילתם
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
{{סוף}}
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
{{רקע אפור}}
*בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
{{סוף}}

===מוסף===
*סלוק: אלהי ישראל אאדירה
*רשות לסדר עבודה: [[אדברה וירוח לי]]
*סדר עבודה: [[אזכיר גבורות אלוה]]{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל&quot;ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע&quot;ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}}
{{רקע אפור}}
*מה נהדר: [[כאומן רופא]]
*[[אשרי עין ראתה ארון התפארת]]
*[[נשארנו ריקים וצועקים]]
{{סוף}}
;סליחות:
{{רקע אפור}}
*סליחה: אמצה ממנו אשמתנו
*סליחה: יוספים שנית לעמוד
*אנה אדון העולם
*אבאר דת שעשועים
*מחרך: לערוך שיר באנו
*סליחה: אלהי נשמת אנוש
*סליחה: מציב אדמה
*סליחה: האומרים בקול שירים
*סליחה: כל היצור יאבד
*סליחה: שוכן שמי ערץ
*סליחה: שנאנים שאננים
*סליחה: שם ה' צבאות
*סליחה: יה יעריצון
*סליחה: שובה שביתנו
*מי כמוך אל יוסד אדניי
*מי כמוך שדי עד לא ראשית
*אנחנו החומר
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו
*אמרו לאלהים אל מלך בעולמו
*כי רכובו בערבות
*יתגדל אדיר בשמי ערץ
*סליחה: יה צוה הנחה
*סליחה: יום אחד בשנה
*סליחה: מושכי עול עוונים
*היום יודע אל רם
{{סוף}}
*תוכחה: שוכני בתי חמר
{{רקע אפור}}
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
{{סוף}}
*סליחה: יה אשר אשפוך לפני
*סליחה: ייטב רחשי
*סליחה: אנא כעב זדוני תמחהו
{{רקע אפור}}
*סליחה: אלהי קדם מעונה
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*סליחה: רועה ישראל האזינה
*סליחה: זכור נא אלהינו
*סליחה: מצעק מעלות השחר
*פזמון: אל נגלה במדות שלש עשרה
*סליחה: ידידיך מאמש
*סליחה: בנשף קדמתי
*סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה
*סליחה: אל נורא עלילה
{{סוף}}
*סליחה: מלכי עולם בורא
{{רקע אפור}}
*סליחה: שם אל קמתי לברך
*סליחה: המבדיל - יצוה ה' חסדו
{{סוף}}

===עשרת ימי תשובה===
*סליחה: ה' יושב קדם

(אחר כך בקשות ופזמונים)</text>
      <sha1>394hifposowxiurtisq60h12fzizvlh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק עונש מוות למחבלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739553</id>
    <revision>
      <id>3009201</id>
      <parentid>3003454</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:47:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <origin>3009201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1915" sha1="owelgkhkv26vzfqjkwfygmgss1hpnmd" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|12432858}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3520|חוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432858.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;האזור&quot; - כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה), התשכ&quot;ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009

{{ח:סעיף|3|עונש מוות ביהודה והשומרון}}
{{ח:ת}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בניסן התשפ״ו (5 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוק חופש המידע}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>owelgkhkv26vzfqjkwfygmgss1hpnmd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009202</id>
      <parentid>3009201</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:48:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <origin>3009202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1884" sha1="2wpq6rbo0s9ce2wrxt41kiepbyexyon" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|12432858}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3520|חוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432858.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;האזור&quot; - כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה), התשכ&quot;ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009

{{ח:סעיף|3|עונש מוות ביהודה והשומרון}}
{{ח:ת}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בניסן התשפ״ו (5 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2wpq6rbo0s9ce2wrxt41kiepbyexyon</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009203</id>
      <parentid>3009202</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:51:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <origin>3009203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2995" sha1="fzgrry9d5r89ryjl6xzan6knnw7sxp9" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|12432858}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3520|חוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432858.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;האזור&quot; - כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה), התשכ&quot;ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009

{{ח:סעיף|3|עונש מוות ביהודה והשומרון}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
{{ח:ת|}} (ד) תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, &quot;תושב האזור&quot; – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בניסן התשפ״ו (5 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fzgrry9d5r89ryjl6xzan6knnw7sxp9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009204</id>
      <parentid>3009203</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T10:51:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <origin>3009204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2999" sha1="e921kox7sol39dqvhhawqvhqvez1wps" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|12432858}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3520|חוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432858.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;האזור&quot; - כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה), התשכ&quot;ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009

{{ח:סעיף|3|עונש מוות ביהודה והשומרון}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
{{ח:תתת|}} (ד) תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, &quot;תושב האזור&quot; – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בניסן התשפ״ו (5 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>e921kox7sol39dqvhhawqvhqvez1wps</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009205</id>
      <parentid>3009204</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T11:00:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <origin>3009205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6207" sha1="c3apf4bh503w93kr9uqogxop4leb4co" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|12432858}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3520|חוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432858.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;האזור&quot; - כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה), התשכ&quot;ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009

{{ח:סעיף|3|עונש מוות ביהודה והשומרון}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
{{ח:תתת|&quot;(ד)}} תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, &quot;תושב האזור&quot; – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.
{{ח:תתת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש מוות על מחבל לא תותנה באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התביעה ביקשה לגזור עונש זה או תמכה בהטלתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} גזר הדין ניתן פה אחד;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרגתם של שופטי המותב אינה פחותה מסגן אלוף.
{{ח:תתת|(ו)}} מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לא יהיה רשאי להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל שהורשע כאמור בסעיף קטן (ד), ולא יהיה רשאי לחון אותו.
{{ח:תתת|(ז)}} על אף האמור בכל דין, עונש מוות שגזר בית משפט צבאי יבוצע בידי שירות בתי הסוהר בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026, ויחולו לעניין זה הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971, כפי תוקפה בישראל.&quot;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, שר הביטחון יקבע בנוהל את מדיניות מקום העמדתו לדין של מחבל כאמור בסעיף 209(ד) לצו בדבר הוראות ביטחון כנוסחו בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|4|הסמכות להטיל עונש מוות}}
{{ח:ת}} סמכותו של בית משפט להטיל עונש מוות בעבירות לפי חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977 ולפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה לגזור עונש כאמור או תמכה בהטלתו.

{{ח:סעיף|5|ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תת|(א)}} גזר דין מוות בעבירות לפי סעיף 4 ולפי צו בדבר הוראות ביטחון, יבוצע בתוך 90 ימים מיום שהיה לחלוט: גזר הדין יבוצע בידי שירות בתי הסוהר לפי הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא ראש הממשלה כי התקיימו סיבות מיוחדות שבשלן יש לדחות את ביצוע גזר הדין, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שגזר את העונש בבקשה להורות על עיכוב הביצוע של גזר הדין לתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות שבית המשפט יורה עליהן לפי סעיף קטן זה לא יעלו על 180 ימים במצטבר.

{{ח:סעיף|6|תיקון חוק העונשין – מס' 153}}
{{ח:ת}} בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977&quot;, בסעיף 301א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
{{ח:תתת|&quot;(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגורם בכוונה למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10), דינו – מיתה או מאסר עולם, ואחד מעונשים אלה בלבה&quot;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בניסן התשפ״ו (5 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c3apf4bh503w93kr9uqogxop4leb4co</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009206</id>
      <parentid>3009205</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T11:19:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <origin>3009206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12469" sha1="4yxsrohput2m6jgdv1d1ntfqfx5i0k6" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|12432858}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3520|חוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432858.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;האזור&quot; - כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה), התשכ&quot;ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009

{{ח:סעיף|3|עונש מוות ביהודה והשומרון}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
{{ח:תתת|&quot;(ד)}} תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, &quot;תושב האזור&quot; – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.
{{ח:תתת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש מוות על מחבל לא תותנה באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התביעה ביקשה לגזור עונש זה או תמכה בהטלתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} גזר הדין ניתן פה אחד;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרגתם של שופטי המותב אינה פחותה מסגן אלוף.
{{ח:תתת|(ו)}} מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לא יהיה רשאי להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל שהורשע כאמור בסעיף קטן (ד), ולא יהיה רשאי לחון אותו.
{{ח:תתת|(ז)}} על אף האמור בכל דין, עונש מוות שגזר בית משפט צבאי יבוצע בידי שירות בתי הסוהר בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026, ויחולו לעניין זה הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971, כפי תוקפה בישראל.&quot;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, שר הביטחון יקבע בנוהל את מדיניות מקום העמדתו לדין של מחבל כאמור בסעיף 209(ד) לצו בדבר הוראות ביטחון כנוסחו בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|4|הסמכות להטיל עונש מוות}}
{{ח:ת}} סמכותו של בית משפט להטיל עונש מוות בעבירות לפי חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977 ולפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה לגזור עונש כאמור או תמכה בהטלתו.

{{ח:סעיף|5|ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תת|(א)}} גזר דין מוות בעבירות לפי סעיף 4 ולפי צו בדבר הוראות ביטחון, יבוצע בתוך 90 ימים מיום שהיה לחלוט: גזר הדין יבוצע בידי שירות בתי הסוהר לפי הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא ראש הממשלה כי התקיימו סיבות מיוחדות שבשלן יש לדחות את ביצוע גזר הדין, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שגזר את העונש בבקשה להורות על עיכוב הביצוע של גזר הדין לתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות שבית המשפט יורה עליהן לפי סעיף קטן זה לא יעלו על 180 ימים במצטבר.

{{ח:סעיף|6|תיקון חוק העונשין – מס' 153}}
{{ח:ת}} בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977&quot;, בסעיף 301א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
{{ח:תתת|&quot;(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגורם בכוונה למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10), דינו – מיתה או מאסר עולם, ואחד מעונשים אלה בלבה&quot;

{{ח:סעיף|7|תיקון פקודת בתי הסוהר – מס' 7}}
{{ח:תתת|52א.|&quot;צו ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תתתת|(א)}} גזר בית משפט עונש מיתה, יערוך צו אשר יציין כי גזר הדין יבוצע באמצעות תלייה: צו כאמור ייחתם בידי שופט וישמש אסמכתה לביצוע העונש.
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל בית סוהר, או מי מטעמו, יודיע לאסיר שבית המשפט גזר בעניינו עונש מיתה את תוכן הצו בהקדם האפשרי.
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע גזר הדין ייעשה בידי סוהר שהנציב הסמיך לכך.
{{ח:תתת|52ב.|קביעת מקום כליאה}} אסיר שהורשע ונגזר עליו עונש מיתה בפסק דין חלוט (להלן – נידון למיתה), יועבר לבית סוהר או לאגף בבית סוהר שיקבע הנציב כמקום כליאתם של נידונים למיתה.
{{ח:תתת|53.|החזקה בנפרד}}
{{ח:תתתת|(א)}} נידון למיתה יוחזק, ככל האפשר, בנפרד מכל אסיר אחר: הוראות סימן ב'1 לא יחולו על החזקתו של אסיר לפי הוראות סימן זה.
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יוחזק נידון למיתה בתא אחד עם אסיר שלא נידון למיתה.
{{ח:תתת|54.|גישה}}
{{ח:תתתת|(א)}} לא תתאפשר גישה לנידון למיתה, למעט –
{{ח:תתתתת|(1)}} לסוהר;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאיש דת שאישר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, אם הנידון למיתה ביקש זאת;
{{ח:תתתתת|(3)}} למבקר רשמי מכוח כהונתו לפי סעיף 72;
{{ח:תתתתת|(4)}} למי שהשר הסמיך לשמש כמבקר רשמי לעניין סימן זה לפי סעיף 71;
{{ח:תתתתת|(5)}} לעורך דין כאמור בסעיף 54א;
{{ח:תתתתת|(6)}} לרופא.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנציב רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר גישה לאדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א).
{{ח:תתת|54א.|פגישה עם עורך דין}} לעניין פגישה עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי, יראו נידון למיתה כמי שניתנה בעניינו החלטה של הנציב לפי סעיף
47א1 למפגש עם שני עורכי דין לכל היותר.
{{ח:תתת|55.|הנוכחים בעת ביצוע גזר הדין}}
{{ח:תתתת|(א)}} אלה יהיו נוכחים בעת ביצוע גזר הדין:
{{ח:תתתתת|(1)}} מנהל בית הסוהר וכן כל סוהר שנוכחותו נדרשת לשם מילוי תפקידו;
{{ח:תתתתת|(2)}} נשיא בית המשפט המחוזי או שופט בית המשפט המחוזי שהוא הסמיך לכך או נשיא בית משפט צבאי לערעורים או שופט בית משפט צבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(3)}} מבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(3) ומבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(4);
{{ח:תתתתת|(4)}} איש דת שיאשר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, לבקשת הנידון למיתה;
{{ח:תתתתת|(5)}} נציג משפחות נפגעי העבירה שבה הורשע הנידון למיתה, באישור מנהל בית הסוהר;
{{ח:תתתתת|(6)}} רופא.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנציב רשאי לאשר את נוכחותו של אדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א), בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ג)}} (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקיים את ביצוע גזר הדין גם בהיעדר נציגים באמור בסעיף קטן (א)(2) עד (6) אם יש בכך כדי לעכב את ביצוע גזר הדין.
{{ח:תתת|55א.|פרסום ביצוע גזר הדין}} דבר ביצוע גזר הדין, לרבות פרטי הנידון למיתה, יפורסם באתר האינטרנט של שירות בתי הסוהר.
{{ח:תתת|55ב.|סודיות}}
{{ח:תתתת|(א)}} זהות הסוהרים העוסקים בביצוע הוראות סימן זה תהיה חסויה, וחל איסור לגלות או לפרסם כל פרט הנוגע לעניין זה אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ב)}} נוהלי שירות בתי הסוהר בעניין יישום הוראות סימן זה, וכן מידע הנוגע לכליאת הנידון למיתה או לתהליך ביצוע גזר הדין, שעלולים לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור בביטחון בית הסוהר, בביטחונו או בשלומו של אדם או בקיום גזר הדין, יהיו סודיים, וחל איסור לגלותם או לפרסמם, אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ג)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מידע נוסף לעניין סימן זה אשר גילויו יהיה אסור בפרסום.
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר לפי סעיפים 44 ו־45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971, או מסמכויות הצנזור לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או מכל סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין.
{{ח:תתת|55ג.|עונשין}}
{{ח:תתתת|(א)}} המגלה או המפרסם מידע סודי לפי סימן זה בלא היתה דינו – מאסר שלוש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סוהר, וכן מי שפעל או פועל מטעם שירות בתי הסוהר, המגלה או מפרסם מידע חסוי בלא היתר, דינו – מאסר חמש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שלוש שנים.&quot;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בניסן התשפ״ו (5 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4yxsrohput2m6jgdv1d1ntfqfx5i0k6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009207</id>
      <parentid>3009206</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T11:25:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <origin>3009207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13386" sha1="3mne7b3hpih54kml7lgpurg4tmqe12y" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|12432858}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3520|חוק חופש המידע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12432858.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;האזור&quot; - כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה), התשכ&quot;ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &quot;צו בדבר הוראות ביטחון&quot; – צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009

{{ח:סעיף|3|עונש מוות ביהודה והשומרון}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, את הצו בדבר הוראות ביטחון כך שבסעיף 209 שבו, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
{{ח:תתת|&quot;(ד)}} תושב האזור הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016 (בסעיף זה – מחבל), דינו מוות ועונש זה בלבד, ואולם אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל על המחבל עונש מאסר עולם, רשאי הוא להטיל עליו עונש כאמור ועונש זה בלבד; בסעיף קטן זה, &quot;תושב האזור&quot; – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור או מי שמתגורר באזור אף אם אינו רשום במרשם כאמור, למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל.
{{ח:תתת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, סמכותו של בית משפט צבאי לגזור עונש מוות על מחבל לא תותנה באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התביעה ביקשה לגזור עונש זה או תמכה בהטלתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} גזר הדין ניתן פה אחד;
{{ח:תתתת|(ג)}} דרגתם של שופטי המותב אינה פחותה מסגן אלוף.
{{ח:תתת|(ו)}} מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לא יהיה רשאי להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל שהורשע כאמור בסעיף קטן (ד), ולא יהיה רשאי לחון אותו.
{{ח:תתת|(ז)}} על אף האמור בכל דין, עונש מוות שגזר בית משפט צבאי יבוצע בידי שירות בתי הסוהר בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק עונש מוות למחבלים, התשפ&quot;ו-2026, ויחולו לעניין זה הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971, כפי תוקפה בישראל.&quot;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, שר הביטחון יקבע בנוהל את מדיניות מקום העמדתו לדין של מחבל כאמור בסעיף 209(ד) לצו בדבר הוראות ביטחון כנוסחו בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|4|הסמכות להטיל עונש מוות}}
{{ח:ת}} סמכותו של בית משפט להטיל עונש מוות בעבירות לפי חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977 ולפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה לגזור עונש כאמור או תמכה בהטלתו.

{{ח:סעיף|5|ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תת|(א)}} גזר דין מוות בעבירות לפי סעיף 4 ולפי צו בדבר הוראות ביטחון, יבוצע בתוך 90 ימים מיום שהיה לחלוט: גזר הדין יבוצע בידי שירות בתי הסוהר לפי הוראות סימן ז' בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא ראש הממשלה כי התקיימו סיבות מיוחדות שבשלן יש לדחות את ביצוע גזר הדין, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שגזר את העונש בבקשה להורות על עיכוב הביצוע של גזר הדין לתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות שבית המשפט יורה עליהן לפי סעיף קטן זה לא יעלו על 180 ימים במצטבר.

{{ח:סעיף|6|תיקון חוק העונשין – מס' 153}}
{{ח:ת}} בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977&quot;, בסעיף 301א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
{{ח:תתת|&quot;(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגורם בכוונה למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10), דינו – מיתה או מאסר עולם, ואחד מעונשים אלה בלבה&quot;

{{ח:סעיף|7|תיקון פקודת בתי הסוהר – מס' 7}} בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971, במקום סעיפים 53 עד 55 יבוא:
{{ח:תתת|52א.|&quot;צו ביצוע עונש מוות}}
{{ח:תתתת|(א)}} גזר בית משפט עונש מיתה, יערוך צו אשר יציין כי גזר הדין יבוצע באמצעות תלייה: צו כאמור ייחתם בידי שופט וישמש אסמכתה לביצוע העונש.
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל בית סוהר, או מי מטעמו, יודיע לאסיר שבית המשפט גזר בעניינו עונש מיתה את תוכן הצו בהקדם האפשרי.
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע גזר הדין ייעשה בידי סוהר שהנציב הסמיך לכך.
{{ח:תתת|52ב.|קביעת מקום כליאה}} אסיר שהורשע ונגזר עליו עונש מיתה בפסק דין חלוט (להלן – נידון למיתה), יועבר לבית סוהר או לאגף בבית סוהר שיקבע הנציב כמקום כליאתם של נידונים למיתה.
{{ח:תתת|53.|החזקה בנפרד}}
{{ח:תתתת|(א)}} נידון למיתה יוחזק, ככל האפשר, בנפרד מכל אסיר אחר: הוראות סימן ב'1 לא יחולו על החזקתו של אסיר לפי הוראות סימן זה.
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יוחזק נידון למיתה בתא אחד עם אסיר שלא נידון למיתה.
{{ח:תתת|54.|גישה}}
{{ח:תתתת|(א)}} לא תתאפשר גישה לנידון למיתה, למעט –
{{ח:תתתתת|(1)}} לסוהר;
{{ח:תתתתת|(2)}} לאיש דת שאישר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, אם הנידון למיתה ביקש זאת;
{{ח:תתתתת|(3)}} למבקר רשמי מכוח כהונתו לפי סעיף 72;
{{ח:תתתתת|(4)}} למי שהשר הסמיך לשמש כמבקר רשמי לעניין סימן זה לפי סעיף 71;
{{ח:תתתתת|(5)}} לעורך דין כאמור בסעיף 54א;
{{ח:תתתתת|(6)}} לרופא.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנציב רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר גישה לאדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א).
{{ח:תתת|54א.|פגישה עם עורך דין}} לעניין פגישה עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי, יראו נידון למיתה כמי שניתנה בעניינו החלטה של הנציב לפי סעיף
47א1 למפגש עם שני עורכי דין לכל היותר.
{{ח:תתת|55.|הנוכחים בעת ביצוע גזר הדין}}
{{ח:תתתת|(א)}} אלה יהיו נוכחים בעת ביצוע גזר הדין:
{{ח:תתתתת|(1)}} מנהל בית הסוהר וכן כל סוהר שנוכחותו נדרשת לשם מילוי תפקידו;
{{ח:תתתתת|(2)}} נשיא בית המשפט המחוזי או שופט בית המשפט המחוזי שהוא הסמיך לכך או נשיא בית משפט צבאי לערעורים או שופט בית משפט צבאי לערעורים שהוא הסמיך לכך לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(3)}} מבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(3) ומבקר רשמי כאמור בסעיף 54(א)(4);
{{ח:תתתתת|(4)}} איש דת שיאשר מנהל בית הסוהר, על פי דתו של הנידון למיתה, לבקשת הנידון למיתה;
{{ח:תתתתת|(5)}} נציג משפחות נפגעי העבירה שבה הורשע הנידון למיתה, באישור מנהל בית הסוהר;
{{ח:תתתתת|(6)}} רופא.
{{ח:תתתת|(ב)}} הנציב רשאי לאשר את נוכחותו של אדם שאינו מנוי בסעיף קטן (א), בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ג)}} (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקיים את ביצוע גזר הדין גם בהיעדר נציגים באמור בסעיף קטן (א)(2) עד (6) אם יש בכך כדי לעכב את ביצוע גזר הדין.
{{ח:תתת|55א.|פרסום ביצוע גזר הדין}} דבר ביצוע גזר הדין, לרבות פרטי הנידון למיתה, יפורסם באתר האינטרנט של שירות בתי הסוהר.
{{ח:תתת|55ב.|סודיות}}
{{ח:תתתת|(א)}} זהות הסוהרים העוסקים בביצוע הוראות סימן זה תהיה חסויה, וחל איסור לגלות או לפרסם כל פרט הנוגע לעניין זה אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ב)}} נוהלי שירות בתי הסוהר בעניין יישום הוראות סימן זה, וכן מידע הנוגע לכליאת הנידון למיתה או לתהליך ביצוע גזר הדין, שעלולים לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור בביטחון בית הסוהר, בביטחונו או בשלומו של אדם או בקיום גזר הדין, יהיו סודיים, וחל איסור לגלותם או לפרסמם, אלא באישור הנציב ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תתתת|(ג)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מידע נוסף לעניין סימן זה אשר גילויו יהיה אסור בפרסום.
{{ח:תתתת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר לפי סעיפים 44 ו־45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971, או מסמכויות הצנזור לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או מכל סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין.
{{ח:תתת|55ג.|עונשין}}
{{ח:תתתת|(א)}} המגלה או המפרסם מידע סודי לפי סימן זה בלא היתה דינו – מאסר שלוש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סוהר, וכן מי שפעל או פועל מטעם שירות בתי הסוהר, המגלה או מפרסם מידע חסוי בלא היתר, דינו – מאסר חמש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום ברשלנות, דינו – מאסר שלוש שנים.&quot;

{{ח:סעיף|8|תיקון חוק הממשלה – מס' 15}}
{{ח:ת}} בחוק הממשלה, התשס&quot;א-102001, בסעיף 8ב(א1), בסופו יבוא &quot;או אדם שהורשע בעבירה שדינה מיתה, לפי כל דין, או שהוא חשוד או נאשם בעבירה כאמור&quot;.

{{ח:סעיף|9|תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה – מס' 22}}
{{ח:ת}} בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001 –
{{ח:תת|(1)}} בסעיף 10, בסופו יבוא &quot;ואם נידון מי שנגזר דינו למיתה – על מועד ביצוע גזר הדין&quot;;
{{ח:תת|(2)}} בתוספת הרביעית, בסופה יבוא:
{{ח:תת|&quot;(10).}} מועד ביצוע גזר דין של מי שנידון       שירות בתי הסוהר&quot;. למיתה

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בניסן התשפ״ו (5 באפריל 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3mne7b3hpih54kml7lgpurg4tmqe12y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק עונש מוות למחבלים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1739555</id>
    <revision>
      <id>3009208</id>
      <parentid>3003456</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T11:26:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אור גנוז</username>
        <id>45158</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף 7 */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3009208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="231" sha1="maex8bk9emryqmi96qsbly8wiyg1wci" xml:space="preserve">== סעיף 7 ==

אשמח שמישהו יתקן את בעיות התצוגה שיצרתי בסעיף 7. [[משתמש:אור גנוז|אור גנוז]] ([[שיחת משתמש:אור גנוז|שיחה]]) 14:26, 1 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>maex8bk9emryqmi96qsbly8wiyg1wci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739610</id>
    <revision>
      <id>3008980</id>
      <parentid>3008964</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T11:59:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3008980</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7113" sha1="m9j3dqetfqoab0uumcfds4nuuk6th8x" xml:space="preserve">מפתח לפיוטי ימים נוראים כמנהג אוראן ותלמסאן. על פי מחזורים לר&quot;ה וליו&quot;כ כמנהג והראן ותלמסאן, וינה תרמ&quot;ח; מחזור קטן כמנהג תלמסאן, ליוורנו תרס&quot;ח.
==ראש השנה==
===יום ראשון של ראש השנה===
*בקשה: אקום לשורר וזמר אעורר
*פזמון: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]]
*(קדיש?) חנון קח
*יחיד השיבנו (קטע מ[[ברכי אצולה]])
*ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם
*אופן: [[ידי רשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עז שם ה'
*כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יום לריב תעמוד
*פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
*פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*פזמון: [[המלך ה']]
*עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום
*סלוק: יראי ה' הללוהו
*ה' מלך: אדירי ישורון

===יום שני של ראש השנה===
*פתיחה: יה מושיעי
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: מי יתנני עבד
*נשמת: נשמת יראיך
*קדיש: יסוד הסוד וסוד היסוד
*זולת: שב מן הפסילים
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: יחיד אלהי אמן
*מגן: אב המון גוים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*כרוג: יאזין צורי
*מחיה: איתן אוהבך
*פזמון: יבואוני חסדיך
*כרוג: יחיה צבאיו
*משלש: אהוב מבטן
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*סלוק: יאתה לך
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול

===תקיעות===
*עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
**(תוספת: חזק והכן לב / אמר לאברהם אדון שמים)
*[[ה' בקול שופר]]

==יום הכיפורים==
===ליל כיפור===
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*פזמון (לפני שהחיינו): לזמן הזה צור הגיענו
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות לערבית===
*לך ה' הצדקה מעונה אלהי קדם
*פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
*סליחה: בליל עשור להתכפר
*סליחה: משתחוים להדרת קדש
*סליחה: שעה שועתי בשקדי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*סליחה לשבת: יצו שדי לעמו ישראל סליחה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך

===בקשות===
*לחזרת שחרית: ה' אלהי צבאות
*לחזרת מוסף: ה' בצר פקדוך
*לחזרת מנחה: ה' אשר עמדתי
*לחזרת נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
*פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחלד
*אשתחוה אפים ארצה כי אין למטה ממנה
*פזמון: אלוה מאד נעלה
*בקשה: שמע קולי
*רשות: אקום להודות לך אלהי
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*קדיש: אלה מהימן די ברא זמן
*ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אז דברת תמים דעים
*רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*מגן: אבן בוחן
*פזמון: יענה בבור אבות
*כרוג: שמע לחש מעון השליט
*מחיה: אזי בהר המור
*פזמון: יום צדו צעדי
*כרוג: שלום לרוב מזבול הנערב
*משלש: איש תם יושב
*פזמון: יום צעקו שבים
*פזמון: היום תישע
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*סלוק: אלהים אל מי אמשילך

===סליחות לשחרית===
*סליחה: זמן הבלי ימי סבלי
*סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
*סליחה: שני חיי ומאויי
*סליחה: יערב לפניך מעמד השחר
*פזמון: ממרום לבן ערום
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*סליחה: זכור נא אלהינו ברחמיך
*תוכחה: אמונת יה נפשי חכי

===לאחר ההפטרה===
*פזמון (בין הפטרה לאשרי): אדון עולם אשר נעלה
===סדר העבודה===
*רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
*רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
*[[אתה כוננת עולם מראש]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*[[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
===מוסף===
*מגן: יונה שוכבת 
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: ישעך אל תלבש
*מחיה: אבני קדש
*[[ישראל עבדיך]]
*כרוג: יקח צפצוף
*משלש: תמימי אורה
*פזמון: ה' ה' אל רם
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*סילוק: אתה אלהי האלהים

===סליחות למוסף===
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*פזמון: יערב לפניך
*תוכחה: ימי האדם צבא
===לפני מנחה===
*פזמון: [[בן אדמה]]
*פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
===מנחה===
*מגן: שלישית שוקדת
*פזמון: אליך עינינו אל חנון וחומל
*כרוג: יבואו ותבשרם
*מחיה: יונה מצפצפת בקול ערב
*סליחה: קראתי מצרה
*כרוג: ישע ועוז
*משלש: צפרתי משחר
*היום יודע 
*מסתגאב: ה' הוא בורא כל בחכמה
*תוכחה: שוכני בתי חומר
*סילוק: אמונתך אצחצחה
===סליחות למנחה===
*פזמון: מושכי עול עוונים
*סליחה: יערב לפניך תפילת המנחה
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: שכחי יגונך
===נעילה===
*מגן: ברביעית עורכת
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מצער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו
*פזמון: אנא ה' המסדר כוכבים
*סליחה: ידידיך מאמש
*סילוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
===סליחות לנעילה===
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: אחרית ותקוה
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]</text>
      <sha1>m9j3dqetfqoab0uumcfds4nuuk6th8x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yack67/bloc-notes</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739711</id>
    <revision>
      <id>3009028</id>
      <parentid>3008841</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T14:04:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ש-1952 */</comment>
      <origin>3009028</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27202" sha1="g9taydw4olmnm0dtuc7x40m0wwttfjb" xml:space="preserve">==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].
==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].
==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].
==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.
==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.</text>
      <sha1>g9taydw4olmnm0dtuc7x40m0wwttfjb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009030</id>
      <parentid>3009028</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T14:44:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009030</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28808" sha1="s0wgavtup70h1v28p0euiznf9xzdwkm" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=805 735], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 109, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=212 105],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].
==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].
==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].
==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].
==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].
==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.
==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.</text>
      <sha1>s0wgavtup70h1v28p0euiznf9xzdwkm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009033</id>
      <parentid>3009030</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://he...&quot;</comment>
      <origin>3009033</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1605" sha1="igzgs4nu7h15abg55xukeidzx3zkaz4" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=805 735], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 109, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=212 105],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].</text>
      <sha1>igzgs4nu7h15abg55xukeidzx3zkaz4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009138</id>
      <parentid>3009033</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:41:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5588" sha1="6e3jap89kov9ozwy0fb3hibxw2xz3ic" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=805 735], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 109, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=212 105],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=213 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -ב 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].</text>
      <sha1>6e3jap89kov9ozwy0fb3hibxw2xz3ic</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009143</id>
      <parentid>3009138</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:56:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7028" sha1="ffn3rnttko9l48kvk42m63hsaa5gsul" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=805 735], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 109, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=212 105],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=213 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -ב 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}</text>
      <sha1>ffn3rnttko9l48kvk42m63hsaa5gsul</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009152</id>
      <parentid>3009143</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:56:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009152</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8511" sha1="q4clc1ifutuu2bcipr6tsbwlk1xrwl4" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=805 735], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 109, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=212 105],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -ב 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}
==ס-34==
'''[[סגולתי מלוכה אזרתיך|סגלתי מלוכה אזרתיך ולמאוד לבבתיך]]'''. — סי' משלם בר משה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 243, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -ב 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=63 60],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337979 161].{{ש}}</text>
      <sha1>q4clc1ifutuu2bcipr6tsbwlk1xrwl4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009153</id>
      <parentid>3009152</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:56:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ס-34 */</comment>
      <origin>3009153</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8344" sha1="9g9reaqxbg56hpq3p37j960w0639f3j" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=805 735], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 109, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=212 105],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -ב 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}
==ס-34==
'''[[סגולתי מלוכה אזרתיך|סגלתי מלוכה אזרתיך ולמאוד לבבתיך]]'''. — סי' משלם בר משה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 243, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=63 60],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337979 161].{{ש}}</text>
      <sha1>9g9reaqxbg56hpq3p37j960w0639f3j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009154</id>
      <parentid>3009153</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:57:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ל-447 */</comment>
      <origin>3009154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8465" sha1="pg1evwzz0yy8xbeuzmvpcctsy3n23ei" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=805 735], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 109, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=212 105],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) ב|ב]] 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}

==ס-34==
'''[[סגולתי מלוכה אזרתיך|סגלתי מלוכה אזרתיך ולמאוד לבבתיך]]'''. — סי' משלם בר משה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 243, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=63 60],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337979 161].{{ש}}</text>
      <sha1>pg1evwzz0yy8xbeuzmvpcctsy3n23ei</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009155</id>
      <parentid>3009154</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T22:11:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009155</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9808" sha1="sfeta89jlwztuyyiifj1wfx2931tsak" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 112, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=213 106],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7609==
'''[[אריות הדיחו פזורה|אריות הדיחו פזורה מבית לשכות ועזרה]]'''. — יוצר לשבת שלישי אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל טוב עלם. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=663 262],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 245, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) ב|ב]] 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}

==ס-34==
'''[[סגולתי מלוכה אזרתיך|סגלתי מלוכה אזרתיך ולמאוד לבבתיך]]'''. — סי' משלם בר משה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 243, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=63 60],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337979 161].{{ש}}</text>
      <sha1>sfeta89jlwztuyyiifj1wfx2931tsak</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009171</id>
      <parentid>3009155</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T05:45:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11160" sha1="o5101gd9dkj2q2y32avtr0oohyc4wjb" xml:space="preserve">==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד', ח', ל', ע', ר', ת',) הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב). [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=661 260], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 239, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ד 119, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 311 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=342 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 112, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=213 106],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103].{{ש}}
==א-7609==
'''[[אריות הדיחו פזורה|אריות הדיחו פזורה מבית לשכות ועזרה]]'''. — יוצר לשבת שלישי אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל טוב עלם. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=663 262],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 245, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}
==א-7899==
'''[[אשיחה בדברי נפלאותיך|אשיחה בדברי נפלאותיך אספרה כבוד מעשי אצבעותיך]]'''. — יוצר שבת רביעי אחר פסח — סי' א&quot;ב, אמתי [בן שפטיה]. * [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=664 263], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 114, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=216 107], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337984 166].{{ש}}
==י-3593==
'''[[יקודי אש|יקודי אש כידודי אש יצורי צור כרובים דר]]'''. — אופן — סי' יעקב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=668 267], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 265, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 249, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 317 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=348&amp;hilite= *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 120, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=222 110], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].
==ל-447==
'''[[לבעל התפארת|לבעל התפארת מתקן רום בזרת מעצימים אדרת מלאכי השרת]]'''. — אופן — סי' בנימן (באות שניה של ראשי הבתים) [בר זרח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=32 15:] -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] ח&quot;א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=139 70], -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א ה|היידענהיים]] פולין [לח' פסח] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43505&amp;st=&amp;pgnum=206 *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 252 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=289 *] [לח' פסח], 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *] [לשבת שלישי אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 242, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 110, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=125 61:], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) א|יוצרות-אמשטרדם (?) א]] 47:, -[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יוצרות-אמשטרדם (?) ב|ב]] 3, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=21 18], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=59 55], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337940 122].{{ש}}

+'''לבקר''' — עי' [[#ל-316|לבוקר]].{{ש}}

==ס-34==
'''[[סגולתי מלוכה אזרתיך|סגלתי מלוכה אזרתיך ולמאוד לבבתיך]]'''. — סי' משלם בר משה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=662 261],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 243, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 312 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=343 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=63 60],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337979 161].{{ש}}
==ש-358==
'''[[שדודים נדודים|שדודים נדודים לציון תקבץ מכורים בלא הון תשובב למרבץ]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=663 262],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 248, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 313 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=344 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 111, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=214 106], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}</text>
      <sha1>o5101gd9dkj2q2y32avtr0oohyc4wjb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739951</id>
    <revision>
      <id>3009046</id>
      <parentid>3008745</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:27:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22957" sha1="cnqhmejxu1kx2oa4acahmnnq1eelb8q" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אגרות שד&quot;ל======
י&quot;ל ע&quot;י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אוצר טוב======
כולל דברים עתיקים [הוספה למ&quot;ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו&quot;ל ע&quot;י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886]
======אידישע דענקער======
און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח&quot;א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======לוח======
נחלת שד&quot;ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=4 *]  [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] 
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======מפתח הפיוטים======
ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======קה&quot;פ======
קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *]
======קצטינא======
מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע&quot;י אליהו עלוש בשנת תרל&quot;ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שינגילי-א======
סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק&quot;ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *]
======שינגילי-ב======
הנ&quot;ל... כל אלה נשתלחו מק&quot;ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *]
======שירי שלמה-ב&quot;ר======
שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח&quot;ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח&quot;ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח&quot;ו]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]
======תחנונים-1597======
תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד&quot;ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638]
======תחנונים וסליחות======
מנהג איטליאני, ד&quot;ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *]
======תחנונים וסליחות-שמז======
הנ&quot;ל, ד&quot;ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *]
======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]======
סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ג]</text>
      <sha1>cnqhmejxu1kx2oa4acahmnnq1eelb8q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009047</id>
      <parentid>3009046</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:28:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22959" sha1="3t21z217kay5bve5ryi9w7wqa7v524m" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אגרות שד&quot;ל======
י&quot;ל ע&quot;י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אוצר טוב======
כולל דברים עתיקים [הוספה למ&quot;ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו&quot;ל ע&quot;י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886]
======אידישע דענקער======
און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח&quot;א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======לוח======
נחלת שד&quot;ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=4 *]  [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] 
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======מפתח הפיוטים======
ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======קה&quot;פ======
קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *]
======קצנטינא======
מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע&quot;י אליהו עלוש בשנת תרל&quot;ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שינגילי-א======
סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק&quot;ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *]
======שינגילי-ב======
הנ&quot;ל... כל אלה נשתלחו מק&quot;ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *]
======שירי שלמה-ב&quot;ר======
שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח&quot;ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח&quot;ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח&quot;ו]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]
======תחנונים-1597======
תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד&quot;ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638]
======תחנונים וסליחות======
מנהג איטליאני, ד&quot;ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *]
======תחנונים וסליחות-שמז======
הנ&quot;ל, ד&quot;ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *]
======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]======
סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ג]</text>
      <sha1>3t21z217kay5bve5ryi9w7wqa7v524m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009104</id>
      <parentid>3009047</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:54:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009104</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23765" sha1="rsf2k9qii9f8fkqn0ez02cpk0leh1gm" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין]
======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אגרות שד&quot;ל======
י&quot;ל ע&quot;י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אוצר טוב======
כולל דברים עתיקים [הוספה למ&quot;ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו&quot;ל ע&quot;י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886]
======אידישע דענקער======
און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח&quot;א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יוצרות-אמשטרדם (?) א======
קטע מסדור תפלה שנדפס באמ&quot;ד מכיל דף מ&quot;ה-קל&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 רעגעסטער של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק] לשנת 1928 [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 עמ' 165]). 
======יוצרות-אמשטרדם (?) ב======
כנ&quot;ל נדפס בשני עמודים על צד אחד, מכיל מדף א עד צ&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 שם] [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 שם]).
======יוצרות קראקא======
מנהג אשכנז עם פי' הר' אשר בן יוסף, קראקא 1589. [https://hebrewbooks.org/42162 אשכנז] [https://hebrewbooks.org/21006 פולין]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======לוח======
נחלת שד&quot;ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=4 *]  [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] 
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======מפתח הפיוטים======
ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======קה&quot;פ======
קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *]
======קצנטינא======
מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע&quot;י אליהו עלוש בשנת תרל&quot;ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שינגילי-א======
סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק&quot;ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *]
======שינגילי-ב======
הנ&quot;ל... כל אלה נשתלחו מק&quot;ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *]
======שירי שלמה-ב&quot;ר======
שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח&quot;ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח&quot;ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח&quot;ו]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]
======תחנונים-1597======
תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד&quot;ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638]
======תחנונים וסליחות======
מנהג איטליאני, ד&quot;ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *]
======תחנונים וסליחות-שמז======
הנ&quot;ל, ד&quot;ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *]
======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]======
סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ג]</text>
      <sha1>rsf2k9qii9f8fkqn0ez02cpk0leh1gm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009127</id>
      <parentid>3009104</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:26:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* א ה */</comment>
      <origin>3009127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24560" sha1="shrmfga0r8a6xewai3ixmy20jcdugii" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
====מחזורי אשכנז====
======א אוגשפורג======
המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *]
======א ה======
ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין], [https://hebrewbooks.org/43502 1 (א' וב' של פסח)], [https://hebrewbooks.org/43505 2 (ז' וח' של פסח פולין)], 2 (ז' וח' של פסח אשכנז), [https://hebrewbooks.org/43202 3 (שבועות)], [https://hebrewbooks.org/43137 4 (א' של ר&quot;ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43504 4 (א' של ר&quot;ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43506 5 (ב' של ר&quot;ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43508 5 (ב' של ר&quot;ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43139 6 (ערבית של יו&quot;כ פולין)],[https://hebrewbooks.org/43138 6 (ערבית של יו&quot;כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43136 7 (יו&quot;כ פולין)], [https://hebrewbooks.org/43135 7 (יו&quot;כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43203 9 (שמיני עצרת פולין)],

======א הדרת======
מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב]
======א הנובר======
ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע&quot;י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *]
======א סאלוניקי======
מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו]
======א סב======
מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *]
======א פולין======
מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה&quot;מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח&quot;ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613]
======א פיזרו======
[מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *]
====[[אבודרהם]]====
======אבודרהם 1489======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *]
======אבודרהם 1513======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *]
======אבודרהם 1521======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *]
======אבודרהם 1546======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *]
======אבודרהם 1566======
[[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ&quot;ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *]
======[[אבל יחיד]]======
שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *]
======[[אבן בוחן]]======
הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *]
======[[אבן בוחן (היילפרין)]]======
חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב&quot;ם|הרמב&quot;ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע&quot;י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח&quot;ב]
======[[אבן ספיר]]======
[[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח&quot;ב]
======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]======
עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]].
======אבני נזר======
י&quot;ל ע&quot;י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת &quot;[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]&quot;, וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *]
======אבקת רוכל======
הר' מכיר תלמיד ר&quot;י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא&quot;ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *]
======אגדת שמואל======
הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *]
======[[ספר האגודה|האגודה]]======
הר' זוסלין מק&quot;ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *]
======[[אגודת פרחים]]======
שירים מתרגמים ומחברים ע&quot;י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו]
======[[אגודת שמואל]]======
ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש&quot;י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש&quot;י|רש&quot;י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים]
======אגרות שד&quot;ל======
י&quot;ל ע&quot;י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9]
======אוצר התפלות======
סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח&quot;ב]
======אוצר טוב======
כולל דברים עתיקים [הוספה למ&quot;ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו&quot;ל ע&quot;י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886]
======אידישע דענקער======
און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח&quot;א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח&quot;ב]
======אלברעכט======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]].
======ארנהיים======
סדר עבודה בלב ח&quot;ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *]
======אר&quot;צ======
מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ&quot;ט עד תי&quot;ז, ודף ת&quot;ך ותכ&quot;א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ&quot;ל נרשמו עפ&quot;י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח&quot;ב].
======בית תפלה======
הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *]
======בית תפלה-ליוורנו======
ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862]
======בית תפלה-שאלוניקי======
סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[
======בן חנניה======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]].
======דרך חיים ב======
שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703]
======דרך החיים======
סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק&quot;ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *]
======חופת חתנים======
פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג&quot;כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *]
======חזונים======
כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש&quot;ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *]
======יוצרות-אמשטרדם (?) א======
קטע מסדור תפלה שנדפס באמ&quot;ד מכיל דף מ&quot;ה-קל&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 רעגעסטער של ביהמ&quot;ד לרבנים דנויארק] לשנת 1928 [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 עמ' 165]). 
======יוצרות-אמשטרדם (?) ב======
כנ&quot;ל נדפס בשני עמודים על צד אחד, מכיל מדף א עד צ&quot;ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 שם] [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&amp;seq=195 שם]).
======יוצרות קראקא======
מנהג אשכנז עם פי' הר' אשר בן יוסף, קראקא 1589. [https://hebrewbooks.org/42162 אשכנז] [https://hebrewbooks.org/21006 פולין]
======יפה נוף======
כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב&quot;ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה&quot;ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *]
======כל בו======
סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח&quot;א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח&quot;ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח&quot;ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח&quot;ד]].
======כ&quot;ח======
כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע&quot;י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע&quot;י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט]
======ל======
[[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *]
======לוח======
נחלת שד&quot;ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=4 *]  [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] 
======מאגאזין======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]].
======מערבות======
יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק&quot;ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ&quot;פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *]
======מפתח הפיוטים======
ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *]
======נחלת [[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]]-ג======
לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&amp;st=&amp;pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד]
======סדר סליחות======
פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד&quot;ו חש&quot;ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *]
======סדר התחנונים======
אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] 
======סדר תפלות-שבתי בס======
סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות]
======סליחות-טורינו======
סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו]
======סליחות-תימנים======
ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ&quot;ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ&quot;ל... וסדר עבודת יוהכ&quot;פ לראב&quot;ע ועוד ד' סליחות... י&quot;ל ע&quot;י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *]
======ספר הדמעות======
מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח&quot;א, ברלין תרפ&quot;ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח&quot;ב]
======ע&quot;י======
[[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901]
======פירסט======
סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י&quot;ל ע&quot;י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *]
======צ======
עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false *]
======צדמ&quot;ג======
עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]]
======קה&quot;פ======
קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *]
======קצנטינא======
מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע&quot;י אליהו עלוש בשנת תרל&quot;ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *]
======ראב&quot;ע-איגר======
דיואן לר' אברהם בן עזרא י&quot;ל ע&quot;י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *]
======ראב&quot;ע-איגר (רשימה)======
רשימה בסוף הדיואן הנ&quot;ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=202 *]
======רומא 1557======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו)
======רומא ב======
מחזור כפי מנהג ק&quot;ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח&quot;ב]
======רומא-שד&quot;ל======
מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד&quot;ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *]
======רומניא======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה&quot;ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז&quot;ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *]
======רומניא א======
סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע&quot;י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *]
======רומניא ב======
&quot;סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה&quot; [כן רשם שד&quot;ל ב[[#כ&quot;ח|כ&quot;ח]] ח&quot;ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&amp;pg=PA25&amp;source=gbs_toc_r&amp;cad=1#v=onepage&amp;q&amp;f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע&quot;א. שנת הדפוס לא הכיר שד&quot;ל, ורמש&quot;ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר&quot;פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת&quot;ס ע&quot;א) נמצא כדברים האלה: &quot;הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע&quot;ט&quot;, והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע&quot;ט שהוא שנת רפ&quot;ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס&quot;א נותן התאריך &quot;שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים&quot;, ואעפ&quot;י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר&quot;ע. וא&quot;כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש&quot;ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ&quot;ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס&quot;ט דפים כמו בעקז' של שד&quot;ל (כ&quot;ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת&quot;ס ותס&quot;א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע&quot;א, וטעות זו נמצא ג&quot;כ בעקז' שהיה לפני רמש&quot;ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *]
======שינגילי-א======
סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק&quot;ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *]
======שינגילי-ב======
הנ&quot;ל... כל אלה נשתלחו מק&quot;ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *]
======שירי שלמה-ב&quot;ר======
שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י&quot;ל ע&quot;י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח&quot;א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח&quot;ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח&quot;ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח&quot;ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח&quot;ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח&quot;ו]
======שע&quot;ה======
שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]].
======שער השמים======
פירוש על הסידור מ[[מחבר:של&quot;ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב]
======תחנונים-1597======
תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד&quot;ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638]
======תחנונים וסליחות======
מנהג איטליאני, ד&quot;ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *]
======תחנונים וסליחות-שמז======
הנ&quot;ל, ד&quot;ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *]
======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]======
סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח&quot;ג]</text>
      <sha1>shrmfga0r8a6xewai3ixmy20jcdugii</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/ערכים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739955</id>
    <revision>
      <id>3009034</id>
      <parentid>3008218</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009034</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121208" sha1="a617sk6wx2gd0e0oxdzyxihe4hmx0wk" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}

אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}

הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}
=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>a617sk6wx2gd0e0oxdzyxihe4hmx0wk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009048</id>
      <parentid>3009034</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:29:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009048</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121726" sha1="mx778ghge66wpr58rkz41awgnb3h2qk" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

אין כמדת בשר מדתך{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}

אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}
==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}
=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}

הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}
=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>mx778ghge66wpr58rkz41awgnb3h2qk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/69</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740044</id>
    <revision>
      <id>3009053</id>
      <parentid>3007895</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T16:21:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3009053</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="611" sha1="ob0i6wardd9cnh3ft7r5a1j2glxq0wx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;החיים&quot;, תיקן אותי ליאו, מוציא את מקטרתו מפיו, וצוחק מעט.

&quot;שטויות!&quot; עניתי. &quot;ריעננת את הערבית שלך עם האיש ההוא ליד ההגה אחר הצהריים הזה. מה הוא אמר לך? הוא עסק בסחר (קרוב לוודאי סחר עבדים) במעלה ובמורד קווי רוחב אלה במשך מחצית מחייו המרושעים, ופעם אחת אף נחת על סלע &quot;אדם&quot; זה עצמו. האם הוא שמע אי פעם דבר מה אודות העיר החרבה או המערות?&quot;

&quot;לא&quot;, השיב ליאו.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ob0i6wardd9cnh3ft7r5a1j2glxq0wx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר סיפורי מעשיות/תפלה ממעשה הצדיקים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740083</id>
    <revision>
      <id>3009150</id>
      <parentid>3008387</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:35:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>בינוויקי</comment>
      <origin>3009150</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="264" sha1="tksde1j9ub9ld2l07xxxbu49hyir6n1" xml:space="preserve">&lt;pages index=&quot;סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf&quot; from=191 to=191 onlysection=תפלה /&gt;

[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]
[[en:Translation:Tales of Rabbi Nachman/Prayer of the Story of the Tzaddikim]]</text>
      <sha1>tksde1j9ub9ld2l07xxxbu49hyir6n1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/יהושע העשיל/יט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740087</id>
    <revision>
      <id>3008982</id>
      <parentid>3008432</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T11:59:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3008982</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1836" sha1="ndzidn2bi4cukrnevybg20llr8c3jer" xml:space="preserve">[יט, א] ''אין''

[יט, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;יין ונשים לב חכמים יסכל והמחבר לזונות ילך שובב וחלקו יקבל&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[יט, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;צרעת ותולעי' יירש דיראון לכל בשר למשל ולשנינה&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[יט, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;פתי יאמין לכל דבר ועושה רע לנפשו&lt;קטע סוף=ד/&gt;

[יט, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;השמחי' לעשות רע המה שנואי לכל שומר נפשו ירחק מהם&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[יט, ו] ''אין''

[יט, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שמועה רעה לא תגיד השתיק' טובה&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[יט, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;בכל מקום אל תגלה סוד ולא תלך רכיל&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[יט, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי בתחלה יאזינו לך ואחרי דבריך ילעגו וישנאו אותך&lt;קטע סוף=ט/&gt;

[יט, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;אם שמעת אתך תמות ותחשב לחכם&lt;קטע סוף=י/&gt;

[יט, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;והכסיל השקט לא יוכל כילד בבטן אמו במלאותו לא ינוח עד יצא לאויר העול'&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[יט, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כחצי' התקועים בירך האדם כן כואב הדיבור בלב כסיל&lt;קטע סוף=יב/&gt;

לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך להאמין

שאל את רעיך אולי שקר הוא ולא דבר ולא עשה

ואם אמת נכון הדבר אולי שלא בכונה עשה

[יט, טז] כי לפעמים יוצא הדבור מבן אדם בשגגה והוא לא כן יחשוב

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=15

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>ndzidn2bi4cukrnevybg20llr8c3jer</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740110</id>
    <revision>
      <id>3009052</id>
      <parentid>3008528</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T16:12:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3009052</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10471" sha1="5tytdvqhpbx8tkywsoc5kiolde52t0t" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ה|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַזָּהָב. הַנְּחֹשֶׁת קוֹנָה אֶת הַכֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַנְּחֹשֶׁת. מָעוֹת הָרָעוֹת קוֹנוֹת אֶת הַיָּפוֹת, וְהַיָּפוֹת אֵינָן קוֹנוֹת אֶת הָרָעוֹת. אֲסִימוֹן קוֹנֶה אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְהַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת אֲסִימוֹן. מִטַּלְטְלִין קוֹנִים אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְהַמַּטְבֵּעַ אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמִּטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כֵּיצַד? מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵּרוֹת וְלֹא נָתַן לוֹ מָעוֹת, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; נָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵּרוֹת, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אֲבָל אָמְרוּ: מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל וּמִדּוֹר הַפַּלָּגָה, הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶּסֶף, מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶּסֶף לְסֶלַע, שְׁתוּת לַמֶּקַח. עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר? עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. הוֹרָה רַבִּי טַרְפוֹן בְּלֹד: הָאוֹנָאָה שְׁמוֹנָה כֶּסֶף לְסֶלַע, שְׁלִישׁ לַמֶּקַח; וְשָׂמְחוּ תַּגָּרֵי לֹד. אָמַר לָהֶם: כָּל הַיּוֹם מֻתָּר לְהַחֲזִיר. אָמְרוּ לוֹ: יָנִיחַ לָנוּ רַבִּי טַרְפוֹן בִּמְקוֹמֵנוּ; וְחָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר, יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה. כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה לְהֶדְיוֹט, כָּךְ אוֹנָאָה לְתַגָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אוֹנָאָה לְתַגָּר. מִי שֶׁהֻטַּל עָלָיו, יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה, אוֹמֵר: תֵּן לִי מָעוֹתַי, אוֹ: תֵּן לִי מַה שֶּׁאוֹנִיתַנִי:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵרָה וְלֹא יְהֵא בָּהּ אוֹנָאָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַרְבָּעָה אִסָּרִין, אִסָּר לְדִינָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה פֻּנְדְּיוֹנוֹת, פֻּנְדְּיוֹן לְדִינָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה פֻּנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פֻּנְדְּיוֹנוֹת לְדִינָר:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר? בַּכְּרַכִּים, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְשֻׁלְחָנִי; וּבַכְּפָרִים, עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. אִם הָיָה מַכִּירָהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעֹמֶת. וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;הָאוֹנָאָה אַרְבַּע כֶּסֶף, וְהַטְּעָנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף, וְהַהוֹדָאָה שְׁוֵה פְּרוּטָה. חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן: הַהוֹדָאָה שְׁוֵה פְּרוּטָה, וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה, וְהַנֶּהֱנֶה בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מָעַל, וְהַמּוֹצֵא שְׁוֵה פְּרוּטָה – חַיָּב לְהַכְרִיז; וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;חֲמִשָּׁה חֳמָשִׁין הֵן: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְהַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְהַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. הַפּוֹדֶה אֶת הֶקְדֵּשׁוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. הַנֶּהֱנֶה בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה וְנִשְׁבַּע לוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה: הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַקַּרְקָעוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֵין לָהֶן לֹא תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה; וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה, בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית, אֵין לָהֶם אוֹנָאָה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא אֶת אֵלּוּ:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִּדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ: בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה? וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶּן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות כב]]): &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot;:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אֵין מְעָרְבִין פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת, אֲפִלּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲדָשִׁים בִּישָׁנִים. בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ לְעָרֵב קָשֶׁה בְּרַךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחוֹ. אֵין מְעָרְבִין שִׁמְרֵי יַיִן בְּיַיִן, אֲבָל נוֹתֵן לוֹ אֶת שְׁמָרָיו. מִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ, לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת, אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ; וְלֹא לַתַּגָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוֹ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְרַמּוֹת בּוֹ. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בַּיַּיִן, יַטִּילוּ:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{המשנה|יב|ד|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=יב/&gt;הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת, מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּטָּס אֶחָד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּן לְעָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לְתִינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבוֹא אֶצְלוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשַּׁעַר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זָכוּר לַטּוֹב. לֹא יָבֹר אֶת הַגְּרִיסִין, דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל; וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וּמוֹדִים שֶׁלֹּא יָבֹר מֵעַל פִּי מְגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן. אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם, וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה, וְלֹא אֶת הַכֵּלִים:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא ד]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|ד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5tytdvqhpbx8tkywsoc5kiolde52t0t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/358</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740125</id>
    <revision>
      <id>3009011</id>
      <parentid>3008903</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T12:08:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3009011</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4244" sha1="1hkttf24w0orvwtzvcqp1mk7p9clv8w" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ר' יוסי במתיבתא ובצפורי

‫שצד‬
&lt;קטע התחלה=פרק לז/&gt;
ועי׳ ירושלמי דמאי פ&quot;א ה״א &quot;ר' יוסי בר ר' חלפתא אמר השיתין
שבציפורין וכו׳.״

וכבר הערנו כי הנאמר במס׳ [[בבא מציעא פד א|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]] לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי
״אבוך ערק לאסיא את ערק ללודקיא״ הי׳ או בשעת השמד או גם שלא בשעת
השמד לזמן קצר, כי הצרות והמצוקות ארכו גם כל ימי אנטונינוס פיוס, כמו שהם
דברי רשב&quot;ג במס׳ שבת ד׳ י&quot;ג ״אמר רשב&quot;ג אף אנו מחבבין הצרות אבל מה
נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין&quot;.

לפי שמאחרי ימי ביתר גם בשעת שלום הלכו הרומיים עם בני ישראל
בחמת קרי, ועל כל דבר היותר קל עשו באף ובחמה ובקצף גדול.

ופראנקעל בערך ר׳ יוסי שם עמוד ‪165‬ ישאל בדרך כלל ״וגם איזה
הצלה תעמוד לו מידי הרומיים בבריחה לאסיא בקליינאזיען אשר היתה תחת
ממשלת הרומיים
ולא ידעו החוקרים האלה דבר כללי הנוגע לאסיא ביחוד.

כי באמת כן הדבר אשר אף כי אסיא היתה גם היא תחת ממשלת הרומיים,
בכל זה הננו רואים גם ממקומות אחרים, כי היתה אסיא מקום '''חפשי''' מאונס
המלכות, בכל הימים ההם.

ולבד האמור אצל ר׳ יוסי שערק לאסיא מפני אימת המלכות, נאמר כן גם
במקומות אחרים כי כאשר לא יכלו לעבר השנה מאימת המלכות הלכו לאסיא.

ועי׳ [[תוספתא/מגילה/ב|תוספתא מגילה פ&quot;ב]] וב[[מגילה יח א|גמ׳ שם ד׳ י״ח]] ״קראה על פה לא יצא ידי
חובתו אמר ר׳ שמעון בן אלער מעשה בר׳ מאיר '''שהלך לאסיא לעבר'''
'''השנה''' ולא מצא שם מגילה כתבה מפיו וכו׳.״

ועי׳ בגמ' [[סנהדרין כו א|סנהדרין ד׳ כ״ו]] ״ר׳ חייא בר זרנוקי ור׳ שמעון בן יהוצדק הוו קאזלי
'''לעבר השנה באסיא פגע בהו ריש לקיש וכו׳ כי אתא לקמיה דר׳ יוחנן וכו׳&quot;.

והננו רואים מכל זה כי אסיא ביחוד היתה להם בכל הימים ההם גם בימי
ר׳ יוסי ור׳ מאיר וגם בימי ר׳ יוחנן למקום אשר לא יראו שם מאונס המלכות,
אף שכן הדבר שהיתה גם היא תחת יד הרומיים.

וטעם הדבר נראה מפני שהי׳ המקום מקום מרחצאות לרבים, ובאו שם
אורחים ממקומות שונים, ולא הביטו שם על זרים הבאים.

ובא במס׳ שבת ד׳ ק׳־ט ״הנו רבנן רוד‪.‬צים במי גיר במי המתן בימי ע ם י א‬
‫ובמי טבריא ובו׳‪.‬״‬
‫ואם בי לא הי׳ נם שם אפשר להסתתר ימים רבים‪ ,‬אבל ללבת שם לזמן‬
‫קצר כמו לעבר השנד‪ .‬זד‪ .‬הי׳ אפשר מבלי לירא מאימת הרומיים‪.‬‬
‫ובן ר׳ יוסי שערק לאסיא לא הי׳ גס זה רק דבר לשעדי‪.‬‬
‫והדבר גם מוכיח על עצמו שהרי במעט שלא דרו שם* מבני י^זראל‪ ,‬כי‬
‫הננו רואים אשר ר׳ מאיר בבואו לשים לעבר השנה‪ ,.‬לא מצא שם מגלה לקראות‬
‫בה‪ .‬והוברח לכתוב אותה‪ .‬על פד‪ .‬״מעשה בי׳ מאיר שהלך לאסיא לעבר השנה‬
‫ולא מצא שים מגילה וכו׳‪.‬״‬
‫ומזה עצמו נשיוב ונכין בי זה ודאי אשר גם ר' יוסי ישב שים רק זמן קצר‬
‫■‬
‫אחדי אשר לא היו שים אנשים מבני ישראל בקביעות‪.‬‬
‫וברד‪ .‬לשם רק לשעה‪ .‬במבואר‪.‬‬
‫*‪5 ( 1‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1hkttf24w0orvwtzvcqp1mk7p9clv8w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009181</id>
      <parentid>3009011</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T07:12:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3009181</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4078" sha1="cp6vllz71fihesx3vuup5n3zec93at5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ר' יוסי במתיבתא ובצפורי

‫שצד‬
&lt;קטע התחלה=פרק לז/&gt;
ועי׳ ירושלמי דמאי פ&quot;א ה״א &quot;ר' יוסי בר ר' חלפתא אמר השיתין
שבציפורין וכו׳.״

וכבר הערנו כי הנאמר במס׳ [[בבא מציעא פד א|בבא מציעא ד׳ פ&quot;ד]] לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי
״אבוך ערק לאסיא את ערק ללודקיא״ הי׳ או בשעת השמד או גם שלא בשעת
השמד לזמן קצר, כי הצרות והמצוקות ארכו גם כל ימי אנטונינוס פיוס, כמו שהם
דברי רשב&quot;ג במס׳ שבת ד׳ י&quot;ג ״אמר רשב&quot;ג אף אנו מחבבין הצרות אבל מה
נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין&quot;.

לפי שמאחרי ימי ביתר גם בשעת שלום הלכו הרומיים עם בני ישראל
בחמת קרי, ועל כל דבר היותר קל עשו באף ובחמה ובקצף גדול.

ופראנקעל בערך ר׳ יוסי שם עמוד ‪165‬ ישאל בדרך כלל ״וגם איזה
הצלה תעמוד לו מידי הרומיים בבריחה לאסיא בקליינאזיען אשר היתה תחת
ממשלת הרומיים
ולא ידעו החוקרים האלה דבר כללי הנוגע לאסיא ביחוד.

כי באמת כן הדבר אשר אף כי אסיא היתה גם היא תחת ממשלת הרומיים,
בכל זה הננו רואים גם ממקומות אחרים, כי היתה אסיא מקום '''חפשי''' מאונס
המלכות, בכל הימים ההם.

ולבד האמור אצל ר׳ יוסי שערק לאסיא מפני אימת המלכות, נאמר כן גם
במקומות אחרים כי כאשר לא יכלו לעבר השנה מאימת המלכות הלכו לאסיא.

ועי׳ [[תוספתא/מגילה/ב|תוספתא מגילה פ&quot;ב]] וב[[מגילה יח א|גמ׳ שם ד׳ י״ח]] ״קראה על פה לא יצא ידי
חובתו אמר ר׳ שמעון בן אלער מעשה בר׳ מאיר '''שהלך לאסיא לעבר'''
'''השנה''' ולא מצא שם מגילה כתבה מפיו וכו׳.״

ועי׳ בגמ' [[סנהדרין כו א|סנהדרין ד׳ כ״ו]] ״ר׳ חייא בר זרנוקי ור׳ שמעון בן יהוצדק הוו קאזלי
'''לעבר השנה באסיא פגע בהו ריש לקיש וכו׳ כי אתא לקמיה דר׳ יוחנן וכו׳&quot;.

והננו רואים מכל זה כי אסיא ביחוד היתה להם בכל הימים ההם גם בימי
ר׳ יוסי ור׳ מאיר וגם בימי ר׳ יוחנן למקום אשר לא יראו שם מאונס המלכות,
אף שכן הדבר שהיתה גם היא תחת יד הרומיים.

וטעם הדבר נראה מפני שהי׳ המקום מקום מרחצאות לרבים, ובאו שם
אורחים ממקומות שונים, ולא הביטו שם על זרים הבאים.

ובא במס׳ [[שבת קט א|שבת ד׳ ק&quot;ט]] ״תנו רבנן רוחצים במי גרר במי חמתן בימי '''עסיא'''
ובמי טבריא וכו׳.״

ואם כי לא הי׳ גם שם אפשר להסתתר ימים רבים, אבל ללכת שם לזמן
קצר כמו לעבר השנה זה הי׳ אפשר מבלי לירא מאימת הרומיים.

וכן ר׳ יוסי שערק לאסיא לא הי׳ גס זה רק דבר לשעה.

והדבר גם מוכיח על עצמו שהרי כמעט שלא דרו שם מבני ישראל, כי
הננו רואים אשר ר׳ מאיר בבואו לשם לעבר השנה, לא מצא שם מגלה לקראות
בה והוברח לכתוב אותה על פה ״מעשה בר׳ מאיר שהלך לאסיא לעבר השנה
ולא מצא שם מגילה וכו׳.״

ומזה עצמו נשוב ונבין כי זה ודאי אשר גם ר' יוסי ישב שם רק זמן קצר
אחרי אשר לא היו שם אנשים מבני ישראל בקביעות.

וברח לשם רק לשעה כמבואר.
‫
&lt;קטע סוף=פרק לז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cp6vllz71fihesx3vuup5n3zec93at5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כאומן רופא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740127</id>
    <revision>
      <id>3009027</id>
      <timestamp>2026-04-30T13:31:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור קטן קצונטינא ליוורנו תרל&quot;ב. נראה משובש למדי, כדאי למצוא מקור נוסף</comment>
      <origin>3009027</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1444" sha1="eyznf9p8c86jcp1y1zpro8a0au8bfdo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ'''

כְּ{{סי|אֻ}}מָּן רוֹפֵא מְבַקֵּר חוֹלֶה {{ש}}
הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל מְבַקֵּר הֵיכָלִי {{ש}}
וְעַתָּה מַה יִּתְרוֹן לִי {{ש}}
שֶׁאֲנִי כוֹאֵב וְאֵין רוֹפֵא לִי

כְּ{{סי|בָ}}חוּר בִּשְׁלִיחוּת מֵשִׁיב נֶפֶשׁ {{ש}}
הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיָמָיו מֵשִׁיב לֵב {{ש}}
וְעַתָּה מַה יִּתְרוֹן לִי {{ש}}
שֶׁנִּשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב

כְּ{{סי|גִ}}בּוֹר בְּמִלְחָמָה כָּבֵד {{ש}}
הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיָמָיו אֲשָׁמוֹת מַאֲבִיד {{ש}}
וְעַתָּה מַה יִּתְרוֹן לִי {{ש}}
שֶׁהָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד

בְּרֹב שָׁלוֹם וּמֵשִׁיב שִׂמְחָה {{ש}}
הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיָמָיו מֵשִׁיב שִׂמְחָה {{ש}}
וְעַתָּה מַה יִּתְרוֹן לִי {{ש}}
שֶׁמִּמֶּנִּי עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה.

[[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>eyznf9p8c86jcp1y1zpro8a0au8bfdo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשרי עין ראתה ארון התפארת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740128</id>
    <revision>
      <id>3009031</id>
      <timestamp>2026-04-30T14:48:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יוסף הקטן'''}}  '''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''  {{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} אֲרוֹן הַתִּפְאֶרֶת{{ש}} וּבְנֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת  {{מילת קבע|אַש...&quot;</comment>
      <origin>3009031</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3169" sha1="d1yps49jkv5w3jjlhbr4vnuou3z5kwh" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף הקטן'''}}

'''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} אֲרוֹן הַתִּפְאֶרֶת{{ש}}
וּבְנֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם שׁוֹשַׁנַּת שָׁרוֹן{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בְּאֵשׁ וְאוּרִים וְתֻמִּים וְאָרוֹן{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} אַבְנֵי זִכָּרוֹן

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|סְ}}גָנִים מַחְלָקוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וּדָרִים וְכַפֹּרֶת וְשֻׁלְחָן וְנֵרוֹת וּמְנוֹרָה דוֹלֶקֶת{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|פִּ}}נַּת יִקְרַת נִשְׁלָמָה{{ש}}
וּ{{סי|פ}}וֹצַחַת רִנָּה וְלֹא נֶעְלָמָה{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|הַ}}שִּׂמְחָה וְהַמֶּלֶךְ וְהַשָּׁלוֹם{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹהֲגִים בְּעֹז אֵל אֱלֹהֵי עֵילוֹם{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ קֳדָשִׁים בְּעֵץ מְחֻפֶּה{{ש}}
וְ{{סי|קִ}}יר הַהֵיכָל כֻּלּוֹ בְּזָהָב מְצֻפֶּה{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} לִשְׁכַּת בֵּית אֶבֶן{{ש}}
וְהַשְּׁכִינָה מְחוֹפֶפֶת כְּאָב עַל בֵּן{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|טַ}}פְסִירֵי זָהָב{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסִים מְפֹאָרִים בְּפָז מְצֹהָב{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} שְׁתֵּי מִשְׁבְּצוֹת זָהָב

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|נְ}}עִימוּת זֶה מִיָּמִים{{ש}}
וְ{{סי|נָ}}וֵנוּ בְּשִׁבְתּוֹ כְּגַן מָלֵא בְשָׂמִים{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן}} מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם עֶשֶׂר פְּעָמִים.

[[קטגוריה:אשרי עין (פיוטים)]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>d1yps49jkv5w3jjlhbr4vnuou3z5kwh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009032</id>
      <parentid>3009031</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T14:50:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מקור הפיוט: מחזור קטן קצונטינא ליוורנו תרל&quot;ב. נראה משובש למדי, כדאי למצוא מקור נוסף</comment>
      <origin>3009032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3169" sha1="fy8n6we9vndksjxc48e6o3hf5xuuon1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף הקטן'''}}

'''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} אֲרוֹן הַתִּפְאֶרֶת{{ש}}
וּבְנֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם שׁוֹשַׁנַּת שָׁרוֹן{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בְּאֵשׁ וְאוּרִים וְתֻמִּים וְאָרוֹן{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} אַבְנֵי זִכָּרוֹן

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|סְ}}גָנִים מַחְלָקוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וּדָרִים וְכַפֹּרֶת וְשֻׁלְחָן וְנֵרוֹת וּמְנוֹרָה דוֹלֶקֶת{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|פִּ}}נַּת יִקְרַת נִשְׁלָמָה{{ש}}
וּ{{סי|פ}}וֹצַחַת רִנָּה וְלֹא נֶעְלָמָה{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|הַ}}שִּׂמְחָה וְהַמֶּלֶךְ וְהַשָּׁלוֹם{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹהֲגִים בְּעֹז אֵל אֱלֹהֵי עֵילוֹם{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ קֳדָשִׁים בְּעֵץ מְחֻפֶּה{{ש}}
וְ{{סי|קִ}}יר הַהֵיכָל כֻּלּוֹ בְּזָהָב מְצֻפֶּה{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} לִשְׁכַּת בֵּית אֶבֶן{{ש}}
וְהַשְּׁכִינָה מְחוֹפֶפֶת כְּאָב עַל בֵּן{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|טַ}}פְסִירֵי זָהָב{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסִים מְפֹאָרִים בְּפַז מְצֹהָב{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} שְׁתֵּי מִשְׁבְּצוֹת זָהָב

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|נְ}}עִימוּת זֶה מִיָּמִים{{ש}}
וְ{{סי|נָ}}וֵנוּ בְּשִׁבְתּוֹ כְּגַן מָלֵא בְשָׂמִים{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן}} מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם עֶשֶׂר פְּעָמִים.

[[קטגוריה:אשרי עין (פיוטים)]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>fy8n6we9vndksjxc48e6o3hf5xuuon1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009050</id>
      <parentid>3009032</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T15:33:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3009050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3542" sha1="fgynqtbfef63on7gdf8n11f6bxmcl55" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם=אשרי עין ראתה ארון התפארת
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג =
| תת-סוג =
| מועד =יום כפור
| מחבר =
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8425|א-8425]]
| מנהגים =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף הקטן'''}}

'''אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ'''

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} אֲרוֹן הַתִּפְאֶרֶת{{ש}}
וּבְנֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם שׁוֹשַׁנַּת שָׁרוֹן{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בְּאֵשׁ וְאוּרִים וְתֻמִּים וְאָרוֹן{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} אַבְנֵי זִכָּרוֹן

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|סְ}}גָנִים מַחְלָקוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וּדָרִים וְכַפֹּרֶת וְשֻׁלְחָן וְנֵרוֹת וּמְנוֹרָה דוֹלֶקֶת{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|פִּ}}נַּת יִקְרַת נִשְׁלָמָה{{ש}}
וּ{{סי|פ}}וֹצַחַת רִנָּה וְלֹא נֶעְלָמָה{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|הַ}}שִּׂמְחָה וְהַמֶּלֶךְ וְהַשָּׁלוֹם{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹהֲגִים בְּעֹז אֵל אֱלֹהֵי עֵילוֹם{{ש}}
{{מילת קבע|וְכֹהֵן נוֹשֵׂא}} נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|קֹ}}דֶשׁ קֳדָשִׁים בְּעֵץ מְחֻפֶּה{{ש}}
וְ{{סי|קִ}}יר הַהֵיכָל כֻּלּוֹ בְּזָהָב מְצֻפֶּה{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} לִשְׁכַּת בֵּית אֶבֶן{{ש}}
וְהַשְּׁכִינָה מְחוֹפֶפֶת כְּאָב עַל בֵּן{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|טַ}}פְסִירֵי זָהָב{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסִים מְפֹאָרִים בְּפַז מְצֹהָב{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן נוֹשֵׂא}} שְׁתֵּי מִשְׁבְּצוֹת זָהָב

{{מילת קבע|אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה}} {{סי|נְ}}עִימוּת זֶה מִיָּמִים{{ש}}
וְ{{סי|נָ}}וֵנוּ בְּשִׁבְתּוֹ כְּגַן מָלֵא בְשָׂמִים{{ש}}
{{מילת קבע|וְהַכֹּהֵן}} מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם עֶשֶׂר פְּעָמִים.

[[קטגוריה:אשרי עין (פיוטים)]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>fgynqtbfef63on7gdf8n11f6bxmcl55</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740129</id>
    <revision>
      <id>3009055</id>
      <timestamp>2026-04-30T16:37:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ו|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3009055</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="273" sha1="m52cmth2mlru4nxihmf1s4fm4unbulq" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ו|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>m52cmth2mlru4nxihmf1s4fm4unbulq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:סיאסאס</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1740130</id>
    <revision>
      <id>3009077</id>
      <timestamp>2026-04-30T18:20:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;.tog-view { display:none; } .tog-label {   background:#50C878; color:black; padding:8px 20px;   border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;   box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;   touch-action:manipulation; user-select:none; } .panel-clean { display:none; } .panel-full  { display:block; } .tog-view:checked ~ * .panel-clean { display:block; } .tog-view:checked ~ * .panel-full  { display:none; }&quot;</comment>
      <origin>3009077</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="420" sha1="1xazgcw9242743dqhvex7ifvjay5z52" xml:space="preserve">.tog-view { display:none; }
.tog-label {
  background:#50C878; color:black; padding:8px 20px;
  border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;
  box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;
  touch-action:manipulation; user-select:none;
}
.panel-clean { display:none; }
.panel-full  { display:block; }
.tog-view:checked ~ * .panel-clean { display:block; }
.tog-view:checked ~ * .panel-full  { display:none; }</text>
      <sha1>1xazgcw9242743dqhvex7ifvjay5z52</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:סיאסאס/styles.css</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1740131</id>
    <revision>
      <id>3009079</id>
      <timestamp>2026-04-30T18:24:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;.tog-view { display:none; } .tog-label {   background:#50C878; color:black; padding:8px 20px;   border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;   box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;   touch-action:manipulation; user-select:none; } .panel-clean { display:none; } .panel-full  { display:block; } .tog-view:checked ~ * .panel-clean { display:block; } .tog-view:checked ~ * .panel-full  { display:none; }&quot;</comment>
      <origin>3009079</origin>
      <model>sanitized-css</model>
      <format>text/css</format>
      <text bytes="420" sha1="1xazgcw9242743dqhvex7ifvjay5z52" xml:space="preserve">.tog-view { display:none; }
.tog-label {
  background:#50C878; color:black; padding:8px 20px;
  border-radius:5px; cursor:pointer; font-weight:bold;
  box-shadow:1px 1px 3px #888; display:inline-block;
  touch-action:manipulation; user-select:none;
}
.panel-clean { display:none; }
.panel-full  { display:block; }
.tog-view:checked ~ * .panel-clean { display:block; }
.tog-view:checked ~ * .panel-full  { display:none; }</text>
      <sha1>1xazgcw9242743dqhvex7ifvjay5z52</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ביאור סגירה</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1740132</id>
    <revision>
      <id>3009098</id>
      <timestamp>2026-04-30T19:35:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&quot;</comment>
      <origin>3009098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18" sha1="k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009103</id>
      <parentid>3009098</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:49:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009103</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49" sha1="l2ttjl9bcpex8u9zfqdm5od4m7swbx9" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;clear:both;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>l2ttjl9bcpex8u9zfqdm5od4m7swbx9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009105</id>
      <parentid>3009103</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T19:54:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009105</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52" sha1="9kjd7yoq3o8ane3a0nxaihjwx3yond4" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;clear:both;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9kjd7yoq3o8ane3a0nxaihjwx3yond4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009107</id>
      <parentid>3009105</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:00:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49" sha1="l2ttjl9bcpex8u9zfqdm5od4m7swbx9" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;clear:both;&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>l2ttjl9bcpex8u9zfqdm5od4m7swbx9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009110</id>
      <parentid>3009107</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:07:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009110</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24" sha1="s27i8h0klyuto2enkqo2hnurq9hkgpb" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>s27i8h0klyuto2enkqo2hnurq9hkgpb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009114</id>
      <parentid>3009110</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:14:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18" sha1="k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009117</id>
      <parentid>3009114</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:16:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="143" sha1="1hkj90q69l8jbqbwg76izxrex30f7u0" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;
&lt;!-- סגירות שרצות רק במחשב כדי לא לשבור את האנדרואיד --&gt;
&lt;div class=&quot;nomobile&quot;&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>1hkj90q69l8jbqbwg76izxrex30f7u0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009122</id>
      <parentid>3009117</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:21:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18" sha1="k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009126</id>
      <parentid>3009122</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:26:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12" sha1="6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009130</id>
      <parentid>3009126</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:30:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18" sha1="k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009132</id>
      <parentid>3009130</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:32:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12" sha1="6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009134</id>
      <parentid>3009132</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:34:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18" sha1="k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009140</id>
      <parentid>3009134</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:43:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12" sha1="6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009142</id>
      <parentid>3009140</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T20:46:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18" sha1="k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>k4jwliksrb9wiqtkz44e1k2993ok58m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009147</id>
      <parentid>3009142</parentid>
      <timestamp>2026-04-30T21:03:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3009147</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12" sha1="6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp" xml:space="preserve">&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6beenvuqlxgtrm6xgzuo2v0i2a1h6tp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סגולתי מלוכה אזרתיך</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740133</id>
    <revision>
      <id>3009149</id>
      <timestamp>2026-04-30T21:28:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* האקרוסטיכון */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3009149</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="537" sha1="96bzw2u6vej3f9vabajeq0plo0gy81x" xml:space="preserve">== האקרוסטיכון ==

ע&quot;פ צונץ ודוידזון הוא &quot;משלם בר משה&quot; כלפנים, וע&quot;פ בער זה &quot;משלם בר נתן&quot; (רצו'''נ'''ך '''ת'''ת'''ן''' לי), ושניהם קלושים. ואולי חסרים לנו שני בתים או יותר המשלימים אותו בצורה יותר טובה. ובמחזור נירנברג אין את המילה &quot;הן&quot; שעליה ביסס צונץ קריאתו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:28, 1 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>96bzw2u6vej3f9vabajeq0plo0gy81x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/359</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1740134</id>
    <revision>
      <id>3009182</id>
      <timestamp>2026-05-01T07:16:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪788  ר' מאיר  פרק ל״ח.  &lt;קטע התחלה=פרק לח/&gt; אחרי אשר הצליח בידי החוקרים האלה להושיב את ר׳ יוסי הרחק מכל חביריו כמעט כל ימי פעולת הדור הזה, נסו לעשות כן גם לר׳ מאיר.  והדברים האלה אשר אינם כי אם לעשות פלסתר את כל דברי ימי הדור הזה והנם מוכחשים מעצמם נאמרו בקולי...&quot;</comment>
      <origin>3009182</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3946" sha1="blrtd8qvcaopjnq4eg8sisus8c0w1m3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪788

ר' מאיר

פרק ל״ח.

&lt;קטע התחלה=פרק לח/&gt;
אחרי אשר הצליח בידי החוקרים האלה להושיב את ר׳ יוסי הרחק מכל
חביריו כמעט כל ימי פעולת הדור הזה, נסו לעשות כן גם לר׳ מאיר.

והדברים האלה אשר אינם כי אם לעשות פלסתר את כל דברי ימי הדור הזה
והנם מוכחשים מעצמם נאמרו בקולי קולות ויד כל החוקרים החדשים שוים בהם
אשר יש בזה דבר טוב מאד לעשות ריב קבוע בין ראשי חכמי התורה.

ויאמר פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪154‬‬:

״ואז (בימי השמד) הלך ר׳ מאיר וכו׳ לדרום ונשארו שם עד עבר הזעם
ונקראו בש&quot;ס שלפי השמד ונראה שהכוונה על מות אדריאנוס, ואז שבו ונכנסו
לאושא אשר שם הי׳ מושב הסנהדרין באחרונה, וגם בית דינו של הנשיא רשב״נ
נקבע איזה זמן אהרי כן באושא ונתעלה ר׳ מאיר להיות חכם בבית דין זה וכו׳
ולא ארכו הימים '''ויהי ריב בינו ובין הנשיא והלך ר׳ מאיר לאסיא'''
עיר באזיא הקטנה היושבת על חוף ים המערבי '''ומת שם'''.״


וכל כך נשתקע פראנקעל בדבריו אלה כי כל ימי הדור הזה לא הי׳ ר׳‬
‫מאיר בארץ ישראל עם חבריו כי אם באסיא באזיא הקטנה ועד יום מותו לא הי׳‬
‫בארץ ישראל ולא בא שמה עד בי יאמר בהערה ‪ 3‬בעמוד ‪: 157‬‬
‫״ועי׳ תום׳ מנחות ק־ד ד״ה מוריינא מביאין עובדא דירושלמי ביצה פיה ה־ד‬
‫שר׳ מאיר הי׳ עוד בחיים בהילולא דר׳ שמעון בר רבי וכו׳ ולדבויי הירושלמי‬
‫צריך לומר ש ש ב ־ ל א י ז ה י מ י ם מ ע ם י א ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬ובאמת כל‬
‫דברי הירושלמי שם הם דבדי אנדה ונראין לאו בני סמכא״‪.‬‬
‫והנה כי כן נם לאמר כי ר׳ מאיר שב ״לאיזה ימים״ מאסיא לארץ ישראל‪.‬‬
‫נם זה לא ירצה פראנקעל‪.‬‬
‫ומוטב לו להכחיש לנמרי את דברי הירושלמי כי ״הם דברי אנדה ונראין‬
‫‪,‬‬
‫לאו בני סמכא״‪.‬‬
‫וכידוע הנה ההקפדה־ בין ר׳ מאיר ו ד נתן ובין רשב*נ היתה בראשית הימים‬
‫אשר נתיםדה המתיבתא מהדש )עי׳ דברינו בפ׳ ל*ב( וזה ידע נם פראנקעל‬
‫עצמו עד שיאמר ״ולא ארכו הימים ויהי ריב בינו ובין הנשיא והלך ר׳ מאיר‬
‫לאסיא ומת שם״‪.‬‬
‫ומבואר מעצמו כי באו ובדו לנו מלבם דבר הנסתר מעצמו 'ויבואו ראמרו‬
‫כי כל ימי פעולתם של הדור הזה לא הי׳ ר׳ מאיר עם חביריו כי אם ישב באסיא‬
‫באזיען הקטנה היושבת על חוף הים המערבי‪.‬‬
‫כי בראשית התיםדות המתיבתא נבדל מהם וישב בארץ נוד הרחק מארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ודברים בטלים כאלה אינם ציי־יכים כל ראי׳ נגדם שהרי הנם מכחישים את‬
‫כל המשנה והנמיא אשר מבואר שם כל דבר ר׳ מאיר עם חביריו מחלוקותיהם‬
‫‪.‬‬
‫בהלכה זה עם זה‪ ,‬אשר הי׳ בימי פעולותיהם הם‪.‬‬
‫אחריו יאמר החכם נרעץ נם הוא עמוד ‪) 195‬העהיע ‪:( 274‬‬

&lt;קטע סוף=פרק לח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>blrtd8qvcaopjnq4eg8sisus8c0w1m3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3009185</id>
      <parentid>3009182</parentid>
      <timestamp>2026-05-01T08:15:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3009185</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3922" sha1="mkpicf446sznk078b3yb9lnokxwmk6l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪788

ר' מאיר

פרק ל״ח.

&lt;קטע התחלה=פרק לח/&gt;
אחרי אשר הצליח בידי החוקרים האלה להושיב את ר׳ יוסי הרחק מכל
חביריו כמעט כל ימי פעולת הדור הזה, נסו לעשות כן גם לר׳ מאיר.

והדברים האלה אשר אינם כי אם לעשות פלסתר את כל דברי ימי הדור הזה
והנם מוכחשים מעצמם נאמרו בקולי קולות ויד כל החוקרים החדשים שוים בהם
אשר יש בזה דבר טוב מאד לעשות ריב קבוע בין ראשי חכמי התורה.

ויאמר פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪154‬‬:

״ואז (בימי השמד) הלך ר׳ מאיר וכו׳ לדרום ונשארו שם עד עבר הזעם
ונקראו בש&quot;ס שלפי השמד ונראה שהכוונה על מות אדריאנוס, ואז שבו ונכנסו
לאושא אשר שם הי׳ מושב הסנהדרין באחרונה, וגם בית דינו של הנשיא רשב״נ
נקבע איזה זמן אהרי כן באושא ונתעלה ר׳ מאיר להיות חכם בבית דין זה וכו׳
ולא ארכו הימים '''ויהי ריב בינו ובין הנשיא והלך ר׳ מאיר לאסיא'''
עיר באזיא הקטנה היושבת על חוף ים המערבי '''ומת שם'''.״

וכל כך נשתקע פראנקעל בדבריו אלה כי כל ימי הדור הזה לא הי׳ ר׳
מאיר בארץ ישראל עם חבריו כי אם באסיא באזיא הקטנה ועד יום מותו לא הי׳
בארץ ישראל ולא בא שמה עד כי יאמר בהערה ‪ 3‬בעמוד ‪157‬:

״ועי׳ תוס׳ [[מנחות קד א|מנחות ק&quot;ד]] ד״ה מוריינא מביאין עובדא ד[[ירושלמי ביצה ה ב|ירושלמי ביצה פ&quot;ה ה&quot;ב]]
שר׳ מאיר הי׳ עוד בחיים בהילולא דר׳ שמעון בר רבי וכו׳ ולדברי הירושלמי
צריך לומר '''ששב לאיזה ימים מעסיא לארץ ישראל''', ובאמת כל
דברי [[ירושלמי ביצה ה ב|הירושלמי שם]] הם דבדי אגדה ונראין לאו בני סמכא״.

והנה כי כן גם לאמר כי ר׳ מאיר שב ״לאיזה ימים״ מאסיא לארץ ישראל
גם זה לא ירצה פראנקעל.
‫
ומוטב לו להכחיש לנמרי את דברי הירושלמי כי ״הם דברי אנדה ונראין‬
לאו בני סמכא״‪.‬‬
‫וכידוע הנה ההקפדה־ בין ר׳ מאיר ו ד נתן ובין רשב*נ היתה בראשית הימים‬
‫אשר נתיםדה המתיבתא מהדש )עי׳ דברינו בפ׳ ל*ב( וזה ידע נם פראנקעל‬
‫עצמו עד שיאמר ״ולא ארכו הימים ויהי ריב בינו ובין הנשיא והלך ר׳ מאיר‬
‫לאסיא ומת שם״‪.‬‬
‫ומבואר מעצמו כי באו ובדו לנו מלבם דבר הנסתר מעצמו 'ויבואו ראמרו‬
‫כי כל ימי פעולתם של הדור הזה לא הי׳ ר׳ מאיר עם חביריו כי אם ישב באסיא‬
‫באזיען הקטנה היושבת על חוף הים המערבי‪.‬‬
‫כי בראשית התיםדות המתיבתא נבדל מהם וישב בארץ נוד הרחק מארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ודברים בטלים כאלה אינם ציי־יכים כל ראי׳ נגדם שהרי הנם מכחישים את‬
‫כל המשנה והנמיא אשר מבואר שם כל דבר ר׳ מאיר עם חביריו מחלוקותיהם‬
‫‪.‬‬
‫בהלכה זה עם זה‪ ,‬אשר הי׳ בימי פעולותיהם הם‪.‬‬
‫אחריו יאמר החכם נרעץ נם הוא עמוד ‪) 195‬העהיע ‪:( 274‬‬

&lt;קטע סוף=פרק לח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mkpicf446sznk078b3yb9lnokxwmk6l</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>